Kedumim Wiki
Advertisement
Kdumim

מאתר האינטרנט של קדומים

עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל

קוראים נכבדים !
נשמח להערות על העלון, נודה לכם אם תכתבו אותן בסוף העלון בפרק המכונה: הערה, לאחר הכתיבה הקישו "פרסם תגובה"
כמובן, אגיב על כך אם יהיה לי מה לומר.
בכל מקרה, טוב שהקוראים יידעו שבערך יש פרטים הטעונים השלמה והבהרה.

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.
אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה על כך מטה והתוכן יימחק מייד

אנו בעיצומו של חול-המועד. הימים, נעימים לטיולים. ואכן, אתרי ארצנו מלאים בחובבי ארץ ישראל. כבישי שומרון ויהודה מלאים במטיילים. ירושלים נשארה עמוסה, לפחות עד אשר יוסדר הביקור בתחומי ירושלים ש"בין החומות". מאז 1967 עברו יותר מארבעים שנה ובסדרי התנועה אין כל חדש.

בתחומי מדינת ישראל קיים כביש "חוצה ישראל". אך כבר בו מורגש העומס. אולי יזכרו ויפתחו עוד כבישי אורך על בסיס "דרך האבות" - כביש 60 ו"דרך בקעת הירדן - כביש 90: שתי דרכים, הרחוקות מלהיות ראויות למסעי תיירות הפנים.

בעלון זה, עוד קצת על חג הפסח, על ספירת העומר שתלווה אותנו שבע שבועות תמימות ועל שואת יהודי יוון - פרק לא מוכר - המצביע יותר על אופי הנאציזם ועוד.

לקט חומרות וקולות לפסח תשע"ב[]

Burstein pesach colection

הרב מנחם בורשטיין, ראש מכון פועה, נוהג לפרסם מיידי פעם ריכוז של מאמרים לצרכי לימוד. הלקט משמש חומר עזר לשיעורים שהוא נותן במסגרת היחידה להלכה ישומית. האוסף לחג הפסח לשנת תשע"ב הוא אחד מהליקוטים המקיפים של פירסומים.

להלן רשימה הקשורה לסיומו של חג הפסח

Eruv tavsilim burstein 1

את כל המאמר ניתן לקרוא בלקט

על ספירת העומר[]

