FANDOM


אקטואליה בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל

Mount Ebal 567

המזבח המשוער בהר עיבל - תגליתו של פרופ' אדם זרטל

רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה " . נעיין בפסוק הפותח את פרשתנו באמצעות אחת מהדרשות במדרש תנחומא : 'ראה אנכי' וגו', זה שאמר הכתוב: 'מפי עליון לא תצא הרעות והטוב' , אמר ר' אבין: בשעה שעמדו ישראל לפני הר סיני, נתן להם הקב"ה את התורה. באותה שעה, כל מי שחטא הקב"ה פורע ממנו. לשעבר, כל מי שחוטא היה דור משלם חטאו... כשעמדו ישראל בסיני ונתן להם הקדוש ב"ה את המצוות אמר: לשעבר היו הדורות לוקין על עוון של אחד מהן, מכאן ואילך אין הדור לוקה על אחד, הוי: 'מפי עליון לא תצא הרעות והטוב'.

הדרשן דן בשינוי בפסוק מגוף רבים לגוף יחיד – "הרעות והטוב", ומציין שבמעמד הר סיני השתנתה שיטת הענישה של הקב"ה; מענישה קולקטיבית שהייתה נהוגה עד אז, לענישה פרטנית. בעולם מחוסר מצוות נתבעה האנושות לקיים ערכי מוסר יסודיים (כגון שבע מצוות בני נח), וכשלא השכילה החברה לקיים גם אותם, כגון דור המבול, דור הפלגה, סדום ובנותיה – נענשה כציבור. הוא הדין למנהיג חברה שחטא: הציבור שעליו הוא ממונה נענש בעטיו. לא כן בחברה שמצוות התורה הן המסד המוסרי שלה: כיוון שכל יחיד מצֻווה בקיומו של המכלול על כל פרטיו, הוא נידון רק על-פי התנהגותו. (דר' יאיר ברקאי, "ברכה וקללה" דף שבועי - אוניברסיטת בר אילן)

על התפילות הכלולות בסיום תפילת שחריתעריכה

יוסף רזניק כתב באתר שלום לעם על סיום תפילה
חכמי הקבלה לימדו שבחלקיה הראשונים של התפילה אנו הולכים ועולים בעולמות הרוחניים, עד שבתפילת העמידה אנו נמצאים בקִרבה הגדולה ביותר לה'. הדבר דומה לכניסה לתוך ארמון המלך: בתחילה נכנסים למבוא, אחר כך לחדרים החיצוניים, אחר כך לחדרים הפנימיים יותר עד שאנו עומדים מול המלך עצמו. לאחר שסיימנו את תפילת העמידה חוזר התהליך על עצמו בסדר הפוך, ואנו הולכים ויוצאים מתוך ה'ארמון'.
ועתה, נדון בתפילות הכלולות בסיום תפילת שחרית.
מהו "תחנון" ומדוע אומרים אותו? - חכמים לימדו שלאחר תפילת העמידה, המנוסחת בצורה כללית ובעלת סדר קבוע, אפשר להוסיף תחנונים אישיים. במשך הדורות התגבש נוסח קבוע גם לתחנונים אלו. כיום נהוג ברוב הנוסחים לומר וידוי לפי סדר הא'ב ('אשמנו, בגדנו' וכו'), את י'ג מידות הרחמים של ה', ועוד. בימים שני וחמישי בשבוע שהם ימי רצון, מוסיפים תחנונים נוספים, ובימי צום, וכן ב"עשרת ימי תשובה" שבין ראש השנה ליום כיפור, אומרים "אבינו מלכנו". בעבר היה נהוג לומר חלק מהתחנון בהשתחוויה על הרצפה, ולכן התחנון מכונה גם 'נפילת אפיים'. כיום נהגו האשכנזים לומר מזמור תהלים כשהיד מונחת על השולחן והראש מונח עליה, והספרדים אינם נופלים על פניהם כלל. סדר התחנון נאמר בשחרית ובמנחה, ובימי חול בלבד; בשבתות, במועדים, בראשי חודשים, בחנוכה ובפורים ובימי שמחה נוספים אין אומרים תחנון. כמו כן אין אומרים תחנון כשיש בבית הכנסת ברית מילה או חתן, והחסידים נהגו שלא לומר תחנון בימי ההילולא ('יארצייט') של צדיקים.
מדוע אומרים 'אשרי' ו'ובא לציון גואל'? - נאמר בגמרא שהאומר 'אשרי' שלוש פעמים ביום, מובטח לו שהוא בן העולם הבא. לכן נהגו לומר 'אשרי' שלוש פעמים: בפסוקי דזמרה, לפני 'ובא לציון' וכן לפני תפילת העמידה של מנחה. הקטע הפותח ב'ובא לציון גואל' מכיל בתוכו את סדר ה'קדושה' (הפסוקים 'קדוש קדוש קדוש...' ו'ברוך כבוד ה' ממקומו' הנאמרים על ידי המלאכים), והוא מקביל ל'קדושה' הנאמרת בברכות קריאת שמע, לפני תפילת העמידה.
מהו 'שיר של יום'? - אחד מתפקידיהם של הלוויים בבית המקדש היה לשיר ולנגן בשעת הקרבת הקרבנות. שירתם היתה נפלאה כל כך עד שכל מי ששמע אותה היה מתעורר לחזור בתשובה. תוכן השירה היה מזמורים מספר תהלים, כאשר בכל יום שרו מזמור אחר. כיום נהוג לומר בכל יום את המזמור שאותו היו שרים הלוויים.
מהו 'פיטום הקטורת'? - בבית המקדש היו מקטירים קטורת (תערובת בשמים ריחניים) בכל יום. התורה וחז'ל מסבירים בפירוט כיצד היו מפטמים (מערבבים, מכינים) את הקטורת ומאלו חומרים. בזוהר הקדוש נאמר שלאמירת פרשת הקטורת יש חשיבות רבה ובכוחה לבטל גזירות רעות; לכן נהגו לומר אותה בתחילת התפילה ובסופה, ומנהג הספרדים לאמרה גם לפני תפילת מנחה.
מדוע מסיימים את התפילה ב'עלינו לשבח'? - תפילת 'עלינו לשבח' לקוחה מתוך תפילת מוסף של ראש השנה, והתוכן שלה הוא גדולת ה' ומלכותו, הודאה על כך שזכינו להכיר אותו ולעבוד אותו, ותקווה שבעתיד כל העולם יכיר בכך. את החלק הראשון שלה חיבר יהושע בן נון, תלמידו של משה רבנו, כאשר עם ישראל נכנס לארץ; הוא רצה להמחיש לעם ישראל את ההבדל בינם לבין הגויים, כדי שלא יימשכו אחרי מעשיהם. בימינו נהוג לומר את הקטע הזה בסוף כל אחת מהתפילות, לקראת היציאה מבית הכנסת אל עולם שבו רבים עדיין אינם מכירים את ה'.

