FANDOM


פרשת אמור פותחת במצוות הקשורות לכוהנים כדי לשמור על קדושתם וטהרתם, לאחר שכבר בפרשיות קודמות עסקה התורה בעניינים דומים הקשורים לכלל ישראל; החל בפרשת שמיני שבה מוצאים את הקדושה במאכלות, בהמשך הקדושה האישית לזכר ולנקבה בפרשות תזריע ומצורע, עבור לפרשת העריות ולבסוף פרשת קדושים המצווה על כלל ישראל להיות קדושים.

לפיכך תמוהה במקצת פרשת אמור שבה הקדושה המיוחדת לכוהנים, וזאת אף שאלתו-תמיהתו של קֹרח: "כִּי כָל -הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים", ואם כן "וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּאוּ עַל-קְהַל ה'"? אפשר לומר ששאלת קֹרח היא מדוע הכוהנים זקוקים לחוקים מיוחדים לשמר את קדושתם, הלוא כבר כל העדה כולם קדושים. מהמשמעות הקדושה המיוחדת לכוהנים? מדרש תנחומא מסביר את הציווי המיוחד לכוהנים בגלל קרבתם אל ה' והיותם מצויים עמו תמיד.

וכך אומר המדרש (תנחומא, אמור סי' א): אמור אל הכוהנים ואמרת אליהם, הרי אמירה שתי פעמים, למה הדבר דומה לטבח שהיה נכנס ויוצא לפני המלך, אמר המלך גוזרני עליך שלא תראה מת כל ימיך, מפני שאתה נכנס ורואה את פני, שלא תטמא פלטירין שלי, כך הקב"ה גזר על הכוהנים הנכנסים לבית המקדש שלא יטמאו למת. (לפי פרופ' שאול רגב "קדושת הכהנים" - דף שבועי היוצא לאור על-ידי אוניברסיטת בר אילן)

עוד על פרשת אמור

הילולא דרבי שמעון בר יוחאי עריכה

Lag-baomer miron 2008 ל05:39

Lag-baomer miron 2008 ל

ל03:36

ל

ביום ראשון הבא, י"ח באייר תש"ע, יחול ל"ג בעומר. על פי הקבלה ידוע ומפורסם שרבי שמעון בן יוחאי נפטר ביום ל"ג בעומר. עם ישראל הקדוש מרגיש גודל קדושתו של אותו התנא, הארז אשר בלבנון, הענק שבין התנאים, הארי שבחבורה שהשאיר אחריו אור גדול אור המאור לכל העולם, הוא ספר "הזהר" הקדוש עם שתי ה"אדרות", רבא וזוטא, שהם היסודות של חכמה האלוהית שנקראת חכמת הקבלה, לכן לא נשכח אור קדושתו מן העולם. ועד היום הזה כנסת ישראל חולקת לו כבוד גדול ביום היארצייט שלו, על ידי חגיגה גדולה מאת כמה וכמה עשרות אלפים אנשים מכל שכבות העם, שעושים הדלקה גדולה בשמן זית כל הלילה בכפר מירון, אצל מערת קברו. בחצר הגדול נבנה בית המדרש. ההדלקה נעשה בשמחה רבה על גג בנין המערה. ונקראת הילולא דרבי שמעון בר יוחאי. זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל, אמן. [1] על קבר רבי שמעון בר יוחאי

משירת ההילולא של דרשב"י במירוןעריכה

יוסף ברסלבסקי בספרו הידעת את הארץ - חלק א' על הגליל ועמקי הצפון - נקט יוזמה ורשם את מילות ת השירים שנאמרו בהילולה. הוא קודם פירסם זאת בעיתון "הארץ" מיום 6 במאי 1934 הוא התלהב ממראה עיניו: " למטה , בחצר ובין כתלי הבנינים, יתפרס הקהל המשולב קרעים - קרעים, יפריש מעגלים חגים וזעים ויפיג במחול: מעגל-מעגל ודפוסי-השיר המיוחדים לו מעגל-מעגל, ריקודו ודבקותו.
לקול "כלי זמר" ...ולקול קריאת פסוקים ריתמיים ומונוטוניים, ירקעו רגל ויחמאו כף יהודי המזרח וותיקי אשכנז ילידי הארץ גם יחד. ומאות סקרנים מבני הדור החדש ,,,יאחזו אף הם בשבולת המחולות - להגדיל "דבקות" ולהאדירה".

