ויקי קדומים טז כג ניסן תשע

thumb|350px|left|שתילת דשא בפארק הצנירים - לפי התאוריה צנירים נוצרו במקומות בהם שחקו המים את גדות הנהר בחלקן התחתון, והותירו את חלקן העליון בולט כעין מדף. הצנירים נוצרים תמיד במקומות שבהם זורם הנהר בזמן גאות בלבד, ולא באפיק עצמו. - דהיינו פעם היה "נחל קדומים"

כִּי-הִנֵּה הַסְּתָו, עָבָר; הַגֶּשֶׁם, חָלַף הָלַךְ לוֹ. הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ; וְקוֹל הַתּוֹר, נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ.(שיר השירים, ב',י"א). במסכת בבא מציעא נקבע כי :"חצי ניסן, אייר וחצי סיון - קציר" (ק"ו,ב'). בקדומים מקובל לשמוע מתום חג הפסח את המכסחות. מנחם גופר וממשיכיו הגננים הנהיגו כי מייד אחרי החג מתחילים בכיסוח עשבי הבר. כך מונעים סכנת שרפות בקיץ ונשמר האופי הנאה של היישוב. עדיין לא שמעתי את קול המכסחות אך אני מקווה כי יחלו בפעולה בהקדם.

בהזדמנות זו, אולי גם יטופל ה"פארק הארכאולוגי" לעתיד לבוא במרכז היישוב. לא רק שהוא אינו אסטטי הוא גם עלול להיות מוקד לשריפה. אציע גם את התוכניות לקדם את הקמת הפארק (ראו להלן) כמו שקיים כבר בהר גריזים ובעפרה. (גם שלושת שלטי ההכוונה טעונים החלפה). נדמה לי גם שהונחה אבן פינה לישיבת בני חייל בהר-אפרים - האם הנושא נמצא עדיין בטיפול ?

בקיצור, חעוסקים בפיתוח הישוב בארץ ובעולם ממתינה לכם עבודה רבה.

תור קדומים[]

לפני חול-המועד פירסמתי מפה, המבוססת על "גוגול אראפ" (שימוש רישמי) ובה 25 אתרים לביקור בקדומים. הקש על הקישור לפתיחת המפה - הקשה על כל נקודה תתן הסבר ולעיתים גם תמונה.

אמנם חלקם אינם נגישים - לרוב מסיבות לא-מוצדקות. לקראת יום העצמאות אולי כדאי לנקוט ביוזמה לעידוד הביקורים בישוב. די אם אציין שחלק מהתושבים הגיעו לקדומים בעקבות ביקור בו בחול-המועד או בימים טובים אחרים.

הייתי בחול המועד פסח באלון מורה. היו בישוב מאות אורחים, מכל הגילים, אשר בקרו באתר הישוב. (הם אפילו מצאו שירותים - מה שקשה למצוא אצלנו).

להלן תמונות מדף ההסברה שחולק לנו בכניסה על-ידי שתי עלמות חן (הלואי עלינו - כמובן הדף).

הקשה על התמונה תראה לך פירוט טוב יותר של הכתוב בעלון ההסברה

חוויות מהסיור:"במתנ"ס באלון מורה הייתה התכנסות למבוגרים. הילדים נהנו מהטרמפולינות והמתנפחים למיניהם.כאמור, קיבל את הבאים בדברי תורה וחיזוק ראש המועצה עו"ד גרשון מסיקה ועוזריו.בנוסף להנ"ל דיברו נציגי הנוער "גרעין שכם" על החשיבות בהחזרת קבר יוסף לשליטה יהודית מלאה.הרב יוסף הרטמן קרא בחום לאלפי חסידי חב"ד לעלות לסיורים לשומרון. "באנו לחזק ויצאנו מחוזקים, בראותנו את היהודים היקרים הללו החיים במסירות ובאמונה כאן בליבה של ארצנו הקדושה".

