FANDOM


Kdumim

מאתר האינטרנט של קדומים

עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל

קוראים נכבדים !
נשמח להערות על העלון, נודה לכם אם תכתבו אותן בסוף העלון בפרק המכונה: הערה, לאחר הכתיבה הקישו "פרסם תגובה"
כמובן, אגיב על כך אם יהיה לי מה לומר.
בכל מקרה, טוב שהקוראים יידעו שבערך יש פרטים הטעונים השלמה והבהרה.

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.
אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה על כך מטה והתוכן יימחק מייד

Prague real

הגדה מפראג, משנת 1526. זאת ההגדה המצוירת השלמה הקדומה ביותר. ההגדה כוללת פירוש קצר בשולי הדפים. ההגדה אמנם אינה כוללת את "אחד מי יודע" ואת "חד גדיא", אך היא הטביעה חותם לדורות, שכן ציוריה שימשו דגם לאיורים בהגדות רבות שהודפסו אחריה. מבחר הגדות לפסח מבית הספרים הלאומי בירושלים

הרב שמואל אליהו כתב בעלון קול-צופיך על "סדר ההגדה – מַתְחִיל בִּגְנוּת וּמְסַיֵּם בִּשְׁבָח"
האם הגְנוּת היא חומרית או רוחנית? המשנה במסכת פסחים (קטז ע"א) אומרת על סדר ההגדה: "מַתְחִיל בִּגְנוּת וּמְסַיֵּם בִּשְׁבָח, וְדוֹרֵשׁ (דברים כו) מֵ'אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי' עַד שֶׁיִּגְמֹר כָּל הַפָּרָשָׁה כֻּלָּהּ". ושני טעמים לכך.

  1. שלא תזוח דעתו עליו בשעת ההצלחה. כשיזכור את ימי עוניו ומרודו.
  2. שיזכור את גודל הנס שנעשה לו. שהיה במקום כל כך שפל (מהרש"א שם).

שואלת הגמרא: מה היא הגְנוּת שמזכירים בהגדה? רַב אָמַר: "מִתְּחִלָּה עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ". וּשְׁמוּאֵל אָמַר: "עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה". המחלוקת ביניהם היא בשאלה האם הגְנוּת היא בצד החומרי, שהיינו עבדים ויצאנו לחרות, או שהגְנוּת היא בצד הרוחני, שהיינו עובדי עבודה זרה ועכשיו התקרבנו לאלוקים.

הכלל במחלוקות בין רב לשמואל הוא: "הלכתא כרב באיסורי וכשמואל בממוני" – הלכה כרב באיסורים, והלכה כשמואל בממונות, בדינים שבין אדם לחברו. יוצא אפוא שכאן צריכה להיות ההלכה כמו רב, שהרי זה בין אדם למקום. והיינו צריכים להתחיל את ההגדה "מִתְּחִלָּה עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ". אבל אנחנו מתחילים מ"עבדים היינו". למה זה?

ההגדה כוללת את שניהם - הרי"ף והרא"ש כתבו "והאידנא עבדינן כתרויהו". צריך לומר הן את הגְנוּת החומרית והן את הגְנוּת הרוחנית. גם הגְנוּת של תרח, ההורים של אבותינו שהיו עובדי עבודה זרה, וגם הגְנוּת שלנו שהיינו עבדים. אחר כך נאמר את השבח של היציאה מהעבודה הזרה והשבח של היציאה מהעבדות לחירות. כך כותב גם הרמב"ם בהלכה, שצריך לומר את שניהם. "וצריך להתחיל בגְנוּת ולסיים בשבח. כיצד, מתחיל ומספר שבתחלה היו אבותינו בימי תרח ומלפניו כופרים וטועין אחר ההבל ורודפין אחר עבודה זרה. ומסיים בדת האמת שקרבנו המקום לו והבדילנו מן התועים וקרבנו ליחודו". אחר כך אומר הרמב"ם: "וכן מתחיל ומודיע שעבדים היינו לפרעה במצרים וכל הרעה שגמלנו ומסיים בנסים ונפלאות שנעשו לנו ובחירותנו". כנראה שהטעם הוא כי מצווה להרבות בסיפור יציאת מצרים. ולכן בעל ההגדה כלל בה את דברי שניהם.

