FANDOM


Kdumim

מאתר האינטרנט של קדומים

עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל

קוראים נכבדים !
נשמח להערות על העלון, נודה לכם אם תכתבו אותן בסוף העלון בפרק המכונה: הערה, לאחר הכתיבה הקישו "פרסם תגובה"
כמובן, אגיב על כך אם יהיה לי מה לומר.
בכל מקרה, טוב שהקוראים יידעו שבערך יש פרטים הטעונים השלמה והבהרה.

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.
אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה על כך מטה והתוכן יימחק מייד

The Ten Commandments (Bible Card)

מעמד הר סיני - השיא של ספר שמות the Providence Lithograph Company

לאחר שהרמב"ן הגדיר את ספר בראשית כ"ספר היצירה" - יצירת/בריאת העולם ויצירת עם ישראל (ותהליכי ההיסטוריה המלווים אותו)- הוא הסביר כי ספר שמות מתחיל את דרכו בסיפור יציאת מצרים "בעבור כי ירידתם שם היא ראשית הגלות כי מאז הוחל". אחר כך הוא מסביר את ה"דילוג" מיציאת מצרים למעמד הר סיני, ואחר כך למשכן: "וכשיצאו ממצרים, אף על פי שיצאו מבית עבדים, עדיין ייחשבו גולים, כי היו בארץ לא להם, נבוכים במדבר, וכשבאו אל הר סיני ועשו משכן ושב הקב"ה והשרה שכינתו ביניהם אז שבו אל מעלת אבותם, שהיה סוד א-לוהי עלי אהליהם".

הנחתו הבסיסית דהיא שלכל ספר מחמישה חומשי התורה יש נושא מרכזי! והוא מימוש ההבטחה לאבות (כפי שתוארה בספר בראשית). בתחילה נראה כיצד מהווים תהליך היציאה ממצרים והמאורעות שאירעו סביב מעמד הר סיני קיום של אותה הבטחה א-לוהית, ואחר כך נסביר איך (ולמה) מהווים חטא העגל ובניית המשכן מרכיבים אינטגרליים של מעמד הר סיני.

לפי שיעורים בפרשת השבוע ע"י הרב מנחם ליבטאג ישיבת הר עציון (בית המדרש האלקטרוני)


עזרא הסופר – יום פטירתו נזכר לדורות עריכה

יום פטירתו של עזרא הסופר היה בי' טבת. הרב שמואל אליהו, רבה של צפת, כתב עליו ועל עשרת התקנות שחיבר בעלון לשבת קול צופיך. וכל כתב במבוא:
אחד האנשים שפטירתם נזכרה לדורות הוא עזרא הסופר. בקינות של י' בטבת היא מוזכרת. "זוֹעַמְתִּי בְּתִשְׁעָה בוֹ בִּכְלִמָה וָחֵפֶר. חָשַׂךְ מֵעָלַי מְעִיל הוֹד וָצֶפֶר. טָרוֹף טוֹרַף בּוֹ הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שֶׁפֶר. הוּא עֶזְרָא הַסּוֹפֵר". בקינות של הספרדים מוזכרת פטירתו של עזרא הסופר בעשרה בטבת. "ובו נאסף ראש הסף הוא עזרא הכהן".

חכמינו טרחו להזכיר את יום פטירתו של עזרא הסופר לדורות כיון שפטירתו משמעותית לדורות. וכדי שלא יתקיים בנו "הצדיק אבד ואין איש שם על לב". נשים לב לפעולתו של הצדיק הזה שמשפיעה לדורי דורות עד ימינו.

מהי פירוש "הסופר"? השם "עזרא הסופר" נמצא בפסוק עצמו בספר עזרא. שם כתוב היחוס שלו ומובא שם: "...עֶזְרָא בֶּן שְׂרָיָה...בֶּן אֲבִישׁוּעַ בֶּן פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הָרֹאשׁ: הוּא עֶזְרָא עָלָה מִבָּבֶל וְהוּא סֹפֵר מָהִיר בְּתוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר נָתַן ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל"

האם הכוונה היא שהוא היה סופר הכותב ספרי תורה? ה'אבן עזרא' מסביר את המילה הזאת משמעות התואר הזה הוא אדם שמספר דברים להשפיע על העם ודבריו נשמעים. לפי זה "סֹפֵר מָהִיר בְּתוֹרַת מֹשֶׁה" פירושו אדם שמספר מהר וטוב את תורת משה רבינו. בהמשך נראה כי יש משמעות לעזרא השפעה גדולה על כל עניני ספרי התורה מימיו ועד ימינו ובכללם התקנות לקריאה בתורה בשבתות ובימי החול.

