FANDOM


Kdumim

מאתר האינטרנט של קדומים

עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל

קוראים נכבדים !
נשמח להערות על העלון, נודה לכם אם תכתבו אותן בסוף העלון בפרק המכונה: הערה, לאחר הכתיבה הקישו "פרסם תגובה"
כמובן, אגיב על כך אם יהיה לי מה לומר.
בכל מקרה, טוב שהקוראים יידעו שבערך יש פרטים הטעונים השלמה והבהרה.

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.
אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה על כך מטה והתוכן יימחק מייד

פרשת השבוע, פרשת ניצבים, היא הפרשה הראשונה המצוייה בכתב היד "כתר ארם צובא" אשר נמצא ברשותינו.


ההפטרה של פרשת ניצבים היא השביעית והאחרונה בסדרת הפטרות "שבע דנחמתא". מפטירים בספר ישעיהו, פרק ס"א פסוק י' ("שוש אשיש") עד פרק ס"ג פסוק ט'.

לדוד ה' אורי וישעי" - על מקורו של הנוהגעריכה

הרב אברהם דוידוביץ הביא בעלון לשבת "מעט מן האור" פרטים על המזמור שאנו נוהגים לומר פעמיים ביום מראש חודש אלול עד הושענא-רבה.

Ledavid a ori veu

נשך, הלוואות ומשק מודרניעריכה

Orginal abrbanel

הפירוש במקור

בספר דברים נאמר:לא תשיך - פירש רש"י:" אזהרה ללווה שלא ייתן ריבית למלווה, ואחר כך אזהרה למלווה (ויקרא כה לז) את כספך לא תיתן לו בנשך.
אתחיל בגילוי נאות, למדתי כלכלה ומינהל עסקים והכרתי בחשיבות מתן התמורה לשימוש בהון - דהיינו תשלום ריבית. עבדתי בבנק וגם היום אני מקבל קיצבה מהבנק - מן הסתם מתשלומי ריבית.

רבי יצחק אברבנאל פרשן המקרא ומדינאי בעל ניסיון רחב בניהול שלוש ממלכות, כתב בנושא זה:"כי הנשך מצד עצמו אינו דבר בלתי ראוי, כי האנשים עם ממונם, כספם וזהבם ותירושם ודגנם ראוי שירויחו, ואם אדם אחר בקש מאדם אחר מעות לעסוק בסחורה ויחשוב להרוויח באלף כפולות שילוה מאתים, מדוע לא יתן לו מנה. וככה עובד אדמה שקבל בהלוואה ק' סאה חיטים שנה אחת לזרוע שדהו וימצא בשנה הבאה מאה שערים כפי הנהוג למה לא יתן לו בעד הלוואות ק' סאה.

הנה הדבר ההוא בעצמו אינו נמאס גם לא מגונה והוא סחורה ומשא ומתן הגון בפני עצמו, כי כמו שאדם אינו מחוייב לתת מעותיו לאחר כי אם דרך צדקה וחסד ככה איננו מחוייב להלוואת מעותיו או תבואתו חינם.


"ארץ ישראל ושכנותיה, אנציקלופדיה גיאוגרפית-היסטורית לארץ-ישראל, סוריה וחצי-האי סיני"עריכה

הוא ספרו של הרב ישראל זאב הלוי הורוביץ, טבריה, א בניסן תר"ם – ירושלים, כ"א באלול תרע"ח (1880-1918) - "האנציקלופדיה הראשונה לידיעת ארת ישראל".

הרב יוסף לייכטר במדורו בעלון השבת "שבת בשבתו הביא את דברי הרב קוק על פועלו של הורוביץ:

אור לכ' בטבת תרפ"א (1920) הרצה הרב קוק זצ"ל לפני חכמי מרכז הרב, בהרצאתו שירטט הרב את התוכניות לעבודות הכינוס הגדולות של היצירה התורנית. 'הלכה ברורה וברור הלכה', השלמת ביאורי הגר"א לשולחן ערוך, 'אנציקלופדיה תלמודית' וספרי מבואות. יצירות שחלקן הולכות ונערכות לנגד עינינו ברוח חזונו של הרב קוק זצ"ל. הרעיון של כינוס אוצרות הרוח של עם ישראל העסיק את הרב גם קודם לכן. בה' בשבט תר"ף כתב הרב: עת כנוס היא לנו העת הזאת, לכנס ולאסוף את כל כוחותינו אנחנו חייבים, להעבידם בעבודת הקודש הכללית, של תחית עם ה' על אדמת קדשו.

