FANDOM


Kdumim

מאתר האינטרנט של קדומים

עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל

קוראים נכבדים !
נשמח להערות על העלון, נודה לכם אם תכתבו אותן בסוף העלון בפרק המכונה: הערה, לאחר הכתיבה הקישו "פרסם תגובה"
כמובן, אגיב על כך אם יהיה לי מה לומר.
בכל מקרה, טוב שהקוראים יידעו שבערך יש פרטים הטעונים השלמה והבהרה.

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.
אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה על כך מטה והתוכן יימחק מייד


ב"ה אור ליום ראשון כ"ג בשבט תשע"ג

P1020631

זריחה מעל ים המלח - שבט תשע"ג
עלות החדר הצופה לים - תוספת 30 ש"ח !!!

P1020625

שקיעה - כנ"ל
ללא תוספת מחיר

אקטואליהעריכה

"רפרוף הצפורים" - לא בהכרח שליליעריכה

קטע ממאמרו של אליקים העצני בחירות לא-פוליטיות עם סכנה פוליטית
מתפרסם ברשות המחבר

מרגע סגירת הקלפיות לא חדל עם ישראל לייגע את מוחו לנסות להבין את פשר תוצאות הבחירות. לשון אחרת: מה רצה העם לומר למנהיגיו באמצעות פתק הבוחר? רוב הפרשנים הגיעו למסקנה משותפת אחת: המסר היה א-פוליטי. בפעם הראשונה מאז ששת הימים היפנו מאות אלפים עורף למחלוקת הנצחית מסביב ל"שטחים" ולפלסטינים ודרשו פתרונות לבעיות המטרידות אותם בחייהם הפרטיים, נושאים שמסביב להם מתנהלות בחירות בכל ארץ נורמאלית. כאלו אמרו: 46 שנים אתם משליכים לנו את העצם הפוליטית 'אדמה תמורת שלום' לריב עליה, ולא רק שלא נשאר עליה סימן של בשר – אף פעם לא היה שם בשר! החיים היו יכולים להיות מלאים ומספקים יותר, אילולא שלחתם אותנו לרדוף אחרי הרוח.

יש לנו ראיה לאנמיה הפוליטית הזאת. כל הסוקרים מסכימים שהם כשלו בניבוי עלייתו המטאורית של לפיד, מפני שהדבר קרה לפתע פתאום. בימים האחרונים ממש, ימים ספורים, פרץ נחשול פתקאות 'יש עתיד', והכל מסכימים שלפחות חלק גדול ממנו יצא מן 'הבית היהודי'. נתעלם לרגע מן הסיבה להתרחשות הזאת ונתרכז בתובנה הפשוטה, שכנראה מלכתחילה המצביעים האלה לא חיפשו כל כך את המטען הפוליטי, הרעיוני-אידיאליסטי, של יישובים וארץ ישראל המצוי במצע 'הבית היהודי', כי אם דברים פרוזאיים יותר כמו "שוויון בנטל", יוקר החיים, שיטת השלטון. ומשהגיעו לאוזניהם האשמות-השוא הזדוניות שהופצו ע'י מכונת התעמולה של הליכוד נגד הבית היהודי, התעופפו להם בקלות, כפרפרים, והתיישבו על פרח אחר, בעל ניחוחות דומים (הדגשת המעתיק) – "הנטל", המעמד בינוני, ממשל מתוקן. את זה הם לא מצאו ב'מרץ' השמאלנית, ב'עבודה' של שלי הסוציאל-דמוקרטית או ב"תנועה" של לבני, שבהיסטריה ניסתה לשלח אותם שוב לרוץ אחרי העצם הפלסטינית היבשה. הליכוד לא היה אופציה לקולות הפורחים האלה, מפני שהליכוד לא אמר דבר, הן בתחום הלאומי-אידיאי והן בענייני חברה וכלכלה. האמירה "תנו לי כוח כדי שאהיה חזק" היא חסרה טעם וריח, אף פרפר לא יביט לכיוון שלה.

נותרה 'יש עתיד', שאמרה את כל הדברים "הנכונים" ועליה לא נאמרה מילה רעה, במיוחד לא ע'י הליכוד שהקמפיין השלילי שלו כוון אך ורק נגד בנט.

יש לציין, שבאמתחתו גם לפיד נשא מטען פוליטי אחד, מוצנע מעט - הדרישה לנהל מו'מ עם הפלסטינים – מילת קוד לחלוקת הארץ. עם זאת, בכל קמפיין הבחירות הוא דילג מעל לתפוח הלוהט הזה באופן אלגנטי, וגם בנט הבליע את התנגדותו למדינה הפלסטינית ואת תמיכתו במאחזים - בתוך שלל סוגיות דתיות, חברתיות ושלטוניות שדבר אין להן עם המחלוקת על ארץ ישראל הקורעת את העם זה שני דורות, כמעט.

רפרוף הפרפרים, בקלות ובפתאומיות כזאת, מבנט ללפיד, התאפשר בגלל הדברים הרבים כל כך שבהם לשניים היו מסרים דומים ולא בגלל המחלוקת הכבדה החבויה אי שם במטענם. שניהם, בחוש המציאות שלהם, הרגישו שהציבור פוסח על המחלוקת הזאת, ובקלפי הוא רוצה לתת ביטוי לדרישה 'לצדק חברתי', זו שהוציאה מאות אלפים לשדרות רוטשילד.

ובהמשך הוא מסכם - "שלא תהיה אי הבנה: המשלת הטיפוס החדש של הבוחרים ל"פרפרים" אין בה שמץ של זלזול. לא מתוך שטחיות, כי אם מתוך ריאליזם בריא חדל הבוחר הזה להתייחס ברצינות לסיסמאות הישנות. שוב ושוב הוא ראה איך 'השלום' הוא מקסם שוא ואיך מחנה המתנחלים, שניסו לעשות ממנו קריקטורה, נעשה לעובדה מדינית מוצקה ובלתי הפיכה של כ-400000 נפש. על כן, לא מתוך קלות דעת החליטו הבוחרים האלה, בעיקר מבין הצעירים, להתאים גם את סדר היום של הבחירות לזה שבמציאות ולהיפרד מדמיונותיהם של ברי הפלוגתא הישנים שאיבדו כל קשר עם המציאות"