שעורה לקציר העומר

השעורה - הנקצרת בחג הפסח - "ממחרת השבת" - החג מתחילה ספירת העומר

הרב מרדכי אליהו כתב באתר ישיבת בית אל

  1. "וספרתם לכם ממחרת השבת, מיום הביאכם את עמר התנופה, שבע שבתות תמימֹת תהיינה". וקבלו רבותינו ז"ל שהשבת האמורה כאן היא יום טוב שגם נקרא בתורה "שבת". והוא יום טוב הראשון של פסח. לכן במוצאי יום טוב ראשון של פסח, מתחילין לספור ספירת העומר עד גמר שבעה שבועות.
  2. הזוהר הקדוש הפליג מאוד בחשיבות ספירת העומר וז"ל: "כל בר נש דלא מני חושבנא דא אינון שבע שבתות תמימות למזכי לדכיותא דא (לזכות לטהרה זו) לא אקרי טהור ולאו בכללא דטהור הוא. ולאו הוא כדאי למהוי ליה חולקא באורייתא" (אמור צז ב).
  3. יש אומרים שחצי שעה לפני זמן ספירת העומר, היינו חצי שעה קודם השקיעה, אסור לאכול ארוחה קבועה ורק אכילת עראי של פחות מ"כביצה" פת מותרת. ואם התחיל לאכול, יש אומרים שבהגיע הזמן חייב להפסיק ולברך ולספור, ויש אומרים שאינו חייב להפסיק. וטוב לברך ולספור ואחר כך להמשיך ולאכול (עיין שו"ע תפט סע' ד ונו"כ שם).
  4. מותר לכתחילה לטעום פירות וכד' לפני ספירת העומר.
  5. נוהגים לומר "לשם יחוד" לפני ספירת העומר, וצריך לשים לב ביום האחרון של ספירת העומר שלא לומר את הפסוק "וספרתם לכם וכו' שבע שבתות תמימֹת תהיינה", ואם אמר יכול לספור ואין בכך כלום.
  6. מצווה על כל אחד ואחד לספור לעצמו כמו שכתוב בתורה "וספרתם לכם". אמנם אם כיוון בדיעבד לצאת בברכה ובספירה של מישהו אחר, והמברך כיוון להוציאו - יצא ידי חובה (עיין שו"ע תפט סע' א ונו"כ).
  7. אין מברכים "שהחיינו" על ספירת העומר (כה"ח תפט ס"ק ג. הגדת אורח חיים עמ' רכו סע' ה).
  8. צריך לברך ולספור מעומד, ובדיעבד אם ספר בישיבה יצא. זקן או חולה שקשה להם לעמוד, יכולים לספור לכתחילה בישיבה (כה"ח תפט ס"ק טו, טז).
  9. לכתחילה קודם שיברך, צריך שידע על מה הוא מברך, דהיינו, שידע כמה ימים הוא בספירה. ובדיעבד אם לא ידע ופתח ובירך על דעת שיספור כמו שישמע מחבירו - יצא (עיין הגדת אורח חיים עמ' רי סע' יג).
  10. המצווה היא לספור תיכף בתחילת הלילה אחר צאת הכוכבים, ולכן יברך אדם מיד כשיזכור ולא ידחה את הספירה. ובדיעבד יכול לספור עם ברכה כל הלילה עד עלות השחר (עיין כה"ח תפט ס"ק יב).
  11. אפשר לספור גם לפני תפילת ערבית, ובלבד שיהיה אחרי "צאת הכוכבים" ויש מקפידים לספור אחרי התפילה, ואם חושש שישכח יכול לספור גם לפניה (עיין כה"ח שם ס"ק מג).
  12. יש הנוהגים לספור אחרי קדיש תתקבל שלאחר עמידה של ערבית, ומנהג ירושלים לספור אחרי "עלינו לשבח" (כה"ח שם ס"ק קב).
  13. במוצאי שבת ויום טוב סופרים ספירת העומר קודם הבדלה, כדי לאחר את יציאת שבת (שו"ע תפט סע' ט. כה"ח שם).
  14. צאת הכוכבים הוא שלוש עשרה וחצי דקות אחר השקיעה. אך ראוי להחמיר ולספור בצאת הכוכבים ממש שהוא ודאי לילה, וזה כעשרים וחמש דקות אחר השקיעה (כה"ח תפט ס"ק מד).
  15. מי ששכח כל הלילה ולא ספר, יספור במשך היום לפני השקיעה בלי ברכה, (אפילו אם התפלל כבר ערבית) ובלילות שאחר כך יספור בברכה. ואם שכח גם כל היום, יספור אחר כך בכל הלילות בלא ברכה (שו"ע תפט סע' ז, ח).
  16. אם נזכר אחרי השקיעה לפני "צאת הכוכבים" (לענין זה צאת הכוכבים נמשך שלוש עשרה וחצי דקות אחרי השקיעה) יספור מיד בלי ברכה, ויש מחלוקת אם יכול לספור בשאר הימים עם ברכה, ונוהגים להקל בזה ויכול לספור בשאר הימים עם ברכה (עיין כה"ח שם ס"ק פג).
  17. נוהגים לספור בשחרית את ספירת העומר בלי ברכה (נהר מצרים).

יום השואה - הקשר לפרשת תזריע-מצורע[]

GR Leros

מיקום האי היווני לרוס בצבע אדום המקור:ויקישיתוף

הרב מוטי אלון נתן שיעור בנושא : כולו הפך לבן - טהור הוא - וכך נרשם מפיו:
בזיקה ליום הטעון והעמוס שאנו נמצאים בעיצומו – נביא נא עדות מצמררת לאיזו דיוטא של רוע יכול אדם להגיע. אך ראשית נקדים מעט רקע היסטורי לדברים:

בשנת 1944 הייתה גרמניה הנאצית בתהליך נסיגה אל תוך גרמניה. בעלות הברית היכו בציר הרשע וחיילי הרייך השלישי מתו באלפיהם. תוך כדי תהליך נסיגה זה, שהסברא נותנת כי כל חייל היה הכרחי למכונת הרשע המלחמתית של גרמניה, תוך כדי זה חיסלו הגרמנים את יהדות הונגריה שמנתה כשלוש-מאות אלף איש והמשיכו במה שקרוי בשם המצמרר "הפתרון הסופי", וכאן נכנס התיאור הבא, המתייחס להרג יהודי רודוס והאיים שמסביב:

"לפני 60 שנה, ב- 19 ביולי 1944, ריכזו הגרמנים את 2,000 יהודי רודוס וקוס. לאחר שהוחזקו במעצר במשך ימים מספר, הם הועמסו על אניות לאתונה. במהלך שמונת ימי ההפלגה עצרו האניות בלרוס ואספו את התושב היהודי היחידי באי. כשהגיעו לאתונה הועמסו כולם על רכבת וארבעה שבועות לאחר האיסוף הגיעו לאושוויץ-בירקנאו. כמעט כל מי ששרד מן המסע המייסר נרצח מיד עם הגעתו למחנה."

