FANDOM


Kdumim

מאתר האינטרנט של קדומים

עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל

קוראים נכבדים !
נשמח להערות על העלון, נודה לכם אם תכתבו אותן בסוף העלון בפרק המכונה: הערה, לאחר הכתיבה הקישו "פרסם תגובה"
כמובן, אגיב על כך אם יהיה לי מה לומר.
בכל מקרה, טוב שהקוראים יידעו שבערך יש פרטים הטעונים השלמה והבהרה.

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.
אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה על כך מטה והתוכן יימחק מייד

ב"ה אור ליום ראשון כ"ו מרחשוון תשע"ג 11 בנובמבר 2012

השבת ירדו גשמים בכמות רבה - למשל בקדומים, מאז תחילת השנה - 71 מ"מ (ממוצע שנתי -620 מ"מ) - יותר מעשירית - תודה למנחם גופר על הנתונים . רש"י כתב בפרושו :" וְנָתַתִּי מְטַר-אַרְצְכֶם" , - עשיתם מה שעליכם, אף אני אעשה מה שעלי: בְּעִתּוֹ - בלילות שלא יטריחו אתכם. דבר אחר:בְּעִתּוֹ, בלילי שבתות שהכל מצויין בבתיהם:(דברים, י"א, י"ד)

ונצטט את כל הברכה:"וְהָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים, וּבְקָעֹת; לִמְטַר הַשָּׁמַיִם, תִּשְׁתֶּה-מָּיִם. אֶרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ: תָּמִיד, עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה. וְהָיָה, אִם-שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל-מִצְו‍ֹתַי, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם, וּלְעָבְדוֹ, בְּכָל-לְבַבְכֶם, וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם. וְנָתַתִּי מְטַר-אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ, יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ , וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ, וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ. וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ, לִבְהֶמְתֶּךָ; וְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ.

יהי רצון ונזכה לגשמים כאלה כל החורף ולברכת הארץ.

הפולמוס על אודות שימוש במטריה בשבת עריכה

An inside view of an Umbrella, കുടയുടെ ഉൾവശം

פנים המטריה - המקור:ןיקישיתוף

(בעקבות לימוד הדף היומי וכן עקב גשמי השבת - המקור: מאורות - הדף היומי)

דיון הלכתי ענף ורחב ידיים החל בין הפוסקים, עם המצאת המטריה-שמשיה, 'אומברילא' או פאראסאל' בלשון האחרונים הקודמים. עיקר הדיון נסוב על כך שהפותח את המטריה יוצר אוהל להגנה מפני הגשם או מפני השמש. למעשה, בכל קהילות ישראל אין נושאים מטריה בשבת, כפי שכתב החפץ חיים זצ"ל (ביאור הלכה סי' שט"ו ד"ה טפח): "השומר נפשו ירחק מזה מאד". אך כאשר הובאה בפני בעל חתם סופר זצ"ל (שו"ת או"ח סי' ע"ב) דעת אחד מפוסקי הדור הקודם לו, כי פתיחת מטריה בשבת אסורה מן התורה, הוא הוכיח מסוגייתנו כי אין איסור בתורה בדבר, כלהלן.

נפתח בספק שהעלה התלמוד הירושלמי, הנוגע ישירות לדיוננו. כידוע, מלאכות השבת, צביונן, הגדרתן, אופיין ומהותן, נלמדות מן המשכן. כל פעולה שנעשתה לצורך הקמת המשכן, נחשבת מלאכה שהתורה אסרה לעשותה בשבת. תפרו יריעות למשכן - נאסרה מלאכת "תופר"; שחטו עיזים לצורך יריעות אלו - נאסרה מלאכת "שוחט"; בנו את המשכן - נאסרה מלאכת "בונה", וכן כיוצא בהן. בירושלמי נחלקו אמוראים אם בשבת מותר לבנות בניין שנועד לפירוק - "בניין לשעה". מחד גיסא, הרי המשכן עצמו נבנה ופורק במדבר לסירוגין, בכל נדודי בני ישראל, מכאן, שגם בנייה מסוג זה אסורה. מאידך גיסא, אומר רבי יוסי, פירוק המשכן ובנייתו במדבר נעשתו על פי ציוויו של הקב"ה, והדבר מעניק לבניית המשכן חשיבות של מבנה קבע.

