FANDOM


מהו הקשר בין שם פרשתנו פרשת תזריע, שתוכנו הולדת חיים חדשים, לבין הנושא המרכזי של הפרשה – נגעים, שתוכנם היפך החיים, כמאמר רז"ל (נדרים סד) "מצורע חשוב כמת"?

  1. על הנגעים נאמר שהם "אות ופלא בישראל כדי להזהירן מלשון-הרע", וכן הסגרת והחלטת המצורע נועדו להבטיח "שלא יתעסק בשיחת הרשעים שהוא הליצנות ולשון-הרע" (רמב"ם סוף הלכות טומאת צרעת). הרי שגם עצם הופעת הנגע וגם דרך הטיפול בו, לא באו אלא כדי לתקן את המצורע ולהביא לידי כך שאדם זה שחשוב 'כמת' יתחיל חיים חדשים ונעלים יותר – "תזריע".
  2. "תזריע" רומז לעבודה בזמן הגלות, שהיא בבחינת 'זריעה' והכנה ל'צמיחת' הגאולה. כידוע שהגילויים דלעתיד תלויים במעשינו ועבודתינו בזמן הגלות והם 'פירות' זריעתנו עכשיו.

העובדה שפרשתנו, העוסקת בדיני נגעים (הרומזים לגלות), נקראת תזריע, מלמדת, שהעבודה האמורה צריכה להיות חדורה ב'תזריע' - כבר בעת העבודה צריך להרגיש שבפעולה זו 'זורעים' את הגאולה העתידה ואת הגילויים הנפלאים של ימות המשיח.

המקור: ליקוטי-שיחות, כרך כב, עמ' 70


עוד על פרשת תזריע - הקש כאן

עוד על פרשת מצורע - הקש כאן


על מצבו של הר הבית בימינועריכה

הרב מרדכי אליהו כתב בעלון "מעייני השועה" לפרשת השבוע:"רק במקום שיש אפשרות לחיים יש בו אפשרות למיתה ורק במקום שיש בו אפשרות לקדושה יש בו אפשרות גם לטומאה. ובמקום שיש קדושה גדולה יש אפשרות גם לטומאה יותר גדולה. וכתב על זה רבי חיים בן עטר בספרו 'אור החיים הקדוש': "והנה ההבדל שבו הורמו עם בני ישראל משאר הגויים הוא באמצעות קבלת התורה וכו'". בזכות התורה עם ישראל מיוחד ושונה מכל האומות. לכן יש לעם ישראל הלכות טומאה וטהרה מיוחדות שאינם בשום עם בעולם.

וממשיך להסביר אור החיים הקדוש: "כי על ידי שקבלו התורה, נעשו עם בני ישראל דבר שהרוחניים השפלים תאבים להדבק בהם. כאומרם ז"ל: "ישראל מטמאים בטומאת אהל, ואין אומות העולם מטמאים באהל". משל לשני כלים שהיו אצל בעל הבית. אחד מלא דבש ואחד מלא זבל והוציא אותם מחוץ לחדר. אותו שהיה מלא דבש - מתקבצים לו כל הזבובים והרמשים. ואותו שהיה מלא ז בל - הגם שיכנסו בו קצת מהרמשים לא ישווה לשל הדבש".

לכן בית המקדש שהוא מקום הקדושה הגדולה ביותר - כשהוא חרב הוא מקום שאליו השועלים מתקבצים. גם בימינו הוא המקום שאליו מתקבצים כל רשעי עולם. זה המקום שבו השפחה מתאמצת לרשת את מקום הגבירה.