ניתן נא את הלב לאיזה שפל של רשע ירדה אותה אומה שפלה, שטבחה בבני עמנו. כל זמן שנותר יהודי אחד שלא טופל - אי אפשר להתקדם הלאה. האוניות נעצרות מול אותו אי – "לרוס", בכדי לאסוף עוד נציג של נצח ישראל בעולם, שכן לדידם של אותם מפלצות כל עוד נשאר נציג אחד של האומה הישראלית, של נצח ישראל בעולם, הרי שהעולם מאויים, ועל כן לא משנה מה מצב הכוחות הצבאיים, המלחמה בנציגי נצח ישראל בעולם חייבת להימשך.

וכאן אי אפשר שלא לומר שאנו כאומה שילמנו מחיר כבד, על אידיאולוגיה שאנו פיתחנו. אידיאולוגיה שהתפתחה לאחר השואה והתעצמה מאוד לאחר מלחמת יום הכיפורים. ביסודה של אותה אידיאולוגיה הוא הפחד מלהיות שוב במצב, שבו אנו חשים כי אנו בסכנה קיומית. ועל כן מעדיפים אנו למות באלף פיגועים ולראות בהם כבעיות נקודתיות מאשר להודות או להרגיש, כי ישנה מלחמה קיומית של עמנו, שכן אז נודה שאנו בסכנה קיומית.

ועל כן אנו נוטים, כאמור, לטפל בסכנות המרחפות מעל עמנו כבעיות נקודתיות – שהפתרון להן הוא נקודתי ומהיר. אנו מעדיפים להסתיר את עינינו מן התובנה כי הצורר מאושוויץ והצוררים מעזה – צמאים לדמנו ללא כל שובעה, שכן לדידם, כל עוד יש נציג אחד של נצח ישראל בעולם – לא שלמה המלחמה. הללו והללו אינם רוצים בקיומנו.

אך היא הנותנת. דווקא התובנה וההכרה כי עם ישראל נמצא במלחמה קיומית – היא היא שצריכה למלאות עוז את עמנו, משום שכשיש מלחמה של הכל בכל – לא תשקוט ההשגחה העליונה מלהראות כי נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם.

כל עוד שיש מלחמות פה ושם אין אנו יכולים לדעת את תוצאותיהן, אך כשיש מלחמה על הכל – או אז ידועה לנו התוצאה מראש.

זו האמת, שעלינו להניח לנגד עינינו, אך לצערינו, לעיתים אנו מולכים שולל בידי מנהיגים שסובלים מן "טראומת הסכנה הקיומית" ולכן יעדיפו למזער את הבעיה, או למצוא לה פתרונות המתאימים "לקדנציה אחת", מאשר להודות בתובנה הפשוטה, שאין כל הבדל בין הצוררים מאושוויץ לצוררים מעזה.

הקב"ה מוריד רע לעולם, בכדי שנבין מהיכן השורש, בכדי שנבין את איזה ראש צפעוני עלינו לרוצץ, או אז נבין שהרע הוא הרבה יותר קטן ממה שחשבנו, אלא שהיינו אנו אלו, שהניחו לו לפשות כגידול סרטני המאיים על הגוף.

הזכרנו בעבר את הפסוק ממגילת אסתר: "ורבים מעמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם", הזכרנו את שאלתו של ר' שלמה אלקבץ [בפירושו על מגילת אסתר – מנות הלוי] – והלא אם אותם עמי הארץ מתיהדים מפני פחד היהודים – אין זו גרות אמיתית שכן היא נעשתה מתוך מורא, והזכרנו את תשובתו היפהפיה, שהיא עומק הפשט, שביאורם של דברים הוא שעמי הארץ מתיהדים מפאת שנפל פחד היהודים לא עליהם, כי אם על אותם עמלקים, על אותם אנטישמים שהיו במדינות המלך אחשורוש.

