ויקי-קדומים לשבוע פרשת במדבר

עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל

קוראים נכבדים !
נשמח להערות על העלון, נודה לכם אם תכתבו אותן בסוף העלון בפרק המכונה: הערה, לאחר הכתיבה הקישו "פרסם תגובה"
כמובן, אגיב על כך אם יהיה לי מה לומר.
בכל מקרה, טוב שהקוראים יידעו שבערך יש פרטים הטעונים השלמה והבהרה.

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.
אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה על כך מטה והתוכן יימחק מייד

"ציון" ו"ירושלים" הן זו אצל זו... אמנם, "ירושלים" מבטאת בהבלטתה את המטרה של קדושתנו מצד עצמה בתור המגמה היותר גבוהה באידיאליותה של הוויתנו הישראלית, בעד עצמנו ובעד האנושיות כולה, המקום של בית המקדש, בית תפילה העתיד של כל העמים, המקום שבו ישבו הסנהדריה הגדולה אשר ממנה יצאה ותצא תורה לכל ישראל, זה מציין השם "ירושלים" (מאמרי הראי"ה 333)

45 שנים לשחרור ירושלים - אורו של עולם[]

מאת: הרב ביגון - מהעלון "באהבה ובאמונה"

Synagogue Hebrew University on Mount Scopus in the name of Hecht55 — מבט להר הבית מבית הכנסת באוניברסיטה העברית בהר הצופים

כל חתן תחת חופתו מצהיר לפני כולם "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי" (תהלים קמז, ה-ו). דברים אלו נאמרו כמענה של גולי בבל שנדרשו לשמוח בעל כרחם במקום גלותם "כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה, שירו לנו משיר ציון" (שם, קלז ג). זה מזכיר לנו את מה שעוללו לנו הנאצים ימח שמם, שדרשו מהיהודים ללכת למשרפות בליווי תזמורת.

רק בירושלים אנו שמחים. בגלות על נהרות בבל, "שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון" (שם א), לכן חז"ל קבעו כי אסור לאדם למלא שחוק פיו בעולם הזה שנאמר "אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה" אימתי? - בזמן שיאמרו הגויים "הגדיל ה' לעשות עם אלה" (ברכות לא, א). ומתי מגדיל ה' לעשות עמנו? "בשוב ד' את שיבת ציון" (תהילים קכו).

נכון לעכשיו, אשרינו מה טוב חלקנו שאנו רואים עין בעין את שיבת ציון, את קיבוץ הגלויות, את בניין ירושלים ממש, וכך מתמלא שחוק פינו יותר ויותר בראותנו את הקץ המגולה בדיוק כפי שכתוב: "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבא" (יחזקאל לו, ח, סנהדרין צח, א), וכפירוש רש"י שם: כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה אז יקרב קץ הגלות ואין לך קץ מגולה מזה.

אבל עדיין לא באנו אל המנוחה ואל הנחלה. עדיין עלינו לזכור את מגמתם של הגויים בעבר ובהווה האומרים על ירושלים "ערו ערו עד היסוד בה" (תהלים קלז ז), החריבו את ירושלים עד היסוד חו"ח (המצודות שם).

אנו נמצאים עדיין בעיצומה של מלחמה ומאבק על ירושלים. עדיין לא השלימו אומות העולם לגמרי עם בניין ירושלים, הם לא זכו עדיין ללמוד ולהכיר ולהבין שירושלים בשליטת ישראל תביא להם ברכה וטובה, רק אז "ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים" (ישעיהו נו, ז), רק אז ירושלים היא אורו של עולם.

מהשמח בשמחת ירושלים והמצפה לישועה השלמה

בסימן מלחמות ישראל[]

הרב אביגדר נבנצל בשיחה לפרשת בחוקותי, כפי שנמסרה בבית המדרש של ישיבת הכותל, דן בשאלה:ריבוי חיילים במלחמה - לשם מה?