הכרזת המדינהעריכה

הכרזת המדינה וידאו קצר

הכרזת המדינה וידאו קצר

מיומן מושב נחלים, שהיה אז בגליל העליון ליג הגבול הסורי:" .היינו מוכנים לפני 15 במאי 1948 – המועד הצפוי להכרזת המדינה. האחראי לבטחון הרשה פעם ביום לשמוע חדשות ברדיו. רצו לחסוך בשימוש בסוללות. היינו מתאספים כולם מסביב למכשיר לשמוע עתונים הגיעו מפעם לפעם. פעם ביום ששי בוקר, הודיעו ב"קול ישראל" : "היום בשעה 16.00 תהיה הודעה חשובה. זה היה ביום 14 במאי 1948. אמרתי – ממשיך את סיפורו שלום נוי (תושב נחלים) – "זו הכרזת המדינה". היה ויכוח בינינו. האחראי לא הסכים "לבזבז" סוללות. האזור היה בכר ריק מערבים. היתה לי בת דודה במושב "בית הלל" השכן. לקחתי רובה, הלכתי לשם ק"מ, חציתי את החצבני והגעתי. שם שמעתי על הכרזת המדינה. הייתי היחיד בישוב ששמע על הכרזת המדינה. חזרתי, ספרתי לאנשים. כולם שמחו. היה צריך להניף את הדגל. חברה אחת לקחה סדין לבן ובד כחול, אלתרה דגל והנפנו אותו.

באותו לילה היתה הוראה לכולם לישון בנעלים, כי אי אפשר לדעת מה יקרה. כל ארצות ערב איימו במלחמה. אני לקחתי בחשבון שלוש אפשרויות : או שנילקח בשבי, או שנהרג או שנברח. חשבתי שאם הצבא הסורי יכנס, אין לנו כל אפשרות לעצור אותם. אמנם ק"מ אחדים לפנינו היו הקיבוצים "דן" ו"דפנה" אך גם שם " לא היה כלום". למרות זאת את הנשים ואת הילדים לא פנינו.

חיים כהנא במלחמת העצמאות]


מצווה שמסרו ישראל עצמן עליהםעריכה

Iriot tefilin

יריעות התפילין המקור: עיתון הארץ

לזכרו של פרופ' חנן אשל , שהיה ראש המחלקה ללימודי ארץ ישראל בבר-אילן, ארכיאולוג, חוקר תקופת הבית השני, שהלך לעולמו ביום כ"ג ניסן תש"ע - 9 אפריל 2010. חנן אשל היה בנו של ד"ר יעקב אשל ז"ל, ממייסדי וראשי המרכז האוניברסיטאי באריאל. הוא נפטר לאחר מאבק במחלת הסרטן, ממנה נפטרה גם אחותו אפרת לפני שנים ספורות.

במוסף התרבות של עיתון "הארץ" הובאו מאמרו בכל אשם פרס (המימצאים בקן ציפור הפרס) . בו הוא דן במימצאים שהתגלו במדבר יהודה על התפילין. וכך הוא כתב:

מציאותן של שתי פרשיות התפילין בקן של הפרס במערת המגילות השכנה למערת הגולגלות העלתה בדעתי שלא רק את מגילת במדבר חלקו ביניהם כשלל הבדווים חומדי הממון והפרס שביקש להיטיב עם צאצאיו ולרפד את קנם בקרעי מגילות קלף. בין קטעי מגילות שרכשו אוצרי המגילות במוזיאון רוקפלר מידי הבדווים, בתקופת השלטון הירדני, היו שתי פרשיות אחרות של תפילין, שמקום הימצאן לא נודע. גם הן פורסמו באותו כרך בסדרת פרסומי המגילות (DJD) מאוקספורד. האומנם יהיה זה מופרך להציע ששתי הפרשיות ממוזיאון רוקפלר ושתי הפרשיות מקן הפרס מקורן מאותו זוג תפילין שנשא אחד מפליטי מרד בר כוכבא בבורחו למערת הגולגלות?

