FANDOM


Ten Commandment made from Morano Glasss at Kedumim Synagogue STIBEL

עשרת הדברות בבית הכנסת "שטיבל" בישוב קדומים מזכוכית תוצרת האי מוראנו בונציה ברשות משפחת Florental

thumb|350px|left thumb|350px|left

היום ראש חודש סיון. ואנו, כמו לפני שלושת אלפים שנה - "בַּחֹדֶשׁ, הַשְּׁלִישִׁי, לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה, בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי" (שמות, י"ט,א'). יעברו שלושת ימי ההגבלה: ןלאחר שנהיה "נְכֹנִים, לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים" יגיע מעמד הר סיני. עם ישראל מקבל את עשרת הדברות, וכורת עם הקב"ה את הברית, אשר למענה יצא מארץ מצרים. מהאשם הבא להתגייר אנו דורשים היום קבלה מלאה של הברית או ... על כך דן הרב ישראל רוזן. הבאתי מעט על הלכות חג השבועות ועל המגילה שקיסמה לא פג למרות השנים.

השבוע היה "יום ירושלים". הבאתי שני ספיחים: על האירועים בירושלים ועל חברון ששוחררה יום לאחר ירושלים. התנופה בה זכה עם ישראל לאחר הנצחון במלחמת ששת הימים פגה. ההתיישבות פרחה ובכל יום סופגת גזרות חדשות. כבר דור רביעי ביהודה ושומרון ועדיין מי מיש רוצה לגרום להרגשת אי-ודאות.

השבוע פורסם ספרו של פרופ' יהודה שנהב. בעיתון הארץ כתבו:"בספרו החדש טוען יהודה שנהב כי חזרה לגבולות הקו הירוק היא פיקציה. במקום זאת הוא מציע ריבונות משותפת לשני העמים. האם יש סיכוי שהמודל שלו יתקיים בלי אלימות? "השארתי מחוץ לתמונה את ממד הכוח", הוא כותב.

ומוסיף:"בספר שהוא מגדיר "מסה פוליטית יהודית", סותם שנהב את הגולל על רעיון הפשרה הטריטוריאלית על בסיס גיאוגרפי-דמוגרפי. הוא מאשים את "השמאל הליברלי", כהגדרתו, לא רק בטיפוח אשליית חלוקת הארץ, אלא גם בפגם מוסרי חמור. לטענתו, אפשרות החזרתם של 300 אלף מתנחלים היא "פנטסיה" של השמאל, שגם מכחיש את המציאות הפוליטית וגם "לא עוסק כלל בשאלות המוסריות של פינוי כזה". שנהב מקשה: "האם ניתן לפנות מבתיהם אנשים בני הדור השלישי, ואפילו הרביעי, מאחר שאבותיהם ואמהותיהם אכלו בוסר?"

תפקידם של הצעיריםעריכה

(שולחן השבת משיחת הרבי מליובאוויטש, מעובד ע"י צ. לבנוני שבת בשבתו

לקראת חג-השבועות אנו נקרא השבת את פרשת במדבר, הנפתחת במִפקד בני-ישראל. הקב"ה ציווה לספור את בני-ישראל, והספירה הזאת מבטאת את חיבתם וחשיבותם, כאדם שיש לו דבר יקר והוא מונה אותו בכל עת.

פרטי הציווי מעוררים שאלה: הציווי היה למנות רק את מי שהוא "מבן עשרים שנה ומעלה". כל מי שלמטה מבן עשרים לא נמנה. והלוא אם מטרת המניין לבטא את חשיבותו של עם-ישראל, האם הצעירים מגיל עשרים אינם ראויים לביטוי החשיבות?

חשיבות מיוחדת: אלא שהצעירים מבני עשרים אינם זקוקים לחשיבות שהמִפקד מעניק, מכיוון ששמורה להם חשיבות מיוחדת ועליונה. עד גיל עשרים האדם עסוק בלימוד התורה, כפי שהמשנה מפרטת את עניינה של כל תקופה בחיי האדם – "בן חמש שנים למקרא, בן עשר שנים למשנה... בן חמש-עשרה לגמרא". בגיל עשרים האדם יוצא 'לרדוף' – לעבוד לפרנסתו. אבל קודם לכן הוא עסוק בלימוד התורה, וזו מעלה ייחודית וחשובה כשהיא לעצמה.

