FANDOM


אין כמו השבוע, פרשת לך-לך, כדי לעורר הזדהות בין חלקי העם היושב בציון. פתאום הפגנות בזכות צ.ה.ל. אין פעילות נגד מאחזים ונגד בנייה (עד לרגע זה). היס"ם והשב"כ ממלאים את תפקידם נגד אוייבי המדינה. חבל רק שהם היו צריכים להופיע כדי להסיט מאיתנו את כוחות הבטחון.

"רצועת עזה" בכותרות. היא לא תעלם: לא ברעידת אדמה (האזור הוא המחוסן ביותר בארץ מפני אפשרות זאת לפי המכון הגאולוגי) ולא בפצצה אטומית (שרוח מצוייה תעביר את הנשורת לצפון הנגב עד ירושלים). עלינו לחיות עם תושבי עזה והפתרון היחידי לטווח ארוך יהיה כיבושה ויישוב הפליטים הערבים בתחומה. שטחה חשוף, כלי שמראה גם המפה. ואפשר ליישב בה את כל הפליטים המצויים בה.

רק כך תפתר הבעיה: חידוש יישוב גוש קטיף ויישוב הפליטים הערבים.

המפה נטענת...


עלה נעלה ! - בסולמות... עריכה

Pmorg

"עלה נעלה" - אפילו סולמות עד השמים !


זה מה שקורא כאשר "מגמגמים"עריכה

חחים לוינסון מדווח חקלאי מיצהר קיבל צו הרחקה מאיו"ש ועתר לוועדת העררים הצבאית

על המתנחלים לא חלים חוקי היסוד של מדינת ישראל והם לא מוגנים באמצעותם, כך קבעה ועדת העררים הצבאית בעתירה של תושב יצהר.

מדובר בעתירה של עקיבא הכהן, חקלאי מיצהר, שלו הוצא צו הרחקה משטחי איו"ש (למעט אריאל) באוקטובר האחרון. הצו הוצא לחצי שנה ומאוחר יותר הוארך בשלושה חודשים נוספים. הכהן, באמצעות עו"ד יצחק בם מהפורום המשפטי למען ארץ ישראל, עתר לוועדת העררים הצבאית - מנגנון מנהלי שפועל תחת בתי המשפט הצבאיים, ומאפשר השגה משפטית על ההחלטות של מפקד כוחות צה"ל בגדה.

(המשך הכתבה)

בסופו של דבר, החליט ראש הוועדה, סא"ל נתנאל בנישו, כי יש לדחות את הערר ואת הטענות החוקתיות, כיוון שחוקי היסוד הישראליים אינם חלים על מתנחלים. לדבריו, יש לבחון את החלטות המפקד הצבאי בהתאם למשפט הבינלאומי (הנוגע לשטחים כבושים) ולא לדין הישראלי.

בנישו ציין עוד כי גם אם היה בוחן את הדברים על פי חוקי היסוד, הצו עומד בעיקרון המידתיות.

בהחלטתו הוסיף בנישו, כי יש לייסד מנגנון של ביקורת שיפוטית על צווי הרחקה. כיום, מנגנון כזה קיים רק אם המורחק בוחר לערער. מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי ההערה נבחנת במסגרת עבודת מטה מסודרת.

הכהן לא ויתר, ועתר בשבוע שעבר לבג"ץ בעתירה עקרונית נגד הפרקטיקה של צווי הרחקה. בעתירה נטען כי הצווים פוגעים בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ובחוק יסוד חופש העיסוק. עוד נטען כי הריבון בשטחים, דהיינו הצבא, כפוף למדינת ישראל ועל כן הוא חייב לכבד את חוקי היסוד. הדיון בעניין נקבע לשבוע הבא.





