FANDOM


הרב דב ביגון כתב על הנושא :"ממצרים לירושלים" בעלון לשבת "באהבה ובאמונה" - ביציאת מצרים נולדנו, נגאלנו ונבדלנו מבין העמים. התחלנו את המסע הארוך במשך אלפי שנים במטרה להגיע לירושלים. אמנם נולדנו במצרים אבל טִבעֵנו וטוּבנו מתגלים בכל עצמתם בירושלים, כפי שכבר נאמר לאברהם אבינו "לך לך... אל הארץ אשר אראך ואעשך לגוי גדול ונברכו בך כל משפחות האדמה", כפרוש רש"י: לך לך - להנאתך ולטובתך ושם אעשך לגוי גדול... ואודיע טבעך בעולם". ומעשה אבות סימן לבנים. לאורך כל הדרך הארוכה ממצרים לירושלים מתנכלים לנו לכלותנו והקב"ה מצילנו מידם כפי שאנו אומרים זאת בהגדה, "והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקב"ה מצילנו מידם".

נכון לעכשיו, בליל הסדר, נזכור ונעלה על נס את עברנו, כיצד הקב"ה עשה לאבותינו ולנו נסים ונפלאות והוציא אותנו מעבדות לחירות ומחושך לאור, אבל עלינו גם להביט להתבונן באמונה בביטחון ובשמחה אל עתידנו. אמנם נולדנו ונבדלנו במצרים, אבל נשמתנו ואורנו וייעודנו וייחודינו - אלו מתגלים במלוא עוצמתם בארץ ישראל וירושלים. ההבטחה לאברהם אבינו "ואעשך לגוי גדול" שדרכו מתגלה אור העולם היא דווקא בירושלים כפי שנאמר ירושלים אורו של עולם.

בדורנו אנו נמצאים בסוף מסלול של אלפי שנים, וכידוע בסוף מסלול, כמו במרוץ מרתון, מתגלים הקשיים היותר גדולים. כך גם בדורנו, השואה הנוראה, המלחמות שהיו, והאיומים שמאיימים עלינו אויבינו להשמידנו. אבל אנו מאמינים בני מאמינים ובטוחים שכשם שהתגברנו על כל המכשולים והקשיים עד כה, נתגבר בעזרת השי"ת גם על הקשיים הללו ויתקיים בנו "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות".

ונזכה כולנו ביחד, כל עם ישראל, לשוב לארצנו ולירושלים בירתנו כפי שאנו אומרים זאת בסיום ליל הסדר "בשנה הבאה בירושלים הבנויה" ומתוך כך נזכה אנו והעולם כולו לגאולה שלמה ולחירות עולם. בברכת חג פסח כשר ושמח מהמצפה לישועה השלמה

עדכוני כשרותעריכה

(התקבל מצבי שביט)

רב הישוב אלקנה ביקש למסור בזה הלשון: התברר לי, היום, משיחות עם חברות "סנו" ו"ניקול", שבייצור נייר סופג מערבבים קמח, כך שיש בזה חשש חמץ גמור!! לכן: נייר סופג- של חב' "סנו"- "סנו סושי"- כשר לפסח (קמח תפו"א) "רב מגבת"- לא כשר לפסח! של חב' "ניקול" (חברת-בת של חוגלה)- לא כשר לפסח!


סדנת אפיית מצות ביישוב קדומים עריכה

Sadna le afiat mazot kdumim

אפיית מצות בקדומים

(מקור: חב"ד אינפו י ניסן ה'תש"ע (25.03.2010)

ביום שני נערכה סדנת אפיית מצות לתושבי היישוב קדומים שבשומרון. הרב דור פישמן - מנהל בית חב"ד ביישוב בשיתוף עם השליח הרב יצחק כהן מקרני שומרון, ערכו את סדנת האפייה לכ-‏250 מילדי קדומים. הילדים נהנו מצפייה בסרט "שלומי וסתם" בהפקת "צעירי חב"ד", ולאחר מכן למדו על אפיית המצות והכינו בעצמם מצה שנאפתה במקום.