ארבעה קטעי התפילין הללו השתייכו איפוא לערכת תפילין אחת המצטרפת לתפילין שהתגלו במערת מפלט בוואדי מורבעת. מלבד השניים הללו, לא נמצאו תפילין נוספים בין חפציהם של מורדי בר כוכבא שנתגלו במערות המפלט שבצוקי מדבר יהודה. לכאורה, היעדר זה מעורר פליאה ולא פחות ממנו היעדרם המוחלט של תפילין במצדה, במגורי הקנאים מהמרד הגדול. והשאלה עוד מחריפה לנוכח ריבוין של יריעות התפילין, שלושים במניין, שנתגלו בקומראן.

ומסיים:"ההסבר לכך נעוץ בנסיבות התקופה. אנשי כת האיסיים שהתגוררו בקומראן כבר שנים רבות לפני המרד, קיימו במקום שגרת חיים שכללה טבילה יומיומית והקפדה על טהרת הגוף וניקיונו ובתוך כך גם עיטרו את ראשם וזרועם בתפילין. אך המורדים במרד הגדול שמצאו מקלט במצדה ופליטי מרד בר כוכבא שברחו למערות המפלט בצוקי המדבר, פעלו בשעת חירום שבה השתבשו אורחות החיים הנורמליים וכך גם נאלצו לוותר על הנחת התפילין. עדות בכתובים לכך אנו מוצאים בתלמוד הבבלי: "רבי שמעון בן אלעזר אומר: כל מצווה שמסרו ישראל עצמן עליהם למיתה בשעת גזרת המלכות (=דיכוי מרד בר כוכבא), כגון עבודת כוכבים ומילה - עדיין היא מוחזקת בידם, וכל מצווה שלא מסרו ישראל עצמן עליה למיתה בשעת גזירת המלכות, כגון תפילין - עדיין היא מרופה בידם" (בבלי, שבת קל ע"א).

קביעת מזוזה בנגוהותעריכה

קביעת מזוזה הגבעה הדרומית

קביעת מזוזה הגבעה הדרומית.avi

נגוהות הוא יישוב קהילתי במורדות המערביים של הר חברון בגובה 707 מטר מעל פני-הים. ממנו נשקף חבל לכיש .

לפני מספר חודשים הרסו כוחות צבא ומשטרה את ביתם של משפחת בן דוד בגבעת "בית הכרם" סמוך לנגוהות. משפחת בן דוד על ששת ילדיהם הקטנים נזרקה לרחוב.

את המזוזה שהיתה קבועה על פתח ביתם חילצנו מבין ההריסות, אתמול נקבעה מזוזה זאת באופן זמני ,במבנה חדש שאוכלס באותה גבעה, על ידי משפחה אחרת. המבנה ממוקם כמה מאות מטרים מהבית ההרוס של משפחת בן דוד.

המזוזה נקבע באופן ארעי בתקוה שבמהרה תקבע במקומה הטבעי בביתם של משפחת בן דוד שיוקם מחדש.

בסרטון נתן בן דוד קובע מזוזה

למידע נוסף על נגוהות הקש כאן

ערב יום עצמאות תש"חעריכה

Kfarezion1

כאן נרצחו מגיני כפר עציון

ביום חמישי, ד' באייר תש"ח (13 במאי 1948 ) יום אחד בלבד לפני הכרזת המדינה, נפל כפר עציון. רבים ממגיניו נהרגו תוך כדי קרב. הנותרים, לאחר שנכנעו לכוחות סדירים של הלגיון הערבי, נטבחו כולם על ידי חיילי הלגיון הערבי שקבלו אימון צבאי בריטי "תיקני" וערביי האזור, מלבד ארבעה לוחמים שהצליחו להימלט.

"היסטוריונים ישראליים אחדים שחקרו את הטבח בכפר עציון (כגון לוי, 1986 ואיסרוף, 2005) ציינו כי לאחר שהמגינים נכנעו, הם הניפו דגל לבן והתייצבו מול מבנה בית הספר של המנזר הגרמני. היו שם 133 איש. לאחר שהם צולמו על ידי איש עם כאפיה הגיע רכב משוריין, שככל הנראה השתייך ללגיון הירדני, שפתח עליהם באש מקלע ובעקבותיו הצטרפו לרצח גם הכוחות הערביים המקומיים. קבוצת המגינים הצליחה לזחול אל תוך מרתף המנזר, בו הם הגנו על עצמם עד אשר מספר רב של רימונים הושלך לתוך המרתף. כתוצאה, המבנה פוצץ והתמוטט עליהם, וכמעט כולם נהרגו. המקור:הויקיפדיה העברית.