עכשיו, משהתנתקו אותן מדינות מראשי הצפעוני שהיו בהם – יכולים שאר התושבים לעשות כרצונם ולהיות מחוברים לדת ישראל. ושוב ראוי להעיר שסך כל שונאי ישראל שהרגו היהודים ב- 127 מדינות אחשורוש היו כ- 76 אלף איש, מספר קטן ביחס ל- 127 מדינות, אך בכל זאת זה היה סך רשע שכזה, שהיה די בו לקחת מן העולם את עילויו ותיקונו – אך כשאלו סרו מן הדרך – גם העולם פנה לו לתיקונו בבחינת "ורבים מעמי הארץ מתיהדים".

במפגש עם עמלק אנו נפגשים עם שורש הרוע בעולם. המכנה המשותף לכל המפגשים שלנו עם עמלק (בצאת ישראל ממצרים לאחר שירת הים ברפידים, אח"כ בימי שאול ושמואל, ואח"כ בימי מרדכי ואסתר) הוא שאין הם נובעים כתוצאה מסכסוך כל שהוא, טריטוריאלי או דמוגרפי, אלו מפגשים בהם עמלק מסרב לאפשר את קיומה של האומה הישראלית בעולם.

.

כשעמלק בא על ישראל ברפידים, אומר משה ליהושע:

"...בחר לנו אנשים וצא הילחם בעמלק, מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה האלהים בידי".


בפגישה הבאה לאחר ששאול נלחם בעמלק ואינו עושה כדבר ה', נגלה ה' לשמואל בלילה ואומר לו:

"נחמתי כי המלכתי את שאול למלך כי שב מאחרי, ואת דברי אל הקים וגו'...

וישכם שמואל לקראת שאול בבוקר".

וגם בפגישה בימי המן ומרדכי מבקשת אסתר:

"אם מצאתי חן בעיני המלך ואם על המלך טוב לתת את שאלתי ולעשות את בקשתי

יבוא המלך והמן אל המשתה אשר אעשה להם, ומחר אעשה כדבר המלך".

הדפוס החוזר על עצמו הוא ה"מחר" (או ה"בוקר" שגם משמעותו בפסוק שלפנינו ליום המחרת) – המאבק בין ישראל לעמלק מוכרע "מחר".

זוהי התובנה שאנו למדים מהמאבק עם עמלק.

ישנם אנשים של עכשיו וישנם אנשים של מחר. ישנם אנשים של הווה וישנם אנשים של נצח, ואת עמלק מכריעים מתוך אותו חיבור לנצח.

מעניין לראות כי בסיפור מגילת אסתר, כי המן לאחר המשתה הראשון שעשתה אסתר לאחשורוש ולו, רואה את מרדכי שאינו זע וקם ומתמלא עליו חימה. לאחר שהוא משיח לאוהביו ולזרש אשתו את העניין, מציעה לו זרש אשתו:

"יעשו עץ גבוה חמישים אמה ובבוקר אמור למלך ויתלו את מרדכי עליו".

זרש מציעה לו להמתין עד הבוקר, אך המן אינו יכול להתאפק ועושה מייד את העץ. אך באותו לילה מתחיל המהפך הגדול, באותו זמן שהאפילה כסתה את הארץ, נדדה שנת המלך – שנת מלכו של עולם, כלשון חז"ל.

העכשוויזם העמלקי החל ליפול לפני הנצח של המחר של ישראל, והשאר ידוע.

בתחילת דברינו הבאנו את דברי חז"ל הקושרים את סוגי הצרעת השונים עם האומות ששעבדו את ישראל. בשואה שהתחוללה ערב שיבת עם ישראל לארצו נפגשנו עם אותו רע מוחלט, רע שאינו שייך לעולם, או כלשון המהר"ל – רע שבא מלמעלה, החיה הנאצית טורחת לאסוף אפילו יהודי בודד אחד שחי לו באיזה אי קטנטן, אך דווקא אז, כשהכל כל כך טוטאלי, דווקא אז כשהצרעת מכסה את כל גופה של האומה הישראלית, דווקא אז שנראה שאין תקווה, דווקא אז – "טהור הוא", לאמר – דווקא כשקיומה של האומה הישראלית נתון בסכנה – דווקא אז מובטחים אנו בהתערבותו של אבינו שבשמים, המלמדת את כל העולם כי נצח ישראל לא ישקר.

