FANDOM


Kdumim

מאתר האינטרנט של קדומים

עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל

קוראים נכבדים !
נשמח להערות על העלון, נודה לכם אם תכתבו אותן בסוף העלון בפרק המכונה: הערה, לאחר הכתיבה הקישו "פרסם תגובה"
כמובן, אגיב על כך אם יהיה לי מה לומר.
בכל מקרה, טוב שהקוראים יידעו שבערך יש פרטים הטעונים השלמה והבהרה.

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.
אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה על כך מטה והתוכן יימחק מייד

Tecelet3

הפירסום המצוטט יצא לאור על-ידי [1]

על התכלתעריכה

בפרשת השבוע "שלח-לך" שקראנו השבת הוזכר התְּכֵלֶת:"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת(במדבר,ט"ו',ל"ח).

לאחר שעם ישראל יצא לגלות, הופסק לקיים את מצוות התכלת. לא מעט בשל העובדה שנשכח תהליך ההפקה של הצבע "המלכותי". אמנם, בתלמוד הובאו קווי אפיונו, ובכל זאת לא ניתן לזהות באופן חד-משמעי איזה בעל חי הוא החילזון שממנו הופק התכלת. עובדה זו לא מנעה את המשך הדיון בנושא בספרי ההלכות.

הזדמן לידי פירסום, שכותרתו "נושאים בפרק תכלת" לדף יומי מנחות פרק ד'. בדפים נכלל גם מאמרו של הרב ברל ויין בנושא "חזרה לתכלת". ממנו אציג את המימצאים הבאים:

  • בתקופה הרומאית, נשמר המונופול הממלכתי בכל הנונע לתכלת והארגמן. במסכת סנהדרין סופר על שני שליחים שנעצרו בעת שהבריחו תכלת לקהילה היהודית בבבל:"זוג בא מרקת ותפשו נשר ובידם דברים הנעשה בלוז ומאי ניהו תכלת בזכות הרחמים ובזכותם יצאו בשלום" (י"ב,א') - כלומר, השליטים הרומאיים הגבילו את הסחר בתכלת.
  • הרב יצחק הלוי הרצוג סבר כי ייצור התכלת הופסק בארץ ישראל בעת הכיבוש המוסלמי, בשנת 638 לספירה. ואכן, רבים מגאוני ישראל מבבל ומראשוני ספרד וצרפת קוננו על העלמות התכלת מהנוף היהודי. הרדב"ז בן המאה ה-15 סבר שייתכן והחלזון קיים ואפשר לצוד אותו בארץ ישראל.
  • האדמו"ר מראדזין, רבי גרשון העניך ליינר, סבר כי החלזון הוא הדיונון והוא יצר מהתכלת שהופקה ממנו אלפי ציציות של תכלת. לביסוס דעתו הקדיש שלושה ספרים: "שפוני טמוני חול", "פתיל תכלת" ו"עין התכלת". בין כתיבת הספר הראשון לשני הוא אף נסע לנאפולי שבאיטליה לראות את הדיונון כשהוא בחיים, ובשנת תרמ"ח (1888) החל בייצור פתילי התכלת מההפרשה השחורה המצויה בו. הכרזתו על 'גילוי התכלת מחדש' עוררה פולמוס, שבעקבותיו נכתבו כמה ספרים להפרכת הטענות לחידוש התכלת.
  • הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, שהיה הרב הראשי לישראל, כתב בשנת 1913 בעבודת הדוקטורט בנושא התכלת והארגמן. בעבודה זו הציע הרב הרצוג חילזון אחר, הנקרא Janthinaאו סגולית בעברית של ימינו.

לפי מדרש תנחומא התכלת נגנזה ויש סבורים שאין להשתמש בה.

