FANDOM


Vista dal Monte Scopus al Jerusalem 1

מבט מהר הצופים להר הבית - וְשָׁמַעְתָּ אֶל-תְּחִנַּת עַבְדְּךָ, וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יִתְפַּלְלוּ, אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה; וְאַתָּה תִּשְׁמַע אֶל-מְקוֹם שִׁבְתְּךָ, אֶל-הַשָּׁמַיִם, וְשָׁמַעְתָּ, וְסָלָחְתָּ מתפילת שלמה המלך (ספר מלכים א',ח',ו')

עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל

ברכת שנה טובה מראש מועצת קדומיםעריכה

Shana tova kdumim

תעודת הוקרה לצוות המועצה

השבוע נערך טקס חלוקת "פרס ניהול כספי תקין" לשנת 2010. לראשונה מזה שנים רבות שקדומים נמנתה על הרשויות המקבלות.

ראש המועצה, חננאל דורני, ברך לשנה החדשה וכתב: נמשיך לשרת את הציבור באחריות ובמסירות, בברכת כתיבה וחתימה טובה,

אוחילה - מתפילת ראש השנהעריכה

אוחילה-מלווה מלכה עם הלל פלאי- Melaveh Malkah with Hillel Paley06:39

אוחילה-מלווה מלכה עם הלל פלאי- Melaveh Malkah with Hillel Paley

אוחילה-מלווה מלכה עם הלל פלאי- לשנה טובה תכתבו ותחתמו לאלתר לחיים טובים

צולם באגף המוסיקלי בבית זכרון מנחם המשרת ילדים חולי סרטן ובני משפחותיהם

לדוד ה' אורי וישעיעריכה

מוקדש למחנך ולמורה אברהם זלקין
המקור: אברהם זלקין, על הוראת מזמור כ"ז לדוד ה' אורי וישעי[1]

פרק כ"ז נאמר בבתי הכנסת של הספרדים, יחד עם פרקי תהילים אחרים, בין מנחה למעריב, בכל יום. התייחד בקהילות האשכנזים לימי הרחמים והסליחות, מראש חודש אלול עד להושנע רבא - מעין "שיר של יום" - ונאמר פעמיים בכל יום לאחר התפילה בשחרית ןבמנחה או במעריב.

ש"י עגנון הביא בספרו "ימים נוראים" את האמור בסדור ר׳ שבתאי מראשקוב (לעמבערג תרכ״ו): ״מזמור זה יש בו י״ג שמות הוי״ה ולכך אומרים אותו מראש חודש אלול. שמראש חודש אלול נפתחים י״ג מכילין (=מידות) של רחמים, והם מתגלים ומאירים למטה, ועל־ידי אמירת המזמור יכולין לבטל מעליגו כל המקטרגים לפגי בית־דין של מעלה״.

הבקשה של פרק כן והשאלה שבו אחת היא: ״ אחת שאלתי מאת ה׳ אותה אבקש״. לבקש פניו, ולחזור לבקש פניו, ללא הסתר פנים, לבלתי היות נטוי וגטוש, לראות בטוב ה' בארץ חיים ולקוות אליו קיווי אחר קיווי כתכלית ולא כאמצעי — זו הבקשה במידת הרחמים. בקשת הפנים המתמדת טעונה חיזוק הלב, והיא עצמה תוצאה של חיזוק הלב על ידי האדם כפעולה מקדימה, ואימוצו על־ידי הקב״ה יי כפעולה משלימה.

בקשת החיים הגדולה, שי״ג מכילין של רחמים באים לחןקה, אין לבקש ולקבל בדין. בימי הרחמים והסליחות מבקש האדם בקשות גדולות וקטגות. מהן הקשורות בפרנסתו ופרנסת אנשי ביתו, בבריאותו ובבריאות אגשי ביתו. תכלית האמירה של פרק כז אמור וחזור ואמור, באה לעורר בקשותינו לבקשה גדולה, שמעבר לה אין עוד:
אַחַת, שָׁאַלְתִּי מֵאֵת-ה'-- אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ: שִׁבְתִּי בְּבֵית-ה', כָּל-יְמֵי חַיַּי; לַחֲזוֹת

ספורנו פירש (ויגיציאה שם״ו, למדון תשי״ג):
אורי — במשהו אותו ע״י שמואל.
וישעי — מן הארי והחב וגלית,
צרי ואויבי — פלשתים וזולתם,
יסתירני — בבוא עמלק על צקלג,
ירום ראשי — על הגשורי והעמלקי והגריזי,
בי אבי ואמי עזבוני — אחר הנעורים,
וה׳ יאספני — אליו לחסות תחת כנפיו כאב את בן ירצה,
בנפש צרי — המסיתים את שאול עלי,
עדי שקר — שאמרו הנה דוד מבקש רעתד,
ויפח חמם — ושאול בחמס היה מתן פח לרגלי ולוכד אותי בו באומרו ״שוב בני כי לא ארע לך׳
בארז חיים — בארז ישראל.