התורה אומרת בפרשתנו: "וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה, וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ, וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִ פְנֵיכֶם לֶחָרֶב" (ויקרא כו, ח). שואלים חז"ל: "וכי כך הוא החשבון?! והלא אין ראוי לומר אלא מאה מכם שְׁ נֵ י אלפים ירדופו! [כאותו היחס שבין חמישה למאה, שהוא אחד לעשרים]. אלא אין דומין המועטין העושין את התורה למרובין העושין" (מובא ברש"י שם). מרובים העושים את המצוה מגדילים את כח הזכות הרבה יותר מאשר סך כל הזכויות של כל אחד בפני עצמו. ודקדק מכאן מו"ר הג"ר נחום פרצוביץ זצ"ל ואמר, שמכאן רואים, שהסיבה לכך שיש לגייס למלחמה אנשים רבים, איננה מפני שלאנשים רבים יש כח צבאי רב יותר, אלא מפני שלאנשים רבים יש זכויות רבות יותר! "אין דומין המועטין העושין את התורה למרובין העושין". לכן, לצבא גדול יותר יש סיכוי רב יותר לנצח במלחמה

המפגש בין אלכסנדר מוקדון לבין חכמי הנגב (הדרום)[]

(בעקבות לימוד הדף היומי)

Alexander the Great in the Temple of Jerusalem — אלכסנדר מוקדון בבית המקדש בירושלים - ציור משנת 1750. הצייר:Sebastiano Conca (b. 1680, Gaeta, d. 1764, Napoli)

במסכת תמיד (ל" ב) הובא דו-שיח בין אלכסנדר מוקדון לבין "חכמי הנגב".

עשרה דברים שאל אלכסנדר מוקדון את חכמי הנגב:

מתי השמש רחוקה יותר: כשהיא ברקיע או במזרח ובמערב?
מה נברא תחילה: שמים או ארץ?
מה נברא תחילה: אור או חושך?
מי הוא חכם?
מיהו גיבור?
מי הנקרא עשיר?
מה יעשה אדם ויחיה?
מה יעשה אדם וימות?
מה יעשה אדם ויתקבל על הבריות?
היכן עדיף לגור: בים או ביבשה?
מי חכם מכולכם?

אמר להם: ברצוני לכבוש את אפריקה. אמרו לו: אי אפשר, זה מעבר להרי החושך. אמר להם: לא שאלתי אם כדאי. אני רוצה לכבוש, שאלתי אתכם איך ללכת.

לקריאת התשובות ודיון על אגדת החז"ל - הקישו כאן

אמירת עשרת הדיברות בתפילה[]

Ten Commandment made from Morano Glasss at Kedumim Synagogue STIBEL — לוח "עשרת הדיברות" מזכוכית מדרנו, בבית הכנסת שטיבל בקדומים, תרומת משפחת פלורנטל

(לחג השבועות - מתוך מאורות הדף היומי - בעקבות לימוד הדף היומי)
המשנה מפרטת את סדר התפילה כפי שהיה נהוג בבית המקדש: "אמר להם הממונה, ברכו ברכה אחת, והם ברכו. קראו עשרת הדיברות, שמע והיה אם שמוע ויאמר, ברכו את העם שלש ברכות, אמת ויציב, ועבודה, וברכת כהנים, ובשבת מוסיפין ברכה אחת למשמר היוצא". הרמב"ם (בפירוש המשניות) כותב, כי אמירת עשרת הדיברות בתפילה חשובה ביותר, לפי שהם "יסוד הצווי ותחלתו". מדוע, איפוא, אמירת עשרת הדיברות אינה כלולה בתפילתנו, והאם ניתן לחדש את המנהג ולומר את עשרת הדיברות. על כך ועוד, במאמר שלפנינו.

רמזים בקריאת שמע על עשרת הדיברות: בירושלמי (ברכות פרק א' הלכה ה') מבואר, כי בפרשת קריאת שמע טמונים רמזים על עשרת הדיברות, ולפיכך, בזמנים קדומים, ביקשו לקרוא את עשרת הדיברות בסמיכות לקריאת שמע, מפני שעשרת הדיברות מהווים את עיקרי התורה, ויש הסוברים כי אף התחילו לנהוג כן ("תפארת ישראל", וע"ע שו"ת "אגרות משה" חלק או"ח ד' סימן כ"ב). כשוך העיתים, התגברו המינים והאפיקורסים, ונוצר חשש כי הם יציקו לעמי הארץ ויטענו בפניהם, כי תורה משמים אינה אלא עשרת הדיברות ותו לא, הא ראיה, שבתפילה מזכירים אותם בלבד. שראו כן חכמים, הם הורו ותקנו כי אין לומר את עשרת הדיברות בשעת התפילה (ברכות יב/א). מיני אז, נתהוו מנהגים שונים ביחס לאמירת עשרת הדיברות, כלהלן.

