Kedumim Wiki
Advertisement

"וְכָל בָּאֵי עולָם יַעַבְרוּן לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי מָרון. כְּבַקָּרַת רועֶה עֶדְרו. מַעֲבִיר צאנו תַּחַת שִׁבְטו. כֵּן תַּעֲבִיר וְתִסְפּר וְתִמְנֶה וְתִפְקד נֶפֶשׁ כָּל חָי" (מהפיוט ונתנה תוקף) - מקור התמונות :Pikiwikisrael - ויקישיתוף

ונתנה תוקף[]

thumb|300px|ימין|ונתנה תוקף- דודו פישר - גרסתו של יאיר רוזנבלום

בפיוט "ונתנה תוקף" מתואר יום הדין בצורה תמציתית נשגבת ומזעזעת. תיאורו של הקדוש ברוך הוא כדיין היושב על כיסא המשפט ודן כל אדם לפי מעשיו וקוצב גורלו לשנה החדשה, מעביר רטט בגופו ובנשמתו של המאמין. הוא נאמר בהתרגשות רבה בקהילות האשכנזים ובכמה קהילות הספרדים ב"מוסף", לפניו או אחריו. מחברו, כמקובל, ר' אמנון ממגנצא, שמת על קידוש השם (במאה ה - 11). ברם, בגניזת קהיר נמצא פיוט זה והוכח, כי חובר לפני המאה העשירית. וייתכן שר' אמנון אמרו בהתרגשות רבה בבית הכנסת ביומו האחרון, לפני מותו על קידוש השם, והתפשט מאז המנהג לאומרו בימים הנוראים, וכך נקשר בשמו אניציקלופדיה יהודית דעת

Shana tova

שנה טובה מקהילת יוצאי איטליה בישראל

"מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטּוֹב"[]

הרב אביגדֹר הלוי נבנצל שליט"א כתב בשיחתו לפרשת נצבים-וילך תשע"א על ברכת זכרונות - האדם קובע מה יקרה בעולם - הענין הזה - שהמעשים שלנו משפיעים על גורל העולם - הוא תוכנה של ברכת זכרונות של ראש השנה. אחרי שאמרנו בברכת מלכויות שה' הוא מלך על כל הארץ, ומלכותו בַּכֹּל מָשָׁלָה, וכפי שהסברנו בשבוע שעבר, שמלכות ה' אינה כמלכות בשר ודם - שמלך בשר ודם מוגבל ע"י ממשלה או פרלמנט או גופים אחרים, ואילו הקב"ה הוא מלך בלתי מוגבל שעושה הכל כרצונו, ואין מי שיאמר לו מה תעשה ומה תפעל - הנה, בברכת זכרונות אנו אומרים לכאורה את ההיפך! גם האדם קובע מה יקרה בעולם! אמנם הקב"ה קובע הכל, אבל קביעתו אינה שרירותית, אלא תלויה במעשי האדם. הקב"ה ויתר כביכול על שליטתו המוחלטת בעולם, וקבע לעצמו כלל, להנהיג את עולמו על פי המעשים שלנו.

חז"ל אומרים [1]: מיום שאמר הקב"ה בסיני "רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה" [2], מאותו יום ואילך - "מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטּוֹב" [3]. הקב"ה אינו פוסק אם לתת לך רע או טוב. אתה פוסק לעצמך! אמנם הקב"ה כותב וחותם על היחידים ועל המדינות, "איזו לחרב ואיזו לשלום, איזו לרעב ואיזו לשובע" [4]. , אבל האדם הוא זה ש"מכתיב" לו, כביכול, מה לכתוב ומה לחתום. זהו שאומרים בברכת זכרונות: "אתה זוכר מעשה עולם ופוקד כל יצורי קדם" וכו'. כלומר, "אתה זוכר מעשה עולם", ולפי זה אתה פועל.