איזה גְנוּת ושבח קודמים? - מדברי הרמב"ם משמע שצריך להתחיל את תשובת ההורים בהגדה במילים "מִתְּחִלָּה עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ", כי זה העיקר של הגְנוּת והשבח, אבל בסדר ההגדה שלו הוא מתחיל כמו שמתחילות ההגדות שלנו "עבדים היינו לפרעה". ובאמת צריך להבין למה הסדר הזה דווקא. כיוון שלפי הסדר ההיסטורי, הגנות שבאה ראשונה היא של תרח, שהיה עובד עבודה זרה, ולא שלנו, שהיינו עבדים במצרים כנראה שהתשובה טמונה בסדר הדברים שלנו, שקודם הייתה ההתקדמות הגשמית של העם ורק אחר כך גם ההתקדמות הרוחנית. קודם יצאנו ממצרים ונהיינו בני חורין, ואחר כך קיבלנו את התורה. קודם באנו אל הארץ בימי יהושע, ואחרי ארבע-מאות שנה ויותר הוקם בית המקדש. גם בימינו קודם הייתה התחזקות גשמית של עלייה וכלכלה, ורק אחר כך התחיל תהליך של התחזקות רוחנית וחזרה בתשובה. לכן אנחנו מזכירים את העניין של "עבדים היינו", ויצאנו משם לפני ההתחזקות הרוחנית של "ועתה קרבנו המקום לעבודתו".


הלכות פסח / אפיקומן עריכה

  1. אסור לאכול שום דבר לאחר אכילת ה'אפיקומן', כדי שלא יעבור מפיו טעם המצה הזו, שהיא זכר לקרבן הפסח. ובדיעבד, אם אכל איזה דבר, יאכל שוב כזית מצה השמורה לשם 'אפיקומן'. וכן אין לשתות לאחר האפיקומן שום משקה, חוץ ממים. (שו"ע ומשנ"ב סי' תעח).
  2. יש לאכול את מצת ה'אפיקומן' במקום אחד, ולא בשני מקומות, ואפילו באותו חדר אין לעבור משולחן לשולחן, כיון שמצה זו היא זכר לקרבן הפסח שאסור לאוכלו בשתי מקומות.

ברשות המקור: 22@bezeqint.net

מבט חדש על עשרת המכותעריכה

Selo tztarcu

איך הופכים לימון ללימונה

יין - קדושה והוללות עריכה

מאת: הרב ישראל רוזן (מתוך העלון לשבת - שבת בשבתו - ברשותו של הרב)

Gevaot Baoptique Wine

יקב גבעות יינות בוטיק גבעות

"כל אחד ואחד בין אנשים בין נשים
חייב לשתות בלילה הזה ארבעה כוסות של יין...
שיעור כל כוס מהן - רביעית" (רמב"ם, חמץ ומצה ז,ז)

למה יין? - מצוה מרכזית בליל הסדר היא שתיית ארבע כוסות. שתיית יין היא ממאפייני החגיגיות והטקסיות, כנראה בכל התרבויות. 'הסבה דרך מלכות' מחייבת יין, וממגילת אחשורוש למדנו: "ויין מלכות רב כיד המלך" (אסתר א,ז). אכן, היין מרבה שמחה ("ויין ישמח לבב אנוש"; תהלים קד,טו), אך גם מרבה הוללות, כדרכן של משתאות (וגם זה ממגילת אחשורוש למדנו).

שתיית יין הלכתית, בליל הסדר ובשאר ברכות על הכוס, מחייבת 'כדי רביעית', שהוא שיעור... שכרות. כך אמרו במסכת נזיר (לח,א): "ארבע כוסות הללו צריך שיהא בהן כדי רביעית. שתה רביעית יין אל יורה. שתה רביעית יין ונכנס למקדש - חייב מיתה" (משום שכרות). ואכן, תמיהה גדולה היא, מה עניין מצאה תורה (או חכמים) בכוס-של-שכרות לקידוש ולהבדלה של שבת, בשתיית 4 כוסות בפסח, בברכות אירוסין ונישואין על היין וכיו"ב?

מצוות קידוש על יין מקורה בדרש: "זכור את יום השבת לקדשו - זוכרהו על היין" (פסחים קו,א). תוספות (שם) פירשו: "דזכירה כתיב על היין; 'זכרו כיין לבנון' (הושע יד,ח), 'נזכירה דודיך מיין'" (שיה"ש א,ד). לפירוש זה היין מתקשר לזכירה, וכביכול מחדד את הזכרון. נרשה לעצמנו להרהר ולתמוה, שהרי היין ("רביעית כדי שכרות") דוקא מערפל את החושים ומטשטש את הזכרון? מי שרוצה לדלות זכרונות מן העבר מומלץ לו להתרחק מן היין.