נאמר זאת בלשון הברורה ביותר – יש לנו סכנה קיומית.

אז זהו מקור משעננו ומקור כוחנו – שכן אז מובטחים אנו כי נצח ישראל לא ישקר.

במלחמה על נצח צריך לעורר את כוחו של הנצח, והנצח כלשון חז"ל – "זו ירושלים".

הנצח המתעורר הערב, ביום השואה, ייתן לנו את הכח לימי התקומה של יום העצמאות ויום ירושלים כי זאת נדע, "כי אין רע יורד מהשי"ת, ומה שיורד רע מהשי"ת הוא בכדי להוציא את הרע מהעולם". וברצוננו או שלא ברצוננו, נבחרנו אנו לגלות את תוכן הנצח שבעולם ולהוביל את העולם לבחינת "וזרקתי עליכם מים טהורים"

לקריאת השיעור כולו ראו הקישור לעיל

יקיר: שמורת חי-בר, מצפה עודד (חקלאות עתיקה) ותצפית על נחל קנה[]

בחו"ל המועד ניתן היה לסייר ביקיר באתרים נבחרים .

  • חי בר יקיר, המופעל ע"י יהודה סעאט - תושב הישוב, היינו למעשה "מיני ספארי" לחיות ארץ ישראל. בפאתי הישוב משתרע שטח מגודר ובתוכו משוטטים חיות ארצנו בין כלובים עם חיות נוספות. ניתן לפגוש בחי בר : יעלים, אייל נקוד (במבי), צבאיים, למות, אמו, רקונים, קופים, דורבנים, חמוסים, ארנבות, איגואנות, עופות דורסים עופות מים ועוד. לצד הכלובים פינות האכלה מקורות, חדר זוחלים לימודי, מתקן דגירה, ליטוף חיות וכן פינה מוצלת ושולחנות פיקניק, טבון לפיתות ומנגל. הסיור בחי בר בהדרכתו של יהודה "משוגע לחיות" מרתק וחוויתי לכל המשפחה וכולל הסברים על הזואולוגיה של בעלי החיים השונים, סיפורי חיות, ובתיאום מראש ניתן גם להאכיל את החיות הרבות. המקור:קובי פינקלר - אתר ערוץ שבע
  • מצפה עודד - מצפה עודד הוקם לזכרו של עודד פיניק על משפחתו והישוב. על הגל-עד לזכרו נכתב: אוהב אדם, עם וארץ ישראל

מתוך דבריו:"במקומות האלו לא כדאי ללכת יחפים כי בכל מקום דורכים על פסוקים מהתנ"ך... או שאולי דווקא בגלל זה כדאי ללכת יחפים בבחינת "של נעליך מעל רגליך" המצפה מצוי במקום בו נמצאו שרידי חקלאות עתיקה: שומרה, חדר ובית-בד. האתר נשקף על פני נחל קנה והישובים מעליו: עמנואל, ושכונות קרני שומרון

  • תצפית לנחל קנה והסביבה - עמנואל, בית זר, קרני שומרון ונחל קנה.

"העץ הבודד" - מגוש עציון[]

The lone tree A

"העץ הבודד"

העץ הבודד הוא אלון מצוי - הסמל של גוש עציון. בשנים שבהם היה הגוש נטו מהתיישבות יהודית, צפו לעבר " העץ הבודד" ממדינת ישראל וטיפחו את התקווה, שהתגשמה לאחר מלחמת ששת הימים להקים מחדש את הישובים היהודיים בגוש.

המועצה האזורית גוש עציון הקימה ליד האת את מבני משרדיה. וכן מצויים במקום אתרי מערכת החינוך. ממנה גם יוצאים מסלולי סיור באופניים -

בתשע עשרה שנות הניתוק ניתן היה לצפות עליו מגבולות מדינת-ישראל. אנשי כפר-עציון היו מביאים את ילדיהם לראותו מאזור נס-הרים או מבואות-ביתר. בצפייה זו באה לביטוי הכמיהה העצומה לשיבה הביתה. כך הפך העץ להיות סמל הגעגועים, ולאחר שאמנם חזרו לביתם, כסמל לשיבה למקום.

