FANDOM


עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל

Kedumim from har hemed

מבט על השכונות הצפוניות של קדומים

סיור קצר בקדומים הוא מרתק. תראו פינות בשכונת האשקוביות, שני אטרקציות בהר חמד ואתרים לבנייה (אני מניח שהכל נמכר מראש) - אז קדימה להמשך.

לשכונה שלי שש פינותעריכה

אטרקציות הר חמדעריכה

על אטרקציה נוספת לא כתבתי והיא הדרך להר חמד. בקיצור סכנת נפשות - ביחוד למי שלא מכיר את הדרך ולמי שנוסע בלילה. כדאי לטפל בדרך בהקדם האפשרי.

בנייה חדשה בקדומיםעריכה

בנייה מרוכזת בשני מקומות: "קול צופייך" ו"מעוז עידו" על-ידי נחמן זולדן , מנהל חברת הבנייה 'קדומים לעד', מחברות הבנייה הגדולות ביהודה ושומרון, עוד על החברה בעלון חב"ד ובתים בודדים - אין ספור - יישר כוח לבונים

בּוֹאִי כַלָּה שַׁבָּת מַלְכְּתָאעריכה

Lecha Dodi - Rabbi Shlomo Carlebach - מחרוזת לכה דודי - רבי שלמה קרליבך07:45

Lecha Dodi - Rabbi Shlomo Carlebach - מחרוזת לכה דודי - רבי שלמה קרליבך

Lecha Dodi - Rabbi Shlomo Carlebach - מחרוזת לכה דודי - רבי שלמה קרליבך

פרופ' אפרים חזן מהמחלקה לספרות עם-ישראל כתב ב"דף שבועי" של אוניברסיטת בר אילן מאמר בנושא בּוֹאִי כַלָּה שַׁבָּת מַלְכְּתָא - וכך הוא כתב במבוא:
בשבת זו , שבת "שופטים" , נחזור ונזכיר לעצמנו שאנו בשבת הרביעית משבע שבתות הנחמה , בה קוראים הפטרה שהיא יפה במיוחד: "אָנכִֹי אָנכִֹי הוּא מְנַחֶמְכֶם" ( ספר ישעיהו, נ"א,י"ב). שבע הפטרות הנקראות "שבעה דנחמתא " מסיימות את השנה ומובילות את קהל המתפללים לקראת השנה החדשה מתוך תחושה של תקווה ונחמה . מכאן החשיבות הרבה שייחסו קדמונים להפטרות אלה , שהיו השראה לפיוטים עוד בתקופת הפיוט הקדום.

פרשן התפילה הנודע, רבי דוד אבודרהם (בן המאה הארבע עשרה), בנה מעין מדרש על פי התחלותיהן של הפטרות הנחמה, כולן מתוך ספר ישעיהו, וסימן נתן בהן: 'נו"ע ארק"ש', ואלה דבריו:

  1. תיקנו לומר בתחילת הפטרות הנחמות " נחֲַמ וּ נחֲַמ וּ עַמִּי" (הפטרת ואתחנן,שם, מ',א'-כ"ו), כלומר הקב"ה אמר לנביאים.
  2. על זה משיבה כנסת ישראל (הפטרת עקב, שם, מ"ט,י"ד-נ"א:ג'): "ותַּאֹמֶר צִיּוֹן עֲזבַָנ יִ" , כלומר איני מתפייסת מנחמת הנביאים.
  3. ואומר (הפטרת ראה , שם, נ"ד,י"א–נ"ה,ה'): "עֲניִּהָ סעֲֹרָה לֹא נֻחָמָה". כלומר הנביאים חוזרים ואומרים לפני הקב"ה : הנה כנסת ישראל לא נתפייסה בתנחומין שלנו.
  4. על זה חוזר הקב"ה ואומר (הפטרת שופטים) "אָנכִֹי אָנכִֹי הוּא מְנַחֶמְ כֶם",
  5. ואומר עוד (הפטרת כי תצא, שם נ"ד,א'-י'): "רָנּיִ עֲקָרָה לֹא יָלָדָה",
  6. ואומר (הפטרת כי תבוא, שם, ס',א'-כ"ב): "קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ ".
  7. ע ל ז ה משיב ה כנס ת ישרא ל (הפטרת נצבים , שם, ס"א,י' - ס"ג,ט'): "שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה', תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי". כלומר עתה (אחרי שלוש נחמות מפי הקב"ה עצמו) יש לי לשוש ולשמוח, "תָּגֵל נַפשְִׁי בֵּא-להַֹי כִּי הלִבְּ יִשַׁניִ בּגִדְֵי ישֶַׁע מְעִיל צדְָקָה יעְָטָניִ".