לימוד התורה של הצעירים חשוב כל-כך עד שבזכותו קיבלנו את התורה, כפי שהמדרש מספר: "בשעה שעמדו ישראל לפני הר-סיני לקבל את התורה, אמר להם הקב"ה... הביאו לי ערבים טובים שתשמרוה ואני נותנהּ לכם". בני-ישראל הציעו את אבותיהם ואת הנביאים שיהיו ערבים בעדם, אך הקב"ה לא קיבל זאת, עד שאמרו "בנינו עורבים אותנו" ואז "אמר הקב"ה: הא ודאי ערבים טובים, על ידיהם אתננה לכם".

הקש בקישור לעיל לקריאת המאמר כולו.

עוד על פרשת במדבר הקש כאן

קבלת התורה ועַם/גֵר שחזר לסורו עריכה

פורסם ברשות המחבר: הרב ישראל רוזן - פורסם ב'שבת בשבתו' פרשת במדבר תש"ע, בעריכת מכון 'צומת' גוש עציון
" וַיַּעֲנוּ כָל-הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה" (שמות, י"ט,ח')
"וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית, וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם; וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע(שמות\ כ"ד,ז')

גיור לאומי ואישי:הפסוקים שצוטטו הם-הם פיסגת קבלת התורה בעקבות ההתגלות האלקית האדירה, החד-פעמית, על הר סיני. פסוקים אלו ישובו וירטיטו את לבנו מחדש השבוע, בקריאת התורה באשמורת חג השבועות בו אנו נקראים לשוב במנהרת הזמן למעמד שגיא ומפעים זה.

"וכן לדורות" - כך פותח הרמב"ם את הלכות גירות (איסו"ב פי"ג), ומותח קו בין קבלת גרים בכל הדורות למעמד הר סיני: "בשלשה דברים נכנסו ישראל לברית (=סיני)... וכן לדורות כשירצה העכו"ם להכנס לברית ולהסתופף תחת כנפי השכינה ויקבל עליו עול תורה, צריך מילה וטבילה והרצאת קרבן".

הרמב"ם נזקק לביטוי המעיק משהו - "ויקבל עול * תורה" - לדעתי כאסוציאציה לכפיית הר כגיגית בהר סיני כמסורת חז"ל (שבת פח,ב). אמנם הנכרי-הגֵר איננו כפוי, אלא "כשירצה", כלשון הרמב"ם, אך מכאן ואילך הוא נתון תחת עול אשר קיבל עליו מרצון.

וכמו בברית סיני כך קבלת עול תורה של גירי כל הדורות חייבת לכלול את ההצהרה הכוללנית, שהיא פיסגת מעמד הר סיני שלהם: "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע". קריאה זו מהדהדת בבתי הדין לגיור בישראל... מאה פעמים בשבוע, לערך.

ואחר כך?: "סרו מהר" - חלפו 40 יום בלבד ממתן תורה ו... נשתברו הלוחות בחטא העגל, בשבעה עשר בתמוז למסורת חז"ל. "סרו מהר מן הדרך" (שמות לב,ח), מעיד הכתוב; מהר מדי חזר העם לסורו. חז"ל במסורת מדרשית מצמצמים את מירווח הזמן שבין ה'קבלה' ל'סרו' כמעט לאפס:"סרו מהר - ר"מ אומר אף לא יום אחד היה, אלא היו עומדים בסיני ואמרו בפיהם נעשה ונשמע, ולבם היה מכוון לעבודת כוכבים, שנאמר (תהילים עח,לו) 'ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו'" (שמות רבה מב).

אעפי"כ, לא בָטלה קבלת התורה ולא נמחקה ברית סיני!

"וכן לדורות"- גר שחזר לסורו, ואפילו "סר מהר מן הדרך", גיורו לא נמחק והוא יהודי. ויסכר פיהם של המפקפקים בתקפות הגיור בדיעבד.

