ויקי-קדומים לשבוע פרשת שופטים - תשע"ב

עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל

קוראים נכבדים !
נשמח להערות על העלון, נודה לכם אם תכתבו אותן בסוף העלון בפרק המכונה: הערה, לאחר הכתיבה הקישו "פרסם תגובה"
כמובן, אגיב על כך אם יהיה לי מה לומר.
בכל מקרה, טוב שהקוראים יידעו שבערך יש פרטים הטעונים השלמה והבהרה.

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.
אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה על כך מטה והתוכן יימחק מייד

Sofarpisa — תבליט "שופר" - בכניסה לבית הכנסת בפיסא (פיזה) - לדעת חוקר יהדות איטליה חיים ויטו וולטירא - מבנה בית הכנסת העתיק ביותר באיטליה ראו:**אתרים היסטוריים בפיסא וברובע הפיסאנים שבעכו**

בוקר, ראש חודש, א' אלול נחל לשמוע את תקיעת שופט. וכך מיידי יום ביומו, סיום תפילת שחרית, עד לערב ראש השנה. אכן, הגיעו "הימים הנוראים" - ימי הרת עולם בהם ידון גורלנו. השנה, לא פחות משנים קודמות, נבקש מריבונו של עולם:

"לברכה ולא לקללה,
לחיים ולא למוות,
לשובע ולא לרזון."

יהודה נבו פוואנצ'לו כתב ב"תורת חיים" - עלון יהודי איטליה על מנהג עתיק של יהודי רומא לפיו רגילים לזרוע - שבועיים עד שלושה שבועות לפי ראש השנה - שני מיני דגנים"- חיטה ותירס, כסמל לשגשוג ושובע לשנה העומדת להתחיל. יתכן כי יסוד מנהג זה בפירוש רש"י לשבת (פרק א' עמוד ב') שבו הוא כתב על ד"ה "האי פרפיסא" :,ובתשובות הגאונים מצאתי... ט"ו יום לפני ראש השנה עושים כל אחד ואחד לשם כל קטן וקטנה שבבית וזורעין לתוכן פול מצרי או קטניות וקורין לו פורפיסא"

מתוך מנהגים ומסורות של ראש השנה אצל יהודי איטליה

אחת הקוראות כתבה לי:"סוף סוף קיבלתי תשובה לשאלתי מזה כ 30 שנה. לפני כ- 30 שנה התארחנו אצל הדודה ברומא בין ראש השנה ליום כיפור , ובמטבח היו צלחות זכוכית קטנות (של מעבדה ) ובתוכן הנביטה זרעי חיטה. לשאלתי ההסבר היה זהו מנהג בני רומא. מאז שאלתי אנשים שונים על כך ואיש לא ידע."

הפטרת השבוע - מתוך כתר ארם צובה[]

ההפטרה של פרשת שופטים היא הרביעית בסדרת הפטרות שבע דנחמתא. מפטירים בספר ישעיהו, מפרק נ"א פסוק יב ("אָנֹכִי אָנֹכִי") עד פרק נ"ב פסוק יב - בכתר ארם-צובא - העותק המקורי, היחידי והעתיק ביותר של המקרא

תחילת ההפטרה בדף מימין- טור שלישי - למטה

ראו כאן פרטים עדכניים על הכתר.

הלכות בל תשחית[]

הלימוד היום לעילוי נשמת שמואל בן דב מושקוביץ ז"ל
הלימוד היום לעילוי נשמת חוליה יפה בת אסתר ע"ה