בציונות הדתית יש רבנים עם רגשי נחיתותעריכה

(הובא ברשות הרב)
הרב רוזן כתב בעלון "שבת בשבתו" על 'בציונות הדתית יש רבנים עם רגשי נחיתות - רבני 'ההלקאה העצמית' מרגישים כ'נביאי המוסר הטבעי', 'רבנים חברתיים', שעיקר עיסוקם הוא מחאה נגד עוולות חברתיות ועידוד מאבקים חברתיים. מרגלא בפיהם: הציבור הדתי-לאומי שקוע באתגרים לאומיים ואינו נותן דעתו למצוקות חברתיות. וכמובן, המלקים מתוגמלים מיד בעיטור תקשורתי גבוה.

  • "ועשית הישר והטוב בעיני ה'" (ו,יח) – הורשת הארץ
  • "כי תעשה הישר בעיני ה'" (יב,כה) – איסור דם
  • "כי תעשה הטוב והישר בעיני ה'" (יב,כח) – קרבנות
  • "לעשות הישר בעיני ה' אלקיך" (יג,יט) – עיר הנדחת
  • "כי תעשה הישר בעיני ה'" (כא,ט) – עגלה ערופה

חמש פעמים מופיע בתורה הצו 'לעשות הישר והטוב', וכולן בספר דברים כמצוטט לעיל. הראשונה בפרשת ואתחנן, שלש בפרשתנו והחמישית בשבוע הבא. מן הפסוק הראשון למדו בהלכה חיוב להתנהג "לפנים משורת הדין" ו"כופין על מידת סדום" (ב"מ טז,ב; קח,א; רמב"ם שכנים יב,ה ועוד). פשט הפסוק נדרש לצו החברתי שהוא מעבר לחיובי מצוות התורה. בימינו מכנים זאת 'המוסר הטבעי', ובלשון העכשווית; 'צדק חברתי'.

רבני הלקאה עצמית - יש רבנים הרואים עצמם 'נביאי המוסר הטבעי', 'רבנים חברתיים', והאג'נדה המרכזית שלהם היא מחאה נגד עוולות חברתיות ועידוד מאבקים חברתיים צודקים. עד כאן רצוי וראוי ונעים ומקובל וטוב ויפה. מה שלא יפה בעיני, ואפילו מכוער, היא 'ההלקאה העצמית' שחלק מדוברים אלו סיגלו לעצמם. ומרגלא בפיהם: הציבור הדתי-לאומי שקוע באתגרים לאומיים ואינו נותן דעתו למצוקות חברתיות. וכמובן, המלקים מתוגמלים מיד בעיטור תקשורתי גבוה.

ראש בית מדרש לצדק חברתי השים עצמו ב'סופשבוע' כשופרו של ירמיהו הנביא והשליך בוץ לעבר סביבתו הקרובה: "סוגיית הצדק החברתי בציבור הדתי זקוקה לניעור משמעותי. אנחנו ציבור שעוסק בהרבה אידיאלים, משימות התנדבותיות ורוח חלוצית, אבל כל אלו לא מגיעים לסוגיית הצדק החברתי, כי משהו במנגנון של הציבור הדתי לאומי מכוון לקהילה ולא למדינה… סל בריאות, מערכת חינוך שיויונית, אחריות כללית (=הציבור הדתי לאומי) בכלל לא יודע איך ומה לעשות עם זה. (ציבור זה) יושב בבית הכנסת ומדבר כל הזמן רוע על זה שפתאום יש המון עובדים זרים לא יהודים שמציפים את המדינה…"

הבנתם את זה? הציבור 'שלנו' עסוק בקהילתיות ואילו 'שכבות הביניים' הלחוצות להיטיב את רמת חייהן, ועמהן 'אנשי הרוח' שהופיעו ערב-ערב על במת להקת המחאה (כגון מרגול וחבריה?) הם נושאי דגל הציבור והמדינה. הם האיכפתניקים הלאומיים ואנחנו המזדנבים הגלותיים ("עד שקמתי ירמיהו").

אין צורך להאריך בכזבי פיסקא זו, ובגודש ההלקאה העצמית שלקה בה אותה רב דובר צדק ולא דובר מישרים. בשם ה'צדק החברתי', אשר גם הציבור הדתי זכאי לו, אני קורא לדובר לחזור בו בפומבי. בית מדרש לצדק חברתי, לא יכון על ברכי התרפסות תקשורתית הלקאה מחנאית מסוג זה.

חברתיות כלפי נכרים? - אכן, אני מודה, ואפילו גאה בכך, שהצדק החברתי שלי מקנה עדיפות לבני עמי על פני נכרים. דוקא מתוך מבט של מדינה יהודית, ולא של קהילה גלותית, אני מבחין בין הומאניות אישית כלפי נכרים ובין סוגיית מעמד הנכרי במדינה היהודית. אזרחות לעובדים זרים, קליטת פליטי סודאן, השכרת דירות לנכרים בשכונות יהודיות, הדרת נכרים מאדמות הקרן הקיימת וכיו"ב, סוגיות אלו נבחנות אצלי במבט של אחריות למדינה היהודית ולא במשקפת של אינדיבידואליזם או גלובאליזם.

והנה ההפתעה: בכל הפסוקים המצוטטים בראש המדור, בדבר עשיית הטוב והישר, שהם-הם המקור בתורתנו לדרישות מוסריות, בכולם הנוסחה היא "הטוב והישר בעיני ה'", ולא בעיני בשר ודם. וכולם, ממש כולם, לא נאמרו בתורה בהקשר החברתי, אלא במהופך, בהקשר שבו לכאורה 'המוסר הטבעי' מתנגד לצו התורה, ו"הישר בעיני ה'" לא תמיד נחשב גם כישר וטוב בעיני בשר ודם.

