ויקי-קדומים לשבוע פרשת וישלח

מאתר האינטרנט של קדומים

עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל קוראים נכבדים ! נשמח להערות על העלון, נודה לכם אם תכתבו אותן בסוף העלון בפרק המכונה: הערה, לאחר הכתיבה הקישו "פרסם תגובה" כמובן, אגיב על כך אם יהיה לי מה לומר. בכל מקרה, טוב שהקוראים יידעו שבערך יש פרטים הטעונים השלמה והבהרה. כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי. אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה על כך מטה והתוכן יימחק מייד

"וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ, וַיִּפֹּל עַל-צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ; וַיִּבְכּוּ" (ל"ג,ד') צייר: James Joseph Jacques Tissot (1836–1902

יתן ה' את האישה הבאה אל ביתך...

"יִתֵּן ה' אֶת-הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל-בֵּיתֶךָ, כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל (מגילת רות, ',ד'),

פרשן המקרא רבינו לוי בן גרשום הוא רלב"ג כמנהגו הביא את הסיפור על ויבוא עשיו לקראתו במלואו ובשפתו וכאשר הוא מסיים בא לידי ביטוי היחודיות של הפרשן:
והנה התועלות המגיעות מזה הסיפור הם עשרה: (נביא רק שלושה)

1. התועלת הראשונה הוא במידות - והוא שראוי למי שיש לו שונא וירצה שתסור שנאתו ממנו שיתקרב אליו בעל עוז ויגיד לו את עניניו, כי בזה מהתקרבות הלבבות מה שלא יעלם... ולזה תמצא ששלח יעקב מלאכים לעשו להודיע לו עניניו כדי שיתישב בלבו שהוא אוהבו.
2. התועלת השני היא במידות - והוא שראוי לאדם שיהיה מפחד תמיד וישפוט הדברים ביותר רע שאפשר, כדי שיתבונן לקחת עיצה להמלט מהם. הלא תראה כי כששמע יעקב שעשו אחיו הולך לקראתו וארבע מאות איש עימו, ירא שיהיה בבואו להזיק לו. ואע"פ שכבר קדמהו היעוד מהשם יתעלה שישמריהו ויהיה עימו, והיה אפשר גם כן שישפוט שהוא בא לכבדו ולשמרו. ולזה התחכם לקחת עצה על זה כפי מה שאפשר.
3. התועלת השלישי הוא במידות - והוא שאין ראוי לאדם שיראה שהוא מחוייב שיגיע לו רע מה, שיתרשל מלקיחת העצה אי זה רע ישתדל להרחיקו יותר, ובאיזה רע יבחר, להנצל מהאחר ויאמר שאין ראוי שיבחר ברע... הלא תראה כי יעקב, כאשר פחד שישחית עשו את מחנהו, חלקו לשנים לתקותו כי אולי ישאר האחד. ולזאת הסיבה חצה הילדים על לאה ועל רחל ועל שתי השפחות ושם היותר חביב אחרון, כדי שאם ישאר דבר, ישאר היותר חביב.

• על על פרשת וישלח הקש וקרא כאן

חנוכה במכון המקדש

ספל הפלא של מכון המקדש

ספל הפלא של מכון המקדש

"מכון המקדש" עוסק קרוב ל-20 שנה בהשבת נושא "בית המקדש" לחזית המחשבה היהודית ובקידום העיסוק היומיומי בנושא זה.

בין השאר שוחזרו במכון רוב כלי המקדש והם מוצגים לציבור בתערוכת המכון בירושלים.

אחת ממטרות ממכון המקדש היא להפיץ את נושא המקדש בקרב הציבור הרחב. במסגרת זו מייצר המכון מוצרים שונים בידי אומנים בתחומים מגוונים.

לשם כך הוקמה "החנות של מכון המקדש" המייצרת ומפיצה מאות מוצרים העוסקים בעולם המקדש.

כאן באתר שלנו תמצאו מגוון עצום של מוצרים בתחום המקדש, החל מספרי עיון ותפילה, ועד לתכשיטים, דגמים, תמונות ומשחקים.

אנחנו עומדים לשירותכם ומקווים שתהנו מביקורכם באתר ומהחשיפה למוצרים הייחודיים שלנו.

