ויקי-קדומים לשבוע פרשת חיי שרה - תשע"ג

מאתר האינטרנט של קדומים

עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל קוראים נכבדים ! נשמח להערות על העלון, נודה לכם אם תכתבו אותן בסוף העלון בפרק המכונה: הערה, לאחר הכתיבה הקישו "פרסם תגובה" כמובן, אגיב על כך אם יהיה לי מה לומר. בכל מקרה, טוב שהקוראים יידעו שבערך יש פרטים הטעונים השלמה והבהרה. כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי. אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה על כך מטה והתוכן יימחק מייד

ב"ה אור ליום ראשון י"ט מרחשוון תשעג"ג 4 בנובמבר 2012

אתר אלוני ממרא בחברון. ציור משנת 1833 לערך.מקור: ספר חברון, עודד אבישר [עורך], הוצאת כתר ירושלים תשל 1970, עמ' 31 העלה:דרך

הרב שמואל אליהו, רבה של צפת, כתב בעלון לשבת "מעייני הישועה" לשבת פרשת וירא על מצוות ברית מילה וביקור חולים.
עצות ענר אשכול וממרא : פרשת השבוע פותחת בפסוק (בראשית יח, א) "וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם". אומר רש"י: "באלוני ממרא - הוא שנתן לו עצה על המילה, לפיכך נגלה אליו בחלקו", עכ"ל. חז"ל אומרים שהיו לאברהם אבינו שלושה חברים, והם בעלי ברית אברהם: ענר, אשכול וממרא, והוא שאל בעצתם אם למול כמצות ה'. ענר ואשכול יעצו לו שלא למול, וממרא יעץ לו למול, וזה רמוז בר"ת של שמם, ענר אמר לו: עינוי נפש רע, אשכול אמר לו: אין שוה כלום למילה, ואילו ממרא אמר לו: מול מהר רופאך קל. וקשה, וכי אברהם אבינו היה צריך ליטול עצה מחבריו אחרי שהקב"ה ציוה עליו למול?! אלא, אברהם אבינו לא רצה ליטול עצה אם לשמוע בקול ה' חלילה, אלא התייעץ אתם אם למול בפרהסיא או בצנעא, וממרא יעץ לו למול בפרהסיא, ולכן נגלה ה' בחלקו. ועוד טעם, מאחר והם היו בעלי ברית אברהם, אמר אברהם: עתה הקב"ה כורת עימי ברית על ידי ברית המילה, ואני חייב להודיעם אם גם הם מוכנים למול את עצמם.

פרחי נוי מקדומים

מרחשוון תשע"ג

מעלת ברית מילה

מצוות ברית-מילה צילם:Cheskel Dovid

מצות ברית מילה גדולה ועצומה. ויש חשיבות רבה למצוות המילה וכן לסעודת ברית המילה. ויצר הרע שהוא נקרא ס"מ נגד זה, וידוע שראשי התיבות של שמו (סמא"ל): סעודת מילה א'ין לעשות, לפי שהוא מונע מכל איש ישראל מלהגיע לסעודת ברית כיון שהיא משופעת בקדושה, הן במעמד ברית המילה שהקב"ה מוחל את עוונותיהם של כל העומדים שם אם מהרהרים בתשובה, והן בדברי תורה שאומרים בסעודה. ולכן מובא שלא מזמינים לסעודת ברית מילה אלא רק מודיעים, מכיון שאם אינו יכול להגיע, זה לא טוב (עיינו: שולחן ערוך י', סימן רס"ה סעיף י"ב).

וירא וירץ לקראתם : כתוב "וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה" (בראשית יח, ב). וקשה, אם היה אברהם אבינו כל כך חלש וכואב, כיצד פתאום קם ורץ לקראת המלאכים? אלא שבשעה שאדם מקבל בשורה טובה הוא מקבל כוחות חדשים והוא מסוגל להתגבר על כל כאב, וכשראה אברהם אבינו את האורחים כל כך שמח שהנה נזדמנה לו מצות הכנסת אורחים וקיבל כוחות חדשים ורעננים והיה מסוגל לרוץ לקראתם.

וירא אליו ה' - מעלת מצות ביקור חולים : פרשת השבוע פותחת באחת המצוות החשובות - מצות ביקור חולים. לאחר שאברהם אבינו מל את עצמו על פי ציווי ה', בא הקב"ה לבקרו, שנאמר (בראשית יח, א) "וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם". אומר רש"י: "לבקר את החולה - אמר רבי חמא בר חנינא יום שלישי למילתו היה, ובא הקב"ה ושאל בשלומו" (כשלחמו בני יעקב באנשי שכם כתוב "ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים". ואין הכוונה שביום השלישי זה שיא הכאבים, אלא הכאבים מתחילים כבר ביום הראשון, וכיון שביום השלישי הגוף נחלש מאד, הכאב מורגש ביתר שאת. וכן אברהם אבינו היה ביום השלישי חלש, ולכן בא הקב"ה לבקרו). רש"י הבין שמטרת בואו של הקב"ה היתה לבקר את החולה, כי בפסוק לא כתוב שדיבר הקב"ה עם אברהם אבינו, אלא רק כתוב שנראה אליו – וכיון שזה היה אחרי מילתו, מוכח שהקב"ה בא לבקרו. ויש לשאול, מדוע היה צריך הקב"ה לבקר את אברהם אבינו ולהשאירו בחוליו, ואחר כך לשלוח אליו את המלאך רפאל לרפאותו? הרי כתוב בהמשך "וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם" – מי הם השלושה? אומר רש"י: "אחד (מיכאל) לבשר את שרה, ואחד (גבריאל) להפוך את סדום, ואחד (רפאל) לרפאות את אברהם, שאין מלאך אחד עושה שתי שליחות", והרי כשהקב"ה בעצמו בא לבקרו, היה מברכו ב"רפואה שלמה" ומרפאו? אלא בא הקב"ה ללמדנו שכדי לבקר את החולה לא צריך להיות רופא, ולא יאמר אדם כיון שאני לא רופא איני מצווה על ביקור חולים, אלא כל אדם חייב במצוה זו. זאת ועוד, רצה הקב"ה ללמדנו שמעלת מצות ביקור חולים גדולה עד מאוד, ואפילו הקב"ה בעצמו שיכל לרפאותו מייד, בא לבקרו בהיותו חולה (ותוך כדי כך שלח לו את המלאך רפאל לרפאותו).