הפסוקים עוסקים בהורשת הארץ וסילוק שבעת העממים ממנה; בעשיית דין באנשי עיר הנידחת חפים; בטקס אנטי-הומאני של עריפת עגלה ובהקרבת קרבנות ודיני שחיטה שאינם הומאניים בעיני 'תנו לחיות לחיות'. דומה כי נושאים אלו מנוגדים ל'מוסר הטבעי' של בית המדרש ההומאני, אך הם "הטוב והישר בעיני ה'".

התנגשות בין חברתיות ללאומיות - ושוב הגענו לסלע המחלוקת אשר אליו כוונו מילותיי בכמה מרשימותיי האחרונות; האם חברתיות יכולה להלך שלובת זרוע עם לאומיות? אני סבור שכן, ואפילו בטוח בכך אם לוקחים בחשבון את ברכת 'המבדיל בין ישראל לעמים'. הנוסחה שלי היא הומאניטאריות גם לנכרים (שאינם עוינים), אך תוך היפרדות.

אני רק מקוה (ולגמרי לא בטוח) כי רבני הצדק החברתי מסכימים כי לפחות כלפי האויב וסביבתו צריך לנהוג 'במלחמה כמו במלחמה'. אני מקוה ומאמין שרבני הצדק החברתי אינם מגוננים על 'חפים מפשע' הנמצאים בסביבת מפגעים ו'רק' מסייעים להם בברכת הדרך, ב'אספקת מים ומזון' ובתרועות מראש כל גג. ואם גם כלפיהם מופעל 'המוסר הטבעי' אזי תהום פעורה בין בית מדרשי לבית מדרשם.

הרב ישראל רוזן הוא ראש מכון צומת. המאמר נכתב במוצ"ש עקב ויתפרסם ב'שבת בשבתו'.

המקור:מצוטט באתר סרוגים

סיור לתצפית אלון מורהעריכה

Har kabir

מבט להר כביר מאיתמר - צילם:דניאל ונטורה

בעקבות פרשת השבוע- סיור לתצפית אלון מורה. מורשת הגליל – שירן שבתאי

וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹקיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל: "הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה מוּל הַגִּלְגָּל אֵצֶל אֵלוֹנֵי מֹרֶה: כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיכֶם נֹתֵן לָכֶם וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ: [1]

השבוע נצא בעקבות פסוקים אלו של פרשת השבוע אל טיילת הר כביר שמעל הישוב אלון מורה במטרה להתחבר למעמד הברית ולהבין מה היא אותה "דרך מבוא השמש" המוזכרת בפרשה.

הר כביר הוא גוש הררי גדול המתנשא ממזרח לשכם מעל ערוצו הגדול של ואדי פרעה הוא נחל תרצה. בפסגה הצפונית מערבית - נקודת גובה 792 מטר מעל פני הים - נמצאת תצפית נוף אל הרי עיבל וגריזים ועמק שכם מקרוב ובמרחק הרי בנימין. בשיפולים הדרומיים של ההר נמצא הישוב אלון מורה מראשוני הישובים בשומרון. בפסגה המזרחית של ההר מצויה חוות סקליבפסגה שלושה מצפורים המהווים אתר הנצחה לתא"ל יוסף לונץ, מושל שכם לשעבר, במצפורים אלו אנו מסיירים כעת והכתבה מנסה לתאר את אשר רואות עינינו.

  • נחל תרצה- עמק מבוא השמש: - במבט צפונה- ממש מתחתינו נמתח נחל תרצה (ואדי אל-פארעה) המתחיל מזרחית לשכם, וזורם מזרחה אל הירדן, עקב רוחבו ושיפועו המתון שימש בכל הזמנים כשער הכניסה העיקרי מן המזרח לארץ ישראל, ממעבר הירדן באזור גשר אדם אל שכם העיר הראשית בשומרון ולכן היה זה מסלול כניסתו של אברהם אבינו בכניסתו ארצה. הנחל עשיר במעינות הזורמים בנחל ובהתאם מגלה במבט מן ההר אל נחל תרצה תמונה של עמק ירוק ויפה כל ימות השנה..דרך כניסה עיקרית זו שכוונה מזרחה היא "דרך מבוא השמש" המוזכרת בפרשה. ואכן דרך זו חוצה בחלקה הדרומי עמק רחב הוא עמק המכמתת ובחלקה הצפוני עמק צר מאד הוא עמק שכם הכלוא בין הר גריזים להר עיבל, מן התצפית בהר כביר נקל לתאר מחזה של קהל רב העומד בעמק כאשר הכהנים מקריאים את הברכות והקללות והעם עונה אחריהם:" וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם עַל הַר גְּרִזִים בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן שִׁמְעוֹן וְלֵוִי וִיהוּדָה וְיִשָּׂשכָר וְיוֹסֵף וּבִנְיָמִן: וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל הַקְּלָלָה בְּהַר עֵיבָל רְאוּבֵן גָּד וְאָשֵׁר וּזְבוּלֻן דָּן וְנַפְתָּלִי:
  • הר עיבל - מצווה נוספת אשר צוו בני ישראל לקיים בהגיעם לאזור היא בניית מזבח: וְהָיָה בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לָךְ וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד: וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בְּעָבְרֶךָ לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לְךָ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֱלֹקי אֲבֹתֶיךָ לָךְ: וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם בְּהַר עֵיבָל וְשַׂדְתָּ אוֹתָם בַּשִּׂיד: וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹקיךָ מִזְבַּח אֲבָנִים לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל: אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח ה' אֱלֹקיךָ וְהַעֲלִיתָ עָלָיו עוֹלֹת לַה' אֱלֹקיךָ:

הארכיאולוג אדם זרטל חשף במורד המזרחי של הר עיבל מזבח קדום אשר לטענתו הוא מזבח יהושע, לדבריו הממצאים הם יחודיים ולא ניתן לשייכם למזבח כנעני.

