FANDOM


Mischan Model Osnis Kedumim

מודל המשכן ומזבח העולה בקדומים - יצירתו של מיכאל אוסניס

'"ארבעה מיני קרבנות יש בפרשה, פרשת ויקרא: עולה ושלמים חטאת ואשם. ונראה דהנה קרבן כשמו, שהוא מקרב את לב ישראל לאביהן שבשמים, והם לעומת ארבע מלכויות שכל ענינם להתנגד לענין זה ושלא תופיע מלכות שמים בעולם הזה באמצעות ישראל... וידוע שהם לעומת ג' אבות ודוד המלך ע"ה.

ויש לומר דהנה כבר אמרנו שד' מלכיות הם שורש עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, ולשון הרע הוא הכולל כל ג' העבירות... וכמו שג' האבות הם כנגד ג' עבירות אלו: אברהם תיקן חטא גילוי עריות... יצחק תיקן חטא עבודה זרה במה שהקריב עצמו לקרבן, יעקב תיקן חטא שפיכות דמים שלא ראה קרי מימיו... דוד המלך תיקן חטא הדיבור במה שהרוה להקב"ה בשירות ותשבחות....

ויש לומר שד' מיני קרבנות אלו: עולה - כנגד יצחק שנעשה בעצמו עולה על גבי מזבח...חטאת - כנגד אברהם שהוא תיקון חטא גילוי עריות שמתיחס למעשה גשמי וחומרי ועל כן רוב חטאות שבתורה הן בעריות... שלמים היא מדתו של יעקב כידוע בזוהר, והוא היה הראשון שהקריב שלמים כדכתיב: ויזבח זבחים לאלקי אביו יצחק."

יעקב, שמידתו תפארת, הוא השלם שבאבות, והוא הממזג את החסד של אברהם עם הגבורה (דין) של יצחק, ולו יאה קרבן השלמים שהוא המושלם שבקרבנות.

המקור: בדברי ה"שם משמואל" (שנת תרע"ב) - מובא בדף פרשת השבוע של הרב שמעון גולן מאפרת.

עוד על פרשת השבוע - הקש כאן


חתונה ב"חורבה" אחרי 62 שנהעריכה

768

צילם : שי סגל

כתב רוני מלול ביום 17 במרץ 2010 באתר מעריב על עשירה ובצלאל מארה"ב שרצו להתחתן ברובע היהודי , אך לא היה להם מניין. אנשי הרובע סייעו להם בחתונה ראשונה וחגיגית באתר המשוקם - ראו תמונה משמאל.

אחרי שהשקט חזר לעיר העתיקה בירושלים, ויומיים לאחר חנוכת בית הכנסת החורבה של רבי יהודה החסיד ברובע היהודי, זוכה בית הכנסת לשמש אכסניה למצווה מיוחדת במינה: חתונה לזוג מארצות הברית, שביקש להינשא ברובע היהודי, אך לא היה לו מניין לקידושין. בהשראת דבר חז"ל, "כל המשמח חתן וכלה - כאילו בנה חורבה מחורבות ירושלים", החליט מנכ"ל החברה לפיתוח הרובע היהודי, נסים ארזי, להציע להם את בית הכנסת המשופץ

חתונה ראשונה בבית הכנסת החורבה אחרי 62 שנה מאת חגי הוברמן בעלון לשבת מצב רוח

Pages from mazavruch75

מאת חגי הוברמן

יציאת מצריםעריכה

(מוצג בצורה המובנת לכל) thumb|350px|left|סיפור יציאת מצרים thumb|350px|right|סרטון חזק על יציאת מצריים כולל הנעימה מהסרט"Conquest of paradise 1492" על גילוי אמריקה על-ידי קולומבוס

BExo1231Dore TheEgyptiansUrgeMosesToDepart

וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה, וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי--גַּם-אַתֶּם, גַּם-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת-יְהוָה, כְּדַבֶּרְכֶם. שמות י"ב, ל"א

David Roberts 001

יציאת מצרים - David Roberts 1864-1796 - ויקישיתוף

1867 Edward Poynter - Israel in Egypt

יציאת מצרים - צייר: Edward_Poynter בשנת 1867- ויקישיתוף

יציאת מצרים היה האירוע הראשון בדרך לכינונו של עם ישראל. לאחריו היה צורך עוד בקריעת ים סוף ורק אז ניתן להגיע למדבר סיני. במדבר ניתן היה לבצע את הפעולות האחרונות לבניית עם ישראל: מעמד הר סיני והקמת [משכן העדות . העם היה במדבר ארבעים שנה בהנהגת משה רבינו ובסופו של התהליך יהושע בן נון הכניסו לארץ.

