ויקי קדומים כא ח אייר תשע

אחרי מות, קדושים אמור הוא פתגם עממי המשקף נורמה לפיה לאחר מותו של אדם אין לדבר בגנותו, ויש לעסוק רק במעלותיו. הביטוי נוצר משמותיהן של שלוש פרשות רצופות בספר ויקרא: אחרי מות, קדושים , אמור.

אפשרות אחרת לקריאת הפתגם היא בדרך אירונית: אחרי המוות, פתאום גם האדם הפשוט ביותר הופך לקדוש וצדיק.

מנדלי מוכר ספרים כתב על מנהג זה:

	היהודי אצל קהל עדתו עפר ואפר הוא בחייו, ובמיתתו ישתבח ויתפאר במצבה יפה – וכל המתים תמימים וישרים, נדיבים וחכמים; אזובי-קיר נעשים ארזים, ודג-הרקק – לויתן בבית-הקברות.
– מנדלי מוכר ספרים, בימים ההם, פתיחתא, פרק ה

המקביל הלטיני לפתגם זה הוא הפתגם De mortuis nil nisi bene ("על המתים אל תשמיע אלא שבחים") או De mortuis aut bene aut nihil ("על אודות מתים - או בחסד או לא כלום"). קדם לפתגם הלטיני פתגם יווני דומה, המופיע בספרו של דיוגנס לארטיוס.

היהדות רואה מצווה בהספד המת, ואמירת שבחים לאחר מותו, אך מובא ב הלכה (שולחן ערוך, יורה דעה, שדמ, א) ובספרים שאין לשבח את המת יותר מדי, שהנשמה מתייסרת בשמיים, בשומעה שבחים שלא מגיעים לה.

יש השוללים נורמה זו, ומציבים מולה את הדבקות באמת. גישה זו מופיעה בדברי וולטר : "יש להתחשב ברגשותיהם של בני אדם חיים; כלפי המתים מחייבת אותנו האמת לבדה" ^[1].

המקור: הויקיפדיה העברית

הקש לקריאת הערך על פרשת אחרי מות

הקש לקריאת ערך על פרשת קדושים

טיול בשומרון - סכנה לצה"ל ?[]

Maain hagvura — מעיין בשומרון - צילם:בית השלום

לא נעים לראות תמונות של חיילי צה"ל, שנפגעו בידי יהודים. עובדה זו ידועה יפה ולכן התמונות פורסמו. הכל כדי להכפיש את הנערים שיצאו לטייל ביום העצמאות ליד יצהר.

ובכן מה קרה ביצהר:"אתמול ביצהר ניסו מטיילים יהודים החוגגים את יום עצמאותה של מדינת ישראל, לטייל במעין הסמוך לישוב יצהר, ובבור הקאקים הנמצא למרגלות ובתחום שטח השיפוט של הישוב יצהר. בור קרסטי יפיפה היורד לעמוק רב וממחיש תופעה גיאולוגית מרשימה. בהחלט אתר תיירות וטיול ראוי. האתר קרוב יותר לישוב יצהר מאשר לישוב הערבי הנמצא הלאה ממנו. נשלט בראיה ותצפית על ידי המוצבים של צה"ל הנמצאים סביב לו, גם המעין. אלא שצה"ל החליט לתחום את תושבי יצהר בגטו, ואסור להם או למטיילים אחרים לעברו את תחום גדר הישוב.

לפרטים נוספים הקש כאן

ובכן, לפי עיתון "הארץ", בשלב מסוים הבחנו בקבוצה של נערים צועדים לעבר מעיין הסמוך ליישוב. (ואסור להיכנס אליו בשל צו שטח צבאי סגור - למה הוצא הצו ראו בקישור לעיל). בשלב הזה ביקשנו מהם לעזוב" - .

לדברי החייל, הנערים סירבו ונימקו זאת בכך שאין זה תפקידו של הצבא, ומלבד זאת יש להם זכות לטייל ליד הבית שלהם בפרט ובארץ ישראל בכלל.