  • תצפית לשכם מאפשרת מבט פנורמי מרהיב על העיר שכם, דרומית לנו מחנה הפליטים בלאטה שם שכן הגרעין הקדום של העיר, דרומה יותר נראה את כביש 60 הוא דרך האבות הקדומה עליה נדדו אבותינו, שכם היא העיר הראשונה שפוגש אברהם אבינו בהגיעו לכנען:
  • תרצה: - במבט מערבה לעמק תרצה נזהה את מקור המים העיקרי , הוא עין תרצה/פארעה המספק כ-1,500 מ"ק לשעה, ולידו שרידי העיר תרצה שנחפרו בשנים 1940-1960. תרצה נבנתה על גבעה נמוכה בתוך בקעה. שטח העיר כ-180 דונם, והיא מוקפת נחלים זורמים משלושה עברים. העיר סמוכה לשתי דרכים חשובות: "דרך מבוא השמש" החוצה את הרי השומרון ממערב למזרח - עולה ממישור החוף לשכם ויורדת דרך נחל תרצה עד למעברות הירדן באזור גשר אדם של ימינו (תוואי כביש 57 ), ודרך ההר המקשרת בין ירושלים, שכם, עמק דותן וצפונה לעמק יזרעאל.
  • טובס - נצפה צפונה, מעבר עמק תרצה נראה את טובס היא תבץ המקראית הקשורה לסיפור אבימלך בן גדעון ומשל יותם.

אבימלך ביקש למשול אחרי אביו, גדעון השופט, הוא חובר לברית עם ראשי שכם ובעזרתם הוא רוצח את שבעים אחיו, רק יותם ניצל, יותם נעמד על הר גריזים החולש על שכם ומשם הוא נושא את משל יותם המפורסם:

איך מגיעים: - ניתן להגיע לתצפית עצמאית, יש להגיע לישוב אלון מורה ברכב או באוטובוס ושם לשאול תושבים על הדרך לתצפית (הדרך מפותלת ואינה משולטת היטב). אין צורך באישורי בטחון או לווי מיוחד. ניתן לארגן סיורים לקבוצות עם שירן שבתאי – מורה דרך בטעם יהודי. טל' 052324682

יום 'קָנָה בכל אופן' (בוטל) עריכה

Mitzfor gilad

יום "קנה באופן"

ביום שישי כ"ו באב התשע"א (26.8.11) בשעות 07:00-10:00, ייערך בע"ה יום רכיבת אופניים בנחל קנה. "יום "קנה באופן" ביוזמת "עם התנ"ך חוזר לארץ התנ"ך. לזכר סרן שלמה קרויזר" אופי המסלול הוא הררי, עם נופים מקסימים של שמורת טבע ומעיינות טבעיים.
הודיעו לי על ביטול:"הרכיבה בשמורת נחל קנה שתוכננה ליום שישי הקרוב (מחרתיים) בוטלה."
בירורים ובעיות: אביחיל 052-2510122

שמורת נחל נטוףעריכה

Nachal tuf1

מיקום השמורה באזור המקור:המפה מאתר עמוד ענן על בסיס מפה של המרכז למיפוי ישראל- הקש על הריבוע למטה מימין לראיה ברורה יותר

Nachal tuf2

מפת השמורה :נחל נטוף - מזרחית לכביש: נבי ע'ית - מערבית לכביש - כנ"ל

שמורת נחל נטוף כוללת את ואדי א-זרקא , בו זורמים מי מעיינות כל השנה. הואדי נמצא דרומית-מערבית מהיישוב נוה צוף. שמו של הואדי זרקא מקורו במילה אזרק שפירושה צבע כחול. הוא מצוי בתחום "שמורת נחל נטוף" . השמורה משתרעת על פני יער אל האשמי, אפיקי תוצאות נחל נטוף: ואדי א-זרקא וואדי א-טווחין. שטחה הוא 3,285 דונם. השמורה נמצאת ממערב לדרך מקומית 4556. ראשיתו של והאדי הוא במרכז הרי גופנא באזור הכפר [יר ניזאם. אל ואדי זרקא מתחבר ואדי טווחין שראשיתו למרגלות גבעת נבי עי'ת.

בערוץ ואדי זרקא נובעים כעשרים מעינות שכבה. המעיינות נאגרים בבריכות בנויות ומשקים בתי שלחין ומטעים. בערוץ הראשי מספר גבים גדולים ובריכות מים קטנות וסביבן צמחיית מים עשירה.

מצפון מערב למקום, מצידו השני של הכביש המקומי, על הגבעה קבר מוסלמי המכונה נבי עי'ת, מצוי נחל אל האשמי בו נמצא חורש ים תיכוני מעורב עם עצי [אורן נטועים בשילוב עצי אלון מצוי ואלת המסטיק. היער נטוע על מסדרון קמור תלול עם סלעים מתקופת קרטיקון תחתון. דרגשי הסלע גבוהים ומשוכבים ובינהם שכבות קרקע טרה רוסה.


Gofna trips1

טיולי גופנה - עדכון

עדכון מסלוליםעריכה

תמונות מהווה


תמונות משנת 1980 - צילם:דניאל ונטורה

בציר בקידהעריכה

Vintage 2009 015

בציר ידני ברמת נפתלי צילם:אלי שני

בפתח עונת הבציר, חקלאי קידה שמחים להזמינכם להשתתף ולסייע בבציר הענבים. המועד הראשון - יום חמישי הקרוב (מחר). לו"ז: 5:45 שחרית בקידה, 6:25 מתחילים בבציר - בשמחה ובגיל! (אל מול זריחה מעל הרי הגלעד ונופי הערפילים של עמק שילה, כולל ארוחת בוקר), 12:00 סוף עבודה.
למעוניינים - ניתן לישון ברביעי בלילה בקידה, אל מול הנוף המטריף של הרי הגלעד והבקעה (שירותים, מים וכו'...). חובה להירשם מראש אצל ענר אפיריון 0546737335 או נתנאל אלינסון 0528119875 "עוד תטעי כרמים בהרי שומרון נטעו נוטעים וחיללו : כי יש יום קראו נוצרים בהר אפרים קומו ונעלה ציון אל ה' אלוקינו" (ירמיה לא, ד-ה)