המטריה שבה אנו עוסקים היא מבנה לשעה, ולמעשה, היא עומדת במוקד הספק של התלמוד הירושלמי. כאשר נלמד את סוגייתנו, אומר בעל חתם סופר, ניווכח שהיא פשטה מחלוקת זו. הגמרא עוסקת גם כן במלאכת בניה, בסותר על מנת לבנות. אדם זה נחשב כ"בונה", מפני שסתירת המבנה הקיים היא חלק ממלאכת בניית המבנה החדש. ברם, הגמרא מסתפקת אם סתירה לצורך הקמה במקום אחר נחשבת גם כן כ"בונה", או שמא הואיל והבנייה אינה באותו מקום, אין קשר בין הסתירה לבין הבנייה.

גמרתנו קובעת, איפוא, כי בניית בית המקדש מיוחדת ושונה מיתר הבניות, והיא מכריעה במחלוקת האמוראים בירושלמי - בנייה לשעה אינה בנייה האסורה מן התורה, וכך גם פתיחת מטריה בשבת אינה אסורה מן התורה.

מלבד זאת, מבאר ה"חתם סופר" זצ"ל, כי פתיחת מטריה אינה נחשבת כבניית אהל, אפילו לדעת התלמוד הירושלמי, מפני שהיא חסרת מחיצות. זאת, ועוד: אהל שמוחזק על ידי אדם, נעדר מאפייני אהל רגיל [ועיי"ש דעתו לגבי איסור דרבנן, ועיי' חזון איש או"ח סי' נ"ב אות ו', ובפתיחת תפארת ישראל,כלכלת שבת, וראה בס' אורחות השבת, פ"ט הערה ו'].

מטריה בימינו: ראוי לציין כי מדברי בעל פרי מגדים והביאור הלכה (שם) עולה, כי המטריה שרווחה בימיהם לא נפתחה בקלות כמטרייה המוכרת לנו, אלא היה צורך "לקשור אותו ברצועות אחר פריסתו, או להעמידו ולהדקו אחר כך מתחתיו בחוט של ברזל". עם זאת, גם בזמנינו אין לפתוח מטריה בשבת, ש"גדר גדרו גדולי הדורות ז"ל, שאין לפתוח מטריה או שמשיה בשבת וביום טוב, וכן אין לקפלה, וגם אם הן פתוחות מבעוד יום אין להשתמש בהן" מפני מראית העין (ראה שמירת שבת כהלכתה פרק כ"ד הל' ט"ו, ובהערה שם).

הלכות השכמת הבוקרעריכה

המקור:-h22@bezeqint.net
הלימוד היום לעילוי נשמת חוה סופיה בת לאה ע"ה

  1. לא יתבייש האדם מפני אנשים הלועגים עליו בעבודת ה', אבל גם לא יתקוטט עמהם, מפני שמדת העזות מגונה מאד, ואין ראוי להשתמש בה כלל, אפילו לא בעבודת ה', כי יקנה קנין בנפשו להיות עז אפילו שלא במקום עבודת ה'. (שו"ע ומשנ"ב סי' א)
  2. יש ענין 'לחבר' את היום והלילה בלימוד או בתפילה, בבוקר ובערב. כלומר, לעסוק בלימוד או בתפילה בלילה סמוך לאור היום, ולהמשיך ביום. וכן לעסוק בהם ביום סמוך ללילה, ולהמשיך בלילה.
  3. מיד כשמתעורר משנתו ואינו רוצה להמשיך לישון, אך שנשאר לשכב במיטתו, יטול ידיו, וכל שכן שלא ילך ארבע אמות ללא נטילת ידים. (שו"ע ומשנ"ב סי' א)
  4. יש אומרים לענין זה שכל הבית נחשב כ'ארבע אמות', ולכן מותר ללכת בתוך הבית ללא נטילת ידים אף יותר מארבע אמות, אך אין לסמוך על כך אלא בשעת הדחק.
  5. טוב לומר מיד בקומו 'מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך', ואחרי תיבת בחמלה יפסיק מעט, ויאמר 'רבה אמונתך' בלי הפסק, והכוונה לכך שהקב"ה מקיים אמונתו להחזיר בבוקר את הנשמות המופקדות בידו. (שו"ע ומשנ"ב סי' א)
  6. אף אם לא נטל ידיו מותר לו לומר 'מודה אני', כיון שאין בזה שם ה' ואף לא כינוי לשם ה'. (שם)
  7. טוב לומר מעט תחנונים בכוונה, מלומר הרבה בלא כוונה, אמנם ודאי שהטוב ביותר הוא לומר הרבה בכוונה. (שו"ע ומשנ"ב סי' א)
  8. מי שהוא בעל תורה ויש לו לב להבין וללמוד, יכול להמנע מלומר הרבה תחינות ובקשות הנדפסות בסידורים, וטוב יותר שילמד במקומם. (שם)
  9. צריך האדם לקבוע לו זמן ללמוד ספרי מוסר בכל יום ויום, וכל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו, והתרופה ליצר הרע היא הלימוד בתוכחות שבמאמרי חז"ל. (שו"ע ומשנ"ב סי' א)
  10. ראוי לכל ירא שמים להצטער ולדאוג על חורבן בית המקדש, ומכל מקום לימוד התורה והתפילה יהיו בשמחה. (שם)

