FANDOM


Kdumim

מאתר האינטרנט של קדומים

עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל

קוראים נכבדים !
נשמח להערות על העלון, נודה לכם אם תכתבו אותן בסוף העלון בפרק המכונה: הערה, לאחר הכתיבה הקישו "פרסם תגובה"
כמובן, אגיב על כך אם יהיה לי מה לומר.
בכל מקרה, טוב שהקוראים יידעו שבערך יש פרטים הטעונים השלמה והבהרה.

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.
אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה על כך מטה והתוכן יימחק מייד

השבת הבא היא שבת פרשת שקלים. הרב מרדכי אליהו זצ"ל כתב:
הגמרא במסכת מגילה אומרת (דף כט ע"א) שקוראין פרשת שקלים בשבת שלפני ראש חדש אדר. וטעם הדבר מובא ברש"י: "להודיע שיביאו שקליהן באדר כדי שיקריבו באחד בניסן מתרומה חדשה כדאמרינן בגמרא".
נשאלת השאלה: כיום, שלצערנו לעת עתה, אין בית המקדש - האם יש צורך לקרא פרשת שקלים או לא ?

וכתב המש"ב (בסי' תרפ"ה ס"ק א'): "פרשת שקלים לזכרון מצות מחצית השקל". ועוד כתב המש"ב (שם בס"ק ב'): "מקדמינן ומשמיעין על השקלים באדר הסמוך לו שיביאו שקליהם בר"ח ניסן ואנו משלמין פרים שפתינו בקריאת הפרשה של כי תשא דכתיב בה ענין השקלים". דהיינו, אנחנו קוראים פרשה זו בבחינת "ונשלמה פרים שפתינו". או שזה לזכר או שזה מדין "ונשלמה פרים שפתינו".

הרב פראנק זצ"ל בספרו 'מקראי קדש' (עמוד עו) כתב: וצ"ע על דברי המשנה ברורה שכתב שפרשת שקלים לזכרון מצוות מחצית השקל, ואח"כ בס"ק ב' כתב המשנ"ב: ואנו משלמין פרים שפתינו בקריאת הפרשה - דהיינו אין זה לזכר אלא ממש. ועיין שם בהערות, שבזמן הזה מצוות קריאת פרשת שקלים רק לזכר הקריאה במקדש. אולם מדברי הלבוש והמש"ב יוצא שקריאת פרשת שקלים נתקנה לזמן הזה לזכרון מצוות נתינת מחצית השקל שהיתה בזמן המקדש ובתורת 'ונשלמה פרים שפתינו' שיחשב כאילו אנו מקיימים מצוות נתינת מחצית השקל.

רוח קודשם של הגזברים - דבר מופלא ביותר רואים בעניין הכרזת השקלים, שכן בזמן בית המקדש היו הגזברים ממתינים עד ר"ח ניסן שכל ישראל יביאו את שקליהם, ומי שלא הביא עד ר"ח ניסן היו ממשכנים אותו. והיתה לי כל הזמן תימה עצומה, כיצד ידעו הגזברים בין מליוני היהודים שבכל העולם אם הפרישו שקליהם או לא, והרי הדבר הוא הרבה מעבר לכל הגיון. נתאר לעצמנו יהודי אחד מתוך מליון יהודים שדרים בארצות הברית, והוא יחידי שלא הפריש מחצית השקל, כיצד יכולים לדעת זאת הגזברים היושבים על מדין בארץ ישראל? אלא מכאן שהיתה להם כח ראייה מופלאה, וידעו מסוף העולם ועד סופו בכל מקום שנמצא שם יהודי מי הוא שהפריש כדת ומי עדיין לא, ועל פי זה היו עושים מעשה וממשכנים אותם. והדבר הוא הפלא ופלא לכל מבין, ומכאן רואים כמה גדולה ועצומה מעלת מחצית השקל שהיתה משפיעה רוח הקודש על הגזברים.