לסיכום:""זה היה סיור מדהים בנופים קסומים. עכשיו התחלתי להבין את חשיבותו של השומרון להגנה על מרכז הארץ" אמר עוזי ב. תושב פתח תקווה. ממרומי הר ברכה ניתן לראות את ת"א ביום בהיר". הסביר המדריך אלי. "אחיזתנו בשומרון חיונית לביטחון כל עם ישראל . זו זכותנו הטבעית וההיסטורית לשוב אל ארץ אבותינו ולהפריחה משממותיה."...(מתוך עלון "תנועת ארץ ישראל שלנו ")

תכנון אב לקדומים[]

שירלי ששון-עזר כתבה ב"כלכליסט" על כך תוקם העיר החרדית חריש - רגע לפני שמשרד השיכון ינסה להזרים לאזור ואדי ערה 55 אלף תושבים חדשים, כולם מהמגזר החרדי, כלכליסט יצא לבדוק איך מתכננים מהיסוד את "בני ברק של הצפון". היזמים והדיירים הפוטנציאליים, מתברר, לא נעמדים בתור.

מי שמכיר כיצד הוקמה קדומים וישובים אחרים מכיר היטב את הבעיות המתוארות בכתבה: מגורים למשפחות מרובות ילדים, נגישות לתחבורה ציבורית, הזדקקות למרכזי קניות.

מאמר מעניין, אולי יעזור לתכנון "תוכנית אב לקדומים". משפטים אחדים ימחישו את הבעיות הטעונות פתרון:

זוגות צעירים בשכונות החרדיות, מספרים במגזר, מתגוררים על גגות ובמקלטים (קרוונים ודירות מישנה) ונואשים לפתרונות דיור, ההולכים ונגמרים באזורי הביקוש.
"אצלנו בבני ברק ברחוב הראשי עוברים כ־1,600 אוטובוסים בכל יום", הוא מספר. "לא רק ריבוי תשתיות תחבורה יש להביא בחשבון", מוסיף היזם חנוך קס, "אלא גם את ההיבט הבטיחותי שלהן". במגזר החרדי יש יותר אסונות בדרכים, מסביר קס, "ילדים רבים נדרסים. הפתרון הוא תכנון רחובות לתחבורה ציבורית, ובמקביל רחובות קטנים שבהם ילדים יסתובבו בחופשיות". - מי שסבור שאין בעיה שייקום!!!
"צריך שיהיו גם מכולות בתוך השכונות, כי זו אוכלוסייה שברובה לא ממונעת". על רקע סגירת המכולת בקדומים צפון

קדומים על רקע החדשות[]

הפרשיה האחרונה יש לה קשר עקיף עם קדומים. העיתונאי אורי בלאו חשף בעיתון הארץ מיום 30 בינואר 2009 את הנתונים על קדומים מתוך הדו"ח הסודי של מערכת הביטחון על הבנייה הבלתי חוקית בהתנחלויות.

לא אפרט את הכתוב במסמך, אך כדאי לא להיות שאננים. בהחלט הוצגו בו "מוקשים" אחדים. אורי בלאו כתב:""מאגר נתונים סודי של משרד הביטחון מתעד לראשונה את ממדי הבנייה הבלתי-חוקית בשטחים: יותר מ-30 התנחלויות, בכללן ותיקות ומבוססות כעפרה, אלון מורה ובית אל, השתלטו על קרקעות פרטיות תוך הסגת גבול. ב-75 אחוז מהישובים נעשתה בנייה ללא אישורים. משרד הביטחון מסרב לפרסם את הנתונים. שליחו של אובמה ודאי יתעניין בהם"

גם דו"ח טליה ששון שם על "הכוונת" את קדומים חוות דעת (ביניים) בנושא מאחזים בלתי מורשים. היא עוסקת ב"קדומים (צפון), הר חמד שחובר לחברת החשמל ללא-רשות והוקמה בחלקה על אדמה פרטית פלסטינית, חוות גלעד - המצב קצת יותר טוב היא כלולה במסגרת "מאחזים על קרקעות שנטען שנרכשו מפלסטינים והליכי הרישום כמעט הסתיימו"

מה ידוע לנו על המצב הפיננסי של היישוב[]

לצערי מעט מאוד.