הגדות פסח עתיקותעריכה

Hagada italcit

הגדה איטלקית עתיקה - ממחוז פיימונטה

אפרים וקלריסה ערכו מצגות של הגדות עתיקות - ארבע במספר:

  1. כתבי יד מצוירות - איטלקיות
  2. הגדות אשכנזיות
  3. הגדות ספרדיות - לפני המצאת הדפוס 1300
  4. הגדות אשכנזיות לאחר המצאת הדפוס

הקישור לאתר של אפרים ולריסה

בתי חב"ד בעולםעריכה

'חב"ד בעולם' - מרכז מידע על כל המוסדות, ארגונים ובתי חב"ד על פני הגלובוס. המדור מאפשר גישה מהירה לכל כתובות בתי חב"ד ברחבי העולם - ללא יוצא מן הכלל, באמצעות מנוע חיפוש מתקדם בו ניתן לחפש לפי שם הרב / עיר / מוסד באנגלית או בעברית.

||בתי חב"ד בעולם

פירוש זבח פסחעריכה

הפירוש "זבח פסח" מפרי עטו של רבי יצחק אברבנאל, הנחשב לראשון פרשני ההגדה. פירוש זה נכתב בעת גלותו בעיירה מונופולי שעל חוף הים האדריאטי, בהקדמה רשם רבי יצחק את קורותיו בחרוזים, בתוכם הוא מביא את געגועיו לבני משפחתו שנותרו בבירה בפורטוגל: "לו הייתי בבית, בית והון נחלת אבות, בית מלא ברכת ה' בליסבינה המהוללה..." לא ידוע מי מחזיק כיום בהגדה המקורית, אבל מהדורות הפקסימיליה של ההגדה עם פירוש זה מצויה בבתים רבים.

עיקורו הוא חיבור של מאה שאלות על ליל הסדר. הוא מדגיש את השאלה, כאשר לא תמיד הוא מציג את התשובה ומשאיר בידי הקורא לחפש אותה. כך למשל בשאלות הבאות:

  • הקושיה הי"ג - למה חכמי ישראל סיפרו ביציאת מצרים כל הלילה. "מה הגיע אליהם לחסיר שינה מעיניהם ותנומה מעפעפיהם, והתורה ציוותה ושמחת החגיך. וזה עינוי נפש.

ומשיב: ליל הסדר היה "ליל שימורים" הוא לה'. וישראל לא היו ישנים כלל באותו הלילה כשיצאו ממצרים, כי חלק רשאון של הלילה התעסקו ביציאה ולכן לא נתנו כל הלילה תנומה לעפעפיהם. ולפי שחייב כל אשם לראות כאילו הוא יצא ממצרים, לכן ראו הקדושים האלה לעשות כמעשיהם שמיד בתחילת הלילה התעסקו במצוות המצה והמרור וזכר הפסח כמו שעשו אבותיהם במצרים. ואחר-כך, בכל שאר הלילה היו מספרים ביציאה, ובזה הראו את עצמם כאילו הם יצאו - "הותר בזה הספק הי"ג"

  • למה קוראים את הלל למקוטעין - חלק לפי הסעודה וחלק לאחריה. הוא אומר:"ויותר היה ראוי שנגמור את ההלל בבת אחת, מבלי הפסקה כדרך קריאתו במועדי ה'"

והוא משיב: "כי שני הפרקים הראשונים מ"הלל" עד "למעיינו מים" נאמרו על יציאת מצרים, ולכן עשו בו הפסקה ןתקנו בו אחריו ברכת הגאולה שענינה ההודאה על גאולת מצרים. ותקנו שיעשו אחריו מצוות המצה והמרור ויאכלו הסעודה ואחריה יבא החלק השני מן ההלל וענינו לעתיד לבוא לזמן הגלויות."

  • שפוך חמתך - מה ראוי להכנסי בתוך פרקי הלל את פסוקי "שפוך חמתך על הגויים אשר לא ידעוך.."

והוא מסיים: "בהצגת הקושיה, הוא מכם, הגעתי למאה קושיות !". וכאן הוא מתחיל לבאר אחת לאחת את הקושיות.