ברסלי הגיע למסקנה כי הניגונים "המונוטונוייים ומיעוטי הצלילים" הם שירת המחול הערבי בפי יליד הארץ הוא לא הבין מדוע דבקו בחרוזים בשפה הערבית: "דלת התוכן...אספקרלריה לרמת תרבות נחותה דרגה". אולי בעת החדשה היא "תאסף אל גנזי הפולקלור".

הוא מביא דוגמאות לכמה מהשירים, כפי שהוא ליקט מזקני צפת, לאחר ההילולה:
באנו אל המקום באנו --יתחיל המנצח ב"הרצאת" פרשת העליה למירון
ורבי שמעון מגיננו - יענו המחוללים לעומתו
עלינו הרים ובאנו
ורבי מאיר מגיננו

חלק מעולי הרגל היו מצויידים בנשק ואלו ישירוL
נשקנו מחומש
צל הלילה אויב לנו
בקע הירח בחצות הלילה.
נהרוג את האוייב לנו
ורבי שמעון מגיננו - ובערבית "ורבי שמעון האמינא"

והנשים שרות:

הו האנשים התפללו על הנביא
הי ! עדי יכניעו את האבנים
הי ! והיא ביקור רבי שמעון הי! רוח לנו בלא הפסד.
לוּ‏ -לוּ‏ -לוּ‏ -לוּ‏ -לוּ‏ -לוּ‏ -
והחצר לא לנוהיא.
יא .. ... ... ... הי !
והחצר לאשר בנה אותה.
א .. ... ... ... הי !
והחצר לרבי שמעון
יא .. ... ... ... הי !
ואשר בחרבו הגן עליה.

לוּ‏ -לוּ‏ -לוּ‏ -לוּ‏ -לוּ‏ -לוּ‏ -


לימודים תורניים במשך השבועעריכה

Pages from 145AAAA

פרשת השבוע, דף יומי ועוד וכן מאמרי דברי אלוקים חיים, שיחות ואגרות קודש

הגיע לידי פירסום דבר מלכות, הכולל שיחות הרבי אדמו"ר מנחם מענדל שניאורסאון וכתבי חב"ד, יחד לימוד פרשת השבוע, דף יומי שיעורי רמב"ם ועוד. הקובץ כולל לימוד לכל יום השבוע ונוח לנשיאה לכל מקום . מקבלי הקובץ נוהגים לקחת אותו עמם לכל מקום ומשלימים את לימודו במשך השבוע.

חוברת הנוכחית, לשבוע "פרשת אמור" תש"ע כוללת, בין השאר:

  • שיחות על ל"ג בעומר
  • שיעורי רמב"ם - מתך משנה תורה לרמב"ם - על פי נוסח כתבי יד תימן מדוייקים (קאפח):
    • ג' פרקים ליום - התחלת מחזור הכ"ט - ההתחלה : " כל המצוות שניתנו לו למשה בסיניי--בפירושן ניתנו, שנאמר "ואתנה לך את לוחות האבן, והתורה והמצוה" (שמות כד,יב): "תורה", זו תורה שבכתב; ו"מצוה", זה פירושה. וציוונו לעשות התורה, על פי המצוה. ומצוה זו, היא הנקראת תורה שבעל פה
    • פרק אחד: הלכות נזירות פרקים ג'-ט'
    • ספר המצוות - לשבוע פרשת אמור
  • נביאים וכתובים  ספר שמואל א' - פרקים י'-י"א  דברי הימים ב' - פרק כ"ט
  • דף יומי - מסכת סנהדרין עם התוכן מהתלמוד שעריכת עדין שטיינזלץ - מנוקד ומפוסק ובאור מלא ומפורט מדף ע"ב עד ע"ט (ראו למטה דוגמא)
  • שולחן ערוך הלכות שבת
  • שולחן ערוך הלכות נטילת ידים
  • פרקי אבות - באורים לפרק ד' משנה ו'
  • חומש עם רש"י (מנוקד) ותרגום אונקלוס - לשבוע שבת פרשת אמור עם חומש "תורה תמימה"