וביותר יש לתמוה, שהרי הפסוק מדגיש "זכור... לקדשו". מוטיב הקדושה הוא יסוד יין ה'קידוש'. ולכאורה היאך נדבקה הקדושה דוקא ביין המשכר, המוציא את האדם מדעתו? כהנים שתויי יין נאסרו להיכנס למקדש ("יין ושכר אל תשת... בבואכם אל אהל מועד ולא תמותו; ויקרא י,ט). מאידך במקדש נסכו יין, ו"אין אומרים קידוש היום אלא על היין הראוי לינסך על גבי המזבח" (ב"ב צז,א).

תורת ההפכים - מתורת החסידות למדנו פשר דבר, הנעוץ בתורת ההפכים שמקורם אחד, "צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם" (הושע יד,י): כך כתב ר' צדוק מלובלין (רסיסי לילה נה): "אצל אומות העולם (היין) היה מוליד פחזות ופריקות עול, והשתקעות בתאוות עולם. ואצל בני ישראל אדרבה מוליד קדושה בלב... קידוש על היין מוליד שמחה של הוללות לשוגים בה, אבל יין דמצוה אדרבה מוליד קדושה בלב".

תכונה הפכיות זו עולה כהד מדברי חז"ל (סנהדרין קג,ב): "גדולה לגימה... שמרחקת את הקרובים, ומקרבת את הרחוקים"; הכל תלוי במצבו המיקדמי של השותה וברקע הסביבתי להרמת הכוסית. המצווה סגולתה לקדש את החומר ולהעלותו ממצולת החטא וההבל למחוזות של קדושה ועבודת השם. ואין כמו יין המוכיח זאת.

כמדומה שמעולם לא פגשנו בשיכורי ליל הסדר, ולא נתקלנו באבדן דעת בסעודות ובהתוועדויות של מצוה, גם אם נמזג בהן יין לרוב, ואפילו וודקה בהכשר חב"ד. אדרבה, ההתבסמות לשם מצווה משילה מן האדם את לבושו החומרי וחושפת את פנימיותו הרוחנית, החצובה מעולם הקדושה. חריגה היא שתיית פורים, "לבסומי עד דלא ידע" ואין כאן מקומה. אכן, צאו ושמעו את דברי התורה הבוקעים משותי-שוטי-פורים בישיבות ובחבורות-קודש; במקום דברי הוללות וניבול פה תשמעו ניצוצות של אמרות קודש ורסיסי עומקא דליבא.

יין תרעלה קטלני - "צריכת היין בישראל גואה"; בשנת 2011 נמכרו 30 מיליון בקבוקי יין בישראל, פרט למיץ ענבים - מדווחת מועצת הגפן. לבושתנו עלינו על מפת השיכרות העולמית ובגדול. לפני כחודשיים נחקק בכנסת איסור פרסום משקאות אלכהוליים בראש חוצות. נמסר כי כ-60% מבני הנוער בישראל שותים אלכוהול, וישראל נמצאת במקום השני(!) באירופה באחוזי שתיית האלכוהול בקרב ילדים בני 11 (19% מילדי גיל זה!). עד היכן התדרדרנו?

האסון הגדול של השיכרות היא הנהיגה תחת השפעת אלכוהול. התופעה הפכה למגיפה קטלנית הפוגעת בדרך כלל לא במי שמאבד דעתו מדעת, אלא בעיקר בחפים מפשע, עוברי אורח או נוסעי כביש, שנזדמנו בסביבת הנהג האפוף, הנתון בליקוי שכלי זמני. ועל דרך ה'חוכמה' נאמר שלא בכדי אסרה תורה נהיגה בלילי שבת וחג. אמנם מדובר בשתיה של מצוה, אעפי"כ וליתר בטחון...

שלילת רשיון נהיגה לתקופה משמעותית הוא עונש מרתיע, ובלבד שייאכף בשני שלביו; הגברה שבעתיים של בדיקת ה'ינשוף' המשטרתי, ומצוד מסיבי אחר הנוהגים רכב בשלילה. חובת "לא תעמוד על דם רעך" מחייבת להשקיע בתחום זה משאבי עתק, שישאבו מהעלאת הבלו על 'דלק' זה.