מצאצאי אהרון הכהן שתפקידו להפיץ תורה - הפסוק מזכיר שיחוסו של עזרא הוא עד אהרון הכהן. זה מסביר למה עזרא לקח על עצמו ללמד תורה לישראל. "כִּי עֶזְרָא הֵכִין לְבָבוֹ לִדְרֹשׁ אֶת תּוֹרַת ה' וְלַעֲשׂת וּלְלַמֵּד בְּיִשְׂרָאֵל חֹק וּמִשְׁפָּט". (עזרא ז') הסיבה נובעת מהיותו כהן בן כהן עד אהרון הכהן.

על אהרון הכהן נאמר. "הִלֵּל אוֹמֵר, הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה" (אבות פרק א יב). כך היה עזרא מצאצאיו. שכך נאמר על הכהנים: "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו. כי מלאך ה' צבאות הוא". וכך נאמר עליהם עוד "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל".

לקריאת המאמר במלואו

מאוצרות הגניזה הקהירית (עודכן)עריכה

Geniza friedenberg 1

קיים אתר בשם גנזים - פרויקט פרידברג לחקר הגניזה . ניתן להכנס אליו לאחר הרשמה מראש. חוקרים נכנסים אליו והאוספים המצויים בו הם מגלים כתבי-יד ומנסים להרחיב את הדיבור עליהם.

באופן שוטף המינויים מקבלים הודעות על עדכונים. וכך למשל הודיעו על שילוב "אוסף וארשה" באתר - אוסף אשר למעשה נמצא בספריית שוקן בירושלים.

ניתן לצפות בכתבי יד. כל למשל תראו בצד ימין :"יוצר לפרשת וירא" מאת רבי אלעזר הקליר בתבנית "עוז בן שלוש".

האוסף יכלול 217,000 תמונות מ: ספריית קמברידג' (CUL) (בתהליך ביצוע)

מה British Library הספריה הבריטית - 10,000 תמונות (בתהליך השלמה)

ועוד עשרות אוספים שונים.

(התקבל מעדיאל בן-שלום - אתר הגניזה - ומתפרסם ברשותו)

"הגניזה הקהירית" הוא שמו של אוסף כתבי יד יהודיים שהתגלו בעליית גג בבית כנסת בפוסטאט, הלא היא קהיר העתיקה לקראת סוף המאה ה-19. אוצר בלום זה מכיל מאות אלפי דפים שנכתבו בין המאה ה-9 למאה ה-19, תקופה של כאלף שנה. כתבי היד כוללים ספרי תפילה, ספרי לימוד כגון משנה, תלמוד ואגדות, חיבורים הלכתיים, וכן מסמכים משפטיים כגון חוזים, אגרות, שטרות ופנקסי בית דין ששופכים אור על עולמם של היהודים בתקופות קדומות.

לאחר שהתגלתה הגניזה הקהירית הגיעו חוקרים ואספנים ורכשו את כתבי היד למטרות מחקר ואספנות וכך התגלגלו כתבי היד והתפזרו בספריות ובאוספים פרטיים ברחבי העולם. מיום שהתגלתה הגניזה הקהירית עד היום עמלים חוקרים בכל העולם לזהות את כתבי היד שבגניזה ולצרף קרע אחד למשנהו על מנת לשחזר את החיבורים המקוריים. מלאכתם של החוקרים לא הייתה קלה כי לעיתים חיבור אחד התפזר בין ספריות שונות והיה נדרש שיתוף פעולה בין חוקרים על מנת לצרף את הקטעים.

אתר האינטרנט של פרויקט פרידברג לחקר הגניזה הקהירית חולל מהפכה בחקר הגניזה. האתר מציג בפני החוקרים צילומים דיגיטאלים של מרבית כתבי היד מהגניזה הקהירית מלווים במידע קטלוגי עדכני. האתר נבנה ביחידת "גנזים" שהיא יחידת המחשוב של פרוייקט פרידברג לחקר הגניזה בראשותו של פרופ' יעקב שויקה. העבודה על בניית האתר הייתה אינטנסיבית ונרחבת וכללה עבודה מול ספריות שמחזיקות את כתבי היד במהלכה נשלחו צלמים מקצועיים על מנת לצלם את כתבי היד.