מסורת ישראלעריכה

ראיה ושמיעה מאוחדות במקורןעריכה

לפרשת יתרו - ראיה ושמיעה מאוחדות במקורן
מאת: שרגא סטרז' – 'בית הרב
.
השכם בבוקר קם אברהם אבינו כדי לחבוש את חמורו, לכבוש את חומרו, ולצאת לדרך עם יצחק בנו, כדי לעוקדו על "אחד ההרים אשר אומר אליך" . שלושה ימים עשו את דרכם. שלושה ימים של סערות נפש עזות כנהר שוטף-סוחף הסעירו את נפש האב ההולך עם בנו, אולי בפעם האחרונה. סערות של ניסיון, הקורא לו לקום, להתעלות, להתנוסס מעל אחד ההרים, שכל אשר הוא יודע עליו, כי מקומו בארץ המוריה. המשיך אברהם ללכת ולהוליך, ממתין לאמירה, לקול שיאמר לו – הנה ההר. ממשיך ללכת ולשים עיניו בשביל שלפניו, ממתין לקול שיאמר - עלה ועקוד את 'בנך יחידך אשר אהבת' . ביום השלישי מתחולל המפנה.
ביום השלישי נשא אברהם את עיניו – וראה. ראה את שציפה לשמוע. ראה והבין שכאשר מתקרבים ועומדים למרגלות ההר, הראיה והשמיעה – אחת הן, ראה והבין כי כבר עלתה הנשמה למקום העליון אשר שם כל ההשגות מתאחדות, וגם הדיבור והראיה, ככל שאר ההופעות הרוחניות, עומדים הם בתפוסה אחת .
"ויהי ביום השלישי" , בהשכמת הבוקר, התייצב העם למרגלות ההר, "והר סיני עשן כולו" . משה עולה אל ההר. משה נקרא לעלות אל ההר. בקול, בדיבור, באמירה. האם יזכה משה לאותה מדרגה של האב האיתן? האם תתעלה נשמתו לאיחוד החושים, שם למעלה על ההר?
ואז דיבר ה' אל עם ישראל כולו, אנשים, נשים וטף, מתוך הענן והערפל. וכולם שומעים, ותמונה אינם רואים זולתי קול . תמונה אינם רואים, אבל 'רואים את הקולות' . לא אחד יחיד ומיוחד. כולם. כאיש אחד בלב אחד. להודיע לכל באי עולם, שיום יבוא, ועם ולאחר כל סיבוכי, נפתולי וסערות הדרך, כולם יזכו להגיע לקשר המפורט לפרטים והמחבר את כל החושים, לקשר הכל כך מיוחד ומיוחל עם מי שאמר והיה העולם.
במעמד הר סיני, במתן תורה, נשמת האומה כולה הופיעה, ומתוך כך הופיעה נשמתו של כל יחיד ויחיד, הכוללת בתוכה גם ראיה וגם שמיעה, המאוחדות במקורן, עד כדי אפשרות ראיית הנשמע. לכן בני ישראל היו רואים את הקולות ממש .
הרא"ה בפרשה, דף לפרשת השבוע (התקבל במייל)


הלכה יומיתעריכה

הלימוד היום לעילוי נשמת אלדד בן משה ז"ל
בס"ד
יום רביעי י"ט שבט תשע"ג
משנה ב: אֵין מוֹכְרִין בֵּית הַכְּנֶסֶת, אֶלָּא עַל תְּנַאי שֶׁאִם יִרְצוּ יַחֲזִירוּהוּ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מוֹכְרִים אוֹתוֹ מִמְכַּר עוֹלָם, חוּץ מֵאַרְבָּעָה דְּבָרִים, לַמֶּרְחָץ וְלַבֻּרְסְקִי וְלַטְּבִילָה וּלְבֵית הַמַּיִם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מוֹכְרִין אוֹתוֹ לְשֵׁם חָצֵר, וְהַלּוֹקֵחַ מַה שֶּׁיִּרְצֶה יַעֲשֶׂה:

משנה ג: וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁחָרַב, אֵין מַסְפִּידִין בְּתוֹכוֹ, וְאֵין מַפְשִׁילִין בְּתוֹכוֹ חֲבָלִים, וְאֵין פּוֹרְשִׂין לְתוֹכוֹ מְצוּדוֹת, וְאֵין שׁוֹטְחִין עַל גַּגּוֹ פֵּרוֹת, וְאֵין עוֹשִׂין אוֹתוֹ קַפַּנְדַּרְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר, (ויקרא כו) וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם, קְדֻשָּׁתָן אַף כְּשֶׁהֵן שׁוֹמֵמִין. עָלוּ בּוֹ עֲשָׂבִים, לֹא יִתְלוֹשׁ, מִפְּנֵי עָגְמַת נֶפֶשׁ:

משנתנו מבארת שאף במקרים שהותר למכור בית כנסת, יש להזהר בכבודו: אֵין מוֹכְרִין בֵּית הַכְּנֶסֶת, אף במקרים שהותר למוכרו, אֶלָּא עַל תְּנַאי - שיתנו מוכרי בית הכנסת עם הקונה שֶׁאִם יִרְצוּ יַחֲזִירוּהוּ - יתנו את דמיו לקונה, והוא יחזיר להם את בית הכנסת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מוֹכְרִים אוֹתוֹ אפילו מִמְכַּר עוֹלָם, ללא תנאי, חוּץ מֵאַרְבָּעָה דְּבָרִים - אסור למוכרו על דעת שישתמש בו הקונה לאחד מארבעה דברים אלו, לַמֶּרְחָץ, וְלַבֻּרְסְקִי - מקום עיבוד עורות, שיש בו ריח רע מאד, וְלַטְּבִילָה, וּלְבֵית הַמַּיִם - בית לכביסה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מוֹכְרִין אוֹתוֹ לְשֵׁם חָצֵר, בלי לפרט מה יעשו בו, וְהַלּוֹקֵחַ מַה שֶּׁיִּרְצֶה יַעֲשֶׂה, ואפילו אחד מארבעה דברים אלו.

משנה ג: וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁחָרַב, חייבים לנהוג בו כבוד, ולכן אֵין מַסְפִּידִין בְּתוֹכוֹ, וְאֵין מַפְשִׁילִין [-פותלים ומכינים] בְּתוֹכוֹ חֲבָלִים, וכן כל מלאכה אחרת [אלא שמלאכת הכנת חבלים צריכה מקום רחב, ולכן הביאוה כדוגמא למלאכה האסורה בבית כנסת שחרב], וְאֵין פּוֹרְשִׂין לְתוֹכוֹ מְצוּדוֹת, כדי לצוד עופות שדרכם לקנן במקומות חרבים, וְאֵין שׁוֹטְחִין עַל גַּגּוֹ פֵּרוֹת לייבוש, וְאֵין עוֹשִׂין אוֹתוֹ קַפַּנְדַּרְיָא - מעבר לקיצור הדרך. ומנין לומדים זאת, ממה שֶׁנֶּאֱמַר בפרשת התוכחה 'וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם', ומכך שלא כתבה התורה 'ואת מקדשיכם אשומם, אלא 'והשימות את מקדשיכם', לומדים שקְדֻשָּׁתָן נשארת בהם אַף כְּשֶׁהֵן שׁוֹמֵמִין. ואותו בית כנסת שחרב, אם עָלוּ בּוֹ עֲשָׂבִים, לֹא יִתְלוֹשׁ להאכיל לבהמתו או כדי לייפות את המקום, אלא ישאירם כך, מִפְּנֵי עָגְמַת נֶפֶשׁ - כדי לגרום צער לרואים זאת, אולי מתוך כך יתעוררו לבנותו מחדש.