לא נוכל להיות 'ככל הגוייםעריכה

"שיחת השבוע" שלחב"ד כתב בעלון השבועי:"אבל מתברר שהעניין היהודי מסרב לרדת מעל סדר־היום. להפך, דווקא המדינה היהודית תופסת שוב ושוב את הכותרות בדעת הקהל העולמית. העיסוק בנו חורג מכל פרופורצייה.

בעולם מתרחשות מלחמות אכזריות ואין איש מתעניין בהן, אבל כל אירוע בישראל מעורר מיד את מערכות הדיפלומטיה העולמית. וכך, במקום לפתור את 'הבעיה היהודית', הקמת המדינה העצימה אותה פי כמה וכמה. האמת היא שהמציאות הזאת אינה צריכה להפתיע אותנו. העם היהודי איננו עם ככל העמים, והמחשבה שנהיה ככל הגויים הייתה מוטעית מיסודה. הלוא כך כבר הודיע לנו הקב"ה לפני אלפי שנים: "והעולה על רוחכם – היוֹ לא תהיה, אשר אתם אומרים נהיה כגויים, כמשפחות הארצות" (יחזקאל כ,לב).

עצמאות יהודית אמיתית משמעותה לחדול מלחקות את עמי העולם אלא להיות יהודיםבמלוא מובן המילה. ארץ־ישראל, המכונה 'פלטרין של מלך', אינה יכולה להיות כמו לונדון או ניו־יורק. מדינה יהודית צריכה להתנהל על־פי עולם הערכים היהודי ולהראות לעולם כולו איך נראה עם שחי על־פי התורה שניתנה בהר־סיני.


אגן נחל הירקון - מבחר אתרים לביקור עריכה

אגן נחל הירקון -מבחר אתרים
נחל הירקון
A מגדל צדק
B עזבת צרטה
C תל אפק
D מעיינות הירקון
E טחנת קמח אל-מיר
F חוות אנטואן קיסר
G בית הביטון הראשון בארץ ישראל
H טחנת הקמח אבו-רבח
L תל קנה
J טחנת הקמח פרוחיה
K אוּ‏מְלָבָּס - היום חלק מפתח-תקווה
L תל-זיתון
M עשר טחנות - היום אצטדיון רמת גן
N תל גריסה - היום גבעת נפוליאון רמת גן
O שבע טחנות
P תל קסילה
Q תל כודאדי
R גן מקורות הירקון
רשות נחל הירקון

מבחר של אתרים לביקור מצויים במרכז הארץ. במרחק של נסיעה קצרה מגוש דן. בחר לך אתר לביקור. אנא בזהירות כמקובל בטיול.

על מיקום האתרים הקש על המפה מטה ותקבל את תמונת האתר ואת שמו.

פרטים על האתר תקבל על ידי הקשה על שמו ברשימה השמאלית

על האתרים באגן הירקון: "יש ענין רב בסקירת תולדותיו של אגן הירקון, שכן בימי קדם היה הנוף היישובי באזור שונה לחלוטין מזה המוכר לנו היום. נהר הירקון חוצה כיום את האזור הצפוף ביותר במדינת ישראל, ונתון לתהליכי פיתוח מהירים, המסכנים את עתידו כמוקד לטיולים ולבילויים. לא כך היה הדבר בתקופות הקודמות. הגבעות המשתרעות משני צדיו של העמק, שבו זורם הנהר, היו ריקות כמעט מיישוב. כך גם לגבי העמק עצמו, שהיה בוצי ומגודל צמחיית נהר, חסר נתיבי תחבורה נוחים וברובו לא נוח לעיבוד חקלאי.