מלבד הצילומים האתר מציג את כל המידע הקטלוגי שידוע היום על כל קטע וכן מידע על צירופים בין קטעים שונים. האתר מהווה פריצת דרך בחקר הגניזה; אם עד לפני מספר שנים חוקר שרצה לבדוק צירוף של שני כתבי יד מספריות שונות היה צריך לבקר פיזית בספריות בארצות שונות, היום החוקר יכול באמצעות האתר ובפעולות פשוטות לראות לפניו את הקטעים אותם הוא מבקש לבדוק. כבר היום מרבית חוקרי הגניזה נעזרים באתר באופן יום יומי.

מלבד הצגת המידע לחוקרים, האתר מאפשר לחוקרים להוסיף מידע חדש. כך לדוגמא, אם חוקר זיהה תמונה באתר כחיבור מסויים באפשרותו להזין את הזיהוי לקטלוג באופן מקוון. מידע זה נשמר וניתן קרדיט לחוקר שזיהה את הקטע. כך נוצרה קהילת מחקר מקוונת אשר חבריה משתפים ביניהם מידע ותורמים למאמץ הכללי לזיהוי ושיחזור של כלל כתבי היד מהגניזה הקהירית.



כדאי להכנס לאתר ולהתרשם.

נא להכיר:ישיבת גבוהה קדומיםעריכה

פרוספקט שמיניסטים


גילוי נאות: גם אני לומד בכולל למבוגרים "כולל בנימין", הפועל ליד הישיבה ונהנה משיתוף פעולה פורה בין ראשי הישיבה, הרמ"ים והתלמידים.

ההתיישבות בארץ שכם – מימי האבות ועד ימינו עריכה

ביום י"ח בטבת התשע"ב 13/1/2012, מדרשת גופנא, מארגת סיור מקיף של ארץ שכם וקורותיה מהעת העתיקה ועד ימינו.

נפתח בתצפית מרהיבה מפסגת הר כביר. נבקר בחוות סקאלי. נעצור להתרעננות בעין כפיר. נבקר בחוות גבעות עולם באיתמר ונצפה על מבצר ארומה. נעלה לתצפית היקפית ממצפה שלושת הימים.

נסיים בביקור במקדש השומרוני בהר גריזים ובתצפית לעבר העיר שכם.
7:40 מפגש בצומת תפוח ל כביש 60 , עם הפנים צפונה.
8:00 התחלת הסיור ביישוב אלון- מורה.
13:00 סיום משוער בהר גריזים.
מדרשת הרי גופנא - נוך והכרת הסביבה במערב בנימין וחבל מודיעין, נריה ד.נ. מודיעין 71937 , טל': 02-6568894

תמונות מטיול קודם

ישוב לדוגמא:רחליםעריכה

סרט יום העצמאות תשסט08:07

סרט יום העצמאות תשסט

סרטון למופת על הישוב

Rechelim AV50012:20

Rechelim AV500

ועדו סרט חמוד על הישוב

ורק מסקרנות. תראו איך נראה המקום לפני שהישוב הוקם - שוב "במקרה" היינו שם וצילמנו:

עוד פרטים הקישו באתר הישוב

השקדיה פורחת - כבר - י"ג טבתעריכה

תמונות מפריחת השקד בקדומים - צולם בי"ג טבת תשע"ב

על השקד - עלי השקד נושרים בסתיו והפרחים מקדימים לפרוח עם בוא האביב. בשנים קרות במיוחד עלולה הפריחה להתאחר. הפרחים נפתחים לפני ניצני העלים. טרפיהם של עלי השקד מוארכים וגם פטוטרותיהם ארוכות. הפרחים לבנים, לעתים ורדרדים ומפרישים צוף. הבשלת הפירות חלה זמן רב לאחר הפריחה, כשישה חודשים ואף יותר מכך.

עץ השקד מגיע למלוא תנובתו רק בהיותו כבן עשר שנים.