בצל הגירוש מגוש קטיףעריכה

20100521 7127

צילם:מיכאל יעקובסון המקור: סיבוב בקיבוץ רעים 2010

הפעולה הצבאית של שייטת 13 נגד שיירת הספינות לעזה הביא את לידי המחשה נוספת את העיוולת של נטישת גוש קטיף וגירןש תושביה. הזדמן לידי צילום של המיגוון החדש על גני הילדים בקיבוץ רעים. כזכור שם מוקמה מפקדת הגירוש. הם גם אירחו את הפיקוד וגם צחקו בפנים שלנו בבוז בעת שנטשנו את הגוש. כנראה הם לא הכירו את את האימרה ש"ישראל ערבים זה בזה" - אחרת יהיו תלויים זה ליד זה - את אשר יגורנו בה ונתפלל כי הקב"ה יצילנו ממצב ביש זה.

יש הסבורים כי יש בכך פתרון לבעיית החימום בכתות בחודשי הקיץ - כנראה הציניות חוגגת בשיאה ! אגב, עוד לא ראיתם את "האיגלו" מביטון שבנו ליד כל בית מגורים בנגב המערבי - שם אפשר לשהות רק דקות אחות עד אשר ייחלוף הפגז ...

אמונה אלון בעיתון "ישראל היום" נתנה ביטוי להרגשה זאת.


Emuna alon

מאמרה של אמונה אלון בעיתון "ישראל היום"

"למען ציוןעריכה

Halamish

עלון חדש שנושאו "אהבת ארץ ישראל"

חרדים למען יהודה ושומרון

רב ראשי - דרישות המשרה ודרכי הבחירהעריכה

הרב ישעיה שטיינברגר דן בנושא: דרישות המשרה ודרכי הבחירה על רקע הבחירות לרב ראשי לירושלים בחוברת תחומין ל' שיצא לאחרונה (פרטים ראו מטה). לדעתו, בתחילה היה דגש על כישורים ומצויינות, לצערו היום נודפת מן הבחירה מחנאות ופוליטיקה.

הכינוי מרא דאתרא הוא מכובד ומעיד על החשיבות, הוא "בעל המקום" - כינוי שלא ניתן לבעל שררה אחר בעיר.

תחילה הוא מונה את תפקידי הרב הראשי:

  1. ממונה פורמלית על רבני השכונות ורבני בית הכנסת בעיר.
  2. אחראי לנושאי הפסיקה:עירובין, המקוואות והנישואין.
  3. מכהן גם כ"אב בין דין".
  4. אחראי ללימוד תורה ולעיתים אף מכאן כראש הישיבה בעיר.

במאמר הוא דן על תולדות הרבנות הראשית בהאימפריה העות'מאנית - ה"חכם באשי", באירופה המזרחית ובמקרה מסויים אף ב"ארצות הברית" (לא פורמלית). עוד במאמר על הצורך בבחירת רב אחד לעיר או שניים ועל קציבת זמן כהונתו.


הזמנה לטקס ההשקה של הספר באוניברסיטת בר אילן - ב' תמוז תש"ע

תוכן הענינים של כרך ל'

על כתב יד נדיר של הרמב"םעריכה

(מאמר ב"סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה, גיליון 2. סיון תש"ע)

Segula rambam

מאמר בעיתון סגולה



גילוי חומות שלמה המלך בירושליםעריכה

דר' אילת מזור על חפירות בעופל חלק א09:03

דר' אילת מזור על חפירות בעופל חלק א.wmv

דר' אילת מזור על חפירות בעופל חלק ד09:13

דר' אילת מזור על חפירות בעופל חלק ד.wmv

הרצאה בכנס ה-20 מחקרי יהודה ושומרון - מרכז אוניברסיטאי אריאל - סיון תש"ע

Hafiroy haofel

תוכנית החפירות מאתר האוניברסיטה העברית

(מתוך הודעה לעיתונות של האוניברסיטה העברית בירושלים)

צוות ארכאולוגים בראשות ד"ר אילת מזר מהאוניברסיטה העברית חשף קטע באורך 70 מ' ובגובה 6 מ' של חומת ירושלים מן המאה העשירית לפנה"ס. בקטע החומה שנחשף בדרום הר הבית משולבים מבנים שונים ובהם: בית שער פנימי שדרכו נכנסו אל הרובע המלכותי של העיר, מבנה ממלכתי סמוך לבית השער, ומגדל פינה החולש על קטע ניכר של תוואי הקדרון. קטע החומה נחשף במהלך החפירות שהסתיימו לאחרונה, שקיים המכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בשיתוף רשות העתיקות, רשות הטבע והגנים והחברה לפיתוח מזרח ירושלים.