עירוב הלכה ואגדה: שמא תאמר, מי התיר לערב אגדה בהלכה, ועוד בהלכות חמורות של קבלת גרים תחת כנפי השכינה? תשובה: מתשובה הלכתית של הרב קוק (דעת-כהן יור"ד קנג) למדנו: "כל זמן שהיתה הקבלה בפה כראוי יש לומר שאין לנו ענין עם דברים שבלב שאינם דברים כלל. ואפילו אם יבוא אליהו ויגיד לנו שהיה בלבבו אחרת מאשר בפיו, אין לנו עסק כלל עם דברים שבלב... וגם באבותינו קרא כתיב: 'ויפתוהו בפיהם', ואמרו במדרשים שהיה לבם פונה לעבודה זרה, ופסל מיכה היה עמם, ומכל מקום, כיון שקבלו בפה נגמרה הגירות".

שמא תאמר, הרב קוק ידוע כסניגורן של חוטאי-ישראל, והשקפתו זו העבירה אותו על דעתו ההלכתית. תשובה: מתשובה הלכתית של האדמו"ר מצאנז (שו"ת דברי יציב יור"ד קסח) למדנו: "מה שלבו בל עמו (=בגירות) אינו סותר לדיבורו, וגר גמור הוי מכח קבלתו בפה, והמחשבה אינו רק בינו לבין קונו. ומיושב בזה המדרש כשהיו ישראל עומדים על הר סיני בקשו לגנוב דעת עליון וכו' ויפתוהו בפיהם וכו', שתמה ב(ספר) בית-יצחק דהרי לא הוי קבלה בלב? ולפי דעתי אתי שפיר (=יוצא טוב) ששם לא היתה העבירה בידם (=אלא רק בליבם). ואדרבא מהמדרש יש סייעתא שמיקרי גירות בכהאי גוונא, שקבלה תליא בפה היכא דאין המעשה סותר בשעת קבלה".

תרגום המשפט האחרון, המוחץ: "אדרבה, מהמדרש יש ראיה שהגירות חלה אם היתה קבלת מצוות בפה, כאשר אין מעשה-עבירה בפועל הסותר את הקבלה בשעתה".

הרוב המכריע נשאר סמוך לפיסגה: במעשה העגל חטאו "כשלשת אלפי איש" (שמות לב,כט). כנגדם, רובא דרובא של העם נשארו יציבים בקבלת עול התורה, ונותרו 'על הגובה' בעקבות המעמד המרטיט בהר סיני. החוויה וקבלת העול נחרתו בליבם והונחלו לצאצאיהם ולכל הדורות שלאחריהם.

"וכן לדורות"- לתשומת לב המפקפקים למיניהם: רובם המכריע של מתגיירי דורנו זוכים למעמד קבלת מצוות מרגש וכן. לעתים רבות מאד בעינים דומעות ובלב הומה, המשאירים את רישומם הקבוע בליבם ובאורחות חייהם.

יהודים מבטן, כמוני למשל, שנולדנו עם כפית יהדות בפה, לא זוכים למעמד כזה. אשריהם!

  • אגב, אין דעתי נוחה מהחלפת הביטוי השגור בהזמנה לבר-מצווה לרגל 'כניסה לעול מצוות' בניב המודרני, היפה כשלעצמו: 'כניסה לנעם המצוות'. עצתי: לשלב ביניהם, כמו במתן תורה: רצון וכפייה יחדו.

ספר במדברעריכה

השבת נתחיל לקרוא בספר במדבר. הספר עוסק במסעי בני ישראל במדבר סיני מהחודש השני בשנה השנייה לצאת בני ישראל ממצרים עד לשנה ה-38 בערבות מואב מול ירדן יריחו.