הרמב"ם נוקט וחוזר ושונה, כי אין לשלב בתפילה כל אמירה שיש בה משום מתן עדיפות לעשרת הדיברות על פני יתר חלקי התורה. עד כדי כך, שכאשר בני עיר מסויימת ביקשו לשמוע את דעתו, אם יש לעמוד בשעת קריאת פסוקי עשרת הדיברות בעת קריאת התורה, הוא השיב להם כהאי לישנא (שו"ת הרמב"ם סימן רס"ג): "אשר הנהיג הרב… לישב, הוא הראוי… וכך היה ראוי לעשות בכל מקום שמנהגם לעמוד - צריך למנעם, בגלל מה שמגיע בזה מן ההפסד באמונה, [ומה שמדמים] שיש בתורה מדרגות ומקצתה מעולה ממקצתה, וזה רע עד מאד. ומן הראוי לסתום כל הפתחים שמביאים לזאת האמונה הרעה. ומה שטען החכם האחר שבגדאד ומקצת הערים עושות זאת, אין זה ראיה בשום פנים, לפי שאם נמצא אנשים חולים, לא נחליא הבריא מאנשיהם כדי שיהיו שווים, אלא נשתדל לנתח כל חולה שנוכל… והיה מן המינים מי שהאמין, שאין מן השמים אלא עשרת הדיברות וששאר התורה משה מפי עצמו אמרו, ולכן ביטלו קריאתן בכל יום. ואסור בשום פנים לעשות בתורה מקצתה מעולה ממקצתה".

הקשר בין ברוך שאמר לעשרת הדיברות: ברם, בבית מדרשו של המהרש"ל, נהגו לומר עשרת הדיברות בקול רם לפני תפילת ברוך שאמר (שו"ת סימן ס"ד, ועיין חיד"א שו"ת "טוב עין" סימן י'). המהרש"ל מנמק את מנהגו, כי תקנת חכמים היתה שלא לומר את עשרת הדיברות בתוך ברכת יוצר, בשילוב עם קריאת שמע, שמקום חשוב הוא, אך אין כל מניעה לאומרה בכל יום "לכבוד התורה ולכבוד השם הנורא שעשרת הדברים חקוקים בלחות מכתב אלוקים מצוה גדולה לאומרה". לא לחינם, הוא כותב, הוא הסמיך את אמירת עשרת הדיברות לתפילת ברוך שאמר, מפני שבתפילה זו "יש עשרה ברוך כנגד עשרת הדברים".

אולם, רוב הפוסקים חלקו עליו משום שלדעתם תקנת חכמים שאין לומר את פסוקי עשרת הדיברות, כללה את כל חלקי התפילה. אמנם, כל אדם רשאי לאומרם ביחידות, ואכן, "בית יוסף" (או"ח סימן א' אות ה') כותב, כי לכך התכוון ה"טור" בכותבו, כי טוב לומר את עשרת הדיברות בכל יום - ביחידות, וכן פסק הרמ"א (סימן א' סעיף ה'). אמירת עשרת הדיברות ביחידות: ואילו האריז"ל סבר, כך טוענים (עיין חיד"א שם, ו"מחזיר ברכה" על "שולחן ערוך" שם), כי אפילו היחיד לא יאמר את פסוקי עשרת הדיברות. אם כי, יתכן שכוונתו היתה שאין לאומרם קודם התפילה, משום שעדיין נראה שהם חלק מן התפילה, אך הקורא אותם במשך היום, טוב יעשה.

נסיים במחלוקת מעניינת בין בעל "בכור שור" (ברכות יב/ב) לבין "מגן אברהם" (שם ס"ק ט')."בכור שור" כותב, כי הרמב"ם אינו מציין בהלכות תפילה את דעתו הנחרצת, שאין לקרוא בימינו את עשרת הדיברות, וכמו כן הרי"ף והרא"ש השמיטו הלכה זו ולא ציינוה, מפני שבימינו בטל החשש שעמד ביסוד התקנה, משום שאין מינים מסוג זה מצויים כיום - מינים המאמינים בחלק מן התורה תוך כדי פלפולים ולמדנויות. ואילו "מגן אברהם" כותב על דברי הרמ"א שאין לומר עשרת הדיברות בציבור "מפני המינים שאומרים אין תורה אלא זו", והוא מוסיף ומדגיש - "ובפרט בימינו". "מגן אברהם" איפוא, חשש מאד מפני מינים מסוג זה, עד שהוא מוסיף ומציין "ולכן אין כותבין אותו על קונטרס המיוחד לציבור".