(נכתב במוצ"ש צו)


למה לא תקנו כוס חמישית כנגד "וְהֵבֵאתִי" עריכה

הרב אביגדֹר הלוי נבנצל כתב על לקט בעניני חג המצות - מתוך שיחות
הקב"ה מבטיח לישראל: "וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם, וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם, וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים. וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹקִים" וכו' (שמות ו, ו-ז). כידוע, אחד הטעמים שאמרו חז"ל לתקנת ארבע כוסות בליל הסדר, הוא כנגד ארבע לשונות של גאולה שנזכרו כאן - 'וְהוֹצֵאתִי', 'וְהִצַּלְתִּי', 'וְגָאַלְתִּי', 'וְלָקַחְתִּי' (ירו' פסחים פ"י ה"א)

ונשאלת השאלה: הרי בפסוק מופיעה עוד לשון אחת של גאולה - "וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ" וכו' (שמות ו, ח). מדוע לא תקנו כוס גם כנגד לשון זו? אמנם יש אומרים שאפשר לשתות גם כוס חמישית 2 (רמ"א או"ח סי' תפ"א ס"א), אבל תקנה מחייבת לא היתה על זה. מדוע?

אחד התירוצים שנאמרו לזה הוא, שלְשון גאולה זו לא התקיימה ביוצאי מצרים - כיון שמתו במדבר ולא זכו להכנס לְארץ ישראל 3. לכן לא שותים כוס כנגד לשון זו. אמנם ה' הבטיח "וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ", אבל היות ואותו דור לא היה ראוי שתתקיים בו הבטחה זו (בגלל חטא המרגלים), נדחה קיום ההבטחה לדור הבא.

כעין זה מצינו גם בנבואת גאולה אחרת. משה ובני ישראל אומרים בשירת הים: "תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד... עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה', עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִי ת" (שמות טו, טז). מהי הכפילות הזו, "עַד יַעֲבֹר... עַד יַעֲבֹר..."? אמרו חז"ל: "עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה' - זו ביאה ראשונה (בימי יהושע); עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ - זו ביאה שניה (בימי עזרא). מכאן אמרו חכמים: ראויים היו ישראל לעשות להם נס בימי עזרא, כדרך שנעשה להם נס בימי יהושע בן נון" (ברכות ד, א). כשם שבימי יהושע נכנסו ישראל לָאָרֶץ וכבשו אותה בניסים גדולים - קריעת הירדן, "שמש בגבעון דום" ועוד - כך היו אמורים להגאל ולחזור לארצם בימי עזרא. למה לא קרה כך בפועל? - מפני שגרם החטא (שם), [שנשאו נשים נכריות (כן מבואר בזוהר, שבגלל חטא זה לא זכו להגאל בדרך ניסית בזמן עזרא - זוהר ח"ב ז, א ושם קפט, ב)]. האם פירושו של דבר שנבואת "עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִי ת" נתבטלה? - חס וחלילה! הרי "כל דְּבַר טובה שיגזור הא-ל, אפילו על תנאי - אינו חוזר" (רמב"ם הלכ' יסוה"ת פ"י ה"ד). לא יתכן אפוא שנבואה זו התבטלה. אם כן, מאי הוי עלהּ? - היא נדחתה לדור אחר. לולא חטאו בזמן עזרא, היתה מתקיימת אז. אבל כיון שחטאו - היא נדחתה לזמן אחר, שאנו מקוים שיגיע במהרה בימינו.

הרמב"ם אומר, שגם נבואות שנאמרו על העתיד לבוא, מה יהיה בימי המשיח, "לא יֵדַע אדם איך יהיו עד שיהיו" (הלכ' מלכים פי"ב ה"ב). גם מי שיודע את כל מאמרי חז"ל ואת כל מה שכתבו הנביאים, לא יכול לדעת מה בדיוק יקרה. אמנם מעיקרי האמונה הוא לדעת שיהיה משיח מבית דוד ושישובו לארץ ישראל, ושיבנה המקדש ושתהיה תחיית המתים באיזשהו שלב, אבל לדעת איך בדיוק יתגשמו הדברים, אין זה מעיקרי האמונה, ואת זה איננו יודעים. חז"ל הרי אמרו, שיש נבואות שנאמרו למצב ש"זכו", ויש נבואות שנאמרו למצב ש"לא זכו" (סנה' צח, א). ממילא, כל עוד איננו יודעים באיזו מידה אנו במצב כזה או אחר, אי אפשר לדעת מה יהיה ואיך יהיה. למשל, יכול להיות שאם זכו, תתנהל מלחמת גוג ומגוג בין המלאכים בשמים, ואם לא זכו תתנהל על הארץ עם טנקים ותותחים. אי אפשר לדעת את הדברים, עד שיהיו. [הרמב"ם מוסיף עוד דבר, שאנו לא היינו מעזים לומר אותו, אבל לרמב"ם היו כתפים רחבות, והוא אומר כך: "גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו, אלא לפי הכרע הפסוקים" (הלכ' מלכים שם). כלומר, גם לחז"ל לא היתה קבלה ומסורת בדברים האלה. כשחז"ל אומרים לנו שיש ל"ט מלאכות בשבת וארבע פרשיות בתפילין, זוהי ידיעה ברורה שנמסרה למשה בסיני, והגיעה במסורת לחז"ל. אבל בענין הגאולה לא קיבלו חז"ל דברים ברורים כיצד בדיוק תהיה הגאולה, אלא אמרו מה שאמרו על פי משמעות הפסוקים ועל פי הכרע הדעת, ולכן יתכן שהדברים לא יתרחשו בדיוק כפי שתארו לנו חז"ל]. 'לקריאת השיעור במלואו הקש על הקישור לעיל

