ויקי-קדומים לשבוע פרשת תרומה

עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל

קוראים נכבדים !
נשמח להערות על העלון, נודה לכם אם תכתבו אותן בסוף העלון בפרק המכונה: הערה, לאחר הכתיבה הקישו "פרסם תגובה"
כמובן, אגיב על כך אם יהיה לי מה לומר.
בכל מקרה, טוב שהקוראים יידעו שבערך יש פרטים הטעונים השלמה והבהרה.

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.
אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה על כך מטה והתוכן יימחק מייד

לפי אתר השירות המטראולוגי הישראלי:
גשם מצטבר מ-01/08/2011 עד 17/02/2012: 389 מ"מ
אחוז מהממוצע הרב שנתי לתקופה 01/08/2011 עד 17/02/2012: 102%
אחוז מהממוצע הרב שנתי לעונה כולה: 72%
ממוצע רב שנתי לעונה כולה: 537 מ"מ

הצומח הים תיכוני - מתחת לשכונה מצפה קדומים
כלנית מצויה
צפורנית מצרית
צפורנית מצרית
דרדר כחול
צומח ים תיכוני - סירה קוצנית
הסירה הקוצנית לטיפול בחולי סכרת
הסירה הקוצנית לטיפול בחולי סכרת

הרב מוטי אלון בשיעורו בתשכ"ו דן באופי המיוחד של התרומות שהיו מורמות בישראל, ואת הדברים הוא בקש לקשור לעניינו של חודש אדר בכלל, ושל פורים בפרט.

פתח דבר וכפי, שמעיר רש"י במקום, היו ג' תרומות שונות. פרשתנו עוסקת באחת מהן – תרומת המשכן. תרומה זו הורכבה מי"ג דברים שנצרכו למשכן או לבגדי כהונה, וכפי שנרחיב להלן. תרומה אחרת הייתה מחצית השקל, והיא המופיעה בתחילת פרשת כי תשא , מתרומה זו נעשו אדני המשכן. אך תרומה זו של מחצית השקל המשיכה לנהוג מידי שנה בשנה כשהפעם תכליתה הייתה קורבנות הציבור, דהיינו ממנה היו קונים את קורבנות הציבור. ומכיוון שהכסף העולה מתרומה זו תכליתו הייתה לשנה אחת בלבד, מניסן ועד ניסן, הרי שבחודש אדר, היו מזרזים את העם להתכונן ולהעלות את תרומת מחצית השקל, או כלשון המשנה בתחילת מסכת שקלים,

"באחד באדר, משמיעין על השקלים...". ומכאן נבקש להעלות את השאלה הבאה, האם ישנו קשר בין שני דינים שנאמרו בזיקה לראש חודש אדר, הראשון, שאמרנו לעיל ש"באחד באדר, משמיעין על השקלים...", והשני , הידוע והמפורסם כי "משנכנס אדר מרבין בשמחה" – או שמא אלו שני דינים שונים, ללא קשר, ש"נפלו" להם על אותו תאריך.

חז"ל במסכת מגילה מצביעים על קשר, שקיים בין השקלים הנאספים מראש חודש אדר לבין גזירתו של המן הרשע: "אמר ריש לקיש גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהן לשקליו והיינו דתנן באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים"

את הדרשה הנ"ל, דרש ריש לקיש על הפסוק: "אִם-עַל-הַמֶּלֶךְ טוֹב יִכָּתֵב לְאַבְּדָם וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר-כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל עַל-יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְהָבִיא אֶל-גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ"

המן מציע לפני אחשוורוש את ה"פתרון הסופי", כפי שלדאבון לבנו יהיו עוד רבים אחריו שימשיכו להציע עוד ועוד פתרונות שכאלה לבעיית היהודים.

חודש אדר[]

מישה_מישה — מישה מישה

האזינו ל:משנכנס אדר מרבין בשמחה (לפי מסכת תענית כ"ט)

משנכנס_אדר_מרבין_בשמחה_(ori_tzadok_&_daniel_dayan) — משנכנס אדר מרבין בשמחה (ori tzadok & daniel dayan)

ראש חודש אדר יהיה השנה בימים חמישי וששי. ב"אוצר ישראל" - האנציקלופדיה היהודית הראשונה שיצאה בראשית המאה ה-20 בניו-יורק נכתב: באשורית - אדארו, החודש הי"ב לחשבון החודשים והששי לחשבון השנה. מזלו: מזל דגים. יש בו כ"ט ימים או ל' יום אם הוא "אדר א".
מתי שקדשו את החודש לפי הראיה היו שלוחי בית דין יוצאים מירושלים להודיע לבני הגולה מתי קדשו את החודש כדי לקבוע את ימי הפורים.