את עץ השקד נוהגים לכנות גם "שקדייה". קרוב לוודאי שזהו חידוש של לוין קיפניס, שהופיע לראשונה בשירו "לשנה טובה, שקדיה" (תרע"ט). השיר "השקדייה פורחת" הוא שהשריש את השם שקדייה לעץ השקד, שהפך לסמל של ראשית הפריחה בארץ ישראל. כיוון שהשקד פורח בסמוך לט"ו בשבט, הפך עץ השקד מאז תחילת ההתיישבות היהודית בארץ ישראל לסמלו של החג. פריחתו מרשימה על רקע ראשית הלבלוב הירוק, בעיקר אחרי חודשים רבים של יובש.

דר' עקיבא לונדון, איש המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן ואגרונום הרבנות הראשית לישראל הציג את הנושא :"השקד בתרבות ישראל" בחוברת הספר והמדבר בארץ ישראל - דברי הכנס ד' וה' תשס"ט- תש"ע

המחבר עסק בשאלה, מדוע פרי הנמנה על המשובחים של ארץ ישראל אינו נמנה על שבעת המינים. בתור דוגמא הוא הביא פירוט של המנחה ששלח יעקב אבינו ליוסף הצדיק, בתור מושל מצרים:"וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם, אִם-כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ--קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם, וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה: מְעַט צֳרִי, וּמְעַט דְּבַשׁ, נְכֹאת וָלֹט, בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים. " (בראשית, מ"ג,י"א).

אופיו של השקד מתבטא בכך שהוא מתעורר מוקדם מתרדמת החורף. כבר בראשית חודש טבת ניתן להבחין בעצי שקד פורחים. יחד עם זאת, הפרי בשל רק בסוץ הקיץ וכך נכתב:"בספר משלים שנכתב בארמית בימי הבית הראשון, עוד בתקופת ממלכת אשור: "בני, אל תאץ כשקד, השוקד להנץ ראשון, ופריו יאכל לאחרונה, אך השכל כתוּת – המאחר להנץ אחרונה ופריו יבשיל ראשונה" (אחיקר החכם, ב, ז, בתרגום א. ילין).

אשר להכללה בשבעת המינים - ד"ר עקיבא לונדון סבר כי השקד לא היה פרי בסיסי בסל המזון הארץ ישראלי לאורך הדורות כמו "שבעת המינים".

הוא מצטט את נגה הראובני אשר כתב :"המכנה המשותף לשבעת המינים מצוי בתקופה שבין פסח לשבועות. בתקופה זו נפתחים פרחי הזית, הגפן, הרימון והתמר, ובה גם חונטת התאנה פגיה. בתקופה זו – עונה זו בארץ ישראל היא רבת תהפוכות ותמורות אקלימיות – מתמלאים גרעיני השעורה והחיטה, ובה נקבע גורל היבול של כל אחד ואחד משבעת המינים הללו. השקד אינו משתייך לקבוצה זו, שכן הוא פורח בחודש שבט, כחודשיים טרם חג הפסח (טבע ונוף במורשת ישראל, 36-41. נציין כי הראובני לא דייק; עץ התמר פורח כבר בחודש פברואר, זמן רב טרם חג הפסח).

הוא הוסיף, כי השקדים גדלים גם בשנת בצורת (ולכן יעקב אבינו כלל אותן במנחה למצרים). לעומת זאת, שבעת המינים זקוקים "ליד אדם על מנת שיתפתחו ויגדלו כהלכה ויניבו פרי איכותי.

עוד על השקד המצוי הקש וקרא

בטרם שואה : ז'בוטינסקי לעומת בן-גוריוןעריכה

(התקבל במייל מרו"ח חיים יואבי-רבינוביץ ומובא באישורו)

מה אמרו המנהיגים בטרם השואה וכיצד חזו את מדינת ישראל

ז'בוטינסקי נאום בורשה בתשעה באב תרצ"ח אוגוסט 1938 - כשנה לפני תחילת החורבן:

  • " מזה שלוש שנים אני פונה אליכם, יהודי פולין, עטרת יהדות העולם, בקריאה. אני מזהיר אתכם בלא הפוגה, שהקטסטרופה (האסון) מתקרבת. שערותי הלבינו וזקנתי בשנים אלו, כי ליבי שותת דם על שאתם, אחים ואחיות יקרים, אינכם רואים את הר - הגעש שיתחיל תיכף לפלוט את אש ההשמדה. אני רואה מראה איום; הזמן הקצר בו אפשר עוד להינצל. אני יודע; אינכם רואים, כי אתם טרודים ובהולים בדאגות יום יום.