• אתר מכון המקדש

למי נאסר לעלות להר הבית

דגם בית המקדש בקדומים נעשה על-ידי האמן מיכאל אוסניס

בבטאון אלקטרוני של התנועה לכינון המקדש - גליון 1 (141) – חשון ה'תשע"ב

נפגעי בריונות המשטרה – קוראים לעזרה!

בס"ד, כא חשון ה'תשע"ב

אנו החתומים מטה

–מסורבי העליה להר הבית –

פונים אליך, הקורא, בקריאת מצוקה ! ! !
בתואנות שונות ומשונות, ללא סיבה, ללא שפיטה, ללא שימוע, אוסרת המשטרה, את כניסתנו אל מקום קודשנו.

אל נכון, סימנו אותנו "נערי הביטחון" כעושי צרות – troublemakers – כי כך מתייחסים הם אל היהודי המעז להצהיר חובתו כלפי מקום המקדש (לאו-דווקא בשעת התפילה או מתוך ספר הקינות).

בפיהם "חופש הפולחן" – ובמעשיהם הנצחת החורבן. בפיהם "שוויון לבני כל הדתות" – ובמעשיהם אפליית היהודים בהר הבית: למוסלמים – על אף התנהגותם הפראית – עשרה שערי כניסה להר הבית, 24 שעות ביממה 365 יום בשנה, ללא כל בדיקה. ליהודים שער אחד בלבד, רק חמישה ימים בשבוע, רק ארבע שעות ביום – וזאת בנוסף על איסור התפילה ועוד הגבלות רבות, עלבונות מתחדשים לַבקרים, ועויינות קשה כלפי הממתינים לעלות כעניים בפתח.

יהודים רבים נדרשו לחתום על טופס מביש של הבטחה לשתוק כדגים ולא למחות כנגד ההשפלה, לא ללחוש תפילה בהר, ולא לספר דבר על התעללויות המשטרה ועל שיתוף הפעולה בינה לבין הו'אקף המוסלמי להבטחת הריבונות הערבית ודין מוחמד על "הָהָר [אשר] חָמַד אֱ-לֹהִים לְשִׁבְתּוֹ" (תהלים ס"ח י"ז).
יהודים יקרים – עיזרו נא!

שיחזור ארון קודש מאיטליה משנת ש"ג (1543)

שיחזור ארון הקודש משנת 1543 במוזיאון יהודי איטליה

הסבר על תהליך השיחזור

במוזיאון יהדות איטליה ע"ש א. נכון בירושלים הוצג ביום ג' כסלו תשע"ב פעולת השיחזור של ארון הקודש.

תהליכי שימור של ארון הקודש ממנטובה בוצעו על-ידי אליצ'ה דיאס ומיכל בלנקט אורו מסטודיו אורו במימון קרן ירושלים

סטודיו אורו, במתחם מוזיאון יהדות איטליה, מציע את מומחיותו ברסטורציה ושימור חפצים דקורטיביים ויודאיקה, מסגרות מוזהבות ורהיטים. הסטודיו צבר מוניטין רב בשנות פעילותו ועובד לפי סטנדרטים בינלאומים מחמירים של שימור ורסטורציה. אליצ'ה ומיכל, מנהלות הסטודיו, רכשו את הנסיון והידע היחודי באוניברסיטאות המובילות בתחום מעבר לים

היה זה בהמשך לפעולת ד"ר נכון אשר הביא מאיטליה ארונות קודש מבתי כנסת שעמדו בפני הריסה. הוא הצליח להביא כ- 40 ארונות קודש בינהם, שנים, אחד המצוי בבית כנסת יהודי רומה בירושלים ואחר - במוזיאון ישראל.

כיום יש מי ששואל האם לא היה עדיף לשקם את ההיכלות במקומם המקורי, והשאלה חשובה אך התשובה היא אחת. בשנות החמישים - איש באיטליה לא התייחס לבתי הכסת כפריטים הראויים לשימור. הם היו ישנים, פרוצים לרוח, עזובים ומוזנחים. שלטונות הערים לא ראו בהם נכסי תרבות והרבה בתי כנסת נהרסו כדי להותיר מקום לבניית שיכונים מודרניים.