אתר משרד הפנים מספק לנו דו"ח כספי על פני 37 עמודים ליום 31 דצמבר 2007

אתר המועצה המקומית כולל מדור "פרוטוקולים וישיבות מלאה. הדו"ח האחרון הוא ליום 18 פברואר 2009 - תקראו לבד מה כתוב שם - הפתעות לא תמצאו.

על הבטחון[]

מסיבות מובנות לא אכנס כאן לפירוט. אני מקווה שיש "ועדת בטחון ציבורית" המפקחת על הנעשה. קראתי על הקשרים הטובים שיש לישוב עם המימשל. על תקציבים המגיעים אלינו ועוד ועוד. יש עדיין בעיות אחדות שאם תהיה כתובת לפניות אפשר יהיה להצביע עליהן.

ארכיאולוגיה[]

ביישוב התגלו, נחפרו אתרים ארכאולוגיים הכוללים מבנים חקלאיים של חוות מספר רב של מקוואות, גתות, בתי בד ומערות קבורה. לפי הממצאים אלו הם שרידים של כפר שומרוני גדול, אולי הכפר אשר שמו נשמר באתר דרומית לקדומים. חלק מן המימצאים מוצגים במוזיאון קדם.

העתיקות שהתגלו הן אולי של יישוב חקלאי שומרוני , המזוהה עם יישוב שומרוני בשם "עצפה". (ח'רבת עספה מדרום ליישוב הנוכחי של קדומים. ייתכן כי האתר בקדומים הוא חלק מהיישוב השומרוני המוכר בשם עצפה )

ביישוב נמצא מוזיאון "קדם" לארכאולוגיה הפועל במסגרת מדרשת ארץ ישראל בניהולו של צבי סלונים. במוזיאון ישנם ממצאים רבים שנמצאו באתרים ביישוב ובשומרון, ביניהם מספר גדול של כדים, ארונות קבורה וחפצים האופיינים לעדה השומרונית.

תזכורת - לפי החוק הנחיותיה מחייבות[]

הכתיב הנכון:Kdumim - שנים רבות היה התעתיק הרשמי של האות קו"ף מעברית לאותיות לטיניות q. זאת הייתה הנחייתה של האקדמיה ללשון העברית גם בתעתיק הפשוט (הלא מדעי), כגון בשלטים ובמפות ובנסיבות אחרות. כיוון שהחלטת ועד הלשון על הגייה מובחנת של כ"ף וקו"ף מעולם לא בוטלה, ראתה האקדמיה חשיבות בכתיבה מיוחדת לכל אחת מן האותיות האלה בתעתיק הלטיני. ניצול קיומן של שתי האותיות k ו-q באל"ף-בי"ת הלטיני היה ראוי בעיני האקדמיה. ואולם הלכה למעשה מעטים מאוד המבחינים בין הגיית הכ"ף ובין הגיית הקו"ף. התעתיק באות q היה משונה ולא מובן בעיני אנשים רבים, ונתקבלו עליו תלונות מרובות. בשנים האחרונות נקבע תעתיק שימושי חדש מעברית לאותיות לטיניות לצורכי מיפוי ושילוט (תוכל לעיין בכללים במדור "החלטות האקדמיה" שבאתר האקדמיה) ובמסגרתו אושרו שינויים אחדים לשם הקלה על הציבור ולשם התאמה למנהג העברית החיה. החלפת השלטים הקיימים של מע"ץ לשלטים חדשים על פי התעתיק השימוש החדש נעשית בהדרגה. שני הכתיבים שהזכרת משקפים את ההבדל בין התעתיק הישן ובין התעתיק החדש. יש שינוי נוסף בכללי התעתיק השימושי המיושם בשם היישוב קדומים: על פי התעתיק החדש מציינים שווא נע באות e רק אם התנועה נהגית בפי הדוברים הלכה למעשה. לפיכך בשלט על פי הכללים החדשים ייכתב Kdumim. בברכה, ד"ר קרן דובנוב

שבות עמי - לא שכחנו[]

thumb|350px|left thumb|350px|right