ברשות המקור: halachotbeyom@gmail.com

משנה יומיתעריכה

יום חמישי כ' שבט תשע"ג

משנתנו פותחת בקריאות הסמוכות לפורים, כיון שמסכת זו עוסקת בעניני ימי הפורים.

משנה ד: רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, קוֹרִין בְּפָרָשַׁת שְׁקָלִים. חָל לִהְיוֹת בְּתוֹךְ הַשַּׁבָּת, מַקְדִּימִין לְשֶׁעָבַר וּמַפְסִיקִין לְשַׁבָּת אַחֶרֶת. בַּשְּׁנִיָּה, זָכוֹר. בַּשְּׁלִישִׁית, פָּרָה אֲדֻמָּה. בָּרְבִיעִית, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם. בַּחֲמִישִׁית, חוֹזְרִין לִכְסִדְרָן. לַכֹּל מַפְסִיקִין, בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים, בַּחֲנֻכָּה וּבַפוּרִים, בַּתַעֲנִיּוֹת וּבַמַּעֲמָדוֹת וּבְיוֹם הַּכִּפּוּרִים:

המשניות הבאות עוסקות בעניני קריאת התורה בשבת. בכל שבת, לאחר קריאת פרשת השבוע עולה אדם נוסף הקורא את פסוקי ה'מפטיר' [ועליה זו מכונה כן כיון שעיקרה נועד לקריאת ה'הפטרה', שזו קריאת פסוקים מסוימים בנביא, השייכים לפרשת השבוע, והעולה ל'מפטיר' קורא גם את ההפטרה]. בדרך כלל העולה למפטיר קורא את הפסוקים האחרונים שנקראו בפרשת השבוע, אמנם בשבתות מסוימות קורא המפטיר ענין שונה, השייך לתאריך של אותה שבת.


רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת עצמה, קוֹרִין בשבת זו ל'מפטיר' בְּפָרָשַׁת שְׁקָלִים, כיון שבזמן שבית המקדש היה קיים היו מזכירים בתאריך זה לכל ישראל את חיוב הבאת מחצית השקל, פעם בשנה. אם חָל ראש חדש אדר לִהְיוֹת בְּתוֹךְ הַשַּׁבָּת - באמצע השבוע, מַקְדִּימִין את קריאת פרשת שקלים לְשֶׁעָבַר - לשבת הקודמת, כדי שתהיה קריאת פרשה זו קודמת לראש חדש אדר, וּמַפְסִיקִין לְשַׁבָּת אַחֶרֶת - בשבת שאחריה אין מפטירים בפרשה מיוחדת, אלא בפרשת השבוע, ככל שבת. בַּשְּׁנִיָּה - בשבת השניה [או אחרי השבת שקראו בה פרשת שקלים, או אחרי השבת שהפסיקו בה, כפי שהתבאר], קוראים בפרשת זָכוֹר, העוסקת בזכירת מעשה עמלק, כדי לסמוך את מחיית עמלק למחיית המן בימי הפורים, לפי שהמן הרשע היה מצאצאי עמלק. בַּשבת השְּׁלִישִׁית של חודש אדר מפטירים בפרשת פָּרָה אֲדֻמָּה, כדי להזכיר לישראל לטהר את עצמם להקרבת קרבן פסח בטהרה. בַּשבת הרְבִיעִית, מפטירים בפרשת 'הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם', שם מוזכרת פרשת הקרבת קרבן הפסח, וקוראים בה בשבת זו, לקראת חג הפסח. ובכל ארבעת הפרשיות הללו קוראים בהפטרה מעין פרשיות אלו, בַּשבת החֲמִישִׁית חוֹזְרִין לְהפטיר כְסִדְרָן - לפי סדר פרשיות השבוע, וקוראים הפטרות מעין פרשיות השבוע. לַכֹּל מַפְסִיקִין - לכל הזמנים המיוחדים שיוזכרו להלן מפסיקים מלהפטיר כסדר הפרשיות, ומפטירים בפרשיות השייכות לאותו היום, בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים, בַּחֲנֻכָּה וּבַפוּרִים, אם חלו בשבת, מפטירים מענין אותו היום, בַּתַעֲנִיּוֹת, וּבַמַּעֲמָדוֹת - כינוס של ישראלים המתכנסים לתפילה וקריאת התורה בזמן הקרבת הקרבנות, אם חלו בימים שני וחמישי, משנים את קריאת התורה הרגילה לקריאה אחרת כמו שיבואר להלן, וּבְיוֹם הַּכִּפּוּרִים שחל בשבת, אין קוראים במנחה את פרשת השבוע הבא, אלא קוראים את הקריאה של יום הכפורים, שזו פרשת עריות.


ברשות המקור: halachotbeyom@gmail.com

הפשרה של יתרועריכה

Tissot Jethro and Moses

יתרו במחנה בני ישראל צייר:James Tissot המאה ה-19

(בעקבות פרשת השבוע מהשבת)

מאת: יעקב שני - סופר סת"ם
כתוב במדרש על יתרו:

וישמע יתרו. שבע שמות נקראו לו:
יתר - שהותיר פרשה אחת בתורה
יתרו - שייתר במעשים טובים
חובב - שהיה חביב למקום
רעואל - שהיה כריע למקום
חבר - שנעשה כחבר למקום
פוטיאל - שנפטר מעבודה זרה
קני - שקנא לשמים וקנה לו תורה. (מכילתא פרשת יתרו פרשה א)

רש"י בפירושו על התורה, מצטט את ה'מכילתא' הזו, ומוסיף משלו, שהפרשה שיתרו ייתר בתורה, זו פרשת "ואתה תחזה": יתרו - שבע שמות נקראו לו רעואל יתר יתרו חובב חבר קיני פוטיאל (מכילתא): יתר - על שם שיתר פרשה אחת בתורה "ואתה תחזה". (רש"י על שמות פרק יח פסוק א)