טקסט מלא של הפירוש

ארץ ישראל בהגדה של פסחעריכה

ד"ר חגי בן-ארצי עוסק בנושא בדף השבועי של אוניברסיטת בר אילן לשנת תשס"ח. במשנה במסכת פסחים מוגדרת היטב מצוות ההגדה ("והגדת לבנ ך") שמוטלת על ההורים בליל הסדר: "ולפי דעתו של בן אביו מלמדו – מתחיל בגנות ומסיים בשבח, ודורש מ'ארמי אובד אבי' עד שיגמור כל הפרשה כולה " ( י, ד). כלומר היסוד להגדה הוא פסוקי פרשת 'מקרא ביכורים' שבספר דברים (כו:ה-ט), שאותם צריך האב לקרוא ולדרוש וללמד ם לבנו לפי יכו לת ההבנה שלו. ואכן, בהגדה המקובלת בכל עדות ישראל הטקסט העיקרי הוא פסוקי פרשת 'מקרא ביכורים' המתחילים במילים "ארמי אובד אבי" בתוספת מדרשים על פסוקים אלה, בעיקר מתוך "ספרי" (מדרש ההלכה על ספר דברים). עם זה מתברר שההגדה המסורתית איננה עומדת בדרישות של המשנה שאותן מביא הרמב"ם להלכה . המשנה קובעת שיש לדרוש "את כל הפרשה כולה ", והפסוק המסיים את הפרשה הוא "ויביאנו אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ ה זאת א רץ זבת חלב ודבש (דב' כו:ט). אין נוסח של ההגדה המסורתית שבו מופיע הפסוק הזה, שהוא שיאה ופסגתה של הפרשה. רק בפסוק זה נסגר המעגל של הגאולה, של ההבטחה והגשמתה , של השבועה וקיומה: "הגדתִּי היום לה' א-להיך כי באתי א ל הארץ אשר נשבע ה' לאבֹינו לתת לנו" (שם ג).

מה קרה לפסוק הזה? לאן הוא נעלם?

מתברר שנוסח ההגדה שבידינו התגבש סופית בידי חכמי בבל. (ראו, למשל, את נוסח שאלות ארבעת הבנים. הוא איננו תואם את הנוסח המו פיע בתלמוד הירושלמי (י, ג), שמשקף את הנוסח הארץ-ישראלי של ההגדה וראו גם את מאמרו של מנחם בן ישר, "על מדרש ארבעת הבנים שבהגדת פסח", דף שבועי לפרשת צו ושבת הגדול תשס"ז (מס' 697) )

יהודי התפוצות התקשו להכריז "ויביאנו אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת", בשעה שהעם היה יושב בגולה, וארץ ישראל הייתה בידי הרומאים. קשה לדעת אם הייתה זאת יָ זמה של החכמים או מנהג של העם שקיבל את אישורם של החכמים. מכל מקום, הפסוק וכל שפע המדרשים שעליו נעלם מן ההגדה הבבלית, שנהייתה לנוסח המקובל בעם ישראל.

והוא מבכם: השבת פסוקי הארץ אל ההגדה בליל הסדר איננה רק שחזור של הנוסח הארץ-ישראלי הק דום, אלא חובה הכרחית ומתבקשת של הודיה ושבח לבורא עולם על הזכות שזכינו לשוב לארץ הקודש, נחלת ה', אחרי אלפיים שנו ת גלות, ולראות בהתגשמותה של הבטחת ה' לאבות האומה ולנביאי ישראל

הקש לקריאת המאמר כולו

למה אומרים הלל בלילהעריכה

(לפי שיחת חב"ד)

פרשתנו התורה מוסיפה לפרט את דיני הקרבנות, ולבסוף היא מסכמת את הדברים בפסוקים: "זאת התורה לעולה, למנחה, ולחטאת... אשר ציווה ה' את משה... ביום צוותו את בני־ישראל להקריב את קרבניהם". מהמילים "ביום צוותו" נלמדת ההלכה שהקרבנות קרבים אך ורק ביום ולא בלילה. גם ההלל שהיו אומרים בעת הקרבת הקרבנות חובה לאומרו ביום דווקא, ומכאן נגזר שכל אמירת הלל יש לאומרה ביום בלבד ולא בלילה.

יוצא מן הכלל לכן אין אומרים הלל בלילות המועדים, אלא רק ביום. אמנם החג מתחיל בערב, ולכאורה היה ראוי שאמירת ההלל תהיה בעת כניסת החג. בחנוכה הדבר בולט עוד יותר – הדלקת הנרות וברכת הנס היא בערב, והיה מתבקש לומר את ההלל גם־כן בערב. אבל הואיל ואמירת ההלל בעת הקרבת הקרבנות הייתה ביום בלבד, אין אומרים את ההלל אלא ביום ולא בלילה.

יש יוצא מן הכלל אחד – ליל חג־הפסח. בלילה הזה אומרים את ההלל בתוך אמירת ההגדה, ולמנהג החסידים אומרים את ההלל גם בציבור,בתפילת ערבית של ליל החג.