להלן ייסקרו תולדותיו של אגן הירקון בתקופות השונות, ויתוארו היישובים העיקריים שקמו לאורכו. כל זאת על רקע הבנת אופיו, מבנהו והתאמתו לצורכי האדם וליכולתו הטכנולוגית באותם ימים. הבסיס לדיון הוא המחקר הארכיאולוגי של האזור בכלל ושל התלים העיקריים בו בפרט, המתנהל זה עשרות שנים. במסגרתו נחפרו, בחפירות שיטתיות ומתוכננות, כמעט כל הערים החשובות שקדמו לאורך הנהר. בחפירות הצלה מזדמנות ובסקר ארכיאולוגי משלים נבדקו אתרים קטנים רבים – כפרים, חוות, מתקני חקלאות ומלאכה וקברים. ריכוז כל המידע המצטבר מאפשר לסקור את תולדות האזור ולתאר את אתריו."

המקור: איתן אילון, מוזיאון ארץ ישראל – תל-אביב אתר רשות הירקון -2005

המפה נטענת...


Flusskarte Yarkon

אגן הירקון - הויקיפדיה העברית

סיור לצפוןעריכה

מרות - MEROTH

מרות - MEROTH

Marot

מטמון ענק שהתגלה בבית הכנסת

בצפון מצוי אתר מיוחד ליד הקיבוץ איילת השחר וחצור המקראית , ב"שטח אש" של צה"ל, האמור להיות פתוח ביום העצמאות. תיאום פיקוד הצפון - 04-6979007

ב1978 שהה צבי אילן עם משפחתו באנגליה. הוא חקר תעודות של הגניזה הקהירית השמורות בקמברידג . ברשימה שמתארת מסלול של עולה רגל לקברי הצדיקים בא"י הוזכר הכפר מארוס. מיהו הצדיק ממארוס? שמו לא ברור בתעודה.

יוסף בן מתיתיהו מזכיר פעמיים יישוב ושמו MEROTH: ברשימת היישובים שבוצרו על ידו בשנת 66 כהכנה למרד: "..ארבל, עכברה, צפת, יבנית, מרות" בתאור הגבול הצפוני: "מכפר תלה אשר על הירדן ועד מרות"

צבי אילן ויוסף סטפנסקי חיפשו את שרידי מרות בחורבות הכפר הערבי מרוס, 4 ק"מ ממערב לתל חצור.אחרי שעות של חיפושים הם מגיעים לאתר שמצפון לכפר. שני ראשי עמודים מבצבצים מבין השיחים בכיוון צפון-דרום. צבי מחפש ומוצא ראש עמוד שלישי.

במרכז האתר בית הכנסת הוא מהמאה ה-4, ימי חיבור התלמוד. בית הכנסת הושלם במאה ה-7. חזית הבניין הייתה בדרום (לכיוון ירושלים) והיא קושטה באבנים מעוטרות. קירות הבניין היו מטויחים בטיח צבוע בצבע אדום. בחפירות בית הכסת התגלתה רצפת פסיפס ובה תאור של לוחם צעיר וסביבו [חרב, |קסדת נחושת ומגן אפשר שזהו תאורו של דוד מלך ישראל ועימו כלי הנשק שלקח מגולית הפלישתי ראו תמונה בקישור מטה.

ברצפה רשומה גם הכתובת: "יודן בר שמעון מני" - אולי שמו של התורם או של האמן שהתקין את הרצפה. הפסיפס הוא הראשון שנתגלה בבית כנסת בגליל. בתקופות קודמות הריצוף בבתי הכנסת בגליל היה באבן. לפני חזית בית הכנסת נחשפה חצר רחבת ידיים ומבנה נוסף, כנראהבית מדרש. ייתכן גם, שבמרוצת השנים, הכניסה לבית הכנסת הפכה לחדר לימוד לתלמידים. מכלול מוסדות הציבור שהתגלה במרכז אחד: בית-כנסת, חדר לימוד ובית-מדרש במרכז קהילתי, מעידה על אמידותו וחיוניותו של היישוב לפחות עד המאה ה-7.