דו שיח נפלא זה, שבו הקב"ה עצמו מנחם וחוזר ומנחם את כנסת ישראל נכתב אמנם על 'דרך צחות', כלומר מעין מליצה נאה, כפי שרבי דוד מציג זאת, אולם הוא משקף בהחלט את תחושת הפיוס והריצוי של כלל ישראל.

הפטרה זו היא הזדמנות נפלאה להציג פיוט מוכר וידוע הנאמר בקבלת שבת - "לכה דודי", משום שמשובצים בו פסוקי נחמה מתוך שבע הפטרות הנחמה. מן ההפטרה לפרשתנו משולבים שלושה פסוקי גאולה בולטים שעניינם התעוררות והתנערות לקראת הגאולה; משפטים הדורשים מכנסת ישראל יזמה ועשייה, ובזה הם עולים בקנה אחד עם פתיחת הפיוט "לכה דודי לקראת כלה".

המחבר , רבי שלמה הלוי אלקבץ, נולד בסלוניקי בשנת ה'רס"ה, בראשית המאה הט"ז , ושם למד תורה בשקידה רבה . לאחר נישואיו החליט לעלות לארץ-ישראל ונתיישב בצפת , וסביבו התרכזו תלמידים רבים. רבי שלמה הלוי אלקבץ היה החבר הזקן בחוג המקובלים של גיסו, הלא הוא רבי משה קורדבירו , והוא נהג ללמד את תלמידיו גם בזמן טיולים לקברות הצדיקים בצפת ובסביבותיה, בעיקר במירון. דברי התורה שאמר בשעות אלה נרשמו בידי תלמידיו, והם הונחלו לדורות הבאים יחד עם ספריו הרבים. רוב ספריו של רבי שלמה הם פירושים על ספרי המקרא על דרך הקבלה.


לקריאת המשך המאמר הקש בקישור לעיל


המורה אירנה - סרט תיעודי עריכה

המורה אירנה, שגדלה ברקע חינוך סובייטי נוקשה, דורשת מתלמידיה בכיתה ג' ומההורים שלהם התגייסות מלאה וכבוד מוחלט למערכת.אך מצד שני, יודעת היא גם להביט לילדים בגובה העיניים, לעודד אותם לסקרנות ומחשבה, ללטף, לשיר ובעיקר לאהוב. בעזרת שיטות ייחודיות ושנויות במחלוקת ונתינה אינסופית נדירה, מצליחה אירנה היכן שכל קודמיה כשלו והרימו ידיים. הסרט מלווה את אירנה וכיתתה במהלך שנת לימודים שלמה, ועוקב אחר הניסיונות הנחושים של מורה אחת להציל את עתידם של 26 ילדים.

הומלץ להפצה בין מרביצי התורה, מלמדי התינוקות, עובדי ההוראה, החינוך, הייעוץ, הטיפול שביישובנו., סרט שנעשה על המורה אירנה, עולה מבריה"מ, שהתמסרה לחינוכם של ילדי ישראל, עלייה מתאים לומר:בזכות נשים צדקניות

