איל אורבך וקובי גניזי כתבו בעלון פרשת השבוע "מצב רוח" על האמונה המתחדשת. הם בקשו לדון בשאלה מה המיוחד בשבת זו הקרויה שבת הגדול. מדוע נקבעה עבורה הפטרה מיוחדת. מה לה ולהפטרה מספר מלאכי, העוסקת בנטישת העם את ה', בפורענות שתבוא עליהם בשל כך ובשכר שינתן לשומרי הברית ?
המחברים מתיחסים לתופעה, אשר ראשיתה בימי משה רבינו - ראשון הנביאים עד לתקופת מלאכי הנביא - אחרון הנביאים: העם נוטש את אלוהיו החמת תנאים קשים, מגע עם אמונות אחרות או התרופפות רוחנית פנימית בעם. העם ראה כי לרשעים לא אונה כל רע.
במצב כזה הקב"ה יכול לנטוש את עמון ולמדוד כמידה שממדו לו הם. ובכל זאת אין ה' עושה זאת, הוא שולח את נביאים כמשה רבינו ומלאכי על מנת שישיבו אותו בתשובה.
בימי הפסח אנו חשים זאת, עם ישראל שקוע במצרים במ"ט שערי טומאה - כלשון הכתוב, הוא מתעורר למשמע שליח ה' - זיק האמונה ניצח מחדש בשבת לפני הפסח, עם קיום המצווה הראשונה:"דַּבְּרוּ, אֶל-כָּל-עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, בֶּעָשֹׂר, לַחֹדֶשׁ הַזֶּה: וְיִקְחוּ לָהֶם, אִישׁ שֶׂה לְבֵית-אָבֹת--שֶׂה לַבָּיִת. " (שמות, י"ב,ג'). הפרשן חזקוני אומר : "יום שבת היה, ולפי שעשו בו ישראל מצוהוה ראשונה - לקיחת הפסח בעשור - היה נקראה 'שבת הגדול.
שבת זו מיוחדת היא באמונה המתחדשת שהתגלת בה, רומזת היא על היות פסח לא רק חג הגאולה אלה גם סמל לאותו זיק אמונה הטמון בעם ישראל.
זִכְרוּ, תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי, אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְחֹרֵב עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים. כג הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם, אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא--לִפְנֵי, בּוֹא יוֹם יְהוָה, הַגָּדוֹל, וְהַנּוֹרָא. כד וְהֵשִׁיב לֵב-אָבוֹת עַל-בָּנִים, וְלֵב בָּנִים עַל-אֲבוֹתָם--פֶּן-אָבוֹא, וְהִכֵּיתִי אֶת-הָאָרֶץ חֵרֶם ( מלאכי, ג' כ"ב כ"ד)
והיא שעמדה[]
thumb|350px|right| להאזנה הקש על החץ במרכז התמונה thumb|350px|left| להאזנה הקש על החץ במרכז התמונה הרבנית ימימה מזרחי כתבה על השיר:"השיר הזה נהדר. יש בו "עמדה" מול "עומדים". והיא שעמדה – לבדה, האומה המסכנה הזאת, מול כולם בכל דור ודור. ואיך ה-עמדה שלנו מנצחת את כל העומדים האלה. לתפילה שלנו יש כוח אדיר ונפלא. והקב"ה מצילנו, מצילנו ומצילנו.
ליל הסדר ממחיש לך. שעות עד שהמרור נלעס, כי ה' אומר: אני אתן לך ה-כל. את צריכה קצת זמן ללעוס מרור והנה-הנה, באה החרוסת. זה הסדר הישר של הדברים. ולבינתים, מה יעמוד לך מול אויבייך? - תפילתך.
"והיא שעמדה". כמובן מדובר בשיר הלל לבעלת הבית. היא שעמדה וטרחה וקרצפה וניקתה וייללה וקיללה, והקב"ה מצילנו... מידה.
למה לטרוח 30 יום[]
הגדה לפסח - Emanuele Luzzati
עקרות הבית בימינו (ובמידה רבה גם הבעלים) טורחות זה שלושים יום ויותר קודם החג על ניקוי יסודי של הבית לקראת פסח. הניקוי הוא כה יסודי, כך שקשה מאוד לומר שייתכן למצוא חמץ בבדיקת חמץ הנערכת בערב פסח.
נשאלת אפוא השאלה מה ערכה של בדיקה זו: האם יש בה צורך? האם לא מדובר במעשה טקסי נטול ערך הלכתי של ממש? לאור זה האם יש לברך על בדיקה כזאת? רובן של שאלות אלו נוסחו על ידי בעל 'שערי תשובה': ( אם נאמר שחובת הבדיקה היא מן התורה, הרי מתקיים כאן מצב מעניין שמן התורה יש דין של הרחקה, שהוא בדרך כלל טיפוסי לאיסורי דרבנן. עם זה חשוב לומר שאין זה המקרה היחיד; דין פרישה סמוך לווסת הוא בעל אופי ברור של הרחקה, ועם זה לשיטת לא מעט ראשונים זהו דין דאורייתא, ואף פסוק מפורש מצאנו: "מדבר שקר תרחק" (שמ' כג:ז).
