ויקי-קדומים לשבוע פרשת האזינו - תשע"ג

עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל

קוראים נכבדים !
נשמח להערות על העלון, נודה לכם אם תכתבו אותן בסוף העלון בפרק המכונה: הערה, לאחר הכתיבה הקישו "פרסם תגובה"
כמובן, אגיב על כך אם יהיה לי מה לומר.
בכל מקרה, טוב שהקוראים יידעו שבערך יש פרטים הטעונים השלמה והבהרה.

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.
אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה על כך מטה והתוכן יימחק מייד

הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, מוצאי שבת שובה תשס"ג, בית הכנסת ניצנים, ירושלים

משפט הפתיחה בנוסח הווידוי הוא: "... אין אנו עזי פנים וקשי עורף לומר לפניך, ה' אלקינו ואלקי אבותינו, צדיקים אנחנו ולא חטאנו, אבל אנחנו ואבותינו חטאנו". על הנוסח הזה חוזרים כל-כך הרבה פעמים, עד שכבר לא שמים לב אליו. אבל בעצם יש כאן עניין תמוה: מה פירוש "אנחנו ואבותינו חטאנו"? דבר מובן וברור הוא שאני מכה על חטא ואומר: חטאתי, פשעתי, בגדתי; אבל איזו רשות יש לי לגרור לתוך זה גם את אבותיי? במקרה הטוב זו גסות רוח, ובמקרה הפחות טוב זו חוצפה גדולה, גם אם זה נכון.

אם נבדוק נראה שהעניין הזה נמצא לא רק בסידור התפילה, אלא גם בתורה, בדברי הווידוי הכתובים בספר ויקרא (כו, מ): "והתוודו את עוונם ואת עוון אבותם". וגם כאן נשאלת אותה שאלה עצמה: למה? מה פתאום?

בווידוי האישי אדם מכה על חטאים פרטיים קטנים, ובדרך כלל גם חוזר בתשובה רק על פכים קטנים. ב"על חטא", למשל, יש כחמישים סוגי עבירות, וכל אחד – אם יתאמץ קצת – יוכל למצוא שם משהו שיתאים לו. נוסף על זה יש במחזור ליום הכיפור עוד תפילות, שנותנות פירוט עוד יותר רב של עוונות. ואולם כל זה שייך לחלק האישי מאוד של חטאים פרטיים: החטאים שאותם אני עשיתי, אני בניתי ואני מטפח. בחלק הזה אין מקום להכניס את האבות, מה גם שבין כל העבירות הללו יש גם כאלה שאבותינו לא שערום בלבם.

אבל זהו רק חלק קטן של העבירות. נוסף על זה יש סוג אחר של עבירות שאותן אני עובר אותם לא כעבירות אישיות שלי, אלא מפני שכך עושים בתוך מבנה החיים שבו אני נולדתי וגדלתי.

אסביר: לכל אדם, לכל משפחה ולכל קבוצה חברתית יש מכלול של מוסכמות. למשל: איך אנשים חיים? לאן הם יוצאים בשעות הפנאי? איך הם בונים את הבתים שלהם, את מסגרות החיים שלהם, את חיי הנישואין שלהם, את היחסים בינם לבין ילדיהם, בינם לבין הוריהם? באופן כללי, "כמו כולם".* פה ושם יש אדם פרטי שיכול לומר: בנקודה זו וזו אני שונה קצת מקבוצת הייחוס שלי; אבל כרגיל, אנחנו עושים בדיוק מה ש"צריך לעשות": לחנך את הילדים, לשלוח את ההורים למושב זקנים, לחיות עם בני הזוג בלי שהשכנים יזעיקו את המשטרה...