• כאן תוכלו לקרוא את השיעור במלואו

לא לקבל החלטות בשעת כעס

הרב אביגדֹר הלוי נבנצל בשיעורו לפרשת וירא כתב על "חסד לאברהם":
חז"ל אמרו (אסת"ר ט, ג) ": ארבעה הם שפתחו בְּאַף ואבדו ,בְּאַף ואלו הן: נחש, ושר האופים, ועדת קֹ רַ ח, והמן.

• נחש - דכתיב, "אַף כִּי אָמַר אֱקִים" (בראשית ג, א).
• שר האופים - דכתיב, "אַף אֲנִי בַּחֲלוֹמִ י" (שם מ, טז).
• עדת קֹרַח - דכתיב, "אַף א אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַ שׁ הֲבִיאֹתָנוּ" (במדבר טז, יד).
• המן - דכתיב, "אַף א הֵבִיאָה אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה עִם הַמֶּלֶ אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר עָשָׂתָה כִּי אִם אוֹתִי" (אסתר ה, יב) .

ארבעה אלו נקטו בדבריהם לשון "אף", וגרמו בזה לעורר עליהם את אפו של הקב"ה, ולהאבידם מן העולם.

והנה, גם אברהם אבינו פותח ב " -' אף' וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַ ר :הַ אַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע  ?!" (בראשית יח, כג) ובכל זאת אברהם אבינו לא נאבד באף. למה? - כי ארבעה הראשונים שהזכרנו גרמו במעשיהם לאף, לרוגז ולכעס, ואילו אברהם אבינו מנסה דוקא שלא יהיה אף וכעס של הקב"ה בעולם. הוא נגד אף. לכן הוא לא נאבד .באף הוא שואל את הקב"ה: " הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִ ם רָשָׁע"?! הוא חושש שהאף והכעס של הקב"ה יגרמו לו להמית צדיק עם רשע (עי' רש"י שם), והוא מנסה למנוע זאת. אנחנו בקטנותנו איננו מבינים , איך שייך אצל הקב"ה שהרוגז ישפיע עליו. הקב"ה הרי לא נתון להשפעה של דברים כאלו. אבל לנו יש עכ"פ לימוד מוסר ש, מזה לא לקבל החלטות מתוך כעס ורוגז,אלא רק מתוך שקט נפשי, שאז ההחלטה מתקבלת בצלילות הדעת, לא בטירוף הדעת א . ם משה רבינו טעה בשעת כעס (רש"י במדבר לא, כא), ודאי שגם ו אנ עלולים לטעות. לכן, לא כדאי לקבל החלטות מתוך כעס ורוגז.

• צפו או קראו כאן את השיעור במלואו

עשרה נסים נעשו לאבותנו במצרים

אבות פרק ה משנה ד - עשרה נסים נעשו לאבותנו במצרים

עשרה נסים נעשו לאבותנו במצרים

יציאת מצרים - צייר:דייוויד רוברטס

הנה הרצף שהרב מוטי אלון מדבר עליהם. עתה "קפיצה" מאברהם אבינו ליציאת מצרים. הדור האחרון, ראה את הניסים במשך מעט יותר משנה אחת !
עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו, ועמד בכולם, להודיע כמה חיבתו של אברהם אבינו. שרה ניסים נעשו לאבותינו במצריים, ועשרה על הים; עשר מכות הביא הקדוש ברוך הוא על המצריים במצריים, ועשרה על הים. עשרה נסיונות ניסו אבותינו את המקום במדבר, שנאמר "וינסו אותי, זה עשר פעמים, ולא שמעו, בקולי" (במדבר יד,כב).(מסכת אבות ה',ג')
המצרים כפרו במעשי בראשית עד אשר "וידעו מצרים כי אני ה" - ולכן המכות עסקו באיתני הטבע.

הקשר בין המשנה לבין פרשת וירא - בפרשה נאמר: "וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ" וכן "כעת חיה" - ורש"י פירש:"כעת הזאת לשנה הבאה, ופסח היה. הרב מוטי אלון הדגיש: הניסים לאבותינו - המכות לגויים.
הוא מציין את התנהגות לוט (השופט):"וַיֵּצֵא אֲלֵהֶם לוֹט, הַפֶּתְחָה; וְהַדֶּלֶת, סָגַר אַחֲרָיו" - האם לא חשש ! והציע "עיסקת חבילה": " הִנֵּה-נָא לִי שְׁתֵּי בָנוֹת, אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ אִישׁ--אוֹצִיאָה-נָּא אֶתְהֶן אֲלֵיכֶם, וַעֲשׂוּ לָהֶן כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם". מנהיג בא וחייב להתאים עצמו לנורמות. אבל העם דורש לפעול לפי החוק :"וַיֹּאמְרוּ הָאֶחָד בָּא-לָגוּר וַיִּשְׁפֹּט שָׁפוֹט".

ורמז נוסף, המקשר בין האירועים:"וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִן-הַמָּקוֹם הַזֶּה, כִּי-מַשְׁחִית ה', אֶת-הָעִיר" - סדום כמצרים.

מומלץ להאזין להרצאה כולה - ראו הקישור לעיל

לתל חברון בשבת חברון

שרידי המדרגות וחומת העיר בתל חברון (צילם ניסן אררט)

מאת: שבתאי שירן – "מורשת הגליל"
השבת היא שבת "חיי שרה" המוקדשת לישוב היהודי המתחדש בחברון ולכן נקדיש מדור זה לסיור בתל חברון שם מול הנוף הנפרס לעיננו יתבארו ויתבהרו פסוקי המקרא. הדרך הפשוטה ביותר לחברון מגיעה מירושלים, דרומה על כביש 60 עד לכניסה לקרית ארבע, בקרית ארבע נוסעים על פי השילוט למערת המכפלה, עוברים את מתחם המערה וממשיכים ישר עם הכביש אשר פונה שמאלה ומטפס בתלילות לשכונת רות וישי. מגיעים לצומת T , הפניה ימינה היא לבית הקברות ושמאלה לשכונת רות וישי, אנו פונים שמאלה ומחנים את הרכב. אין צורך לחשוש מטעות בניווט, הסביבה מאובטחת ומחסומים מונעים אפשרות לטעות. נפתח את הביקור בעתיקות, שרידי חומה ורחוב מדריגות המוביל לשער העיר שניהם בני 4500 שנה מוכיחים לנו כי חברון היא מן הערים המרכזיות והעתיקות ביותר בארץ כפי שנאמר " וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם " (במדבר, י"ג כ"ב) העתיקות מספרות לנו כי בתל זה שכנה חברון בראשיתה, יתכן כי בשער זה שלם אברהם לעפרון 400 שקל כסף עובר לסוחר ובשער זה נחתמה העיסקה של קניית מערת המכפלה כפי שנאמר "ויקם שדה עפרון... לאברהם למקנה...בכל באי שער עירו" (בראשית כ"ג י"ז) באותה תקופה שער העיר היה המקום המרכזי בו נערכו העסקאות על פי שערי חליפין ונערכו המשפטים כנאמר " שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ" (דברים, ט"ז, י"ח).