במסגרת זו ראה הרב חשיבות רבה בחקר ארץ ישראל. בדברי ההערכה שכתב על עבודתו של הרב ישראל זאב הלוי הורביץ כתב הרב: פה אנו רואים נשמת הרב המחבר ז"ל, דואה על כנפי נשרים, חיבת הקודש העליונה לאהבת עיר הא-לוהים סלה, היא מקשקשת לפניו כזוג, והוא נאזר בגבורה ונעטר בתפארה, חודר ומעמיק, מקיף ומרחיב את מרבית צדדי הידיעות, רבות הערך וגדלות התכונה אשר לעיר הקודש ולהר הבית ולמקדש... מאוצרות התורה שבכתב ושבעל פה, ומהספרים המתייחסים למחקרי קודש אלה.

דוד תדהר באנציקלופדיה לחלוצי הישוב כתב עליו בין השאר:
נולד בטבריה, כ"ט אדר תר"מ (1880), לאביו ר' פנחס , נכדו של רבי ישראל זאב , רבה של קהלת אויהל בהונגריה, מחבר הספרים "ארץ חמדה" ו"נחלה לישראל" בדבר חיבת ארץ הקודש, שעלה ארצה

והתישב בטבריה בשנת תרט"ז, מצאצאי רבי ישעיה הורוביץ בעל הספר "שני לוחות הברית" (השל"ה הקדוש) ולאמו אסתר.

בעודו נער עברו הוריו לגור בחיפה, שם למד את השפה הערבית מפי שייך אחד. בבחרותו עבר עם הוריו לירושלים, למד בישיבה, נשה אשה בהיותו בן "ז, היה סמוך על שלחן חותנו שנים אחדות, רכש ידיעה רבה בספרות התלמודית, בספרות הקבלה, השתלם בלימוד עצמי בשפות זרות וקרא בסתר גם בספרי ההשכלה ובספרות העברית החדשה, ובגלל זה רדפוהו הקנאים.

אחרי לימודיו בישיבה יצא לעבוד בתפקיד מלמד בתלמוד תורה, ולהשלמת הפרנסה נתן בביתו שיעורים פרטיים בדקדוק עברי ובראשית ידיעת שפות זרות... תוך כך התמסר לחקירת ארץ-ישראל, פרסם מחקרים במאספים של לונץ וערבים במקצוע זה באנציקלופדיה "אוצר ישראל" של אייזנשטיין בניו-יורק, ובשנת תר"ע הוציא חוברת בשם "מחקרי ארץ אבותינו", שהצטיינה ברמה מדעית ובהרצאה נאה וראויה לתוכן והיתה כעין הקדמה לאנציקלופדיה שהתעתד לחבר.

בהכנת האנציקלופדיה, שנקראה בשם "ארץ ישראל ושכנותיה, אנציקלופדיה גיאוגרפית-היסטורית לארץ-ישראל, סוריה וחצי-האי סיני", השקיע עבודה מדעית עצומה ובקיאות מקיפה ומעמיקה בכל מכמני ספרותנו העתיקה.

בר"ח אייר תרע"ה החל בסידור החומר להדפסה מאות א' ובד' אלול תרע"ז סיים את האות י'. בחלק זה הביא כאלפים ערכים של שמות גיאוגרפיים וכל החקירות והמסקנות בנוגע להם. באלול תרע"ז זכה סוף-סוף לקבל שכר - אם כי זעום למדי בעד עבודתו הספרותית, כשהמשרד הארצישראלי הזמין אצלו ספר טופוגרפי-היסטורי על ירושלים ושילם לו לפי גליונות.

הכרך הראשון של האנציקלופדיה, עד אות י', נמסר לדפוס על-ידי בנו אברהם , שסייע לו בעבודתו

ויצא בוינה בתרפ"ג בהוצאת הרב אהרן טייטלבוים . לפי התכנית היו צריכים להיות עוד שני כרכים גדולים, שהאחד יכיל את ירושלים, והשני את שאר הערכים מאות כ' עד ת'. אבל את החומר הזה לא הספיק לערוך, כי נפטר בירושלים, כ"א אלול תרע"ח.