מתחיל בגנות ומסיים בשבח עריכה

מאת : הרב דב ביגון מתוך "מכון מאיר - באהבה ובאמונה"

Picture from old hagada

"וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ, וַיִתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה" - מההגד - צילום של הגדה שהוצגה בפומבי בבית הספרים הלאומי - פורסמה בניו-יורק על-ידי J.D.Eisenstein ציירה: Lola

מצוה לספר בליל הסדר ביציאת מצרים "וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח".וכיצד יש לספר? מלמדים אותנו חז"ל: "לפי דעתו של בן, אביו מלמדו" (פסחים קטז א). כלומר, האב או הסב, עורכי הסדר, צריכים להשתדל להיות בערב המיוחד הזה מלמדים ומחנכים טובים. וכידוע, מחנך טוב מתאים את עצמו אל התלמידים, מתחשב ביכולתם להבין ומדבר אל לבם ואל מוחם, וכל זאת מתוך אהבה וחיבה. הנושא המרכזי של סיפור יציאת מצרים הוא אהבתו הגדולה של הי"ת לעמו ישראל אשר אינה פוסקת בכל מקום ובכל זמן, כפי שאנו מברכים בכל יום "הבוחר בעמו ישראל באהבה". וכשם שהורים טובים אוהבים את ילדיהם בכל מצב, בעליות ובירידות, כך הקב"ה אוהב אותנו כאשר אנו בגלות ובצרות כשם שאוהב אותנו כשאנו בהארת פנים ובגאולה כהיום הזה. כדברי חז"ל על ההגדה "מתחיל בגנות ומסיים בשבח".

הגנות: "עבדים היינו לפרעה במצרים", והשבח: "ויוציאנו ד' אלקינו משם ביד חזקה ובזרוע נטויה" (הגדה).

הגנות והשבח אינם נפרדים, ככתוב "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד". כך הגלות והגאולה, החושך והאור, הירידה והעליה - הכל זה עניין אחד, כשהירידה היא הכנה לעליה והגלות הכנה לגאולה (ע' מהר"ל נצח ישראל א; ועולת ראיה, הגדה). וכשם שהיה הלל נוהג בזמן שבית המקדש היה קיים, היה כורך מצה ומרור ואוכלם ביחד לקיים מה שנאמר "על מצות ומרורים יאכלוהו" (הגדה).

נכון לעכשיו, "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים... לא את אבותינו בלבד גאל הקב"ה אלא אף אותנו גאל עמהם שנאמר 'ואותנו הוציא משם למען הביא אותנו לתת לנו את הארץ אשר נשבע לאבותינו" (הגדה). אשרינו מה טוב חלקו של דורנו שמתקיימות בנו לא רק ארבע לשונות הגאולה, שכנגדן אנו שותים את ארבע הכוסות, "והוצאתי אתכם... והצלתי... וגאלתי... ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלקים," אלא גם הלשון החמישית, "והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אותה לכם מורשה, אני ד'." (שמות ו). ותתקיים בנו הברכה : "כן ד' אלקים אלוקי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום שמחים בבניין עירך וששים בעבודתך ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים, ונודה לך שיר חדש על גאולתנו ופדות נפשנו".