על תפילת עלינו לשבחעריכה

מוקדש למחנך ולמורה חיים צבי אנוך
המקור: חיים צבי אנוך, "עלינו לשבח" וברכות מלכויות [2] בספר "עמק הבכה", אשר חיבר רופא יהודי, יוסף הכהן, בשנת 1550, הובא סיפור קצר הקשור לתפיל עלינו לשבח. המחבר חי באיטליה, בה הונהג לקרוא מתוך סיפרו בתשעה באב. הוא הגיע לאיטליה מצרפת לאחר שמשפחתו גורשה מספרד בשנת 1492 - גירוש ספרד.

לתפילת "עלינו לשבח" יש נוסח מלא יותר. היה קיים בנוסח זה משפט שהושמט ממנו:

...שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל־המונם, שהם משתחוים להבל וריק ומתפללים אל אל לא יושיע, (יפסיק מעט, וכשיאמר ״ואנחנו משתחוים״ יכרע כל גופו) ואנחנו משהחוים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא,...


על קטע זה ידועים הפרטים הבאים: בשנת 1399 העיד יהודי מומר באוזני מנהיגי הכנסייה הנוצרית, שהיהודים מבזים בתפילת "עלינו" את ישו הנוצרי בכנותם אותו "ריק" ! הכיצד ? אותו רשע שהיה לו "ראש יהודי" הסבר כי דבר הבזיון נאמר רק ברמיזה שכן בגימטריא ריק = ישו = 316.

הביטוי "הבל וריק" מקורו מישעיהו הנביא :"וּמִצְרַיִם, הֶבֶל וָרִיק יַעְזֹרוּ; לָכֵן קָרָאתִי לָזֹאת, רַהַב הֵם שָׁבֶת" [3] כאשר הנביא גוער על עם ישראל המבקשים בעת צרה עזרה אצל מצרים במקום לבטוח בה', לאמור על מצרים :"...לֹא לְעֵזֶר וְלֹא לְהוֹעִיל, כִּי לְבֹשֶׁת וְגַם-לְחֶרְפָּה" (שם,ה'). אתם סומכים על מצרים והם כמו "כדור נפוח, המרשים בנפחו ומתנפץ בנכל. הוא הציע למורה לסכם:""הבל וריק" נאמר, כאשר מגיעים ממצב התרשמות על קיום כח וגבורה אל האכזבה בגלל חוסר ערך וחוסר ישע !

בקיצור, המונחים מוכרים זמן רב לפני בואו של "אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ" - שוב, אולי המומר יגלה גם כאן רמז !

מפסוקים אחדים בספר ישעיהו אפשר חעמוד על מקורה הקדום של התפילה.

  • "לְמַעַן יֵדְעוּ, מִמִּזְרַח-שֶׁמֶשׁ וּמִמַּעֲרָבָה, כִּי-אֶפֶס, בִּלְעָדָי: אֲנִי ה', וְאֵין עוֹד" [4]
  • "אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶרֶץ, וְאָדָם עָלֶיהָ בָרָאתִי; אֲנִי, יָדַי נָטוּ שָׁמַיִם, וְכָל-צְבָאָם, צִוֵּיתִי"[5]
  • " אָכֵן, אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר--אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, מוֹשִׁיעַ"[6]
  • "כִּי כֹה אָמַר-ה' בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם הוּא הָאֱלֹהִים, יֹצֵר הָאָרֶץ וְעֹשָׂהּ ... אֲנִי ה', וְאֵין עוֹד"[7]
  • "בִּי נִשְׁבַּעְתִּי--יָצָא מִפִּי צְדָקָה דָּבָר, וְלֹא יָשׁוּב: כִּי-לִי תִּכְרַע כָּל-בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל-לָשׁוֹן[8]

דמיון רב יש בין הביטויים שבהם השתמש הנביא לבין אלו הכלולים בתפילה.

על מחבר התפילה יש דעות אחדות:

  1. יהושע בן נון חיבר את התפילה.
  2. דעה אחרת: אנשי הכנסת הגדולה.
  3. משה מנדלסון סבר כי בזמן שבית המקדש היה קיים שכן נאמר בה:"ואנחנו כורעים ומשתחים" - וזה קרה בבית המקדש.