הוספת פרשה בתורה, אינה ענין של מה בכך. דיני שבת הם הררים התלויים בשערה, הרבה דינים לא כתובים במפורש ולומדים אותם באחד מכללי הלימוד: בקל וחומר, בבנין אב וכדומה. מענין לקרוא שוב את הפשרה השלמה שבעצת יתרו הוספה בתורה: וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱ-לֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת: וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ הֵם וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ: ) אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱ-לֹהִים וְיָכָלְתָּ עֲמֹד וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם: (ספר שמות פרק י"ח, כ"א-כ"ג)

ואכן משה שמע לקול חותנו ועשה מה שיעץ לו. מה החשיבות של הפרשה הזו ? כל מי שלמד ניהול, אפילו על קצה המזלג, יודע שעל המנהל לפזר סמכויות, ולא לאגור את הכל אצלו, אחרת הוא יפול מהרגליים. אם התורה היתה ספר ניהול, פרשה זו היתה באמת חשובה, אבל התורה איננה ספר ניהול, אז מה המיוחד בהוספת העיצה הניהולית שיתרו נתן למשה ?

כדי לענות על שאלה זו, אנחנו צריכים להקדים הקדמה בדבר ערכה של "פשרה" בדין ! בעל "צרור המור" מביא בתחילת פרשת משפטים, ר"ת ואומר:

המשפטי"ם, הדיין מצווה שיעשה פשרה טרם יעשה משפט. (צרור המור על שמות פרק כא פסוק א)

על מעלת הפשרה, מפרשי התורה וחז"ל הרבו לבאר, נביא רק מעט מהם, כי רבו מספור:

(יח) הישר והטוב - זו פשרה לפנים משורת הדין. (רש"י על דברים פרק ו פסוק יח)
(יח) ועשית הישר והטוב בעיני ה'... ולרבותינו בזה מדרש יפה, אמרו: זו פשרה ולפנים משורת הדין...חזר לומר בדרך כלל שיעשה הטוב והישר בכל דבר, עד שיכנס בזה הפשרה ולפנים משורת הדין...(רמב"ן על דברים פרק ו פסוק יח)
שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק. זו פשרה שהוא משפט הבא מצדק. (רבנו בחיי על דברים פרק א פסוק טז)
אמרו במדרש (ילקוט רמז ר"ע) "בין איש" - זה הדין שאין בו פשרה, "ובין רעהו" - זה הדין שיש בו פשרה, ששניהם נפטרים כרעים זה לזה...(שפתי כהן על שמות פרק יח פסוק טו)

· עוד נאמר שהזהירם על הפשרה, שיעשו פשרה תחילה קודם שיתברר הדין, לזה לא אמר "שמעו דברי אחיכם", אלא 'בין אחיכם', דבר זה ממוצע ויפה לשניהם זהו הַמִּצּוּעַ, (שפתי כהן על דברים פרק א פסוק טז)

...בפרשת ואתחנן, דכתיב, "ועשית הישר והטוב..." י"ל דרצה לומר 'פשרה' דהכי קאמר – 'הישר' שהוא קו הדין, תעמידנו על 'הטוב' דהיינו ביצוע, שאף על פי שאינו יושר הדין, מ"מ דבר טוב הוא שמתרבה השלום על ידו...(ספר משכיל לדוד על דברים פרק יב פסוק כחׂׂ)

וכן בהרבה מקומות, ובגמרא סנהדרין מובאים דעות שיש בעשית פשרה משום מצוה. ובכל זאת נאמר על משה שלא היה עושה פשרה, אלא הלך בקו של "ייקוב הדין את ההר" :

...וכן משה היה אומר 'יקוב הדין את ההר', אבל אהרן אוהב שלום ורודף שלום ומשים שלום בין אדם לחבירו שנאמר תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון...(תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף ו/ב)

אם מעלת הפשרה כה גדולה, כפי שהגמרא מרבה לכתוב על אהרון, קשה על משה רבינו, למה לא עשה פשרה אלא היה אומר ייקוב הדין את ההר. האם תמיד, בכל מקרה, צריכים לעשות פשרה ? אומרת הגמרא:

משתשמע דבריהן, ואתה יודע להיכן הדין נוטה, אי אתה רשאי לומר להן 'צאו ובצעו'. (תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף ז/א)

דהיינו, כאשר הדיין שמע את שני הצדדים ויודע להיכן הדין נוטה, אסור לו לעשות פשרה, או אפילו לומר להם צאו והתפשרו. במקרה זה הוא חייב לפסוק את הדין. לפי זה ניתן להבין למה משה רבינו לא עשה פשרה, ומה היתה עצתו של יתרו ?

"על מקומו יבוא בשלום", כי אתה (משה) מיד בתחלת טענותיהם, כבר ידעת היכן הדין נוטה, ואסור לבצוע, (אלא) ותחתוך הדין עפ"י דין תורה, ואין זה שלום, משא"כ הדיינים הממונים (שרי האלפים, שרי המאות וכו') שאינם יודעים היכן הדין נוטה יעשו פשר וברצון שניהם ויבואו בשלום...(חתם סופר על שמות פרק יח פסוק כג)

עכשיו הכל ברור. משה רבינו בהיותו מהיר שפיטה, מיד שהצדדים פרשו לפניו את טענותיהם, מיד ידע לאן הדין נוטה, ולכן, לא היה יכול לעשות אף פעם פשרה. יעץ לו יתרו למנות דיינים נוספים, שאין להם את הידע והיכולת של משה רבינו, ולא יהיו מהירי שפיטה כמוהו, ולכן, יוכלו לעשות פשרה, שהיא דין שהוא שלום, ועי"כ "כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם". תוספת פרשה זו לא באה ללמד אותנו איך מנהלים, אלא לומר שעדיף שופטים פחות מומחים, ממשה רבינו, אבל כאלה שיוכלו לעשות פשרה ולהרבות שלום בין איש לרעהו. זה לימוד גדול, וראוי להוסיף פרשה בתורה בשביל זה.

לוי אשכול, שהתקשה בקבלת החלטות, שתה חצי תה וחצי קפה, אבל הדיינים, אם יצטרכו – יחליטו, אבל מעדיפים פשרה המביאה שלום בעם ישראל.

המקיים שלש סעודות בשבת ניצול משלש פורעניותעריכה

(בעקבות הדף היומי - מסכת שבת קי"ח)

הדף היומי דן במספר הסעודות שיש להציל מהבית, במראה של שריפה. בהקשר זה דנים במספר הסעודות בשבת וסגולות שמירת השבת.