אין הדברים המובאים מבחינת הלכה

רומי והנצרות עריכה

פרופ' אביגדור שנאן במסגרת הרצאה מרתקת על הנושא אדם ועולמו – מבוא לספרות האגדה הביא שורה של דוגמאות, כיצד חז"ל יכלו בצורה נבונה לתקוף את הדת הנצרות, אשר הפכה מאז המאה הרביעית לדת האימפריה הרומית. קודם לכל, הדמוי של רומא והנצרות לעשיו הרשע (אחיו של יעקב אבינו) איפשרה לטעון שמדובר בהיסטוריה ו"המבין יבין". לחז"לך היה חשוב שהעם, שהיה תחת השפעת הנצרות, יכיר את פרצופה האמיתי. בהרצאה הוא מצטט אחדות מאגדות חז"ל העוסקות בנושא ואציג רק שלושה מהן (השאר ניתן להאזין בקישור המופיע מטה)

  1. על היות "אותו האיש" משיח שקר - בספרות המדרשית מתואר בלעם כחוזה את הופעתו של אדם שייחס את עצמו לאל, והוא מתנבא על אובדנו. : ר' אלעזר הקפר אומר: נתן האלהים כח בקולו (של בלעם) והיה הולך מסוף העולם ועד סופו. בשביל שהיה צופה וראה את האומות שמשתחוין לשמש ולירח ולכוכבים ולעץ ולאבן, וצפה וראה שיש אדם בן אשה שעתיד לעמוד, שמבקש לעשות עצמו אלוה להטעות כל העולם כולו, לפיכך נתן כח בקולו שישמעו כל אומות העולם. וכן הוא אומר תנו דעתכם שלא לטעות אחר אותו האיש, שנאמר 'לא איש אל ויכזב'. ואם יאמר שהוא אל הוא מכזב. ועתיד הוא לומר שהוא בן אלהים ואינו אלא בן אדם, שנאמר 'ובן אדם ויתנחם'. שהוא עתיד להטעות ולומר שהוא מסתלק ובא לקיצים, ההוא אמר ולא יעשה. ראה מה כתוב 'וישא משלו ויאמר אוי מי יחיה משֻׂמו אל' (במדבר כד כג), אמר בלעם אוי מי יחיה מאותה אומה ששמעה אחר אותו האיש שעשה עצמו אלוה (ילקוט שמעוני) על ספר במדבר פרק כ"ג, רמז תשס"ה )
  2. על אכזריות הנצרות - במדרש הגדול נאמר: "ויתרוצצו הבנים בקרבה" – אמר רבי לוי בשם רבי שמעון: זה אומר אני אצא תחילה וזה אומר אני אצא תחילה. אמר לו עשו ליעקב: אם אין אתה מניחני לצאת הריני הורג אמי ואצא דרך דופן. אמר יעקב: הרשע הזה שופך דמים מתחילתו, והניחו לצאת תחילה. (אפילו את אימו עשו מוכן להרוג)
  3. והמרתק מכל נגד הפרישות מנשים - "והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי איש את ה', ותוסף ללדת את אחיו את הבל" (בראשית ד, א-ב) [...] אר"א בן עזריה ג' פלאים נעשו באותו היום, בו ביום נבראו, בו ביום שמשו, בו ביום הוציאו תולדות, א"ל רבי יהושע בן קרחה עלו למטה שנים וירדו שבעה, קין ותאומתו, והבל ושתי תאומותיו ( בראשית רבה כ"ב, ב')

חז"ל עשו שימוש בשיטת הדרש לפיה המונח "את" העיד על תוספת וכך ניתן לומר שעם כל ילוד נולד ילוד נוסף. לפי פשוטו של ספר בראשית, רק בפרק ד' של הספר הופיע נושא המיניות עד אז לא מדברים על יחסי-מין וילדים. כלומר, המיניות היא חלק מנפילתו של האדם. עובדה רק אחרי החטא "האדם ידע את חוה אשתו" . על זה הגיב בן עזריה (בן המאה ה-2 לספירה) ג' פלאים נעשו באותו היום, בו ביום נבראו, בו ביום שמשו, בו ביום הוציאו תולדות - דהיינו חיי הזוגיות והולדת הצאצאים החלה לפי החטא בגן-עדן

לפי : פרופ' אביגדור שנאן אדם ועולמו – מבוא לספרות האגדה חלק שני על נצרות ורומי

הצלף במקורותעריכה

Capparis spinosa kdumim

צלף קוצני - קדומים - אייר תשע"ב

Capparis spinosa kdumim a

כנ"ל

בימים אלו יש פריחה של צמח הצלף המצוי (נקרא גם "המצרי"). והסתבר שהוא שהיה לו קשר עם פרשת השבוע "פרשת שלח-לך":

בפרשה הובא סיפורו של מקושש העצים:"וַיִּהְיוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, בַּמִּדְבָּר; וַיִּמְצְאוּ, אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים--בְּיוֹם הַשַּׁבָּת" (ספר במדבר, ט"ו, ל"ב). לדעת רבי עקיבא מקושש העצים הוא צלופחד. וכך נאמר:" ת"ר מקושש זה צלפחד וכן הוא אומר (במדבר טו) ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש וגו' ולהלן הוא אומר (במדבר כז) אבינו מת במדבר מה להלן צלפחד אף כאן צלפחד דברי ר' עקיבא. (מסכת שבת, צ"ו, ב').