מצוות פדיון רחם חמור בבית אלעריכה

Mizvat pidion harechem

מצוות פדיון הרחם בבית אל

ראשית הארץ חווה שיתופית למצוות התלויות בארץ - מצוות פדיון פטר חמור מצווה נדירה מ'מתנות הכהונה' - לפדות את הבכור שנולד מחמור, בשה צאן."וכל פטר חמור תפדה בשה" (שמות יג, יג)פדיון פטר החמור, ונתינת השה לכוהן, תיערך בהשתתפות המקובל הרב חיים כהן (החלבן) שליטא, ביום ראשון, כח' אב (28/8/11), בשעה 13.30 בבית הכנסת תפארת צבי, רחוב שנקין 91 פינת בן גוריון 184, גבעתיים.בחוות 'ראשית הארץ' בבית אל, הראשונה מסוגה בישראל, מגדלים גידולי שדה ובהמות, ומקיימים בהם מצוות נדירות לזיכוי מנויי החווה , בעידוד גדולי ישראל ובהדרכת רבני מכון התורה והארץ.
הצטרפו, ותזכו למצוות!: מכון התורה והארץ 08-6847325 פקס 08-6847055www.toraland.org.il

מערכת הגשר הגדול לתולדותיהעריכה

Hagesher jagadol

עוד פרטים, מראה מקומות ומקורות הקש כאן

ביום חמישי ד' באב, 04/08/2011, נערך יום העיון הרביעי של מכון מגלי"ם בעיר דוד. הכנס התקיים במלון רמת רחל, בכנס הרצו אנשי רוח ואנשי אקדמיה מהשורה הראשונה, והוא הפך לכנס ייחודי ומוביל בתחומו. הכנס מיועד לקהל הרחב, לאנשים שאוהבים את ירושלים וחפצים ללמוד אודותיה, והוא מקיף נושאים רחבים ומגוונים כגון: ירושלים בהיסטוריה ובארכיאולוגיה, ירושלים בתנ"ך, ירושלים בספרות ובאומנות, אדריכלות בירושלים וגם סיפורים אישיים של אנשי ירושלים.בין השאר, דר' אבי סלומון הרצה על "מערכת הגשר הגדול לתולדותיה". בהרצאה נדונו השינויים שנעשו בה במשך הדורות וזאת על בסיס הפרשנות של המימצא הארכיאולוגי ומידע ממקורות היסטוריים הלכתיים.

הגשר נבנה לראשונה בתקופה החשמונאית, בשנים 167 עד 63 לפנה"ס, בתקופה שלחשמונאים היתה ברית צבאית עם רומא. בחפירות באזור מתחת לגשר התגלו ארבע מקוואות בנויים, שקיבלו את אספקת המים שלהם מהאמה התחתונה, ממי עין עיטם,(להלן) אשר שימשו למי שרצה לעלות להר עלה דרך המקוואות האלו. נוצרת בעיה, "האמה התחתונה" המובילה את המים עוברת דרך מערות קבורה. במשנה הוזכר הנושא פעמים אחדות:

  • במסכת שמחות (אבל רבתי) נאמר:"אין מוציאין אמת המים בין הקברות, ולא יעשה שם שביל, ולא ירעה שם בהמתו, ולא יטייל שם, ולא ילקט משם עצים ועשבים, ואם ליקטן אסורין בהנאה, ואם השביל הנאת בית קברות עצמו ליקטן, שןרפן במקומם.(פרק י"ד, הלכה א')
  • במשנה נאמר:"באר אחאב, ומערת פנייס--כשרה. המים שנשתנו שינויין מחמת עצמן, כשרין. אמת המים הבאה מרחוק, כשרה--ובלבד, שישמרנה שלא יפסיקנה אדם; רבי יהודה אומר, הרי היא בחזקת מותרת. באר שנפל לתוכה חרסית, או אדמה--ימתין לה, עד שתיצל, דברי רבי ישמעאל; רבי עקיבה אומר, אינו צריך להמתין.(מסכת פרה, ח', י"א).
  • על כך התעורר פולמוס בין הצדוקים לבים הפרושים במשנה :"אומרין צדוקיין, קובלין אנו עליכם פרושים: שאתם מטהרין את הניצוק. אומרין פרושין, קובלין אנו עליכם צדוקיין: שאתם מטהרין את אמת המים הבאה מבית הקברות.(מסכת ידים,ד',ז)
  • ואף הדיו באו לידי ביטוי גם במגילות קומראן (מגילת מקצת מעשי תורה).

המרצה משער כי הבנייה הייתה בימי יהונתן בן מתתיהו (152-159) המכונה בכתבים "הרשע".

הגשר נהרס בעת מצור פומפיוס על ירושלים בזמן מלחמת האחים בין יוחנן הורקנוס השני ליהודה אריסטובולוס השני (יוסף בן מתתיהו, מלחמות היהודים ספר ראשון פרק שביעי 143)

האם מדינת ישראל מושחתת עריכה

(אחת הכתבות החשובות להבנת המצב הנוכחי במשק הישראלי)

דר' ירון זליכה - האם מדינת ישראל מושחתת ?01:41:26

דר' ירון זליכה - האם מדינת ישראל מושחתת ?

על בסיס הסרט,שרון פורר בעיתון הארץ כתב ירון זליכה: ישראל המדינה הענייה במערב - "זה לא קפיטליזם - ישראל נהפכה לאוליגרכיה. כך טוען ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי במשרד האוצר. ברוח המהפכה, ההרצאה שנתן בנושא לפני שנה וחצי היא כיום להיט באינטרנט, כמעט נבואה שהגשימה את עצמה. מי שהיה ידידו של נתניהו מתעקש ש"אפשר לעשות פה 40 רפורמות לפחות, בבנקאות, בתקשורת, בתחנות הדלק. אבל הממשלות עושות הכל כדי לדחות את זה"

בין השאר הוא ציין:"אלפים צופים בשבוע האחרון בהרצאה הזו מדי יום. עד כה צפו בה יותר מ-58 אלף בני אדם, יותר ממספר הצופים בסרטון על רגב. ההרצאה אינה סרטון סרקסטי קצר וקליל - זו הרצאה אקדמית ודידקטית של שעה ו-41 דקות, שבה חובט זליכה במדיניות הכלכלית של ממשלות ישראל. בין היתר הוא טוען ש"ישראל היא המדינה הענייה במערב", ש"המדיניות הכלכלית היא מדיניות מעוותת ויש לבטלה מהיסוד" וש"ממשלות ישראל יצרו כאן אוליגרכיה".