לסיכום, רעיונו העיקרי של תפילת "עלינו, הוא עתיק יומין, הוא מובע בתנ"ך ! זה הרעיון של "אמונת אמת" באל אחד שהוא בורא עולם, וכל אמונה אחרת היא אמונת שווא. בעלי אמונת השווא ("גויי הארצות") נדרשים להגיע - ואף יגיעו - אל אמונת האמת (אמונת ישראל) וככל שאמונת הנוצרים סוטה מאמונת ישראל באל אחד ("אני ה' ואין עוד") חל תוכן התפילה וחלים דברי התנ"ך, כמובן גם עליה  !

פירסום: אסופת מאמרי כנס עיר דוד וירושלים הקדומהעריכה

כנס מחקרי עיר דוד ה-1201:52

כנס מחקרי עיר דוד ה-12

כנס מחקרי עיר דוד ה-12

בחודש ספטמבר 2011 התקיים כנס מחקרי עיר דוד שהיה הכנס הארכיאולוגי הגדול ביותר בארץ. בכנס שהתקיים בשבוע שעבר השתתפו כ-1,600 איש.

עתה פורסם אוסף המאמרים המהווים גרסא מורחבת של מרבית ההרצאות שניתנו בכנס. כנס זה משמש במה מרכזית להצגת החידושים העדכניים ביותר במחקר ירושלים הקדומה וכן סקירה על המתרחש במחקר הארכיאולוגי בירושלים. באוסף הוא בעריכת ד"ר אייל מירון.


ראו כאן:כנס מחקרי עיר דוד 2011

דרך דיפנבייקר ברכס משלטים עריכה

מאת:שירן שבתאי – "מורשת הגליל"

Mireshet hagalil

משלט 10 – תצפית על הכביש לכוון לטרון. (צילם: שבתאי שירן)

באב אל וואד - יפה ירקוני06:17

באב אל וואד - יפה ירקוני

באב אל וואד - יפה ירקוני - הקש על החץ והאזן

בשבוע הזכרון ליצחק רבין ז"ל נסייר בדרך לירושלים בעקבות קרבות חטיבת הראל, שרבין היה מפקדה ונפתח בשירו בין האלמוות של חיים גורי

באב אל וואד,
לנצח זכור נא את שמותינו,
שיירות פרצו בדרך אל העיר...

והשיר מסתיים בצוואת הנופלים....

יום אביב יבוא ורקפות תפרחנה,
אודם כלנית בהר ובמורד.
זה אשר ילך בדרך שהלכנו
אל ישכח אותנו, אותנו באב אל וואד.

נלך אם כך בדרך בה הלכו, לא בוואדי עצמו אלא באחד משני הרכסים השולט עליו, רכס משלטים. רק משם ניתן להבין את עצמת המאמץ לשמירת הדרך.

ראשיתו של המסלול באנדרטת פורצי הדרך לירושלים. האנדרטה עשויה בסיס בטון שממנו יוצאים שישה מוטות מתכת, המסמלים את הפריצה לעבר ירושלים במלחמת העצמאות. היא מעוצבת בדמות אצבעות, המצביעות על הכיוון לבירה.. מכאן יש תצפית נוף לעבר שפלת החוף וגוש דן. דרך העפר המסומנת מטפסת בגדה הדרומית של נחל יתלה אל דרך רכס המשלטים. תצפית אל נחל יתלה מסבירה יותר מכל את מאבק הגופים הירוקים למנוע את הפגיעה הסביבתית הקשה המתוכננת במסגרת פרויקט מסילת הברזל החדשה לירושלים. עוד קילומטר והדרך מגיעה לפינת ישיבה שם נצבו בעבר שרידי משוריינים מימי מלחמת העצמאות. המשורינים אינם, נותרו השלטים.

נמשיך בדרך דיפנבייקר, הקרויה על שמו של ג'ון דיפנבייקר, ידיד ישראל שהיה ראש ממשלת קנדה בשנים 1963-1957.אנו נכנסים, למעשה, למתחם יערות נווה אילן-החמישה והכפירה ולגן לאומי הרי יהודה. בהמשך הדרך כדאי לעצור באחת מן הנקודות הצופות לכביש שער הגייא המתפתל כנחש תחתינו. תצפית כזו ממחישה את חשיבותו האסטרטגית של הרכס ואת קשיי הכיבוש שלו יותר מכל הרצאה או כתבה.

