Kedumim Wiki
Register
Advertisement
Kdumim

מאתר האינטרנט של קדומים

עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל

קוראים נכבדים !
נשמח להערות על העלון, נודה לכם אם תכתבו אותן בסוף העלון בפרק המכונה: הערה, לאחר הכתיבה הקישו "פרסם תגובה"
כמובן, אגיב על כך אם יהיה לי מה לומר.
בכל מקרה, טוב שהקוראים יידעו שבערך יש פרטים הטעונים השלמה והבהרה.

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.
אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה על כך מטה והתוכן יימחק מייד

Western Wall prayers 1847

תפילה בכותל המערבי המקןר:hoyasmeg Flickr)

הרב שמואל אליהו רבה של צפת כתב על ישראל – מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים - חברת המחקר הבינלאומית "גאלופ" עשתה סקר עולמי על אמונה באלוקים ב-57 מדינות, ללא מדינת ישראל. הסקר היה מעמיק והקיף יותר מחמישים אלף בני-אדם. התוצאה שעלתה היא ש-59% מאוכלוסיית העולם מגדירים עצמם דתיים, 23% מגדירים עצמם כאינם דתיים, ו-13% מגדירים עצמם כופרים שאינם מאמינים באלוקים. הנתון הזה קצת מעוות, כיוון שהתשובות שניתנו בסין שינו את התמונה העולמית. שם יש למעלה ממיליארד בני-אדם, וכמעט חצי מהם מצהירים על עצמם שהם כופרים שלא מאמינים באלוקים. יש מקום רציני לחשוש כי התשובות שלהם נובעות מפחד מהשלטונות שם, שאוסרים על אמונה באלוקים ומענישים מי שלא חושב כמותם. אם מנטרלים את ההשפעה של סין על המאזן העולמי – תשעה מכל עשרה אנשים בעולם מאמינים באלוקים, ואחד כופר. דבר מעניין נוסף הוא, שהירידה הדרמטית באמונה באלוקים חלה בווייטנאם, ששם מאמינים באלילים, ואילו בשתי המדינות שהן היותר קתוליות בעולם, צרפת ואירלנד, מדינות שנקראות "הבנות הבכירות של הכנסייה הקתולית" – דווקא שם יש ירידה גדולה באמונה באלוקים, ירידה של יותר מ-15%.

אצל היהודים בעולם המצב הפוך לגמרי. רק 2% מכלל היהודים בעולם מצהירים שהם לא מאמינים כלל באלוקים. הרוב המוחלט מאמין באלוקים, אף שפחות מחצי מהם מצהירים שהם דתיים. זה מה שאמר הקב"ה למשה: אל תסתכל על החיצוניות של בני ישראל. אף שהם נראים כאילו לא אכפת להם מאלוקים והם לא מקיימים מצוות – אין זה משקף את הפנים שלהם. "גַלְיָא קַמֵּיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דִּמְהֵימְנִי יִשְׂרָאֵל" (שבת צז ע"א) – גלוי לפני הקב"ה שישראל מאמינים. "אֵלּוּ הֵן מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים". מאמינים בה' ומאמינים בגאולה. לכן כשמשה בא אליהם ומבשר להם על בשורת הגאולה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דִּמְהֵימְנִי יִשְׂרָאֵל" (שבת צז ע"א) – גלוי לפני הקב"ה שישראל מאמינים. "אֵלּוּ הֵן מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים". מאמינים בה' ומאמינים בגאולה. לכן כשמשה בא אליהם ומבשר להם על בשורת הגאולה של ישראל, למרות היותם שקועים במ"ט שערי טומאה הם מאמינים, שנאמר: "וַיַאֲמֶן הָעָם". כדאי מאוד להשוות את הסקר הזה, שנערך על-ידי חברה עולמית בכל העולם, עם סקר שנעשה השנה בישראל שאומר כי בישראל רק 80% מהיהודים מאמינים באלוקים, רק 70% מאמינים שהעם היהודי הוא העם הנבחר, וכמספר הזה מאמינים שהתורה והמצוות הן ציווי אלוקי. עורכי הסקר הזה מקוננים על כך ששיעור המאמינים בישראל הולך וגדל כל הזמן, אבל הם אומרים שרק 80% מאמינים באלוקים. איך הנתון הזה מסתדר עם התוצאות של המחקר העולמי, שאומר כי שיעור המאמינים בקרב היהודים בעולם הוא 98%? כנראה שהתשובה טמונה באנשים שערכו את הסקר בישראל, "המכון הישראלי לדמוקרטיה" וחבריו. הם, כמו רוב העיתונאים, כנראה נמנים על אותם 2% שמנסים לחנך את הציבור לכפירה, שיהיו כמותם. לשנות את הנתונים בתקווה שהם יגרמו לאנשים לחשוש להיות מאמינים. להחליש את החוזק המוסרי. מסקנה: אל תאמינו להם! עם ישראל חי. "גַלְיָא קַמֵּיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דִּמְהֵימְנִי יִשְׂרָאֵל" – צריך להיות גלוי גם לפנינו.