ראייתו של ד"ר נכון הביאה לפחות להצלתם של פריטי הקודש, היכלות, בימות, ספסלי תפילה, ובדרך זאת הם היום מהווים שגרירים אילמים בישראל המתחדשת לתרבות נפלאה, אבן קטנה בפסיפס הגדול שנוצר במדינת ישראל המורכבת מגלויות שונות על תרבויותיהן. כך התקיימו דברי רבי אלעזר הקפר בתלמוד הבבלי:

" תניא: ר"א ( רבי אלעזר) הקפר אומר עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בא"י שנאמר (ירמיהו מו) כי כתבור בהרים וככרמל בים יבא והלא דברים ק"ו ומה תבור וכרמל שלא באו אלא לפי שעה ללמוד תורה נקבעים בארץ ישראל בתי כנסיות ובתי מדרשות שקורין ומרביצין בהן תורה על אחת כמה וכמה ".(מסכת מגילה, כ"ט א')

• על המבצע הכולל ועל מיקום ארונות הקודש ראו כאן

צילום בית הכנסת במנטובה - ארון הקודש במזרח - שני המושבים מצד ארון הקודש - בעתיד "יחתכו"

ארון הקודש בתהליך שיחזור - הצבע האדמדם - חלקי הריהוט שהוסרו

בתי כנסת בארצות הברית

American Synagogues

צילןמים יפים מבתי כנסת בארצות הברית

פורסם לקראת הפצת לוח שנה !!

עין חצבה: אתר קדום בדרך לאילת - מומלץ בחנוכה

(אם לא יהיו שטפונות בערב)

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"240px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":30.808668,"lon":35.245887,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":16,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[]}

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"240px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":30.808668,"lon":35.245887,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":8,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[]}

מבט מקרוב

מבט מעל

שער הכניסה למצודה מתקופת מלכי יהודה. (צילם: שירן שבתאי)

סיור מודרך במקום במסגרת סיורי "ארץ אהבתי" יינתן בחנוכה ביום א' 25.12 ע"י שבתאי שירן מורה דרך בטעם יהודי 0523246827 www.מורשתהגליל.com

היי דרומה לאילת- עין חצבה. - בחנוכה נרד שוב לאילת ושם נפגוש שוב את השכנים שפגשנו בסוכות בגליל ובאוגוסט ברמה ונספר בהתלהבות איך עשינו את הערבה בשעה נסיעה במהירות מופרזת.ואולי לא? אולי השנה נרד בניחותא ונקדיש את היום הראשון לערבה? בואו וננסה לעצור בדרך. תחנה ראשונה עין חצבה.

על האתר

עין חצבה היא תמר המקראית שוכנת בקצה מעלה העקרבים גבולו הדרומי של שבט יהודה. שלמה המלך היה הראשון לבנות מצודה במקום (מלכים א' ט' י"ז) ואחריו חזקו את המצודה המלך יהושפט (מלכים א כב) ואמציה בן יואש (מלכים ב יד) ועוזיה בן אמציה (מלכים ב יד ו- טו) .
מה חפשו מלכים אלו בערבה הצחיחה?
הם חיפשו את מה שמחפשת מדינת ישראל היום. את הדרך לאילת. אילת היא המפתח לאפריקה, לתרשיש, לאופיר שם היו מכרות זהב. לשלמה המלך זה הלך, הוא הגיע לזהב אופיר והתעשר. יהושפט המלך נכשל האחרים הסתפקו בפיתוח אילת.

הסיור - נתחיל את סירינו בשער הכניסה למצודה מתקופת מלכי יהודה. שער מסיבי כמותו נתגלו בחצור ובגזר ובמגידו. ניתן לזהות בברור שני תאים מכל צד, ואומנות בולטות פנימה. משני צידי השער יש גם מגדלים גדולים בנוסף, לחומה יש סוגרים קונסטרוקטיביים- חללים שמולאו בעפר כחיזוק לחומה.
בתקופת בית ראשון השער היה אחד ממוקדי החיים בישוב. שם היה מקום המשפט "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך" (דברים ט"ז, י"ח) ושם גם בוצעו פסקי הדין "והוצאתם את שניהם אל שער העיר וסקלתם אותם באבנים" (דברים, כ"ב, כ"ד). שם ישבו מכובדי העיר "נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ" (משלי, ל"א, כ"ג) ושם נעשו העסקים מכאן הביטויים הרווחים עד היום "שערי חליפין" ו"שערי משפט".אחריהם השאירו את חותמם במקום, האדומים והנבטים והרומים.
הרומים הותירו במקום שרידים של בית מרחץ. בית מרחץ היה חלק בלתי נפרד מן התרבות הרומית וגם יהודים הרבו להשתמש בהם, הלל הזקן החשיב את הרחצה בבית מרחץ כמצווה וכן מפורסם הסיפור ברבן גמליאל בעכו שהיה רוחץ במרחץ של אפרודיטי. בית המרחץ נחפר ושומר ואפשר לראות את מערכת החימום התת קרקעי שלו.
גם הבריטים החזיקו תחנה במקום והותירו אחריהם שוקת להשקיית הסוסים.