מזבח הר עיבל עריכה

מאת: שבתאי שירן – "מורשת הגליל"

Mizbeach jeusuah

שרטוט המזבח בהר עיבל (מתוך ויקיפדיה)

בפרשת כי-תבוא ( דברים, כז, א-ח). ניתנת ההוראה של משה לזקני ישראל לבנות מזבח בעברם את הירדן בליווי הנחיות מדויקות לגבי מיקום המזבח ואופן בניתו... וְהָיָה, בְּעָבְרְכֶם אֶת-הַיַּרְדֵּן, תָּקִימוּ אֶת-הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה ...., בְּהַר עֵיבָל; ..... וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ, לה' אֱלֹקֶיךָ: מִזְבַּח אֲבָנִים, לֹא-תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל. אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה, ....; וְהַעֲלִיתָ עָלָיו עוֹלֹת, לה' אֱלֹקֶיךָ. וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים, ....., לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ.

ואכן יהושע מקיים את הציווי כמתואר בספר יהושע ח, ל אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ, לַה' אֱלֹקי יִשְׂרָאֵל, בְּהַר, עֵיבָל. כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד-ה' אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, ....מִזְבַּח אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת, אֲשֶׁר לֹא-הֵנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל; וַיַּעֲלוּ עָלָיו עֹלוֹת לה', וַיִּזְבְּחוּ שְׁלָמִים. בסקר ארכיאולוגי שערך הארכיאולוג אדם זרטל, כחלק מעבודת הדוקטורט על הר-מנשה נמצא בשיפוליו הצפוניים של הר-עיבל גל אבנים מלאכותי שגירה את סקרנותו, בחפירות שערך במקום נחשף מתחם גדול מוקף קיר אבן מתקופת ההתנחלות היא תקופת יהושע, בצמוד לו מבני-שירות קטנים וגרם מדרגות רחב שהוליכו אל מבנה ללא פתח שגודלו 7X9 מ'. אל ראש המבנה הוביל כבש-אבן. המבנה בנוי כולו מאבני-שדה לא מעובדות 'אשר לא הונף עליהן ברזל'. תוכנית המבנה דומה דמיון מפתיע לתיאור המזבח במקדש, כמתואר במשנה. אדם זרטל השתכנע כי מדובר במזבח יהושע המופיע בפרשתנו, ממצא בעל השלכות מרחיקות לכת לגבי המחקר הארכיאולוגי של תקופת התנ"ך, זרטל פירסם את תגליתו ברבים ובאופן מפתיע התעלם העולם המדעי ועדיין מתעלם מתגלית מרעישה זו, את ההסבר להתעלמות זו ניתן למצוא בדבריו של פרופ' לארי סטייגר מאוניברסיטת הרווארד שאמר ב-1991: "אם עמד מזבח עולה על הר עיבל ההשפעה על מחקרינו היא מהפכנית. על כולנו (ארכיאולוגים מקראיים) לשוב לגן הילדים". הנימוקים העיקריים שמדובר במזבח ישראלי ולא כנעני הם:

  1. המזבח בנוי מאבנים לא מסותתות, כפי שאמור להיות מזבח על פי המצווה בתנ"ך (מזבחות כנעניים שנחפרו, למשל, בנויים אבנים מסותתות .
  2. המבנה הסכמטי של המזבח דומה למבנה של מזבח העולה במשכן.
  3. אל מרומי המזבח עולים ב"כֵּ‏בֶשׁ" ולא במדרגות. לפי הציווי המיקראי: "ולא תעלה במעלות על מזבחי, אשר לא תגלה ערותך עליו" (שמות כ', כג).
  4. מסביב למזבח, בגובה שליש המזבח, יש סוללה המאפשרת מעבר מסביב למזבח, המקביל ל"סובב" המוזכר במשנה.
  5. ניתוח שרידי בעלי החיים העלה כי מדובר בבהמות טהורות, זכרים בני שנה - המין והגיל הנדרשים להקרבה על פי התורה.
  6. הממצא הוא בעל מבנה מרובע, בניגוד למבנים הכנענים המקובלים בחפירות ארכאולוגיות מאותה תקופה ומאותו אזור, שהם עגולים.
  7. בנוסף לכך נמצאו באתר שתי חרפושיות (חותמות מצריות) המתארכות את המבנה לרבע האחרון של המאה ה-13 לפנה"ס, ומתאימות ליתר הממצאים ) חרסי שפת הצוארון למשל) המתארכים את המזבח לראשית התקופה הישראלית.