Cquote2 א"ר שמעון בן פזי א"ר יהושע בן לוי משום בר קפרא כל המקיים שלש סעודות בשבת ניצול משלש פורעניות מחבלו של משיח ומדינה של גיהנם וממלחמת גוג ומגוג מחבלו של משיח כתיב הכא יום וכתיב התם (מלאכי ג) הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום וגו' מדינה של גיהנם כתיב הכא יום וכתיב התם (צפניה א) יום עברה היום ההוא ממלחמת גוג ומגוג כתיב הכא יום וכתיב התם (יחזקאל לח) ביום בא גוג א"ר יוחנן משום רבי יוסי כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים שנאמר (ישעיהו נח) אז תתענג על ה' והרכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך וגו' לא כאברהם שכתוב בו (בראשית יג) קום התהלך בארץ לארכה וגו' ולא כיצחק שכתוב בו (בראשית כו) כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל אלא כיעקב שכתוב בו (בראשית כח) ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה ר"נ בר יצחק אמר ניצול משעבוד <גליות> {מלכיות} כתיב הכא והרכבתיך על במתי ארץ וכתיב התם (דברים לג) ואתה על במותימו תדרוך המקיים שלש סעודות בשבת ניצול משלש פורעניות - חבלו של משיח, דינה של גיהנום, ומלחמת גוג ומגוג. Cquote1

וכן למדנו:

Cquote2 אמר רב יהודה אמר רב אלמלי שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהן אומה ולשון שנאמר (שמות טז) ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט וכתיב בתריה ויבא עמלק אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלים שנא' (ישעיהו נו) כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי וכתיב בתריה והביאותים אל הר קדשי וגו' Cquote1

ר' יוסי היה רצה שיהיה חלקו:

  1. מאוכלי שלש סעודות בשבת.
  2. מאומרי פסוקי דזמרה - הללו את ה' מן השמים והללו א-ל בקדשו - בכל יום (אבל הגומר הלל בכל יום מחרף ומגדף).
  3. ממתפללים עם דמדומי חמה - שחרית מיד אחר הנץ ומנחה סמוך לשקיעה.
  4. מהמתים בחולי מעיים, שמתייסרין בייסורים ומתמרקין עוונותיהם.
  5. מהמתים בדרך מצוה.
  6. ממכניסי שבת בטבריה - שעמוקה ומחשכת מבעוד יום, וממוציאי שבת בציפורי - שהיא בהר ומאחרין לצאת.
  7. ממושיבי בהמ"ד - המאספים את התלמידים לבוא, ולא ממעמידי בהמ"ד - הממונים לומר הגיע זמן אכילה.
  8. מגבאי צדקה, ולא מהמחלקים - הצריכים לבדוק כמה צריך כל אחד.
  9. ממי שחושדין אותו ואין בו.

עם ישראלעריכה

סולידריות וערבות יהודית בעת החדשהעריכה

סולידריות וערבות יהודית בעת החדשה - ד"ר דב לויטן

סולידריות וערבות יהודית בעת החדשה - ד"ר דב לויטן

סולידריות וערבות יהודית בעת החדשה - ד"ר דב לויטן

EdgardoMortara

אדגרדו מורטרה מימין; התמונה צולמה בערך ב-1880

סולידריות וערבות יהודית בעת החדשה מאת ד"ר דב לויטן במסגרת הקורס "עולמות נפגשים" לשנת תשע"ב, באוניברסיטת בר-אילן

המרצה יוצא מההנחה כי הסולדריות והערבות ההדדית בקרב העם היהודי היא מאבני היסוד של היהדות והיתה קיימת מאז ומתמיד. ביטוי לכך האימרא "כל ישראל ערבים זה לזה". המקור הקדום ביותר בו נאמר משפט זה הוא מדרש ההלכה ספרא בחוקותי פרק ז', ה', על הפסוק: "וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו(ויקרא,כ"ו,ל"ז), המצוטט גם בתלמוד.

אינו אומר איש באחיו אלא איש בעוון אחיו, מלמד שכל ישראל ערבים זה בזה.

(תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין,כ"ז,ל"ז) המקור ופרים נוספים ראו בויקיפדיה העברית

לויטן הביא ציטוט מחז"ל ויקרא רבה, : "שה פזורה ישראל" (ירמיה נ, יז) נמשלו ישראל לשה: מה דרכו של שה? לוקה באחד מאיבריו וכולם מרגישים, אף ישראל אחד חוטא וכולם נענשים. תני רבי ישמעאל: משל לבני אדם שהיו באים בספינה, נטל אחד מהם מקדח והתחיל קודח תחתיו. אמרו לו חבריו: למה אתה עושה כן? אמר להם: מה אכפת לכם, לא תחתי אני קודח? אמרו לו: מפני שאתה מציף עלינו את הספינה וכו' (פרשה ד')

הרמב"ם ראה בכך מצווה והוא מונה אותה הלכות רוצח ושמירת נפש "ששמע גויים או מוסרים מחשבים עליו רעה או טומנין לו פח, ולא גילה אוזן חברו והודיעו, או שידע בגוי או באנס שהוא קובל על חברו, ויכול לפייסו בגלל חברו ולהסיר מה בליבו ולא פייסו, וכל כיוצא בדברים אלו". הרמב"ם מציין שלקיום המצווה יכול אדם גם להזעיק אחרים שיצילו. הרמב"ם קובע כי האיסור "לא תעמוד על דם רעך" הוא מן הלאוים החמורים, משום "שכל המאבד נפש אחת כאילו איבד עולם מלא, וכל המקיים נפש אחת כאילו קיים כל העולם כולו".

מאז חורבן הבית ויציאת העם היהודי לגולה, העקרון המשיך להתקיים אם כי בעיקר על בסיס המקומי.

מאז מחצית המאה ה-19, חל שינוי מהותי, הערבות עברה לפסים בינלאומיים, ביטוי לכך בשני אירועים. במאה ה-20, התופעה הלכה והתפתחה וזאת בעקבות השואה והקמת מדינת ישראל.

בשנת 1840 התרחש האירוע הראשון, אשר נקרא על שם המקום בו אירע - "עלילות דמשק". הייתה זו עלילת דם, כדוגמת אלו שקרו בבריטניה - במאה ה-12 ובאיטליה במאה ה-15.

העלילה חוללה זעזוע גדול בקרב יהדות העולם. בעקבות היעלמותם של נזיר נוצרי ומשרתו המוסלמי הואשמו דמויות מפתח בקהילה היהודית בדמשק בחטיפתם וברציחתם לצורך שימוש בדמם לאפיית מצות. בחקירה אכזרית שנוהלה על ידי מושל סוריה ולובתה על ידי הקונסול הצרפתי מצאו את מותם מספר חשודים. העלילה הופסקה הודות להתערבותם של אישי ציבור יהודיים ומדינאים מן המערב. פעלו למענם משה מונטיפיורי, המשורר הגרמני היינריך היינה. בסופו של דבר, הצליחה משפחת רוטשילד עם משלחת יהודים צרפתיים בראשות אדולף כרמייה פעלה אצל שליט מצרים, מוחמד עלי,להציל היהודים.