מאוחר יותר הגיעו המרגלים לחברון, גם הם יתרשמו מן החומות הגדולות ובחזרתם יאמרו " אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ וְהֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד " (במדבר, י"ג, כ"ח). מאזור העתיקות נתקדם במדרכה דרך בתי שכונת רות וישי אל נקודת התצפית, תחתינו פרוסה העיר חברון הנוכחית, 3 אחוז משטחה בלבד בשליטה ישראלית והשאר הופקר לשליטת הרשות הפלסטינית. תחתינו עמק חברון ובקצהו הבנין ההרודיאני המפואר הבולט בסביבתו הוא מבנה מערת המכפלה. בנקודת התצפית בה אנו נמצאים קל להבין כי בעבר היה כל העמק תחתינו איזור פתוח מיועד לשדות ולמרעה ואכן בשעה שאברהם אבינו מגיע לעיר ועמו מקנה רב הוא אינו מתישב בעיר עצמה אלא נוטה אוהליו במרחב הפתוח אשר בסביבתה ככתוב " וַיֶּאֱהַל אַבְרָם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן " (בראשית, י"ג, י"ז). בקצה השדות אשר בעמק בשיפולי הגבעה ממול היו מערות, אחת מהן היא מערת המכפלה אותה קונה אברהם כאחוזת קבר ומקדש אותה לדורות כאמור " וּפִגְעוּ לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן צֹחַר וְיִתֶּן לִי אֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה .. אֲשֶׁר בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ ." (בראשית כ"ג, ח). מהעמק אשר תחתינו שולח יעקב את יוסף לחפש את אחיו כנאמר " וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן וַיָּבֹא שְׁכֶמָה" (בראשית, ל"ז, י"ד). בחברון בירת יהודה ימלוך דוד שבע שנים על שבט יהודה וכאן ימשח למלך כאמור " וַיָּבֹאוּ כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֶל דָּוִד חֶבְרוֹנָה ... וַיִּמְשְׁחוּ אֶת דָּוִד לְמֶלֶךְ. " (שמואל ב', ה' ,א') בחלקו המערבי של התל נמצא בית העלמין היהודי בו נקברו יהודים במשך מאות שנים, בניהם חכמי עיר הקודש חברון ה"ראשית חכמה", ה"מלאכת שלמה", ה"חסד לאברהם", ה"שדי חמד", ועוד. בחלקה נוספת קבורים קדושי תרפ"ט, ובחלקה אחרת - חללי הטרור הערבי מהשנים האחרונות. מכאן נמשיך לביקור בבית הדסה, בבית הכנסת "אברהם אבינו" ונסיים בתפילה במערת המכפלה.

למי שלא מכיר את הסביבה מומלץ לצאת לסיור עם מדריך הקש כאן ותגיע לאתר הדרכת טיולים מורשת הגליל - טלפון 0523246827 - באתר לקט הצעות לסיורים נוספים

מלכות בית דוד - האמנם הייתה ?

אבני פינה ראשית ממלכת יהודה - שיעור 2

ראשית ממלכת יהודה - שיעור 2 - עוסק בעיקר בהיבטים פרי-היסטוריים

הכתובת מתל דן הכתובת היא הראייה הארכאולוגית המקובלת והאמינה היחידה שבה מוזכר דוד, שמתוארכת לזמן בית ראשון. כמו כן יש לציין שמקובל היה לתאר מלכים על פי ראש שושלת המלוכה, כפי שצויין בכתובת.

רבים היו הארכיאולוגיים אשר דנו בנושא, חלקם עד היום, שוללים את מעמדה של שלשלת המלוכה שהחזיקה מעמד 400 שנה וסיומה בא מגורם חיצוני - לא מהפכה.

האוניברסיטה העברית החליטה להקדיש לנושא :"הממלכה המאוחדת" - היא ממלכת בית דוד - סדרת הרצאות שלמה מפי מרצה, אשר הגיע למסקנה כי אכן היה בית דוד, ממלכה חדשה.

הקורס נקראה: ראשית ממלכת יהודה: ארכאולוגיה, היסטוריה והמסורת המקראית והוא מאת פרופ' יוסף גרפינקל במסגרת התוכנית "אבני פינה" של האוניברסיטה העברית בירושלים

במסגרת הקורס יסוקרו וינותחו הנתונים השונים הקיימים אודות תהליך הקמת ממלכת יהודה המקראית. כל דיסיפלינה מדעית תיסקר בניפרד, תוך ציון יתרונותיה ומגבלותיה. בתחום הארכיולוגיה יובהרו היבטים הקשורים בחפירות, סקרים, וניתוח ממצאים. בתחום ההיסטוריה יבדקו המקורות השונים מהמזרח הקדום אודות האלף השני והראשון לפני הספירה. בתחום המקרא ייבדקו המסורות הקשורות לראשית תקופת המלוכה, ומה מידת תרומתן לנושא. the המקור לתיאור הקורס

המיוחד בממלכת יהודה - מוצגת במוזיאון ישראל - חשיבותה העיקרית של הכתובת במחקר הארכאולוגי הוא שבכתובת זו מצוין "בית דוד".

נשמרת עד היום חלק מן המסורת התרבותית -הדתית - הרעיון המונוטואיסטי - לא מוכרות היום: ממלכות עמון, מואב מצרים ועוד. המיוחד בה שמשלה בה שולשלת מלוכה אחת, מלכי בית דוד, ששלטה במשך 400 שנה - תופעה לא מקובלת (היא נפלה רק בשל כיבוש זר - מהפכה םנימית).