או, אם נתבונן בזה מזווית שונה: מספר המצוות והעבירות שחנווני יכול לעשות בחנות ירקות פשוטה עולה לאין ערוך אל מספר המצוות והעבירות שיכול לעשות השוחט של קהילה פלונית; ולחילופין: מורה יכול, במלה אחת, להרוג ילד; ובגילאי העשרה אנשים עושים כל מיני דברים בגלל החבר'ה, אבל גם בגילאי שלושים, ארבעים וחמישים אנשים עושים דברים בגלל צירוף אחר של חבר'ה. כל אלה דברים שלעולם לא יגיעו לבית המשפט, משום שהם מצויים בתחום הנורמות. ויותר מזה: אף אחד לא יחוש בגללם תחושות אשם.

לקרחאת המאמר במלואו

לשבת שובה[]

לפרשת נצבים (השנה וילך) - שבת שובה מאת הרב יוסף בא גד, מייסד ונשיא ישיבת נחלים

התשובה לפי מרן הראי"ה קוק זצ"ל – אמורה לכלול הקשבה ל"שופר של משיח" (מדברי רבינו זצ"ל בחורבת רבי יהודה החסיד, נרשם ע"י מאיר מידן, החשמונאי תש"ה, מאמרי הראי"ה, עמ' 268- 269 ): "בשם שופר של משיח אנו מתכוונים להתעוררות ולדחיפה הגורמת לתחיתו ולגאולתו של עם ישראל". מובא בירושלמי מכות פ"ב ה"ו ובפסיקתא דרב כהנא כד, ז:

שאלו לחכמה - חוטא מהו עונשו? – אמרה- חטאים תרדוף רעה!
שאלו לנבואה – חוטא מהו עונשו ?– אמרה הנפש החוטאת- היא תמות!
שאלו לתורה – חוטא מה עונשו? – יביא אשם- ויתכפר לו!
שאלו לקב"ה - חוטא מה עונשו – אמר להם- יעשה תשובה ויתכפר לו!

נשאלת השאלה, מדוע רק הקב"ה יכול להציע עצה כה פשוטה כ – תשובה?!

אצל רבים מחכמי ישראל ומהוגי הדעות מצאנו דיון בשאלה חשובה זאת. המענה עולה יפה גם מדברי מרן הראי"ה קוק זצ"ל (אורות התשובה יב, ח1, "התשובה ביסודה היא תנועה לשוב אל המקוריות, אל מקור החיים וההויה העליונה בשלמותם". כי כל כוחות הרע הופכים למקור אור ושפע, כוח גדול לקיום מצוות, ואכן התשובה היא שיבה למקוריות אל הבראשית כי הנשמה היא טהורה כחלק אלו-ה ממעל. רק בורא העולם מבין באמת מה היא הטהרה המקורית האמיתית של האדם ושל העולם, וכיצד השיבה לטהרה היא שיבה למקוריותנו הא-לוהיים.

אולי משום כך, לאור הדרכה זו, זכינו בדורנו בזכות הרב מ.צ. נריה זצ"ל, תלמידו של מרן הראי"ה זצ"ל, להקים את דור התורה החדש (החרדי והסרוגים) ועולם התורה פורח ותנועת החוזרים בתשובה למקורות הולכת ומתעצמת וב"ה שהקב"ה זיכני להיות אחד ממחולל דור הכיפות הסרוגות בהקמת ישיבת נחלים לפני 58 שנים ובחינוך אלפי תלמידים לתורה ולארץ ישראל.

המקור: עלון מוסד הרב קוק

"כל נדרי" נוסח רומניא - הודפס בשנת 1523[]

מחזור רומניא — [http://aleph.nli.org.il/nnl/dig/books/bk001163513.html המקור: סדור תפלות השנה למנהג קהלות רומניא / נדפס במצות ... ר’ אברהם בן ... כמ"ר יום טוב ירושלמי. ‬ בית הספרים הלאומי

יהדות רומניא נחשבת לאחת העתיקות. מוצאה מאיי הבלקן. היום יש רק בית כנסת אחד בו נהוג להתפלל לפי מנהג זה והוא בניו-יורק.

מניחים כי מוצא העדה הוא מיהודים אשר בקשו להגר לאיטליה, אבל בשל הסערות בדרך, הם נחתו בחופי צפון-מערב יוון - מרכז הקהילות של בני העדה. במקום מושבם התפתחו מנהגים עדתיים ודתיים ייחודיים.