באחד באדר היו מכריזין בימים שבית המקדש היה על מכונו על השקלים: המטרה שיהיו מעות מבית האוצר לקראת השנה המתחילה בא' ניסן וכן על הכלאים.
ז' אדר - יום פטירת משה רבינו. לפי חז"ל באותו יום נולד ומת. במאה ה-17 נהגו לקבוע בארצות:טורקיה, איטליה וצפון אירופה להתענות בו ולקרות תיקונים מיוחדים שחיבר ר' שמואל אבוהב רב בונציה. ומשם נתפשט המנהג בין החסידים ואנשי מעשה.

אנשי החברה קדישא נוהגים לצום בז' באדר, יום לידת ופטירת משה, כסמל להתאבלות על כל אותם מתים שמקום קבורתם לא נודע וככפרה על פגיעה בכבוד הנפטרים שאולי לא נהגו בהם כשורה.
בימינו הונהג גם כהזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע

ט' אדר - היום בו נחלקו בית שמאי ובית הלל.
היוםי"א אדר - יום תל-חי - בו נפלו שמונה השומרים על תל חי, על שמם נקראת העיר "קריית שמונה"
י"ג אדר - יום ניקנור - בו נצחו המכבים את המצביא היווני
י"ד, ט"ו על פורים באתר ויקישיבה
כ' אדר - חוני המעגל התפלל על עצירת הגשמים.
כ"ח אשר - בטלה גזירת ממלכת יוון שאסרה על לימוד תורה וברית מילה
כ"ט אדר - עזרא הסופא עלה מבבל לארץ ישראל

הלכות פורים / קריאת המגילה[]

(לקראת פורים)

אדם יכול לצאת ידי חובה על ידי שיקרא את המגילה בעצמו, או על ידי שישמענה מאדם אחר החייב בקריאתה, ובלבד שיכוין הקורא להוציאו ידי חובה, והשומע יכוין לצאת. אבל אי אפשר לצאת ידי חובה מקריאת קטן, כיון שהוא עצמו אינו חייב בה מהתורה אלא רק מדרבנן. ויש אומרים שאף אשה אינה מוציאה את האיש ידי חובתו. (שו"ע ומשנ"ב סי' תרפ"ט)
אשה הקוראת לעצמה, או איש שקורא רק עבור נשים [והוא עצמו כבר יצא ידי חובה], יברכו 'בא"י אמ"ה אשר קדשנו במצוותיו וצונו לשמוע מקרא מגילה' [ולא כנוסח הרגיל 'על מקרא מגילה']. (משנ"ב שם). ויש אומרים שאשה, וכן איש הקורא לנשים, לא יברכו כלל. (בן איש חי, תצוה. כף החיים שם, יט)
מנהג טוב להביא ילדים קטנים לבית הכנסת לשמוע קריאת המגילה, לחנכם במצוות פרסום הנס, ולכן אומרים בקול את הפסוקים 'איש יהודי' 'ומרדכי יצא' ' ליהודים' ו'כי מרדכי', כדי לעורר את הקטנים שלא יירדמו. (שו"ע ומשנ"ב סי' תרפ"ט)
אמנם בזמנינו נהפך הענין, ולא רק שאין הקטנים שומעים את המגילה, אלא הם מבלבלים וגורמים שגם הגדולים אינם יכולים לשמוע את המגילה, וכל ביאתם הוא רק להכות את המן, ובזה אין האב מקיים מצות חינוך כלל. ובאמת מצד מצות חינוך צריך כל אב להחזיק את בניו הקטנים אצלו ולהשגיח עליהם שישמעו הקריאה, ורק כשיגיע הקורא לזכור שם המן האגגי רשאי הקטן להכותו כמנהגו, אבל לא שיהיה זה עיקר הבאת הקטן לבית הכנסת. (משנ"ב שם)