האזינו לדברי בשעה השתים-עשרה; למען השם! יציל נא כל אחד את נפשו, כל עוד יש זמן לכך, - והזמן קצר!

ועוד דבר ברצוני לומר לכם ביום תשעה באב זה; אלה שיצליחו למלט את נפשם מהקטסטרופה, יזכו לרגע החגיגי של שמחה יהודית גדולה: לידתה מחדש ותקומתה של מדינה יהודית. איני יודע אם אני אזכה לזאת, בני כן! אני מאמין בזאת כשם שאני בטוח שמחר בבוקר שוב תזרח השמש, אני מאמין באמונה שלימה. "

הסְפר והמדבר בארץ ישראל - דברי הכנס ד' וה' תשס"ט- תש"עעריכה

Cenes susya 2009

חוברת ההרצאות

בחנוכה תש"ע (דצמבר 2009) נערך במרכז סיור ולימוד סוסיא הכנס החמישי בנושא:"ספר המדבר בארץ הספר והמדבר בארץ ישראל". בכנס השתתפו כ-250 איש מכל רחבי הארץ והוצגו בו עשר הרצאות מתחומי השדה השונים סביב הנושא של הספר והמדבר בארץ ישראל.

דברי הכנס הרביעי והחמישי מוגשים בזה כקובץ אחד הכולל 12 מאמרים המציגים את אזור הספר והמדבר בארץ ישראל מזויות היסטוריות, ארכאולוגיות, בוטניות וזאולוגיות.

Cenes susya 2009 a

תוכן החוברת

קישור להזמנת ספר זה וספרים אחרים בהוצאת מרכז סיור ולימוד סוסיא

למען תספר... : "הגשר על נהר קוואי"עריכה

The Bridge on the River Kwai

אתר הגשר המשוחזר היום במוקד אתר תיירות - תמונה מהמצגת

כדאי לצפות במצגת המתארת כיצד הפך מחנה שבויים לאתר תיירות בעקבות סרט נפלא על החיים במחנה ונעימה מקסימה שכבשה את לב שומעיה. (דבר דומה קרה בזמנו ל"אקסודוס".

ומעט רקע למען ההיסטוריה: "עלילת הסרט היא בדיונית ברובה, אך היא מתבססת על בניית גשר רכבת על נהר מיי קלונג במערב תאילנד, במקום שכונה מה קאם, חמישה קילומטרים מהעיר קנצ'נבורי, 130 ק"מ ממערב לבנגקוק בעמק נהר המקונג.

על פי ועדת קברי המלחמה של חבר העמים הבריטי:"מסילת בורמה-סיאם הידועה לשמצה, נבנתה על ידי שבויי מלחמה מחבר העמים, הולנדים ואמריקנים. זה היה פרויקט יפני שהונע על ידי הצורך ליצור רשת תקשורת טובה יותר לתמיכה בצבא היפני בבורמה. במהלך בניית המסילה מתו כ-13,000 שבויי מלחמה ונקברו לצידי המסילה. 80 עד 100 אלף אזרחים נוספים מתו ביישום הפרויקט, במיוחד עובדי כפייה שהובאו ממלאיה ומאיי הודו המזרחית ההולנדים או שגויסו בתאילנד ומיאנמר (אז סיאם ובורמה). שני כוחות של עובדי כפייה, האחד בסיאם והשני בבורמה החלו את הסלילה בקצוות מנוגדים של המסילה והתקדמו זה לקראת זה.‏‏ (קברי המלחמה בקנצ'נבורי אתר ועדת קברי המלחמה של חבר העמים הבריטי) לפי הויקיפדיה העברית

שימושון לבר מצווהעריכה

(מועבר לפי בקשת אדם מהיימן - אך ללא אחריות לתוכן)

עיצוב עם תוכן

מוצג לפי בקשת אדם מהיימן אך ללא אחריות לתוכן



ויקי-קדומים לשנת תשע"געריכה

ויקי-קדומים לשנת תשע"בעריכה

ספר במדבר

ספר ויקרא

ספר שמות

ספר בראשית

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.