אמונה קשורה לגאולה- אחת הסיבות שבזכותן האמונה באלוקים חזקה כל כך בקרב עם ישראל קשורה לגאולתם של ישראל. כל מה שהוזכר לעיל בגמרא על השאלה האם ישראל מאמינים או לא נסוב סביב האמונה האם יכולה להיות גאולה ממצרים, בית עבדים. אלוקים אומר למשה שהעם מאמין בה' ומאמין בגאולה. הגמרא מוכיחה את האמונה של ישראל מכך שנאמר על עם ישראל "וַיַּאֲמֵן הָעָם וַיִּשְׁמְעוּ כִּי פָקַד ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכִי רָאָה אֶת עָנְיָם וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ" (שמות ד ל). האמונה באלוקים קשורה בכל מקום להצלחתם ולגאולתם של ישראל. כך אומר משה בתפילה אחרי חטא העגל, ברגע שיש חשש כי ישראל הולכים להיכשל: "לָמָּה יֹאמְרוּ מִצְרַיִם לֵאמֹר. בְּרָעָה הוֹצִיאָם לַהֲרֹג אֹתָם בֶּהָרִים וּלְכַלֹּתָם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה?". משה מתפלל ואומר שכישלון של עם ישראל יגרום לחוסר אמונה בעולם. על זה בדיוק אמר דוד המלך בתהלים: "לָמָּה יֹאמרוּ הַגּוֹיִם. אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם?". אנחנו מאמצים את סגנון התפילה של שני המאורות הגדולים הללו ואומרים בסליחות: ריבונו של עולם, רחם עלינו למען שמך!! 49 פעמים נאמרת המילה "שמך" בסליחות של חודש אלול. 75 פעמים נאמרת המילה "שמך" בסליחות של עשרת ימי תשובה. "ה' עֲשֵׂה למַעַן שִׁמְךָ: אָתָאנוּ עַל שִׁמְךָ. ה' עֲשֵׂה למַעַן שִׁמְךָ: בַּעֲבוּר שִׁמְךָ. כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן ורַחוּם שׁמֶךָ: שִׁמְךָ נִקְרָא עָלֵינוּ. ה' אֱלֹקֵינוּ: שִׁמְךָ נִקְרָא בּקִרְבֵּנוּ".

גלות כרוכה בכפירה - מסתבר שאין חילול ה' יותר גדול מגלות. כך אומר הנביא יחזקאל (לו): "וַיָּבוֹא אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁם וַיְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי בֶּאֱמֹר לָהֶם עַם ה' אֵלֶּה וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ". לכן אנו מבקשים בתפילה, למען שמו באהבה: "אֱלֹקֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, גַּלֵּה כּבוֹד מַלְכֽוּתְךָ עָלֵינוּ מהֵרָה". גילוי כבוד ה' על-ידי עם ישראל המצליח. "לִקְדֻשַּׁת שִׁמְךָ עֲשֵׂה ולֹא לָנוּ: לֹא לָנוּ ה' לֹא לָנוּ. כִּי לשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד. עַל חַסְדּךָ עַל אֲמִתֶּךָ".

על-פי זה מובן למה האמונה בקרב היהודים רק הולכת ועולה, ואילו אצל הנוצרים הקתולים היא הולכת ויורדת. הנוצרים הקתולים ביססו את אמונתם בעיקר על גלותם של ישראל, כאילו אלוקים זנח אותנו ובחר בהם כעם ישראל החדש. ככל שהם יותר נגד ישראל – כך הם מאמינים פחות ופחות. ארצות-הברית, לעומת זאת, נחשבת ידידה של ישראל, כי הם רואים בהצלחת ישראל הצלחה שלהם. רק 5% מהאמריקנים כופרים באלוקים. זה לא רק כתוב על הדולר שלהם – זה קשור לגאולתם של ישראל.