הרומניוטים לא התמזגו עם היהודים שהגיעו במאה ה-15 והמאה ה-16 מספרד או מפורטוגל. הם נבדלו מהם, בין השאר בנוסחי התפילה וגם בכך שהם דברו בשפת המקום ולא בשפת הלאדינו - שפתם הספרדית-יהודית של יהדות ספרד.

עוד עליהם קרא כאן

נדב שרגאי : המאבק על קורות הר הבית[]

Har habait korot ez — הקורות בבית ספר שדה עפרה - בעמידה: ז'אבו

ברעידת האדמה שהייתה בירושלים בשנת 1927 נחשפו בהר הבית קורות עץ עתיקות. היו אלו מאות קורות עץ מגג מסגד אל-אקצה. הם נמכרו לסוחר בעצים וחלקם הפכו לסיבים.

פרופ' נילי ליפשיץ מאוניברסיטת תל אביב, חוקרת עצים, רכשה מהסוחר 144 קורות עץ. העצים היו מהסוגים הבאים: ארז הלבנון, ברוש מצוי ואלון תורכי. בעזרת שיטת פחמן 14 הם תוארכו לתקופת בניית המסגדים. רק שתי קורות נמצאו משיקים לתקופת עמי הבית הראשון 2900-2800 לפנה"ס. וזה כמובן מזכיא את האמור בספר דברי הימים:"וַאֲנַחְנוּ נִכְרֹת עֵצִים מִן-הַלְּבָנוֹן, כְּכָל-צָרְכֶּךָ, וּנְבִיאֵם לְךָ רַפְסֹדוֹת, עַל-יָם יָפוֹ; וְאַתָּה תַּעֲלֶה אֹתָם, יְרוּשָׁלִָם" (ב,ב,ט"ו). המימצאים פורסמו, בין השאר, במאמר: ש' לב-ידון, נ' ליפשיץ וי' ויזל, "כרונולוגיית טבעות של קורות עצי ארז הלבנון מגג מסגד אל-אקצה", ארץ-ישראל, י"ז (תשמ"ד), עמ' 96-92.

במרוצת השנים, נרכשו שאר הקורות על-ידי בית ספר שדה עפרה ושם הם מצויים עד היום. בינתיים חלו התפתחויות נוספות ואת המצב להיום (ערב ראש השנה תשע"ג) מסכם נדב שרגאי :

Har hbait korot sicum — מתוך העיתון "ישראל היום"

המקור למאמר במלואו

ישראל היום

משכן שילה המרכז_למחקר ולפיתוח ערש ההתיישבות בארץ ישראל[]

אתר תל שילה

משכן_שילה המרכז למחקר ולפיתוח ערש ההתיישבות בארץ-ישראל היא עמותה שהוקמה לפיתוח תל שילה הקדום. באתר לעיל, ניתן לקבל מידע על האתר:תולדותיו, אזורי החפירות ואתרי הביקור.

ביקור באתר - הדרך מתפתלת בעמק לבונה. כרמי הגפנים במלוא רוחב העין. שילה נישאת מעלינו. עיר קדומה השולחת לנו דרישת שלום מעברה ההיסטורי המפואר. ריח הקטורת ממשכן אוהל מועד, ששכן בשילה 369 שנה, עדיין עז באוויר. תפילה זכה נשמעת, של אם עקרה, כתחינת חנה אשת אלקנה ובנות ישראל לבושות לבן יוצאות בפסטיבל מחול חג האהבה כבנות בנימין בט"ו באב לפני 3000 שנה…

תיאור החג בספר שופטים "חג ה' בשילו… אשר מצפונה לבית אל מזרחה השמש למסילה העולה מבית אל שכמה ומנגב ללבונה" ושימור השם 'סיילון', הביא את החוקרים לתל ארכיאולוגי בעל שרידי ביצורים של עיר כנענית, שרידים מקראיים, בית כנסת וארבע כנסיות עם רצפות פסיפס מרהיבות ובזיליקה, מן המאות ה-4 וה-5 שעליהן נבנו מסגדים ברבות השנים. הממצאים ותיאורי נוסעים הביאו לזיהוי האתר כעיר שילה המוזכרת רבות בתנ"ך. הכתובת ביוונית "רחם על תושבי שילה אמן", שנמצאה לאחרונה בכנסיית הצליינים, אישרה את הזיהוי. הכתובת נלקחה לשימור.