וכל אדם צריך לכבד כו' – ולכן מקילין המוני עם לבדוק דרך העברה בלי חיפוש היטב בחורין וסדקין לפי שתחילה מכבדין רוחצין ומנקרין הכל היטב ואפילו רוחצין ומנקרין ע"י עכו"ם מסתברא דנאמנים דאנקיותא קפדי ולא מרעי נפשייהו כ"כ . ראשית נשאל: האם בדיקת חמץ היא חובה מן התורה או מדרבנן? נקודת המבחן לשאלה זו תהיה במצב שבו אדם כבר ביטל את כל החמץ שלו קודם שבדק: האם במקרה כזה עדיין חלה עליו חובת בדיקה? בשאלה זו נחלקו הראשונים. על פי רש"י (פסחים ב ע"א, ד"ה בודקין) והריטב"א (שם, ד"ה ולאו למימרא) משמע שגם לאחר שביטל אדם את חמצו עדיין חובה מדאורייתא לבדוק את החמץ, שכן בבדיקה יש קיום של מצוות "בל יֵ רָ אה ובל ימָּ צא" (רש"י) או מצוות "תשביתו" (ריטב"א). על פי הרמב"ם (הלכות חמץ ומצה ב, א-ג) משמע שעיקר הדין הוא הביטול, ולאחר הביטול אין עוד חובה מן התורה לבדוק את החמץ.
המקור: הרב אורן דובדבני, ראש ועד הכשרות של מקסיקו ורב קהילת נדחי ישראל במקסיקו סיטי בחורים ובסדקים – מהו ערכה של בדיקת חמץ בימינו ? - דף שבועי לפרשת צו-השבת הגדול תש"ע - השבת הגדול לקריאת המשך המאמר - הקש כאן
הגדת המקדש לילדים[]
מכון המקדש הציע להוריד באתרו הגדה מיוחדת לילדים - עם איורים צבעוניים - סך הכל עשרה עמודים.
הגדת המקדש לילדים - הקישו להורדה
מתכונים לחג הפסח[]
למרות שאיני חובב את החגיגה מסביב למאכלים של חג הפסח, להלן קישור להצעות השונות כדאי לשים לב האם המתכונים גם עומדים בדרישות הכשרות לפסח מתכונים לפסח
עדכוני כשרות[]
הבהרה: הויקי הפרטי שלי איננו מקור לפסיקות הלכה.
זהירות! מצות יד מזוייפות[]
(התקבל מהיחידה הארצית לאכיפת חוק איסור הונאה בכשרות - הרבנות הראשית לישראל ח' ניסן תש"ע)
התגלו מצות יד מזוייפות עם אישור כשרות של רבנים ידועים.
רשימת מוצרים לפסח - לא מוצרי מזון[]
לפי "כושרות" - ייעוץ והכוונה בכשרות. בדרך כלל מוצרים המשמשים במטבח להכנת מזון ושאר מוצרים לבית עם חשש של חמץ
(התקבל מצבי שביט)
מי שמעוניין להצטרף לרשימת התפוצה שלהם ולקבל מהם עדכונים מוזמן לפנות אליהם לכתובת kosharot@gmail.com
הסבר על מהות הבשר ה"חלק"[]
(מטעם הרבנות הראשית מחלקת הכשרות הארצית)
הבהרה לגבי חילוקי המנהגים בעניין כשרות הבשר ה"חלק" או "הכשר" - הרבנות הראשית - ניסן תש"ע
שאריות חומרי הדברה המזיקים לציבור[]
(מתוך חוזר מחלקת הכשרות מז ניסן תש"ע - מי שרוצה לקבלו במלואו ישיב למייל זה ויציין את בקשתו)
במסגרת פעילות המעבדה הארצית של הרה"ר לישראל, נבדקו חברות רבות העוסקות בגידול ושיווק עלי ירק מפוקחים על מנת לבדוק את רמת הנקיות מחרקים וכן האם התוצרת המשווקת מכילה שאריות חומרי הדברה המזיקים לציבור. בבדיקה נמצא כי חב' "יבולי הנגב" – ממושב שובה עשתה שימוש בחומרי הדברה האסורים על פי התקן במינון מופרז דבר העשוי לסכן את בריאות הציבור.
עם קבלת הממצאים עודכנה הרבנות נתיבות המעניקה הכשר ליצרן זה בנדון ובעקבות כך הושעתה תעודת ההכשר מחברה זו עד להודעה חדשה ובמקביל החברה התבקשה על ידה לאסוף את המוצרים מהמדפים על מנת למנוע מכשול מהציבור בבחינת "חמירא סכנתא מאיסורא". ידע הציבור ויזהר!