בברכת חג פסח כשר ושמח

מהמצפה לישועה השלמה

שיר השירים - פירוש רבי ישעיהו מטראני איטליה - המאה ה-13עריכה

(ליום הראשון של החג)
על הרב:רבי ישעיה ב"ר מאלי די טראני - רי"ד (1165~ - 1240~). מגדולי ראשוני איטליה, פרשן מקרא, המשנה ומדרשי ההלכה, פרשן התלמוד ופוסק. נודע בעיקר בזכות פירושו המקורי והמקיף לתלמוד.עוד פרטים. על חכמי טראני שעליהם הוא נימנה נאמר:דרום איטליה, האזור בו נמצאת העיר טראני הייתה מרכז יהודי חשוב במאה ה-13. עד כדי כך שנפוצה האימרה המיוחסת רבנו תם אשר כתב בספר הישר : בני בארי שהיו קורין עליהם כי מבארי תצא תורה ודבר ה' מאוטרנטו. היום יש בעיר יהודים בודדים ובית כנסת ראו כאן

  1. שיר השירים: שיר זה הוא מעולה מכל השירים שעשה שלמה, שנאמר (מל"א ה-יב) וידבר שלשת אלפים משל, ויהי שירו חמשה ואלף, וזה היה מעולה מכולם. אשר לשלמה: כלומר שעשה שלמה המלך, וכל שלמה האמור בספר זה הוא חול? והוא שלמה המלך, כמו שאפרש.
  2. ישקני מנשיקות פיהו: חס ושלום לא היה לב שלמה לדברי חשק ואהבת נשים, אלא דימה אהבת הבורא ואהבת כנסת ישראל לאהבת אהוב ואהובה, שאין אהבה גדולה ממנה, כמו שאמר דוד על יהונתן (שמ"ב א כו) נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים; וכל זה הספר מדבר כעין משל אהוב ואהובה, כמו שדיבר יחזקאל (טז-ח) ואעבור עליך ואראך והנה עתך עת דודים, ואפרוש כנפי עליך ואכסה ערותך וגו' (שם י') ואל בישך רקמה, ואנעלך תחש וגו' (שם יא) ואעדך עדי, ואתנה צמידים על ידיך, ורביד על גרונך, והרבה כאלו, וכך אומרת האהובה שהיא כנסת ישראל: מי יתן שישקני אהובי מנשיקות פיהו. כי טובים דודיך מיין: סתם שמחה חשובה אינה כי אם על הסעודה, ועיקר הסעודה אינה כי אם היין, לפיכך הזכיר היין, ומדבר פנים בפנים ושלא בפנים.
  3. לריח שמניך: כמו (קהלת ז-א) טוב שם משמן טוב, שהשמועה טובה דומה לשמן טוב, וכשאומר: שמניך טובים כאילו אמר: "שמועותיך טובות". שמן תורק: שמן לשון זכר, ומלת "תורק" הוא כנוי, כמשקל "תושב", אעפ"י שזה בחולם וזה בשורק, כך פירש רד"ק ז"ל, וכך הוא פתרון המקרא בשביל ריח שמועותיך ידועות ששמן הטוב דומה לשמן תורק.על כן עלמות ובתולות אהבוך.

פריחת השקד והציץ - לשון הרע וכהונהעריכה

(בעקבות קריאת מאמר וסיור בישוב)

פריחת השקד

פרי השקד והציץ

"וַיְהִי מִמָּחֳרָת, וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל-אֹהֶל הָעֵדוּת, וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה-אַהֲרֹן, לְבֵית לֵוִי; וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ, וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים. " במדבר י"ז, כ"ג)

רש"י כתב: ויצא פרח - כמשמעו: ציץ - הוא חנטת הפרי כשהפרח נופל: ויגמל שקדים - כשהוכר הפרי הוכר שהן שקדים. לשון (בראשית כא, ח) ויגדל הילד ויגמל, ולשון זה מצוי בפרי האילן, כמו (ישעיה יח, ה) ובוסר גומל יהיה נצה.

ולמה שקדים? הוא הפרי הממהר להפריח מכל הפירות, אף המעורר על הכהונה פורענותו ממהרת לבא, כמו שמצינו בעוזיה (ד"ה ב' כו, יט) והצרעת זרחה במצחו.

רפאל מלכא במדור שיח השה בשבועון לשבת מקור ראשון ז' בניסן תשע"ב כתב על התופעה והוסיף: לכהן הגדול היה ציץ חבוש על מצנפתו - וציץ זה , כך לימדונו רבותינו, מכפר על לשון הרע.

מלכא כתב שלפי מקורות רבים השקד סימל את הכהונה.

פסח בעיר דודעריכה

City of David

דגם עיר דוד

פסח בעיר דוד - חוויה לכל המשפחה פעילות פסח תשע"ב | 2012 - עיר דוד מזמינה אתכם ליהנות ממגוון סיורים ופעילויות לכל המשפחה באתרי ירושלים הקדומה- עיר דוד, ארמון הנציב והר הזיתים. חג שמח!