אך היכן שכן המשכן? בעקבות ההיסטוריון היווני אוסביוס, יש שסברו כי כנסיית הצליינים נבנתה במקום המשכן. החוקר פינקלשטיין מיקמו בראש הגבעה, היכן שעומד כיום מגדל תצפית מרשים. הזיהוי המקובל ביותר שייך לחוקר ווילסון הסובר שמתחם בצפון התל הוא השריד למשכן. הר' יואל בן נון מוצא לכך חיזוקים במקרא ובמשנה כגון גודל המתחם המתאים בדיוק למידות המשכן "אורך החצר מאה באמה ורוחב חמישים…" ובכיוון הנכון ממזרח למערב.

באתר שילה הקדומה ניתן לסייר בין הממצאים, לשבת בקפיטריה ובגלריית אומני שילה המשלבת סדנאות אומנות אותנטית. בימים אלו נערכות חפירות באתר. בקרוב- מיצג אור קולי חדש, דגם המשכן, רחוב סדנאות אומנים, יקב, מוזיאון עתיקות, אמפיתיאטרון ועוד. להזמנות 02-9944019.

המקור: אתר משקפת

מחגיגות יום התרבות היהודית באיטליה[]

Giornata eropea di ebraico napoli sulasm

הקהילה היהודית בנאפולי היא היחידה בדרום איטליה מאז גירוש היהודים בשנת 1492 על-ידי מלכי ספרד - בעיר Trani יש בית כנסת (במבנה שהיה כנסיה - ראו בתמונה) ויהודים בודדים

מרכז חדש ללימודי ארץ ישראל:כנרת[]

בשנה האחרונה בהובלת המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, משנה תחנת הרכבת ההיסטורית של צמח את פניה ומתחם התחנה יהפוך להיות ל"מרכז ללימודי ארץ ישראל" של המכללה האקדמית כנרת. מספר גורמים חברו למיזם ייחודי זה: מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן, קרן רש"י, המועצה האזורית עמק הירדן, משרד ראש הממשלה ורכבת ישראל

מקור הכתבה: ד״ר גיורא גודמן

תרגום לעברית של "הלב" משנת 1882[]

מצאתי במאגר הספרים הסרוקים של בית הספרים הלאומי את התרגום לעברית של הספר הלב / אדמונד די אמיציס ; תרגם י. הלמן ; ערוך על פי המקור בידי א. שמו [אריה סמיטיצקי] שהודפס בפרנקפורט על נהר מין : הוצאת אמנות, [תרפ"ב?]. ‬

נדמה לי שאת הקטע הפותח את הספר אפשר היה לכתוב גם היום

הקישור

לא נעים: אבל כדאי לדעת למה רודפים את יצהר[]

Harav ginzburg — הרב גינזבורג ראש הישיבה

(בתור שכן לישוב יצהר, אני תושב קדומים, איני מבין מדוע פושטים מפעם לפעם על היושב יצהר. לאחרונה, כמאה אמני משטרה פשטו על הישוב כדי לעצור בחור בן 13 !!! - אגב, כבר שנתיים הפסיקו מתן הקצבות לישיבה שכל האחרות בארץ ישראל מקבלות וזאת בעקבות האירועים המתוארים מטה)

תקראו כאן מעט את הרקע לפעילות המימשל:
סגן ניצב ירון לונדון, אחד החוקרים המוערכים במשטרה, נאלץ לאחרונה לפרוש משורות המשטרה.

לונדון חקר רבים בישראל, מעזמי בשארה דרך ראשי משפחות הפשע, מלביני הכספים והעבריינים הכבדים ביותר במדינה, ועד בועז הרפז ומקורבי הרמטכ"ל ושר הביטחון.