יש גם אפיונים בהתנהגות : לא עבדו יום בשבוע. הרומאים כינו אותנו "העם העצלן", היה מקובל בה איסור שימוש בשור וחמור "צער בעלי חיים"?. מתעורר השאלה, האמנם זה קרה בסוף המאה ה-11 - המאה ה-10 אולי כתבו זאת מאוחר יותר ויוחסו זאת לעבר. יש מימצאים היסטוריים - תרגום השבעים, ארכיאולוגיים - אתרים במקומות מסויימים וכמובן במסורת המיקראית.

זמנה של השולשלת. בספר מלכים ובספר דברי הימים הובאו זמני המלוכה. כאן קיימת חפיפה מסויימת בין שנות המלוכה. יש גם ספקות לגבי זמן הכתיבה.

נשארים המימצאים הארכיאולוגיים. שם ניתן להעזר במדידות פחמן ה-14 . במקרה כזה נשאר עדיין מרווח ניכר. ולכן ה"רזולוציה" תהיה גסה יותר ונדבר רק במירווח של אלפי שנים.

על הבעל שם טוב

ר' ישראל בעל שם טוב (הבעש"ט) וראשית החסידות

ר' ישראל בעל שם טוב (הבעש"ט) וראשית החסידות - מתחיל בדקה 11:40

ניגון הבעשט לעולם הזה

ניגון הבעל שם טוב לעולם הזה ביצוע ישיבת עתניאל - על רקע תמונת בית הכנסת של הבעש"ט, מלפני 1915

פרופ' משה אידל, האוניברסיטה העברית בירושלים במסגרת סדרת הרצאות לציבור הרצה על "ר' ישראל בעל שם טוב (הבעש"ט) וראשית החסידות" (ניתן להאזין להרצאה על-ידי הקשה על התמונה משמאל - על החץ)

לרבים, הבעש"ט מוכר היטב והוא השפיע על חייהם. אחרים, קצת פחות מכירים אותו. היות ואני נמנה עליהם, היה לי עניין לשמוע את ההרצאה. ואכן היה כדאי להכיר את "אבי החסידות", אשר פעל בראשית המאה ה-19, הקים את תנועת החסידות, אשר סבלה קשות בשואת יהודי-אירופה ולאחריה התאוששה והיום היא התנועה החיונית ביותר . בחסידות שתי תנועות, מהבולטות בעם היהודי:

1. חסידי חב"ד
2. חסידי ברסלב

השאלה המענינית היא כיצד הקים תנועה (יש שהישוו אותו למשה רבינו) שהשפעתה היא הגדולה ביותר על העם היהודי בעת-החדשה  ?
היהדות המוכרת היתה מבוססת על למדנות, לימוד של שנים בעיקר של תלמוד . ואילו מבעש"ט לא למד ב"חדר" ולא בישיבה, אין לנו כל חיבור תורני, הכל מבוסס על דברים שאמר בעל-פה. בחייו הצעירים בילה בהתבוננות בהרי הקרפטים שברומניה. המקור הסוקר את פעולותיו הוא "שבחי הבעל שם טוב" - הוא קובץ סיפורים על חייו ופועלו של רבי ישראל בן אליעזר, הבעל שם טוב.
כאשר הגיע לעיר מז'יבוז', כנראה בגיל 40, החל להתבסס מעמדו. בין תלמידיו היו גם למדנים. שיטתו התבססה על העקרונות הבאים:

1. שיטת הלימוד - לימוד בעל-פה. לא לימד כל טקסט. המקובל היה לימוד באמצעות טקסטים. הוא לימד "אחד על אחד".השינוי החריזמטי השפיע על אנשים שאפילו עלו עליו ברמת התורנית. וכך חדרו רעיונות חדשים לציבור שלא היה מוכר בעולם התורני. הנקודה החשובה של הבעש"ט היתה שכדי לעבוד את הבורא לא חייבים להיות תלמיד חכם
2. נייידות - הוא היה נוסע לאנשים אשר הזמינו אותו. הוא עשה זאת לצורך פרנסה. היה "בעל שם" - כפי שמעיד שמו, דהיינו: מרפא עממי. (המרצה סבור כי השם היה שמו).
3. שימוש בשפת האידיש - יצר מונחים לציבור שלא הכירו. האדם היה במרכז. העולם התלמודי מחשיב את לימוד התורה, העולם הקבלי - עשרת הספירות הבעש"ט - האדם. על הדת לשנות את האדם.
4. שימוש בקול - זה היה האמצעי לפעולה. העולם התלמודי היה ויזואלי. הדתיות המרכזית היא בקול האדם. יש להתפלל - רצוי בקול-רם ובכוונה מלאה - אפילו אם לא יבין מה שהוא אומר. את זה יכל להשיג כל יהודי, אם רצה בכך. דהיינו, לכל אחד היתה אפשרות להגיע לרמה יהודית, אם היה חפץ בכך.

המוניטין לו זכה, הביא לו ציבור חסידים, אשר הפיצו את תורתו בדורו ובדורות הבאים.

מומלץ להאזין להרצאה לעיל

להלן סיפור שהופיע ביום 26 באוק 2012 באתר בית ספר נחשון בנות - קדומים

סיפור השבוע - "מספרים ש... פעם אחת פנו תלמידיו של הבעל שם טוב אליו בשאלה: "איך נדע כי הצדיק המפורסם שהגיע לעיר, הידוע בסגולותיו לכל חולי וצרה, הוא צדיק אמיתי?" "בקשו ממנו סגולה כנגד מחשבות זרות המופיעות בזמן התפילה", ייעץ להם הבעל שם טוב, "אם ייתן לכם סגולה-סימן שאין הוא צדיק אמיתי". הבעל שם טוב התכוון בדבריו שלא קיים "פתרון פלא" למחשבות זרות בתפילה! כל אדם, אפילו הוא רב גדול ומפורסם, צריך להתאמץ להתרכז בתפילה. לעתים, בעת התפילה, מתגנבות לראשנו "מחשבות זרות" שאינן קשורות לתפילה. מה עושים כנגדן? אחת האפשרויות מובאת במסכת ברכות, שם מספרת המשנה על החסידים הראשונים שבבואם להתפלל היו מתעכבים ומקדישים זמן מיוחד כדי להתכונן ולפנות את דעתם מעיסוקיהם היומיומיים, ורק אחר כך היו עומדים להתפלל מתוך כוונת הלב. נסו גם אתם להתפנות מעיסוקיכם כמה דקות לפני התפילה ולהתכונן לקראתה בדרך המתאימה לכם.