מתוך מעייני הישועה לשבת פרשת שופטים

הפטרת השבוע - מתוך כתר ארם צובה[]

ההפטרה של פרשת כי תצא היא החמישית בסדרת הפטרות שבע דנחמתא. מפטירים בספר ישעיהו, פרק נ"ד, פסוקים א-י ("רני עקרה"). - בכתר ארם-צובא - העותק המקורי, היחידי והעתיק ביותר של המקרא

ההפטרה בטור האמצעי - במרכז

ראו כאן פרטים עדכניים על הכתר.

הלכות חודש אלול[]

הלימוד היום לעילוי נשמת חוליה יפה בת אסתר ע"ה

  1. ארבעים יום שמראש חדש אלול ועד אחרי יום הכפורים הם ימי רצון, ואף שבכל השנה הקב"ה מקבל תשובה מן השבים אליו בלב שלם, מכל מקום ימים אלו מובחרים יותר, ומזומנים יותר לתשובה, להיותם ימי רחמים ורצון. (קצש"ע קכח)
  2. הטעם שימים אלו הם ימי רחמים ורצון, כיון שבראש חדש אלול עלה משה רבינו לשמים לקבל לוחות שניים, ושהה שם ארבעים יום, וביום הכפורים סלח הקב"ה לישראל על חטא העגל, ומאז הוקדשו ימים אלו לימי רצון, וי' בתשרי ליום הכפורים. (שם).
  3. בחודש אלול יש להתחזק בעיקר בשלשה דברים: תשובה, תפילה וצדקה. ודברים אלו רמוזים בפסוקים שונים שראשי התיבות שלהם 'אלול', כדלהלן.
  4. הפסוק 'ומל השם את לבבך ואת לבב זרעך', מרמז על התשובה. הפסוק 'אני לדודי ודודי לי', מרמז על התפילה. והפסוק 'איש לרעהו ומתנות לאביונים' מרמז על הצדקה (קצש"ע קכח).
  5. נוהגים לתקוע בשופר בחודש אלול. אצל האשכנזים תוקעים לאחר תפילת שחרית; ואצל הספרדים יש שתוקעים באמירת י"ג מידות, יש תוקעים בקדיש לפני 'תענו ותעתרו', ויש שאין תוקעים כלל. ולפי כל המנהגים אין תוקעים בערב ראש השנה, כדי לעשות הפסק והבדל בין תקיעות רשות לבין תקיעות מצוה.
  6. טעם התקיעות, כדי לעורר את לב העם לתשובה, כי טבע השופר לעורר ולהחריד, כמו שנאמר 'היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו'. (קצש"ע קכח).
  7. מתחילת חודש אלול ועד אחרי יום הכפורים, כשכותב אדם מכתב לחבירו צריך לרמוז בתחילתו או בסופו שהוא מבקש עליו ומברכו שיזכה בימי הדין הבאים לטובה להכתב ולהחתם בספר חיים טובים. (קצש"ע קכח).
  8. אנשי מעשה נוהגים לבדוק בחודש זה את התפילין והמזוזות שלהם, ואף מה שיש לתקן בשאר מצוות, יתקנו. (שם).
  9. צריכים הציבור לדקדק בבחירת שליח ציבור לאמירת הסליחות ותפילות הימים הנוראים, שיהיה אדם הגון וגדול בתורה ובמעשים טובים כפי מה שאפשר למצוא, ושיהיה בן שלשים שנה לפחות, ויהא נשוי ויש לו בנים, שאז הוא שופך ליבו ומתחנן מקירות ליבו. (קצש"ע קכח).
  10. אמנם כל ישראל כשרים לכך, והעיקר שירצו אותו הקהל, ואם רואה שיש מחלוקת בדבר - ימנע עצמו מלהיות שליח ציבור, אף אם מחמת כן יהיה מי שאינו הגון. (שם).
  11. א. האומר סליחות ביחידות, אינו רשאי לומר י"ג מידות דרך תפילה ובקשה, אלא דרך קריאה בתורה בניגון וטעמי המקרא. וכן במקום שמוזכרים י"ג מידות, כגון 'וזכור לנו היום ברית שלש עשרה', יש ליחיד לדלג. (קצש"ע קכח).
  12. בקשות הכתובות בלשון ארמית, יש אומרים שהיחיד מדלג אותם. (שם). ויש אומרים שרשאי לאומרם ביחידות. (כה"ח תקפא כו)