שופט חייב גם לאכוף את הדיןעריכה

על לשון הפסוק שבפתח פרשתנו, "אשר תשים לפניהם", נשאלת השאלה בתלמוד : "אשר תשים" - "אשר תלַמדם" מיבעי ליה [היה ראוי לומר על המשפטים לשון תלַמד ולא לשון תשים]. אמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא: אלו כלי הדיינין. רב הונא כי הוה נפק לדינא אמר הכי: אפיקו לי מאני חנותאי: מקל ורצועה ושופרא וסנדלא כלומר, כשהיה רב הונא יוצא לדין, היה אומר: "הוציאו לי את כלי חנותי: מקל ורצועה ושופר וסנדל. כלומר, המקרא נוקט דווקא לשון "תשים", משום שהוא מתכוון לכלים שהדיין משתמש בהם כדי לאכוף את פסק דינו, ומצווה אותו להכין אותם לפני שהוא יושב לדון דין, וכפי שעולה מן הטור בשם רב האי גאון (אחרון גאוני בבל, המאות הי'-הי"א): בית דין צריך שיהא לו מזומן במושב בית דין מקל לרדות בו, ורצועה להלקות בו, ושופר לנדות בו.

אכיפתם של פסקי דין היא חלק מהותי בהליך השיפוטי, שהרי תפקידו המרכזי של המשפט הוא "להציל עשוק מיד עושקו" ללא האפשרות לאכיפת פסקי דין אין משמעות להליך השיפוטי, ובלעדיה בית הדין אינו ממלא את מצוותו כראוי, כדברי הדיין הרב אברהם כהנא-שפירא (ישראל, המאות הכ'-הכ"א) : ומוכח לכאורה מהגמרא שפשיטא שמצוה לדון הוא לא רק שבית דין יפסקו את הדין, אלא שבית דין יכופו לקיים את פסק הדין, וזה בלי זה אינה מצוה שלימה . בדברים שלהלן נבקש לברר מהם האמצעים שנוקט בית הדין נגד חייב שאינו מציית לפסק דינו , ואם הם משמשים כאמצעי אכיפה או כאמצעי ענישה. להבהרת הדברים, נסקור תחילה את האמצעים לאכיפת פסקי דין במשפט הישראלי, ולאחר מכן נברר את הסוגיה במקורות המשפט העברי.

המקור: "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" כפיית פסקי דין וביזיון בית הדין , אליעזר הללה - אתר משרד המשפטים

לוֹמְדִים מִבְּרֵאשִׁיתעריכה

מסיבת חומש נתנאל

מסיבת החומש של נתנאל

עם ישראל מקבל את התורה במעמד הר סיני נכדי הקטן גם הוא קבל את התורה במסיבת החומש. מאת : צבי אלפר

לוֹמְדִים מִבְּרֵאשִׁית
לֹא קוֹלוֹת וּבְרָקִים
לֹא עָשָׁן וְלֹא אֵשׁ
בְּיוֹם קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁל בְּנֵי הֶחָמֵשׁ.
אַךְ הֵם הָיוּ נְכוֹנִים, הֵם הָיוּ נְכוֹנִים
הַרְבֵּה יוֹתֵר מִשְּׁלֹשֶׁת יָמִים,
הֵם צִפּוּ לְיוֹם חַגָּם בְּחִיל וּרְעָדָה
כָּל הַשָּׁנָה הִתְקַדְּשׁוּ בַּעֲמָלָהּ שֶׁל תּוֹרָה.

הֵם רָאוּ אֶת הַקּוֹלוֹת
הֵם לָמְדוּ מִבְּרֵאשִׁית,
הָאֵל בְּרָכָה לָהֶם יָשִׁית.

לִפְנֵי אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ הֵם עוֹמְדִים בִּרְעָדָה
שֶׁקֶט הַס,
רַק קוֹלָם הַמָּתוֹק בּוֹקֵעַ אֶת הַדְּמָמָה.
הֵם קוֹרְאִים אֶת פְּסוּקָם
מִתּוֹך הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה
דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנָם,
וַתִּדְבַּק נִשְׁמָתָם בַּתּוֹרָה לְעוֹלָם.

דרך חדשה ללימוד תלמודעריכה

Daf iomi

מתוך "עולם קטן"

ביטול הקדש לאחר ביצועועריכה

בלימודי הדף היומי במסכת ערובין כ"ג נלמד הנושא של "הקדש טעות אינו הקדש". במסגרת הדיון הוצגו מקרים ש"אדם עושה קינוניא על הקדש" - דהיינו מקדיש את נכסיו כדי למנוע מימוש זכויות של הזולת - בזדון או בערמה.

פרופ' רקובר בספרו על המשפט העברי הציג מקרים שבהם ניתן לבטל הקדש גם לאחר שיצא לפועל. וכך הוא כתב:
אם השתנו הנסיבות, באופן שיש להניח שאילו ידע המקדיש שישתנו הנסיבות לא היה מקדיש, ההקדש בטל, מפני שהוא כמו הקדש בטעות, גם אם הדבר התברר רק אחרי שהגיעו הנכסעים לנאמן.

