FANDOM


Kdumim

מאתר האינטרנט של קדומים

עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל

קוראים נכבדים !
נשמח להערות על העלון, נודה לכם אם תכתבו אותן בסוף העלון בפרק המכונה: הערה, לאחר הכתיבה הקישו "פרסם תגובה"
כמובן, אגיב על כך אם יהיה לי מה לומר.
בכל מקרה, טוב שהקוראים יידעו שבערך יש פרטים הטעונים השלמה והבהרה.

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.
אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה על כך מטה והתוכן יימחק מייד

Panorama till the see

מבט מקדומים עד הים. בכל האזור יש שרידים בסלעים, הנוצרים בדרך כלל באזורים מכוסי מים מלוחים. האם המבול כיסה גם אזור זה ? ואולי גם לפני בריאת העולם ? לאלוקים הפתרונים ולנו האמונה

השבת הוא יום שני של ראש חודש מרחשון. חודש בו אנו מצפים לגשם הראשון "היורה" - על כך בהמשך. בז' מרחשון בתפילת מעריב נתחיל לבקש על הגשם, המועד בו בימי קדם, "עולי הרגל" הספיקו לשוב לביתם מחג הסוכות בירושלים.

בחודש מרחשון התרחשו אירועים חשובים לעם ישראל: נחנך בית המקדש הראשון, זכריה הנביא ניבא על בית המקדש השני, אך גם נחתמה גורלה של ממלכת ישראל כאשר ירבעם בן נבט חנך את עגלי הזהב בבית אל ובדן והעם פסק לעלות לרגל לירושלים.

מי שהיה בחג הסוכות בירושלים לא יכל שלא להתפעם מהמספר הרב של עולי הרגל והתיירים. ברחובות מסוימים, בירושלים שבין החומות, ניתן היה להתקדם " 'עקב בצד אגודל' ... מילולית: בכל צעד מניחים את העקב של הרגל שפוסעת קדימה ליד האגודל של הרגל שנשארת מאחור. ".

ואחרון, לאחר חג הסוכות התקיים כנס מערב בנימין השני - "במעבה ההר" בעריכת מדרשת הרי גופנא ובחסות המועצה האזורית בנימין ובו הוצגו מחקרים חדשים בידיעת הארץ . הכנס החדש עשוי להתחרות היטב בכנס יהודה ושומרון, הנערך כבר עשרים שנה. פרטים עליו בהמשך.

פרשת נחעריכה

(שיעורו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל - בגליון מעייני הישועה שח השבוע)

קיץ וחורף לא ישבותו - השבוע נקרא בפרשה על הבטחת הקב"ה שלא יביא יותר מבול על הארץ, וכן הבטחתו שימשיכו סדרי עולם ועונות השנה כסדרם. וכך כתוב (בראשית ח' כ"ב) 'עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ'. וכותב האבן עזרא, וז"ל: "זרע וקציר חלק השנה לשנים, ואח"כ לארבעה - קור כנגד החום, וקיץ כנגד החורף, והם כנגד ד' תקופות בשנה, וכולם יום ולילה יחלקו, כי מה שחסר מזה נוסף בזה, ואחר כן ישוב העודף ויחסר, ויוסיף על החסר עד היותם בשוה". דהיינו, חלוקת הקיץ והחורף מסודרת ומכוונת, ואין לשנותם ולבלבל אותנו עם החלפת שעות על פי שעון קיץ או שעון חורף, כי אין בדבר זה אלא גרימת בלבול לתפלות ולשאר דברים. כי רצון הבורא שבקיץ יהא היום ארוך והלילה קצר, ובחורף ההיפך, הלילה ארוך והיום קצר (ועיין תענית ל"א ע"א רש"י ד"ה 'מכאן ואילך').