למען ההגינות העיתון מביא גם את טענת אנשי היישוב יצהר, השתלשלות האירועים הייתה שונה לחלוטין. מהבוקר סיורים של צה"ל ניסו למנוע מבני נוער שביקשו לטייל באזור ביום העצמאות לגשת למעיינות. בשלב מסוים הם התפרסו על הגבעה וניסו למנוע את המעבר בכוח, ואף עיכבו נער אחד. במקום התפתח עימות, שבמהלכו ירה אחד החיילים מנשקו באוויר. לטענת הצבא, לא היה ירי באוויר, והרעש שנשמע הוא כתוצאה מנפץ שזרק אחד המתנחלים. בכל מקרה, בשלב הזה ביקשו התושבים מהחייל את פרטיו, אך החייל סירב.

ובכן, מותר לטייל בהר חברון, בגוש עציון, באזור בנימין - רק בשומרון יש בעיה ?

אך שיא הנבזות הוא בכותרת: קצין בכיר בצה"ל: תוקפי החיילים ביצהר - "חלאות" (לפחות "הגיבור" הזה יזדהה) . ואז כמובן :"במערכת הביטחון נערכים לגל מעצרים נרחב בהתנחלות בשומרון" וההמון מריע - המטרה הושגה עוד דה-לגיטימציה של ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון.

מה לעשות, הם לא מכירים את הנוער של גב ההר.

פסח שומרוני[]

Yjyn4weymumz — ציירה : מרים צדקה-הציירת השומרונית- רשמי מסורת העדה השומרונית

ההסבר לתמונה:"ופנית בבקר והלכת לאהליך" (דברים טז') כך נראה מחנה העדה השומרונית במישור הר גריזים במהלך חג הפסח, עד שנות ה-60 של המאה ה-20. ללא מבנה אבן, אלא מחנה זמני שבו שהו כשלושה שבועות לכל היותר. בסוף החג התקפל המחנה ותושביו ירדו לעיר שכם. ברקע נראה השביל דרכו עולים לרגל ביום השביעי של חג המצות

הציורים שציירה מרים מציינים, את הוואי המסורת השומרונית ומנהגיה. מרים צדקה-הקש כאן לצפיה בציורים

הפסח השומרוני עומד לחול ביום י”ד אייר, 28 באפריל 2010 והוא כולל הקרבת קרבן פסח לפי מנהגם בהר גריזים.

חג הפסח תופס מקום חשוב במיוחד בחיי הקהילה של השומרונים ושיאו הוא זבח פסח שבו הם מקריבים כ-40 כבשים. הזבח מתקיים בקריית לוזה ומשתתפים בו כל השומרונים והוא גם מושך מאות תיירים ומבקרים מדי שנה ומאובטח על ידי צה"ל . הכבשים נשחטים לקראת ערב פסח ונצלים בבורוֹת ואז נאכלים על ידי השומרונים בלבד. החלקים שלא נאכלו נשרפים עד הבוקר. חג הפסח הוא יום הזבח בלבד. שאר ימי החג נקראים חג המצות.

במהלכם כל השומרונים נשארים בקריית לוזה ואוכלים רק את המאכלים שהם מייצרים. המצה השומרונית היא רכה ומזכירה את הפיתה העיראקית. בבוקר של היום האחרון של חג המצות (שביעי לפסח) כל השומרונים עולים על פסגת הר גריזים, הנמצאת בדרום מזרח ההר, סמוך לקריית לוזה, ועורכים תפילה. (לפי הויקיפדיה העברית)

השומרונים נוהגים לאפות את המצות מיידי יום ביומו. בעלת הבית נוהגת להשכים קום, ללוש את הבצק ולהניח אותו על תבנית מיוחדת. ןכך בני הבית זוכים כל יום לאכול מצה טרייה.