בראיון לעיתונאי בן כספית ב"מעריב" התייחס לונדון לפרשת "תורת המלך" וחקירתו במשטרה של הרב יצחק שפירא, ראש ישיבת "עוד יוסף חי". על לונדון הוטל התיק והוא מספר פרטים שלחלק מהגולשים הם ידועים.

"סגלוביץ' לקח את הספר ונתן לי לקרוא אותו", מספר לונדון, "קראתי אותו פעמיים. אני לא יודע מי מלבדי קרא אותו, מי בכלל יכול לקרוא אותו במשטרה. הגעתי למסקנה שנכון, האווירה בספר לא נעימה, אבל אין כאן תיק פלילי. צריך להבין, זו התורה שלנו. מחברי הספר ציטטו מקורות. לא כתבו שום דבר מטעמם. רק מובאות וציטטות. והדברים האלה כתובים. מה לעשות, זו היהדות, כך היא לפעמים רואה את הדברים. כשאתה מביא עמדות של אחרים, אתה פטור מאחריות פלילית. הם עשו את זה מתוחכם ולא השאירו לנו מרחב פעולה. לא נתנו דעה אישית. ואמרתי את זה בישיבות במשטרה, ואמרתי את זה בפרקליטות, אבל לא רצו לשמוע".

העיתונאי בן כספית מציין בכתבה "הייתה אווירה ציבורית, היה עליהום, הציבור, התקשורת, כולם רצו דם, רצו כתבי אישום, ובכירי המשטרה והפרקליטות נסחפו עם הגל קדימה. חוות דעתו המקצועית של לונדון לא עצרה את ההסתערות".

"ישבה שם איזה מתמחה", מספר לונדון על הישיבות בפרקליטות, "אני מספר לה שזה מה שהרמב"ם כתב, אבל היא אין לה מושג מהרמב"ם, בשבילה הוא תמונה על שטר של כסף, אז היא אומרת שצריך להגיש כתבי אישום, ואני משתגע, הרי אין לה מושג על מה היא מדברת, לא חבל על כל האנרגיה והכסף?".

בן כספית מעיר בראיון "לא היה חבל. המשטרה הוציאה בסיפור הזה טונות של אנרגיה וכסף. דרשו מלונדון חקירה, והוא נתן להם חקירה. פשטו על יצהר, הפכו את היישוב, הוציאו צווי חיפוש, מעצרים, מבצעים מתוחכמים ללכידת הרבנים, כותרות בעיתונים, מה לא היה שם. בסוף, אחרי העבודה והמעצרים והרעש העצום והחיפושים, אחרי שלונדון אסף את כל החומר והביא אותו ליועץ המשפטי, הוחלט לסגור את התיק בלי אישום. הוא, הרי, אמר את זה בהתחלה".

"כשנפלה ההחלטה אני כבר לא הייתי שם", מספר לונדון, אבל מראה לי את המסרונים הרבים שקיבל מהקצינים שנשארו מאחור. "צר לי, אחי היקר, צדקת בכל מילה בעניין תורת המלך", כתב אחד. "התיק נסגר, בדיוק כמו שאמרת", כתב שני. ולונדון משתגע. חבל , הוא אומר, "אם הייתה קצת יותר צניעות ולא הכל אגו, זה יכול היה להיראות אחרת. יש שם למישהו מושג על המקורות שלנו, על הגמרא, על המשנה, על התוספות?".

המקור:עוזי ברוך ערוץ שבע

שימושון:"זהירות מסכנות ומוקשים בעסקאות מקרקעין"[]

פירוט בקישור להלן

ראו כאן את המאמר במלואו

קצת נחת מהמצב הכלכלי[]

יתרת החוב החיצוני ברוטו של המשק ירדה ברביע השני של שנת 2012 בכ-5 מיליארדי דולרים (5%) ועמדה בסוף חודש יוני על כ-95 מיליארדים. עיקר הירידה מקורה במימושים נטו של תושבי חוץ במק"מ בהיקף של כ-1.7 מיליארדים ובאג"ח ממשלתיות בהיקף של 940 מיליונים.