הרב יאיר הס מישיבת קדומים הציג בלוח את תוכנו של הספר, האירועים החשובים ולוח זמנים

Sefer bamidbar

ערך הרב יאיר הס מישיבת קדומים לשיעור במשכן מאיר בקדומים

חג השבועות - "החג הכי יהודי"עריכה

Bamidbar

המקור: עלון "שלום לעם" לפרשת במדבר לקבלת העלון: נא שלח מייל, אל הכתובת shalomlm@zahav.net.il

הלכות חג השבועותעריכה

Savuotqqqq

למה קוראים במגילת רותעריכה

את מגילת רות קוראים בחג השבועות, משתי סיבות עיקריות:

  • מגילת רות מתרחשת בתקופת "קציר חיטים", שזו גם התקופה של חג שבועות.
  • רות המואביה, שעל שמה נקראת המגילה, היא סבתא-רבתא של דוד המלך , שעל-פי המסורת נפטר בשבועות (שחל באותהּ שנה בשבת). מסורת זו מופיעה בתלמוד ירושלמי ובמדרש רות רבה. על-פי מסורת מאוחרת בהרבה, שמקורותיה אינם ברורים, דוד המלך אף נולד בשבועות.

טעמים נוספים יש בקריאתהּ:

  • במגילת רות מדובר על גמילות חסדים, דבר שמתאים למגמתה של התורה שניתנה בשבועות, שחז"ל אמרו עליה שתחילתה וסופה בגמילות חסדים.
  • שבועות הוא חג מתן תורה ומתאים לקרוא בו סיפור על רות הגיורת.

(לפי הויקיפדיה העברית)

תמונות מהמגילה:


לעזרת ישיבת "עוד יוסף חי"עריכה

Isivat josef hai

באתר הישיבה פרטים על הדרכים לסיוע

המנהל-האזרחי הוציא צו-הריסה למבנה של ישיבת עוד-יוסף-חי ביצהר שנחנך לפני שנה ברוב עם. (אחרי נטישת הישיבה בשכם בבזיון ובאבדה בנפש)

זהו צעד חמור נוסף בסדרת ההתנכלויות מצד השלטונות, שעושים מאמצים מיוחדים לפגוע בישיבה, בצורה מגמתית ונקמנית, כנראה במטרה לבודד אותנו ולסמן אותנו כיעד ראשון לגירוש נרחב יותר, ח"ו. אנו מקוים שבע"ה גם מהגזירה הזו יישאר לבסוף רק "עורבא-פרח", כמו שנשאר ממעצרו של ראש הישיבה הרב יצחק שפירא לפני שלשה חדשים, אולם בינתיים אנו נערכים למאבק בכל המישורים בכדי לבטל ולמנוע את ההרס המרושע. בתקוה שנזכה במהרה לשלטון יהודי ראוי המכיר בזכותו וחובתו לפעול למען היהודים בארצם.

כמה פרטים חשובים: מדובר במבנה-קבע מפואר בגודל 1300 מ"ר, שנבנה בסיוע משרד השיכון ואושר ע"י הרשויות השונות לשמש כמוסד חינוכי. נציין כי מבחינה חוקית, מעמדו של המבנה טוב יותר ממעמדם של הרבה בתים ואף יישובים שלמים ביהודה ושומרון (כמו הישוב עפרה למשל)! לטענת המנהל האזרחי, צו ההריסה הוצא על סמך צו הפסקת עבודה שניתן לפני 11 שנה! [הבדיחה הטריה בישיבה אומרת שכנראה זהו צו מסוג צב, ולכן לקח לו כמה שנים להגיע עד אלינו...]



כנס יהודה ושומרון באריאלעריכה

לזכרם של פרופ' חנן אשל ואביו דר' יעקב אשל

כנס יהודה ושומרון יתקיים השנה במרכז האוניברסיטאי באריאל ביום חמישי , כ"א סיון, 3 ביוני 2010. למחרת יצאו שני סיורים מאורגנים לאזור. לפרטים על הכנס ולהרשמה הקש כאן להלן התוכנית המקוצרת של הכנס