המקור: אתר בית הספר

משכם ועד חומש

בין שכם לחומש - From Shechem to Homesh

בין שכם לחומש - בהפקת מדרשת שומרון - 2010 - בניית המודלים התלת-ממדיים:שילה וינוגרד - עריכה וקריינות : אמציה איתן אולפני אתרוג, עוזר הפקה: שמואל אדלמן

סרטון של יהודה וינוגרד של מרכז המבקרים במדרשת שומרון הסוקר את ההתיישבות היהודית בשומרון - עבר הווה ועתיד , המלווה שיחזורים תלת-ממדיים של האתרים וצילומי אוויר. בין השאר:

• שכם - בים הר גריזים לבין הר עיבל
• שיחזור מעולה שך מזבח יהושע בן-נון בהר עיבל.
• תמונות עתיקות ושיחזור שומרון העתיקה
• תחנת הרכבת בסבסטיה - צומת שהייתה מתוכננת בין דמשק וירושלים
• חומש בעבר
• תוכנית לבניית מחדש של חומש בתור עיר ואם בישראל

כנס מערב בנימין השלישי במעבה ההר

כנס מערב בנימין השלישי, במעבה ההר, כלל חמש-עשרה הרצאות מפי החוקרים בתחומי הארכיאולוגיה, הגיאוגרפיה וההיסטוריה, וצפן בתוכו חידושים ותגליות על אזור השומרון, הר אפרים ובנימין.

כנס זה הוא חלק מתהליך החזרת אזור ההר המרכזי למקום המרכזי בחיי עם ישראל, כפי שהיה במשך דורות רבים. כאן פעלו האבות והחלו להתנחל שבטי ישראל לראשונה. כאן נולדה האומה והחלה מלכות ישראל לפעם. כאן התיישבו אבותינו החוזרים מגלות בבל, מכאן יצאו להילחם על ריבונות יהודית בימי ממלכת יוון, וכאן עמד בית-המקדש בשיא תפארתו. כאן נלחמו תלמידי רבי עקיבא בצבאו של בר כוכבא ויצרו תרבות רוחנית ענפה. ולכאן שב עם ישראל לאחר תקופת גלות ארוכה. העיסוק בהיסטוריה ובארכיאולוגיה של האזור מחזיר אותו לקדמת הבמה של התודעה הציבורית.

צוות מדרשת הרי-גופנא ארגן כנס זה למופת. בנוסף לכנס זה יוצא היום לאור הקובץ השני בסדרת הקבצים המדעיים "במעבה ההר" בשיתוף עם מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן. בקובץ מאמרים המבוססים על ההרצאות שניתנו בכנס הקודם ובנוסף לכך שלושה מאמרים שמוצגים בכנס הנוכחי.

• באתר זה הובא סקירה של ההרצאות שניתנו בכנס

• מדרשת הרי גופנא מערב בנימין - העלתה ליו-טוב 28 סרטונים הכוללים הרצאות שניתנו בכנס הקודם - צפיה מהנה

שביל חיפה

the source: גיא שחר

גיא שחר מזמין אתכם לטיול של 70 קילומטר ב"שביל חיפה"

על מפעל השביל: - זהו פרויקט עליו אני עובד באופן עצמאי בשנתיים האחרונות, פרויקט שנולד מתוך היכרות נרחבת עם העיר חיפה, והחוויה האורבנית הרב גונית הייחודית שהיא מציעה.

שביל עירוני בן 70 ק"מ בנוף עירוני כה מגוון הוא ייחודי בעולם, ועשוי להוות מנוף לכלכלה העירונית, לפעילות חינוכית ולשימור ערכי סביבה ומורשת בעיר.

הקישו וצפו כאן

חיפה היא אחת הערים המגוונות בעולם בעושר הפיזי והאנושי שהיא מציעה. טבע פראי לצד עושר ארכיטקטוני מופלא, מדרונות הרריים תלולים לצד חופים נפלאים, וכל אלה רקע למכלול של דתות, תרבויות ואנשים שהתפתחו כאן במשך מאות שנים של חיים משותפים.

לראשונה מחוברת חיפה יחדיו לכדי טרק עירוני - מסלול הליכה אחד, מעגלי, המחבר שכונות ועובר דרך מגוון אתריה של העיר. המסלול מאפשר לחוות את הנוף העירוני על גווניו, לבקר בדרך במוזיאונים, מוסדות תרבות ודת ולחוות את הטבע העירוני. הוא גם מספק הזדמנות לפגוש את מגוון התושבים החיים בעיר, וללון לא רק בבתי מלון, אלא גם באירוח ביתי קיים ומתפתח אצל בתי תושבים לאורך המסלול, ובכך לזכות בערך מוסף לחווית הטיול בעיר חיפה.

information

ונתינת חתתו – נתינת פחד כגון מי שמונה להיות פרנס על הציבור

המקדש בדן שבנה ירבעם בן נבט - דוגמא לפרנס שהטיל חיתתו על הציבור

(לאור הבחירות הבאות עלינו לטובה ומסע ההפחדות שאנו שומעים לבקרים - בעקבות שיעור בכלל בנימין ליד ישיבת קדומים)

האימרה :"נתינת חיתתו על אחרים" מתארת התנהגות של מנהיג ציבור : ש"מטיל אימה על הציבור"

מקור המונח בשערי תשובה של רבי יונה גירודי נאמר:
וְרָאֹה רָאִינוּ כִּי רַבּוּ עֲוֹנוֹת הַדּוֹר עַל זֹאת, כִּי יֵשׁ אֲנָשִׁים רַבִּים מְקַבְּלִים עַל נַפְשָׁם לְהִזָּהֵר מֵעֲבֵרוֹת יְדוּעוֹת, וְכָל יְמֵי חַיֵּיהֶם אֵינָם נִזְהָרִים בָּהֶן, אֲבָל הֵן אֶצְלָם כְּהֶתֵּר. וְאִלּוּ לֹא הָיוּ נוֹהֲגִים כֵּן רַק עַל עֲבֵרָה אַחַת, חֹלִי רָע הוּא בְּנַפְשָׁם, כַּאֲשֶׁר בֵּאַרְנוּ, אַף כִּי נוֹהֲגִים כֵּן עַל אַזְהָרוֹת רַבּוֹת, וּבָהֵנָּה מִן הַחֲמוּרוֹת, כְּמוֹ..., וּנְתִינַת חִתִּית..., וְהִסְתַּכֵּל בַּעֲרָיוֹת וּבִטּוּל תַּלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּן וְרַבּוֹת כָּאֵלֶּה. ... וְכֵן רָאוּי לְכָל בַּעֲלֵי תְשׁוּבָה...וְלִקְרֹא בְּסֵפֶר זִכְרוֹנוֹתָם בְּכָל יוֹם:

באור- ונתינת חתתו – נתינת פחד כגון מי שמונה להיות פרנס על הציבור (כגון ר"מ ומשגיח בישיבה, רב ישוב ראש עיר שוטר וכיוצא, על כל דבר שממנין את האדם מקרי פרנס לאותו דבר), ומנצל את תפקידו להשתרר על אלו שתחתיו שלא לש"ש אלא כוונתו לכבד עצמו, שישרתוהו ויהיה לו מזה טובה או הנאה כל שהיא שלא לצורך העניין ולטובת הזולת אלא לניצוח וגאוה. ומטיל אימה יתירה ואמר רב יהודה אמר רב: כל פרנס המטיל אימה יתירה על הצבור שלא לשם שמים, אינו רואה בן תלמיד חכם (ראש השנה יז, א) והנותנים חתיתם בארץ החיים יורדים לגיהנם ונדונים שם לדורי דורות (ה"ר יונה באגרת התשובה (להלן))

המקור מהמקרא-וכת הנותנים חתיתם בארץ החיים דבר עליהם יחזקאל עליו השלום (יחזקאל לב), אשר נתנו חתיתם בארץ החיים וגו' ותהי עונותם על עצמותם. למדנו מזה כי לא יכפר עליהם המות. אכן עד עולם עונותם על עצמותם. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה המינין והאפיקורסין, ושכפרו בתחיית המתים, שפירשו מדרכי צבור, ושנתנו חתיתם בארץ החיים כגון הפרנסים המטילים אימה יתירה על הצבור שלא לשם שמים, ושחטאו ושהחטיאו את הרבים כגון ירבעם בן נבט וחביריו - יורדין לגיהנם ונידונין בה לדורי דורות. שנאמר:"וְיָצְאוּ וְרָאוּ--בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים, הַפֹּשְׁעִים בִּי: כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת, וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה, וְהָיוּ דֵרָאוֹן, לְכָל-בָּשָׂר." (ספר ישעיהו ס"ו, כ"ד: ( שער שלישי, קס"ב)

"מחמשה הפנים" - עונש הנותנים חתיתם בארץ חיים מחמשה הפנים. השנים מצד עצמו והשלשה מצד העם:

• לקריאת הפירוט עיין כאן

על התמרים הבשלים

תמרים ממתינים לקטיף - קדומים

תמרים אלו הם מהזן הבשל בימים אלו בלאח (תמרים צהובים) - לפי אתר מורשת יהודי לוב מברכים עליהם: יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו, שיתמו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו: יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללויה: ובחסדך תצמיח אויבי והאבדת כל צוררי נפשי כי אני עבדך

יעל דרור אתר קופת חולים כתבה:"ערך תזונתי - התמרים עשירים בפחמימות, אך מכילים מעט חלבון (1.5 גרם), סיבים תזונתיים (2 עד 3 גרם) וכמות נמוכה מאד של שומן. התמר עשיר באשלגן ומכיל גם מעט סידן (29 גרם) וברזל (1 גרם).

מבחינה תזונתית, התמר שייך לקבוצת הפירות בשל תכולת הפחמימות הגבוהה. שניים־שלושה תמרים הם מנת פרי המכילה כ־60 קלוריות. מומלץ מאד לשלב את התמר בתפריט היומי כממתק טבעי במקום ממתקים תעשייתיים מלאכותיים אחרים. בצורה זו גם תיהנו מהטעם וגם תמנעו מצבעי מאכל ושומנים מיותרים.

איך נמנע הבחלה והתפתחות רקבונות - עדנה פסיס, אולג פייגנברג, רוזה בן אריה המחלקה לאחסון, מכון וולקני רפי רגב ואהרון וויסבלום המכון להנדסה חקלאית, מכון וולקני רחל בן צבי צמח נסיונות חקרו הארכת משך האחסון של תמר מזן ברהי את הבעיה העיקרית באחסון תמר צהוב מהזן ברהי במהלך האחסון בקור ובחיי מדף - וזאת על מנת להאריך את עונת השיווק. מטרת המחקר היה לקבל פרי איכותי שנמצא עדיין במצב בוסר, קשה, בצבע צהוב (לא חום) וללא ריקבונות, אחרי שישה שבועות או יותר של אחסון בקור ובתוספת חיי מדף.

במהלך השנים של התכנית חיפשנו דרכים לשמירה על מניעת איבוד משקל בסנסני הברהי. נוכחנו לדעת שכל השיטות למניעת איבוד מים היו יעילות כנגד תהליך הבוחל. השיטות למניעת איבוד מים כללו:

1. חדר עם לחות גבוהה "יבשה" %98 שנוצר בעזרת פוגר שחותך את הטיפות למיקרונים בודדים, היה יעיל לאחסון סנסנים ואשכולות שלמים
2. עטיפת קרטונים מבחוץ, עם ניילון נצמד שמעביר את הגזים פד"ח וחמצן, אך משאיר את אדי המים באריזה מה שמונע את התייבשות.
3. דינוג האשכולות בדונג קרנובאה שמאושר לאכילה.

כל שלושת השיטות מנעו באופן משמעותי את התנדפות המים מהברהי וע"י כך הפסדי המשקל שנגרמו לפרי היו נמוכים ביותר, דבר שמנע את תהליך הבוחל. אך רק הדינוג היה יעיל גם בהפחתת התפתחות הרקבונות.

לקריאת המאמר כולו הקש על הקישור לעיל

על חג הסיגד של יהודי אתיופיה בירחון סגולה

• המקור: כתבה: ליאת יוספסברג בן־יהושע הקישור

הוכרו כחסידי אומות העולם אחרי 66 שנה !!!

