סיור בקדומים - יום שלישי 20 במארס 2012

קדומים - מבט לדרום - ממערב למזרח - השכונות: שבות עמי,מצפה ישי והר אפרים
(מה עושים עם עמודי הבטון שנותרו ברחוב מעלה דוד ? על פינת החמד ברחוב זה ראו להלן)

The entrance to hemed kdumim 22 — הכניסה לפינת החמד ברחוב דוד בקדומים **נא לשמור על הניקיון**

לוף ארצישראלי[]

לוף ארצישראלי הוא בעל תפרחת קטיפתית בצבע אדום כהה. גובה הצמח 10 עד 25 סנטימטר. הלוף גדל באזור ההרים. התפרחת משמשת ללכידת חרקים מאביקים. השחלות תופחות לאחר ההפריה ומאדימות לקראת ההבשלה. הפרי מכיל מספר זרעים והוא מופץ על ידי ציפורים. הזרע בצבע חום בעל קליפה קשה.
ההפריה- הצמח מפריש חומר בעל ריח חזק של פירות תוססים, כל מין של לוף מפריש ריח אחר. הריח מושך זבובי תסיסה. הריח נחלש בלילה. החרקים נתפסים על ידי הצמח כדי להבטיח האבקת הפרחים הנקביים. הפריחה מתרחשת בחודש מרץ. ללוף תפרחת מיוחדת. בחלק התחתון פרחים ניקביים ולמעלה פרחים זכריים.
שימושים - באזורים הטרופיים מגדלים עדיין את הלוף כדי לאכול את הפקעת שלו. ברפואה העממית משמש הלוף כתרופה לשיעול עם ליחה, טחורים, תולעים בבטן, עצירות בדרכי השתן ופצעונים בעור.
איזכור במקורות - העיסוק בלוף - הן כצמח גידול והן כצמח מאכל - היה בימי בית שני כה רב, ד שאבותינו עסקו בהשבחתו והרבו אותו בכל הצורות האפשריות: "היתה שדהו זרועה קרבס או לוף" (תוספתא, שבת ח' ט'). לוף הבר כונה בשם "לוף שוטה": "כל שהוא מאכל אדם... ואיזה? זה עלה הלוף השוטה ועלה הדנדנה" (שביעית פ"ז, מ"א)
רעיל - כל סוגי הלוף מכילים חומרי רעל מסוג ארואין (Aroin).

על הפרח והמקורות לפרק זה ראו כאן

דם-מכבים אדום[]

פרחים אדמדמים — דם-מכבים אדום - שלב אחד בטרם הפריחה המלאה -קדומים תשע"ב

דם-מכבים אדום הוא צמח רב-שנתי ממשפחת המורכבים.

צמח זה מגיע לגובה של כ-60–100 ס"מ. הגבעולים והעלים מכוסים לבד לבן, ובקצות הגבעולים ממוקמים גושי קשקשים בצבע אדום הנראים כ'טיפות דם'. קשקשים אלה אינם פרחים, אלא למעשה חפי מעטפת. הפרחים עצמם קטנטנים, בעלי כותרת לבנה, עמוד עלי אדום ואבקה צהובה. הפריחה היא בחודשים אפריל-מאי, אז נפתח לתקופה קצרה מעטה התפרחות. מקור השם של דם המכבים הוא אגדה לפיה פורח הפרח בכל מקום בו טיפת דם מדמם של המכבים, נפלה לארץ.
הקשקשים האדומים נשמרים זמן רב אחרי סיום הפריחה, וצבעם אינו דוהה בייבוש. עובדה זו משותפת לכל המינים בסוג דם המכבים, והופכת אותם לנוחים לשימוש בסידורי פרחים יבשים. קטיף מוגבר לצרכים אלה הביא את הצמח לידי סכנת הכחדות. כיום דם-המכבים האדום מוגן על פי חוק, ואוכלוסייתו משתקמת.
סמל לאומי - דם-המכבים האדום הינו סמל של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. מדבקה עם תמונת הצמח מחולקת ביום זה בבתי הספר, בעצרות הזיכרון ובבתי הקברות ונענדת על דש הבגד.
שימוש רפואי - שמן דם-המכבים משמש לטיפול בגירויי עור ובעיות חניכיים.
דם-המכבים האדם הוא ערך טבע מוגן בישראל.
המקור: הויקפדיה העברית