פרויקט פרידברג לחקר הגניזה:חידושיםעריכה

התקבלו תמונות חדשות:

  1. קמברידג' - סיום המבצע הגדול והמורכב של צילום כל אוסף הגניזה של ספריית קמברידג', מבצע שתוכנן במשותף עם היחידה לחקר הגניזה שבספריית אוניברסיטת קמברידג', ובוצע עך ידי אנשי הספרייה.
  2. בירמנגהם - אוסף הגניזה שבספריית בירמנגהם - כולל שני האוספים שבו, מנגנה ומיטווך - צולם במלואו ומוצג כיום באתר.
  3. מנצ'סתר אנו שמחים להודיע כי הגענו להסכם עם ספריית מנצ'סטר ולפיה תעביר לנו הספרייה עותק של כל התמונות הדיגיטאליות האיכותיות של אוסף הגניזה שם, וכן של כל המידע

הקטלוגי שיש ברשותה על קטעים אלה.

מתוך הגניזה

ט.ל.ח.

אור חדש על נקבת השילוחעריכה

אור חדש על נקבת השילוח01:23:37

אור חדש על נקבת השילוח

אור חדש על נקבת השילוח

במסגרת מדוע - סדרת הרצאות לקהל הרחב הוגשה הרצאותו של פרופ' עמוס פרומקין על נקבת השילוח - האתר היחידי מתקופת התנך שניתן לבקר בו.

בהרצאה הוא דן בנושאים אחדים:

  • הניתן לקשור באופן חד- משמעי בין חזקיהו :הנקבה, הפסוקים לבין: הכתובת (אולי הוצבה לאחר מכן - למשל הוצבה בתקופת החשמונאיים !)
  • קשה לתארך, שכן המימצאים הם מסיום החציבה.
  • האם ניתן לקשר באופן חד-משמעי בין חזקיהו לבין הנקבה
  • המרצה מציע תארך בעזרת מדידת רדיו-אקטיבית של הנטיפים לפי פרוטקטיניום
  • לפי הנטיף (לאחר החציבה - כלומר גיל מינימום) התקבל לפני 2317+-17 - כלומר לא התקופה ההלינסטחת
  • מדגימת עץ בטייח של הנקבה (גיל מקסימום) התקבל התאריך - לפני 2620 שנה, צמח חד- שנתי נותן 2505
  • המסקנה: התיארוך מתאים לתקופת חזקיהו 700 לפנה"ס.
  • המחילה לא נחצבה במחילה קראסטית
  • היה שימוש באקוסטיקה למציאת התוואי
  • פייר וארן שימשה לשאיבת מים בתקופות שקדמו לחציבת הנקבה.

בהמשך הוא הציג מסקנה שקיים מפעל נוסף, מתקופה מאוחרת יותר, המכונןת בציורים: מינהרה vi ו VI - מנהרות החצובות במעגל במקום ריבוע בנקבת השילוח. פייר-וורן, הקשור למנהרות, נחצבו לפני נקבת השילוח - בין תקופת הברוזב התיכונה לתחילת המאה השמינית.