משפחה איטלקית, אשר בביתה היו בני משפחתי זכתה לקבלת אות חסיד אומות העולם הטקס התקיים בחסות הדגל הקנדי (בן משפחתי גר היום בקנדה) ודגל ישראל. והנה מה שנכתב באתר יד-ושם (לצערי בשפה האנגלית) להלן תרגום שלי לעברית:

שמות חסידי אומות העולם, אשר להם הוענק התואר:
Lomazzi, Erminio e Ada
Lomazzi, Davide e Giovanna
Galbiati, Carletto e Pina

Lomazzi, Erminio e Ada חיו בכפר Abbiate Guazzone (מחוז וארזה בצפון איטליה) בין מילאנו והגבול השויצרי. בבעלותם היה בית מרזח. הם גרו בדירה מעל הבית מרזח עם בנם היחיד Pietro. באוקטובר 1942, משפחת Lomazzi השכירה את אחד מחדריהם למשפחת Diena היהודיה, אשר הגיע להתארח בכפר לאחר שמילאנו הופצצה מהאויר על-ידי בעלות הברית, עקב היותה צומת תחבורה חשוב ומרכז תעשייתי לצבא הגרמני. אב המשפחה - Giorgio Diena, מזכיר הקהילה היהודיה במילאנו, המשיך לנסוע לעבודה עד לכיבוש הגרמני בספטמבר 1943. לאחר שהצבא הגרמני השתלט על איטליה, הוא וברוך בנו נסעו לשוויץ. אשתו, אידה, ובנם הצעיר יואל נותרו מאחור בכפר Abbiate Guazzone. הם סברו כי תחת השלטון הגרמני רק לגברים קיימת סכנה. לאחר זמן קצר הבינו כי לכל היהודים נשקפת סכנה.

לקראת סוף שנת 1943, ליואל - הבן הצעיר ולאימו, גב' אידה לבית ונטורה, היו תוכניות לחצות את הגבול השויצרי בעזרתם של "מבריחים". התוכנית לא יצא לפועל לאחר שיואל חלה בחצבת. הם נאלצו לנטוש את התכנית בגלל מחלתו, וכן לאחר שגילו כי ה"מבריחים" שואפים להיות היו משתפי פעולה ורצו לזכות בפרס על הסגרת יהודים (תופעה לא יוצאת דופן).

משפחת דיינה חששה כי יסגירו אותם אם ישובו למגוריהם הקודמים, הם עברו לגור לבת אחי המשפחה: עם זאת, משום שידעו שהם יימסרו אותם לשלטונות הם עברו לביתו של אחיו Lomazzi, Davide e Giovanna. לאחר שבוע חזרו למארחיהם המקוריים. בתחילת 1944, עם התגברות פעולות החיפוש אחר היהודים על-ידי הס.ס. הגרמני שפעל בשיתוף פעולה עם המשטרה הפאשיסטית האיטלקית, אידה החליטה שהיא ויואל צריכה למצוא מקום מיסתור חדש. (אגב, העונש על מסתירי יהודים היה מוות)

גב' דיינה מצאה מקום מסתור במילאנו ושלחה יואל להישאר עם משפחת Galbiati Carletto היה janitor (השוער) בוילה, לא הרחק מבית המרזח של Lomazzis. יואל נשאר איתם, והמארחים נזהרו מאוד לא לבשל עם מוצרי בשר חזיר, כי לא רוצו לפגוע ביואל . בפברואר 1944 יואל ואמו חזרו לדירה מעל לבית המרזח של Lomazzi, Erminio e Ada ונשארו שם עד השחרור של צפון איטליה.

לאחר המלחמה חזרה למילאנו והתאחדו עם שאר בני המשפחה. האח של אידה Luigi Ventura עזב את מילאנו, עוד בזמן המלחמה, באוקטובר 1942, עם משפחתו - אשתו, אנה, ג'וליה האמא שלה, ואת הארבעה הילדים ונטורה , ועברו לכפר של Mariano Comense, כ -30 ק"מ מAbbiate Guazzone. בדצמבר 1943, כאשר כל היהודים נצטוו להתייצב בתחנת המשטרה, משפחת ונטורה עברה לביתו של שכן בכפר. כשסבתא של ג'וליה חלתה אנה הלכה הביתה להביא את התרופות שלה. היא נתפסה ונעצרה מחוץ לדירתם על ידי המשטרה הפשיסטית ונשלחה לפוסולי, משם גורשה לאחר מכן לאושוויץ . סבתא הלכה לפוסולי כדי להיות עם הבת שלה, ומתה במחנה. לואיג'י ונטורה החליטה שזה מסוכן מדי להישאר בכפר, ופזרה את המשפחה לכתובות מסתור שונות. השאול ונטורה (מאוחר יותר בן תורה) הלכה לישון אצל ארמיניו ועדת Lomazzi Abbiate, שבו הם שמו אותו בעליית הגג. זה היה מסוכן להישאר עם Lomazzis בגלל המרזח היה מקום מאוד פופולרי בקר לעתים קרובות על ידי פשיסטים איטלקים וחיילים גרמנים. ארמיניו והעדה Lomazzi את חייהם בסיכון כדי לסייע לאורחיהם יהודים, ובכל זאת המשיך למקלט ולטפל בם ללא היסוס.

אביו של שאול החליט שכל המשפחה צריכה ללכת לפיזה (עיר הולדתו) שבו הוא חשב שהם היינו מוצאים מקלט באזור זה. למרבה הצער, הוא נהרג כאשר הוא נפגע בהפצצה אווירית במאי 1944. ארבעת ילדיו שרדו את המלחמה (שלושה מהם עלו לארץ ישראל - הקטן שבהם, דניאל - הוא הכותב של ויקי זה).

ב 15 בנובמבר 2011, הכירה יד ושם בהם כחסידי אומות העולם.

המקור: ההעיתון של העיר וארזה

"מעשה בשוטר בסלט ובזנב פרה"

על הציור, שבכריכת הספר) כתב נחום גוטמן:
מילים אחדות על עלם צעיר שמשתעמם
הנה הוא יושב לו כך, מביט בשממון ומשתעמם...(המשך עמוד 62 בספר)

הוא אחד מהספרים שיצא בהוצאת "תרמיל" לחיילי- צה"ל, כאשר משרד הבטחון וצה"ל סברו שיש להעמיק לחיילי צה"ל ספרוני קריאה, במחיר זול (אז מקביל למחיר חפיסת סיגריות) ובגודל הנכנס לכיס (התרמיל) ומכאן שמה של הסדרה. במסגרת זו יצאו לאור מעל ל-200 ספרים.