מדוע התמקמו כולם במקום הצחיח הזה? - מסתבר שבמשך אלפי שנים המקום לא היה צחיח כלל וכלל, במקום שפע מעיין עתיר מים בשם עין חוסוב ומעליו עץ שיזף רחב גזע ונוף, בולט למרחקים. בשנות השישים החלה מקורות בקידוחים תת קרקעים לטובת ישובי הסביבה והמעיין יבש. גם עץ השיזף שניזון ממנו היה בסכנת התיבשות והיום הוא מושקה בטפטפות

איך מגיעים? - מצומת הערבה ממשיכים בכביש מס' 90 דרומה לעבר אילת. בצומת חצבה פונים ימינה, לעבר מעלה עקרבים, ומיד שמאלה, על פי השילוט לעיר אובות. האתר נמצא במרחק של פחות מקילומטר מהכביש ובסמוך אליו ישנה חנייה.

עוד פרטים על האתר הקש וקרא כאן

רמת גלעד

ביתו של משה זר שגאל את הקרקע על אחת מ"קרני שומרון"

הקרן שניה של "קרני שומרון" עליה המאחז "רמת גלעד"

סיפורה של רמת גלעד – מאת :אלחנן גרונר | ח׳ בכסלו ה׳תשע״ב אתר הקול היהודי.

לפני כעשר שנים, עלה לקרקע הישוב רמת גלעד, לזכרו של גלעד זר הי"ד, קב"ט המועצה האיזורית שומרון שנרצח בידי ערבים זמן קצר קודם לכן. הישוב נבנה על אדמותיו של גואל האדמות משה זר, אביו של גלעד, בסמוך לקרני שומרון.

מדינת ישראל הצהירה בבג"ץ, כי עד סוף החודש הלועזי הנוכחי, היא מתחייבת להחריב את רמת גלעד, בה מתגוררות כיום עשר משפחות שלהן כשלושים ילדים, בטענה שהאדמות עליהן הוקם הישוב הן אדמות פרטיות של ערבים.

קרקע שנקנתה בכסף מלא הפכה לקרקע פרטית ערבית

לאחר שסקרנו כיצד הפך בג"ץ, אדמות טרשים נטולות בעלים, "לקרקע ערבית פרטית", נציג את סיפור הקרקעות ברמת גלעד, המלמד כיצד הפכה המדינה קרקע שנקנתה בידי יהודי בכסף מלא, לקרקע ערבית פרטית.

בשנת תשמ"ג, קנה גואל האדמות משה זר שתי חלקות אדמה סמוכות לקרני שומרון, מערבי מהכפר ג'ינסאפוט. לחלקות יש אישורי מאלייה (מסמך ירדני המאשר את הבעלות על הקרקע).

על המאלייה של החלקה הראשונה חתם הערבי והעבירה למשה זר, ועל חלקה זו אין מחלוקת משפטית.

כשזר הגיע לשטח למדוד את הקרקע כנהוג, הבינו ערביי ג'ינסאפוט שהקרקע נמכרה ליהודי, והיכו את המוכר מכות רצח.

לאחר שחשש לחייו, סיכם הערבי עם משה זר, כי לגבי החלקה השניה, המאלייה תועבר לידיו, אך הוא לא יחתום עליה, וזאת בכדי שלשכניו לא תהיה עילה להורגו. הערבי התחייב כי לא ימחה כאשר זר יעבד את הקרקע.

משה זר שילם לערבי כסף מלא, והמאלייה עברה לרשותו, אך כאמור ללא החתימה. אפליה נגד יהודים מונעת את רישום הקרקע

זר, שעיבד את הקרקע שנים ארוכות, סמך על כך שיוכל לרשום את הקרקע על שמו מכח עיבוד וחזקה של עשר שנים, כפי שקובעת תקנה 78 בחוק העותמאני.

אולם המנהל האזרחי והפרקליטות, מקיימים בשנים האחרונות אפליה בוטה בין יהודים לערבים בתחום החזקה. ליהודים אין אפשרות לרשום קרקע שעובדה על ידם, גם אם מדובר בקרקע שעובדה למעלה מעשרים ושמונה שנה, כמו במקרה של זר.