40 שנה לכביש ים המלח, והטבע מאיים לחסלו.[]

Solt-1 — חנוכת הכביש מקור התמונה: אכיון עין גדי

1135379225037576929 — הכביש בעת שטפון ליד מצדה

ניר חסון כתב ביום 20 אפריל 2010 על המבצע ההנדסי-חלוצי-ציוני האחרון מסוגו - את רעיון סלילתו הגו על סירת עץ קטנה בלב ים המלח כמה משוגעים לדבר שיצאו לעשות את הבלתי אפשרי. עם 700 פועלים מעזה וטרקטורים רוסיים שנתפסו בסיני, הם שברו 30 ק"מ של סלעים והשלימו את הדרך ממטולה ועד אילת. 40 שנה אחרי, איתני הטבע מאיימים לבלוע את הכביש המרהיב במדינה.

והוא מספר מפי אחד היוזמים עלחזונו של בנימין זאב הרצל:"איזק גם מפנה לטקסט מכונן, חלופי ל"אלטנוילנד" של הרצל, שמהווה בסיס לאתוס המזרחי. זהו הספר האוטופי "מסע לארץ ישראל בשנת ת"ת", שנכתב על ידי אלחנן לייב לוינסקי בשנת 1892 ומתאר את הארץ עם הפנים מזרחה. לחוף ים המלח מוקמת עיר ובה 100 אלף איש, "ובעיר המלח התכונה רבה מאד, קול הולם פעם ושריקות המכונות וקיטור ארובות-העשן עולה ואלפי פועלים עובדים שם (...). בעיר הזאת גם האקדמיה הראשית לחקירת האדמה וגדולי החכמים יעשו שם ניסיונותיהם בעומק האדמה (...). העיר יפה עד מאד ומספר תושביה יגיע עד מאת אלף. החוצות מרוצפות בחמר המקומי ויש בנינים הרבה שנבנו מאבני המלח, כי זה לא כבר המציא חכם שים אמצעי להקשות את האבן הזאת ולא ישלטו בה האש והמים. והיה כי תלוטש ומראה כעין הבדולח ותתנוצץ לאור השמש או החשמל באור שבעתיים. אין קץ ליפי הבתים האלה", כתב לוינסקי.

זה, לדברי איזק, הבסיס לחיבורו של כביש 90.

והתוצאה:""הכביש חיבר בחזרה את ים המלח, הוא נתן יכולת לתלמידים לנסוע למצדה בטיול שנתי, הוא נתן אפשרות לפתח את המלונות, הוא מתחבר במובנים של חיים באזור הזה", אומר איזק. בשלב זה, כשהדרך פרוצה אך לא סלולה באספלט, עזב אייזנברג את הפרויקט. ב-1971 נסלל הכביש באספלט ובאפריל באותה השנה חגגו את פתיחתו הרשמית.

אזכרה בקדומים לבני משפחת שילה[]

הרב דניאל שילה ומשפחתו מודיעים: אזכרה לדבורה שילה,למרים שילה ולמרדכי שילה ע"ה, תתקיים בע"ה ביום חמישי, טו אייר בבית העלמין בקדומים בשעה 1800

על מרדכי שילה קרא כאן

תערוכת ספרים עתיקים בפרארה[]

בעיר פארארה באיטליה (הגן של פינצי קונטיני) נערך בחודש אפריל 2010 תערוכה של ספרים עתיקים בשפה העברית. אירוע, אשר אורגן על איגוד הקהילות וממשלת איטליה. הוצגן בו 22 עותקים של ספרים, החשובים שבהם: התלמוד, משנה תורה וארבע טורים - על שני הספרים האחרונים הייתה תחרות חזקה עם מדפיסים נוצרים. על התלמוד לא התחרו שכן, הנוצרים לא אהבו את מה שכתוב בו וכרכיו נדונו לשריפה פעמים רבות.