אפיית מצותעריכה

אריה יואלי באתר כתב ישראל צפונית :לקראת חג הפסח, גלריית 30 תמונות המציגה ומסבירה שלב אחר שלב את תהליך אפיית המצות. האפייה נעשתה בישיבת ההסדר-גבוהה "אור וישועה" בחיפה.

‏‏אפיית מצות לפסח - ישיבת אור וישועה חיפה - תש"ע

מי שלא מצליח להוריד את המצגת יכתוב לי ואשלח לו אותה


הרקע למכירת חמץעריכה

האמור מטה אין לעשות בו שימוש בתור הלכה - מדובר בדיון בלבד

בפסח קיים הצורך ב"הערמה". בעלי עסקים אינם יכולים להרשות לעצם "לבער את החמץ" במלואו. על מנת לבטל חמץ שעבר עליו הפסח, שהוא איסור דרבנן, הונהגה מכירת החמץ לנוכרי.

המשנה במסכת מעשר שני עושה שימוש במונח:"מערימין על מעשר שני . כיצד, אומר אדם לבנו ולבתו הגדולים, לעבדו ולשפחתו העברים, הילך מעות אלו ופדה לך מעשר שני זה. אבל לא יאמר כן לבנו ולבתו הקטנים ולעבדו ולשפחתו הכנענים, מפני שידן כידו" (פרק ד', משנה ד')

הרב רוזן מציין כי שימוש חשוב בתחום זה נעשה בנושא :"חליבת פרות בשבת". המשקים הדתיים סרבו להימנע מגידול בעלי חיים בשל שאלות הלכה וניסו למצוא פתרונות לכך. אחד המשקים החלוצים בתחום זה היה הקיבוץ החרדי "חפץ חיים" אשר בהדרכת "החזון איש" - אשר ביקר אישית במקום - נמצא הפתרון לשאלה והחליבה בשבת הותרה, כמובן במסגרת המגבלות ההלכתיות.

עוד בנושא לפי שאינן בני תורה - לפי ההרצאה של הרב ישראל רוזן ממכון צמת - צוותי מדע ותורהבנושא :פסיקת הלכה בשאלות ציבוריות, אשר נערכה ב"בר בי רב דחד יומא" ביקיר שבשומרון, בערב ראש חודש ניסן, תש"ע

סיכום ממצה של הנושא מצאתי באתר כיפה התשובה התקבלה מצוות בית המדרש אשכולות בלוד - תוך הדגשה התשובה אינה תשובת רב :"ע"פ ההלכה יהודי יכול למכור את חמצו (חמץ ממש) לגוי, אם הוא לא רוצה לאבדו, כל עוד לא הגיע זמן איסור הנאה מחמץ, שהוא מסוף שעה חמישית של יום י"ד בניסן. במקרה שהיהודי לא מוצא גוי שרוצה לקנות את החמץ, הוא יכול לבקש מגוי שיקנה את החמץ, ושהוא יקנה ממנו חזרה את החמץ לאחר פסח.

עם הזמן כיוון שיהודים התעסקו במסחר והחזיקו כמויות גדולות של חמץ ובמיוחד של משקאות משכרים העשויים מחמץ, התפשט מאוד המנהג של מכירת חמץ, כיוון שיהודים לא רצו לאבד את החמץ שהיה ברשותם. במשך הזמן ראו גדולי ישראל, שהרבה מהאנשים לא מוכרים את החמץ בצורה כשרה, ולכן תקנו מכירה מסודרת. לגבי מכירה זאת שנהוגה עד היום נחלקו הפוסקים. ישנם שאומרים שכל המכירה היא הערמה, ולכן היא לא תופסת ואין לסמוך עליה, אך דעת רוב הפוסקים היא שיש לסמוך על מכירת החמץ.