ברשות המקור: h22@bezeqint.net

מגרון - מסע סנחריב[]

השבוע יחרץ הגורל של מגרון

שמה של מגרון מופיע בתיאור מסע החורבן של סנחריב בספר ישעיהו :
" לָכֵן, כֹּה-אָמַר אֲדֹ ה' צְבָאוֹת, אַל-תִּירָא עַמִּי יֹשֵׁב צִיּוֹן, מֵאַשּׁוּר; בַּשֵּׁבֶט יַכֶּכָּה, וּמַטֵּהוּ יִשָּׂא-עָלֶיךָ בְּדֶרֶךְ מִצְרָיִם. כִּי-עוֹד, מְעַט מִזְעָר, וְכָלָה זַעַם, וְאַפִּי עַל-תַּבְלִיתָם. וְעוֹרֵר עָלָיו ה' צְבָאוֹת, שׁוֹט, כְּמַכַּת מִדְיָן, בְּצוּר עוֹרֵב; וּמַטֵּהוּ, עַל-הַיָּם, וּנְשָׂאוֹ, בְּדֶרֶךְ מִצְרָיִם. וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יָסוּר סֻבֳּלוֹ מֵעַל שִׁכְמֶךָ, וְעֻלּוֹ, מֵעַל צַוָּארֶךָ; וְחֻבַּל עֹל, מִפְּנֵי-שָׁמֶן. בָּא עַל-עַיַּת, עָבַר בְּמִגְרוֹן ; לְמִכְמָשׂ, יַפְקִיד כֵּלָיו. עָבְרוּ, מַעְבָּרָה, גֶּבַע, מָלוֹן לָנוּ; חָרְדָה, הָרָמָה--גִּבְעַת שָׁאוּל, נָסָה. צַהֲלִי קוֹלֵךְ, בַּת-גַּלִּים; הַקְשִׁיבִי לַיְשָׁה, עֲנִיָּה עֲנָתוֹת. לא נָדְדָה, מַדְמֵנָה; יֹשְׁבֵי הַגֵּבִים, הֵעִיזוּ. לב עוֹד הַיּוֹם, בְּנֹב לַעֲמֹד; יְנֹפֵף יָדוֹ הַר בית- (בַּת-) צִיּוֹן, גִּבְעַת יְרוּשָׁלִָם. (פרק י', כ"ד -ל"א)

על געיה[]

ותראי

שימו לב למילה "ותיראי" וקרא ההסבר מטה - המקור:כתר ארם צובה

אחד המונחים, הפחות מוכרים, בטעמי המקרא הוא הגעיה. רפאל זר ניסה להדגים את המונח מתוך הפטרת פרשת שופטים וכך הוא כתב במוסף לשבת של מקור ראשון

בתחילת ההפטרה אומר הנביא: "אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחֶמְכֶם מִי אַתְּ וַתִּֽירְאִי מֵאֱנוֹשׁ יָמוּת וּמִבֶּן אָדָם חָצִיר יִנָּתֵן" (ישעיה נא, יב). חדי העין שבינינו יבחינו בקו אנכי זעיר במילה וַתִּֽירְאִי, תחת האות תי"ו. קו זה נקרא 'מֶתֶג' או 'גַּעְיָה', והוא מסומן תמיד בהברה שאין מצוין בה אחד מטעמי המקרא. למעשה הגעיה מציינת הטעמה משנית, או 'נַחַץ'. בהזדמנות אחרת נעמוד ביתר פירוט על תפקיד הגעיה ועל התנאים שבה היא מסומנת; כאן נציין רק שעל הקורא בתנ"ך להדגיש או להאריך מעט ("לגעות") את ההברה שבה מסומנת הגעיה, ובלבד שהארכה זאת תהיה ממושכת פחות מהארכת ההברה המוטעמת עצמה.

