FANDOM


Aviv igia pesach ba
March 2010 011

אביב הגיע - פסח בא

קוֹל דּוֹדִי, הִנֵּה-זֶה בָּא; מְדַלֵּג, עַל-הֶהָרִים--מְקַפֵּץ, עַל-הַגְּבָעוֹת. ט דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי, אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים; הִנֵּה-זֶה עוֹמֵד, אַחַר כָּתְלֵנוּ--מַשְׁגִּיחַ מִן-הַחַלֹּנוֹת, מֵצִיץ מִן-הַחֲרַכִּים. י עָנָה דוֹדִי, וְאָמַר לִי: קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי, וּלְכִי-לָךְ. יא כִּי-הִנֵּה הַסְּתָו, עָבָר; הַגֶּשֶׁם, חָלַף הָלַךְ לוֹ. יב הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ; וְקוֹל הַתּוֹר, נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ. יג הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ, וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ; קוּמִי לכי (לָךְ) רַעְיָתִי יָפָתִי, וּלְכִי-לָךְ. (שיר השירים, ב', ח'-י"ב)

ומדרש רבה כתב:

עת הזמיר הגיע
הגיע זמנן של ישראל להגאל.
הגיע זמנה של ערלה להזמר.
הגיע זמנה של מלכות כותים שתכלה.
הגיע זמנה של מלכות שמים שתגלה.
שנאמר: (שם י"ד) והיה ה' למלך על כל הארץ.
וקול התור נשמע בארצנו
איזה זה?
זה קולו של מלך המשיח, המכריז ואומר: (ישעיה נ"ב) מה נאוו על ההרים רגלי מבשר.
התאנה חנטה פגיה.
אמר רבי חייא בר אבא:
סמוך לימות המשיח דבר גדול בא לעולם והרשעים כלים.
והגפנים סמדר נתנו ריח
אלו הנשארים. ועליהם נאמר: (שם ד') והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם.

מבט על הרחוב הראשי של קדומיםעריכה

thumb|350px|left

מבט על הרחוב הראשי של קדומים ביום שני בבוקר, שעה 9:00 לא שעת עומס

  1. מדרכות אין
  2. מפרצי חנייה לתחבורה ציבורית
  3. סככות חנייה - לא מפני גשם ורוח
  4. עמדות נסיעה פנימית - אולי יש אבל אין על כך מידע (איך ידע מבקר איך מגיעים לגבעת ישי)
  5. פסי הרעדה שתפקידם היחידי - להרעיד !
  6. מאגרי אשפה שמזמן סיימו את תפקידם
  7. פסולת וזבל בפינות נסתרות בשולי הרחוב

לכל יש צורך באמצעים כספיים רבים. האמנם ?
נדמה לי שחלק מהדברים ניתנים לתיקון אם יינתן לכך תשומת לב.

חג שמח

חבל שאת המחזה הזה (ואני רק צילמתי את חלקו ובשעה נוחה יחסית - יקביל את פני אורחי הישוב בחג הפסח

הכיכר המרכזיתעריכה

עוברת שינויים, גדר נופל וגדר מוקם - אך עדין אין לה צורה - Piazza - אולי פעם ?

ספרים רבותי, ספרים !עריכה

ליד הספריה יש אוסף מרשים של ספרים משומשים. אם יציבו אצטבה, ניתן יהיה להציע ספרים במצב טוב לתושבי היישוב. כך מקובל ליד הספרייה העירונית בכפר סבא. הנה דוגמא לאוצרות:



ביום ששי: שיעור בהלכה ותפילת מנחהעריכה

במשכן בנימין, ליד ישיבת קדומים, מתקיים מיידי יום ששי בשעה 11:30 שיעורו של הרב צבי פרבשטיין בהלכה. הרב סוקר הלכות אקטואליות ומנהל דיון עם הנוכחים ןלבסוף מציג את ההלכה הקובעת.

בשעה 12:30 תפילת מנחה בישיבה.