מעשי בני האדם הם המכתיבים לקב"ה כיצד להנהיג את עולמו [5] אנו פונים אל הקב"ה בראש השנה ומבקשים ממנו: "זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים, וכתבנו בספר החיים למענך אלקים חיים". אם היינו שומעים את הקב"ה עונה לנו על הבקשה הזאת, היינו שומעים אותו אומר כך: "אני זוכר ואני כותב, אבל רק לפי מה שאתם מכתיבים לי במעשיכם! אם אתם עושים את הדברים הנכונים - עושים תשובה ומקבלים עליכם את עבודת ה' - אני כותב אתכם לחיים; ואם ח"ו אחרת - אז אחרת. רק אתם במעשיכם קובעים היכן תִּכָּתבו".

זהו הענין של ברכת זכרונות. שלמרות שהקב"ה הוא כל יכול, ויכול לעשות כל מה שיחפוץ בלא שיהיה תלוי ביועציםובעוזרים - כפי שאמרנו במלכויות - בכל זאת, הוא מרצונו קבע, שהמעשים שלנו, הם אלה שיקבעו מה יקרה בעולם.

התשובה בתורה[]

ראו ערך מורחב (כולל מראי מקומות): התשובה בתורה

הרמב"ם כתב :"ומה היא התשובה: [6]

  • חרטה - הוא שיעזוב החוטא חטאו, ויסירנו ממחשבתו ויגמור בליבו שלא יעשהו עוד שנאמר "יעזוב רשע דרכו, ואיש אוון מחשבותיו" [7].
  • צער -וכן יתנחם על שעבר, שנאמר "כי אחרי שובי, ניחמתי, ואחרי היוודעי, ספקתי על ירך" [8];
  • קבלה לעתיד -ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם, שנאמר "ולא נאמר עוד אלוהינו, למעשה ידינו--אשר בך, ירוחם יתום" [9].
  • וידוי - וצריך להתוודות בשפתיו, ולומר עניינות אלו שגמר בליבו.

נבהיר שהתשובה אינה רק הכרה בחטא, אלא כלשונה שיבה אל ה'. כלומר החוטא עוזב את החטא ומתנתק ממנו לגמרי כלא היה, ומתקרב אל ה'. החטאים נמחקים לגמרי. לא מצאנו בתורה את המושג הזה של תשובה אל ה'.

אם נסקור מקורות מקראיים המספרים על אישים שחזרו בתשובה, נמצא כי שני היסודות האחרונים במרכיבי התשובה אינם מובאים: חרטה וקבלה לעתיד - רק הבעת הצער והוידוי באים לידי ביטוי. נציג אחדים מהם:

  1. קין לאחר שהרג את אחיו אומר :"וַיֹּאמֶר קַיִן, אֶל-ה': גָּדוֹל עֲו‍ֹנִי, מִנְּשֹׂא." [10]. דהיינו, גדולים עוונותי ורק לאלוקים היכולת לסלוח.
  2. יהודה וכלתו - "וַיַּכֵּר יְהוּדָה, וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי, כִּי-עַל-כֵּן לֹא-נְתַתִּיהָ, לְשֵׁלָה בְנִי; וְלֹא-יָסַף עוֹד, לְדַעְתָּהּ" [11] - כאן יש אלמנט של קבלה לעתיד, לפחות לגבי תמר.
  3. חטא העגל - משה רבינו בקש "וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ" [12] - מדובר יותר בבקשה של מחילה ולא בתשובה.
  4. אהרון ומרים - וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן, אֶל-מֹשֶׁה: בִּי אֲדֹנִי--אַל-נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת, אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ...וַיִּצְעַק מֹשֶׁה, אֶל-ה' לֵאמֹר: אֵל, נָא רְפָא נָא לָהּ.ref> במדבר י"ב י"א-י"ג </ref>. פסוקים אלו גם מובאים בסליחות.
  5. חטא המרגלים - "סְלַח-נָא, לַעֲו‍ֹן הָעָם הַזֶּה--כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ; וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה, מִמִּצְרַיִם וְעַד-הֵנָּה" [13].אף כאן בקשת מחילה ולא חזרה בתשובה.