בכתבה נקבע: עם תואר פרופסור בכלכלה, ראיית חשבון כמקצוע וניסיון בניהול קופת המדינה - זליכה הוא מומחה בכלכלה הישראלית. בהרצאתו המצולמת ביוטיוב הוא שילב נתונים וניתח את המשק הישראלי, חשף את אופן ניהול הקופה הציבורית שניזונה מכספי משלמי המסים ומחלקת את הכספים באופן לא שוויוני.

אם אתה חושב שמדינת ישראל ענייה? עריכה

"המשק הישראלי סובל מרמות העוני הכי גבוהות במערב. 24.7% מהאוכלוסייה חיים מתחת לקו העוני. גם מעמד הביניים קרוב יותר לעוני מאשר למעמד הביניים. 70% מהאוכלוסייה (שבעה העשירונים התחתונים) חיה ברמת הכנסה ממוצעת למשק בית של פחות מ-15 אלף שקל (בחישוב של הכנסה ממוצעת לשכיר, כפול 1.3 מפרנסים למשפחה)".
"זה נובע מחלוקת הכנסות לא שוויונית שגורמת לכל העוגה להיות יותר קטנה... מחולל העוני הכבד ביותר הוא המדיניות הכלכלית: נטל המס העקיף, חוסר התחרותיות ושגיאות במדיניות.

התנחלויות, חרדים, ערבים ונשיםעריכה

אומרים שהסיבה המרכזית לעוני היא החרדים והערבים שלא עובדים. אין טעות גדולה מזו", קובע זליכה.האמת כי "במשק הישראלי חסרים 600 אלף מקומות עבודה... המשק מייצר הכי מעט מקומות עבודה מכל משק מערבי אחר"

לסיום- בעוד חודש הוא יפרסם את ספרו השלישי, "מדיניות כלכלית חדשה לישראל" (הוצאת הקיבוץ המאוחד והקריה האקדמית אונו), בעיתוי שמבטיח לו הצלחה גדולה יותר מספרו הראשון, "הגוורדיה השחורה" שפורסם ב-2008 (הוצאת זמורה ביתן). בספר זה הוא האשים את הפוליטיקאים בישראל בשחיתות, ובכירים אחרים במשק בהעלמת עין משוד הקופה הציבורית. * כדאי לקרוא את הראיון כולו בקישור לעיל

מיני סדרה "מצדה"עריכה

תוכלו לראות כאן את המיני סדרה המפורסת ב-16 המשכים הקש וצפה. כדאי לראות בהקדם בטרם יימחק מ-youtube בשל "זכויות יוצרים". ולכן אני מציע לצפות הסדרה בהקדם.

על הסדרה: "מצדה" הינה מיני סדרה אמריקאית ששודרה בשנת 1981 והיא מגוללת את סיפור הקרב האחרון במרד הגדול שהתרחש במצדה. סיפור הסרט הינו ע"פ הרומן של ארנסט גאן, ועל פי תיאורי הקרבות מפי ספרו של יוספוס פלאביוס - "מלחמת היהודים".

להלן פירוט חלק ראשון מתוך ארבע חלקים:
הפרק נפתח בתצלום אווירי של מצדה, ומסע של חיל שריון העולה למבצר על מנת להישבע אמונים למדינת ישראל. משם חוזרים בזמן לשנת 70 לסה"נ, עת נכבשה ירושלים בידי הלגיונות הרומאיים ובית המקדש נחרב. אלעזר בן יאיר (פיטר שטראוס), משפחתו וכמה מחבריו מצליחים להימלט מהעיר הנחרבת, כשהם מגלים כי הנהגת המרד חוסלה כליל. למרות היאוש אלעזר לוקח על עצמו את ההנהגה וממשיך במלחמת גרילה כנגד חיילים רומיים וכנגד משלוחי המסים מיהודה לרומא, כאשר צבאו הקטן ובני משפחותיהם חיים במצדה. בזמן זה ממונה פלביוס סילבה (פיטר אוטול) למפקד הלגיון וניסיון התנקשות בחייו, על ידי אחד מחייליו בשם לינטיוס נכשל, אך גורם לו לפציעה בבירכו. סילבה אמור להוציא את לינטיוס להורג בשל כך, אך מוחל לו. כאשר אלעזר וחייליו פושטים על חברון ומשמידים את משלוח המס במקום, מעכב סילבה את נסיעתו לרומא ודורש להיפגש עם מנהיג המורדים פנים מול פנים. אלעזר מגיע למקום המפגש אולם סירובו של אלעזר לפזר את צבאו הקטן וביטחונו הרב, גורם לסילבה ללכוד אותו. במהלך שהותו של אלעזר בשבי, מתיידד עימו סילבה ומציע לו הסכם הפסקת אש. אלעזר מציב תנאים וסילבה מבטיח להעביר תנאים אלה לקיסר אספסיאנוס ומשחרר את אלעזר כאשר שני הצדדים מבטיחים כי עד שתגיע התשובה, לא תהיה לחימה משני הצדדים. על מנת לא לעורר התקלויות נוספות סילבה משלם את מסי הפרובינקיה מכיסו הפרטי.

ברומא, לקיסר אספסיאנוס (טימותי וסט) יש אופוזיציה רחבה מאוד בסנאט אשר תוקפים את מדיניותו של אספסיאנוס וסילבה ביהודה, אספסיאנוס עצמו דוחה את התנאים שסילבה הביא מיהודה ויוצא בהצהרה חד משמעית כי הלגיון הרומי יעזוב את יהודה וישוב לרומא תוך שישה חודשים. סילבה רועם על כך, אולם הקיסר תומך בו, ממנה אותו לנציב יהודה, מגלה לו כי סגניו קוואדרטוס ומורביוס הינם למעשה מרגלים עבור הסנאט, מספח אליו יועץ מקצועי בשם רוביוס גאלוס (אנתוני קווייל) אולם דורש ממנו להביא את הנהגת המורדים לרומא בזמן שהוקצב לו. כמו כן סילבה מתיידד עם בחור שאפתן בשם פאלקו (דייויד וורנר) שעוזר לו ולקיסר בהתנצחויות עם הסנאט.