טופח נאה[]

100 3221 — טופח נאה, פינת החמד ברחוב דוד, קדומים, תשע"ב

טופח נאה הוא פרפרני חד-שנתי חורפי קירח, זקוף או מטפס על שכניו. העלה נושא זוג עלעלים צרים וארוכים, ומביניהם יוצאת קנוקנת. טופח נאה פורח בין פברואר לאפריל. צבע הפרח ארגמני עד כתום-טופח. התרמיל רחב, קירח ולו זוג כנפיים צרות, הזרע עגלגל, מנומר–משוייש. טופח נאה גדל בבתי-גידול עשבוניים בבתה ובערבה. הוא נפוץ ברבים מאזורי הארץ הימתיכוניים, במיוחד באדמות קלות בחוף. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות שלחופיו המזרחיים של הים התיכון.
השם טופח הוא קדום, נזכר 7 פעמים בכתבי חז"ל. היו מכינים מזרעיו גריסים וכן היו אוכלים את זרעיו כשהם מבושלים, כמו עדשים, אך זה נחשב מזון לשעת הדחק. מיני טופח משמשים היום בארץ כגידול חקלאי נדיר לחציר, במעורב עם דגניים. בארצות אחרות הם נחשבים לצמחי מספוא ומרעה חשובים. המין טופח ריחני מקובל מאוד כצמח-נוי מטפס, נקרא גם "אפונה ריחנית". מיני טופח משמשים למאכל אצל ערביי הארץ, טריים או מבושלים. ברפואה העממית הם נחשבים כתרופה לשלשול, לפצעים בעור הפנים וכממריץ יצירת חלב-אם.
כתב מייק לבנה אתר צמח השדה

אלוי עצי[]

פריחה מדהימה — קדומים אדר תשע"ב - זוהה בעזרת פורום גינון של תפוז

אלוי עצי (Aloe arborescens) צמח נוי ממשפחת השושניים, מוצאו מדרום אפריקה, פורח על השנה. נפוץ בגינות נוי בשל הפריחה האדומה.
האלוי הוא סוג הכולל כ-180 מינים של צמחים רב-שנתיים, לרוב בעלי שושנת עלים בשרנית וקשיחה, אשר קצותיה משוננים ומחודדים. המין המוכר ביותר של הצמח הוא אלוי אמיתי, המכונה גם אלוורה, והוא נודע בסגולותיו כצמח מרפא.Ynet אנציקלופדיה
הסוג 'אלוי' דומה במראהו החיצוני לאגאבה, אלא שעמוד התפרחת שלו מופיע במחזור עונתי והעלים גדלים מתוכו ולא מתגוללים מן המרכז. מצמחי אלוי רבים מפיקים חומרים שונים, כאשר המוכר מביניהם הוא החומר המחטא והמזין את העור שמפיקים מצמח האלוי-ורה. בין הצמחים האלו:אלוי עצי (Aloe arborescens), Aloe ciliaris ו- Aloe ferox אתר הגן הבוטני של אורנים
אלוי עצי(Aloe arborescens) - מכונה גם Krantz Aloe - הוא מין של אלוי Aloe הסוג, ודומה ל-אַלְוַי אמתי . מין זה הוא פופולרי יחסית בקרב גננים ולאחרונה נחקר לשימושים רפואיים אפשריים. נטען לכי הוא יעיל כמו אלוורה לשימושים רפואיים.(מהויקיפדיה האנגלית)

הבהרה: המידע בוויקי פרטי זה אינו מהווה ייעוץ רפואי.