מצגת על בית הכנסת - עריכה אלמוגה אילן

עוד על בית הכנסת העתיק במרות

רמי לוי שיווק השקמהעריכה

עשר דקות צפונית מירושלים הגעתי לרשת המזון, אשר עליה שמעתי בעבר. החוויה מהמקום, אשר גרמה לי לכתוב דברים אלה לא היו מחירי המוצרים (לא בדקתי) וכיוצא בזה, אלה האוירה הכללית, המצביע כי יש עדיין סיכוי לדו-קיום ערבי-יהודי בארץ ישראל.

באולם החנות נעים מתנחל או מתנחלת עם ילדים סביבם יחד עם נשים ערביות עטויותכיסוי ראש. בצמוד להם, איש עסקים ערבי הבוחן עם בניו את המוצרים ומורה להם להוריד מוצר זה או אחר, בכמויות אחדות, לעגלת הקניות. ניכר כי מדובר בסוחר המכיר היט את הסחורה.

הגעתי למזנון ושם ממש עולם שונה, מכל המצופה: ליד שלחן אחד חמישה קציני צה"ל מפיקוד המרכז אוכלים המבורג צלוי. מגיעים למזנון שני קצינים מסיור, מלאים אבק ומכוסים בציוד - גם הם פונים לבשר. עוברים דקות אחדות ומגיעות שלוש נשים ערביות אלגנטיות, כאלו יצאו ממספרה, צוחקות, נהנותמן האוירה, מסיבות בשולחן ליד הקצינים ומזמינות פיצה. לא עובר זמן מה ושתי ערביות, על כיסוי ראש מלא, מצטרפות לסועדים בשולחן נפרד. הם מזמינות המבורגר.

ובתום 15 דקות, בטרם עזבתי את המקום, הגיע מתנחל ממעלה מיכמש - לבוש מעיל מתנחל ורובה - חמש זאטוטים בעקבותיו. כולם לפיצה. שאלתי את הקטנה מה היא מחפשת כאן: בתשובה מלאת חן השיבה pizza - כמו נפוליטנית קטנה.

בקיצור עדיין יש תקווה לדו-קיום בארצנו - זאת ברכתי ליום העצמאות.

בקשתי להכיראת הרשת ולהלן קטע קצר ממה שנכתב באתר:"רמי לוי שיווק השקמה" – היא רשת המזון הקמעונאית הזולה במדינה כבר שלושה עשורים, וסניפיה ממוקמים בירושלים, מרכז, צפון ודרום.

החברה מפעילה רשת סופרמרקטים וחנויות ביגוד והנעלה במחירים מוזלים, בירושלים, שילת (מודיעין), מישור אדומים, מבשרת ציון בשער בנימין, ר"ג, טבריה, חיפה, זכרון יעקב, ביתר, נשר, ובעתיד במקומות נוספים.

התפיסה הייחודית של הצבת הלקוח במרכז והקפדה על המחירים האטרקטיביים ביותר, הם שהביאו להצלחת הרשת, שהפכה לסמל מסחרי פופולארי בכל מקום בו הגיעה.


תמונות נדירות מתש"חעריכה

דיסקינלנדעריכה

דיסקינלנד

דיסקינלנד

בעקבות מלשינות, ריגול ובגידה של עיתונאים המזוהים עם הארץ יוצא דודו אלהרר בקטע וידאו מצחיק "דיסקינלנד" - 3 דקות - נגד ה'אהבל' גדעון לוי ועיתון 'הארץ'. תהנו, מגיע לכם לצחוק. דיסקין - "וואלה דיקטטור"?

הובא באתר רוטר נט ו"ישראל צפונית"