בזמן זה ביהודה, מפותים קוואדרטוס ומורביוס להצעות חיילים למענקי שיחרור של חלקות אדמה פוריות ביהודה. הם מסכימים ומפנים יישובים רבים עבור חיילים אלה, בניהם גם יישובים של איסיים, ולמעשה הפסקת האש מסתיימת לה במהלך פשיטות אלה נלכדת גם בחורה יפה בשם שיבא והיא נחשבת למעשה לרכושו של מורביוס. מפוני היישובים פונים למצדה ואלעזר מבטיח להעניק להם הגנה בתנאי שנטל העבודה והמלחמה יוטל על כולם (כולל האיסיים שמתנגדים למלחמה באופן עקרוני).

החצב פורחעריכה

כמו בכל שנה ב"חצי-אב" החצב פורח. שתהיה שנה ברוכה וגשומה. הנה פרטים על החצב:

Urginea maritima HILL OF ANTIQUITIES

החצב הוא בן משפחת היקינתוניים. הוא נפוץ בארצות אגן הים התיכון וארצות אפריקה. הפרחים נישאים לגובה על עמוד תפרחת בעל צורת חרוט. צבע הפרחים משתנה בין לבן, צהוב וורוד.

החצב מכיל חומרים חריפים ומגרים שאין באפשרות בעלי-החיים לאכול אותו, אך האדם מצא דרכים שונות לתרבת את הצמח ולעבד חומרים מתוכו.

החצב המצוי נפוץ היה, בעת העתיקה, בארץ-ישראל ושימושו העיקרי היה תיחום נחלות וחלקות שדה, שכן בצל הצמח הוא עמיד ועשוי להישאר מתחת לאדמה גם לאחר עקירת הצמח ולפרוח שוב בשנה הבאה. במסכת בבא בתרא מסופר כי יהושע בן נון תחם את גבולות השבטים לפי החצב. כיון ששורשיו יורדים מטה ואינו יונק לא מכאן ולא מכאן (מסכת בבא בתרא דף נו' עמוד א', פרושי רש"י ורשב"ם).

ה"אצבעות" שנותקועריכה

אליקים העצני כתב ביום 20 באוגוסט 2011 (הובא ברשות הכותב)
אשים את נפשי בכפי ואומר את מה שאסור עפ"י "התקינות הפוליטית": מותן של הנפשות היקרות במתקפת הטרור והרקטות הוא תוצאה ישירה מסילוק צה"ל וגירוש המתנחלים מתוך הרצועה (שם מכובס: 'ההתנתקות'). יש קשר סיבתי ברור בין היעלמות הנוכחות הישראלית מן הרצועה להשתלטות הכוחנית של החמאס עליה ולהפיכתה למדינת הטרור היחידה כרגע בעולם, טורה-בורה ב'. אלו גוש קטיף היה עדיין במקומו, גלעד שליט לא היה נחטף, "עופרת יצוקה" לא היתה מתרחשת וגם החיזבליזציה של הלחימה הטרוריסטית, כפי שניתחו מומחים את שיטת הלחימה של החוליות האחרונות, לא היתה אפשרית. שיתוקם של הדרום והנגב היה בבחינת תופעה בלתי נתפסת, כל עוד סגרו צה"ל והמתנחלים את ה"תוחמת הצפונית" שמצפון לעזה ואת פרוזדור נצרים שמדרום לעיר, ובעיקר כל עוד החזיקו מתנחלים בגוש קטיף וצה'ל בציר פילדלפי, אלה ה"אצבעות" שתוכננו מראש להיתקע לתוך המאסה העזתית הנפיצה ולבודדה.

הנוכחות האזרחית חייבה את הנוכחות הצבאית, וגם להיפך: הצבא נזקק לאוכלוסיה המקומית היהודית להישען עליה. הסימביוזה ברצועה היתה מלאה.

נכון, גם בימי פריחתו של הגוש נפלו פצמ'רים, אבל לא היה יכול להיות מצב שמן הרצועה יאיימו עלינו 10000 טילים, וקטיושות יפגעו בקרית גת ובבאר שבע ויאיימו על ת'א. כדי לצבור ארסנל ולפתח יכולות כאלה, תחילה היו צריכים היהודים להתנדב ללכת.

אגב, קטיושות. גם כאן פועלת "משטרת המחשבה". האם הערבים יודעים, מדוע רקטה שהם יורים על אשקלון, היהודים קוראים לה "גראד", בעוד אשר אותו הטיל כשהוא נורה על קריית שמונה, ואפילו חדרה, נקרא בפיהם "קטיושה"? לטובת היהודים שגם הם אינם יודעים , נגלה כאן את הסוד: על שום נאום מפורסם של רבין, בו שם ללעג את מתנגדי אוסלו שניבאו "עוד יפלו קטיושות על אשקלון". מאז, מעולם לא נפלה קטיושה על אשקלון, רק – "גראד", וגם לא תיפול... וגם זאת: לו ישבו עדיין היהודים ברצועה, מחבלי עזה לא היו יכולים לחלום להישפך לתוך סיני ולתקוף משם את אילת.

ולכן, אלו גוש קטיף היה קיים היום, הנרצחים האחרונים היו בחיים. מותר לקרוא להם (על משקל כ-1500 "קרבנות השלום" של אוסלו): קרבנות-ההתנתקות, ועוד יותר נכון: 'קורבנות הגירוש'. תאמרו: כל זה "חכמה שלאחר המעשה"? ולא היא. גוש קטיף תוכנן מראש לצרכים ביטחוניים בלבד, כלומר, בדיוק לשם מניעת אסון כזה. לא גוש אמונים יזם וביצע את ההתיישבות ברצועה, כ"א הוגי דעות צבאיים ובראשם יצחק רבין ז"ל ואריאל שרון. בגוש קטיף אין מקומות קדושים, הוא היה ביטחון נטו. את היאחזות הנח"ל נצרים הקימו עם גרעין של "חרות" ואח'כ של השומר הצעיר שלא החזיקו מעמד, וכשחיפשו הגנרלים עתודה אנושית אחרת למיזם הביטחוני שלהם, לא מצאו איש זולת החלוצים הדתיים-לאומיים מן הזן הידוע. הללו, עפ"י דרכם וכישוריהם, צרפו לביטחון עוד שני יסודות : את חום אהבתם לארץ ישראל ואת כישרונותיהם, שהפכו חולות-בראשית למכרה זהב חקלאי.