  • סיור מיוחד לפסח סיור segway – רכב העתיד בשבילי העבר בפינת יער קסומה וירוקה בלב ירושלים, ממתינים לכם כלי העתיד – הסגוויי. למידע מפורט הקש בקישור לעיל,
  • דרך עולי הרגל - אתם מוזמנים לסייר איתנו בעקבות אדריכלי ובוני העיר, לגעת באתרים שנפתחו לאחרונה, להתפעל מבריכת השילוח והרחוב ההרודיאני המדורג. בואו להיות שותפים איתנו בסוד קסמה והודה של ירושלים. הסיור כולל צפייה במיצג אור וקול!
  • עיר דוד המקראית - סיור אל עירם של מלכים ונביאים, בה נכתבו מחצית מספרי המקרא, ובה נתגלו הממצאים המרגשים והמרשימים ביותר בשנים האחרונות בירושלים.
  • לילות בעתיקות - סיורי הערב נפתחים בתצפית לילה מרהיבה מראש "בית הצופה", הממחישה את מיקומה הייחודי והנמוך של עיר דוד המקראית ביחס לחומות המקיפות את ירושלים העתיקה. מיצג תלת מימדי מרשים חושף את עברה המפואר של העיר, ובסיור לילי מודרך, המלווה בתאורה מרשימה, נחשפים ממצאים חדשים ומעניינים מתקופת המקרא בגבעת עיר דוד. הסיור נמשך אל "קריית השלטון" הקדומה, שם מוקרן על העתיקות מיצג אמנותי יפה וחדש, המספר את סיפורה של עיר דוד בתנועה וצליל.
  • סיור ליד אבשלום - סיור אל מצבות הקבורה בנחל קדרון – ערוץ הקדרון חותר ומפריד בין עיר דוד לבין הר הזיתים היה במשך דורות הגבול המוניציפאלי של העיר. בימי בית שני נבנו בקדרון מצבות קבורה מפוארות ומרשימות המוכרות כיד אבשלום, קבר זכריה וקבר בני חיזר, בואו אתנו לחוויה מרתקת בנוף קדומים עוצר נשימה בינות אתרים המספרים את סיפורו של הקדרון.
  • החוויה הארכיאולוגית בעמק צורים - מתי לאחרונה פגשתם ממצאים קדומים מהר הבית? מתי מצאתם אוצרות ארכיאולוגים יקרים מפז?

בואו להשתתף בחוויה חד פעמית מיוחדת במינה, ועזרו לנו לחשוף את עברו המפואר של הר הבית. סינון עפר קדום, שמקורו במבנים הקדומים שעל הר הבית, תוך לימוד הממצאים עם ארכיאולוגים ומדריכים מומחים באתר.

הפנינג טיולים, טבע, יצירה והיסטוריה בשמורת עינות ענרעריכה

Talmon 1
Talmon 2

לפרטים נוספים, להזמנות ולהרשמה: מדרשת גופנא: 02-6568894 midreshet.gofna@gmail.com

פריצת דרך משמעותית לצפרות בישראל!עריכה

Vogelzug

מסלולי נדידת הצפורים - המקור:Lanzi - ויקישיתוף

ביום ראשון, ט' ניסן תשע"ב, 1 לאפריל 2012, בשיא נדידת האביב, החליטה ממשלת ישראל החלטה יוצאת דופן וייחודית למימון של רשת מוקדי הצפרות הלאומית בסך של 39.2 מיליון שקלים.

על פי התוכנית יוקמו ארבעה מוקדי צפרות חדשים בשדה בוקר, עין גדי, לוטן וחצבה, וישודרגו שלושת המרכזים הקיימים בכפר רופין, מעגן מיכאל ואילת. מטרת ההחלטה הינה לקדם את התיירות, החינוך, הסביבה והמחקר בתחום הצפרות.

מיקומה של ישראל במפגש בין שלוש יבשות, מהווה נתיב נדידה מרכזי של 500 מיליון ציפורים הנודדות בסתיו מאירופה ומערב אסיה לאפריקה וחזרה באביב. בתי הגידול בישראל מגוונים ומושכים מגוון ביולוגי של 540 מינים, תופעה ייחודית למדינה קטנה כמו ישראל. השילוב של כמות אדירה ומגוונת של ציפורים, לצד תשתית תיירותית מצוינת ומזג אוויר נוח הופכים את ישראל ל"גן עדן" בתצפיות על ציפורים.