שבת ימימה בירושליםעריכה

[[קובץ:
שבת ימימה

ועידת המקדשעריכה

ועידת המקדש

מוזיאון "תורת חיים" ארכיאולוגי לפי ההלכהעריכה

Beth fain

צילם:טישיו ויקישיתוף

יאיר אטינגר, סופר הארץ, כתב: בלב החרדי של י-ם, בהשתתפות רבנים וארכיאולוגים, נערך לראשונה כנס "ארכיאולוגיה חרדית" ב"בית ברכה" נערך הכנס. הדובר הראשון היה הרב שאול שמעון דויטש הוא חב"דניק שלפני כמה שנים הכריז על עצמו "האדמו"ר מליאוזנה", אך מפעל חייו הוא מוזיאון בשם "תורת חיים", המציג לבחורי ישיבות וילדי תלמודי תורה עתיקות מתקופת המשנה הנרכשות בשוק הפרטי. האדמו"ר הניח על השולחן לפניו סדרות של מטבעות עתיקים שנשא במזוודתו לישראל, וכן ממצא חדש שהגדיר כ"פלאי פלאים": משקולת שנמצאה בשלמותה לפני כמה שבועות, לדבריו בספינה טרופה בים התיכון, ועליה הכיתוב ביוונית "ליטרה".

לפי האדמו"ר, המשקולת שנמשתה מהמצולות פותרת מחלוקת בת מאות שנים בין הפרשנים על מידת ה"ליטרה" התלמודית: משקלה הוא 354 גרם, ממש כפי שסבר רש"י במאה ה-11 ובניגוד לסברות הרמב"ם והגאונים. הוא סיפר, כי מיד עם נחיתתו בישראל מיהר עם הממצא לביתו של "פוסק הדור" הרב יוסף שלום אלישיב. "הרב אחז את זה ביד שלו ואמר שזה ממש פלאי פלאים", התלהב הרב דויטש. זוהי איפוא התכלית העליונה של "ארכיאולוגיה חרדית", שהוסכמה על כל הדוברים בכנס: ניצול אמצעים "ריאליים" מתקופת המקרא, המשנה והתלמוד כל עוד הם תורמים ללימוד ולא מערערים על הקריאה האורתודוקסית של הכתובים.

יום העיון על הארכיאולוגיה התורנית נערך ב"בית ברכה", מרכז קהילתי של חסידות קרלין. החסידות רכשה ב-1980 את המתחם שבלבו שוכן הבית שבנה באמצע המאה ה-19 ג'יימס פין, הקונסול הבריטי בירושלים בתקופת השלטון העות'מאני.

"בית פין" הוא מהבתים הראשונים מחוץ לחומות, שהוקם כמרכז תעסוקה ליהודי ירושלים במלאכות שונות כמו חקלאות ובנייה. חסידות קרלין שימרה את הבניין העתיק, אבל הקשר לארכיאולוגיה נוגע דווקא לקולומבריום מימי בית שני (ששימש כנראה לגידול יונים שהובאו כקורבנות) שנמצא בקומת הקרקע של הבניין.

במקום הוקם גן ארכיאולוגי הכולל ממצאים שונים שנתרמו על ידי רשות העתיקות. ליד כל מוצג יש שילוט בשלוש שפות (עברית, אנגלית ורוסית), הנושא לוגו של רשות העתיקות ולוגו של "קרית חינוך קרלין-סטולין ירושלים", המתאר את המוצג בעזרת תאריכים גרגוריאניים.


אזכרה ליקירנו יצחק פויכטונגרעריכה

אזכרה וערב לימוד יתקיים ביום שני י"ג אלול בבית הכנסת "משכן מאיר" בקדומים.

בתוכנית:

  • 19:30 תפילת ערבית
  • דברי פתיחה - הרב צבי פרבשטיין
  • "והחי יתן אל ליבו" - גבי פויטונגר
  • דברים לזכרו:
    • הרב דניאל שילה
    • ר' שמעון פרויליך
    • ר' מנחם שחור

העלייה לקבר וגילוי מצבה: יום שלישי, י"ד אלול, 17:30 הר הזיתים

דברים לזכרו של ר' יצחק בן גבריאל פויכטונגר עריכה

Foictvanger 1

יצחק והנכדים

Foictvanger 2

יצחק ורעייתו תבדל"א

בס"ד ר"ח אלול ה'תשע"א
אבא הכ"מ, שעלה בסערה השמיימה, הותיר אותנו חסרים והמומים מהסתלקותו הפתאומית, אך מלאים התפעלות ועוצמה מדמותו הגדולה שעלתה והצטיירה בפנינו מעשרות הסיפורים ששמענו במהלך השבעה ומהמורשת שהשאיר אחריו.