ולבסוף בפרשת השבוע "פרשת וילך", כאשר מדובר על חטא הציבור, כאן אפשר למצוא את מרכיבי בתשובה:"וּמָל (המפרשים אומרים:יסיר ממל את הטיפשות שלל ושל זרעך) ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת-לְבָבְךָ, וְאֶת-לְבַב זַרְעֶךָ.. וְאַתָּה תָשׁוּב, וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה'. וְעָשִׂיתָ, אֶת-כָּל-מִצְו‍ֹתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם.

יש חשיבות מיוחדת לתשובה לאומית. עם ישראל חוזר בתשובה אל ה', אך אין זה אומר שגם האדם הפרטי זכאי לחזור בתשובה ושימחלו עוונתיו. העם בכללותו זכאי לשוב אל ה' שאם לא כן אין לו תקנה ועם ישראל ישמד ח"ו. אך יתכן ולאדם הפרטי שחטא אכן אין תקנה.

באופן מלא יותר הדבר בא לידי ביטוי בספרי הנביאים ונביא לדוגמא את האמור בספר יחזקאל:"וְאִישׁ, כִּי-יִהְיֶה צַדִּיק; וְעָשָׂה מִשְׁפָּט, וּצְדָקָה אֶל-הֶהָרִים, לֹא אָכָל, וְעֵינָיו לֹא נָשָׂא, אֶל-גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל...מִשְׁפַּט אֱמֶת יַעֲשֶׂה, בֵּין אִישׁ לְאִישׁ. ט בְּחֻקּוֹתַי יְהַלֵּךְ וּמִשְׁפָּטַי שָׁמַר, לַעֲשׂוֹת אֱמֶת: צַדִּיק הוּא חָיֹה יִחְיֶה, נְאֻם אֲדֹנָי ה'. [14] - הכל בלשון עתיד.
ובהמשך:"וְהָרָשָׁע כִּי יָשׁוּב מִכָּל חטאתו חַטֹּאתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה וְשָׁמַר אֶת כָּל חֻקּוֹתַי וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה חָיֹה יִחְיֶה לֹא יָמוּת: כָּל פְּשָׁעָיו אֲשֶׁר עָשָׂה לֹא יִזָּכְרוּ לוֹ בְּצִדְקָתוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה יִחְיֶה: הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע נְאֻם אֲדֹנָי יְקֹוִק הֲלוֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה " הרי שהרשע עוזב את חטאו ומקיים את המצוות - התוצאה היא שפשעיו לא יזכרו. זוהי התשובה".

ולסיכום:"נראה כי המושג התשובה הוא הבסיס של כל עבודת ה'. עבודתו של האדם בעולם היא להתקרב לה', וזוהי בעצם התשובה. מאז חטא האדם הראשון האדם צריך לתקן ולחזור לה' - למקום המקורי שלו. בלא התשובה אין כל תכלית לעולם. על כן אין סיבה לכתוב את זה בתורה - זה היסוד של עבודת ה', וזה קודם לתורה. על כן אמרו חז"ל שהתשובה קדמה לעולם - זוהי התכנית של העולם ולא איזו תוספת על הבריאה"