דוגמה אחת לכך ראינו לעיל (הערה: 428 בין השאר:"הוסיף שאפילו תפסו העניים את המתנה ולאחר מכן הבריא המקדיש, מוציאים מהם את המתנה בעל כרחם", בשכיב מרע שהקדיש את כל נכסיו והבריא, שבטל ההקדש מפני שיש להניח שאילו ידע שיבריא לא היה מקדיש את כל נכסיו ומשאיר את עצמו בלי כלום. מדובר גם אם כבר מסר את הנכסים לנאמן (לאחר "תחילת ההקדש", בלשון החוק), כפי שכותב הרמב"ם שהבאנו שם: "חילק את כל נכסיו לעניים".

דוגמה נוספת לכך היא במעשה שנשאל עליו מהרשד"ם, באדם חולה, שהקדיש לעניים חצרות שהיו בבעלותו, ואחר כך התברר למקדיש שאם יקוים ההקדש לא יוכל לפרנס את עצמו ואת בני ביתו, והוא לא ידע על כך בשעה שהקדיש, מפני שהוא "מסר כל נכסיו וחשבונותיו ביד בנו"הערה : 429: "במקרה הנדון, כבר הודיע המקדיש לגזבר שהקדיש את החצרות, אבל נשאל לחכם על ההקדש לפני שהגיעו לגבאי". מהרשד"ם פסק שההקדש בטל, שהרי "אדעתא דהכי [=על דעת כן] לא הקדיש, למות ברעב" (הערה 430: מהרשד"ם נימק עוד, שמדובר בשכיב מרע שהקדיש והבריא, שדין ההקדש להתבטל, כאמור). המקור:משפט עברי

איך להנצל מנחשים:דעת חז"לעריכה

רשימה זו נכתבה בעקבות שיעורו של הרב צבי פרבשטיין, רבה של קדומים, בכולל למבוגרים "משכן בנימין" על-שם הרב בנימין הרלינג הי"ד בישיבת קדומים
בתלמוד הבבלי, מסכת שבת (ק"ט-ק"י) הובאו צרור של עיצות כיצד לנהוג בנחשים. כנראה שהיו טובות לשעתן ואולי באו לבטא לקחים שחז"ל ראו לנכון להנחיל לנו. לדברי חז"ל יש רבדים אחדים: המעשי - והוא הבולט במקרי שלנו, המוסרי - הובא במקרה השני וסמוי שלא זכינו להכיר (אם יש למישהו רעיון אנא יכתוב לנו - הקש בלשון "עריכה" למעלה וכתוב כאן
הדיון הנוכחי במסכת שבת הוא על סגולות המרפא של צמחים ובהקשר שלנו האם מותר לעשות שימוש בסמי מרפא בשבת. לפי המתואר בגמרא, אם שותים ממים שנשלקו בהם עשבים מסויימים, קיים הסיכוי להתרפא. לכל נגע יש את הצמח המתאים לריפוי שלו- נוהג המקובל גם בימינו. [1]

איך לנהוג בנחש - התלמוד דן האם שתיית משקה מעין זה יעזור לאדם שבלע נחש. הם זה יגרום לכך שהנחש יפלט מבטנו. הכתוב המליץ כי ישתנה נוזל מלוח ששלקו בו עשבים וירוץ שלושה מילין. רב שימי בר אשיראה אדם אחד שבלע נחש, היה נדמה לו שהוא פרש (רוכב על סוס) שתה מן המשקה ואז הפחד והמרוצה והכשות מתישין כחו ומחמם, ומת הנחש בתוכו. או שהנחש יצא ממנו חתיכות חתיכות.

ויש אומרים שהוא ניסה זאת על עצמו כאשר בלע נחש, אליהו הנביא לימד אותו את הסגולה, הוא רץ והנחש נפלט ממנו חתיכות, חתיכות.