* עוד על הצמח ועל האלוורה

עדעד קנרי[]

Limonium sinuatum — עדעד כחול - קדומים - אדר תשע"ב - זוהה בעזרת פורום גינון בתפוז

עדעד קנרי (limonium perezii) היא שיח תרבותי הנפוץ בגינות נוי פרטיות וציבוריות. פריחתו היא כחולה ובולטת ולכן יש המכנים אותו בשם הצמח המקורי שלו "עדעד כחול". צריכת המים של הצמח היא נמוכה. לכן נוטים לשתול את השיח באזורי הגינה אליהם אל מגיע בצורה סדירה השקייה: בשולי גינות או כמילוי בין שיחים צעירים בגינות חדשות. הזנים הנמכרים במשתלות שומרים על התכונות של הצמח הטבעי ועמידים ליובש ומאפשרים ריבוי עצמי, אחרי הקטיף והייבוש של התפרוחות וליקוט הזרעים וניתן לזרעם בעונה הבאה.

תאור הפרח - עלי הכותרת הינם לבנים ואילו עלי הגביע כחולים. הפרחים סדורים בתפרחות מטיפוס "שיבולת"או "מכבד".
ההתאמה לבית הגידול - "עדעד הקנרי" הוא בעל תכונות דומות לצמח בר ה"עדעד כחול" ובעל התכונות העושות אותו נוח לגידול:

בגבעול הצמח אין עלים או שהם נושרים לאחר תקופה קצרה ולכן גם ההתאיידות של המים ממנו היא נמוכה. הפטוטרות חובקות בבסיסו את הגבעול ועם נשירת העלים בקיץ נשארים רק הנדנים לאורך הגבעול וההתאיידות מהצמח פוחתת לרמה המינימלית.
לצמח יש עלים רק בבסיסו, עלים בשרניים שצורתם כשושנים. מיקומם קרוב לפני הקרקע גורם לכך שהם ייפגעו פחות מהרוחות הנושבות לעומת העלים היוצאים מהגבעול כמוקבל בצמחים אחרים.
השטח החיצוני של העלים בבסיס הצמח ושל הגבעול עטוף בקשקשים סידניים, העושים את פני הצמח עמיד בפני רסיסי מי הים המגיעים מהרוחות הנושבות מהים.

ה"עדעד הקנרי" כמו מינים אחרים של "עדעד" נמכרים בחנויות כ"צמחי קש". הצבעים של עלי הגביע הם: כחול (הנפוץ וממנו שמו), תכול, לבן, צהוב, ורוד וקרם.

רִכְפָּה לְבָנָה[]

Reseda alba — רכפה לבנה, קדומים, אדר תשע"ב, זוהה באמצעות פורום תפוז לפרחי שדה

רִכְפָּה לְבָנָה ( alba Reseda) היא צמח עשבוני זקוף ממשפחת הרכפתיים גובהו 30–80 ס"מ. העלים גזורים לאונות סרגליות. רכפה לבנה עשויה לפרוח כמעט כל השנה, מפברואר עד נובמבר. בסוג רכפה 60 מינים, 12 בארץ, רובם חד-שנתיים, חציים מדבריים וחציים ימ-תיכוניים.

מן המקורות: * ומן הצובעים הפואה והרכפא יש להן שביעית (תלמוד ירושלמי שביעית ז' - ב' )

שום בעל בכי בצל של רכפא ( מעשרות ה' - ח ) - בן ציון סגל מזהה את "רכפא" כשם מקום

בלבנון שערי שכם

"איזו בצל של רכפא כל שעוקצו גמעך לתוכו" ( תוספתא מעשרות ג' - י'ד ). העוסקת בנושא:"ואינם ראויים למאכל" שמעון סטרליץ - הערות לפירוש המשניות לרמב"ם

שימושים - רפואיים: צמח מרגיע, מעודד שינה, נגד תולעים וצמח מרדים. בתרבות מגדלים את רכפת הצבעים להפקת צבע צהוב, ורכפה ריחנית להפקת שמן אתרי לתעשיית תמרוקים.