גילו של האלון הבודד מוערך בלמעלה מ- 700 שנה.(הוא מורכב משני עצים שהתמזגו לאחד) בפי הערבים ניקרא "בלוטת ירזה", ובשם זה הוא נזכר בעבר בכתבי נוסעים. שימש נקודת ציון בגבול שבין מחוז בית לחם למחוז חברון, ובתקופה מסויימת גם גבול בין שבטי הקֶייס (דרום) לשבטי היָימַן (צפון). אין בקרבת העץ קבר שיח או מבנה מקודש, אך הוא כשלעצמו מקודש לערבים בשל מסורת שמקורה אינו ידוע, ובזכות זה נשתמר כשריד בודד מיער טבעי שכיסה לפנים את האזור כולו. ליד העץ היתה צומת דרכים פנימית של ישובי הגוש לפני קום המדינה המקור: אתר ההיסטוריה והמורשת של כפר עציון

מסביב לאלון הוקמה פינת זכרון להתיישבות היהודית בגוש. האתר כולל שש אנדרטאות זכרון לצפיה בהן הקש כאן

תזכורת מחומש[]

בחול-המועד עלינו לחומש, תבנה ותכונן במהרה בימינו ההתכנסות בחומש ההרוסה ביום העצמאות 2008 ההתכנסות בחומש ההרוסה ביום העצמאות 2008

מקור התמונות

תמונות ממצפה אביחי[]

בחג הפסח נזכור כי עשרות נפשות פונו ממאחז באכזריות, טף ונשים בחשקת לילה.
זהו הלילה שבו בחר אהוד ברק לזרוק מהבית שבע משפחות, והעובדה שהגשם פסק זמן קצר קודם היתה כנראה תקלה מבחינתו – האזרחים, כולל ילדים ותינוקות שהושלכו אל הלילה הסיבירי, היו אמורים להיזרק גם אל הגשם. ראש המועצה, מלאכי לוינגר, הזעיק בתושייתו אמבולנס שאסף אליו את הילדים

המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב - בשמאל המפה : הקו הישר מצפון לדרום הוא כביש 60 בכניסה לקריית ארבע

מבט מעל -

מצפה אביחי. מאחז נקרא על שם אביחי לוי מבית חג"י שנרצח בפיגוע ירי, בשנת התשס"ה. הוקם ע"י נוער למען ארץ ישראל ונוער קרית המצפה נהרס פעמיים אחדות. הוא מצוי צפונית-מזרחית מרמת ממרא.

למאחז, המכונה גם המכונה גם "גבעה 18", היסטוריה ארוכה של הריסה ופינויים. בשנה שעברה הרסו כוחות הביטחון מספר פעמים מבנים במקום המתנחלים שבו והקימו אותם. בחודש מאי שעבר התנהלה במאחז ממש מלחמת התשה. כח משטרה פשט אז על "גבעה 18" ועל החווה הסמוכה של פעיל הימין הקיצוני נועם פדרמן. בבוקר שבו תושבי המאחז ובנו את שנהרס. המקור:אור הלר אתר נענע

ירושלים - "גשר בין איטליה וישראל"[]

In italian synagoge

ראש הממשלה ורעייתו בבית הכנסת האיטלקי

באפריל 2012 מריו מונטי ביקר בירושלים כאורח ממשלת ישראל. הוא ביקר ב"יד-ושם" וכן בבית הכנסת כמנהג יהודי רומה, ירושלים.

זוהר בלומנקרנץ ו אבשלום חלוץ דיוחו בעיתון דהמרקט ראש ממשלת איטליה לפרס: "באתי לללמוד שיעור באמונה בעתיד" - הכתבים סיכמו את הביקור:" הצמרת הכלכלית של ישראל התייצבה שלשום לארוחת ערב רשמית שערך נשיא המדינה שמעון פרס עבור ראש ממשלת איטליה; בארוחה נכחו כ-40 בכירים בלבד, בהם שר האוצר יובל שטייניץ, נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר.

בין השאר אמר:"מונטי ציין באוזני הנשיא כי "המדינה שבראשה אתה עומד נמצאת בלבבות האיטלקים. בראש סדר העדיפויות של ממשלתי עומדת העצמת שיתופי הפעולה, ההבנה והמחויבות בנושאים הרבים העומדים על הפרק בינינו". לבקשת פרס הרחיב מונטי בנושא הרפורמות הכלכליות שאותן הוא מבצע באיטליה, ואמר כי "ניתן לומר שהוצאנו את איטליה מ'האזור המסוכן' והצבנו אותה על שולחן פותרי הבעיות הכלכליות של האיחוד האירופי". מונטי סיכם את דבריו כשאמר: "באתי לישראל כדי ללמוד ממנה וממך, הנשיא פרס, שיעור בהשראה, באמונה בעתיד ובמנהיגות".