על שאלת פיתול הנקבה יש השפעה שהיא נחצבה על בסיס מחילה קארסטית על בסיס סדק או מישור שיכוב, הוא זקוקה לסדק על מנת שתהיה זרימת מים. בנקבת שילוח לא נמצא שריד של מחילה טבעית אין גם כל סדק שהולך לאורך הנקבה ואין מישורי שיכוב. בנקבה יש סימני חציבה ואין עדות לקיום לקיום הסדק. בנקבת השילוח יש טעויות בחציבה, משני צדי המפגש. פרומקין מציין כי הכתובת עוסקת במפגש החוצבים, דהייו זה היה האירוע המרכזי. כלומר המחילה לא היתה מוכרת מראש.

תצלומי אוויר כמקור להיסטוריה של ארץ-ישראלעריכה

פרופ' קדר - תצלומי אוויר כמקור להיסטוריה של ארץ-ישראל-0-101:28:55

פרופ' קדר - תצלומי אוויר כמקור להיסטוריה של ארץ-ישראל-0-1

פרופ' קדר - תצלומי אוויר כמקור להיסטוריה של ארץ-ישראל - ההרצאה מתחילה בדקה ה-16:39 - 17 ביוני 2007 האוניברסיטה העברית

הרצאתו של פרופ' בנימין זאב קדר היא מתוך סדרת הרצאות מדוע תשס"ז - סדרת הרצאות בין-תחומית לקהל הרחב בה טובי אנשי האקדמיה חולקים את מחקריהם החדשניים עם הקהל שוחר הדעת.

ארץ ישראל צולמה מן האוויר אלפי פעמים בימי מלחה"ע הראשונה וחלק מן התצלומים נשתמרו בארכיונים במינכן, קאנברה, ירושלים ולונדון. בהרצאה יוצגו תצלומים אלה מול תצלומים דומים במיקום ובזווית הצילום שצולמו בנקודות זמן מאוחרות יותר. סדרות התצלומים האלה פותחות דרך חדשה וישירה לבחינת ההיסטוריה של ארץ-ישראל בשמונים השנים האחרונות.

פרופ' קדר דן בשאלה היסטורית:

  • האם ארץ ישראל היתה שממה לפי הדעה הרווחת בקרב היישוב היהודי בארץ-ישראל
  • לפי הערבית, הארץ פרחה, וההתישבות הציונית השתלטה על האדמה.

והוא הביא שלוש דוגמאות (משנת 1917):

הוא הביא ציטוט של הסופר אחד-העם, בביקורו בארץ ישראל בשנת 1891

רגילים אנו להאמין בחו"ל, כי ארץ ישראל היא עתה כמעט כולה שוממה, מדבר לא זרוע, וכל הרוצה לקנות בה קרקעות יבוא ויקנה כחפץ לבו. אבל באמת אין הדבר כן. בכל הארץ קשה למצוא שדות-זרע אשר לא יזרעו; רק שדות-חול או הרי-אבן, שאינם ראויים אלא לנטיעות, וגם זה אחר עבודה רבה והוצאות גדולות לנקותם ולהכשירם לכך, - רק אלה אינם נעבדים, מפני שאין הערביים אוהבים לטרוח הרבה בהווה בשביל עתיד רחוק. ועל כן לא בכל יום אפשר למצוא אדמה טובה למקנה. לא לבד האיכרים, כי אם גם בעלי אחוזות גדולות אינם מוכרים בנקל אדמה טובה שאין בה כל מגרעת. רבים מאחינו שבאו לקנות קרקע, יושבים בארץ זה ירחים אחדים וכבר תרו אותה לארכה ולרחבה, ואת אשר הם מבקשים עוד לא מצאו.
– אמת מארץ ישראל - המאמר במלואו

בהמשך ההרצאה הוא הדגים את מצבה של ארץ ישראל בתמונות מאזורי הארץ השונים:ירושלים (ימין משה ולימים - תלפיות) נחל אלכסנדר, טנטורה, חדרה, עמק יזרעאל, חיפה, הכפרים הערביים אשדיד ותל אל סוופיר אל שרקיה (שפיר) הדרך מעזה לבאר שבע וכמובן שוב גוש דן.