מה ראו רבין ושרון כשהקדימו רפואה למכה? את האיוולת וחוסר האחריות שבתליית עתידנו כאן בכל שלום, הסדר, ערובה או הבטחה שיחליפו את הנוכחות הפיסית שלנו, עמוק בתוך מוקדי הדגירה של השנאה והרצחנות . רבין הכריז עד יומו האחרון שההתיישבות ברצועה היא חלק מן "הגושים" שמהם אין נסוגים.

אם כן, היכן היו כל הרביניסטים כאשר עלה הכורת על הרצועה? חדוות הנסיגה וייצר הגירוש גברו על הגיונם הקר! הם, וכל אלה שידם היתה בגירוש – מן השוטר והחייל האחרון ועד לפוליטיקאי הראשון – חייבים היום בהרכנת ראש ובחרטה עמוקה. בעלי המצפון שביניהם, אולי כבר אינם ישנים בלילות. ני

דירת נופש בצפון (בבעלות איש גוש קטיף}עריכה

שלום רב,נודה לכם ונשמח באם תעבירו את ההודעה לרשימות התפוצה שלכם.הדירה פנויה מיום חמישי הקרוב 25.08.11 .http://new.katif.net/pic.php?page=541 בברכה ובהצלחה לכולם, מוטי וחנה סנדר.

Dirat nofesh bezefad belong to gush katif memeber

משפחת עמליה

סיור אופניים של תושבי קדומיםעריכה

מסע אופנים ישובי קדומים תשעא01:56

מסע אופנים ישובי קדומים תשעא

מזל טוב להולדת נגה אקשטיין מירוחםעריכה

Ekstein noga

נגה עם הוריה :אפרת וחיים אקשטיין

  • לסבתא רבה -רבה רוזה הרשקוביץ
  • לסבתא ולסבא - רבה - חוה ודודו הרשקוביץ
  • לסבתא ולסבא נעמי ואמציה האיתן

הולדת החימשית-הנינה-הנכדה, נגה בת לאפרת וחיים אקשטיין

וכך נכתב לכבוד האירוע:
"למען ציון לא אחשה ולמען ירושלים לא אשקוט, עד יצא כנגה צדקה וישועתה כלפיד תבער" (ישעיהו סב א-ב) מתוך קטסטרופה היסטורית שהחריב טיטוס מלך רומי את ירושלים וגלה ישראל מארצו, נולדה לנו נכדה בליל תשעה באב [2].

הלשון העברית כבר נתנה שם לאור הבוקע מתוך החושך, ולהוריה לא נותר אלא להצטרף ולקרוא לבתם: נגה.עם ההודאה העצומה לקדוש ברוך הוא על חסדיו המרובים לאורך ההריון ובמהלך הלידה, אנו מתפללים אתם ומקווים שבע"ה נגה לא תשקוט עד שתפיץ את האור הגדול שטמון בה, ותמשיך את תהליך הגאולה ההולך ומאיר מתוך האפלה, קמעא קמעא.

ההורים כתבו סיפור המסביר את מה שעומד מאחורי בחירת השם וסיימו אותו בדברים הבאים:
הוא יבוא, אומר לעצמו ישעיהו. בן דוד נולד מתוך החורבן. אראנו ולא עתה, עוד חזון למועד, אבל כך היא מלכותו, כאור בוקר יזרח שמש אם רק ניטיב את דרכינו, ונפדה את ציון במשפט ושביה בצדקה, הקדוש ברוך הוא עוד יגיה את חשכנו לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט, עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר.

אירועי תרבות קדומיםעריכה

(לשבוע הבא מ-26 באוגוסט)

יום ראשון כ"ח אב, 28.8
16:30 – 19:30 – מתנפחים בגן הפיל
18:30 תחרות הטריאתלון
19:30 – קבלת משתתפי הטריאתלון בגן הפיל
לתחרות התריאטלון אנו זקוקים למתנדבים שיעזרו לאורך המסלול. ניתן לפנות לשילה מנחם - 054-2088246
יום שני כ"ט אב, 29.8
אירוע סיום הקיץ: אברהם פריד בשומרון בשעה 20:00 ברבבה
מחיר כרטיס:
90 ₪ לתושבי חוץ המועצה
70 ₪ לתושבי קדומים הנרשמים דרך אתר המועצה (הרשמות לפעילויות קיץ) - http://www.kedumim.org.il/?CategoryID=312&ArticleID=306&dbsAuthToken=מספר הכרטיסים מוגבל. כל הקודם זוכה.
כרטיסים ניתן לאסוף מאסתי, אם אנילא עונה- נא לשלוח הודעה ואני יחזור אליכם.
יום שלישי ל' אב, 30.8
כולנו במגרון
החל מהשעה 16:00 – פעילווית לכל המשפחה
19:00 – עצרת מרכזית
כניסה חופשית
יום רביעי א' אלול, 31.8
חצי גמר טורניר כדורסל
קדומים נגד עינב
באולם הפיס קרני שומרון בשעה 21:00
כולם מוזמנים לבוא ולעודד

חידוש השיעורים במשכן בנימיןעריכה

ביום שני, בערב ראש חודש אלול, מתחדשים הלימודים לפי התוכנית הבאה: (המועד הוא מהדפסה קודמת)

Miscan beniamin

שיעורי משכן בנימין בישיבת קדומים בגבעת רש"י

ויקי-קדומים לשנת תשע"אעריכה

ויקי-קדומים לשנת תשע"בעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. דברים י"א כ"ט
  2. המשפט מבוסס על נאומו של ש"י עגנון בטקס קבלת פרס נובל. עגנון עצמו ציין את יום הולדתו בט' באב, וגם נתן אלתרמן. מה שאומר שמי שנולד בתשעה באב יכול להביא את הגאולה, או להיות יוצר גדול בתולדות עם ישראל, או גם וגם

הערות שולייםעריכה

  1. דברים י"א כ"ט
  2. המשפט מבוסס על נאומו של ש"י עגנון בטקס קבלת פרס נובל. עגנון עצמו ציין את יום הולדתו בט' באב, וגם נתן אלתרמן. מה שאומר שמי שנולד בתשעה באב יכול להביא את הגאולה, או להיות יוצר גדול בתולדות עם ישראל, או גם וגם

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.