הספר "מעשה בשוטר בסלט ובזנב פרה" של הסופר יליד "תל אביב הקטנה" - היה בן 12 בשנת 1910, כאשר עבר לגור בה. הספרון מצא חן בעיני ואשתף אתכם בחויות שלו. עולמו של נער בימי מלחמת העולם הראשונה בתל-אביב ובימים לאחריה. בחרתי בשלוש אנקדוטות:

• היה נהוג פעם כי בגדים תופרים מבדים משומשים. וכך, השמלה הישנה של האימא הופכת למכנסים של הבחור. על מנת לעשות את המכנסים לנאים יותר, נתפרו לו כיסים גדולים במיוחד. וכאשר באים חיילים טורקיים לחפש צעירים שהשתמטו מללכת לצבא, נתפס הבחור, שכן המכנסים העידו על גילו. הבחור, עם בן גילו, מובל למכלאה - את הסוף תקראו בספרון.
• לשוטר עברי יש חלום, לקנות פרה עם זנב ארוך. הלך לשוק הבהמות ברמלה, מצא כי השוק ריק ובמקרה מצא פרה אחת ו"במקרה" עם זנב ארוך. שמח וטוב לב הוביל את הפרה לתל-אביב. והנה הפתעות: לא אחת, אלא שתיים... המסקנה: בשוק ריק אל תעשה קניות (את זה לימדה אותי דודה אחת).
• וזה אפילו אקטואלי. פרחח היה בשכונה: לא למד, לא עבד והציק לכל. אבל היה חביב על כולם, גם על השוטרים. כאשר בגר, החל לאמץ הליכות גביר: בלבוש ובהתנהגות. תכנן לבצע את "שוד חייו". הכל הכין, המהלכים היו מושלמים, אך הסוף ...

האם מחירי המניות חוזים מיתון או גאות במשק

כלכלני בנק ישראל, שרייבר בנצי, מנצורה אריאל, פירסמו מחקר בנושא הנ"ל,מחזורי עסקים ושוק המניות בישרא אשר בדק רטרואקטיבית, את התנהגות מחירי המניות לעומת מדדי פעילו המשק בשנים 1990 - 2010. המטרה הייתה לאמוד האם מחירי המניות חוזים מיתון או גאות במשק . המסקנות אינן בעלות משמעות רבה, אך יש בהם עניין:

• העבודה בדקה את פערי העיתוי שבין נקודות מפנה בספר מדדים בשוק המניות לבין נקודות מפנה במספר סדרות מקרו כלכליות המייצגות את רמת הפעילות במשק הישראלי.
• היתרון שבשימוש במדדי מניות לשם חיזוי על פני מדדים אחרים נובע מכך שלפי הנחת שוק הון יעיל, כל המידע לגבי זרמי המזומנים העתידיים של החברות גלום במחירי המניות נוכחיים,
• תרומת העבודה לספרות היא בהפעלת המודל על מדדי שוק ההון - מדד מניות התעשייה, מדד ת"א 100, מדד ת"א 25 ומדד המניות הכללי - אשר אמורים לשקף את הפעילות הכלכלית העתידית, ועל מדד הייצור התעשייתי, מדד פדיון מסחר ושירותים, מדד משרות שכיר ומדד יצוא שירותים וסחורות.
• תקופת המדגם כללה את מדדי שוק המניות וסדרות מקרו כלכליות המשקפות את הפעילות הכלכלית במשק בין השנים 1990-2010 בתדירות חודשית. מבין המודלים שנבחנו...נמצא הטוב ביותר ...נקודות המפנה של מדד מניות התעשייה ושל מדד הייצור התעשייתי .
• הממצאים מלמדים כי בתקופת המדגם , נקודות המפנה (מצמיחה להאטה ולהפך) של מדד מניות התעשייה הקדימו בממוצע בכשבעה חודשים את נקודות המפנה במדד הייצור התעשייתי.
• מדדים אחרים לפעילות הכלכלית כגון: מדד פדיון מסחר ושירותים, מדד משרות שכיר, יצוא שירותים, ויצוא הסחורות נמצאו כפחות מתאימים לחיזוי באמצעות מדדי המניות.

הכח הצבאי של ישראל: המעצמה העשירית

המקור

Israel Military Strength Detail by the numbers

כדאי לדעת: סוף ל- CD

אמיתי זיו מדווח מדה-מרקט פורמט ה-CD הולך ועובר מן העולם. מה עושים עם אוסף הדיסקים המפואר שמעלה אבק בארון? כל מה שצריך לדעת כדי להפיח חיים בקטלוג המוסיקה שלכם - ולהעביר אותו למחשב ולסמארטפון, צעד אחרי צעד הגיע הזמן להודות: ספריית הדיסקים שלכם, זו שבניתם במשך כמה עשורים, אחרי שעמלתם קשה על כל תקליטור בה - הספרייה שמייצגת את הפרופיל המוסיקלי שלכם והיתה מקור גאוותכם שנים - מעלה אבק. פורמט ה-CD הולך ועובר מן העולם. כבר שנים שאנשים מעדיפים לרכוש מוסיקה ולהאזין לה באמצעות קבצים, לרוב MP3. חנויות הדיסקים נסגרות, ואותן מחליפות חנויות דיגיטליות, ובראשן iTunes של אפל, שעד לאוקטובר 2011 כבר הורדו בה 16 מיליארד שירים. הכונן האופטי יוצא מהסטנדרט של המחשבים, בנטבוקים אין כונן CD, וכך גם בסדרת מחשבי המק שאפל הכריזה עליהם השבוע. אז מה עושים עם האוסף המפואר שבמגירת הדיסקים? המדריך הבא ייתן חיים חדשים לקטלוג המוסיקה שלכם, צעד אחר צעד.

בקישור לעיל תקבלו את כל הפרטים

ויקי-קדומים לשנת תשע"ג

• ק'"ב:פרשת תולדות - תשע"ג
• ק'"א:פרשת חיי שרה - תשע"ג
• ק':פרשת וירא - תשע"ג
• צ"ט:פרשת לך-לך - תשע"ג
• צ"ח:פרשת נח - תשע"ג
• צ"ז:פרשת בראשית - תשע"ג
• צ"ו:שמחת תורה - תשע"ג
• צ"ה:חג הסוכות - תשע"ג
• צ"ד:חג הסוכות ופרשת האזינו - תשע"ג