ומסכם: הצילומים מראים כי לכל אחד מן הנארטיבים יש על מה להסתמך.

אלון התבורעריכה

(תודה למנחם גופר על הזיהוי)

Quercus ithaburensis kdumim 05

אלון התבור בקדומים

P1010474

הפרי

אלון התבור היה עץ נפוץ בארץ ישראל, עד אשר נכרת במלחמת העולם הראשונה מפאת מחסור במקורות אנרגיה.
אפיונו: עשוי להגיע לגובה של עשרה מטרים ויותר, וגזעו – להיקף של 6 מ'. הענפים יוצרים צמרת כדורית. צבע הקליפה של הענפים והגזע אפור–חום כהה, והיא קשה וחרוצה בחריצים עמוקים. אורך העלים 5 עד 10 ס"מ, והם קשים, ביציים, שפתם משוננת עד מפורצת, מעט קוצנית

שימוש- עצי אלון התבור נכרתו רבות בעבר לצורך ייצור פחמים ולשימוש בעץ הקשה שלהם לייצור כלי עבודה. מפיקים מהם גם חומרי בירוס לעיבוד-עורות. בכפרים ערבים נעזרים בחליטות מעלי האלון ומבלוטיו לטיפול נגד נשירת שיער, להורדת לחץ דם ולריפוי דלקת עיניים. הבלוט נאכל אחרי קלייה. טעמו נסבל, אך אינו משובח. מן העפצים מפיקים בכפרים תרופות לדלקת-עיניים, פצעים, בעיות בדרכי הנשימה ודרכי העיכול.

איזכור במקרא- אלון התבור מוזכר כנקודת ציון בדרכו של שאול, לאחר שהאחרון נמשח למלך ע"י שמואל בגבול נחלת בנימין. הוא התבקש ללכת משם לפי ההוראות הבאות: ..." וחלפת משם והלאה ובאת עד אלון תבור ומצאת שם שלושה אנשים עולים אל בית האלוהים"...(שמואל א פרק י,ג')


'שַׁלְוַת חָכְמָתְךָ הַקְּמוּטָה': עצי הזית של רמת אביב עריכה

המקור (כולל התמונות) : הבלוג של דוד אסף נסים שקשורים בשמן קורים לא רק בחנוכה. תושבי רמת אביב 'הישנה' זכו לפני כמה שבועות לנס משלהם.

אבל נתחיל דווקא בסיפור מקומם מסביבותיה של אותה שכונה, שמוכיח כי עצי זית עוקרים לא רק בשטחים אלא גם בשכונת אפקה, ולכל עץ זית יש גם 'תג מחיר'.

סיפר לי דן אלמגור : בוקר אחד, לפני כשנתיים וחצי, נהם בולדוזר מאחורי דלת ביתי. בתוך שעה קיפל הבולדוזר את הבית הגובל, שבו גר ויצר במשך שנים רבות המלחין והמנצח נועם שריף, כדי לפנות את השטח לבית מידות חדיש. לאחר שהסתיימה ההריסה נעץ הבולדוזר את שיניו בעץ הזית הגדול שצמח בחצר, עקר אותו והניף אותו לגובה, הפוך. צילמתי אותו גם מפני שנזכרתי בשירו של נתן אלתרמן 'עץ הזית אחי הנידח', שמסתיים במילים: 'כי ההר לא ימוט ולבו לא ידום / כל עוד נבט אחד מרטש את חזהו'. הנה עץ הזית המונף אל על, שאותו צילם דן מחלון ביתו:(להלן) יש גם סיפור אופטימי, שיכול אולי להישמע כמו 'חוק שימור עץ הזית'.

עד לא מכבר - כתב לי איתמר וכסלר, תושב רמת אביב וראש מדור 'שלטים מקומיים' של עונ"ש - לא ידע איש על קיומו של עץ הזית שצמח כבר 800 שנה (לפי הערכת מומחה שהגיע למקום) בחצר אחד הבתים הטוריים ברח' גרונימן פינת ברודצקי ברמת אביב, קרוב למרכז המסחרי הישן.

לפני כמה שבועות הזמינו השכנים גנן שיוריד שיח עצום שגדל פרא. הגנן עשה את מלאכתו ומצא פתאום עץ בתוך השיח.