המקור:2 הלכות ביום h22@bezeqint.ne

המלך היושב על כסא רם ונשא[]

בסוף פסוקי דזמרא בשבת אנו אומרים את הפיוט "נשמת כל חי". בסוף הפיוט מובא המשפט "המלך היושב על כִּסא רם ונִשא". נשאלת השאלה למה מתייחס התיאור "רם ונִשא" – האם הוא נאמר על המלך (כלומר ה') או על הכיסא? לשאלה זו יש כמובן השלכה לגבי החלוקה הנכונה של המשפט.
המקור למשפט הנ"ל הוא מנבואת ההקדשה של ישעיהו: "בשנת מות המלך עוזיהו, ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא..." (ישעיהו ו', א'). רוב המפרשים מבארים שהתיאור "רם ונשא" בפסוק זה מתייחס לכיסא. המלבי"ם לעומת זאת מפרש שהוא מתייחס לה'. גם מתרגום יונתן משתמע שהתיאור מתייחס לה'. האברבנאל מביא את שתי האפשרויות. הערה מעניינת כותב עמוס חכם בביאור "דעת מקרא": "לפי הפירוש, 'רם ונשא' הם תארים לכיסא. ואולם, לפי הטעמים יש הפסק גדול בין תיבת 'כסא' ובין תיבות 'רם ונשא'. ושיעור הכתוב לפי הטעמים: 'ואראה את ה' רם ונשא יושב על כסא'. וכוונת הטעמים ללמדנו שהתארים 'רם ונשא' אינם ראויים אלא לה' לבדו, ולא לעצמים אחרים, אף אם הם מקומם של השכינה." כלומר לשיטתו אמנם הנביא מייחס את התיאור 'רם ונשא' לכיסא, אבל הוא גם בא ללמדנו שבעצם ה' הוא הרם והנישא.
אולם הצירוף "רם ונשא" מופיע פעם נוספת בספר ישעיהו: "כי כה אמר רם ונשא, שוכן עד וקדוש שמו, מרום וקדוש אשכון..." (ישעיהו נ"ז, ט"ו). כאן ברור שהצירוף "רם ונשא" נאמר על ה'. אין ספק שהפייטן של "נשמת כל חי" התכוון לרמוז לפסוק זה, שכן המשך הפיוט – "שוכן עד, מרום וקדוש שמו" – דומה מאוד להמשך הפסוק – "שוכן עד וקדוש שמו, מרום וקדוש אשכון".
לאור זאת נראה שהתיאור "רם ונשא" שבפיוט מתייחס לה', ואם כך חלוקת המשפט צריכה להיות: "המלך היושב על כסא, רם ונשא", וכך גם מופיע בסידור "רינת ישראל". אמנם, כאמור לעיל, אין זה ודאי ומחייב. אגב, המנגינה המקובלת בקהילות אשכנז בימים נוראים אינה מתאימה לחלוקה זו.
וכעת הערה חשובה לגבי המשך הפיוט. כפי שצוין לעיל, המשפט "שוכן עד מרום וקדוש שמו" מבוסס על הפסוק מישעיה "כי כה אמר רם ונשא, שוכן עד וקדוש שמו, מרום וקדוש אשכון". אם כך נראה שמדויק יותר לפסק את המשפט כך: "שוכן עד, מרום וקדוש שמו". כלומר ה' הוא "שוכן עד" (=שוכן נצח), ושמו הוא "מרום וקדוש". ואכן כך מופיע ברוב הסידורים. (המנגינה המקובלת בקהילות אשכנז ביו"ט הולמת את הפיסוק הזה.) אפשרות נוספת לחלוקת המשפט: "שוכן עד, מרום, וקדוש שמו". כלומר ה' הוא "שוכן עד", והוא שוכן במרום (כפי שכתוב בפסוק שהוזכר: "מרום וקדוש אשכון"), ושמו קדוש. ואכן כך מופיע בחלק מהסידורים. ברם יש חזנים שקוראים את המשפט כך: "שוכן עד מרום, וקדוש שמו". חלוקה זו כמובן אינה נכונה, שכן עלול להשתמע ממנה כביכול שטווח השכינה של ה' הוא "עד מרום".
הערה נוספת לגבי המשך הפיוט: "לברך, לעלה ולקלס, על כל שירות וְתִשְבְּחוֹת דוד בן ישי עבדך משיחך". משמעות המשפט היא שעלינו לשבח את ה' יותר מכל התשבחות של דוד בן ישי, שהוא עבדך משיחך. המילה "וְתִשְבְּחוֹת" נסמכת למילים "דוד בן ישי" (כלומר התשבחות של דוד בן ישי). לכן האות בי"ת מנוקדת ונהגית בשווא, ולא בקמץ כפי שרבים הוגים בטעות. כמובן אין להפסיק בין המילה "וְתִשְבְּחוֹת" לבין המשך המשפט "דוד בן ישי עבדך משיחך".