דִּבְקוֹן הַזַּיִת[]

Viscum cruciatum — דבקון הזית צמוד לעץ השקד - קדומים , אדר תשע"ב - זוהה בעזרת פורום פרחי בר של תפוז

דִּבְקוֹן הַזַּיִת הוא צמח טפיל ממשפחת הרנוגיים . ה"טפילות" מתבטאת בכך שצמחים אלו מכילים כלורופיל ולפיכך הם מסוגלים לייצר בעצמם את מזונם, אולם את המים ואת המלחים הדרושים להכנת המזון אין הם קולטים מתוך האדמה, אלא מצמחים אחרים, שעלייהם הם גדלים.
ולמה טפיל למחצה? כיוון שהוא גדל על צמח אחר, מתחבר למערכת ההובלה שלו, יונק את מימיו וחומרים נוספים, אבל מייצר בעצמו את הסוכרים שלו - בתהליך הפוטוסינתזה. טפילים מושלמים כמו העלקת והכשות אינם מבצעים פוטוסינתזה, ועל כן העלים שלהם אינם ירוקים. אבל גם הדבקון לא מושלם, ולעתים הוא תוקף את אותו עץ כמה פעמים עד שהוא גורם למותו. וכשהעץ מת - הוא מאבד את מקור פרנסתו ומתייבש.(לפי ד"ר רחלי עינב טבע הדברים

נסים קריסטל כתב
יש מן החוקרים הסוברים, ש"ענבי סנה" המוזכרים במקורותינו - "וכל השחורים כגון ענבי הדס, ענבי סנה משינקידו" (ירושלמי, מעשרות פ"א, מ"ח, ד') - הם ענבות דבקון-הזית, ולצמח כולו הם קוראים סנה. ושמעתי מפי פלאחים ערביים באחד מכפרי השומרון, שאם אוחזת אש בעץ הזית, דבקון-הזית אינו ניזוק בשל ענפיו הגלדניים-בשרניים, ואולי כאן פירוש התופעה המעניינת של הסנה אשר איננו אוכל (שמות ג', ב').

זהירות - דבקון הזית הוא צמח שמחייב זהירות, כיוון שכל חלקי הצמח מכילים כמות מסוימת של רעל. בנוגע לפירות, הם טובים למאכל אבל ההמלצה מסויגת. על מין אחר של דבקון (Viscum album) מצאתי עדויות שהפרי נאכל. בנוגע לפירות של דבקון הזית לא מצאתי עדויות על אכילה שלהם. ידוע שהם נאכלים על ידי ציפורים (שלהן רגישויות שונות לרעילות), וגם אני אכלתי אותם, אבל מומלץ להימנע בגלל החשש. הסיפורים המיתולוגיים משכו אותי לאלכוהול, והתלבטתי אם לבשל קודם את הפירות למען הבטיחות אבל העדפתי לשמור על הגוון האדום.(לפי דר רחל עינב טבע הדברים

עתיקות קדומים - לקראת חג הפסח[]

במרכז הישוב יש אתר עתיקות. בחג הפסח יהיו לנו אורחים. האם נראה לכם לבקר כאן ?

אם יש לכם תוכניות במצב הנוכחי לא להתקרב למקום - סכנה !!! - או שיחול שינוי ?

פינת חמד ברחוב מעלה דוד[]

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"304px","height":"240px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":32.2106,"lon":35.160182,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":16,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[]}	המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"305px","height":"240px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":32.2106,"lon":35.160182,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":14,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[]}
מבט מקרוב	מבט מעל

פינת חמד מצויה ברחוב מעלה דוד, בעלייה לישוב, הרחוב הראשון מימין. בין חורשת עצים, מאחורי בתי המגורים של רחוב ברקת, יש משטח עשב טבעי מוקף בעצים ובו אוסף של פרחים: כלנית מצויה, רוזמרין רפואי, לשון-פר סמורה, סחלב פרפרני ועוד

אם תקיש פעם אחת על התמונה תקבל תמונה ברורה יותר, הקשה שנייה על הריבוע למטה מימין ייתן לך את התמונה הגדולה - ואפשר גם הקשה שלישית על הכיתוב:"תמונה ברזולוציה גבוהה יותר" - התמונה תהיה באיכות הראויה להדפסה