פיסוק הנכון[]

Zitzit

ציצית flikcer

המחבר:הרב שמואל דוד, הרב הראשי לעפולה

  1. מודה אני... שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך. (ולא: בחמלה רבה, אמונתך, כי איזה משמעות יש למילה האחרונה אם היא לבד?)
  2. א-להי, נשמה שנתת בי טהורה. (ולא: א-להי נשמה)
  3. אדון עולם: בטרם, כל יציר נברא (ולא: בטרם כל, יציר נברא. כי מה טעם יש לזה? אלא ניקודו ופירושו הם שהוא קיים לפני שכל יציר נברא)
  4. יגדל: נותן לרשע, רע כרשעתו (ולא רשע רע, וכי יש רשע רע ורשע טוב?)
  5. בפרשת התמיד: עשירית האיפה סולת, למנחה תמיד. (ולא: סולת למנחה)
  6. על עולת התמיד יעשה, ונסכו. (ולא: על עולת התמיד, יעשה ונסכו, כי אין לזה שום משמעות)
  7. פרשת ציצית: ונתנו על ציצית הכנף, פתיל תכלת (ופירושו: פתיל תכלת על הציצית שבכנף.) ולא: ונתנו על ציצית, הכנף פתיל תכלת. שהרי הכנף אינו פתיל תכלת)
  8. אתה קדוש... וקדושים, בכל יום יהללוך סלה (ולא: וקדושים בכל יום, אלא הקדושים, בכל יום מהללים.
  9. ימלוך ה' לעולם, א-להיך ציון לדור ודור

(הפסוק חוזר פעמיים על הרעיון: ה' ימלוך לעולם, א-להיך ציון ימלוך לדור ודור) (ולא: ימלוך ה', לעולם א-להיך, ציון לדור ודור. איזה משמעות יש לזה?)

  1. לך ענו שירה בשמחה רבה, ואמרו כולם. (ולא: לך ענו שירה, בשמחה רבה ואמרו כולם. זה חסר משמעות אלא: ישראל הם שאמרו שירה בשמחה רבה, וגם אמרו כולם...

פרשנות אקטואלית[]

  • מי ממנה שופטים - פרשן המקרא, בעל נסיון מדיני בשלוש ממלכות, רבי יצחק אברבנאל כתב על כך:

יש מלכויות הממנות שופטים, כך המל עומד בראש המערכת המשפטית והוא "מסדר האברים אשר תחתיו" - כך זה בממלכות קשטיליא וארגון בספרד ונאפולי באיטליה.
בארצות המערב, מקובל כי "עם הארץ" ממנה את השופטים, את אלו "שייראו בעינהם יותר הגונים - ואין למלך כל חלק במינוי.

ואדון הנביאים, משה רבינו, מצווה:"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן-לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ, לִשְׁבָטֶיךָ" (דברים, ט"ז, י"ח) - המינוי בידי העם וכל שבט ושבט בוחר את השופטים הראויים בכל עיר מעריהם.

  • תכונות השופטים - יונתן בן עוזיאל פירש על הפסוק:"לֹא-תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה, כָּל-עֵץ: אֵצֶל, מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ" (שם, כ"א) כמי שאינם מותרים ליטע אשרה אצל מזבח ה', כן אין מותרים לצרף למשפט איש טיפש, עם שופטים חכמים ללמד אתכם את אשר תעשו. לפי תרגום:אלתר טובי' וין בספרו יין הטוב
  • תכונות הפרנס - יונתן בן עוזיאל פירש על הפסוק:"וְלֹא-תָקִים לְךָ, מַצֵּבָה, אֲשֶׁר שָׂנֵא, ה' אֱלֹהֶיךָ"(שם, כ"ב) כמו שאתם לא מותרים להקים מצבה, כן אינכם מותרים למנות פרנס איש זדון
  • גילוי הרוצח - יונתן בן-עזיאל כתב - ולדעתי יש כאן רעיון עמוק יותר מאשר נראה מפשוטו של הפירוש. בפרשת "עגלה ערופה" נאמר:"וְאַל-תִּתֵּן דָּם נָקִי, בְּקֶרֶב עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל" (כ"א,ח') - בקרב עמך ישראל וגלה מי הרגו ומכפר לכם על הדם ומיד יוצאים שורה של תולעים מתוך טבור העגלה (הערופה) נמשכים והולכים עד המקום שהרוצח שם ועולים עליו ואוחזים בית דין אותו ושופטים אותו

בית הכנסת "משכן שילה"[]