לתגובות, לקבלת מאמרים קודמים ולהצטרפות לרשימת התפוצה,

צבי שביט (שטרן), 050-5918412 zviaya@gmail.com
http://diyukim.blogspot.com; http://go.yahadoot.com/shavit~ https://docs.google.com/open?id=0B7z9WKkur0WmYzE3NjFjNzMtMzRhOC00MWZjLTlmMmItOGY4YjQzYWQ0OWQ0

עשרה דברים נאמרו בירושלים[]

(בעקבות לימוד הדף היומי - מסכת ערכין ל"ב, ב')
חז"ל מונים עשרה דברים שנאמרו בירושלים, כלומר עשר הלכות המיוחדות לעיר ירושלים . וזה לשון הברייתא : עשרה דברים נאמרו בירושלים:

אין הבית חלוט בה.
ואינה מביאה עגלה ערופה.
ואינה נעשית עיר הנדחת.
ואינה מטמאה בנגעים.
ואין מוציאין בה זיזין וגזוזטראות.
ואין עושין בה אשפתות.
ואין עושין בה כבשונות.
ואין עושין בה גנות ופרדסות, חוץ מגנות ורדין שהיו מימות נביאים הראשונים.
ואין מגדלים בה תרנגולין.
ואין מלינין בה את המת.

יש הלכות נוספות המדגישות את חשיבותה של ירושלים, כמו הלכת המשנה (כתובות יג, יא), בדבר זכותו של אחד מבני הזוג לכוף את בן או בת זוגו לעבור לגור בירושלים. וזה לשון המשנה: "הכל מעלין לירושלים, ואין הכל מוציאין". אבל לא נעסוק כאן אלא באותם עשרה דברים שמנתה הברייתא.

הברייתא אינה מפרשת את טעמי ההלכות הללו, אך הם מתפרשים בגמרא, וממנה עולה שיש להן חמישה טעמים שונים:

מפני שלא נתחלקה לשבטים.
מפני קדושתה.
משום נוי העיר.
כדי למנוע זיהום הריח בעיר.
כדי למנוע נזק לעולי רגלים.

ראו מאמר מפורט בנושא של פרופ' נחום רקובר עשרה דברים נאמרו בירושלים - המקדים למאמר דברים אלה:
"פתח בדבריו של ר"ש אברמסון בשבחה של ירושלים: כמה מעלות טובות לנו על ירושלים, שאין יופי כיופיה ואין טהרה כטהרתה. ובדרכים שונות דרכו חז"ל כדי להשריש את אהבתה בלב בני-אדם, הוציאוה מקניינם של שבטים ומסרוה לכלל כל האומה"

מרכז קדם בירושלים[]

Admaia shel hamercaz — ההדמייה של הפרויקט הועתק מהכתבה בעיתון הארץ

מרכז קדם בירושלים מעל האתר בו נמצא החפירות ב"חניון גבעתי" בעיר דוד.

לפי כתבה של ניר חסון בעיתון הארץ מיום 12 בפברואר 2012 למרות ההתנגדויות, אושרה הקמת מרכז מבקרים בעיר דוד - בכותרת לידיעה נאמר:"ארכיאולוג: "הבנייה תמדר את התושבים הפלסטינים מזכותם על הכפר. רשות הטבע הרסה הבוקר מרכז קהילתי וגן משחקים בסילוואן". בכתבה נמסרו הפרטים הבאים:
מרכז המבקרים החדש ייבנה מעל חניון גבעתי, וייקרא "מרכז קדם". הבניין ייבנה כ"מבנה מרחף", שמתחתיו ניתן יהיה לסייר ולצפות בממצאים הארכיאולוגים שאותרו בשנים האחרונות.