היחס שבין החוב החיצוני לתמ"ג עמד בסוף יוני 2012 על כ- 41.6%, ירידה של 0.5 נקודת אחוז בהשוואה למרץ 2012. הירידה המתמשכת בחוב של המשק לחו"ל תרמה, מתחילת 2011, לירידה של כ-5 נקודות אחוז ביחס החוב החיצוני ברוטו לתמ"ג.

המקור - בנק ישראל

עוד על המשק שיעור האינפלציה הצפוי והתפתחות אמצעי התשלום

בני עקיבא / חיים חפר[]

(שימו לב לתאריך)
המלחמה הפנימית שלי כבר הפכה למלחמת התשה * ואני מנסה למצוא אלף סיבות כדי להתגבר על החולשה * אני מעודד את האפיקורסות שבי כדי שתעמוד על נפשה * ואני יודע שבשבילי זאת החלטה קשה * אבל בארץ הזאת ובמפעל הענקי בה * יש בהחלט מקום לשיר הלל ל'בני עקיבא' כן, זה עולה לי בבריאות לפעמים * לראות איך הם התעוררו אחרי מלחמת ששת הימים * איך ירדה עליהם פתאום ברכת ההתרחבות * והם מסתערים בשצף קצף על כל מקום התיישבות * והם ממלאים בנקודות את המפה הריקה * בחופי סיני, במרומי הגולן ובבקעה * ואם לדבר על 'פרופורציות' ו'אחוזים' * כמו שנוהגת לעשות עכשיו עיתונות הברווזים * אז מה יש לדבר, הם מקדימים וזריזים * ולפי הקצב שבו יישוביהם צצים * הם ישיגו את הקיבוץ המאוחד ואת איחוד הקיבוצים * ועוד יתבהר ביום אחד בהיר * שהקיבוץ הדתי עולה על 'השומר הצעיר' * וכך הם משתלטים לנו על הארץ לארכה ולרחבה * וזה בלי שיהויו להם איזה רבי עקיבא או בר כוכבא * וכך הם יושבים לנו בהיאחזויות הרחוקות ובישובים הבודדים * ובטח כובשים לנו את השממה תוך זמזום שירי חסידים * ושולחים מכתבים נלהבים עם ב"ה הביתה * וזה, רבותי חבר'ה שבעצם חילם לאורייתא *

כן, זה באמת עולה לי כמה שנים בריאות * לראות איך הם מתגברים על הקשיים והבעיות * כי הלא נודה, זה לא פשוט בכלל * כשיש לך מנהיגים כמו עסקני המפד"ל * וזה לא עושה אותך שקט ומאושר * כשפתאום הרב גורן עולה עליך עם שופר * אבל חוץ מזה אתם יודעים כמה שעות כל איש מקריב * לשחרית מנחה ותסלחו לי על הביטוי, מעריב? * ואיפה האיסורים החקלאיים הקושרים אותם בעבותות * איפה הכילאים והמעשר והלקט והשמיטות * ואצלם שבת זו שבת, שם לא אוספים שבתות * ויש ביניהם גם כאלה אשר במלא ההכרה * נוסף על הצרות היומיומיות גם מרביצים דף גמרא * ואחרי זה תופסים את הנשק ויוצאים לשעתיים שמירה * באמת זה מרגיז זה הורס אותך לעזאזל * מה הם חושבים להם הדוסים האלה הם מברזל? וכך אתה נרגז אך גם נרגע אחת ושתים * ואז יש לך חשק לקפוץ אליהם לשעה או שעתיים * לטפוח על כיפה סרוגה ולסנן בין השפתיים: * "ילד טוב ירושלים"

חיים חפר, ידיעות אחרונות, כד' מנחם אב תשכ"ט

עוד יצירה של חיים חפר[]

המקור: ד"ר רון בריימן היינו כחולמים
בראש השנה תשע"ג הלך לעולמו המשורר והפזמונאי חיים חפר, המזוהה עם רבים מאד מן השירים האהובים ביותר עלינו, ובעיקר עם שירי מלחמת הקוממיות. האיש אשר חי וחווה את מלחמת השחרור ומוראותיה, ואשר היה שותף לתחושת הגאולה שהביא עמו שלב ב' של מלחמת השחרור, כלומר מלחמת ששת הימים, פנה בהמשך חייו לדרך כל שמאלן והקצין שמאלה.