Eshel mekuzar

התוכנית המקוצרת

ביקור ב"אשל אברהם" בחברוןעריכה

Eshel3

ביקור קציני צה"ל באשל אברהם יום ירושלים תש"ע

thumb|350px|left|Annual Bike Hike to Jerusalem from Kiryat Arba on Yom Yerushalayim in memory of Yitzhak Buanish HYD אתר David Wilder מספר על ביקור קציני צה"ל עם מפקד חטיבת חברון בשרידי העץ "אשל אברהם" - עץ שיבש וכולל היום ענפים יבשים. הוא ציין יש לנו תמונות של העץ המפואר הזה כשעוד היה בחיים. נסעו לשם קציני צה"ל, בהם מפקד חטיבת חברון, אל"מ אודי. בשבוע הבא קולונל הוא מסכם תקופה שני שלו השנה בחברון, למעשה, זו היתה הפרידה שלו כדי הקצינים שלו. לדבריו, בדרך כלל במרכז פרידה כזאת סביב האוכל. אבל הוא העדיף לעשות משהו מיוחד, והחליט לצאת לטיול קצר באתר הזה, שבדרך כלל לא ביקר על ידי יהודים, לפחות לא ב 13 השנים האחרונות.

שני דברים הרשימו אותי. ראשית, וחשוב מכל, כי קצין בכיר בצה"ל, איש אינו מסתובב עם כיפה על ראשו, והוא לא דתי כלפי חוץ, החליטה להעניק, שוב, במילים שלו, מתנת פרידה '" לסגל הקצינים שלו, לא על ידי לחגוג עם יין וויסקי, אלא על ידי לקיחת אותם לטיול חינוכי, לאתר בחברון. אני חייב להודות, התרשמתי מאוד. ואני גם מאוד שמח, כי אחרי שנתיים של המשרתים בחברון, הם עורכים ביקור באתר מיוחד בחברון .

התרשמנו גם מברכת השוער המקומי הערבי, אשר נמצא שם כבר מעל 40 שנים. נועם ארנון , בעבר, ביקר את המקום הזה לעתים קרובות למדי, ואת השוער הכיר אותו היטב. כשהגענו הוא היה מאושר בגלוי, וכאשר נועם יצא מן המכונית, האיש הערבי, נרגש מאוד לראות אותו, חיבקתי אותו. וזה לא היה להראות למצלמה. הוא באמת היה מאושר.

על אשל אברהם קרא כאן

ביום ירושלים נערך מסע אופנים מקריית ארבע לירושלים לזכרו של קצין הבטחון של הקרייה. כתב עליו חברו י. שרביט

"יהודה בן תימא אומר: הווי עז כנמר וקל כנשר, רץ כצבי וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים" (מסכת אבות, פרק ה', משנה כ'). ר' אריה לוין זצ"ל בפירושו לפרקי אבות, מונה את התכונות שמסייעות לאדם לעבוד את בוראו בדרך הטובה ביותר. עז כנמר - בנחישות, בלי לחשוש, בלי להירתע משום אדם ומשום דבר, לחתור עד להגעת האמת. קל כנשר - לחתור תמיד כלפי מעלה, לשאוף להגיע הכי גבוה שאפשר. רץ כצבי - בזריזות, לרוץ תמיד לכל משימה, וכמו הצבי - להסתכל אחורה, לבדוק האם כל מה שנעשה עד כה - נעשה טוב. וגיבור כארי - התגברות על חולשות, על יצר הרע, על פחד.

בשנים האחרונות נפגשנו כולנו בדמותו של יצחק, כשהסתובב ברחבי קרית ארבע - חברון והסביבה, ביום ובלילה, בדאגתו המסורה לבטחון כל תושבי האזור. נראה שכולם נתקלו בזריזותו לטפל בדברים במרצו האדיר, בנחישותו לעשות הכל על הצד הטוב ביותר, ברצינותו, באחריות המלאה שלו, בשאיפות לעלות, להעלות ולהתעלות באמונתו ובגבורתו.

אולם היו גם צדדים נוספים באישיותו העשירה והמיוחדת של יצחק. בערה בו האמונה המוחלטת בזכותו של עם ישראל על כל צעד ושעל בארץ ישראל. הלכה למעשה - עלה לארץ ישראל, נישא לרבקה על מרומי ההרודיון, בקשר הכי ישיר שאפשר אל הארץ, אל הטבע.