על הקשר בין תשובת הפרט לבין הצלחת הכלל בישראל נביא את דברי "אחד-העם":"בכל המצוות והחוקים, הברכות והקללות, אשר שׂמה לפנינו תורת משה, רק תכלית אחת נגד עיניה תמיד : הצלחת כלל האומה בארץ נחלתה, ואל אושר האיש הפרטי לא תשׂים לב. כל איש ישׂראל הוא בעיניה רק אבר אחד מעם ישׂראל, והטוב אשר ישׂיג את הכלל הוא השׂכר למעשׂי הפרט. שלשלת אחת ארוכה מחברת יחד כל הדורות, מימי אברהם יצחק ויעקב עד לקץ הימים ; הברית אשר כרת ה' את האבות שומר הוא לבניהם אחריהם, ואם אבות יאכלו בוסר תקהינה שני הבנים. כי אחד הוא העם בכל דורותיו, והאישים ההולכים ובאים בכל דור אינם אלא כאותם החלקים הקטנים בגוף החי, ההולכים ומתחדשים בכל יום, מבלי לשנות במאומה תכונת האחדות הכללית של הגוף כולו. [15]

שנהיה מלאים מצוות כרימון[]

Rimon

רימון מהמינימרקט אלול תשע"א

הרימון מסמל לנו ריבוי מצוות, ולכן משמש כאחד "הסימנים" של סעודת ראש השנה. "יהי רצון...שנהיה מלאים מצוות כרימון." או "יהי רצון...שירבו זכויותינו כרימון."

"'כפלח הרמון רקתך' - אמר ר' שמעון בן לקיש: אל תקרי 'רקתך' אלא 'ריקתך', שאפילו ריקנים שבך מלאים מצוות כרימון" (עירובין י"ט).

ניצת הרימון לוהטת בצבעה האדום ומוכרת לכולנו משיר השירים - "לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים. נשכימה לכרמים נראה אם פרחה הגפן פתח הסמדר הנצו הרימונים" (שיר השירים ז', יב-יג).

הרימון פאר את בגדי הכהן הגדול - "ויעשו על שולי המעיל רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני משזר. ויעשו פעמוני זהב טהור ויתנו את הפעמונים בתוך הרימונים על שולי המעיל סביב בתוך הרימונים. פעמון ורימון, פעמון ורימון על שולי המעיל סביב" (שמות ל"ט, כד-כו).

מספרים על ר' יוחנן שלא היה יפה כמותו ועל מנת לתאר שמץ מיופי זה, המשילוהו לזוהר גרגרי הרימון- "הרוצה לראות יופיו של ר' יוחנן יביא כוס של כסף צרוף וימלאנה גרעינים של רימון אדום ויעטר כליל של ורד אדם על פיו, ויניחנו בין חמה לצל ואותו זהר מעין יופיו של ר' יוחנן הוא" (בבא מציעא פ"ד, ע"א).

וכמובן הרימון הנו אחד משבעת המינים שנשתבחה בהם הארץ "ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ-זית שמן ודבש " דברים ח', ח.

אני לדודי ודודי לי[]

(מתוך העלון לשבת "בסוד שיח" בעריכת שאול שיף - השימוש במאמר הוא לצרכי לימוד בלבד)
תודה על הרשות שניתנה לי להעתיק מאמרים מעלון זה - שנה טובה

Bsod siach elul3A Page 1

מאמרו של הרב שמואל טל בעלון לשבת "בסוד שיח" לשבת פרשת ניצבים וילך.

מצגת סימני ראש השנה[]

וכן:

  • הלכות וזמנים לחגי תשרי (מו"ר הרב אליקים לבנון)
  • ובכן תן פחדך (מו"ר הרב אליקים לבנון )
  • הכנות לראש השנה (הראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצ"ל)

להלן תחילת המאמר האחרון:

הכנות לראש השנה[]

(הראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצ"ל)
מתוך קול צופייך 330 זה היום תחילת מעשיך - אנחנו אומרים בפסוקי הזיכרונות בתפלת מוסף של ראש השנה: "זה היום תחלת מעשיך, זיכרון ליום ראשון" - הכוונה לבריאת העולם ולבריאתו של אדם הראשון, שהיו תחילת המעשים והנבראים. כי יום ראש השנה היה סוף למעשה בראשית, אבל העולם נברא עבור האדם.