ההדפסה הראשונה החלה במחצית השנייה של המאה ה-14. עסקו בכך בתי דפוס שהיו מפוזרים ב-12 ! ערים איטלקיות מ:רג 'יו קלבריה, נאפולי בדרום עד מנטובה, פררה, ריבה טרנטו, פדובה בצפון.

הדפסה מיוחדת במינה של "ההגדה לפסח"- כולל איורים יפים - בוצעה בשנת 1609 בוונציה.

מוקד - פורטל יהודי איטליה

יש לך מושג[]

הבהרה: הויקי הפרטי שלי איננו מקור לפסיקות הלכה.

Acharey-kedoshim — המקור:עלון "שלום לעם" לפרשת אחרי מות - קדושים

"הגרעון בחשבון השוטף"[]

Geraon sotef — תרשים כזה משנת 1948 היה מראה עד כמה התקדמה מדינת ישראל אחרי 62 שנה .המקור: הלשכה המרכזית לסטיסטיקה

מונח זה היה לסיוט של ההנהגה הכלכלית של המדינה מאז הקמתה ועד שנת 2003 . מדובר בהפרש בין התקבולים במטבע חוץ מיצוא סחורות ושירותים לבין התשלומים עבור סחורות ושרותים. ככל שההפרש גדול, קיימת סכנה כי המדינה לא תוכל לממן את התשלומים הנחוצים תמורת ייבוא המוצרים והשרותים הדרושים לקיומה השוטף.

מאז 1948 התקבל מימון לכיסוי הגרעון השוטף. תחילה היה מצומצם והיה צורך להגביל את הייבוא. רק אחרי שנת 1953, עם חתימת הסכם השילומים ותחילת הזרמת הפיצווים האישיים היו ה"מקבולים חד-צדדים" - כפי שכונו, כלומר תקבולים במטבע חוץ מבלי לבצע ייצוא. בהמשך החלו להגיע גם מענקים ומילוות - בעיקר מארצות הברית.

משנת 2003 אין למדינת ישראל גרעון בחשבון השוטף - תופעה המעידה על חוסנה הכלכלי של המדינה.

סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, בהגישו את הדו"ח השנתי של בנק ישראל ציין עובדה זו והוא בדעה שהצמיחה בתקופה הקרובה תהיה הרבה יותר גבוהה מקצב גידול האוכלוסייה. האזרח הממוצע ירגיש שהמצב הכלכלי משתפר".

עוד בנושא זה themarker

כדאי לדעת - זכויות עובדים[]

הבהרה: המידע בוויקי זה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.

זכויות עובדים במקרה של פשיטת רגל ופירוק תאגיד. בעקבות אירוע שקרה, בית דין לעניני ממונות בקדומים, הוציא פסק דין, אשר לאחר אישורו בבית המשפט המחוזי, איפשר ליותר מעשר משפחות לקבל את השכר ופיצויי פיטורים ממעביד שפשט רגל.

מסתבר כי במוסד לביטוח לאותי קיים ענף המטפל בנושא: חוק ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ופירוק תאגיד נחקק בשנת 1975, כדי להגן על עובדים, שזכויותיהם נפגעו כתוצאה מקשיים, שאליהם נקלע מקום עבודתם, ובשל קשיים אלה ניתן צו פירוק או צו פשיטת רגל.

בהתאם לחוק, עובד שכיר שמעבידו פשט את הרגל או שהחברה שעבד בה התפרקה, זכאי לתשלום שכר העבודה ופיצויי הפיטורין שמעבידו נשאר חייב לו, עד למקסימום הגמלה הקבועה בחוק; כמו כן זכאי העובד, שהביטוח הלאומי יעביר כספים (גמלה) לקופות גמל שלו, שלא הופקד בהן הסכום הדרוש על ידי המעביד.

עוד פרטים הקש כאן

ההקשר לבית דין לממונות בקדומים

מופעי העצמאות[]

הערות שוליים[]

↑ On doit des égards aux vivants; on ne doit aux morts que la vérité

[1] On doit des égards aux vivants; on ne doit aux morts que la vérité

[1]