יקב הררי קדם: הזכייה בזכות השמיטהעריכה

78846

הכרם ביצהר

אורנית עצר כתבה באתר ערוץ שבע בעלי יקב "הררי קדם" ביצהר שזכה ב-3 מדליות: הזכייה בזכות שמירת השמיטה ובזכות גידול הענבים בנחלת יוסף הצדיק

בעל הכרם אריאל בן שטרית סיפר כי היינות הזוכים בפרס ,נעשו מענבי בציר שנת תשס"ז, 2007, השנה השישית שלפני השמיטה: לקראת שנת השמיטה התלבט אריאל רבות מה לעשות עם עבודות הכרם. אריאל החליט כי לא יחפש פתרונות הלכתיים ו"יפקיר את הכרם", כפשוטו של מקרא, זאת למרות למרות אזהרותיו של המדריך החקלאי, כי ללא זמירה קיים חשש שהגפנים יקרסו לחלוטין.

התוצאה הפתיעה לא רק את המדריך אלא גם את אריאל עצמו: כמות הפרי שהכרם הניבה בשנה הזו, השנה השישית שלפני השמיטה, הייתה פי שלושה מהמקובל - "ממש התגשמות דברי התורה שהאדמה תיתן את השישית, השביעית והשמינית" – כדברי בן שטרית.

העובדה המדהימה הנוספת היתה כי למרות שמקובל שההצלחה של הענבים נמדדת בדרך כלל או באיכות הענבים או בכמותם, בבציר המדובר היתה גם כמות של פי שלושה וגם האיכות היתה ייחודית ביותר, כפי שמעידות שלושת המדליות.

יקב "ההרי קדם" ביצהר הוא אחד היקבים בייחודיים בארץ בכך שגם הכרם וגם היקב הינם אורגניים. כמו גן כל העבודות בכרם וביקב נעשות בעבודה עברית. בשנים האחרונות החלה התעוררות גדולה בגידול ענבי יין בהרי השומרון ובבנימין ובהקמת יקבי בוטיק בשומרון ובבנימין. הגובה, האקלים, טיב האדמה והמשקעים יוצרים יין בטיב שמתחיל לבסס את עצמו כיין הטוב בישראל, אף יותר מיינות רמת הגולן.

החוברת ניתנת להורדה כאן


עלילה על יהדות קרפנטרהעריכה

המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

(בסדרת יהדות התפוצות)

Orig 2B21B420547047DAB830B28E4C95AB7F

המקור: אתר חדרי חדרים באמצעות אתר רוטר

Orig 1189A91A29B84769A62CADE97DE7D967

המקור: אתר חדרי חדרים באמצעות אתר רוטר

היום, אנו מביאים בפניכם סיפור שנחשף השבוע, לראשונה, על-ידי ספריית הרמב"ם. מדובר בעותק נדיר של מחזור 'סדר שלש רגלים', שנדפס באמשטרדם בשנת תקי”ט (1759), עבור יהודי קרפנטרס (קרפנטרה), עיירה בדרום-מזרח צרפת, בה פעלה קהילה ותיקה, ששימרה נוסח תפילה מיוחד.