למעשה נוהגים היום שמי שיש לו הפסד מרובה מוכר את החמץ, אך גם מי שאין לו הפסד מרובה ממכירת החמץ יכול למכור את החמץ אם הוא רוצה, שהרי לרוב הפוסקים המכירה תופסת. יש לציין כאן שמכירת החמץ היא לחמץ ממש, ואמנם ממליצים שגם אדם שאין לו חמץ ממש ימכור את החמץ שלו, כיוון שיש חשש שאולי במוצרים שאין עליהם כשרות לפסח או בתרופות מסויימות נפל חמץ, ואין סיבה לאבדם בגלל הספק הזה

כנגד ארבע בניםעריכה

ההגדה מביא פסוקים מבמקרא המראים כיצד יש לספר את יציאת מצרים לסוגי ה"בנים". וכך מובא ההגדה:
בָּרוּךְ הַמָּקום, בָּרוּךְ הוּא, בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּורָה לְעַמּו יִשְׂרָאֵל, בָּרוּךְ הוּא.
כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תּורָה: אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינו יודֵעַ לִשְׁאול.

חָכָם מָה הוּא אומֵר? "מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם [1] וְאַף אַתָּה אֱמור לו כְּהִלְכות הַפֶּסַח: אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקומָן:

רָשָׁע מָה הוּא אומֵר? "מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם" [2] - לָכֶם - וְלא לו. וּלְפִי שֶׁהוצִיא אֶת עַצְמו מִן הַכְּלָל כָּפַר בְּעִקָּר. וְאַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִׁנָּיו וֶאֱמור לו: "בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם". לִי וְלא לו. אִלּוּ הָיָה שָׁם, לא הָיָה נִגְאָל:

תָּם[3] מָה הוּא אומֵר? "מַה-זֹּאת ?" [4] וְאָמַרְתָּ אֵלָיו "בְּחוזֶק יָד הוצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים".

וְשֶׁאֵינו יודֵעַ לִשְׁאול - אַתְּ פְּתַח לו, שֶׁנֶּאֱמַר,וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם" [5]

למה שלושה בנים בפרשת בא והרביעי בספר דברים ? שואל הרב מרדכי אליהו בעלון "מעייני הישועה" ל פרשת בא תשס"ט ומשיב:

כך מלמדת אותנו התורה להתייחס לילדים, בתחילה ללמד אותם לפי דרכם ואחר כך להעלות אותם למקום האמיתי. לכן אפילו אם הם חלילה, רשעים, בורים או תמים גמורים, חובה ללמדם לפי המקום בו הם נמצאים.

בפרשה זו (בא) של היציאה עצמה מופיעים רק שלושה בנים, "הרשע", "התם" ו"שאינו יודע לשאול". רק בספר דברים אחרי ארבעים שנה מופיע "החכם".

לפני יציאת מצרים מופיע הרשע ובאמת אנו רואים שמלמדים את ה"רשע" על ההצלה של עם ישראל מעבדות לחרות, מה שיכול לשמוע גם מי שלא קשור לרוחניות.

אחרי יציאת מצרים התורה מספרת לנו שיש גם בן שאינו יודע לשאול וגם אותו צריך ללמד. "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר", גם אם הוא לא שואל אתה חייב ליזום שיחה, להסביר לו ולקנות לו תפילין - "והיה לך לאות על ידך ולזיכרון בין עיניך למען תהיה תורת ד' בפיך כי ביד חזקה הוציאך ד' ממצרים". לומר לו, שבזכות הנחת התפילין הוא יזכה ללמוד תורה וגם לזוכרה היטב עד שתהיה שנונה בפיו.

אותו דבר אנחנו מוצאים בהמשך הפרשה, בפרשת "והיה כי יביאך" אצל הבן התם ששואל: "מה זאת?". גם הבן הזה, למרות שאינו חכם, מקבל תשובה עמוקה לפי הבנתו - "והיה לך לאות על ידכה ולטוטפות בין עיניך כי בחוזק יד הוציאנו ד' ממצרים". גם הוא יקבל תפילין וגם הוא ילמד על כך שניצלנו מעבדות לחרות, ולמרות שהוא אינו פיקח כל כך, אין הוא נדחה חס וחלילה מכלל ישראל כי חובת האב ללמד את כל ילדיו תורה.