"מאפייני החומה שנחשפה תואמים חומות ושערי עיר אחרים שנתגלו מתקופת הבית הראשון", אומרת ד"ר אילת מזר. "ממצא זה יחד עם תיארוך כלי החרס שנמצאו באזור החומה מאפשרים לייחס את זמן בנייתה לשלב מתקדם של המאה העשירית לפנה"ס". לדבריה, ניתן לשייך את הממצאים לתקופת הממלכה המאוחדת ולהציע במידה רבה של סבירות שהחומה שנחשפה היא החומה שבנה שלמה המלך בירושלים. "זו הפעם הראשונה שבה מתגלה מבנה העשוי לעלות בקנה אחד עם תיאורי הבנייה של שלמה המלך בירושלים" מציינת ד"ר מזר.

החומה שנחשפה מעידה על יכולת שלטונית, ועוצמתה ומאפייני הבנייה הממלכתית שלה מעידים על ביצוע ברמה הנדסית גבוהה. היא נבנתה לאורך השוליים המזרחיים של שטח העופל המשתרע במרכז הגבעה המזרחית של ירושלים, בין עיר דוד להר הבית. החומה עוברת במקום אסטרטגי גבוה, במרום המדרון המערבי התלול של אפיק נחל הקדרון.

עוד קרא כאן

שיקום תחנת הרכבת ביפועריכה

תחנת הרכבת קמה לתחייה04:42

תחנת הרכבת קמה לתחייה

זמן רב היה האתר מוזנח. היה חלק ממחסני משרד הבטחון. האתר שוחזר ואולי בקרוב ייפתח לקהל. בינתיים תוכלו לצפות בסרטון המציג את התחנה.

השאלה המתעוררת היא איך הגיעו המטענים מנמל יפו לתחנת הרכבת. ובכן הןקמה מסילה נוספת מהנמל עד לתחנה, אשר נעה בעזרת "מפרש רוח".

(מתוך הויקיפדיה העברית) התחנה פעלה כתחנת הקצה המערבית של מסילת הרכבת לירושלים מאז נחנכה המסילה ב-26 בספטמבר 1892 עד ערב מלחמת העצמאות. בימי פעילותה, התחנה עמדה כחיץ בין שכונת מנשייה הערבית (שהוחרבה לחלוטין, והריסותיה קבורים תחת גן צ'ארלס קלור) לבין שכונת נווה צדק היהודית.

נוסעים רבים יצאו מתחנת הרכבת בעלוֹתם לירושלים. על אף שמשך הנסיעה (4 שעות) היה ארוך ביחס לדרך שגמעה, העולים לעיר הקודש העדיפו את הנסיעה ברכבת על פני המסע המפרך ממישור החוף אל הרי ירושלים, שהיה כרוך בתשלום מיסים לשלטונות ובתשלום דמי חסות לשודדים. הקו זכה להצלחה רבה, ועד ערב מלחמת העולם הראשונה (1914) עברו בתחנה כ-183,000 נוסעים (בארץ ישראל באותה תקופה היו פחות מחצי מיליון נפש). בין נוסעיה המפורסמים נמנים גם בנימין זאב הרצל.