ההתאמה המדהימה בין הממצאים לכתוב בתורה ובספר יהושע מוכיחים לדעת רבים כי אכן מדובר בתגלית מרעישה של מזבח יהושע המקורי. איך מגיעים? האתר נמצא, למרבה הצער, בשטח צבאי והביקור בו אפשרי רק על ידי תאום עם צה"ל. המדרשות הפועלות בשומרון מוציאות מפעם לפעם טיולים מאורגנים לאתר וכדאי לעקוב אחר הפירסומים שלהם. תצפית מהר כביר להר עיבל תערך בחוה"מ סוכות במסגרת טיול של יומים בשומרון בהדרכת למי שלא מכיר את הסביבה מומלץ לצאת לסיור עם מדריך הקש כאן ותגיע לאתר הדרכת טיולים מורשת הגליל - טלפון 0523246827 - באתר לקט הצעות לסיורים נוספים

צונאמי: בעת שהייה בחוף היםעריכה

Tsunami-kueste 01 vm

אנימציה של התקדמות גלי החוף המקור:הויקיפדיה העברית

  • פיקוד העורף שלח לתושבי ישראל אגרת ובה הוא מציין כי בין השאר יש סכנה למי ששוהה על שפת הים בעת רעידת-אדמה בים העלולה לגרום לבואם של גלים גבוהים שיציפו את החוף. וכך נכתב באתר:

כאשר מתקרבים גלי צונאמי אל היבשה, הם מאטים את מהירותם ועודף האנרגיה גורם להתרוממות גל לגובה העשוי להגיע ל-20 או 30 מטרים ואף יותר. גל הצונאמי (או סדרה של גלי צונאמי) מכים בחוף בעוצמה רבה ושוטפים את רצועת היבשה מכל אשר עליה: בתים, מכוניות, בני אדם וכל דבר אחר. ידועים מספר אירועים של גלי "צונאמי" בים התיכון שפגעו גם בחופי ישראל וגרמו להרס ואבדות בנפש (לדוגמה בעכו - 1759 , וביפו 1956 ). מסיבה זאת, אם אתם בחוף הים בעת רעידת אדמה, עזבו מייד את החוף מחשש שיגיע גל "צונאמי" שיציף את החוף. אל תשובו לחוף בשעות הקרובות. נסיגת ים (שפל) פתאומית וחזקה – סימן לגל "צונאמי" מתקרב.

המקור:פיקוד העורף

  • תוכניות מגירה של חיל הים שנחשפות כאן לראשונה, חושפות היערכות רבת היקף של החיל במקרה של אסונות טבע ושיטפונות. בסיסי חיל הים הפרושים לאורך חופה של מדינת ישראל, מקנים לחיל מרכזי שליטה המכסים את כל אורך קו החוף של המדינה וכוללים אף את אילת וישובי הערבה. "בנינו תוכנית מסודרת על מנת שבשעת הצורך יוכל חיל הים ולהגיש סיוע ייחודי לאזרחים ויצטרף לפיקוד העורף ולמשטרת ישראל", אומר גורם בכיר במערך הכוננות והביטחון השוטף של חיל הים.

על פי התוכניות, בשעת הצורך, יקצה חיל הים עשרות סירות גומי ועליהם לוחמים וחובשים שיסייעו למאמצי הסיוע והחילוץ. בכירי חיל הים יצטרפו לחדרי הפיקוד האזוריים של פיקוד העורף ומשטרת ישראל ויקבלו דיווחים לגבי מוקדי האסון. בסיסי חיל הים יעמידו בכוננות ציוד ואמצעים לסיוע לתושבים ויפשירו ערכות חירום מיוחדות. היחידה למשימות תת מימיות (ילת"מ) ערוכה בתוך שעה להתייצב למשימות מורכבות של חילוץ והצלת חיים. יחידה מיוחדת זו מבצעת משימות כאלה ואחרות במשך כל השנה והיא נמצאת מאומנת וערוכה בכל רגע.

על פי התוכנית, במקרה של שיטפון קיצוני, לוחמי הקומנדו הימי, שייטת 13, יצטרפו אף הם למשימות הצלה מיוחדות שיוטלו עליהם על ידי חדרי הפיקוד שיוקמו לטיפול באירוע.

  • ועל הסבירות: "חוקרי בית הספר הגיאו ארכיאולוגי באוניברסיטת חיפה בשיתוף העמותה למחקר ימי "אקואושן" איתרו ארבע עדויות היסטוריות להתרחשות גלי צונאמי בעבר בחופי ישראל. צוות המחקר מצא כי כיום קיים סיכוי סביר להיווצרותו של גל צונאמי בישראל.