פרשה נוספת התרחשה בשנת 1858 כאשר אדגרדו מורטארה מבולוניה הועבר לחסות הכנסיה הקתולית. מחאות על כך התקבלו משליטי העולם: נפוליאון השלישי, הקיסר פרנץ יוזף הראשון ואפילו נשיא ארצות הברית גרנט. המחאה פשטה בכל רחבי אירופה וארצות הברית.

כל זה לא עזר כי בסופו של דבר הוא הצהיר כי רצונו להשאר נוצרי..(ניסוח הקטע - מהויקיפדיה העברית)


את המשך ההרצאה ניתן לשמוע בקישור לעיל

ביקור בכפר יהודי בארנגטינהעריכה

סרט דוקומנטרי - מוזסוויל - חלק Documental - Moisés Ville - Parte 1

סרט דוקומנטרי - מוזסוויל - חלק Documental - Moisés Ville - Parte 1

סרט דוקומנטרי - מוזסוויל

מוזסוויל היא עיירה בארגנטינה מרחק 616 קילומטר מן הבירה בואנוס איירס.

העיירה נוסדה בשנת 1889 על ידי קבוצת יהודיםממזרח אירופה. 130 המשפחות המייסדות (815 בני אדם) היו הראשונים שזכו לשם "קולונוס" (Colonos) ועד היום נחשבים צאצאיהם למעין "אריסטוקרטיה מקומית" בקרב יהדות ארגנטינה ורישום אילן היוחסין מעסיק רבים וזכה אף אתר באינטרנט.

משנת 1891 החל לתמוך בהם הברון מוריס הירש. מוזסוויל הייתה המושבה הראשונה שזכתה לסיועו, והמניע להמשך תמיכתו בהבאת יהודים מאירופה לארגנטינה. בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 המשיכו להגיע למושבה יהודים מפולין, מאוקראינה, מרוסיה, מרומניה ומבסרביה.

מקימי היישוב שמו להם למטרה ליצור יישוב יהודי חקלאי שתושביו עובדי אדמה. בשיא פריחתה התגוררו במושבה אלפי יהודים. פעלו בה 7 בתי כנסת, בתי ספר, סמינר למורים, תנועות נוער, מרכזי תרבות ואולם תיאטרון ("קדימה"). המושבה כונתה "ירושלים של ארגנטינה".

במהלך השנים, מרבית תושביה היהודים של מוזסוויל עלו לישראל או היגרו לערים הגדולות בארגנטינה. גרעין עולים יוצאי המושבה הקים בשנת 1949 את קיבוץ מפלסים ובשנת 1954 את מושב העובדים ניר צבי.

במקום מתגוררים כ-2500 תושבים, רובם לא יהודים. אך עדיין פעילים במוזסוויל בית הספר היהודי, בית כנסת, מרכז תרבות וכן מוזיאון המתעד את תולדות המושבה.

ממשלת ארגנטינה הכריזה על המושבה כאתר שימור לאומי.

המקור: הויקיפדיה העברית

ארץ ישראלעריכה

סיור בגן הבוטני של עין גדיעריכה

הקש על החץ במרכז התמונה וסייר בגן

סיור בגן הבוטני של עין גדי שבט תשע"ג

סיור בגן הבוטני של עין גדי שבט תשע"ג

מאתר הגן
זהו סיפורו של הגן הבוטני בקיבוץ עין-גדי, ולמעשה זהו סיפורם של אנשים אוהבי טבע ונוף, שאהבתם המיוחדת הצמיחה בהרבה שנות עמל את האוסף המופלא הזה של צמחים רבים מכל רחבי העולם.

צוות הנוי הוותיק של עין גדי הוא הרוח החיה מאחורי הסיפור של נווה המדבר, שהגן המרהיב בו, הפך לאתר מיוחד ששמעו יצא אל רחבי העולם כולו.

מה מייחד את עין גדי? מה מאפשר את המגוון העצום הזה של צמחים מכל רחבי העולם? סגולותיו האקלימיות של האזור מאפשרות יצירת צמחייה ייחודית למקום. חומו של הקיץ, והחורף המתון, יחד עם המינראליים המצויים באוויר מאפשרים צימוח מהיר במיוחד בכל קנה מידה בוטני בעולם כולו. כך ניתן להבין כיצד במהלך זמן כה קצר במושגים בוטניים הגיעו צמחים רבים לממדי ענק, מה שגורם לפינות חמד בגן להראות למבקר כג'ונגל עבות, בו עצים מרשימים בגודלם.

הגן מכיל אוסף עצום של צמחים מכל חמשת יבשות העולם, שנקלטו בגן בדרך של ניסוי ותעייה. כיום ניתן למצוא ברחבי הגן צמחיה ארץ ישראלית טיפוסית כגון זית, רימון ותאנה, לצד צמחים טרופיים ממדגסקר, צמחים אוסטרליים לצד צמחיה מדברית מקומית כגון פתילת המדבר ("תפוח סדום"), דקלים שהובאו מאפריקה ועוד. חגיגה קוסמופוליטית של צמחים ויופי.

בקצה הצפוני של הגן הבוטני מגיע הסיור אל גג מועדון "מצפה ערוגות", שם ניתן לערוך תצפית על הנווה כולו -- הרי מואב הנישאים ומולם מצוק ההעתקים, ים המלח בתווך, מעין עין גדי ולמרגלותיו תל גורן העתיק, נחל ערוגות ולצידו בית הכנסת הקדום ובו רצפת הפסיפס מתקופת התלמוד, זכר לימים בהם התקיים בעין גדי ישוב יהודי חקלאי מפואר.

למצגת מצמחי הגן צפו כאן

"המבול" בתל אביב בשנת 1938עריכה

תל אביב בסערה 1938

תל אביב בסערה 1938

תל אביב בסערה 1938. יעקב גרוס כתב:"הקריינות היא מתוך הסרט "אגדה בחולות" ונכתבה בדיעבד לחגיגות ה100 לת"א" ובאתר כתוב עוד:"הקריין: מושיק טימור

נחל איילון (אז ואדי מוסררה) היה עולה על גדותיו בשכונת נחלת-יצחק ובדרך לרמת-גן ופתח תקווה (למעשה עד שנת 1950 הדרך לחיפה ולצפון).