תולעים במזוןעריכה

האם אבותינו אכלו תולעים? -- התייחסות ההלכה לחרקים במזון01:00:09

האם אבותינו אכלו תולעים? -- התייחסות ההלכה לחרקים במזון

האם אבותינו אכלו תולעים? -- התייחסות ההלכה לחרקים במזון - אתר אוניברסיטת בר אילן

(לט"ו בשבט)
הרצאת דר' מרדכי כיסלו - הנזק השנתי למזון המאוחסן באסמים בעולם, שנגרם ע"י חרקים ומכרסמים מגיע ל-20%, מזה 10% באירופה ובצפון אמריקה (בארצות המפותחות) ו-30% באפריקה ובאסיה (בארצות המתפתחות). נראה שאובדן המזון בארץ ישראל בתקופת חז"ל היה דומה. בסקירה של ממצאי חרקים הניזונים על מצברי התבואה והמזון שנשמרו באתרים הארכאולוגיים בארץ התברר, שברוב המצברים שנבדקו, נמצאו מזיקי אסמים; ומסקנות דומות עולות ממחקרים שנעשו בחו"ל. מעניין איך התייחסו היהודים תושבי הארץ וחו"ל במהלך ההיסטוריה למזון נגוע בחרקים. להלן נראה שהמדרש וההלכה מלווים את ההיסטוריה של הצטברות מזיקי המחסן והתחלפות מיני המזיקים במשך אלפי השנים האחרונות וכן את ההתייחסות של האדם אליהם.

מזיקי אסמים (חוץ מעכברים) כוללים חרקים, בעיקר זחלים ובוגרים של חיפושיות וזחלים של פרפרים, וכן אקריות -- קבוצה נוספת של פרוקי רגליים -- שהן יותר קטנות, מתחת לסף הראייה הרגיל. החרקים המתפתחים במצברי המזון באים משני מקורות: אלה שהתפתחו בפרי או בזרע של צמחי התרבות הגדלים בשדה והגיעו עם היבול לאסם, והמקור החשוב יותר -- חרקים ואקריות שבית גידולם ומקום התפתחותם העיקרי הוא האסם.

לפי מדרש ההלכה, מתייחסת התורה לאכילת חרקים בפרשת שמיני בספר ויקרא, ומזכירה בתחילה את מיני הארבה המותרים באכילה. ובהמשך, כאשר מוזכרים שרצים (עכבר, לטאה וכדומה) האסורים באכילה, מתייחסים גם לאכילת חרקים החיים בבתי גידול שונים. אלה כוללים מזיקי שדה ומזיקי אסמים.

פורים של אנשי סירקוזהעריכה

Il Purim di Siracusa

ההזמנה לטקס

פורים של אנשי סירקוזה נחוג בי"ח שבט על-ידי יוצאי העיר מסיציליה בפזורה העות'מאנית. האירוע היה בתחילת המאה ה-15 ונקרא 'אִיל פורים דִילוֹס סָארָאחוֹסִיס'. היה מקובל לחגוג את פורים בבית הכנסת "סיציליה הישנה" שבעיר סלוניקי על ידי יהודים שגורשו מהאי האיטלקי המקור: שי סרוגו / ממפרץ סלוניקי למפרץ עכו אתר יד בן צבי

ההיסטוריון Francis Lucrezi כתב במוקד - פורטל יהודי איטליה כתב כי במסגרת התחדשות הפעילות של יהדות דרום איטליה יתקיים באי היפה Ortigia - מושב הקהילה היהודית של זירקוזה בבית הכנסת - רחוב איטליה 88 - טקס לציון החג ביוזמת הארגון Centro Sefardico siciliano ובנוכחות האישים: rabbino Stefano Di Mauro, Ytzhak Ben Avraham.

זהו אחד מחגי הפורים המקומיים, אשר נקבעו בעקבות האירוע ההיסטורי בימי אסתר המלכה ומרדכי היהודי.,אלו מכונים "פורים קטנים".או Mo'adim qetannìm.

מוצא החג לא ידוע (הסבר אחד - ראו להלן) אך כנראה נפוץ יותר בתקופה שלאחר צו הגירוש של 1510, בקרב יהודי סירקיוז, אשר מצאו מקלט בשטחי האימפריה העות'מאנית, בעיקר ביוון. אנו יודעים כי החגיגות לכבוד האירוע המיוחד התקיים בעיקר בסלוניקי, ובעיקר בבית הכנסת בית אהרון 7, והוא מורכב בעיקר על ידי מבקרים יהודים שמקורם בעיירה סיציליאנית, והקים, בין היתר, רק ממשפחה של שם Saragoussi.

כאמור ביום החג ייתקיים טקס חדש ומרשים, במהלך יהיה גם שירים מסורתיים ששרו ב היוונית - כדי ללמוד עוד על סיפור מסתורי ומרתק, כי ראוי להיחקר וידוע.