מנהל מרחב ירושלים ברשות העתיקות, ד"ר יובל ברוך, הביע תמיכה בתכנית, למרות הממצאים הארכיאולוגים שמתחת למבנה. "זה אחד הפרויקטים החשובים שנעשו בירושלים בדורות האחרונים. לא ניתן למצוא ארכיאולוג רציני שתהיה לו מלה רעה על איך שהחפירה מתנהלת", אמר דרור. לדבריו, "הבניין כפי שהוא מאושר ע"י רשות העתיקות הוצג לרשות בעשרות ישיבות. כל השינויים שרשות העתיקות ביקשה הוטמעו בתכנית: צומצמו מקומות חניה, והוקפד שגובה הבניין לא יאפיל על גובה החומה. יש כאן חיבור חשוב בין עיר דוד לכותל, ויצרת קשר ישיר בין האתרים. אנחנו הובלנו לתוצאה הזאת".

בבניין, שתוכנן על ידי האדריכל אריה רחמימוב, יבנה גם חניון לטובת באי עיר דוד, כמו גם שטחי תצוגה ולימוד. בגג המבנה תבנה כיכר, ונקודת תצפית לעבר סילוואן וחומת העיר העתיקה. "התכנית מציגה מצוינות אדריכלית שתתרום לפיתוח הגן הלאומי וליצירת מרחב ציבורי ראוי, ההולם את מיקומה ברמה המקומית והעירונית, כמו גם תן מענה לצרכים הנדרשים למיליון וחצי מבקרים בשנה בשטחי הגן הלאומי", נאמר בהודעת משרד הפנים.

קדומים 1994[]

יוסף רופא ז"ל נמנה על אוהבי ארץ ישראל ונמנה על "קבוצת אריאל" אשר טפחה את רעיון חידוש עבודת בית מקדש.

חודש פברואר בהיסטוריה הישראלית[]

(מתוך אתר נוסטלגיה)
ניצה וד"ר אברהם וולפנזון מחיפה חקרו עבורנו את חודש פברואר בהיסטוריה הישראלית - ומצאו שהתרחשו בו לא פחות מ-110 אירועים הראויים להתייחסות, מהקמת המדינה ועד אמצע שנות השמונים. הנה שנים:

צפייה נעימה, דייויד סלע, עורך

סיור בית קשת[]

מתחת לסלע צומחת לפלא
רקפת נחמדת מאוד,
ושמש מזהרת נושקת, עוטרת,
עוטרת לה כתר ורוד.
מי לא גדל על ברכי השיר הזה. כעת שעונת הפריחה בעיצומה והשדות מלאי רקפות, כלניות, עיריות, כרמליות חרדל ועוד מאות סוגי פרחים, אסור להחמיץ את העונה הקצרה, חובה לצאת לטיולים בעקבות הפריחות.
מעניין לציין שהרקפת והכלנית לא נזכרות כלל בתנ"ך ולא יתכן לומר שאבותינו לא היכירו אותן, יש חוקרים הסבורים שבתקופות קדומות נקראו פרחים אלו בשמות אחרים אך יתכן גם שלא הוזכרו שבגלל שאין להם שימוש כלכלי.
טיולינו הפעם יוביל אותנו בעקבות הפריחות המרהיבות ליער בית קשת.
הכניסה ליער ליד מחנה שמשון, צומת אחת מערבה (לפני) צומת גולני, שם נפנה לכוון המחנה ומעט לפניו נפנה ימינה לדרך הנוף, הדרך עבירה לכל כלי רכב.

התחנה הראשונה לאחר העלייה היא מצפור הר תורען, ע"ש ההר הרחב הנשקף מצפון והכפר תורען למרגלותיו. במקום חניון ומגדל תצפית. בהמשך מגיעה הדרך לצומת בה ניתן לפנות שמאלה בשילוט לבית היערן, שם יש מסלול טיול קצר ונוח המתאים לכל המשפחה כולל ילדים בעגלה, מומלץ מאד, הפריחות של הרקפות שם מדהימות.