"היווצרות גלי צונאמי קשורה ביצירת רעידות אדמה חזקות באזורינו בעוצמה של מעל 6 בסולם ריכטר", אומר ד"ר אסף אריאל מעמותת המחקר הימי "אקואושן". לדבריו "ישראל נמצאת באיזור השבר הסורי אפריקאי והעתק הכרמל שהם אזורים בעלי פעילות סייסמית ובסמיכות לאזורים סייסמיים פעילים נוספים דוגמת הים האיגאי ואזור קפריסין. החדשות הטובות הן שסטטיסטית רעידות אדמה גדולות מתרחשות באזורנו רק אחת ל-80 שנה, אך החדשות הרעות הן שהרעש החמור האחרון באזורינו התרחש ב-1927".

האם רעידת האדמה תגרום בהכרח לגלי צונאמי? "על פי החוקרים הסיכוי להיווצרות צונאמי כתוצאה מרעידת האדמה הוא בינוני", טוען ד"ר אריאל, אולם מסביר כי "אם הוא התרחש בעבר סביר להניח כי יקרה גם בעתיד". עוד טוען ד"ר אריאל כי "ישראל מקושרת למערכת התראה סייסמית המופעלת בים התיכון וכן עוקבת אחר מפלס מי הים באופן רציף".

משרד התשתיות הלאומיות בשיתוף המרכז לחקר ימים ואגמים בחיפה והמכון הגיאולוגי בירושלים ערכו מחקר בו בעזרת הדמיות מחשב מתוחכמות מדדו את השפעות הצונמי בחופי ישראל ואת האזורים העלולים להיפגע ויצרו בנק תרחישים מפורט בהתאם לממצאים. בין השאר נמצא כיום מחקר זה גם במטה חיל הים, שמוסיף להיערך לאפשרויות הגרועות מכל.

אתר חיל הים מסר ב-22 נובמבר 2011 כי כך נערך חיל הים לאפשרות של צונאמי בישראל

  • רשות הטבע והגנים בעלון "בשביל הארץ" מספטמבר 2012 מדווחת כי גם היא נרתמה לחקור את הנושא:

עוד פרטים כאן

התגלה בירושלים מאגר מים מימי בית ראשוןעריכה

אתר רשות העתיקות מספר כי על גילוי חדש באזור הכותל המערבי, בקרבת "קשת רבינזון" אלי שוקרון דיווח מאגר מים ציבורי מתקופת בית הראשון נחשף לראשונה בצמוד לכותל המערבי - לאמור : "כעת ניתן לקבוע בבירור, שתצרוכת המים בירושלים של תקופת בית המקדש הראשון לא התבססה רק על תפוקת מעיין הגיחון, אלא גם על מאגרי מים ציבוריים"


בחפירות הארכיאולוגית הנערכות בגן הארכיאולוגי של ירושלים למרגלות קשת רובינסון, התגלה מאגר מים גדול החצוב בסלע, המתוארך לימי הבית הראשון. את החפירות באתר מנהלת רשות העתיקות, במימון עמותת אלע"ד ובשיתוף רשות הטבע והגנים. המאגר המרשים יוצג היום (ה') יחד עם ממצאים נוספים מהשנה החולפת, בכנס "מחקרי עיר דוד" ה-13, שיתקיים בירושלים.

החפירה שבמהלכה נתגלה המאגר, היא חלק ממפעל החפירות שבו נחשפת במלואה תעלת הניקוז של ירושלים מימי הבית השני, בתוואי הנמשך מבריכת השילוח צפונה לאורך שלוחת עיר דוד עד מתחת לקשת רובינסון. תוואי התעלה נקבע במרכזו של הגיא המרכזי, העובר לאורכה של העיר הקדומה מצפון לדרום, במקביל להר הבית. בתארו את ירושלים של ימי הבית השני, מכנה יוסף בן מתתיהו את הגיא בשם היווני 'טירופיאון', שפירושו המקובל הוא "גיא עושי הגבינות". פרשנות נוספת מזהה את הגיא עם 'עמק החרוץ', המוזכר בספר יואל. במהלך חפירת התעלה התברר, כי במסגרת בנייתו של מפעל הנדסי אדיר זה, נאלצו בוניו להסיר מבנים קדומים ששכנו לאורך תוואי התעלה, ו'לעבור' דרך מתקנים חצובים בסלע, ששכנו לאורכו. מתקן מיוחד במינו שנחשף בשבועות האחרונים הוא מאגר מים גדול, מטויח במספר שכבות של טיח, המתוארך ככל הנראה לימי הבית הראשון. נפח המאגר כ-250 מ"ק, ולכן זהו אחד מאגרי המים הגדולים מימי הבית הראשון שהתגלו עד כה בירושלים, ונראה כי מדובר במאגר מים שהיה בשימוש ציבורי.