אתר גיבורי חברון


זה עתה יצא מ"התנור"עריכה

thumb|250px|left|לאטמה כתבנו לעניני ציניות - עם עיבוד חדש לירושלים של זהב

הכותל המערבי ב - 360° עריכה

הכותל המערבי ב - 360° - להרגיש כאילו אתם שם!! סיור בכותל המערבי בתמונות מדהימות ואיכותיות במיוחד, אשר מצולמות ב:360 מעלות ונותנות זוויות רבות למקום הקדוש והמרגש ביותר בישראל. ליחצו על הכפתור המרובע שנמצא מצד ימין של המסך למטה, ותוכלו לנווט עם החצים ולהחליף זוויות צילום. לחצו על התמונה לתחילת הסיור


האתר

פיסא ואבני ארץ ישראלעריכה

ליום הזכרון של אבי מורי, יצחק מרדכי בן אברהם ונטורה, יליד פיסא, שנהרג ביום ג' סיוון תש"ד

Pisa jews cementary01

מבט לעבר בית הקברות היהודי, משנת 1274. ברקע הכניסה לככר המרכזית של העיר Piazza dei Miracoli

יהדות פיזה (או פיסא לפי ההגייה המקומית) היא קהילה יהודית עתיקה באחת הערים החשובות באיטליה. הקהילה נוסדה במאה ה-12, ואולי עוד קודם לכן. יהודי סייעו רבות לקליטת מגורשי ספרד. יהודי פיזה היו מעורבים לאורך הדורות בחיי העיר ותרמו לה רבות. חשיבות מיוחדת הייתה לשילובם באוניברסיטה המקומית.

פרשן המקרא רבי יצחק אברבנאל, שחי באיטליה במאה ה-16, כתב בבאורו לנביאים אחרונים (עמ' רע"ו ב הוצאת ספרים תורה ודעת יפו, ירושלים תשט"ז ) עוד היום נמצאים ברומא ובפיסא (אולי באזור camposanto בו הובאה מילוי גדול של אבנים באוניות - לפי מקורות היסטוריים ) אבנים ועצים מבית המקדש. הוא פירש את הפסוק :תַּחַת הַנְּחֹשֶׁת אָבִיא זָהָב, וְתַחַת הַבַּרְזֶל אָבִיא כֶסֶף, וְתַחַת הָעֵצִים נְחֹשֶׁת, וְתַחַת הָאֲבָנִים בַּרְזֶל ספר ישעיהו ס', י"ז) כך: תחת הנחושת שהאומות לקחו מהם בזמן החורבן והגלות אביא זהב מארצותם וכן תחת הברזל אביא כסף וכ"ו. וכמה מזה נמצא עוד היום ברומי ובפיס"ה ובארצות אחרות שהובאו מירושלים והוא שנאמר :וְשַׂמְתִּי פְקֻדָּתֵךְ שָׁלוֹם וְנֹגְשַׂיִךְ צְדָקָה" (שם) לאמור פקדתך כנגד זמן החרבן ונוגשיך כנגד זמן הגלות שהכל ישוב לשלום וצדקה..

אתר הקהילה - בקהילה כ-200 נפש (לפני השואה היו 416 נפש). בשנת 1944 נרצח רב הקהילה, הרב אוגוסטו חסדא, ומאז אין רב בעיר. בית הכנסת, הנמצא במבנה העתיק ביותר באיטליה ששימש לבית כנסת (1574), סגור מחשש לקריסת הגג. מתקיימות פעולות תרבות. אחת מהן, לזכר השואה נערכה בכנסייה

סרטונים חדשים על קדומיםעריכה

thumb|300px|right|כיצד נבנתה שכונת בני הישבה בקדומים כאשר "הרבה שלוחים למקום" ביוזמה של מנהל הישיבה בעזרת משרד השיכון וראש מועצה נמרצת יחד הוקמה שכונה בארץ ישראל דוגמא ומופת thumb|300px|left|אולם השמחות ליד בית הכנסת בקדומים ערב שמחה לשבע מאות מוזמנים - ראש חודש סיוון תש"ע

לסרטונים נוספים - הקש כאן

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.