אל בורות המים בדרך לירושלים[]

Amat biar sabtai — בתוך האמה צילם:שבתאי שירן

מאת: שבתאי שירן – "מורשת הגליל"

אל בורות המים, אל בורות המים
אל המעין אשר פועם בהר
שם אהבתי תמצא עדין
מי מבוע
מי תהום
ומי נהר
(נעמי שמר)

לקראת יום ירושלים נצא לטיול מים המשלב את סיפור אספקת המים לירושלים של ימי בית שני עם ההתישבות החדשה בגוש עציון..

בעיית המים בירושלים - בעיית המים הייתה מבעיות היסוד של ירושלים כמסופר בגמרא " פעם אחת עלו כל ישראל לירושלים ולא היה מים לשתות , הלך נקדימון בן גוריון אצל הגמון אחד ואמר לו : הלווני שתים עשרה עיינות מים לעולי הרגלים ואני אתן לך שתים עשרה ואם איני נותן לך הריני נותן לך שתים עשרה כיכר כסף וקבע לו זמן . כיוון שהגיע הזמן ולא ירדו גשמים... נכנס נקדימון לבה"מק ... נתעטף ועמד בתפילה אמר לפניו : רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא עשיתי אלא לכבודך עשיתי שיהיו מצויים מים לעולי רגלים . מיד נתקשרו השמים בעבים ונתמלאו שתים עשרה עיינות מים " (בבלי תענית יט ע"א).

לבעיה זו נדרשו כל שליטי ירושלים מהתקופה הכנענית ועד ימינו. הגדילו לעשות מלכי בית חשמונאי שבנו את האמה התחתונה שהובילה מים עד לחצר המקדש ולאחריהם "המלך הבנאי" הוא הורדוס שמהנדסיו בנו את האמה העליונה אשר הובילה מים אל בריכות ענק בירושלים. מקורות המים היו בעין ערוב שמדרום לחברון ומעינות הביאר בהם נבקר היום. שני חלקים היו במערכת המים האדירה הזאת: החלק הראשון שהזרים מים מאזורי המעיינות ועד המאגר המרכזי בבריכות שלמה הנמצאות דרומית לאפרת בפאתי בית לחם והחלק שני שהוביל את המים מבריכות שלמה ועד הר הבית ובריכות האגירה בירושלים. שרידים מאמות אלה ניתן לראות כיום במספר אתרים בירושלים המפורסם בהם הוא אתר הנקבה החשמונאית מתחת לטיילת ארמון הנציב.

מערכת מים אדירה זו פעלה בהפסקות מימי בית שני ועד מלחמת ששת הימים . במאה ה- 17 ניסו התורכים ללא הצלחה לשלב צינור חרס באמה התחתונה . מאוחר יותר שיקמו הבריטים את האמות והמערכת פעלה עד מלחמת ששת הימים .

למי שלא מכיר את הסביבה מומלץ לצאת לסיור עם מדריך הקש כאן ותגיע לאתר הדרכת טיולים מורשת הגליל - טלפון 0523246827 - באתר לקט הצעות לסיורים נוספים

"השומר החדש" - מה הוא עשה בשביל המדינה ?[]

קישור לאתר הבית

בית הקברות היהודי בשכם[]

בעלון "יש"ע שלנו" הובא הסיפור על בית הקברות היהודי בשכם, על פי ידיעה משנת 1893. בכנס אריאל לפני שנים אחדות הוצג הנושא ונאמר כי אחרי "מלחמת ששת הימים" אותר מקומו של בית הקברות. לא נמצאו בו שרידים. ובסופו של דבר לא נעשה דבר.

להלן התזכורת משכם:
בעירנו, שכם, ישנו בית קברות יהודי עתיק. מנהג בני המקום שלא לגדור גדר סביב בית הקברות ורשות נתונה לכל בעל חי לטול ולדרוך על הקברים, וממילא מובן כי ברוב הימים יחרבו ציונו הקברים ולא ניכר כי מקום קבורה הוא. כן קרה לבית הקברות הזה עד כי היום לא ניכר אם היה מקום קבורה, רק שמו נשאר עליו בפי כל בני העיר שהוא בית קברות של יהודים. והנה עתה קם אחד מבני העיר, מוסלמי אשר קנה סמוך לו כברת ארץ ורצה להחזיק גם בבית הקברות לבנות עליו בתים, באמרו כי שדה הפקר הוא ושייך לממשלה, והוא איש תקיף כי הוא מחברי העירייה ואמרו נואש כי מי ידין עם תקיף ממנו. והיה חלולהשםמהגויים אשר אמרו לנו כי עצמות יהודים תהיינה מושלכות על פני השדה. אך תהילה לאל כי הספרדים יושבי העיר הזאת אף שמעטים הם ועניים מרודים הם ומתפרנסים בדוחק גדול מיגיעת כפיהם, עמדו בפרץ וישתדלו לפני הממשלה אף הלכו לירושלים לעורר רחמים אצל מרדכי אדלמן וועד הכוללים והשיגו סך מסוים ונשפטו אתו עד שהוציאו לאור משפטם ועתה הננו בונים גדר סביב בית הקברות וחן חן לרב החכם ר' יואל משה סלומון שטרח ויגע עבור זה והשיג מכל הכוללים סך שישם פרנק וגם ראוי לתהילה המוכתאר משכם יצחק עבאדי שטרח ויגע אצל הפחה משכם ולא נח ולא שקט עד שהוציא לאור את משפט ביתהקברות ושמו לברכה,אך מצד אחד התעצבנו כי סתרו את בנין "קבר יוסף הצדיק" והממשלה בונה עליו בית מסגד הישמעאלים ומי יודע אם יניחו את בני עמנו להשתטח על קברו.