המשך הדרך ישר מוביל אל מצפור יער בית קשת ובו מרפסת ופרגולה יפה ונוף כמעט לכל הכיוונים. נראה מכאן את רמת פוריה, רמת יבנאל, הר תבור ואת עצי אלון התבור הגדולים בסמוך הם שרידיו של יער ענק שכיסה עד מלחמת העולם הראשונה שטחים נרחבים בצפון הארץ חוקר הטבע האנגלי הנרי בייקר טריסטראם, שביקר באיזור בשנת 1864, מתאר את אשר ראו עיניו: "יצאנו מנצרת לטבריה… התחלנו את דרכנו על גב הרכס, והמשכנוה למרגלות הגבעות המשתרעות מצפון להר התבור… נכנסנו לתחומו של יער אלונים פתוח, הראשון מסוגו שראינו בארץ ישראל. הנה פגשנו סוף סוף יער ראוי לשמו...."

עוד כמה דקות נסיעה ואנו בחניון "האלון הקשיש", כאן נצא לטיול רגלי . "שביל הטרשונים" מוביל מערבה בין עצי היער ויוצר מסלול מעגלי לכל המשפחה לאורך 700 מ'. "טרשונים" הוא השם לסלעי גיר קשה בו נוצרות צורות שונות ומשונות בתופעה המכונה קרסט. כשנחזור לחניון נחצה רגלית את הדרך עד למעבר בגדר בקר. נעבור בו ונלך בשביל צר בין הפרחים עד לעץ האלון הגדול שבראש תל גובל. המזוהה עם ישוב מקראי בשם "אזנות תבור", שמקום מושבו מהווה על פי ספר יהושע גבול בין נחלת שבט יששכר לשבט נפתלי: "ושב הגבול ימה אזנות תבור ויצא משם חוקוקה…" יהושע י"ט ל"ד .

נחזור באותה הדרך ונמשיך דרומה כשמולנו בולט הגוש העגול של הר תבור מן ההרים הבולט בן ההרים בצורתו הכיפתית המושלמת ולכן נחשב סמל להר מיוחד.
..... כִּי כְּתָבוֹר בֶּהָרִים וּכְכַרְמֶל בַּיָּם יָבוֹא אומר ירמיהו (מ"ו י"ח)
.... תָּבוֹר וְחֶרְמוֹן בְּשִׁמְךָ יְרַנֵּנוּ אומר מחבר תהילים (פ"ט, י"ג)
תה בראתם תבור וחרמון בשמך ירננו צפון וימין אתה בראתם תבור וחרמון בשמך ירננו אתה בראתם תבור וחרמון בשמך ירננו
מכאן ניתן לצאת לכוון בית קשת או להמשיך לתצפית מדהימה בהר דבורה ולצאת בנצרת עלית. למי שלא מכיר את הסביבה מומלץ לצאת לסיור עם מדריך הקש כאן ותגיע לאתר הדרכת טיולים מורשת הגליל - טלפון 0523246827 - באתר לקט הצעות לסיורים נוספים

התורמוס בקדומים[]

התורמוס הכחול יכול היה להיות הסמל של קדומים. אחד מראשוני המתיישבים בקדומים משה אלשדי (שם ספרותי) כינה את ספרו בשם לשומרון היו עיניים כחולות. הספר מתאר את ימי ההתיישבות הראשונים של היהודים בשומרון בראשית ימי ההתיישבות החדשה. הכרתו את הרקע של המתנחלים, ביישוב הערבי ומוסדות השלטון איפשרו לו לתת תמונה נאמנה של ימיה הראשונים של ההתיישבות היהודית בשומרון. בספר מודגשת הכרתו כי יש להגיע לידי פיוס ודו-קיום עם הערבים.

משה אלשדי מקדיש את ספרו לבית בן שבעת החדרים, הנמצא ק"מ אחד מקדומים, אשר נועד לשמש מרפאה לתושבים המקומיים (בימים שבהם כמעט לא הייתי עזרה רפואית בכפרים הערביים. הרופאים היו אמורים לבוא מההתנחלויות. לדבריו:"המושל האזרחי של שכם תמך ברעיון...אך הפעילות המתוככנת לא יצא לפועל בשל התנגדות "גוש אמונים". "סיכול התוכנית התאים גל למדיניות הממשלה, שהתעלמה מהצרכים הביסיסיים של האוכלוסייה הערבית הגדה".היום יהודים מנסים ליישב את הבית והמקום מכונה מאחז "שבות עמי".