במסכת שבת הובא הסיפור הבא:""מעשה בחסיד אחד שנפרצה לו פרץ בתוך שדהו (בגדר המקיפה אותו) ונמלך עליה לגודרה, ונזכר ששבת הוא ונמנע אותו חסיד ולא גדרה. ונעשה לו נס , ועלתה בו צלף וממנה הייתה פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו." (שבת ק"נ, ע"ב).

ומובא ב"של"ה הקדוש" הביא בספרו "שני לוחות הברית": "והחסיד הזה היה צלופחד, שחילל שבת, והוא היה המקושש. ונתקן על ידי החסיד הזה, שבא לידי ניסיון ונתגבר על יצרו ושמר את השבת."

(הרעיון הובא במאמרו של רפאל מלכא, במדור "שיח השדה" במוסף השבת של מקור ראשון מיום 15 ביוני 2012)

הצלח מצליח לשרוד - כמו עם ישראל - קדמונינו מנו את הצלף בין יצירי הבריאה המצליחים לשרוד גם בתנאים קשים, וככל שתנסה להיפטר מהם – לא תצליח להשמידם. אלה נקראים בלשון התלמוד (מסכת ביצה כ"ה ב') בכינוי "עזין", והצלף נמנה שם בחברה טובה: יחד עם ישראל באומות, כלב בחיות, תרנגול בעופות ועז בבהמה דקה – מופיע גם הצלף: "שלושה עזין הן: ישראל באומות, כלב בחיות ותרנגול בעופות. ויש אומרים אף עז בבהמה דקה, ויש אומרים אף צלף באילנות" (ביצה דף כ"ה עמוד ב').

בגולן התגלה בית-כנסת המשקוף נחרת בכתב עברי עתיק "זה בית מדרשו של רבי אלעזר הקפר". מהו קפר ?! סברות רבות לכך ורובן מביאות לכך כי עיסוקו היה ביין קפריסין העשוי מפירות הצלפים. המקור: אתר צמח השדה צלף מצרי

שישים שנה לבית הכנסת כמנהג יהודי רומא בירושליםעריכה

Anni del Tempio Italiano a

דף זכרון לכבוד הארוע המקור: דוד פצ'יפיצ'י, לעמוד אינטרנט ובו צילומי ארכיון, קטעי וידאו, נאומים ותמונות שצולמו בערב לרגל 60 שנים לקיומו של בית הכנסת במשכנו הנוכח

בית הכנסת כמנהג יהודי רומה הוא שמו של בית הכנסת האיטלקי בירושלים הממוקם במרכז ירושלים בבית שמידט. ארון הקודש שבו והריהוט הובא בשנת 1952 על ידי שלמה אומברטו נכון שהיה אז נשיא ארגון יוצאי איטליה, מבית הכנסת של קוניליאנו ויניטו (Veneto Conegliano) מצפון לוונציה. זמן קצר, בזמן המנדט הבריטי הוא כונה "בני רומי". זהו בית הכנסת היחיד בישראל בו נערכת התפילה בנוסח איטליה.

ליד בית הכנסת קיים מוזיאון יהדות איטליה ע"ש אומברטו שלמה נכון. הוא נוסד בשנת 1981 וכולל אוספים של יודאיקה איטלקית, מאז ימי הביניים ועד היום. במקום מתקיימות גם תערוכות זמניות העוסקות בנושאים הקשורים ליהודי איטליה. במסגרת המוזיאון מתקיימות פעולות תרבות ופעולות לנוער, בדרך כלל לקראת החגים היהודיים.

כאן קבורה היסטוריהעריכה

Kefar jasif

מצבה בבית הקברות הנטוש בכפר יסיף - צילם:שבתאי שירן

ביקור בבית הקברות בכפר יאסיף הנו מסע בזמן לקרובים רחוקים. ביקור בבית הקברות בכפר יאסיף הוא מסע התחברות ליהודים שחיו בארץ ישראל לפני מאות שנים למרות כל הקשיים. יהודים דוברי ערבית שחיו כיהודים בסביבה ערבית ונקברו כיהודים.