היום הרת עולם - ועוד אנו אומרים "היום הרת עולם" - והכוונה לסיום הבריאה ותחילת יצירת האנושות שהיתה על ידי אדם הראשון יציר כפיו של הקב"ה, כמו שכתוב (איוב ג, ג) "והלילה אמר הרה גבר". ושאלו המפרשים, הרי איש אינו יכול להרות? אלא הכוונה ליום השישי לבריאת העולם שבו נברא אדם הראשון, ו"הרת" מלשון בריאה.

כ"ה אלול- בכ"ה אלול החלה בריאת העולם, ובראש השנה נברא אדם הראשון. בו ביום חטא ונידון ונמחל לו. לכן טוב לקרוא מכ"ה אלול עד ראש השנה את פרשת הבריאה, בכ"ה אלול יקרא מ"בראשית" עד "יום אחד", ובכל יום יקרא פרשת הבריאה השייכת לאותו יום עד ראש השנה שבו יקרא פרשת יום השישי (כה"ח סי' תקפא ס"ק כא, וברכי יוסף סי' תקפא סעי' יט). שותף במעשה בראשית - כתוב (בראשית ב, ג) "ויברך אלוקים את יום השביעי ויקדש אותו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוקים לעשות". יש שואלים, מה הביאור במה שכתוב "לעשות", היה די לכתוב אשר ברא אלקים? אלא התורה באה ללמדנו שאדם יכול להיות שותף במעשה בראשית, על ידי שיעיד שהקב"ה ברא את העולם, וזאת אנו עושים באומרנו "יום השישי ויכולו" וכו'.

ואומרים חז"ל (שבת קי"ט ע"ב) "כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכולו מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית שנאמר ויכולו, אל תקרי ויכולו אלא ויכלו". וקשה כיצד יתכן הדבר להיות שותף במעשה בראשית של כל העולם כולו, על פניו הדבר נשמע תמוה ביותר ובלתי אפשרי ? אלא הכוונה היא כמו שכתוב (ירמיה לג, כה) "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי". התורה מלמדת אותנו שישנם שני דברים, בריאת העולם מלמדת אותנו שאם לא מקבלים את התורה ואת כל חוקיה ומצוותיה ומשפטיה העולם ח"ו עלול לחזור לתוהו ובוהו, וזה מצד ההשתדלות של האדם. ויש עוד עניין והוא, שכל יום וכל רגע העולם עומד על לימוד התורה, ואם ח"ו אין לימוד תורה העולם אינו יכול להתקיים. וממילא על ידי לימוד התורה אדם נעשה שותף פעיל בקיומו של כל העולם, וכל הארצות והמעצמות שבעולם אין להם שום קיום ללא לימוד התורה של עם ישראל, כך שכל מדינה ומעצמה בעולם ובכל מקום צריכים וחייבים להודות לעם ישראל, כי בזכות התורה שהם לומדים יש להם קיום בעולם. כי חדוות ה' היא מעוזכם - כתוב: "אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדוננו ואל תעצבו כי חדוות ה' היא מעוזכם" (נחמיה ח, י). בתקופה שלפני חורבן בית המקדש היתה ירידה בדבקותם של עם ישראל בקיום המצוות ובלימוד התורה, והקב"ה שלח להם כמה נביאים שהוכיחו והזהירו אותם שיחזרו בתשובה, אך ללא הועיל. וגם כשנענשו וירדו לגלות בבל ושבו ממנה, הם לא היו שומרי מצוות כשבעים שנה או יותר, ולפני ר"ה אמר להם עזרא הסופר שקרב יום דין, ונתנו עם ישראל על לבם לשוב בתשובה, ונשבר לבם בקרבם, והתחילו להתאבל על מעשיהם והיו בוכים. אמר להם עזרא הסופר מדוע אתם בוכים, הרי "חדוות ה' היא מעוזכם" - עליכם לשמוח ולבטוח בהקב"ה שיחוננו ויוציא לאור משפטנו.