אסור מן התורה לקצוץ אילן מאכל, שנאמר 'לא תשחית את עצה', אבל מותר לקוצצו אם הוא מזיק לאילנות אחרים, או שמזיק לשדה של אחר, או ששוויו גבוה להשתמש בו לאחר כריתתו יותר משווי פירותיו. (רמב"ם מלכים ו ח)
אבל אילן סרק מותר לקצוץ אפילו אם אינו צריך לו, וכן מותר לקצוץ אילן מאכל שאינו עושה אלא פירות מועטים שאין ראוי לטרוח בהם, כגון זית שמוציא פחות מרובע הקב זיתים, או דקל שמוציא פחות מקב תמרים, מותר לקוצצו. (שם)
איסור בל תשחית אינו רק באילנות מאכל, אלא כל המשבר כלים, קורע בגדים, הורס בנין, סותם מעין, או מאבד מאכלות דרך השחתה, עובר באיסור זה. (רמב"ם מלכים ו ח)
יש אומרים שהשחתות אלו [שאינם אילנות מאכל] גם כן אסורות מן התורה, ויש אומרים שאיסורים אלו הן מדרבנן. (שם, וסמ"ג לאוין רכט)
איסור בל תשחית אינו רק כמשחית בידים אלא גם כשגורם השחתה, ולכן אסור למנוע את אמת המים מלהשקות את העץ כדי לייבשו. (רמב"ם מלכים ו ח)
אף בדבר של הפקר שייך איסור 'בל תשחית', ואסור להשחיתו. (שו"ע הרב)
איסור בל תשחית הוא רק כשעושה כן דרך קלקול, אבל אם עושה כן לצורך דבר אחר שיש בו תועלת, כגון שקוצץ עץ כדי לבנות באותו מקום בית, או שהורג כלב רע שמזיקו, מותר. (טז קטז ו)
יש אומרים שאף במקום שמצד ההלכה מותר לקצוץ עץ פרי, יש סכנה בדבר, ולכן יש להמנע מכך (ספר חסידים). ובכל מקרה ראוי לשאול שאלת רב.
אף במקום שאינו משחית את הדבר לגמרי, אלא מפחית את דמיו, שייך איסור בל תשחית. (רש"י קדושין לב.)
כמו כן אם כתב דף של דברי תורה [ויש אומרים דף של ספר תורה] ורוצה לגונזו משום שאינו יפה כ"כ, אף שאין בו טעות, ולכתוב אחר במקומו, אין בכך משום בל תשחית. (ספר חסידים).

החכם אומר הריני לומד שתי הלכות היום ושתים למחר עד שאני לומד את כל התורה כולה (ויקרא רבה)

ברשות האתר: halachotbeyom@gmail.com

מכון מאיר - שיעורים במסכת ברכות[]

כל אחד מהשיעורים הוא בן 60 דקות ויותר מגיש השיעור: הרב חנוך בן פזי השיעור ב:mp3 ניתן להורדה

על נוסח התפילה של "בני רומה"[]

Kol nidre — "כל נדרי" בעברית - מחזור כמנהג ק"ק רומה בולונייא 1540 - מהספר "מבוא למחזור בני רומא: מאת שמואל דוד לוצאטו - התמונות מבית הספרים הלאומי ומאוסף בית הכנסת האיטלקי בירושלים

בנוסח זה מתפללים היום בבתי כנסת בודדים באיטליה (המנהג הרווח הוא נוסח ספרד) וכן בבית הכנסת האיטלקי בירושלים. ביום עיון לזכרו של הרב מנחם עמנואל הרטום במלואת 20 שנה לפטירתו, הרצה יעקב דיסיניי על על מחזור בני רומה . בין השאר הוא התיחס לנקודות הבאות:

"נוסח מנהג בני רומי הוא כנראה הנוסח הראשון שיצא אל מחוץ לגבולות ארץ ישראל ובבל, כן הוא חוליא חשובה בתולדות התפילה" – כך פותח ד. גולדשמידט את מחקרו על מנהג בני רומא
יצחק משה אלבוגן שהיה גם אחד מהמורים בבית מדרש הרבנים בפירנצה, כותב בספרו החשוב "התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית": "מנהג איטליאנו או מנהג בני רומי, המכונה גם מנהג הלועזים, אפשר שזהו השלוחה הקדומה ביותר של מנהג ארץ ישראל, סדר התפילות הראשון בארץ של גלות".
נוסח זה היה נהוג כנראה כבר ברומא הרפובליקנית והאימפיריאלית כשהיהודים התחילו להתיישב שם והקימו כ-12 קהילות שמוכרות לנו בשמם המקורי: מהן נקראו על שם אישים דגולים מעין פטרונים, מהן על שם השכונה שבה הן הוקמו, ומהן על שם מקום המוצא של המתפללים.(לפי הכיתוב על המצבות שנמצאו קטקומבות יהודיות ברומא

פירוט השינויים בנוסח האיטלקי נכלל בהרצאה, אביא רק חלק מההבדלים:

ברכות השחר: בנוסח הדפוסים הברכות הן ברובן בהתאם לשאר המנהגים הידועים, אבל בכתבי יד נמצא בברכות השחר ריבוי גדול של צורות, ונראה בעליל שהברכות נחשבו זמן רב כפרטיות וקביעת נוסחן האחיד נעשתה בתקופה מאוחרת למדי. והנה כמה דוגמאות מהן: מחיה המתים, מעורר ישנים, מקיץ רדומים, סומך נופלים, מוחל לפושעים, רופא חולים, משיח אלמים וכו';
לפי מנהג רומא, קוראים אחרי ברכות התורה פסוקים מהתורה, מהנביאים ומהכתובים, שלא כבמנהגים אחרים.
קדיש: כפילת לעילא לעילא כל השנה, נמצא רק במנהג רומא ובתימן, על פי הרמב"ם; באשכנז רק בעשרת ימי תשובה.
שמונה עשרה: "מלך גואל עוזר", גם ברומניה ובסיציליה.
קדושה: כתר בכל התפילות.
ערבית של שבת: ברכות מיוחדות לשבת "אשר כילה מעשיו" "ואמונה בשביעי קיימת"
מי שבירך אמותינו: נמצא בשינוי גם במחזור רומניה.
ראש השנה: אתה בחרתנו...מועדים לשמחה וחגים וזמנים לששון...והשיאנו...והנחילנו ה"א בשמחה ובששון מועדי קדשך – שמירת נוסח הרגלים שלא כשאר המנהגים, בהם משמיטים את המילים "מועדים לשמחה". כבר מובא בשבלי הלקט (הל' ראש השנה).
מוסף של ר"ה: "שומע תרועה", מנהג רומא הוא היחיד ששמר על החתימה העתיקה שבמשנה (תענית ב,ד).
כל נדרים: בעברית, ולא בארמית כמו בשאר המנהגים

באותו נושא - עיין כאן

בעקבות ביקור בבית התפוצות[]

2011-08 Beyt ha-Tefutsoth 01 — הכניסה לבית התפוצות: דגמים של הכותל המערבי ושער טיטוס צילם:Ziko van Dijk ויקי שיתוף

Jewish oral law — ההתיחסות לעבר של העם היהודי - מתחילה עם "הזוגות" - בימי בית שני. צילם:Sodabottle

באתר בית התפוצות נאמר:""בית התפוצות, מוזיאון העם היהודי, הוא מוסד עולמי שמספר על תרבות אחת רבת-פנים, עשירה ורבת רבדים; הוא מספר על אנשים ונשים, על מבוגרים וילדים, על משפחות וקהילות, על השנה העברית ומועדיה, על תלאות ושמחות, ועל פירות הרוח, החינוך והיצירה, המסורות ואורחות החיים של העם היהודי, שנתהוו במגוון ארצות, בכל מיני תקופות, תחת שליטים ומשטרים שונים, ובשבעים לשונות, במשך אלפי שנים. בבית התפוצות מתואר העם היהודי, עם בקרב עמים אחרים, אשר שומר ומטפח גם קשר מיוחד אל ארץ ישראל ואל מדינת ישראל." - לצערי לא התרשמי כך

בכניסה למוזיאון יש דגם של הכותל המערבי (היום מאבן - בעבר מגבס) וכן של שער טיטוס. המוזיאון עצמו עוסק בתפוצות ישראל מאז היציאה לגלות - 2000 שנה. כל מה שקרה לעם ישראל בטרם היציאה לגלות לא נכלל במוזיאון, שכונה לעיל מוזאון העם היהודי.