התמונות לסרטון צולמו בשנת 1938 ברחובות שכונות מונפיורי ונחלת יצחק שהוצפו מים בשל הואדי שעבר לידם. בשכונות אלו היו רפתות וחלק מן הפרות היה צריך למשות מן המים.

ההצפה הגיע גם לדרום תל-אביב. באזור כיכר המושבות ניתן היה לחצות את רחוב אלנבי בעזרת מגפים או על גבי תלת-אפניים (בתשלום כמובן).

בניית הגשרים מעל נחל איילון, יחד עם העמקת אפיק הנחל, הביאו לקיצם את סבל תושבי העיר, לפחות בשנים הרגילות.

מפלס ים המלח 2012עריכה

The dead see eliau brother collection

המקור: אלי רז, המדור לידיעת הארץ והשירות ההידרולוגי

רום מפלס ים המלח, שנמדד ביום 1 בינואר 20102 עמד על 426.89- מ' ומבטא ירידה חודשית של 11 ס"מ, כמו בחודש הקודם, לעומת 9 ס"מ לפני חודשיים וזאת, למרות הגשמים העזים בצפון.

לפני עשור היה רום המפלס 416.24- מ', גבוה ב- 10.64 מ' מהנוכחי. מכאן שירידת המפלס השנתית הממוצעת לעשר השנים האחרונות, כפי שהיא מחושבת לחודש זה, היא 1.064 מ' .

נתונים אלה מצביעים על כך שהייתה האטה נוספת בהאצה הנמשכת של ירידת מפלס ים המלח בתקופה האחרונה.יש להניח כי עיקר מיתון ההאצה נגרם בעיקר על ידי מיתון שיעור האידוי בגלל התקררות מזג האוויר.

למרבה הצער, לזרימות מים חריגות בירדן העליון ועלית מפלס הכינרת ב- 50 ס"מ המהווה שיא של חודשי דצמבר מאז 1994, אין תרומה למפלס ים המלח, בגלל מחסום סכר דגניה, ייתכן כי תרומות מסוימות הגיעו מהירדן הדרומי.

ראו גם כאן - " סיכומם מראה כי מאז ראשית המאה העשרים ירד מפלס ים המלח ביותר מ-26 מטר (לפחות), מהם 20 מטר בשלושים השנים האחרונות . ירידת המפלס נובע הן מהתאיידות טבעית, הן משאיבות ומהטיות מים באגן ההיקוות של הירדן לצורכי אספקה שוטפת לישראל, לירדן ולסוריה, והן משאיבת מימיו עבור מפעלי התעשיות הכימיות של ים המלח בישראל ובירדן. הגירעון השנתי במאזן המים של ים המלח, בין הכמות הנכנסת לימה - 400 מלמ"ק לכמות המתאדה - 1,500 מלמ"ק, מגיע ל - 650 מלמ"ק בשנה. הגירעון גדל בהתמדה בשל עלייה בצריכת המים בד בבד עם צמצום הזרימות הטבעיות. שטח פני ים המלח הצטמצם במשך המאה האחרונה מ-930 קמ"ר לכ-650 קמ"ר ‏‏[1] נתונים אלה מראים עד כמה הנושא הוא קריטי.

"מחקרה של הד"ר צפורה קליין מהמכון ההידרולוגי מוכיח חד-משמעית, כי פני ים-המלח הם פונקציה ישירה של כמות הגשמים היורדים בארץ בכל שנה. היא מוכיחה, שבתקופות מסוימות במאה הקודמת עלה מפלס ים-המלח כמעט ב-‎10 מטרים בגלל הגשמים הטובים שירדו. במאה ה-‎12 - והיא עוסקת במחקר על התקופות השונות מהמאה ה-‎12 - עלה המפלס ב-‎21 מטר; במאה ה-‎14 הוא ירד ועלה בכ-‎19 מטר. כן הדבר במאה ה-‎16 וה-‎17, עליות וירידות של כ-‎20 מטר במפלס. במאה ה-‎18, אגב, ירד המפלס עד ל-‎404 מטר מתחת לפני הים, ליותר מאשר הוא היום

כדאי תמיד לזכורעריכה

Flickr - Government Press Office (GPO) - Fire at Kibbutz Nahal Oz

חיילים עוזרים לכבות שרפה בשדה ליד קיבוץ נחל עוז פברואר 1967
לשכת העיתונות הממשלתית

אליקים העצני בערוץ שבע ציטט את משה דיין בעקבות הרצחו של רועי רוטנברג מנחל עז בשנת 1956:
"אתמול עם בוקר נרצח רועי. השקט של בוקר האביב סנוורו, ולא ראה את האורבים לנפשו על קו התלם.

אל נא נטיח היום האשמות על הרוצחים. מה לנו כי נטען על שנאתם העזה אלינו? שמונה שנים הנם יושבים במחנות הפליטים אשר בעזה, ולמול עיניהם אנו הופכים לנו לנחלה את האדמה והכפרים בם ישבו הם ואבותיהם.

לא מן הערבים אשר בעזה, כי אם מעצמנו נבקש את דמו של רועי. איך עצמנו עינינו מלהסתכל נכוחה בגורלנו ומלראות את ייעוד דורנו במלוא אכזריותו? הנשכח מאתנו כי קבוצת נערים זו היושבת בנחל עוז נושאת על כתפיה את שערי עזה הכבדים?

מעבר לתלם הגבול גואה ים של שנאה ומאוויי נקם, המצפה ליום בו תקהה השלווה את דריכותנו, ליום בו נאזין לשגרירי הצביעות המתנכלת הקוראים לנו להניח נשקנו. אלינו ורק אלינו זועקים דמי רועי מגופו השסוע. על שאלף נדרנו כי דמנו לא ייגר לשוא, ואתמול שוב נפתינו, האזנו והאמנו.

את חשבוננו עם עצמנו נעשה היום. דור התנחלות אנו, ובלי כובע הפלדה ולוע התותח לא נוכל לטעת עץ ולבנות בית. אל נרתע מלראות את המשטמה המלבה וממלאת חיי מאות אלפי ערבים היושבים סביבנו. אל נסב את עינינו פן תחלש ידנו. זו גזרת דורנו. זו ברירת חיינו – להיות נכונים וחמושים, חזקים ונוקשים, או כי תשמט החרב מאגרופנו וייכרתו חיינו.

רועי הנער אשר הלך מתל אביב לבנות ביתו בשערי עזה להיות חומה לנו, האור שבליבו עיוור את עיניו ולא ראה את ברק המאכלת. הערגה לשלום החרישה את אזניו ולא שמע את קול הרצח האורב. כבדו שערי עזה מכתפיו ויוכלו לו."