וכך היה ביציאת מצרים:" ובאמת נותן להם הקב"ה בתחילה כלי כסף וכלי זהב ושמלות. למרות שהרכוש הזה הוא זמני ובאמת הוא רכוש קטן, זה מה שנחשב בעיניהם באותה שעה. אחר חמישים יום מלמד אותם הקב"ה מה ראוי לבקש וזה הטוב האמיתי." (לפי ויקישיבה)

הגדה מעוצבת הניתנת להדפסה עריכה

להורדה מהאתר - הקש כאן PDF הגדה של פסח בפורמט. רצוי לשמור את הקובץ ע"ג המחשב האישי ואח"כ לפתוח את ההגדה ולהדפיסה רצוי לעבור על הקובץ לפני ההדפסה, יתכן ותגלו שישנם דפים שאינכם צריכים להדפיס בקיצור הגדה אגדה

  1. הגדה של פסח בנוסח עדות המזרח
  1. הגדה של פסח בנוסח אשכנז
  1. הגדה של פסח לפי שיטתו של הרמב"ם
  1. הגדה של פסח עם תרגום לרוסית - חב"ד
  1. הגדה של פסח לבנימין אמר + פרושים

בחול המועד באלון מורהעריכה

תנועת 'ארץ ישראל שלנו' והמועצה האזורית שומרון יוצאים בקמפיין "הפסח הזה כולנו בשומרון". המטרה: הבאת אלפים לביקורי הזדהות בשומרון והוכחה שלמרות ה"הקפאה", עם ישראל חי. במסגרת המבצע ייצאו אוטובוסים מעשרות נקודות בארץ, במחירים מסובסדים, לפעילות ואטרקציות לכל המשפחה. פרטים מלאים להסעות במודעה המצורפת.

Pesach

פסח בשומרון

על אלון מורה בויקיפדיה העברית


תפילה לעת ביצוע הנקיוןעריכה

(התקבל במייל מ"אוהל חנה")

וכשמנקים מקרר טוב לבקש: ריבונו של עולם כמו שאני מנקה את המקרר אנא תעזור לי לקרר בתוכי כל רתיחה של כעס כי רק בזכות הקור המוצרים נשמרים ולא מעלים עובש ולא מתקלקלים וכך בזכות שתסייע בידי לקרר את הגאווה שגואה בי ולהישמר בבריאות .. שלא תיפגם בנחת מהילדים שיהיה להם זיווג בקלות .. פרנסה טובה שלא נצטרך לידי בשר ודם .. וכו'

וכשמנערים ומנקים אבק לבקש: ריבונו של עולם תעזור בידי לא להיאבק עם עצמי ולא עם בני ביתי ולהתנער מהעפר ומהעצבות שנדבקת אלי כמו שכתוב התנערי מעפר קומי לבשי בגדי תפארתך עמי

לתפילה במלואה

הלכות ספונג'ה עריכה

(המקור:האביב הגיע, גיל סלוביק פורסם: 16.03.10, 11:23 התקבל במייל - רק לקט)

יש המכשילים את ישראל באמירת 'אבק אינו חמץ', ומתירים שלא לנקות גגו של ארון שגובהו מעל שלושים טפחים; מייד לאחר שיסיים לנקות התריסים מבחוץ בסנפלינג ללא חבל, יברך ברכת "הגומל".

  1. הימים שבין חג הפורים לבין חג הפסח נקראים ימי "בין הממתקים", שבהם מאביסים את הילדים בשיירי משלוחי המנות, מבלי להקפיד על אבות המזון כלל, עד ששואלים הילדים מה נשתנה החודש הזה, שבכל השנה אנו אוכלים שאר ירקות, והחודש הזה כולו מגדים.
  2. מנהג טוב להרבות במלאכת הגניזה ועל כן נהגו כל בתי העסק בישראל, למקטן ועד גדול, לחלק בדיוור ישיר עשרות הגדות של פסח מדי שנה, ובמיוחד החמירו במצווה זו חברות הביטוח והבנקים, המחלקים שלל הגדות מצוירות בידי בעלי מוגבלויות כדי להצטייר כצדיקי הדור.
  3. מתחילין את ניקיון הפסח במדפי הספרים המאובקים, ומסיימין במיקרוגל שבמטבח בדקה התשעים. יאבק את ספרי הילדים תחילה ואת ש"ס החתנים באחרונה, שתדיר וממש אינו תדיר – תדיר קודם.
  4. תחילה נהגו ישראל לנקות את רכביהם בעצמם. משהתפנקו ישראל, נוהגים הם לזכות את תחנות הדלק במצוות הניקוי. הלוקח רכבו לניקוי, טוב שיצטייד בבקבוק מים קרים, ויתיז חצי לוג מים על פניו ההמומים של שוטף המכוניות המביט בזעזוע עמוק על איזור הבוסטר של הילד.

הערות שולייםעריכה

  1. ספר דברים, ו',כ'
  2. ספר שמות, י"ב, כ"ו
  3. ויש גורסים: טיפש - .
  4. ספר שמות י"ג, י"ד
  5. שם, י"ג,ח'

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.