תאור האירוע באתר הקהילה - במקרה של פורים סירקיוז מסופר על התערבות של אליהו הנביא, שהופיע בחלום לכמה יהודי העיר כדי למנוע את הצגת ספרי תורה, כפי שדרש המלך Saragonasos באיום להריגתם. כמו בסיפור המגילה במקרה שלנו הגבול בין רוע וצדק מוגדר היטב. מרקוס הרע, בוגד, ייענש על אשמתו שלו.

el caso del Purim di Siracusa si narra dell'intervento del profeta Elia che apparì in sogno ad alcuni Ebrei della città per evitare che la presentazione dei sifre Torah, omaggio dovuto al Re Saragonasos, si trasformasse in un eccidio. Come nella narrazione di Ester anche nel nostro caso il confine fra la malvagità e la giustizia è ben definito. Il perfido Marcos, il traditore, verrà punito per la sua stessa colpacomunitaebraicadisiracusa המקור:אתר הקהילה היהודית בסירקוזה

כנס חזון ההתיישבות השניעריכה

כנס-התיישבות-שני

מתוך ראיית חזון עמנו ההולך ומתגשם בדורנו ומתוך צמיחה מהריסות גוש קטיף וצפון השומרון נתכנס אי"ה ביום כ"ב שבט לבירור וחשיבה על חזוננו וייעודנו ולהרמת קול גדול וברור להמשך דרכנו ההתיישבותית והיהודית

אל המעיין המג'נונה של נחל בית העמק. עריכה

  • תמונה 1 – חוצים את הכביש במים
  • תמונה 2 – רגע האמת.
  • תמונה 3 – נסיעה במים כפי שהיא נראית מחלון הנהג
  • תמונה 4- בריכת המעיין והנחל הנובע ממנה
  • תמונה 5- פינת ישיבה ליד הנחל

מאת: שירן שבתאי – "מורשת הגליל"
המעיין הזה באמת מג'נונה, אי אפשר לדעת עד מתי יעלה הרצון מלפניו להזרים את מימיו בשצף קצף ומתי יסגור את העונה ויצא לחופשה עד לפעם הבאה. לכן כדאי לצאת עכשיו כאשר בעקבות הגשמים האחרונים המעיין בשיא שפיעתו.

כי עין יפעם (זה שמו הרשמי) הוא מעיין מכזב. רוצה לומר, נובע “מתי שבא לו״ ומתעתע בבאים לבקרו. זו תופעה קארסטית הנובעת נקווים בדרכם בבריכות תת קרקעיות ופורצים החוצה בפעימה גדולה רק בשעה שהבריכה מתמלאת ולאחר מכן הם פוסקים.

הטיול אל עין מג׳נונה מאפשר לנו התרשמות מנחל קניוני בעל קירות מצוקיים נשגבים והצצה אל החורש ואל כרמי הזיתים של תושבי הכפרים הדרוזים הסמוכים . אנו נסתפק במסלול קצר ואתגרי שמטרתו העליונה היא פריסת הצידנית ליד המעיין, אתגרי על שום מה? על שום שבכדי להגיע למעיין יש להרטיב רגליים ולהתקדם בתוך המים. אי לכך הפך המסלול לחגיגה לבעלי הג'יפים המעדיפים לשלם למוסך דמי תיקון מופרזים בתום כל טיול ובלבד שלא ירטיבו רגליהם אבל גם השפויים בעלי המשפחות ימצאו להם נקודת עצירה לאורך הנחל, יפתחו את הצידנית בצל עצי הזית ויהנו.

איך מגיעים? - הבאים מדרום בכביש 70 מצפינים מצומת יאסיף ופונים אל הכפר ירכא, כבר כאן יש להתגבר על הפיתוי הראשון לעצור במרכז המסחרי הגדול בכניסה אל הכפר ולהמשיך במעלה הכפר לגרעין הכפר העתיק אותו נזהה בקלות בשעה שנמצא עצמנו מנווטים בסמטאות, כאן נמצא קבר המיוחס לחושי הארכי, על שמו נקרא הכפר ירכא, נוותר גם עליו ונמשיך עד בניין המועצה, שם אורב הפיתוי השלישי הקורא לצאת לטייל בסמטאות האוטנטיות של הכפר הדרוזי, להתרשם מן התלבושות המסורתיות ולחפש מציאות, נוותר גם על זה ומרחבת המועצה נפנה שמאלה, ובסוף הרחוב, בבית האחרון - ימינה. כאן כדאי לעבור לנהיגת הילוכים כי הדרך גולשת בשיפוע חד אל ערוצו של נחל בית העמק. המראה המלבב הראשון ממתין לנו בתחתית הערוץ בו חוצים את המים את הכביש והנהגים המופתעים מגלים כי בכדי להמשיך בדרכם עליהם לחצות את המים עם רכבם.