נדגיש כי הערבי שמכר את הקרקע לזר לא מחה מעולם, לא התלונן למת"ק, למשטרה, או למנהל האזרחי, וזאת על אף שהקרקע קרובה לכפר. גם לאחר פטירתו, יורשיו לא טענו לבעלות על הקרקע, ואף סירבו להצטרף לעתירה שהגישו ארגוני השמאל בדרישה להחריב את רמת גלעד.

בעקבות העתירה שהגיש לבג"ץ ארגון השמאל הקיצוני "שלום עכשיו", נידונה שאלת חוקיותו של הישוב. לפני מספר חודשים גיבשה ממשלת ישראל עמדה לפיה יוחרבו המאחזים הבנויים על קרקע פרטית ערבית.

טענתו של משה זר לבעלות על הקרקע, והעובדה שאין טענת בעלות של ערבים לשטח, לא הפריעה למדינה להודיע לבג"ץ כי בכוונתה להחריב את רמת גלעד עד לסוף החודש הלועזי הקרוב, בטענה שמדובר ב"קרקע פרטית ערבית".

אתרים ונוף בסביבת מעלה בית-חורון

תוכנית הטיול

ביום שישי הקרוב, יג בכסלו התשע"ב (9.12.11), יתקיים הסיור השני במסגרת קורס "במשעולי שומרון ובנימין" למיטיבי לכת לשנת התשע"ב :

אל רכס הראש – אתרים ונוף בסביבת מעלה בית-חורון בהדרכת אלימלך רון-טל

נצא לביקור באתרים ארכיאולוגיים שנחפרו לאחרונה ה'כלואים' בין גדר ההפרדה לכביש 443. נבקר בחורבות היישוב היהודי והביזנטי בחורבת בית-סילה. נעפיל לתצפית מדהימה מנ.ג. 820. נבקר בשרידים המרתקים של חורבת ביר א-דוולי. נצעד לארוך הרכס לקברים העתיקים באם א-שייח וחורבת מחמה. נמשיך לשייח זיתון, נבקר בחורבת מיתה ונסיים בבית-חורון.

אורך המסלול: כ-10 ק"מ מצ"ב מפת מסלול.

7:30 מפגש בבוסתן השמונה מול שער היישוב בית-חורון

7:45 יציאה למסלול ממחנה עופר

13:15 סיום משוער בבית-חורון. בסוף המסלול תהיה הקפצה לנהגים למחנה עופר

עלות הסיור: 60 ש"ח. לפרטים ולהרשמה - midreshet.gofna@gmail.com 02-6568894 או אצל אלימלך - 052-3388943.

נשמח מאוד לראותכם בטיול, ונודה לכם אם תוכלו להפיץ אותו בקרב חבריכם ומכריכם.

בשבוע הבא- טיול מיוחד לרוכבי אופניים ברכס חרובה.

שימושון: מידע על רעידת האדמה האחרונה

ראוח את ה"נקודה האדומה" המראה את מוקד הרעש המקור: אתר המכון הגיאופיסי לישראל

אם חשת ברעידת אדמה או קראת עליה את המידע מוסמך תקבל מהמכון הגיאופיסי לישראל

מתוך אתר עיתון "הארץ" - "רעידת אדמה בעוצמה 3.8 הורגשה אמש (ראשון) בצפון הארץ. סמוך לשעה 23:00 דיווחו תושבים בנהריה, מטולה, קריית שמונה, טבריה וביישובים נוספים באזור על רעידת האדמה. לא היה דיווח על נפגעים ולא נגרם נזק. במכון הססמולוגי אישרו כי אכן נרשמה רעידת אדמה שמקורה באזור החולה והכנרת.

באותו דף מידע על רעידות אדמה בארץ ישראל המאה השנים האחרונות וכן כיצד ניתו להיכון לרעידות אדמה. וכן מפת הסיכון לרעידות אדמה לפי אזורי ארצנו לפי האגף לסייסמולוגיה במכון הגיאופיסי לישראל אמון על הקמה ותחזוקה של רשת סייסמית וביצוע מחקרים וסקרים במטרה להיערך לקראת, סיכוני רעידות אדמה בישראל .