דווקא ביום שבו מובל חיים חפר למנוחת עולמים ראוי לצטט את דבריו שפורסמו בידיעות אחרונות בעיצומה של מלחמת ששת הימים, ביום א' בסיוון תשכ"ז (09.06.67), יום אחרי שחרור חברון ויומיים לאחר שחרור ירושלים. חפר תיאר אז מפגש דמיוני בין יצחק רבין, רמטכ"ל צה"ל בשלב ב' של מלחמת השחרור, לבין דוד המלך, מי שהביא לראשונה את ירושלים לשלטון ישראל, כשלושת אלפים שנה מוקדם יותר.

תחת הכותרת "היינו כחולמים" כתב חפר:

"בחודש אייר בשנת תשכ"ז, היה הדבר
ויבואו הרמטכ"ל ופמליתו אל קבר דוד על ההר
ויעמדו לפניו בבגדים מעופר עפר
וימחו ממצחם את נחל הזעה הניגר
וינשמו עמוקות ויצדיע הרמטכ"ל ויאמר
אדוני המלך, הר הבית שוחרר".

בהמשך שם חפר בפי רבין תיאורים יהודיים וציוניים של לוחמי תשכ"ז, אשר ייצגו את היהודים בכל הדורות בבואם לשחרר את ירושלים והר הבית:

"לא אנחנו לבדנו שחררנו את ההר
לא אנחנו לבדנו עשינו את הנס
ולא רק בזכותנו הדגל מתנוסס
ואף כי לוחמינו הסתערו כאריות
לא הם בלבד פרצו את שער האריות
לא הם בלבד לחמו ברימונים וסכינים
מלחמת בית-לבית
וקרב פנים אל פנים
ולא רק דמם נשפך בסמטאות האבנים
לא, אדוני המלך, כי אתם צעדה
חטיבה שלמה של לוחמי מצדה
ואנשי בר-כוכבא הגיבורים והאמיצים
נלחמו לצידם בקשתות ובחיצים
וליד אלה שמענו היטב את הצעדים
של כל הנרצחים והטבוחים והשדודים
של כל אלה שמתו מכיוון שהם יהודים
ולידם צעדו כהולכים בסך
כל עולי הגרדום ולוחמי תש"ח
כל חללי הלח"י והאצ"ל והפלמ"ח
"ויבנה בית-המקדש במהרה בימינו"
ונפרוץ את החומה ולא פסקנו מלכת
כי השיר הזה בלבנו כמו אש מלחכת".

דווקא ביום שבו מובל חיים חפר למנוחת עולמים ראוי לצטט את דבריו אלה שביטאו את התחושה העמוקה והאמיתית בעם, לפני שזו טומאה בהבלי ה"שלום", שגם חפר נסחף בהם וגם רבין הופל במלכודת שלהם, שאותה טמנו לו "הפשפש שעלה למעלה" וחבר מרעיו.

סרטון נוף מעולה[]

The_Canadian_Rockies_Souvenir_Video_in_HD — The Canadian Rockies Souvenir Video in HD

The Canadian Rockies Souvenir Video in HD

צילם באיכות גבוהה עם מנגינה מעולה

ויקי-קדומים לשנת תשע"ג[]

צ"ו:שמחת תורה - תשע"ג
צ"ה:חג הסוכות - תשע"ג
צ"ד:חג הסוכות ופרשת האזינו - תשע"ג

ויקי-קדומים לשנת תשע"ב[]

ספר במדבר

ספר ויקרא

ספר שמות

ספר בראשית