מה נשתנה אפוא הלילה הזה מכל המועדים, שבו חורגים מהטעם הפנימי לכך קשור במשמעותם העמוקה של ההלל ושל ליל הסדר. המילה 'הלל' קשורה למילה הילה, אור, ככתוב "בְּהִלוֹ נֵרוֹ". על־ידי אמירת ההלל מושכים אור אלוקי עליון מלמעלה, ואור זה אפשר להשיגו רק ביום, ואילו בלילה,במצב של חשֵכה, אי־אפשר להוריד למטה אור זה.

יוצא מכלל זה הוא ליל הסדר, שבו "לילה כיום יאיר". זה לילה מיוחד במינו שבו מתחברים שני ההפכים – לילה ויום. בלילה הזה החושך נהפך לאור, ולכן אפשר לומר בו הלל, כי הלילה הזה אינו ככל לילה, אלא לילה של גילוי אור עליון ביותר.

עניין זה בא לידי ביטוי גם בהיות הלילה הזה 'ליל שימורים', ולכן אין קוראים בו את הנוסח המלא של 'קריאת שמע שעל המיטה', אלא את הפרשה הראשונה של קריאת שמע בלבד וברכת 'המפיל'. הסיבה לכך, ככתוב בספרי ההלכה – "לפי שלילה זה אינו צריך שימור".

בכך הלילה הזה נעלה אף מליל יום־הכיפורים. אמנם אמרו חז"ל שביום־הכיפורים אין לשטן רשות לקטרג על עם־ישראל, ובכל־זאת קוראים בליל יום־הכיפורים את 'קריאת שמע שעל המיטה'. לעומתו, בליל חג־הפסח אין קוראים את הנוסח הרגיל, כי זה 'ליל שימורים'. בזה ייחודו של הלילה הזה, שבו מאיר גילוי אלוקי עליון ביותר, שהופך את הלילה לאור, עד שאין הוא צריך שמירה, ולהפך, הלילה נהפך לזמן שבו קוראים את ההלל. ( לפי תורת מנחם כרך ל, עמ' 21)

למטיילים בחגעריכה

רשימת האירועים בחבל ארץ בנימין

רשימת היקבים בשומרון

סיורים בעיר דודעריכה

City of David

דגם עיר דוד המקור:הויקיפדיה העברית

אטרקציות וסיורים בעיר דוד- ירושלים הקדומה רביעי- שישי, ראשון ט"ז-י"ח, כ' ניסן ( 31 במרץ, 1-2,4 באפריל ) בואו לחגוג וליהנות עם שלל אטרקציות סיורים ואירועים לכל המשפחה באתרי ירושלים הקדומה: עיר דוד, הר הזיתים, וארמון הנציב.

סיור מודרך בעיר דוד - בגבעת עיר דוד התרחשו רבים מספורי התנ"ך ולמעלה ממחציתם נכתבו בה,בגבעה זו מרוכזים מרבית הממצאים מתקופת הבית הראשון. הביקור במקום מאפשר הכרות עם תקופת מלוכה ישראלית ותפארת ירושלמית ומזמן לבאים בשעריו נגיעה בשורשיה של ירושלים ובשורשיו של עם ישראל. ביקור במקום בו נולדה ירושלים...

הביקור באתר כולל:

  • מיצג תלת-מימדי מרגש
  • גג הצופה-תצפית מרהיבה אל גבולות עיר דוד
  • שטח G- קריית השלטון של תקופת בית ראשון
  • בית המעיין – הפתרון החדש לתעלומה איך השתמשו הכנענים במעיין הגיחון
  • יקבת חזקיהו שנחצבה לפני למעלה מ-2700 שנה (כולל הליכה במים בתקופת הקיץ)
  • בריכת השילוח מתקופת בית שני שהתגלתה לאחרונה.

על הסיורים המוצעים

לפרטים הקישו כאן

ביקור במערת המכפלהעריכה

Maarat hmacpela

הזמנה לביקור במערת המכפלה


הזמנת יקב פסגות עריכה

(נא לזכור - אם שותים - לא נוהגים)

Jecev pesagot 2

באדיבות: יעלה ברינר - מרכז מבקרים נחלת בנימין יקב פסגות 052-7710000

Jecev pesagot 1

באדיבות: יעלה ברינר

המיקום: יקב פסגות שוכן צפונית לירושלים בסמוך לתחנת הדלק מעבר מכמש, ובעל חשיבות אסטרטגית גדולה כיוון שהוא חולש על ציר 60 ( כביש ירושלים - שכם ) ויוצר רצף התיישבותי בואכה עפרה ובית - אל. היישוב משקיף על אזור בקעת הירדן ממזרח, ועל אזור הרי ירושלים מדרום. ממרפסת הזכוכית של היקב נשקפים ואדי קלט במרחק, וקרוב יותר ממש מעבר לכביש נשפך נחל מכמש. לידו עוברת הדרך למגרון.