אפשר להבחין במוזיאון במוקדים הבאים:

אתר לזכר שואת יהודי-אירופה (1941-1945).
דגמים של בתי כנסת מכל העולם.
אוסף של יצירות פולקלור של העם היהודי בתפוצות כמו שקיים בכל ארץ וארץ.

בולט הדגש על התרבות החומרית של העם. כל מה שקשור בחיי הרוח היהודיים מסורתיים מופיע בתרשימים ותמונות. לא ניתן להתרשם מהיהדות בעת ביקור במוזיאון.

קיים במוזיאון אוסף מגוון של סרטים, העוסקים בתיאור חיי-היהודים בתפוצות.

אציין, כי התערוכות המתחלפות במוזיאון הייתה תערוכה אחת על נחלות שבטי-ישראל - בהחלט נושא יוצא דופן במוזיאון העם היהודי !!!

להלן פירוט יחידות התצוגה:
מבוא: בהמשך התצוגה הקבועה מסופרות 2,500 שנה של קיום יהודי בתפוצות – כאמור, לא על פי סדר כרונולוגי או גאוגרפי, אלא על פי נושאים המשקפים את ההיבטים העיקריים של החיים היהודיים בכל זמן ומקום. כל נושא מתואר באגף או "שער" של התצוגה. ואלה השערים:

שער המשפחה – מחזור חיי אדם מלידה עד פטירה ומחזור השנה היהודי הכולל חגים ומועדים.
שער הקהילה – החיים הציבוריים ומוסדות הקהילה היהודית בתקופות ובסביבות שונות.
שער האמונה – האמונה היהודית בדגש על מרכזיות בתי כנסת ולימודי הקודש. בשער זה מוצגים דגמים ייחודיים של 18 בתי כנסת מכל רחבי העולם וכן ארבעה שחזורים:(להלן)

שער היצירה – מגוון רחב של נושאים מתרבות ישראל: לשונות יהודיות, חינוך, ספרות, אמנות ובנוסף, תרומת היהודים לתרבות העולם.
שער הקיום – משחזר כרונולוגית את חיי היהודים בקהילות בולטות בתקופות שונות. מתמקד ביחסי הגומלין בין היהודים לבין הסביבה הלא-יהודית.
שער השיבה – הכמיהה לארץ ישראל, חזון שיבת ציון וקיבוץ גלויות.
כרונוספירה – מיצג מרכזי נוסף במוזיאון הוא החיזיון האורקולי כרונוספירה, המוצג על כיפת אולם דמוי פלנטריום, ומספר באופן כרונולוגי את תולדות העם היהודי.

המקור:ויקישיתוף - צילם:בית-שלום

היכן מנורת המקדש[]

Arch of titus relief 2 — המנורה בשער טיטוס

Pelisat habarbarim le roma — פלישת הברברים לרומא - נושאים את המנורה בין השלל - צייר:ברילוב מוסקבה: גלרית TRETYAKOV שהיא הגלריה הלאומית של רוסיה

פרופ' סטיבן פיין סיכם במאמר The Temple Menorah—Where Is It? משנת 2005 את הידוע על אפשרות מציאת מנורת המקדש ברומא. ברשימה, באנגלית, הוא מתאר את הידוע לנו עד היום.