השעות משתנות לפי עונות השנה


הזמנה לבר בי רב דחד יומא - ביקירעריכה

March 2010 032

הזמנה לבר בי רב בישוב יקיר

תושבי יקיר מזמינים אותנו לבר בי רב דחד יומא ביום שני הבא, כ"ט אדר תש"ע. מומלץ

בַּ‏‏ר בַּ‏‏‏י רַ‏ב דְּחַ‏ד יוֹ‏מָ‏א הוא יום עיון ללימודי יהדות לאנשים ונשים אשר עסוקים בשאר ימי השנה בלימודים, מלאכה ובעבודה. יוזם הרעיון הוא האדמו"ר מקאליב שהחל ביישום הרעיון לפני שמונה-עשרה שנה. מאז השתתפו בימי העיון יותר משש-מאות אלף איש בארץ ובחו"ל.


חז"ל מספרים במסכת חגיגה "רב אִידֶ‏י אֳ‏בוּ‏הּ‏ דרבי יעקב בר אִידִי הוה רגיל דהוה אזיל תלתא ירחי באורחא וחד יומא בבי רב ( היה רגיל שהיה הולך שלשה חודשים לעסקיו ויום אחד היה בבית הרב, ושוב נוסע לעסקיו ושוב חוזר ליום אחד לבית הרב (התרגום לעברית מקורו בתלמוד הבבלי פרושו של הרב עדין שטיינזלץ) והוו קרו ליה רבנן ( והיו קוראים לו בלגלוג) בַּ‏‏ר בַּ‏‏‏י רַ‏ב דְּחַ‏ד יוֹ‏מָ‏א. חלש דעתיה (נעלב). קרי אנפשיה ( וקרא על עצמו את הפסוק) "שְׂחֹק לְרֵעֵהוּ, אֶהְיֶה--קֹרֵא לֶאֱלוֹהַּ, וַיַּעֲנֵהוּ; שְׂחוֹק, צַדִּיק תָּמִים" ( איוב, י"ב,ד'). א"ל ר' יוחנן במטותא מינך לא תעניש להו רבנן ( בבקשה ממך אל תעניש את הרבנים).

נפק ר' יוחנן לבי מדרשא ודרש ( יצא ר' יוחנן לבית המדרש ודרש " וְאוֹתִי, יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּן, וְדַעַת דְּרָכַי, יֶחְפָּצוּן; כְּגוֹי אֲשֶׁר-צְדָקָה עָשָׂה, וּמִשְׁפַּט אֱלֹהָיו לֹא עָזָב, יִשְׁאָלוּנִי מִשְׁפְּטֵי-צֶדֶק, קִרְבַת אֱלֹהִים יֶחְפָּצוּן ( איוב, נ"ח, ב'). וכי ביום דורשין אותו ובלילה אין דורשין אותו ? אלא לומר לך כל העוסק בתורה אפילו יום אחד בשנה מעלה עליו הכתוב כאילו עסק כל השנה כולה. וכן במדת פורענות דכתיב: "בְּמִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר-תַּרְתֶּם אֶת-הָאָרֶץ, אַרְבָּעִים יוֹם--יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה תִּשְׂאוּ אֶת-עֲו‍ֹנֹתֵיכֶם, אַרְבָּעִים שָׁנָה; וִידַעְתֶּם, אֶת-תְּנוּאָתִי. ) <makor>במדבר י"ד, ל"ד</makor> ).וכי ארבעים שנה חטאו והלא ארבעים יום חטאו? אלא לומר לך: כל העובר עבירה אפילו יום אחד בשנה מעלה עליו - הכתוב כאילו עבר כל השנה כולה " ( ה' דף ב')

רב אידי אבוה דרבי יעקב בר אידי היה רגיל ללכת לעסקיו שלושה חודשים ולמד אצל הרב שלו יום וחזר שלושה חודשים. כלומר יום אחד של לימוד תורה היה המוקד ההליכה ברגל שישה חודשים : שלשה חודשים - מעסקיו אל הרב ושלשה חודשים - מהרב חזרה לעסקיו.

עוד פרטים הקש כאן

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.