תמונות מרעידת אדמה חזקה משנת 1927

הספריה הלאומית אצלך בבית

אוסף הפרסומים הגדול והמקיף ביותר בישראל נגיש לציבור הרחב בספרייה הלאומית ללא תשלום. האוסף כולל מעל חמישה מיליון כרכי ספרים, עיתונים, כתבי עת, ארכיונים אישיים, כתבי יד, מפות, תצלומים והקלטות. אתר הספריה הלאומית

החשיבות - "זה היה צורך, צורך ארגוני בוער, ליצור את התשתית הנכונה שתכיל את כל התכנים שהספרייה מספקת - וכולם לקחו חלק, הספרנים, מפעלי הדיגיטציה, המקטלגים", אומרת אורלי סימון, ראש אגף שירותי קהל בספרייה הלאומית והאחראית על תוכן האתר. "האתר הזה אורז מחדש הרבה מאוד תכנים שהספרייה צברה והקימה במשך יותר מעשר שנים. בעבר, כשרצית לחפש משהו היית צריך לדעת על הפרויקט הספציפי ולחפש בתוכו. עכשיו אנחנו שואפים לרכז את כל החומרים במקום אחד, בספרייה דיגיטלית אחת".

הארץ

דף הפתיחה

שירי ערש באידיש

עם כיתוביות בעברית - חצי מיליון צפיות

LULLABY IN YIDDISH

LULLABY IN YIDDISH

מתוך אתר לזכרה של העיירה shalomania

מחול יהודי בלב פאריז

Rabbi Jacob danse

מתוך הסרט "רבי יעקב"

Rabbit Jaccob, la Gasoline

Rabbit Jaccob, la Gasoline - כמעט חצי מיליון צפיות

הסרט הנפלא שלא נשכח

ויקי-קדומים לשנת תשע"ג

• צ"ו:שמחת תורה - תשע"ג
• צ"ה:חג הסוכות - תשע"ג
• צ"ד:חג הסוכות ופרשת האזינו - תשע"ג
  

ויקי-קדומים לשנת תשע"ב

• צ"ג':ראש השנה ופרשת וילך - תשע"ב
  
• צ"ב':פרשת ניצבים - תשע"ב
  
• צ"א':פרשת כי תבוא - תשע"ב
  
• צ':פרשת כי תצא - תשע"ב
  
• פ"ט:פרשת שופטים - תשע"ב
  
• פ"ח:פרשת ראה - תשע"ב
  
• פ"ז:פרשת עקב - תשע"ב
  
• פ"ו:פרשת ואתחנן ושבת נחמו
  
• פ"ה:פרשת דברים ושבת חזון
  

ספר במדבר

• פ"ד:פרשת חוקת
  
• פ"ג:פרשת קרח
  
• פ"ב:פרשת שלח לך
  
• פ"א:פרשת בהעלותך
  
• פ:פרשת נשא
  
• ע"ט:פרשת במדבר וחג השבועות
  

ספר ויקרא

• ע"ח:פרשת בחוקותי
  
• ע"ז:פרשת בהר
  
• ע"ו:פרשת אמור
  
• ע"ה:פרשת אחרי-מות קדושים
  
• ע"ד:פרשת תזריע-מצורע - מברכים חודש אייר
  
• ע"ג:שביעי לחג הפסח
  
• ע"ב:חג הפסח
  
• ע"א:פרשת צו
  
• ע':פרשת ויקרא
  

ספר שמות

• ס"ט:פרשת ויקהל-פקודי ופרשת פרה
  
• ס"ח:פרשת כי תשא
  
• ס"ז:פרשת תְּצַוֶּה
  
• ס"ו:פרשת תרומה
  
• ס"ה:פרשת משפטים
  
• ס"ד:פרשת יתרו
  
• ס"ג:פרשת בשלח
  
• ס"ב:פרשת בא
  
• ס"א:פרשת וארא
  
• ס':פרשת שמות
  

ספר בראשית

• מ"ד: יום הכיפורים
• מ"ה: חג הסוכות
• מ"ו: פרשת בראשית
• מ"ז: פרשת נח
• מ"ח:פרשת לך לך
• מ"ט:פרשת וירא
• נ'א:פרשת וירא - עלון שני
• נ'ב:פרשת חיי שרה
• נ'ג:פרשת תולדות
• נ'ד:פרשת ויצא
• נ'ה:פרשת וישלח
• נ'ו:פרשת וישב
• נ'ז:פרשת מקץ
• נ'ח:פרשת ויגש
• נ'ט:פרשת ויחי