אנו לא נגיע אל הגשר האירי כי כ40 מטר לפני חציית הערוץ יוצאת דרך עפר ימינה, נעלה עליה ונתחיל לנסוע במקביל לערוץ הנחל השוטף כאשר אנחנו נהנים ממראה כרמי הזיתים מימיננו ומזרימת המים משמאלנו בעוד הנהג מתמודד עם השלוליות והבוץ שבדרך. וכאן מגיע רגע האמת בשעה שהדרך נכנסת אל הנחל הזורם.

רובנו נעצור בנקודה הזאת, נגיד לילדים "עד כאן" ונודה למי שהביאנו עד הלום ללא פגע. בעלי הג'יפים יכנסו למים ויצאו בגדה הנגדית ויכנסו בשנית ויצאו

ובכניסה השלישית יתקדמו בתוך הערוץ כשלושים מטר ויצאו אל בריכה יפיפיה, סביבה עשרות ילדים מפזזים (בסופי שבוע) ואם הטמפרטורה בחוץ גבוהה דיה נראה אותם מזנקים בצהלה אל המים הקרירים.

ולסיום, אם כבר שאלתם, מה מקור השם נחל בית העמק? הנחל נקרא על שם סופו בקיבוץ בית העמק שנקרא כך על שום שהוא שוכן במקום בית העמק המקראית המוזכרת ביהושע י"ט, כ"ז , שם מתאר הפסוק את גבול נחלת שבט אשר "ושב מזרח השמש...בית העמק ויצא אל כבול משמאל". למי שלא מכיר את הסביבה מומלץ לצאת לסיור עם מדריך הקש כאן ותגיע לאתר הדרכת טיולים מורשת הגליל - טלפון 0523246827 - באתר לקט הצעות לסיורים נוספים

פרקים בתולדות הישוב:בית חולים שער ציוןעריכה

בעקבות כתבה בעיתון הארץ, אשר בעבר הרחוק נהג לספק מידע מקיף על תולדות ארץ ישראל והיה האכסניה של סופר הישוב היהודי משה סמילנסקי חזרתי לסיפור שמצאתי בכתבי נחום יערי על בית החולים הראשון בארץ ישראל.

משה סמילנסקי סיפר על יפו בסוף המאה ה-19: לא היו מוסדות ציבור: לא בית עם, לא מועדון ואפילו לא ספריה. התחליף למקום כינוס בציבור היהודי נמצא בחצר ח'אן מנולי. המקום נשאר להיות מרכזה של הקהילה היהודית בער עד שהוקמו המרכזים הציבוריים והתרבותיים.

מלבד היות הח'אן מרכז מסחרי היו לו גם תפקידים נוספים. הוא היה הבית שבו המתינו החולים שהובאו ליפו עד שימצא רופא שייבוא לבקר אותם. החולים היו שוכבים על מחצלות נקייות בחצר עד לבוא הרופא, יבדוק את מצבם וירשום את התרופות הדרושות להם. ביפו של אותם הימים היה רק רופא יהודי אחד. והיה אם החולה היה נזקק לאשפוז היה עליו להמתין עד אשר יתפנה מקום בבית החולים הקטן שהיה בעיר - בית חולים שער ציון.

בית החולים היה במבנה שכור עד אשר עבר בשנת 1898 לפאתי יפו לשכונת נוה שלום. פועלו מתואר:"בית החולים ידע עליות וירידות ורק הודות לתרומות מן החוץ לא נסגר. עד הקמתו שימש בית החולים של המיסיון כבית החולים היחיד באזור ומרגע היפתחו שוב לא חזרו יהודים אל בית החולים הנוצרי. החום והעדר תנאים סניטריים גרמו לתפוצה רבה של מחלות שעשו שמות בתושבי העיר וסביבותיה. בית החולים היה תמיד מלא, בעיקר על ידי פועלים שכירי יום מפתח תקווה, מראשון לציון ומעקרון. בקיץ תרנ"ג (1913) פרצה מגפת טיפוס קשה, שהפילה כארבעת אלפים איש ביניהם יהודים. המוסד הוצף חולים, כרע תחת כובד המעמסה ועמד בפני סגירה "לולא חמלו עליו מנהלי העיר וגמרו אומר להלוות איש איש חלקו להנהגתו". המוסד סבל מגירעון כרוני וקריאות לבוא לעזרתו התפרסמו מידי פעם בעיתונות העברית. המקור:אתר בית רוקח