טיולים בחג הפסח[]
הכנה לטיולים בחיפה[]
(מתוך אתר גיא שחר)
האביב, עונת ההתחדשות, לפנינו, ואתו סוג חדש, לפחות מבחינתי, של פורמט - שילוב בין רכיבה על אופניים לצילום וידאו. צפו בתוצר הראשון, מהנוף האורבני החיפאי:
http://guyshachar.com/content/heb/2010/hecht-park-video סקירה מפורטת יותר על פארק הכט תמצאו כאן:
http://guyshachar.com/content/heb/2010/hecht-park-ido-tadmor
הנ"ל חלק מסדרת כתבות שאני עורך על חיפה בתקופה האחרונה.
צפו למשל בכתבה על הדר הכרמל: http://guyshachar.com/content/heb/2010/tenors-kranot-hadar-hacarmel
בית הקברות היהודי בכפר יסיף[]
אירועים בחבל ארץ בנימין[]
(התקבל ממושי אשר, מנכ"ל מועצה אזורית מטה בנימין ארץ ישראל נקנית גם בסיורים, לא רק ביסורים! מוזמנים להפיץ. ניתן להרשם ישירות לקבלה והפצת מידע גם בעתיד: mosher@binyamin.org.il
על בני מנשה[]
thumb|350px|right]|תפילה לשלום המדינה thumb|350px|left|Recent Bnei Menashe immigrants to Israel from India visit the Western Wall for the first time.על בני מנשה: בני מנשה ( אנחנו) חיים כיום במדינות מיזורם ומניפור, אשר בצפון-מזרח הודו. לאחר שנחרבה ממלכת ישראל בידי ממלכת אשור בשנת 722 לפנה"ס ( לפני 2,700) שנה, גורשו ממנה, עשרת השבטים וביניהם שבט מנשה. לאחר נדודים ממושכים, גלות אחר גלות ורדיפות, השתקעו בני שבט באזור הררי נידח ומנותק. בשולי הרי ההימאליה, שם המתינו לביאת גואל. שבט מנשה גלה כ-1,000 שנים בקירוב לפני חתימת המשנה ויצא לגלות הארוכה ללא "תורה שבעל פה" בתרמילו. למרות מצוקות העיתיים, אבותינו שמרו על המסורות העתיקות, גם אם באופן משובש וחלקי: סיפורי המקרא מסורת הלכתית, מנהיגים ובעיקר הכיסופים ל-"אח יהודה שיום אחד ימצא אותנו ויחזיר אותנו לארץ המן הריחני". מאז קום המדינה ובעיקר במהלך העשורים האחרונים עושים אלפים מבני השבט את דרכם חזרה לאורך חיים יהודי מלא. כיום, כ-1,500 מבני מנשה גרים בא"י, ועוד כ-7,000 מחכים להגשמת חלומם.
שימושון:חריגות מאשראי[]
מתוך הכתבה
טל לוי באתר the marker סוקרת בצורה מקיפה את הנושא כמה עולה לכם המינוס? מדריך לניהול האוברדראפט
האם אתם יודעים כמה אתם משלמים על משיכת יתר (אוברדראפט) בבנק? האם אתם יודעים שבתוך מסגרת האשראי שהבנק אישר לכם קיימים למעשה כמה מסגרות אשראי שונות שכל אחת מהן מחוייבת בריבית אחרת? ויותר מכך: האם אתם יודעים כמה כסף גובה הבנק עבור עצם קיומה של "מסגרת אשראי"?
החל מ-1 ביולי 2006 נאסרה חריגה ממסגרת האשראי בחשבונות עובר ושב. מטרת ההוראה, שעוררה הרבה סערה בשעתה, היתה לגרום לציבור להבין שמסגרת האשראי, ובמיוחד החריגה, לא נועדו להוות מקור להשלמת הכנסה, אלא לכל היותר לאפשר גמישות בניהול החשבון.
בבנק ישראל מסבירים כי "מדובר באשראי יקר יחסית, המעמיס על הלקוח הוצאות נוספות וגבוהות עקב תשלומי הריבית". חריגה מתמשכת ממסגרת האשראי, ובייחוד חריגה שגדלה והולכת, משמעה הוצאות גבוהות מההכנסות, והיא מצביעה בדרך כלל על רמת חיים העולה על היכולת הכלכלית, מצב שעלול להוביל להסתבכות כלכלית. מדיון שנערך בוועדת הכלכלה בינואר, עולה כי ההוראה עשתה את שלה: היקף החריגה ממסגרות האשראי היא כיום 4 מיליארד שקל לעומת 12 מיליארד שקל ב-2005.
הכל על פסח[]