שיעורו של הרב עוסק ב"הלכות בורר" נביא ממנה קטעים:

  1. על פרי התפוזים - אקטואלי לחורף - בפרי התפוז ישנה קליפה חיצונית ומתחתיה קליפה לבנה העוטפת את הפרי, ויש את הפרי עצמו. וידוע שעונת התפוז היא בחורף ויש בזה חסד של הבורא עולם עלינו, שכן בקליפה הלבנה ובפרי יש ריבוי ויטמינים המונעים התקררות בחורף (גם ידוע מה שהיה רב אחד אומר שחסדי הבורא שהפליא בבריאתו לטובת האדם, וגידל את התאנה על העץ ולא את האבטיח משום שתאנה יכולה ליפול ולא להזיק מה שאין כן האבטיח). ובדורות הקודמים היו אוכלים את הקליפה הלבנה, ולאחרונה גילו שבקליפה זו יש ריבוי ויטמינים ביותר שמונעת הרבה מחלות.
  2. קמח לדבק או לטעֵם - פעם היתה אשה אחת בהריון שהתאוותה מאוד לאכול 'גפילטפיש' באמצע השבוע, ולא היה בנמצא. בעלה בא לרבנית לתנות את צרתו, ויצאנו לחנויות במאה שערים לחפש ולא מצאנו, עד שהגענו לחנות בקצה של מאה שערים שנשארו לו שתי קציצות של 'גפילטפיש' והפציר בנו לקחת אותם בחינם, וכך הבאנו לאותה אשה ואכלה. ונסתפקתי מהי הברכה הראויה לקציצות אלו, שכן אם הקמח הוא הרוב - ברכתם מזונות, ואם הקמח בא רק לדבק - ברכתם שהכל.

אני הייתי רגיל לקנות עוגיות שקדים מיוחדות בשוק 'מחנה יהודה' אצל יהודי יר"ש גדול, ולאחר ששילמתי הייתי שואל אותו ממה עשויות העוגיות, ולמרות שהוא חשב שאני חוקר אותו בחינם, הסברתי לו שאין כוונתי להתחרט על המקח שכן כבר שילמתי, אלא אני מתעניין כדי לדעת את ברכתם של העוגיות, שאם השקדים הם הרוב והעיקר, והקמח אינו אלא לדבק, ולא רואים את השקדים – ברכתם 'שהכל'. ואם רואים את חתיכות השקדים - ברכתם 'העץ'. ואם לא רואים את השקדים ,שהם טחונים היטב, ומטרת הקמח להזין - ברכתם 'מזונות'. פעם אם אדם לא הרגיש טוב, היו לוקחים שקדים וטוחנים אותם ומערבבים עם קמח, ומכינים לו מעין עוגה קטנה. ואומר הרב בא"ח: כשמטרת הקמח לדבק, והעיקר הם השקדים – יברך 'העץ' אם רואה חתיכות שקדים. ואם הוסיפו את הקמח כדי לטעֵם או להזין – יברך מזונות

לקריאת השיעור כולו הקש כאן

על חודש מרחשוןעריכה

החודש מכונה במקרא "ירח בול", בו סיים שלמה המלך לבנות את בית המקדש הראשון, כאמור בספר מלכים :"וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל, הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, כָּלָה הַבַּיִת, לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-מִשְׁפָּטָו; וַיִּבְנֵהוּ, שֶׁבַע שָׁנִים" [1]. הוא החודש השמיני מניסן לחשבון החודשים ושני מתשרי במנין השנים.

החודש נקרא "בול" על-שם יבול ומבול מפני שהגשמים מתחילים בו, ולשון מר כמו "מר מדלי" היינו טיפות גשמים ו"חשון" על שם חשרת מים.

השם מרחשון מוזכר על-ידי יוספוס פלביום בקדמוניות היהודים [2] כחודש בו אירע המבול. במקביל, בספר בראשית החודש מכונה:"בִּשְׁנַת שֵׁשׁ-מֵאוֹת שָׁנָה, לְחַיֵּי-נֹחַ, בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ--בַּיּוֹם הַזֶּה, נִבְקְעוּ כָּל-מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה, וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם, נִפְתָּחוּ. [3].

אירוע נוסף שקרה בחודש זה: הנביא זכריה ניבא על בנית בית המקדש השני, כאמור:"בַּחֹדֶשׁ, הַשְּׁמִינִי, בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם, לְדָרְיָוֶשׁ--הָיָה דְבַר-יְהוָה, אֶל-זְכַרְיָה בֶּן-בֶּרֶכְיָה, בֶּן-עִדּוֹ הַנָּבִיא, לֵאמֹר[4].