המידע על מציאת המנורה בוטיקן במאה האחרונה מכנה Folklorist Dov Noy tells me that the myth of the Menorah at the Vatican is

not a part of traditional Jewish folklore. It is not recorded by the researchers of the Israel Folklore Archive. Apparently, it is a distinctly AmericanJewish urban myth

יוסף בן מתתיהו סיפר כי "some of the sacred

treasures" הגיעו לרומא"

בשנים 71-75 הוצגו ב:Temple of Peace
החכמים שבקרו ברומא במאה הראשונה ראו עדויות לקיום כלי המקדש.
במצבות יהודיות ברומא מהמאה ה-4 יש ציורים של המנורה
מהתקופה הביזנטית יש עדויות עקיפות להימצאות כלי המקדש
קיימת דעה כי במאה ה-12 במערה ליד כנסיית St. John in the Lateran היו כלי המקדש.
באותה כנסייה, כנראה עדות אחרונה: A mosaic in an apse in Saint John in

the Lateran from 1291 contained an inscription proclaiming the presence not only of the Ark of the Covenant but of the Menorah and columns: “Titus and Vespasian had this ark and the candelabrum and ... the four columns here present taken from the Jews in Jerusalem and brought to Rome.”

ד"ר איליה רודוב, המגמה לאמנות יהודית, אוניברסיטת בר-אילן מסכמת:" היכן המנורה עכשיו? התשובה מאכזבת. למרות השמועות שהיא נסתרת במרתפי הווטיקן, הסיפור שברולוב (צייר רוסי שהציג את המנורה באחד מציוריו - ראו משמאל) הציג בציורו הוא ככל הנראה הנכון: הברברים שדדו את מנורת הזהב (והתיכו אותה). אם כן, כפי שמסכם פרופ' סטיבן פיין את מאמרו החדש "מנורת בית המקדש – היכן היא?" (סוכם לעיל) , עוד לא אבדה תקוותנו לראות אותה חוזרת לבית המקדש במהרה בימינו.

המקור

דרישת שלום מהר עיבל - בעקבות סיור[]

(מתוך בטאון ישובי המועצה האזורית שומרון - "במעלה ההר")

תמונות מהר כביר[]

(קבלתי בעקבות הכתבה - גדעון מרגלית)

הפלשים בעות הלכתיות ומעשיות[]

אהרן כהן ז"ל הכיר היטב את ראשוני יהודי אתיופיה שהגיעו לארץ ישראל (לכפר בתיה). לאחר מכן נסע בשליחות הרבנות הראשית לאתיופיה. בתמוז תשל"ט הוא שוחח על הנושא :"הפלשים בעות הלכתיות ומעשיות" - כאשר היו בארץ 300 יהודים מאתיופיה !!!

הנה הקטע הראשון של המאמר (השאר אהיה מוכן לשלוח במייל למי שיבקש)

הפלשים בעיות הלכתיות ומעשיות Page 1 — המקור: "תורת חיים" - עלון לליבון בעיות השעה של יהדות איטליה בישראל

העלון חדל להופיע לפני שנים רבות. לאחרונה נערך תקליטור הכולל את החוברות

מאבירים לנחל כזיב[]

שabirim — המפל בעין זיו (צילם: שבתאי שירן)

מאת: שירן שבתאי – "מורשת הגליל"

הפעם לשם שינוי מסלול למשפחות מיטיבות לכת, להורים שרוצים ללמד את הילדים לחוש את אהבת הארץ ברגלים ובלבד שיהיה פיצוי למאמץ. אז הנה לפניכם מסלול יפה וקשה, כשעה וחצי הליכה בחורש טבעי המובילים לאחד הנחלים היפים בארץ. שווה את המאמץ.