דליה קרפל כתבה בעיתון הארץ מיום 2 בפברואר 2012 הבית במנטה ריי פינת בננה ביץ'
בכתבה היא סיפרה על שכונה שהייתה צמודה לנוה שלום : "יפה נוף הקטנה נכללה ב"נוה שלום יפו". "היום היו קוראים לזה פרויקט על הים", אומר גילר. "לא ידוע על גבולותיה, אבל אני סבור שהיא השטח שמקורו באחוזתו של הקונסול האוסטרי פסקל, שמכר קרקע לחיים שמרלינג (שנטען כי הקים את הבית היהודי הראשון מחוץ לחומת יפו), לקבוצת השלושים 'יפה נוף', לוועד בית החולים שער ציון, וככל הנראה גם לפיינגולד. השטח שהיה מיושב הוא כ-26 דונם, ומצפון לו היה שטח נוסף של כ-13 דונם, המכונה 'הקדש נייגו'. על חלק קטן ממנו היה בנוי בית החולים שער ציון החדש, והשאר נותר ריק".

לדבריו של גילר, יפה נוף היתה למעשה רצועה לאורך חוף הים. "קשה לספור שם את מספר הבתים, אבל אני מעריך שלא היו יותר מ-40, ובנוסף היו בתי פיינגולד ומלון בלה ויסטה. על פי הניירת שבידי משה קאשי, היו שם בשנות הארבעים 29 דירות קטנות ו-11 חנויות. בתחילה קראו למקום יפה נוף, אבל במשך השנים השם נטמע ב'נוה שלום יפו', בדומה לשכונות קטנות של תל אביב שנטמעו בנוה צדק ונוה שלום (מחנה יהודה, שערי אחווה, מחנה יוסף, אוהל משה, שכונת אהרון). אלה היו התארגנויות של קבוצות שבנו לעצמן שכונה קטנה, איש לא זוכר אותן והיום הן רק שמות רחובות במה שאנחנו קוראים נוה צדק.

"ייחודה של יפה נוף היה באקסקלוסיביות שלה, שמקורה במלון הפאר בלה ויסטה, וכמובן - בתי פיינגולד, שהיו מהמפוארים בתקופתם", הוא מוסיף. "מאחר שהיא ישבה על חוף הים היו בסביבה עוד בתי מלון, בתי קפה, חופי רחצה, סנטוריום, בתי מרחץ וכו'".

אקליפטוס בן 100 שנה, ששוה 400 אלף שקלעריכה

Ecaliptus or akiva

העץ העתיק מגדלור - המקומון של אור עקיבא

האיקליפטוס ששווה הרבה: עץ האיקליפטוס המפורסם המצוי בפארק האיקליפטוס באור עקיבא, כבר בן 100, ושוויו מוערך בכ-400 אלף שקלים. את המחיר קבעו מומחים מטעם משרד החקלאות לאחרונה, כשבדקו את העצים היקרים בישראל. האיקליפטוס של אור עקיבא, נמצא ברשימה.

פקיד היערות ממונה על ידי שר החקלאות להוציא לפועל את מטרות פקודת היערות וצו אילנות מוגנים, מפקח מטעם המדינה על טיפול וניהול היערות, המבוצע על ידי הקרן הקיימת לישראל, מאשר את תכניות העבודה ביערות ומפקח על ביצוען, כמו כן מפקח, מנחה ומנהל את נושא הגנת האילנות בכל מדינת ישראל ביער ומחוץ ליער.

בין העצים היקרים בישראל, זאת על פי המומחים, ניתן למצוא את פיקוס השקמה בנתניה, פיקוס השקמה בגן יעקב בתל אביב, אלון התבור בקבר אבא חלפתא ועוד.

אקליפטוס המקור, מצוי בצומת אור עקיבא מזה 100 שנים. העץ הפך לשם דבר בקנה מידה אזורי, ומוכר גם ברחבי המדינה. לפני כשלוש שנים, נדרשו עבודות שיקום בעץ, לאחר שנאכל על ידי טרמיטים.