בתקופת בית שני, המשנה והתלמוד היה כפר יאסיף, כמו כל כפרי הגליל, כפר יהודי. בחפירות התגלתה מערכת קברים יהודית מאותה תקופה שדלת הכניסה שלה שוכנת היום בכבוד במוזיאון הלובר בפריס .

אין בידינו מידע לגבי 1000 השנים שאחריהם, אך במאה ה16 אנו פוגשים שוב קהילה יהודית קטנה חיה בשלום ליד הקהילה הנוצרית בכפר, סביר להניח כי גם בתקופת הביניים היה רצף של ישוב יהודי בכפר.

היהודים חיו ברובע קטן, כשלושה ארבעה דונם בלבד ובמרכזו עמד בית הכנסת. למרות שעברו למעלה מ170 שנה מאז נטש היהודי האחרון את הכפר (שנת 1840) עדין זכורה בכפר אותה פינה כ"חארת אל יהוד" , מגרש בית הכנסת עדיין עומד ריק. ב- 1745 התיישב בכפר רבי שלמה עבאדי מסלוניקי, עפ"י הזמנתו של שליט הגליל דהאר אל- עמר. לרב עבאדי היו תוכניות להפוך את כפר יאסיף למרכז תורני. הוא יצא לחו"ל לאסוף תרומות, להקמת בית מדרש ובית כנסת ולעודד יהודים לעלות ולהתיישב בכפר. לא ברור מה עלה בתוכניותיו. בית הקברות בכפר יאסיף שמש גם את יהודי עכו. שכן אלו העדיפו להקבר ביאסיף מרחק 10 ק"מ שהיא וודאי א"י ולא בעכו שהיא ספק א"י. מסע הלוויה של 10 ק"מ הוא ללא ספק מסע הלוויה ארוך והסיפורים על השיירות המלוות את הנפטרים בדרך ההולכת אל הכפר עדיין מהלכים בכפר. תופעה זו העצימה במאה השמונה עשרה כאשר דהאר אל עומר, שליט הגליל, הפך את עכו לבירתו ופיתח אותה מעיירת דיגים מנומנמת לעיר נמל ומסחר. מה שמשך אליה יהודים רבים.

נפתח את הסיור בקברו של ר' משה מלכי , רבה של העיר צפת, שד"ר ובעל קשרים עם קהילות בחו"ל ועם השליט דהאר אל עומר, ר' משה מלכי הזמין את ר' חיים אבולעפיה בשם דהאר לעלות ארצה ולכהן כרב העיר טבריה. בשנת תק"ב (1742) עבר מלכי מצפת לטבריה ובשנת תק"ה (1745) הוא נפטר. הקבר הבולט לידו אינו מזוהה אך החוקרים משייכים אותו לרמח"ל, ר' משה חיים לוצאטו, מענקי הרוח שקמו ליהדות, בעל ספר המוסר "מסילת ישרים". הרמח"ל עסק גם בקבלה ועל עיסוק זה נרדף על ידי חכמי הדור וגם בכתיבת מחזות נתן ידו, עלה ארצה ב1743 עם אשתו ובנו והתיישב בעכו. שלוש שנים מאוחר יותר (תק"ו) נפטר עם אשתו ובנו במגיפה שפקדה את עכו .

בחלק הצפון מערבי של בית הקברות קברו של משה אברהם פינצי, קונסול אנגליה בעכו שסייע רבות למונטיפיורי במאמציו לרכישת אדמות להתישבות יהודית בגליל.

נמשיך ונשוטט בין המציבות, בצד הצפוני מזרחי נמצא את האחרונות שבהן מן המאה העשרים. הן כתובות עברית וערבית עדות להתערות גוברת של היהודים בסביבתם הערבית.

חבל מאד שבית הקברות מוזנח כל כך, מקום המתעד את עברה היהודי של העיר עכו. מקום שצריך היה להיות אתר מורשת יהודית נראה עלוב כל כך ומוזנח כל כך וחבל. אולי בעקבות כתבה זו יתעורר מישהו בעכו ויקח על עצמו את טיפוח המקום והשבת עטרה ליושנה. איך מגיעים?