Synagogue shilo

מבט לבית הכנסת צילם:שבתאי שירן

מאת: שירן שבתאי – "מורשת הגליל"

חודש אלול, תקיעות שופר ואוירת סליחות בפתח. זה הזמן לחזור להתחבר לקדשי ישראל והפעם נטייל לבית כנסת מיוחד בישוב שילה. אי אפשר לומר שילה מבלי לחשוב על המשכן ששכן בה מאות בשנים. מקום שהיה המרכז הרוחני הראשון של שבטי ישראל ואכן גם תושבי שילה החדשה חשבו על כך והקימו במרכז הישוב בית כנסת המזכיר את המשכן. אלא שאין מדובר בדגם מוזיאוני דומם אלא בבית כנסת פעיל וקבוע הפונה לכוון ירושלים בניגוד למשכן שפנה בציר מזרח- מערב. שני שלבים היו במשכן. הראשון הוא דגם המשכן שנדד במדבר בנוי מעצי-שיטים עומדים. תקרתו היתה עשויה, כדרך אהלי-הנוודים במדבר, מספר שכבות: 'משכן' – מחוטי-בד, 'אוהל' – משיער עזים, ו'מכסה' – מעורות אילים מאודמים ועורות תחשים. היה זה מבנה-עץ מתפרק, שליווה את אבותינו עד הגיעם לשילה. אז הועבר המשכן למבנה אבן כמתואר במשנה (זבחים, פי"ד,מ"ו): וכל קרש שהיה במדבר עשוי עץ, היה בשילה – עשוי מאבן. לפי דעה זו עלינו לצייר לעצמנו את המשכן בשילה כמבנה-אבן בגובה עשר אמות שהם: 5 מ' ואכן כך נראה ביה"כ "משכן שילה". בנוי מ"קרשים" – עמודים שמנינם כמניין הקרשים במשכן:

  • "…עשרים קרש לפאת נגב תימנה" (שמ' כ"ו,יח) כאן, בגלל הכיוון דרומה, לירושלים, הם בקיר המזרחי.
  • "ולצלע המשכן השנית לפאת צפון עשרים קרש" (שם כ), ושוב כאן, בשילה של היום, זהו הקיר המערבי של ביה"כ.
  • "ולירכתי המשכן ימה תעשה ששה קרשים. ושני קרשים תעשה למקוצעות המשכן בירכתים" (שם כב-כג). ומכיון שמדובר בבי"כ שכיוונו מצפון לדרום, הרי שקיר זה, שבו ששה קרשים ושניים נוספים בפינותיו, ניצב כאן, כקיר דרומי, ובו – שמונה קרשים.
  • "ועשית מסך לפתח האוהל…ועשית למסך חמישה עמודי שיטים…" (שם לו-לז). המסך, אמנם, איננו קיים בכניסה לביה"כ, אך חמשת עמודיו קיימים גם קיימים, ואף הם כמיטב מסורת-שילה, ע"פ המשנה, עשויים אבן ולא עץ.

להשלמת ה"קרשים" – לנכנס אל פנים בית-הכנסת, צפויה הפתעה: ה"קרשים"-עמודים בתוך ביה"כ – אינם עשויים אבן, כפי שהיה בשילה, אלא דווקא עשויים עץ !! כפי שהיה במשכן במדבר, בגלגל, בנוב ובגבעון. יש בנקודה זו בכדי לחבר את תקופותיו השונות של ימי המשכן, ואת מקומותיו השונים, כדי הוויה אחת: "והיה המשכן – אחד!" (שמות כ"ו,ו). כדאי למבקר להפנות תשומת לב ל"אדנים", ל"מזבח-העולה" שבחזית המבנה, ול"מזבח" לקריאת-התורה, שבתוכו. לארבעת העמודים בין ה"קודש" ובין "קדש הקדשים", לארון-הקודש דמויי ארון-הברית, ומעל לכל, כפשוטו, לכיסויי-המשכן השונים, הרומזים לכיסויי ה"משכן", ה"אוהל", וה"מכסה". ביקור מומלץ למי שרוצה ללמוד ולהנחיל לילדיו את ערכי קדשי ישראל. איך מגיעים: נסע על כביש 60 לכוון הישוב שילה, נעלה לתוך הישוב ואחרי הכניסה נמשיך ישר , בפניה השניה שמאלה נמצאת חניית בית הכנסת למי שלא מכיר את הסביבה מומלץ לצאת לסיור עם מדריך הקש כאן ותגיע לאתר הדרכת טיולים מורשת הגליל - טלפון 0523246827 - באתר לקט הצעות לסיורים נוספים

הכותב מודה לזאב ח. ארליך (זאבו) על השימוש שעשה בדברים שכתב

התקבלה ההערה הבאה:"יש מחלוקת בגמ' האם המשכן בשילה היה עשוי מקרשים, אבנים או שילוב של שניהם. אם תוכל תבדוק את הנושא."