המקור

כתבי ניוטון:אין להשפיל את היהודים, אבל ? עריכה

Bet hamildash niuton

תערוכה מכתבי היד של ניוטון נפתחה בבית הספרים הלאומי. ממנה עולה חשיבותו בתור מומחה לדת ולא רק בתור חוקר במדעי הטבע. לדברי הכתבה בעיתון הארץ ניוטון השתייך לקבוצה של תיאולוגים שהצליחה בסופו של דבר לשנות את פני הנצרות בכלל ואת יחסה ליהודים בפרט. עד לתקופתו שלטה תפישה של "דוקטרינת העד", לפיה ההשפלה שחוו היהודים לאורך הדורות משמשת הוכחה ניצחת לאמיתות הנצרות. כחלק מרוחות הרנסנס באירופה שבו התיאולוגים לכתבי הקודש, גם לאלה הכתובים בעברית ובקריאה מחודשת הם מעלים תפישה אחרת על מקומו של היהודי בהיסטוריה.

כמובן, "העוקץ" הוא תפישתם רואה ביהודים כמי שתפקידם טרם הסתיים, וכי העם היהודי ישוב לארצו ויתנצר כחלק מהשלבים שיביאו לשובו של ישו.

בשנת 2007 פרופ' ימימה בן מנחם, תערוכה מכתבי היד של ניוטון המצויים בספרייה. באחד הקטעים שתרגמה כתב ניוטון: "ניתן למצוא את הסוד של תחייה מחודשת זו בכל הנביאים: מה שגורם לי לפליאה על שכה מעט מהנוצרים בימינו יכולים למצוא זאת שם. שהרי הם אינם מבינים שהשיבה הסופית של היהודים שהוגלו, כיבוש ארבע המלכויות בידיהם והקמת מלכות צדק פורחת ביום הדין היא היא נבואת הסוד. לו הבינו, היו מוצאים זאת בכל הנביאים הכותבים על אחרית הימים (...) קץ הבכי והתלאות, שיבת השבייה היהודית אשר תקים מלכות נצחית ומשגשגת, פריחת עצמות הצדיקים כדשא, ומשפטם של הפושעים שתולעתם לא תמות".


יזמים עתידייםעריכה

באתר הפייסבוק של שר התחבורה מובאים היזמים הבאים:

שימושון: איך להתכונן לדייטעריכה

(מתוך "עולם קטן")

From olam hadash


בהצלחה

חדש: שרות המפות הממשלתיעריכה

Serut mapot memsalti

מפת קדומים האתר מחייב הרשמה לשם קבלת הפירוטים (השכבות)

ניתן לקבל:

  • חיתוך על ידי צורה
  • חיתוך על ידי חיץ
  • מדידת נקודה, קו, מצולע
  • נתונים סטטיסטיים לכתובת
  • חיפוש תוכנית בניין עיר
  • איתור כתובת לפי גוש/חלקה
  • איתור גוש/חלקה לפי כתובת
  • חיפוש קווי אוטובוס - לוח זמנים מפורט ומיקום תחנות הביניים

מחייב הרשמה מראש.

שימושון: הפקת נסח מהטאבו on lineעריכה

אפשר לקבל באופן מיידי נסח על רכוש בטאבו (וכנראה שרותים נוספים) תמורת 10 ש"ח

אתר משפר המשפטים

עיצה:שימוש בטלפון סלולריעריכה

(לא נבדק ולא אומת ובכל זאת כדאי לשים לב)
היזהרו!

זאת הייתה תאונה מוזרה ביותר !

אני נוהג לעשות זאת לעתים קרובות....אני חושב שלא אעשה זאת יותר !

לפני מס' ימים מישהו טען טלפון נייד. כאשר הטלפון הנטען צלצל - הוא ענה, מבלי לנתק את הטעינה.


לאחר מס' שניות, החשמל זרם לתוך הנייד והאדם הצעיר נזרק ארצה בחוזקה ובחבטה עצומה.

הוריו מיהרו לחדר ומצאו אותו מחוסר הכרה, פעימות לב חלשות ואצבעות שרופות..


הוא הוחש לבית החולים הקרוב - אך שם נקבע מותו.

טלפונים ניידים הם "המצאת המאה",


אך צריכים להיות מודעים לעובדה, שהם יכולים גם להיות מסוכנים מאד!

לעולם אל תשתמשו בטלפון הנייד כאשר הוא מחובר למטען חשמלי !!

העבירו הודעה זו לכל האנשים, אשר חייהם יקרים לכם!



ויקי-קדומים לשנת תשע"געריכה

ויקי-קדומים לשנת תשע"בעריכה

ספר במדבר

ספר ויקרא

ספר שמות

ספר בראשית


שגיאת ציטוט: קיימים תגי <ref>, אך לא נמצא תג <references/>

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.