מוקד - פורטל יהודי איטליה כתב על האירוע ביום 10 אפריל 2012. בין השאר הצביע על:

  • תרומת יהודי איטליה לתנועה ל"איחוד איטליה"ולהתגוננות נגש הכובש הגרמני. הוא קשר זאת לביקורו הקודם בישראל של הנשיא ג'יוג'יו נאפוליטנו בירושלים לרגל 150 שנה של קשרים בין העם האיטלקי לבין יהודי ארץ ישראל.
  • מזכרת הוא כתב בבית הכנסת שהוא מעריך את האומץ של החברה הישראלית לשמור על ערכיה.
  • אשר לקהילת יהודי איטליה בישראל, הוא עודד את בני הקהילה לטפח את הקשרים בין המדינות, שהם בעלי יסוד תרבותי בעל שורשים עמוקים.

חשיבות "רכבת העמק" לתולדות ארץ ישראל[]

הקש על הסיפרה ותראה אם שם התחנה וצילום שלה

המפה נטענת...

ראו כאן: ארץ ישראל - מפה 1918 - כולל רשת מסילות הברזל בארץ ישראל בשנת 1918

רכבת העמק נחשבת לאנקדוטה בתולדות ארץ ישראל. סיור שערכתי בתחנות המרכזיות של העמק הביא אותי למסקנה כי יש מקום להצגה מפורטת של מקומה של הרכבת בתולדות הישוב היהודי בארץ ישראל.

  1. יכולת לבצע מפעל הנדסי מרשים - תוך שנתיים, מהנדס גרמני מוכשר עם 9,500 חיילים טורקיים בנה מסילה של כ-200 ק"מ עם מאות מעבירי מים, גשרים של 7-5-3 קשתות העומדים על תילם עד היום ובאפיר נחל הירמוק נחפרו 8 מנהרות (עם פתיש ואיזמל) באורך של 1,100 מטר ו-15 גשרים. הפרש הגבהים היה כ-700 מטר !!! מ:גשר נחלים -246.47 מ' (תחנת הרכבת הנמוכה בעולם) עד דרעא 461.6 מ'
  2. התבססות העיר חיפה - נמל חיפה שימש בסיס לפירוק חומרי הבנייה לרכבת, הקטרים והקרונות. היא הפכה מעיירה קטנה בסוף המאה ה-19 (1892: 8,140 נפש מהם 1,640 יהודים) לעיר, לאחר מלחמת העולם הראשונה (1922: 24,634 נפש מהם 6,230 יהודים) המקור: מדריך ארץ ישראל של זאב וילנאי 1948 - יליד חיפה. על הרכבת מחיפה ניתן היה להגיע עד דמשק ב-20 שעות !! מאיר שפירא טען כי מטרת הנחת המסילה היה :"בשינוע החיטה מהחורן לאירופה".
  3. היישוב היהודי בעמק יזרעאל ובעמק הירדן - נעזר ברכבת, אשר הייתה לו עצירה כמעט ליד כל נקודה - 48 חניות היו לו !!!
  4. פיתוח עמק בית שאן - אזור זה היה כולו בבעלות השולטן הטורקי. הוא בנה בבית שאן תחנה מפוארת, אשר שרידיה ניראים בשטח עד היום, במטרה לעודד בה התיישבות. ואכן זה קרה, אולי לא רק בגלל התחנה, אבל האזור פורח.

בתאריך 14.11.1951 הופסקה פעילות רכבת העמק אחרי שנסיון לחידושה עלו בתוהו. היום מתוכננת חידושה של חלקה, עד בית שאן ושלטים ענקיים מבשרים זאת לאורך כבישי עמק יזרעאל.

על העניין שמעוררת הרכבת כתב מאיר שפירא, חוקר שעסק בנושא: ברשותי " 223 ספרים, מאות מפות גרמניות ובריטיות" המתארות את פעלה של הרבבת.

תמונות מהבוקר בקדומים[]

איזה אביב היה לנו


ויקי-קדומים לשנת תשע"ג[]

ויקי-קדומים לשנת תשע"ב[]

ספר במדבר

ספר ויקרא

ספר שמות

ספר בראשית

Advertisement