פרטים נוספים בקישור לעיל צילום: ולדימיר נייחין. באדיבות רשות העתיקות

יישוב יהודי בן כ-1500 שנה נחשף ליד באר שבע עריכה

Beer seva aticot

צילום אויר של שטח החפירה: חברת Skyview, באדיבות רשות העתיקות

באתר רשות העתיקות פורסם כי בספטמבר 2012) התגלו מקוואות טהרה ומבני ציבור מהתקופה הביזנטית נחשפו בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות לפני הרחבת כביש 6 מצפון לבאר שבע

בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות לפני סלילת המשך כביש 6 לכיוון דרום ע"י חברת כביש חוצה ישראל, נחשפו שרידיהם של שני מקוואות טהרה ושני מבני ציבור מהתקופה הביזנטית (מאה 6 לספירה) ששימשו את היהודים הרבים שחיו ביישוב הגדול שהתקיים במקום. מבני הציבור הגדולים שנחשפו, בנויים באבני גזית מסותתות, ולשניהם שרידי במה הצמודה לקיר, ופונה לכיוון ירושלים.

לדברי ניר שמשון – פארן, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "נראה כי מבני הציבור, על פי אופיים וכיוונם, שימשו כבתי כנסת או בתי מדרש. היישוב שנחשף נמצא במרחק של כ- 8 ק"מ מבית הכנסת שבחורבת רימון מן התקופה הביזנטית. על פי העדויות שהתגלו בחפירה, היישוב היהודי ננטש בצורה מסודרת בסוף המאה ה-6 או תחילת המאה השביעית לספירה, עם הכיבוש האיסלמי. כמאה שנים מאוחר יותר, הוקם במקום יישוב חדש, שתושביו לא התחשבו בשרידים הקדומים. על כך מעידות רצפות שכיסו את אחת מהמקוואות ואת חלק ממבני הציבור".

לאור חשיפת השרידים המרשימים החליטה הנהלת כביש חוצה ישראל, לשמר את הממצאים ולאפשר את הצגתם לקהל בדומה לפעולות שימור שנעשו במקטעים קודמים לאורך כביש 6. בימים אלו הסתיימה החפירה, וציוותי שימור של רשות העתיקות נערכים להתחלת פעולות השימור.

סרטונים נבחריםעריכה

צ'ארלי צ'אפלין - הנאום החשוב ביותר אי פעם03:41

צ'ארלי צ'אפלין - הנאום החשוב ביותר אי פעם

צ'ארלי צ'אפלין - הנאום החשוב ביותר אי פעם

תאורה חדשה בשמורת טבע מערת הנטיפים02:48

תאורה חדשה בשמורת טבע מערת הנטיפים

תאורה חדשה בשמורת טבע מערת הנטיפים




אחולים לשנת תשע"געריכה

חודש תשריעריכה

Tachazit tisre

המקור: אוצר ישראל היא "אנציקלופידיא" לכל מקצועות תורת ישראל, ספרותו ודברי ימיו בעשרה כרכים. היא האנציקלופדיה הראשונה שנכתבה בשפה העברית. העורך הוא יהודה דוד אייזענשטיין ועימו צוות, המוזכר בראשית כל כרך. בין השאר נכללים ברשימה האישים הבאים : רר' אברהם אליה הרכבי, הרב דר' יהודה , פרופ' דר' יחיאל מיכל הכהן גוטמאן, ר' מאיר איש שלום, שלמה רובין, דר' י.ל. לנדא ועוד חכמים וסופרים בארצות שונות. האנציקלופדיה יצא לאור בניו יורק החל משנת 1906



ויקי-קדומים לשנת תשע"געריכה

ויקי-קדומים לשנת תשע"בעריכה

ספר במדבר

ספר ויקרא

ספר שמות

ספר בראשית

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.