לעותק המחזור שברשות הספרייה, נוסף דף ובו עדות בכתב-יד, על עלילת דם כנגד היהודים בשנת תקל”א (1771). בשיחה שקיימנו עם מנהל הספרייה, אבישי אלבוים, הוא אומר: "זו הפעם הראשונה שיש עדות על אירוע עלילת דם בצרפת של אותה תקופה. הדפים שנוספו למחזור שלושת הרגלים, מגוללים אירוע מסעיר שנעלם משום-מה מעיני ההיסטוריונים".

הסיפור, המופיע על דפים עתיקים, בכתב עברי מנוקד, מספר על עלילת דם אותה טפלו "בני חם" על היהודים באזור צרפת. העלילה המתוארת, מספרת על השמצה כנגד היהודים, לפיה קיללו את הדת הנוצרית ואמרו שאלוהי הנוצרים - אינו קיים. ההחלטה שהתקבלה בקרב ההנהגה הצרפתית, עוד בטרם שמעו את הגירסה היהודית, הייתה חד משמעית: להשמיד את כל היהודים מיד.

השתדלנות היהודית החלה. התאריך בו התקבלה ההחלטה להרוג את היהודים היה י"ג ניסן, ערב חג הפסח, חג הגאולה. יממה לפני התקדש החג, מצאו את עצמם עשרות אלפי היהודים בפני שוקת שבורה. חרב ההרג והשמד הונפה עליהם, ואיימה להשמידם. הגזירה הלכה וקרבה, והשתדלנות המשיכה גם במהלך ימי חג הפסח עצמו. באותו ליל הסדר כיוונו כל היהודים באזור בכוונה יתירה במילים: "שבכל דוד ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם".

ביום ד' של חול המועד, הגיעה הבשורה המשמחת: הגזירה ירדה מעל סדר היום. השתדלנות הועילה, נציגי היהודים הצליחו להוכיח, כי דברי ההסתה לא נאמרו מעולם, והשליטים ובראשם אנשי הדת השתכנעו, באורח פלא, והסירו את הגזירה.

החגיגות בעיירות הצרפתיות החלו. היהודים חוו חג חירות אמיתי, וקבעו את יום ד' של חול המועד ליום שמחה וזיכרון לנס שעשה הקב"ה לעם ישראל.

המקור

בדרך להכשרת נתיב האבותעריכה

חיים לוינסון דיווח באתר עיתון הארץ ביום 25 אפריל 2010 המדינה לבג"ץ: תישקל האפשרות להכשיר מאחז שנועד להריסה - לקראת דיון בעתירה שעניינה לוח זמנים להריסת המאחז נתיב האבות, הודיעה הפרקליטות כי יש לבדוק שוב את מעמד הקרקע

פרקליטות המדינה הודיעה היום (ראשון) לבג"ץ כי המדינה תבחן אפשרות להכשיר את המאחז נתיב האבות שבגוש עציון, שהיה מיועד עד כה להריסה.

במאחז ישנם כארבעים מבנים שהוצאו להם צווי הריסה, לאחר שנקבע כי הם הוקמו על קרקע פרטית ולא קיבלו אישורי בנייה כדין. ב-2008 עתרה תנועת שלום עכשיו לבג"ץ, בבקשה לממש את הצווים. לפני שנה הורה בית המשפט למדינה להציג לוח זמנים להריסה, והמדינה טענה בתשובה כי עליה להפנות את המשאבים העומדים לרשותה לאכיפת צו הקפאת הבנייה בגדה המערבית. הדיון בעניין נקבע למחר.

היום, לקראת הדיון, הודיעה המדינה על שינוי בעמדתה. לדבריה, יש לערוך "הליך סקר" במקום, שמשמעותו בדיקה של מעמד הקרקע. אם ייקבע שמדובר בקרקע פרטית, ייהרס המקום בכפוף לסדרי העדיפויות. אם מדובר בקרקע מדינה, תיבחן האפשרות להוציא למקום אישורים רטרואקטיביים. המדינה הוסיפה כי אין לקבוע לוח זמנים לביצוע הליך הסקר, כי יש לכך שיקולים נרחבים.