בחודש זה חלו גם האירועים הבאים:

  1. ביום ז' - "וְאֶת-עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ, עִוֵּר; וַיַּאַסְרֵהוּ בַנְחֻשְׁתַּיִם, וַיְבִאֵהוּ מֶלֶךְ-בָּבֶל בָּבֶלָה, וַיִּתְּנֵהוּ בבית- (בֵית-) הַפְּקֻדֹּת, עַד-יוֹם מוֹתוֹ"[5]
  2. ֳביום י' נולד גד בן יעקב ומת בן קנ"ה.
  3. ביום י"א נולד בנימין ומת בן ק"ט.
  4. ביום ט"ו ירבעם בן נבט הקים מזבחות :"וַיַּעַל עַל-הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר-עָשָׂה בְּבֵית-אֵל, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי--בַּחֹדֶשׁ, אֲשֶׁר-בָּדָא מלבד (מִלִּבּוֹ); וַיַּעַשׂ חָג לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּעַל עַל-הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר.[6]
  5. ביום י"ז ירד המבול בתחילה:"בִּשְׁנַת שֵׁשׁ-מֵאוֹת שָׁנָה, לְחַיֵּי-נֹחַ, בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ--בַּיּוֹם הַזֶּה, נִבְקְעוּ כָּל-מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה, וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם, נִפְתָּחוּ" [7] ומסכת ראש השנה נאמר:"ר' אליעזר אומר אותו היום י"ז במרחשון היה יום שמזל כימה עולה ביום ומעינות מתגברים" [8]

המקור: - האנציקלופדיה היהודית הראשונה "אוצר ישראל" - יצא לאור בראשית המאה ה-20 בניו-יורק

על הגשם הראשון "היורה"עריכה

Rain a kedumim00:13

Rain a kedumim.avi

משה ריישר, סופר וחוקר ארץ ישראל, אשר חי במאה התשע-עשרה בירושלים, כתב על חיי היהודים בארץ ישראח בספרו "שערי ירושלים" ועל מנהגים.. וכך כתב על חודש מרחשוון.

"עת הזרע הוא בראש חודש מרחשוון אחרי רביעה ראשונה (בחלוקת השנה לארבע רביעים לפי מסורת ישראל). הגשם (בחודש זה) נקרא יורה בתוה"ק (בתורתנו הקדושה) וימשך משנים עד ארבע שבועות אז יש רוחות קרים. ובכל פעם כאשר יכלא הגשם מן הארץ, תשוב הקיץ לאיתנה. כי הקור אינו חזק שםץ גם שלג גם כפור לא ירד כ"א לעיתים רחוקוץ. אולם לא ישכב על הארץ רק יום או יומים ואחר ימס ואיננו.

המילה "יורה" מוזכרת כבר בתנ"ך בספר דברים: "וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ, יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ" (דברים י"א, י"ד). חז"ל בתלמוד הבבלי (מסכת תענית ו, ע"א) נתנו שלושה פירושים למילה:

  • "שמורה את הבריות להטיח גגותיהן ולהכניס פירותיהן ולעשות כל צורכיהן". כלומר, המילה 'יורה' משורש: יר"ה = להורות, ללמד. כי היורה, הגשם הראשון, מלמד להתארגן לקראת החורף, לטייח את הגגות, לסתום את נקודות התורפה הרטובות שדרכם יטפטפו הגשמים לבית - התראה ראשונה לקראת החורף.
  • "שמרוֶה את הארץ ומשקה עד התהום, שנאמר: "תְּלָמֶיהָ רַוֵּה, נַחֵת גְּדוּדֶהָ; בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה, צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ" (תהלים ס"ה ,י"א). כלומר יורה משורש: רו"ה - שמרווה את התלמים המצפים למטר.
  • "שהוא יורד בנחת ואינו יורד בזעף". כלומר, יורה משורש: יר"ה, מלשון "יָרֹה יִיָּרֶה" (שמות י"ט י"ג) , כיריית חץ שאינו מחטיא את המטרה, כדברי רש"י (שם): "שהולך ביושר ואינו נוטה לכאן ולכאן".

לפי הויקיפדיה העברית :"תופעת היורה ייחודית לאקלים ים-תיכוני, שרק בו אין גשמים במשך עונת הקיץ. באזורי האקלים הממוזג לא מפסיקים הגשמים לפרק זמן ממושך בשנה ולכן לא מיוחסת שם חשיבות לגשם הראשון שמבשר את תחילת עונת גשמי הסתיו.