נחל כזיב- נחל כזיב, המתחיל את דרכו ברכס הרי מירון מתפתל לאורך כ-20 ק"מ עד שהוא נשפך לחוף אכזיב. הנחל, שהוא מהיפים שבנחלי הארץ נהנה ממימי גשמים שמקורם בהרי מירון וממספר מעיינות השופעים כל השנה בהם: עין זיו - המעיין המרכזי בנחל שרוב מימיו נשאבים על ידי מקורות, עין טמיר השופע מתוך נקיק סלע. ומזרים מימיו במורד הנחל לאזור קסום. בנחל צומחים אלון מצוי, אלה ארצישראלית, אדר סורי, ער אציל, קטלב, אשחר רחב-עלים, וכן דלב מזרחי – עץ ייחודי באזורי זה. באזור הנחל שוחררו בשנת 1996 אוכלוסיה של עשרות יחמורים אשר גודלו והתרבו בחי-בר בכרמל עד ששוחררו לטבע באזור נחל כזיב.

איך מגיעים?- ניסע על כביש הצפון (מס` 899) ונפנה דרום מזרחה בצמת בירנית, לכיוון אלקוש ופסוטה. כעבור מספר דקות נסיעה בכביש המתפתל נפנה לכיוון צפון- מערב ליישובים פסוטה ואבירים. בכניסה לפסוטה מיד אחרי מגרש הכדורגל מימין נפנה מערבה לכיוון אבירים. כעבור 2.3 ק"מ נזהה פיתול חזק בכביש ושלט המורה ל"מצד אבירים". כאן נחנה, ומכאן מתחיל טיולנו.

נחצה את גדר הבקר ונעלה לחורבה של מצד אבירים. מכאן יש תצפית יפהפיה על מערב הגליל- עד לים התיכון. מן המצד ונחבור לשביל המסומן שחור ויורד על מדרון של גיא בתוך חורש שמשמש כמרעה. נוכל לראות כאן עצים ושיחים הנראים כאילו פיסלו בהם- זוהי תוצאת הרעיה. כעבור כ- 20 דקות של הליכה במורד נחבור עם השביל המסומן לתואי של ואדי המגיע מצפון מזרח. מדרום נבחין בגדר בקר בתוך צמחית החורש. במפגש הואדיות נפרש אזור פתוח ורחב. נמשיך עם הערוץ ונשים לב שאנו הולכים במערכת חקלאית קדומה ששרידיה הם מדרגות סלע בערוץ ובגדותיו. לאורך השביל נמצא פינות מוצלות רבות המתאימות לעצירה ומנוחה, אלו תשרתנה אותנו בדרך המפרכת חזרה.

לאחר כשעה וחצי של הליכה נגיע לערוץ נחל כזיב. כאן נוכל לעצור לפיקניק ליד הנחל הזורם ולאפשר לילדים להכנס למים או להמשיך מזרחה (שמאלה ) לעין זיו או מערבה (ימינה) לעין טמיר.

עין זיו- כמה מאות מטרים במעלה הנחל שופע עין זיו, משנות ה-50 נתפסים רוב מימי הנחל ונשאבים בידי "חברת מקורות". ורק חלק קטן מהמים מופרשים לערוץ מעין זיו, כדי לקיים את המערכת האקולוגית של הנחל. חלק קטן זה מספיק לקיום הנחל היפה שלפנינו. עין טמיר. נצעד מערבה בדרך העפר, לאחר כמאתיים מטר נראה מבנה גדול מדרום לדרך- זוהי טחנת קמח, אחת מטחנות רבות שפעלו כאן עד שנת 48`. לשם ההפעלה של טחנות הקמח נבנו בערוץ אמות מים שאליהם הוטה זרם מים. האמות הפילו מימיהן לתוך ארובות הטחנות, והניעו בכח המים את גלגלי הכפות ואבני הריחיים. שביל העפר נושא אותנו מגדה לגדה, וכעבור כ -20 דקות של הליכה נפגוש בשביל הכחול המגיע מחניון הזיתים ויורד לעין טמיר. נרד בו היישר לברכות. ולנקבת המים הטמירה הנותנת למקום את שמו שם יכנסו הילדים אל המסתורין והחושך בהתרגשות ובצהלה. למי שלא מכיר את הסביבה מומלץ לצאת לסיור עם מדריך הקש כאן ותגיע לאתר הדרכת טיולים מורשת הגליל - טלפון 0523246827 - באתר לקט הצעות לסיורים נוספים

עם פריחת החצב[]

דוד קאסוטו כתב על "גדר החצבים" בחודש אדר תשל"ז בבטאון יהודי איטליה - כאז כן היום.