שירי ארץ ישראל:"תכול המטפחת"עריכה

על פי הבלוג של דוד אסף

תכול המטפחת (Tchol hamitpahat), אריק איינשטיין , השיר והמילים

תכול המטפחת (Tchol hamitpahat), אריק איינשטיין , השיר והמילים

תכול המטפחת אריק איינשטיין , השיר והמילים - מאת גרימי גלעד - השיר 'תכול המטפחת' נכתב בידי אברהם שלונסקי בעקבות השיר ברוסית 'סיניי פלאטוצ'ק' (Синий платочек), שחיבר יאקוב גאליצקי בשנת 1940. הוא הושר לראשונה מעל במת תאטרון 'המאטאטא' בהצגה 'שי לחייל' בשנת 1944, מפי טובה פירון, תחת הכותרת 'המטפחת הכחולה'. שנה לאחר מכן הוקלט השיר לראשונה מפי טובה פירון ואז קיבל לראשונה את שמו המוכר 'תכול המטפחת'.

טובה פירון - תכול המטפחת

טובה פירון - תכול המטפחת

טובה פירון - תכול המטפחת - טובה פירון, ששרה את השיר בהצגה המקורית והקליטה אותו שנה לאחר מכן, חזרה ושרה את השיר, לאחר עשרות שנים. זה היה בתכנית הסיום של 'שרתי לך ארצי', בהנחיית אליהו הכהן ודן אלמגור, ששודרה ביום העצמאות של שנת 1975. פירון, שהייתה נרגשת מאוד, סמכה על זכרונה ולכן השתבשו כמה מילים.

חיי יום-יוםעריכה

האם הם שמעו על "נטילת ידים"עריכה

ביום 30 בינואר 2013 רונה מור כתבה באתר עיתון הארץ שטיפת ידיים - יותר חשוב ממה שחשבתם

וכך היא כתבה - אף על פי ששטיפת ידיים היא האלף-בית של חיי היומיום הבריאים שלנו, רבים מאתנו מתעלמים פעמים רבות ביום מהברז והכיור ולא נותנים להם את הכבוד הראוי. אם מחוסר זמן, עצלנות או כל סיבה אחרת.

אולי אם היינו יודעים מה מסתתר לנו בידיים היינו מקפידים יותר. לפי University of Colorado Boulder, לפחות 3,000 חיידקים שונים חיים בידיו של האדם הממוצע, ששייכים ליותר מ-100 מינים. לכל חיידק "טביעת אצבע" ייחודית משלו. ניתן לזהות אדם באמצעות החיידקים שהוא משאיר על חפץ שנגע בו. ובטמפרטורת החדר, הם יכולים להישאר שבועות כמו שהם. פחד אלוהים.

ומסכמת - הארגון PPPHW אף מספק הוראות לשטיפת ידיים. כך תעשו זאת נכון:

  1. נטילת ידיים נאותה דורשת רק מעט מים לפני הסיבון
  2. כשהידיים רטובות שפשפו את פני השטח שלהן בסבון, כולל גב כף היד, בין האצבעות ובמיוחד מתחת לציפורניים
  3. עשו זאת במשך 20 שניות. הדרך הקלה למדוד את הזמן היא לשיר שיר קצר שאורך 20 שניות. לדוגמה, "Happy birthday" כפול 2.
  4. שטפו היטב במים זורמים
  5. יבשו במגבת נקייה או בנפנוף באוויר

חשבו פעמיים לפני שאתם מייבשים את הידיים במייבש ידיים חשמלי (כזה הנמצא בשירותים ציבוריים)! מחקרים מצאו כי כך החיידקים מתפשטים ביתר קלות, ובמקרה כזה כבר עדיף לא לשטוף ידיים כלל!

התבלעריכה

Antarctica, South Georgia Island • 360° Aerial Panoramaעריכה

Antartica 360

אנטרטיקה 360 מעלות - כנס לקישור מטה ותהנה

הוראות שימוש - This panorama can be opened in several different resolutions. High resolution panorama with the best quality is about 7 Mb large and it is suitable for fast internet connections and modern computers. For slower internet and old weak computers we created the smaller low resolution panorama. Some small details have been sacrificed but the size of low resolution panorama is nomore than 2 Mb.

על האתר - The main disappointment for all travelers, who take a standard route to Antarctica, is that they can't see famous King penguins with a yellow "collar". Places accessible by cruise ships are populated with large colonies of Gentoo, Adelie, and Chinstrap penguins. They are cute in their own way, but are hardly 50-70 cm tall. And they don't have those famous yellow "collars" around their necks. On board of such a cruise ship I finally realized that King and Emperor penguins - biggest of them all - simply don't live on the most visited part of Antarctica, which is the closest to South America. They live on the outskirts: South Georgia Island and Ross Sea.

Underwater Orda Cave • 360° Panorama - צילום תת-ימיעריכה

תת ימי

על האתר - Orda Cave was our first joint project with AirPano team. It is the most extended underwater cave in Russia. Second in length in entire Eurasia, it is also the world's biggest gypsum cave. It has the status of the National Natural Monument of Russia. Orda Cave is located in southwest corner of Orda village in Perm region, on the left shore of Kungur River. It consists of gypsum and anhydrite dating back to the Permian period. It has "dry" and underwater sections. Its "dry" section is 300 meters long, while underwater section is 5150 meter long. One part of the cave is considered to be the longest (985 meters) syphon in CIS (Commonwealth of Independent States). Such features as gypsum composition, low water temperature (+4 Celsius), huge underwater galleries, high water transparency, and low opacity set Orda Cave apart from other similar caves in the world. Unfortunately, harsh diving conditions make this beauty unreachable for most people. In 2010 we spent 6 months in the cave shooting its amazing galleries. Later we published a book called "Orda Cave: Awareness Project" describing the cave exploration process. So spherical panorama of the Cave became the next logical step for AirPano team and us.

צילומים מן הירחעריכה

המקור: Greeley Haven - Mars Rover Opportunity Original Photo : NASA JPL Interactive panorama conversion: Hans Nyberg - Panoramas. This is the latest panorama released by NASA July 2012. It was assembled from 817 images taken between Dec. 21, 2011, and May 8, 2012, while Opportunity was stationed on an outcrop informally named 'Greeley Haven'. on a segment of the rim of ancient Endeavour Crater. The colors in this panorama are what NASA call false colors read more below. Read more: www.jpl.nasa.gov/news/news.cfm?release=2012-196


ויקי-קדומים לשנת תשע"געריכה



שגיאת ציטוט: קיימים תגי <ref>, אך לא נמצא תג <references/>