הלכות ראש החודש עריכה

להלן דיוקי תפילה אחדים:

  1. בברכת החודש הנוסח המקובל בקהילות אשכנז הוא "ראש חודש (פלוני) ביום (פלוני)" – ללא המילה "יהיה". יש אמנם גם נוסח שבו מופיעה המילה "יהיה", אבל לפי רוב הסידורים (של קהילות אשכנז) לא אומרים מילה זו.

ההבדל בין שני הנוסחים הללו הוא במשמעות האמירה הנ"ל. הנוסח שכולל את המילה "יהיה" נובע מהתפיסה שברכת החודש מחליפה את הכרזת ביה"ד, שקידש את החודש, ולכן אנו מכריזים מתי יהיה ראש חודש. לעומת זאת לפי הנוסח המקובל, האמירה הנ"ל מחוברת ישירות להמשך המשפט ("הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה"), כלומר אין כאן הכרזה, אלא יש רק בקשה שהחודש שאמור להתחיל ביום פלוני יחודש ע"י הקב"ה לטובה.

  1. בתפילת מוסף אנו אומרים "ובראשי חדשיכם תקריבו עולה לה', פרים בני בקר שנים ואיל אחד, כבשים בני שנה שבעה, תמימים". יש להפסיק מעט לפני המילה "תמימים", כי היא מתייחסת גם לשני הפרים ולאיל ולא רק לשבעת הכבשים. כך גם לפי הטעמים. (הערה זו תקפה כמובן גם לתפילת מוסף הנאמרת בחגים.)
  1. בקידוש לבנה נוהגים שכל אחד מברך את חברו בברכת "שלום עליכם" וחברו משיב לו "עליכם שלום". משום מה רבים טועים ואומרים "עליכם השלום". כידוע, כאשר אנו מדברים על אדם שנפטר ל"ע, אנו אומרים "עליו השלום". מדוע לומר זאת לחברינו?!

לגבי הטעם לאמירת "שלום עליכם", באנציקלופדיה התלמודית (כרך ד', טור תע"ד) מובאים כמה טעמים: "ואומר לחברו ג' פעמים שלום עליך, או: שלום עליכם, מפני השמחה שקיבלו פני השכינה, או מפני שאמר תיפול עליהם אימתה ופחד וכו', אומר לחברו לא עליך אלא שלום עליך, או מפני שאמרו שמי שקידש הלבנה לא ידאג שימות באותו החודש במיתה משונה מאותו יום ואילך ולכן אומר כל אחד לחברו שיהיה שלום אצלו ולא ידאג שימות, וחברו משיב לו: עליכם שלום".


לתגובות, לקבלת מאמרים קודמים ולהצטרפות לרשימת התפוצה,

צבי שביט (שטרן)

050-5918412

zviaya@gmail.com

http://diyukim.blogspot.com

http://sites.google.com/site/praktish/articles/linguistics/shavit

הערתיו של אריאל פרנקעריכה

  1. איני בטוח שבאמת יש כאן הבדל במשמעות. לכו"ע אנו מכריזים מתי יהיה ראש חודש. אילו לא היתה כאן הכרזה, אלא בקשה, היה צ"ל במקום: "הבָּא עלינו" – "יבוא (נא) עלינו".
  2. דרך אגב, יש להזכיר את נוסחו של האדר"ת ביהי רצון "שֶׁתְּחַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת הַחֽדֶשׁ [הבָּא] (הַזֶּה) לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה"
  3. איני מבין מדוע אומרים לחי "שלום עליכם" (סתמי) ועל מת "עליו השלום" (מיודע). ובכלל, אשמח להבין מהי משמעות ברכות אלה.