מתוך הדברים הצטיירה דמות של "עדינו העצני". אשר מבחינה אישית היה אהוב לכל, רך ונעים לבריות, לא הרים קול ולא פגע באיש. ברח מכבוד ומכל כיבוד, והסתפק במועט על גבול הסגפנות. אך בדברים שבקדושה שם פניו כחלמיש והתגבר כארי למלחמות השם. כבר בתקופת שירותו הצבאי ניהל מאבקים על שמירת הכשרות וזמני התפילה בגדוד, ולכל אורך השנים היה מראשי המוחים על דיבורים בבית הכנסת, תפילה מהירה ופגיעה בכבוד השבת.

בהתנהלות הפרטית הזמן היה "גמיש" אצלו, אך לשיעורים ותפילות הקדים להגיע. בענייניו הפרטיים התנהל על "אש קטנה" ובצורה מינימאלית, אך לדברים שבקדושה היה מלא מרץ ואנרגיה ופעל ללא לאות. מהתנהגותו זו עולה לימוד גדול של סדרי עדיפות בחיים. מה עיקר ומה טפל. כדברי הרמח"ל בתחילת המסילת ישרים, אותם הרבה לצטט "שהאדם לא נברא אלא להתענג על ה'... כי רק זה הוא הטוב. וכל זולת זה שיחשבוהו בני האדם לטוב, אינו אלא הבל ושווא נתעה".

אהבת התורה שלו יכולה להוות לכולנו דוגמא. אבא ז"ל לא זכה ללמוד הרבה בצעירותו, אבל ההתמדה שלו בשיעור דף יומי מאז שאני זוכר את עצמי, בשעות של לפנות בוקר, לפני הנסיעה לעבודה, ובשנים האחרונות - הקביעות בכולל בעלי בתים בקדומים, מחזקים אצלנו את החיבור לתורה, גם אצל מי שלא זכה לשבת באוהלה של תורה כל היום.

שליטתו בפסקי ה"משנה ברורה", והידיעה הברורה שהם נר לרגליו, יצרו לו שם של "איש הלכה". וכדברי המהר"ל, שהלכה מלשון הליכה, המורה לנו את הדרך הראויה ללכת בה. כאשר רב הישוב הנהיג אמירת דבר הלכה בסוף התפילה, דאג אבא ז"ל שיהיה מי שיאמר זאת בכל מנין. ואם לא היה מישהו אחר, תמיד היה לו דבר הלכה מענייני דיומא לאומרו בע"פ. בעניין החינוך מרגלא בפומיה, שבאמירה "חנוך לנער על פי דרכו..." כלולה תפילה לרבש"ע שיעזור לנו למצוא את הדרך לליבו של כל נער. ומתוך גישה זו הרבה להתעניין במצבם החינוכי של בנינו – נכדיו, ופעמים רבות בדברי איתו, היו לו תובנות חינוכיות לאומרן בעדינותו האופיינית.

במהלך השבעה אמרו לי מספר אנשים בכאב, שאינם יודעים איך יוכלו להמשיך בלי אבא ז"ל. הצעתי שכל אחד ייקח משהו שמתאים לו, וימשיך לעשות אותו. כך יהיה המשך וחיזוק למורשת התורנית של הישוב כולו, ויהיו הדברים לעילוי נשמתו. ת.נ.צ.ב.ה.
גבי פויכטונגר

נלב"ע י"ד באב תשע"א

על הישיבות התיכוניות "הישנות"עריכה

נטעאל בנלר כתב מאמר מעניין שהופיע בשבועון "עולם קטן"
כאן הדף הראשון, דף שני ניתן להשיג בבתי הכנסת
להגדלת הטקסט - הקש בריבוע הקטן מצד ימין למטה מהתמונה

Masa isivot 1

מסע הישיבות


בר בי רב ביקירעריכה

Bar bi berav ikir


ויקי-קדומים לשנת תשע"אעריכה

ויקי-קדומים לשנת תשע"בעריכה

הערות שולייםעריכה

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.