וכתוב "עין במר בוכה ולב שמח" (מתוך הפיוט "עת שערי רצון") - הלב שלנו כואב כי מי יודע איך הקב"ה ידון אותנו, וזהו היסוד של ראש השנה אע"פ שהוא יום הדין, יום איום ונורא, עלינו להתאמץ ולשמוח ולשים את כל מבטחנו בבורא עולם שיזכנו בדיננו.



בר בי ברב ביקיר[]

Bar bi berav

ברכות הנהנין - לקט צילומי מאכלים[]

בקרתי במרכול, צילמתי מאכלים ומשקאות ורשמתי מתחת לכל צילום את הברכה המתאימה. אם יש הערות נא להודיע לי במייל חזרה.

ראו חלק מהצילומים:

חוגגים את חגי תשרי בבית חגלה על פני יריחו[]

Tishrei jericho Page 1

השתלמות שומרון תשע"ב[]

השנה יתקיים בשיתוף עם שאר המדרשות בשומרון, השתלמות שומרון, בתאריכים יא-יג תשרי התשע"ב (9-11.10.11). ההשתלמות מיועדת למדריכים, מורי דרך, צמאי דעת, מטיילים, אוהבי הארץ או מתעניינים נוספים, ואף נחשבת לצורך ימי רענון תו-תקן של משרד החינוך.

Istalmut shomron Page 1

מדובר על השתלמות בסיסית והקניית ידע בסיסי על האזורים השונים בשומרון, כולל התעסקות בחידושים האחרונים בחקר האזור.

אהרן טבגר, מדרשת הרי גופנא, 050-6432180.

ימי כפר סבא, הכפר שהיה לעיר[]

Kfar saba book

הוצאת אריאל הוציאה ספר חדש מאת דן גלעדי על ימי כפר סבא, הכפר שהיה לעיר באתר הווצאה נאמר

״הכפר שהיה לעיר" מביא את סיפור התפתחותה של כפר־סבא לדורותיה, מימיה הראשונים עת הצטופפו מייסדיה בבניין יחיד – החאן, ועד להיותה עיר ואם בישראל כיום.

כפר־סבא, חלוצת ההתיישבות בשרון הדרומי, ששורשיה ההיסטוריים נעוצים בימי בית שני, לפני כאלפיים שנה, הינה בעלת מאפיינים וקווי ייחוד משלה:

  • חזונם של ראשוני המתיישבים התבסס על הקמת משקים חקלאיים עצמאיים ובשנים הראשונות היה ענף השקדים מקור הפרנסה העיקרי במושבה הקטנה. במלחמת העולם הראשונה הצטופפו בה כ-1500 מתושבי יפו ותל־אביב שגורשו מבתיהם על־ידי הטורקים.
  • כפר־סבא חרבה לחלוטין פעמיים: בשלהי מלחמת העולם הראשונה ובמאורעות תרפ"א (1921).
  • ככל מושבות מישור החוף היא התפתחה הודות לשגשוג ענף הפרדסנות והיוותה מוקד למאבקים על 'עבודהעברית'.

הכינוי 'כפר־סבא האדומה' דבק בה תקופה ממושכת, לאור העובדה שהיה בה שלטון רצוף של תנועת העבודה. התרחבותה העיקרית לאחר הקמת המדינה הייתה באזור המזרחי, בו הוקמו שכונות חדשות, חלקן על שטח המעברה ש'נעלמה' בן לילה. בעקבות מלחמת ששת הימים השתנה מעמדה מיישוב ספר לחלק ממטרופולין גוש דן.

גם לאחר שנת 1962, עת קיבלה מעמד של עיר, המשיכו ענפי החקלאות להתפתח בה עוד שנים לא מעטות. טיפוח האופי הירוק של היישוב בתכנון ובבנייה החל בתכנית מתאר משנת 1942, עם הקצאת שטח ציבורי פתוח עבור גינה בלב כמה מ'משבצות' המושבה; הוא המשיך בהוספת ה"גריד הירוק" לשבילים בתכניות שנות ה-1970 והשכונות הירוקות בתכניות שנות ה- 2000. בכך מוצבה כפר-סבא בת-זמננו כ"עיר ירוקה" למופת.