תגובה: שלום ר' הלל,אם זהו משפט אחד כהצעתך, צ"ע למה קוטעים אותו באמצע, ע"י אמירות לסירוגין של הקהל והש"ץ?עכ"פ, הצעתך תיתכן רק לפי הנוסח ("המקובל", בפי צבי שביט) ללא המילה "יהיה". ואולי לכך התכוון צבי, אך א"כ צריך לשנות מעט את דבריו כמודגש להלן: ההבדל בין שני הנוסחים הללו הוא במשמעות האמירה הנ"ל. הנוסח שכולל את המילה "יהיה" נובע מהתפיסה שברכת החודש מחליפה את הכרזת ביה"ד, שקידש את החודש, ולכן אנו מכריזים מתי יהיה ראש חודש. לעומת זאת לפי הנוסח המקובל, האמירה הנ"ל מחוברת ישירות להמשך המשפט ("יחדשהו וכו' עלינו ועל כל ישראל לטובה וכו' "), כלומר אין כאן הכרזה, אלא יש רק בקשה שהחודש שאמור להתחיל ביום פלוני יחודש ע"י הקב"ה לטובה ולברכה וכו'.

בית הכנסת רמב"ן בעיר העתיקה:בימים ההם והיוםעריכה

Ramban Synagogue Jerusalenthe Holy Ark 1

בית הכנסת רמב"ן בעיר העתיקה - מבט פנורמי על ההיכל

Ktovet beth hacneset ramban

הכתובת: אברהם , יצחק ויעקב,

היינו השבוע בירושלים. העיר היתה מלאה בעולי רגל ותיירים מכל העולם. נזכרתי בתאורים להלן:
בשנת 1267, בשנות ה-70 לחייו, נאלץ הרמב"ן לברוח מספרד החליט לעלות לארץ ישראל. בביקור שערך בירושלים נוכח בחורבנה הנורא של העיר וכתב באגרת ששלח לבני משפחתו כתב:

ומה אגיד לכם מעניין הארץ? - כי רבה העזובה וגדול השיממון! וכללו של דבר: כל המקודש מחברו חרב יותר מחברו. ירושלים חרבה מן הכל, וארץ יהודה יותר מן הגליל ועם חורבנה היא טובה מאֹד, ויושבים קרוב לאלפים, ונוצרים בתוכם כג' מאות, פלטים מחרב השולטאן. ואין ישראל בתוכה, כי מעת באו התתרים ברחו משם ומהם נהרגו בחרבם.
– אגרת הרמב"ן[9] (הפיסוק איננו במקור)

למרות שלא הייתה אז קהילה יהודית בירושלים, מצא לה הרמב"ן שריד בדמות זוג אחים צבעים שאליהם התאסף מניין מתפללים בשבתות. בהמשך מכתבו מתאר הרמב"ן את ייסודו של בית כנסת בעיר, במבנה נטוש.

והנה זרזנו אותם, ומצאנו בית חרב בנוי בעמודי שיש (ראו למטה) וכיפה יפה, ולקחנו אותו לבית הכנסת, כי העיר הפקר, וכל הרוצה לזכות בחורבות זוכה. והתנדבנו לתיקון הבית, וכבר התחיל בשיפועו, ושלחו לעיר שכם להביא משם ספרי תורה אשר היו מירושלים, והבריחום שם בבוא התתרים, והנה יציבו בית הכנסת, ושם יתפללו, כי רבים באים לירושלים מדמשק וצובה וארץ מצרים וכל גלילות הארץ, לראות בית המקדש ולבכות עליו.
– שם

בכותל המזרח קבועים שני ארונות קודש, זאת בשל גזירה שגזרו המוסלמים בעת ששלטו על ירושלים. הגזירה קבעה כי על היהודים להכניס את הקוראן לתוך ארון הקודש- דבר שכמובן לא יעלה על הדעת. כפתרון מבריק הציע רב בית הכנסת לבנות ארון קודש נוסף, צמוד לארון הקיים, שאליו יוכנס הקוראן. כך נעשה, ואכן הביקורות הממשלתיות עברו בשלום ובשקט יחסי. למבנה אין כמעט חלונות, דבר המקנה לו אווירה אפלולית ברוב שעות היום (מהויקיפדיה העברית).