הרב רונצקי על פינוי ישוביםעריכה

א.ארצי כתב הרב אביחי רונצקי: "אני שונא את מדינת תל-אביב" - ערב פרישתו של הרב הצבאי הראשי, הרב אביחי רונצקי אחרי קדנציה בת ארבע שנים, הוא מגולל בראיון מקיף שנתן ל´שעה טובה´, את סיפור חייו, ואת דעותיו על הצבא | רבו של הישוב איתמר וראש הישיבה בהתנחלות שבלב השומרון, פותח את סגור ליבו ומדבר על הכל | על פינוי התנחלויות: "אם יורו לי אפנה גם את איתמר, וגם את ירושלים" | על רבותיו: "אני שואל את הגרז"נ גולדברג, את רבי אביגדור נבנצל ואת הרב דב ליאור" | על התפקיד: "תפקיד של רב צבאי לחיות בשטח – אני בא רק פעם בששה שבועות הביתה" | על ההאשמות כי נסע בשבת: "הסיוע שלי למהלך לחימה הוא פיקוח נפש אמיתי" | על ממלא מקומו, הרב רפי פרץ: "אני המלצתי עליו" | ועל החרדים בחיל האוויר: "הם באים כמו לעבודה אזרחית"

ועל פינוי ישובים: מה אתה היית עושה כרבצ"ר? משתף פעולה עם פקודה לפינוי ישובים?

"בוודאי שכן".

גם את איתמר?

"בוודאי. גם את ביתי שלי. צריך להבין כי צבא זה גוף הירארכי שבנוי על משמעת. אם אין משמעת אין צבא, ובלי צבא אי אפשר לקיים את מדינת ישראל".

כל פינוי שהממשלה תחליט עליו מקובל עליך?

"לא משנה מה העמדה הפרטית שלי, אבל אם המדינה מחליטה לפנות מקום, הצבא צריך לבצע את הפקודה".

כל מקום?

"כל מקום". כולל ירושלים, ואפילו הכותל?

"אין טעם להיכנס לפרטים, אבל בעקרון הצבא צריך לבצע פקודות. כי זאת הדרך היחידה לקיים מדינה".

ב'מרכז' חשבו אחרת ממה שאתה אומר. רבי אברהם שפירא פסק שצריך לסרב פקודה לפנות ישובים.

"זה לא משנה מה רבי אברהם שפירא פסק בנושא זה, כי רוב הרבנים בציבור הדתי, כולל רבני ההתיישבות ביהודה ושומרון, סברו כי אסור לסרב פקודה".

והגרוש מגוש קטיף וסיפור עמונה יכולים לעבור סתם כך לסדר היום?

"מחאה זה מהלך לגיטימי, אבל ביסודם של דברים מדינה צריכה להתנהל כדרך שמתנהלת מדינה, ופקודה שניתנת לצבא צריכה להתקיים".

מה עם הסבל של מגורשי גוש קטיף?

"ברור שיש משבר וצריך לעשות הכל כדי לאחות אותו. אנשים כואבים, וצריך לתת להם מענה".

בשורה מצויינתעריכה

נועם בר-שלום מדווחת גז טבעי בישראל בשווי מיליארד וחצי חביות נפט - כמות הגז הטבעי בקידוח "תמר" גדולה בשליש מההערכות הקודמות תספיק ל-35 שנים. יוסי לנגוצקי הגיאולוג מעריך כי מדובר בשווי שוק של מיליארד וחצי חביות נפט, כמות אדירה של גז טבעי.

כמות הגז הטבעי בקידוח "תמר" גדולה בשליש מההערכות הקודמות והיא צפויה לספק את צורכי הגז הטבעי של ישראל במשך שלושים וחמש שנים. על פי הערכה מחודשת של חברת "נובל אנרג'י", ב"תמר" יש 237 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי. כמו-כן הודיעה החברה כי יש סיכוי של 50% למצוא גז במבנה התת ימי "לוויתן", שבו לפי הערכות גיאולוגים יש פוטנציאל לכמות הגדולה פי שניים מ"תמר".

כל הכבוד למצלמה הנסתרת ולמשטרה עריכה

שימו לב למה שיכול לעשות איש מקצוע תמים

לא מצאתי את המקור באתר Ynet אבל הרעיון ברור למדי - זהירות !!!

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.