הכניסה לבית הקברות נמצאת בכביש 70 ב1.5 ק"מ צפונה לכניסה לכפר ירכא מצדו הימני של הכביש. לחניה יש לפנות ימינה עם השלט החום "אל חאדר" ושוב ימינה ושם ניתן לחנות.

למי שלא מכיר את הסביבה מומלץ לצאת לסיור עם מדריך הקש כאן ותגיע לאתר הדרכת טיולים מורשת הגליל - טלפון 0523246827 - באתר לקט הצעות לסיורים נוספים

מתוצרת ארץ ישראלעריכה

VTS 01 113:05

VTS 01 1.VOB

עולם התבלינים הישראליים

Maamad kzit hitim

תנובת השדה : החיטה ובתבלינים - אחד מהישגי הייצוא הישראלי - לצד ההי-טייק ומוצרים בטחוניים

אברהם פריד ביו-טובעריכה

אברהם פריד - תניא06:54

אברהם פריד - תניא

תניא בהר הצופים

אדרבה - אברהם פריד שר תפילתו של ר' אלימלך מליז'ענסק08:57

אדרבה - אברהם פריד שר תפילתו של ר' אלימלך מליז'ענסק

אדרבה -תפילתו של ר' אלימלך מליז'ענסק

שפכי כמים על לבך08:25

שפכי כמים על לבך

שפכי כמים על לבך

אברהם פריד-עלה קטן שלי05:13

אברהם פריד-עלה קטן שלי

עלה קטן שלי

הקלטות וידאו מהופעות אברהם פריד

מאה שנה (1911 עד 2011 ) בעשר דקותעריכה

הסרטון שזכה כמעט לשלוש מיליון צפיות

100 Years in 10 Minutes (1911 - 2011 in 10 Minutes)10:39

100 Years in 10 Minutes (1911 - 2011 in 10 Minutes)

100 Years in 10 Minutes (1911 - 2011 in 10 Minutes)

על חודש תמוזעריכה

(מעובד מהויקיפדיה העברית)
Mazal sartan

מזל החודש על בולי דואר ישראל

תמוז, הוא שמו של החודש העשירי. הוא ומסמל את תקופת הקיץ. במקור היה שם אל הפריון האלילי.

בספר יחזקאל נאמר" "וַיָּבֵא אֹתִי אֶל פֶּתַח שַׁעַר בֵּית ה' אֲשֶׁר אֶל הַצָּפוֹנָה וְהִנֵּה שָׁם הַנָּשִׁים ישְׁבוֹת מְבַכּוֹת אֶת הַתַּמּוּז(ח', י"ד) . על-פי פרשני המקרא, דרך עבודתו של אליל זה היתה באמצעות הסקה, ועיניו, שהיו עשויות מתכת שניתכת בחום נמוך (ביחס למתכת שממנה נעשה גוף הצלם), היו נמסות, וכך נראה הפסל כבוכה. על פי הפרשנים (רש"י יחזקאל ח, יד; מלבי"ם שם), מקור השם תמוז במילה ארמית שמשמעותה חום והסקה. על שם החום וההסקה נקרא האליל, וכך גם החודש, שמסמל את תוקפו של הקיץ.

בהמשך חדר השם לאזורים נוספים. בתקופת גלות בבל ושיבת ציון חדרו שמות החודשים הבבליים לשפה העברית, ומאז נקרא חודש זה במקורות העבריים כ"חודש תמוז". בלוח השנה העברי כונו בתחילה החודשים לפי מניינם מחודש האביב, ניסן, וחודש זה כונה בהתאם: "החודש הרביעי".

מזל החודש הוא מזל סרטן, על שם מערכת כוכבים דמויי סרטן המופיעה בשמיים בחודש זה.

בחודש תמוז חלים האירועים הבאים:

  • צום שבעה עשר בתמוז - יום תענית המציין את היום שבו הובקעה חומת ירושלים לפני חורבן בית המקדש השני.
  • שלושת השבועות (תקופה המכונה גם "ימי בין המצרים"), ימי אבל שיוסדו לזכר חורבן בית המקדש, שנמשכת עד תשעה באב וחלה כמעט בחציו של חודש זה.
  • כ' תמוז - יום פטירתו של בנימין זאב הרצל


ויקי-קדומים לשנת תשע"געריכה

ויקי-קדומים לשנת תשע"בעריכה

ספר במדבר

ספר ויקרא

ספר שמות

ספר בראשית

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.