יוסי לשם כתב:" זו החלטה משמעותיות ביותר לקידום הצפרות בישראל שהייתה פרי יוזמתנו, ועליה טרחנו למעלה מחמש שנים רצופות. אנו בטוחים שבעקבות ההחלטה בנושא הצפרות, תזכה לפריצת דרך חדשה, ותהווה דגם לשיתוף פעולה בין גורמי ממשלה, גופים ציבוריים ואקדמיים."

המקור: משרד ראש הממשלה


יום עיון לזכרו של חוקר ארץ ישראל יוסף ברסלבסקיעריכה

Poster breslevi internet

יוסף ברסלבי (ברסלבסקי) (1897, רוסיה - 1972]), חוקר ארץ ישראל, מדריך טיולים ונודע בשל כרכי הסידרה שכתב: הידעת את הארץ. בשנת 1905 עלה לארץ במסגרת העלייה השנייה. היה חייל בצבא הטורקי בתקופת מלחמת העולם הראשונה. בין שאר תפקידיו היה מתורגמן. בתום המלחמה עבד כפועל בקבוצת כנרת ובקיבוץ מרחביה. לאחר מכן עסק בהוראה ובו-זמנית השלים את השכלתו.

עסק בחקר ארץ ישראל ושימש כמדריך טיולים. בסיוריו עם מטיילים רבים לאורכה ורוחבה של הארץ, הקנה לציבור רחב מידע היסטוריה ולגאוגרפיה של ארץ ישראל.

ברסלבי עסק בחקר המקרא. במאמריו הוא ניסה למצוא התאמה בין התנ"ך ובין ידיעת הארץ, לצורך זיהוי וחקר אתרים בארץ, או כדבריו: "השפעת גומלין בין הגאוגרפיה המדעית-מודרנית לבין ספרות עתיקה, ארכאולוגיה, חקר חיי התושבים ותרבותם. כל אלה עושים את "ידיעת הארץ" לידיעת ארץ-התרבות העברית." תוצאות מחקריו באו לידי ביטוי בספרו "מידע הארץ למקרא".

חלק גדול ממחקריו מופיע בכרכי הסדרה שכתב הידעת את הארץ. הסדרה היא בת שישה כרכים:

כרך א. הגליל ועמקי הצפון.
כרך ב. ארץ הנגב.
כרך ג. ים-המלח סביב-סביב.
כרך ד. אל אילת ואל ים סוף .
כרך ה. בין תבור לחרמון.
כרך ו. נוף האדם בגליל.

ניתן לסייר וירטואלית במוזיאון ישראלעריכה

מעתה, מוזיאון ישראל הצטרף למוזיאונים בעולם, שניתן לצפות במוצגים שלהם במסך המחשב. בהקשה על הקישור הבא ניתן לצפות במוצגים, בתקרובת, תוך קריאת ההסברים.

דניאל ראוכוורגר, כתב הארץ, כתב על החידוש פרויקט האמנות של גוגל הושק אתמול לראשונה בארץ, ומעתה ניתן לסייר בחללים ובגלריות במוזיאון ולהתרשם מ-520 ממוצגיו והוסיף:

המוזיאון הצטרף לפרויקט האמנות של גוגל בסבב השני והמורחב שלו. בפברואר שעבר הושק הפרויקט בשיתוף 17 מוזיאונים בלבד, בהם הרמיטאז' בסנט פטרבורג, פריק קולקשן, מומה ומטרופוליטן בניו יורק, גלריה אופיצי בפירנצה ועוד. הרחבת הפרויקט הנוכחי כוללת שיתוף פעולה עם 151 מוסדות בעולם, ובהם מוזיאונים ראשיים וגלריות של אוספים קבועים בכ-40 מדינות. במצטרפים החדשים ניתן למנות את מוזיאון פרגאמון בברלין, גלריה סרפנטיין וגלריית הדיוקנאות הלאומית בלונדון, מוזיאון קופר-היואיט ומוזיאון ברוקלין בניו יורק.

ההסברים למוצגים הם באנגלית.

מבחר המוצגים הוא רחב: המגילות הגנוזות (להלן) עתיקות ארץ-ישראל והמזרח-הקרוב (להלן), יצירות יודיאיקה (לעיל), יצירות אומנות ועוד ועוד.

עיסוק מצויין לשעות הפנאי



ויקי-קדומים לשנת תשע"געריכה

ויקי-קדומים לשנת תשע"בעריכה

ספר במדבר

ספר ויקרא

ספר שמות

ספר בראשית

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.