ימיה של כפר־סבא המתוארים בספר זה, מעניקים לקורא תמונה נאמנה, מקיפה וממצה, המסתמכת על מכלול המקורות ההיסטוריים.

בספר 520 עמ' בצבע המודפסים על נייר כרומו משובח ומוגשים בעיצוב מרהיב.

התגלו מעיינות חיים בים המלח[]

Live sprinds dead sea

המקור:אתר הידען

אתר ידען מסר כי צוות אוניברסיטת בן-גוריון גילה כי יש מעיינות חיים בים המלח מחקר שביצע החוקר יניב מונבז, בהנחיית פרופ' יונתן לרון מהמחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן-גוריון, חשף מערכות מעיינות מורכבות הנמשכות מאות מטרים לאורך החוף ובעומק של עד 30 מטרים מתחת לפני המים


שילובם של צוללים במחקר היווה מרכיב חשוב בדגימת מים ממקור המעיין לחישוב הספיקה, בהבנת מבנה הזרימה ואופי מקור הנביעה. מחקר שביצע החוקר יניב מונבז, בהנחיית פרופ' יונתן לרון מהמחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן-גוריון, חשף מערכות מעיינות מורכבות הנמשכות מאות מטרים לאורך החוף ובעומק של עד 30 מטרים מתחת לפני המים.

המעיינות, המרהיבים ביופיים, פורצים מתוך קרקעית האגם דרך לועות בצורת קונוס בקוטר של עד 10 מטרים ועומק של עד 13 מטרים. בחלק מהמקרים נצפתה על ידי החוקרים מערכת של לועות ומערות הנמשכות עד לעומק בו קרקעית ים המלח אינה חולית, אלא מכוסה שכבה עבה של מלח.כמו כן, פיתחו החוקרים שיטה למדידה ישירה של מעיינות מים מתוקים הנובעים מקרקעית ים המלח. שילובם של צוללים במחקר היווה מרכיב חשוב בדגימת מים ממקור המעיין לחישוב הספיקה, בהבנת מבנה הזרימה ואופי מקור הנביעה. כמו כן נחקרה המורפולוגיה של המעיינות התת-ימיים בעזרת צילומים תת-ימיים.

"ים המלח" מסביר פרופ' לרון "הולך ונעלם אך בו בעת ממשיך להפתיע. מזה מספר שנים עוסקים מדענים ישראלים וגרמנים בחקר מעיינות מים מתוקים הנובעים מקרקעית ים המלח. קיומם של מעיינות אלו ידוע זה מכבר ואלו הקרובים לחוף נראים בברור על פני המים. מבין כל מקורות המים הנכנסים לים המלח, קיים במיוחד קושי להעריך את תרומת מי התהום התת- ימיים שחלקם מנביעות תת-ימיות ומכאן חשיבותו של המחקר והגילוי שלנו".

במחקר של דר' כריסטיאן סיברט ופרופ' סטפן גייר ממכון הלמהולץ לחקר הסביבה בהאלה, גרמניה, נחקר הקשר ההידרולוגי בין המעיינות תת-ימיים לבין מעיינות בחוף. מדגימות המים של המעיינות התת-ימיים ודגימות מים ממעיינות בחוף ומקידוחים עולה שהמערכת מורכבת.

יצוין, כי כבר בשנות השלושים של המאה ה-20 הבינו מדענים מהאוניברסיטה העברית, שהכינוי ים המוות אינו הולם את ים המלח ושישנם מיקרואורגניזמים המסוגלים לשרוד.