קדומים - שלהי מנחם אב תשע"ב

שמונה מיני סרטנים ועקרב אחד התגלו במערה ברמלה[]

3998048166 — מערת איילון. צילום: המרכז לחקר מערות

המרכז לחקר המערות פירסם את המימצאים הבאים:

בחלוף שש שנים, מסתיים הפרק הראשון של המחקר, לאחר שמדענים השלימו את הזיהוי והתיאור המדעי של מרבית המינים, זוהו היצורים שנמצאו במערה - מהם שבעה נמצאו רק במערה ולא בשום מקום אחר בתבל.
בעוד המערה נשמרה במשך מיליוני שנים תחת מעטפת סלעית בעובי מאה מטר, החציבה של המפעל הקרוב החלה לכרסם בדפנות, ועוביין כעת עשרות מטרים. "המערה נמצאת במרכז חציבה פעילה, שלמעשה מבודדת את המערה מכל הכיוונים ומשאירה אותה כאיזשהו הר בולט בתוך המחצבה", אומר פרופ' פרומקין; "יש בזה סיכון", הוא מוסיף.
ישנן תכניות להצפת אזור המחצבה ביובלים המזינים את נחל איילון לאחר תום השימוש בה, במטרה למנוע שטפונות בנחל. אם זה יקרה, אומר ד"ר דימנטמן, הדבר יכול "להרוג את המערכת האקולוגית של מערה זו ושל האקוויפר הסובב אותה. אנו כל הזמן במגננה לשמור על המערכת האקולוגית הזאת ולהשאיר אותה לדורות הבאים. לא הכל צריך להימדד לפי צרכי הדור שלנו".

המקור: אסף שטול-טראורינג 14 אוגוסט 2012 שמונה מיני סרטנים ועקרב אחד התגלו במערה ברמלה - ב-2006 נחשפה רשת מחילות בת מיליוני שנים מתחת למפעל המלט נשר שבעיר ובה עולם ייחודי של חיים שאינם מתקיימים בשום מקום אחר בעולם

עדי חשמונאי מהעיתון ישראל היום כתב ביום 13 באוגוסט 2010 הוסיף:"ארבע מינים שהתגלו - יבשתיים וארבע מינים גדלים במים" בעל החיים היבשתי הגדול ביותר שהתגלה במערה - גודלו מגיע לחמישה ס"מ. הוא כונה "עקרב ישראחנני - הוא עיוור כמו שאר בעלי החיים שהתגלו במערה. בעל החי הימי הגדול, אף הוא בגודל כזה ונקרא: סומית אילון.

את הסיפור המפורט של המערה תוכלו לקרוא כאן

קליפים - מזכרונות העבר[]

André_Rieu_-_Poliushko_Polie_live_in_Maastricht — André Rieu - Poliushko Polie live in Maastricht

André Rieu Poliushko Polie live in Maastricht

תנו_לנו_יד_ונלך_-_עירית_דותן — תנו לנו יד ונלך - עירית דותן

תנו לנו יד ונלך - עירית דותן

לכל אחד יש את הזכרונות שלו - אלו זכרונות של ה"מבוגרים" - האזינו - אולי יימצא חן בעיניכם

ויקי-קדומים לשנת תשע"ג[]

ויקי-קדומים לשנת תשע"ב[]

ספר במדבר

ספר ויקרא

ספר שמות

ספר בראשית