בעת עבודות שיקום בית הכנסת התגלתה על אחת מכותרות העמודים כתובת חרותה ובה שמות שלושת האבות: אברהם, יצחק, ויעקב. תאריך הכתובת אינו ידוע, אך יש לשער שנחרתה עוד לפני סגירת בית הכנסת במאה ה-16.(ראו תמונה בשמאל)


מבט אוירי על הזריחה ים המלח, מצדה וירושלים - סרטוןעריכה

Sunrise photos of Masada, the Dead Sea, and return over Jerusalem and the Temple of the Roc

Aerial Views of Masada Dead Sea Jerusalem09:35

Aerial Views of Masada Dead Sea Jerusalem

Aerial Views of Masada/Dead Sea/Jerusalem

המקור: יו-טוב godot1313 - מאי 2007

כנס מערב השומרון השניעריכה

Shecm the city that have underground

בכנס הוצגו המחילות שבהם מי מעיינות של שכם זורמים מתחת למרכז העיר ממזרח למערב ובהמשך הגיעו באמצעות אמת מים עד לשומרון העתיקה

כנס מערב בנימין השני, במעבה ההר, כלל 18 הרצאות שונות מפי טובי החוקרים בתחומי הארכיאולוגיה, הגיאוגרפיה וההיסטוריה, וצופן בתוכו חידושים ותגליות על הר אפרים וסביבתו.

כנס זה הוא חלק מתהליך החזרת אזור ההר המרכזי למקום המרכזי בחיי עם ישראל, כפי שהיה במשך דורות רבים. כאן פעלו האבות והחלו להתנחל שבטי ישראל לראשונה. כאן נולדה האומה והחלה מלכות ישראל לפעם. כאן התיישבו אבותינו החוזרים מגלות בבל, מכאן יצאו להילחם על ריבונות יהודית בימי ממלכת יוון, וכאן עמד בית-המקדש בשיא תפארתו. כאן נלחמו תלמידי רבי עקיבא בצבאו של בר-כוכבא ויצרו תרבות רוחנית ענפה. ולכאן שב עם ישראל לאחר תקופת גלות ארוכה. העיסוק בהיסטוריה ובארכיאולוגיה של האזור מחזיר אותו לקדמת הבמה. הכנס קרוי על-שמו של פרופ' חנן אשל ז"ל, מחלוצי המחקר של אזורי בנימין, הר אפרים אשר התווה את הדרך לכל האנשים העוסקים כיום במחקר ההר ומעבהו. בנוסף בכנס מוקדש המושב הראשון לזכרו המבורך של פרופ' אנסון רייני ז"ל, מאחרוני הנפילים בתחום הגיאוגרפיה ההיסטורית של ארץ-ישראל, שנפטר השנה. פרופ' רייני ז"ל שילב מומחיות עצומה בתחומי ההיסטוריה, הארכיאולוגיה, הבלשנות השמית, אשורולוגיה, אגיפטולוגיה, על-מנת לחקור את קורות הארץ. המושב השני מוקדש לזכרו של פרופ' אהוד נצר ז"ל, שנהרג שלושה שבועות לאחר הרצאתו בכנס במעבה ההר הראשון, בדיוק במקום עליו דיבר בכנס. פרופ' נצר ז"ל היה ארכיאולוג ואדריכל בעל שם עולמי, ובמרבית שנותיו עסק בחשיפת הממצאים מרחבי ההר, בהרודיון, במצדה, ביריחו ועוד, ובכך קידם משמעותית את המחקר באזורים אלו. יהי זכרם ברוך!

תודות לכל העוסקים והמסייעים בארגון הכנס והכנתו, בראש ובראשונה למחלקת התיירות של מועצה אזורית מטה בנימין בראשות מר משה רונצקי, שפרשה חסותה על כנס זה. בברכת כנס פורה ומעניין, כה תשרי התע"ב אהרן טבגר, מדרשת הרי גופנא

(מתוך חוברת ההסברה - ותודה לגב' אלה קובלנץ - על הסיוע בקבלת החומר)

הערות שולייםעריכה

  1. א',ו',ל"ח
  2. א',ג',ג'
  3. בראשית,ז' י"א
  4. א'א'
  5. ספר ירמיהו נ"ב, י"א
  6. מלכים א', י"ב, ל"ג
  7. בראשית, ז' י"א
  8. י"א,ב'
  9. אברהם דוד, שאלו שלום ירושלים - אסופת איגרות עבריות בעניינה של קהילת ירושלים ויהודיה בתקופה הממלוכית, הקיבוץ המאוחד, 2003, עמוד 42

ויקי-קדומים לשנת תשע"בעריכה

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.