מי שמכיר אותי יודע שצריך לקרות משהו על-טבעי כדי שאצלם צילומי טבע, אבל זה נראה לי מקרה שעומד בקריטריון הזה. צילמתי אותו אתמול ואפילו מדדתי את הגזע. רוחבו כמטר ושמונים.

יכול להיות שהעץ אפילו עתיק יותר. אולי מהזיתים שלו הפיקו את השמן של נר החנוכה. הכל אפשרי אצלנו...

הנה צילומי עץ הזית העתיק משלוש רוחות השמיים:(להלן - רק צילום אחד)

שירים על הזית תוכלו לקרוא בקישור לעיל

תיעוד מיוחד שמציג את הקמת ההתנחלויות הראשונות עריכה

כאשר המתיישבים החדשים בונים את בתיהם בשטח שזה עתה עבר לידי מדינת ישראל. צפו "כך ראינו" הוא פרויקט ענק ומרתק של המפיק אריק ברנשטיין והבמאי אליאב לילטי שמציג לראשונה חומרים דוקומנטריים נדירים, המורכבים רובם ככולם מצילומים ביתיים שצולמו במצלמות 8 מ"מ. כאן בוואלה! תרבות אנו חושפים מידי שבוע קטעים מהסרט, המציגים את סיפורה של מדינת ישראל כפי שנתפס בעדשות של צלמים חובבים.

דוקטור אברהם בהרב המנוח היה מתנחל, איש לח"י וחובב צילום שראה במסירות ובנאמנות למדינה ערך עליון. מזווית ראייתו, הקמת התנחלויות לא נראתה פלישה לשטחים שנגזלו מאחר, אלא שטחים שיש לפתח ולאכלס במטרה להגן על המדינה. במצלמתו הוא הצליח ללכוד מראות מהקמתן של ההתנחלויות הראשונות בהן הוא לקח חלק – אנשים שהתעקשו לבנות את בתיהם דווקא בחורבות נידחות ורחוקות ממניעים אידיאולוגיים ונדבנים שנרתמו למפעל הקמת ההתנחלויות ותרמו מכספם ורכושם בסיוע למשפחות המתנחלים להקים את בתיהם החדשים.


כך ראינו: תיעוד הקמת ההתנחלויות הראשונות

כך ראינו: רגע אחרי הכיבוש - החתונה הראשונה במערת המכפלה

ירושלים במלחמת העולם הראשונהעריכה

הנושא אינו מוכר. עם זאת יש לו קסם מיוחד. גנרל אלנבי, בחג החנוכה, נכנס לירושלים ומכריז על משטח הכניסה של מגדל דוד על משטר צבאי. לידו גנרל איטלקי, בריטי וצרפתי והוא מודיע כי שי שיתנכל למקומות הקדושים יענש. לאחר מכן ציין בדו"ח הרשמי:

"נכנסתי לעיר רשמית ב-11 בדצמבר בצהרי היום, עם כמה מאנשי הסגל שלי, מפקדי הדיוויזיה הצרפתית והדיוויזיה האיטלקית, ראשי המשלחת הפוליטית, והנספחים הצבאיים של צרפת, איטליה ואמריקה.
התהלוכה הייתה רגלית בלבד, ובשער יפו התקבלתי בידי השומרים המייצגים את אנגליה, סקוטלנד, אירלנד, וויילס, אוסטרליה, ניו זילנד, הודו, צרפת, ואיטליה. האוכלוסייה קיבלה את פני יפה..."

Charles F. Horne, Source Records of the Great War, volume V

פעמוני הכנסיות ברחבי אירופה צלצלו לכבוד חזרת ירושלים לשלטון נוצרי, אחרי 700 שנה. צבאות מדינות ההסכמה בשדות הקרב באירופה, שעדיין נלחמו ב"מלחמת חפירות" (עם 10 מיליון קרבנות ו-20 מיליון נכים) זכו עידוד ועתה מצפים לסיום המלחמה (כבר שכחו מדוע החלה).
היהודים קבלו בשמחה את ה"כובש". הם כבר שמעו על "הכרזת בלפור" ומצפים עתה כי יוקם הבית הלאומי. אך יותר מכל הם מצפים למזון ותרופות. בימי המלחמה פחתה אוכלוסיית העיר בצורה ניכרת - 15,000 נפש מתו מרעב וממחלות.
הבריטים צמאים למים. בלי אמבטיה לא יימשיכו במלחמה, המצפה להם בעקבות הצבא הטורקי והגרמני הנסוג, עד דמשק. ולכן נמתח קו-מים מעין-ערוב (היום גוש עציון) דרך בריכות שלמה.