פרופ' לרון: "לעושר שנמצא באזור המעיינות אף אחד לא ציפה. זה לא אומר שיש היכן לדוג בים המלח, אך מרבדי החיידקים מכסים שטחים גדולים ועושר המינים רב. המחקר, בניהולו של ד"ר דני יונסקו ממכון מקס פלאנק למיקרוביולוגיה ימית בברמן, הראה שרבים מן המיקרואורגניזמים שנמצאו אינם מוכרים למדע מסביבות על-מלוחות אחרות או מסביבות אחרות בכלל. אין אלו אותם חיידקים ואצות הצובעים את ים המלח באדום בחורפים גשומים כפי שקרה ב- 1992. גילוי זה פותח דלת לשאלות חדשות. חלקן נוגע ליכולתם של חיידקים אלו לשרוד בים המלח, וחלקן נוגע ליכולת של יצורים אלו לשרוד בים מלח, שבו שכבת מים פחות מלוחה על פני השטח כפי שתיווצר אם תוכנית תעלת הימים תצא לפועל".

ספר תורה לקהילת טייפה[]

Keilat taipe

טקס הכנסת ספר תורה בקהילת טייפה המקור:מנחם רהט "מצב רוח" העלון לציבור הדתי לאומי - גיליון 151 לפרשת ניצבים וילך תשע"א

ויקי-קדומים לשנת תשע"א[]

ויקי-קדומים לשנת תשע"ב[]

הערות שוליים[]

  1. דב"ר ד, ג
  2. דברים יא, כו
  3. איכה ג, לח
  4. ולכן חלם פרעה את חלומותיו בראש השנה [כמבואר בגמרא, שבר"ה יצא יוסף מבית האסורים (ר"ה יא, א)], כי רצה ה' לגלות לו עלהשבע והרעב שגזר על ארץ מצרים ביום זה. [ואולי מפני זה אמר יוסף בלשון הווה, "אֵת אֲשֶׁר הָ אלֹקִים עֹשֶׂה הִגִּיד לְפַרְעֹה" (בראשית מא, כה), ולא אמר בלשון עתיד, "אֵת אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאֱלֹקִים הִגִּיד לְפַרְעֹה". כי לא על העתיד דיבר יוסף, אלא על ההווה, הלא היא גזרת ה' שניתנה באותו יום עצמו, וכאילו אמר: "אֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹקִים גּוֹזֵר הִגִּיד לְ פרְעֹה"].
  5. ועי' דרך ה' לרמח"ל (ח"ב סוף פ"ד), שיש חילוק בענין זה בין ישראל לאומות העולם. וז"ל הרמח"ל: "במעשיהם של ישראל תלה האדון ברוך הוא תיקון כל הבריאה וְעִלּוּיָהּ, וְשִׁעְבֵּד כביכול את הנהגתו לְפָעֳלָם, להאיר ולהשפיע, או לִסָּתֵר ולהתעלם ח"ו על פי מעשיהם. אך מעשה האומות - לא יוסיפו ולא יגרעו במציאות הבריאה ובגילויו יתברך שמו או בהסתרו, אבל ימשיכו לעצמם תועלת או הפסד, אם בגוף ואם בנפש, ויוסיפו כח בַּשַּׂר שלהם או יחלישוהו". והיינו, שהאומות מועילים או מקלקלים במעשיהם רק לעצמם, ואין להם שום השפעה על המהלך העיקרי שבבריאה, שהוא - הבאת הבריאה אל תיקונה ואל תכליתה.
  6. על בסיס רעיון שנלמד עך ידי בנימין קוסובסקי ב"משכן בנימין" ב"ישיבת קדומים" - "הלכות התשובה" של הרנב"ם" פרק ב', הלכה ב'
  7. ישעיהו נ"ה,ז'
  8. ירמיהו ל"א,י"ח
  9. הושע י"ד,ד'
  10. בראשית, ד',י"ג
  11. בראשית ל"ח,כ"ו
  12. שמות, ל"ד,ט'
  13. במדבר י"ד י"ט
  14. פרק י"ח
  15. לא זו הדרך
Advertisement