התורמוס הכחול הוא מין נפוץ בהרים ובצפון הארץ ומכונה "תֻּרְמוּס הֶהָרִים". הוא גדל בר בארץ ישראל. תפרחת הצמח בולטת למרחוק בצבע כחול-עמוק. מרבדים גדולים מתורמוס ההרים מצויים בהרים. תורמוס ההרים גדל באדמות "כבדות" , המכילות "אבן גיר" כמו טרה רוסה ו רנדזינה שאר מיני הטורמוס גלים באדמות חסרות גיר ‏‏^[1]

תורמוס ההרים הוא ערך טבע מוגן בישראל‏‏^[2]

עוד על התורמוס, כולל אגדה מהתלמוד הירושלמי - הקש על הקישור בכחול וצפה התורמוס

לקחים מלפני 30 שנה[]

(סיפורו של פתק שמצאתי בין הספרים)
היה זה בשנת 1980 בערך. זומנתי לשמירה על בסיס "מש"א -7100" בתל השומר, בו הורכב טנק המרכבה. עם בואנו נאמר לנו כי המפעל סובל מגניבות מכשירי ציוד עדינים ויקרים המורכבים בטנק. קבלנו גיפ' והתבקשנו כל שעה לערוך סיור, וביחוד לעבור באזור ייצור טנק המרכבה. עברו 28 ימי שרות (מתוך 30), גנבים לא מצאנו והגניבות נמשכו.

הגיע יום שבת קודש, ובשעות אחרי-הצהרים הוטל עלי לערוך את הפטרול. בקשתי לבצע אותו ברגל. הגעתי לאזור המרכבה ואני רואה קבוצת אנשים (לא 2 כמו שכתוב בפתק) מעל ה"מרכבות" שנראו לי כמפרקי ציוד. פניתי אליהם ובקשתי שיגשו אלי ואחרי יריות אחדות מהעוזי אכן עשו כן. הובלתי אותם לשער והמשטרה לקחה אותם.
וכאן היו לי הפתעות:

צוות הבסיס רגז כח קלקלתי לו את מנוחת השבת.
גם למחרת חשתי ברוגזם, שכן, הטריחו את צמרת הבסיס למשטרה, שכן הסתבר כי הגנבים היו קשורים אליהם.
מסרתי עדות במשטרה וכאן באה ההפתעה: החוקר הודיע לי "אתה לא ירית" השבתי לא נכון והוא חזר על שלו, מילא את ההודעה ללא פרטים על הירי. חתמתי. ואז אמר לי, אם היית כותב את האמת, אתה הייתה בבית הסוהר והגנבים בחוץ. ותודה לאל שמצאת אותם, אני מחפשים אחריהם זמן רב.
חזרתי לבסיס תוך ציפיה לקבל חופשה קצרה - לאות הוקרה. כמובן, לא היה לכך סיכוי.

כנראה אחד מהצוות ראה זאת וכתב לי צל"ש על נייר.... ןאת זה מצאתי בתוך אחד הספרים אתמול.

"בת-שבע" הגיע אלינו מרוסיה[]

אנו מתכבדים לשלוח לכם את הניוזלטר החדש שמופץ השבוע בין 6000 מכותבים ברחבי העולם. הנכם מוזמנים לצפות בו דרך הקישורית

הקישור בברכה חמה, יוסי לשם ודן אלון.

ויקי-קדומים לשנת תשע"ג[]

ויקי-קדומים לשנת תשע"ב[]

ספר במדבר

ספר ויקרא

ספר שמות

ספר בראשית

↑ ‏‏אבי שמידע - דוד דרום מדריך פרחי הבר בישראל הצמחייה הים-תיכונית, בית הוצאה כתר ירושלים, 1986 עמ' 18‏ ‏
↑ אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), התשס"ה-2005.‏

[1] ‏‏אבי שמידע - דוד דרום מדריך פרחי הבר בישראל הצמחייה הים-תיכונית, בית הוצאה כתר ירושלים, 1986 עמ' 18‏ ‏

[2] אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), התשס"ה-2005.‏

[1]

[2]