קיימת עמותה ישראל למורשת מלחמת העולם הראשונה והיא ערכה יום עיון בנושא והוצאת אריאל פירסמה חוברת. צלמים הפיקו צילומים מן האירוע. ניתן למצוא היום 291 תמונות עם הסבר

ספר חדש: כרך איטליה בסדרה קהילות ישראלעריכה

The book italia a

עטיפת הספר

כרך איטליה בסדרה קהילות ישראל במזרח במאות התשע-עשרה והעשריםבעריכת בעריכת רוני ויינשטיין - הוצאת מכון בן-צבי (מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח יד יצחק בן-צבי והאוניברסיטה העברית בירושלים) ומשרד החינוך (משרד החינוך המזכירות הפדגוגית אגף מורשת)

עורך הכרך הוא רוני וינשטיין, עמית מחקר במכון מינרבה למדעי הרוח תל אביב ובמכון ון-ליר בירושלים, חוקר את תולדות יהדות איטליה בשלהי-הרנסנס ובעת החדשה המוקדמת. במבוא לספר הוא מציין:

  1. כרך זה הוא הראשון העוסק בקהילות שחיו במרחב האירופאי.
  2. יהדות איטליה היה לה קשר מסועף ורצוף עם הקהילות היהודיות באגן הים התיכון.
  3. בפרקי הספר בא לידי השפעה התרבות והפוליטיקה באירופה במאות ה-19 וה-20. יחד עם זאת יש גם התיחסות לתקופות קודמות בתולדות יהדות איטליה.

במאמרים רשימה מפורטת כאן בא לידי ביטוי תאור של עושר המסורות כפי שבאו לידי ביטוי ב"מעגל החיים", מחזור השנה, ניבי השפה האיטלקית, מוסיקה , חיי הדת, האמנות, הספרות והאומנות.

וינשטיין ראה כנקודת מפנה את התקופה בה התגבשה איחוד איטליה - בסביבות 1860, כאשר היהודים השלימו את היציאה מחומות הגאטו והשתלבו בחברה האיטלקית. באופי של הקהילה היהודית חלו שינויים מהותיים: שינוי בתחומי העיסוק (מההגבלות בגאטו לחופש עיסוק - כולל משרות אקדמאיות וציבוריות - כמו ראש ממשלת איטליה וראש עירית רומא), החלשות החינוך היהודי ופנייה למוסדות החינוך הממלכתי, ירידה בשימוש בשפה העברית וכמובן נטישת הדת היהודית יחד עם התגברות נישואי התערובת.

בסיום המבוא הוא ציין כי מרבית החוקרים הם מאיטליה ורק מיעוטם מישראל. הספר כולל לקט תמונות רחב מתוך אוספים פרטיים.

כדאי לדעת:מסע בעקבות החלב העמיד ברמת הגולןעריכה

מאת: חזקי עזרא - י"ט חשון תשע"ג, 04/11/12
כתב ערוץ 7 עלה לגולן כדי להכיר את ההבדלים בין חלב טרי לחלב עמיד, לטעום ולשאול כמה שאלות מטרידות סביב המשקה שהישראלים אוהבים

לפני מספר חודשים החלו מחלבות רמת הגולן לייצר חלב עמיד חדש תחת המותג חלב הרים טהור . ערוץ 7 ביקר במחלבות רמת הגולן כדי לראות מקרוב את ההבדל בין חלב פרה שנושמת את אוויר הגולן לחלב של זו ממרכז הארץ, ובכלל להבין מדוע ישראלים אוהבים חלב. הדרך מירושלים לרמת הגולן אורכת כ-3 שעות בהן הנוף מתחלף בכל חצי שעה, כבר בכניסה לאזור התעשייה של קצרין אפשר לראות את מבשלת רמת הגולן, יקבי רמת הגולן ומולם מחלבות רמת הגולן. בכניסה ממתין לנו מנהל השיווק ומכירות, רועי לס שמיד מגיש כוס חלב קר. "זה יותר טעים מחלב טרי", הוא צוחק, "זו המומחיות שלנו - חלב עמיד זה לא מה שהיה פעם הוא עשוי מ-100% חלב הרים טהור".