ישראל קניאל, "הצבי" י"ז חשון תרנ"ד 27.10.1893

ליום העצמאות ה-64 - סרטון ממלכתי - לא יואמן[]

נוצר על-ידי שגרירות ישראל במדריד, ספרד, לרגל יום העצמאות ה-64

Israel,_¡ver_para_creer!_-_Celebrando_el_64º_Aniversario_de_la_Independencia_del_Estado_de_Israel — Israel, ¡ver para creer! - Celebrando el 64º Aniversario de la Independencia del Estado de Israel

Israel, ¡ver para creer! - Celebrando el 64º Aniversario de la Independencia del Estado de Israel

ישראל לראות כדי להאמין!
ישראל היא גשר בין אפריקה, אסיה ואירופה
המקום שבו אתה מרגיש את הדופק של עירוני
איפה נושם את הטבע
כביש 500 מיליון ציפורים נודדות
עם מגוון רחב של מינים טבעיים
עולם של צבעים בים
מדינה קטנה של יופי מדהים
אלפי שנים של היסטוריה מרתקת
קשת של תרבויות ומסורות
ניסיון כדי להמריץ
סצנה תרבותית תוססת חדשנות מובילה בתחום הטכנולוגיה והמדע
Agro-edge טכנולוגיות

תמונות מהסרטון

תמונות נדירות מתל-אביב עם זמר נפלא[]

Marino_Marini_-_Tel_Aviv_מרינו_מריני_-_תל-אביב.wmv — Marino Marini - Tel Aviv מרינו מריני - תל-אביב.wmv

שיר נדיר מאד של רביעיית מרינו מריני - תל-אביב. מלווה בצילומי העיר תל-אביב משנות החמישים והשישים של המאה הקודמת

.

שנים ראשונות של העיר במדינת ישראל 1950 - מאושרת התוכניות לבניית "היכל התרבות".
1951 - תחילת הקמת פארק הירקון.
1954 - הקמת שכונת רמת אביב. ונחנכת תחנת הרכבת תל אביב מרכז.
1955 - נחנך "אולם נחמני" והנחת אבן הפינה לאוניברסיטת תל אביב.
1957 - נחנך היכל התרבות.
1961 - נחנך בית החולים איכילוב. נחנך "מוזיאון ההגנה".ואולם "התיאטרון הקאמרי".
1963 - הריסת שכונת מנשייה (יפו).
1965 - נחנך מגדל שלום, אז גורד השחקים הגבוה במזרח התיכון ובית העירייה החדש בכיכר מלכי ישראל. .

עולם קטן ליום ירושלים[]

אחד מעלוני השבת המשובחים - ראו את גיוון הכתבות

צילומים פנורמיים של ירושלים[]

אתר הצלם תמיר אורבאום

כבר שנים מתעד הצלם תמיר אורבאום את ירושלים. כעת הוא מציע לכם להצטרף אליו לסיור וירטואלי בין סמטאות העיר העתיקה, לבקר בבית כנסת החורבה, בכיכר ספרא, בשער ציון, בשער יפו ובעוד שלל אתרים ירושלמים.

על מנת להפיק את המירב מהסיור תוכלו לנווט באמצעות העכבר, להתקרב ולהתרחב

וגם לגלות אתרים נוספים שיתגלו לכם רק במהלך נקודות הסיור השונות]

ויקי-קדומים לשנת תשע"ג[]

ויקי-קדומים לשנת תשע"ב[]

ספר במדבר

ספר ויקרא

ספר שמות

ספר בראשית