על גיוס בני הישיבות: דוד בן גוריון והרב יצחק הלוי הרצוג[]

דוד בן גוריות לרב הרצוג 1958

ראש הממשלה דוד בן גוריון אל הרב הראשי יצחק לוי הרצוג

תשובת הרב הרצוג

תשובת הרב הראשי יצחק לוי הרצוג לראש הממשלה דוד בן גוריון

(אפשר לקבל אצלי את חליפת המכתבים במלואה)

קהילה חדשה: יהדות סירקוזה[]

(בעקבות מאמרו של ג'יורג'יו כהן בבטאון "הזמן והרעיון" - Il Tempo e L'idea מאת Bruno di Porto Pisa - Gennaio -Giugno 2012 שנה מספר XX מספר N:1-12)

בסירקוזה התקיימה קהילה יהודית עוד מהתקופה הרומית. בשנת 440 הרסו הוונדלים את בית הכנסת המקומי, ובעיר התרחשה עלילה נגד היהודים בה נטען שהם צלבו איל כדי ללעוג לצליבת ישו. בשנת 1493 גורשו כל יהודי העיר שהתגוררו עד אז ברובע היהודי (Giudecca). עד היום קיים בסירקוזה רחוב הקרוי בשם "רחוב היהודים" (ויה דל ג'ודקה).

בשנים האחרונות הגיע לעיר הרב Stefano Di Mauro מארצות-הברית. סביבו התגבשה קהילה, ברובה אנוסים המנסים לחזור ליהדות. בבית הכנסת המאולתר מתקיימות תפילות כמנהג ספרד. כמו כן, מוגשות בו ארוחות כשרות.

ניתן לסייר ברובע, שהיה ממוקם על האי אורטגה. יש בו שרידים של בית חולים יהודי ובעיקר מקווה טהרה, העתיק ביותר באירופה - יורדים אליו ב-56 מדרגות נמצא 16 מטר מתחת לאדמה - מתחבר ישירות עם מפלס מי-הים.

ג'יורג'יו כהן סייר וכתבה מפרי עטו ניתן לקבל על-ידי פנייה אלי


חדשות חצי האי סיני[]

Sand a Sinai 1

מדבר סיני - 1972

מסתבר כי יש תוכניות פיתוח לחצי האי - לא ברור האם זה טוב ליהודים ? מכל מקום כדאי לדעת

צבי בראל כתב בעיתון הארץ מיום 22 באוגוסט 2012 מבצע סיני: נשיא מצרים מוחמד מורסי יוזם תוכנית לשינוי פניו של חצי האי - הממשלה החדשה בקהיר תשקיע מיליארדים בפיתוח האזור. בתכנון: כבישים חדשים, בנייה מוסלת לבדואים והעתקת מגוריהם של כ-3 מיליון מצרים לסיני

אולם לא רק תוכניות ביטחוניות חדשות על שולחנו של מורסי. על פי ההצהרות האחרונות מתכוונת ממשלת מצרים מהפכה של ממש בשטח חצי האי - בו חיים כ-400 אלף בדואים - בשנים הקרובות. כך בתחום החקלאות, רוצה הממשלה החדשה להכשיר כארבעה מיליון דונם לעיבוד חקלאי בחמש השנים הבאות, כשבשלב הראשון יוכשרו כמיליון דונם בצפון סיני, באזור אל-עריש, רפיח ושייח זוויד. לדברי שר החקלאות והכשרת הקרקע, ד"ר סלאח עבד אל-מואמן, יש תוכנית גם לשטחים שאינם ראויים לעיבוד - וכבר קיימים הסכמים מוכנים לחתימה עם משקיעים פרטיים ותאגידים אשר יקימו מפעלי יצור מזון, בהשקעה של 12 מיליארד לירות מצריות (כ-2 מיליארד דולר). הסכמים אלה ייכנסו לתוקף אחרי שהממשלה תכשיר את התשתית. עבד אל-מואמן פירט עוד כי בקרוב ייצא מכרז למכירת 320 אלף דונם לאזרחים פרטיים כאשר העדיפות תהיה לבדואים שיבלו את הקרקע במחירים מוזלים ובהלוואות לטווח ארוך. בה בעת יוכלו בוגרי אוניברסיטאות לקבל לידיהם שטחים בהיקף של כ-15 אלף דונם כדי שיוכלו להקים עליהם משקים קטנים ולהשתכר למחייתם מן התוצרת החקלאית.