יקב פסגות הינו יקב בוטיק אשר הוקם לפני 6 שנים ע"י יעקב ונעמה ברג, היקב מתמקד בעשייה של יינות איכותיים מן השורה הראשונה, היקב שוכן על צלע הר במרומי נחלת בנימין צפונית לירושלים.

יקב פסגות החל את דרכו כיקב גרא'ז וייצר בשנתו הראשונה כ- 4000 בקבוקים. כיום מייצר היקב כ- 80,000 בקבוקים בשנה ,כשחלק ניכר מן היינות מופנה ליצוא, בין המדינות שאליהן מייצא היקב : ארה"ב, קנדה, דרום אמריקה, אוסטרליה, צרפת ואנגליה.

לאחרונה חנך "יקב פסגות " מרכז מבקרים יפיפה הצופה לנוף מרהיב. מרכז המבקרים של היקב צופה אל עבר הרי אדום שבמזרח ואל ירושלים מדרום. אזור זה היה משופע בכרמים וביקבים בעת העתיקה ששרידיהם קיימים עד היום. היינות המשובחים ביותר מתיישנים במערה עתיקה מימי בית שני הנמצאת בלב כרמי היקב.

עוד פרטים


סיורים יתקיימו במהלך חול המועד פסח החל מ- יום רביעי – 31/3 ועד יום שישי ה – 2/4 בין השעות : 10:30-16:30 .

כרטיס כניסה לאדם – 10 שקלים

כרטיס כניסה+ טעימת יין – 18 שקלים

כרטיס כניסה משפחתי +טעימת יין למבוגרים – 50 שקלים.

חודש ניסן ביריחו עריכה

(ליום כ"ח בניסן)

יום כיבוש יריחו – טיול באזור והתוועדות עם הרב יצחק גינזבורג שליט"א בבית הכנסת "שלום על ישראל" כ"ח ניסן הוא יום כבוש יריחו. תמיד קיימנו התוועדות גדולה עם הרב יצחק גינזבורג ביריחו בבית הכנסת "שלטום על ישראל", ומאז עשר שנים שאיננו מתפללים בבית הכנסת קיימנו התוועדות זו בבית חגלה. השנה בע"ה נקיים את ההתוועדות בציבור גדול בבית הכנסת "שלום על ישראל" ביריחו, בין השעה 16:00 ל- 23:00.

ביום שני, כ"ח ניסן (12/04/2010) אוטובוס ייצא מנתניה ב-9:00 בבוקר ויעבור דרך פתח תקווה וכביש חוצה שומרון.

  • נוסעיי האוטובוס מנתניה יטיילו באזור עין חגלה , נהר הירדן ועוג'ה . באחר הצהריים יצטרפו להתוועדות של הרב גינזבורג בבית הכנסת "שלום על ישראל" ביריחו.
  • אוטובוס נוסף ייצא מירושלים דרך בית חוגלה ומבואות יריחו. שעת המשוערת של היציאה מירושלים: 15:00.

ההרשמה חובה אצל ארנה 052-8699300 או יוני 052-3527313 .

בריאת האדם וה"גולם מפראג"עריכה

thumb|350px|left| קטעים נבחרים מהסרט - הסרט כולו ניתן למצוא בקישור מטה בדף היומי הנלמד בימים אלה, מסכת סנהדרין , נאמר:"א"ר יוחנן בר חנינא שתים עשרה שעות הוי היום :

  • שעה ראשונה הוצבר עפרו
  • שניה נעשה גולם
  • שלישית נמתחו אבריו
  • רביעית נזרקה בו נשמה
  • חמישית עמד על רגליו
  • ששית קרא שמות
  • שביעית נזדווגה לו חוה
  • שמינית עלו למטה שנים וירדו ארבעה
  • תשיעית נצטווה שלא לאכול מן האילן
  • עשירית סרח
  • אחת עשרה נידון
  • שתים עשרה נטרד והלך לו " (ל"ח, ב')

בשנת 1920 הופק סרט בשם הגולם מפראג. הסרט חופשי לצפיה. ניתן לקרוא על הגולם מפראג ולצפות בקטעי הסקט האילם בקישור הבא: הגולם מפראג

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.