במחלבות רמת הגולן עובדים כשלושים אנשים, מתוכם 18 רפתנים. החלב היה בבעלות משותפת של שלוש החברות תנובה, שטראוס וטרה אך ב-2009 עשה הממונה על ההגבלים העסקיים קץ לבעלות המשותפת והמחלבה נמכרה לקיבוץ עין זיוון וקיבוץ אורטל שברמת הגולן שמחזיקים גם בבראשית וביקבי רמת הגולן והקיבוצים גדות ושמיר. איש העסקים, שר הגמלאים לשעבר, רפי איתן שותף ב-8%. אמיר בירן, טכנולוג בכיר של המחלבה, מספר לערוץ 7 כי מרגע שהחלב מגיע למחלבה ועד לרגע שהלקוח נוטל אותו מהמדף בסופר אין מגע של יד אדם והחלב נשמר בסטריליות גבוהה ביותר, "רק לאחרונה קנינו מכונה בעלות של 7 מיליון שקלים שמייצרת 10,000 ליטר חלב בשעה".

מה הבדל בין חלב רגיל לעמיד ? - "הטמפרטורה שונה, חלב טרי מחומם ל-120 מעלות לעומת חלב עמיד שמחומם ל-145 מעלות כמו כן האריזה של החלב עמיד הרבה יותר איכותית שאפילו קרן אור לא חודרת לתוכה. מרגע שהחלב יוצא מהמחלבה חיי המדף שלו יהיו ארבעה חודשים וחצי פי 4-5 מחלב טרי"
.

נכון להיום אחוז מכירת חלב עמיד ישראלי בארצות האיחוד האירופי עומד על 93%, לס מאמין שגם בישראל, בזכות איכות החלב, אחוזי מכירות החלב העמיד שעומד היום על 4%, יכפיל את עצמו.

על חלב עמיד בויקיפדיה
חלב עמיד הוא חלב אשר עבר תהליך עיקור (סטריליזציה), המעניק לו חיי מדף ארוכים במיוחד. במהלך העיקור מושמדים מרבית החיידקים המצויים בחלב.

חלב רגיל עובר פסטור בטמפרטורה של 63 מעלות למשך 30 שניות, או 71 מעלות למשך 15 שניות, ומיד מקורר; תהליך זה משמיד את רוב החיידקים המצויים בו, אך שומר על ערכים תזונתיים. לעומתו, חלב עמיד עובר עיקור - מחומם לטמפרטורה של 150 מעלות למשך 3 שניות, ומיד מקורר. תהליך זה משמיד 99.9% מהחיידקים ומהנבגים בחלב, אך עלול לפגום בערכים התזונתיים שלו, בשל שינויים שעוברים החלבונים בעת החימום. חלב עמיד מחזיק מעמד ללא קירור במשך חודשים ארוכים מבלי להתקלקל.

מבחינה קלורית, חלב עמיד זהה לחלב מפוסטר רגיל. עם זאת, בעוד שבחלב מפוסטר יש 9 מיקרוגרם חומצה פולית ב-100 גרם, בחלב עמיד יש רק 1 מיקרוגרם ל-100 גרם. פרטים נוספים כאן

קצת מפאברוטיעריכה

Luciano Pavarotti - 'O sole mio03:21

Luciano Pavarotti - 'O sole mio

'O sole mio - 7 מיליון צפיות !!!

Pavarotti "caruso"05:18

Pavarotti "caruso"

Pavarotti "caruso" 6 מיליון צפיות !!!

לוצ'אנו פבארוטי חי בשנים 1935 - 2007) היה זמר טנור איטלקי ידוע ואחד המוזיקאים הפופולריים ביותר בעולם האופרה ובתחומי המוזיקה האחרים

ויקי-קדומים לשנת תשע"געריכה

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.