סרטוני ארץ-ישראל[]

ירושלים_1925_JERUSALEM

ירושלים 1925 JERUSALEM

ירושלים 1925 JERUSALEM - סרטון איכותי בשחור לבן

Temple_בית_המקדש_בתלת_מימד

Temple בית המקדש בתלת מימד

בערכית הרב לבנוני - הערות שנרשמו: סרטון המדבר על בית המקדש השני איך נראה המבנה שלו- איזה יופי של הסבר מדויק הכל ממסכת התמיד ומסכת המידת

מבחר מתוך youtube - הנסיון מראה כי סרטונים טובים מוסרים - כדאי לצפות מייד או להוריד למחשב

כדאי לדעת: על ביטוחי-הבריאות[]

הכתבה של רוני לינדר-גנץ מהעיתון "דה-מארקט, ממרץ 2012, נמצאת אצלי זמן רב. לא ברור לי מה המסקנה ממנה. מכל מקום, היות וביטוח בריאות נוגע לכולנו, אני מציג את הקישור לכתבה.

בדיקת TheMarker // הקומבינה של ביטוחי הבריאות: אתם משלמים כפול - בעלי ההון מרוויחים - לכל אדם שלישי בישראל יש כפל ביטוח בריאות: גם ביטוח משלים של קופת החולים וגם ביטוח פרטי . ההוצאה השנתית יכולה להגיע עד 4,000 שקל. אבל ברגע האמת מי שמשלם לכם על הניתוח זאת דווקא קופת החולים

והסיכום - איפה הרגולטור בסיפור הבעייתי הזה? הגורם שאחראי על שוק הביטוח הוא הממונה על הביטוח במשרד האוצר. לפני חמש שנים ניסה המפקח דאז, ידין ענתבי, להתערב ולצמצם את כשל השוק של כפל ביטוחי הבריאות באמצעות הנחייה שחייבה את חברות הביטוח להציע למבוטחים ביטוח מצומצם שרק משלים את מה שהביטוח המשלים של הקופה לא נותן. אך ההוראה לא שינתה כמעט את שוק הביטוח: "הסוכנים בשטח לא אוהבים לשווק את ה'משלים למשלים' כי העמלה שלהם נמוכה יותר", מסביר גורם בשוק הביטוח. "כיום רק חברת ביטוח אחת מוכרת את הביטוח הזה, המהווה כ-15% מהפוליסות שלה, ובשאר החברות מדובר בשברי אחוזים".

במשרד הבריאות סבורים כי דווקא הגיע הזמן להתערבות של האוצר בכשל השוק הזה: "אם אדם היה יודע שיש לו ביטוח כפול, ושבבוא היום לא יוכל ליהנות משניהם, זה היה אולי לגיטימי, אבל אם מוכרים לו פוליסה מהשקל הראשון ואחר כך מציעים לו רק את הפיצוי החלקי, יש פה מעין עשיית עושר ולא במשפט", אומר המפקח על קופות החולים במשרד הבריאות, עו"ד יואל ליפשיץ. מסתבר שבמשרד הבריאות יש גם תוכניות אופרטיביות לשינוי: "אנחנו בודקים את האפשרות לטפל בבעיה במסגרת חוק ההסדרים הקרוב", מגלה מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' רוני גמזו. "אין סיבה לאשר מצב שבו מוכרים לציבור ביטוחים כפולים ואנשים משלמים עבור מוצר שאינם משתמשים בו".



ויקי-קדומים לשנת תשע"ג[]

ויקי-קדומים לשנת תשע"ב[]

ספר במדבר

ספר ויקרא

ספר שמות

ספר בראשית

Advertisement