שימו לב נתיב האבות (ג'בל חבון) – הוקם בפברואר 2001, ע"ג אדמות סקר (שרהב"ט אישר לקדם הליך סקר במקום – בתחום רשימת האיתורים המועדפים לקידום הליך סקר) - תשע שנים על הקרקע וטרם הספיקו לעשות סקר

השימוש הטלפון הסלולרי עריכה

הבהרה: המידע בוויקי פרטי זה אינו מהווה ייעוץ רפואי.

חוקרים בבריטניה החלו בסוף השבוע לערוך את המחקר הנרחב ביותר שנערך עד כה על ההשפעות ארוכות הטווח של הטלפון הסלולרי על הבריאות. החוקרים יעקבו אחר רבע מיליון בני אדם לפחות, מחמש מדינות באירופה, במשך עד 30 שנים.

המחקר, אשר מכונה Cohort Study on Mobile Communications, או בקיצור COSMOS, נבדל מניסיונות קודמים לבדוק אם קיים קשר בין השימוש בטלפון סלולרי לבין מחלות דוגמת סרטן והפרעות נוירולוגיות, בכך שהתנהגות המשתמשים תיבדק בזמן אמת.

במרבית המחקרים הקודמים נשאלו נבדקים שכבר סבלו מסרטן או מחלות אחרות על הרגלי השימוש שלהם בטלפון הסלולרי בשנים קודמות. בנוסף לכך, המחקרים התפרשו על פני פרק זמן קצר יותר, משום שהשימוש הנרחב בטלפונים סלולריים החל רק לפני כעשור שנים.

"אחד החסרונות של המחקרים שנערכו עד כה הוא שכאשר שואלים אנשים על השימוש שלהם בטלפונים סלולריים בחמש השנים האחרונות, עשויות להופיע שגיאות רבות", מסביר ג'ק רואולי, מנהל המחקר והקיימות בארגון GSMA (קיצור של GSM Association).


ברחבי העולם משתמשים כיום בכחמישה מיליארד טלפונים סלולריים. עד כה לא הצליחו גופים דוגמת ארגון הבריאות העולמי, האגודה האמריקנית למלחמה בסרטן ומשרדי בריאות של מדינות שונות למצוא ראיות חד משמעיות לכך שהשימוש בטלפון סלולרי פוגע בבריאות

המקור: אתר אנשים ומחשבים

הערה שלי: אם וכאשר יוכח זה כבר יהיה מאוחר

לקראת העלאת האופרה במצדהעריכה

Zucchero - Va Pensiero03:47

Zucchero - Va Pensiero

ביצוע יוצאי דופן

Coro Esclavos Hebreos (Va Pensiero), Verdi - Coro UdeC04:42

Coro Esclavos Hebreos (Va Pensiero), Verdi - Coro UdeC

ביצוע קלאסי

סיפור האופרה מבוסס על רקע הסיפור ההיסטורי של הגלייתם של היהודים מארץ ישראל לבבל על ידי המלך הבבלי נבוכדנצר, אך מלבד סיפור הרקע חורבן בית המקדש והגליית היהודים ל בבל על ידי נבוכדנצר.

אחד מהקטעים באופרה, "שירת העבדים העברים" (Va, penseiro), המבוצע על ידי המקהלה במערכה השלישית, הוא אחד מקטעי המקהלה המפורסמים ביותר באופרה. הרעיון העומד מאחורי הקטע הוא פרק התהילים קל"ז "על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון" [2].

שירת העבדים העבריים שימשה בתור הימנון של תנועת התחייה האיטלקית והושמע כמחאה כנגד השליט האוסטרי, אשר אסר על השמעת שירי מולדת. נגד השמעת שיר זה לא ניתן היה ולכן היה בו שימוש רב למטרות מחאה.

השיר גם מהווה הימנון בלתי רשמי של יהדות איטליה.


ראו גם כאן נבוקו - כולל עוד 2 ביצועים -

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.