נתקדם הלאה אל משלט 7, נחלוף ביער לזכרו של זבולון המר, שר חינוך לשעבר בממשלת ישראל. לוחמי חטיבת "הראל" כבשו את המשלט מידי כוחות "צבא ההצלה" של קאוקג'י ב-11 במאי 1948. יומיים לאחר מכן ניסו הערבים לכבוש את המקום מחדש, אך נסוגו לאחר קרב קשה.

נעבור דרך משלט 8, אל יעדנו הבא - משלט 10. במלחמת העצמאות ולאחריה, עד מלחמת ששת הימים ניצב כאן משלט ישראלי שתפס עמדה מול "רכס התותחים" הירדני שבאזור לטרון. נמשיך בדרך ונגיע לצומת. הדרך ימינה - אל פארק איילון-קנדה חסומה בהמשך עקב עבודות הרכבת , לכן נפנה שמאלה לכוון שער הגיא.

בפניה נעבור ליד מבנה ולידו בור מים, המבנה שימש לשמירת הדרך מיפו לירושלים בתקופה העותומנית. כאן מסתיים הטיול שלנו הקצר באורכו (כ 10 ק"מ) אך עמוס בתכניו, נגיע אל חלקה האחורי של תחנת הדלק "פז" בשער הגיא ממנה נצא לכביש מס' 1 לכוון ת"א. כיצד מגיעים?

נוסעים בכביש מס' 1 מירושלים לכוון ת"א, לפני צומת שורש, יש שילוט כניסה לאנדרטה. המסלול מתאים לכל רכב.

טיולים בעקבות המורשת היהודית ניתן לעשות עם שבתאי שירן 0523246827 www.מורשתהגליל.com

ראו גם: על שער הגיא

תחיית הציונות בקרב יהדות איטליהעריכה

Leo levy

ליאו לוי היה פעיל בתנועה הציונית האיטלקית וארגן את "מחנות קיץ" אשר תרמו לחיזוק היהדות והציונות בקרב הצעירים היהודיים. בישראל הוקר פועלו בתור מוסיקולוג שהתמחה בהקלטת "ניגונים ליתורגים" של יהודי ארצות אגן הים התיכון בכלל ויהדות איטליה בפרט וחקר את מוצאם.

יוחנה לוי בתו של דר' לאו לוי כתבה על משפחתה ובין השאר עסקה בתחייה הציונית של יהדות איטליה בין שתי מלחמות עולם. תחיה, אשר הביא לארץ ישראל את עולי איטליה הראשונים לריכוזיהם: ירושלים, רמת גן, שדה אליהו וקבוצת יבנה.

במאמר היא מתארת את "מחנות הקיץ", אשר סללו את הדרך מיהדות איטליה המתבוללת לארץ ישראל. בין השאר היא כתבה:
ליאו לוי יחד עם אנג‘לו דה פאנו, בשנת 1931 יזם והקים את הקמפג‘ו -מחנה הקיץ המיתולוגי בקרב יהודי איטליה לצעירים, שהתקיים אל מול היופי וההוד שבהרי האלפים. נערכו בו טיולים ארוכים, בשאיפה לקיום מצוות והקנית השפה העברית, במגמה ציונית חלוצית יהודית .

למחנות באו צעירים מכל רחבי איטליה לחוות באופן מעשי יהדות ולספוג ציונות. רבים מהאיטלקים העולים בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים חבים לאבי את היותם יהודים שומרי מצוות בארץ, מודים ומעריכים את פעלו זה, וזוכרים את ליאו לוי בתודה. כשהגיעו ימים קשים בשנת 1938 עם החלת חוקי הגזע באיטליה, רבים מהם בחרו לעלות לישראל. וכך אמר אבי "לולא דה פאנו לא הייתי מגיע לרעיון של קמפג‘ו,בתנועה שצמחה ממנו היה הרבה מהכשרתו וחינוכו של מורנו זה.

Pedregis

פדרצ‘ס-מקום הקמפג‘ו הראשון בשנת 1931

הקמפג‘י הראשונים בשנות השלושים התקיימו בבתים גדולים של איכרים כולם גרו יחד ואכלו במשותף. את כל הפעילות בקמפגו ביצעו באי הקמפג‘ו ללא אנשים מבחוץ. מספר הבאים לקמפג‘ו גדל מידי שנה. לקמפג‘ו הראשון היגיע כ-15-20 איש במחנה השני והשלישי גדל מאוד מספרם עם פרסומו בקרב הצעירים והוא המשיך לפעול באופן עצמאי ללא תמיכה, בבסיסו התקימו בו טיולים בהרים לצד לימוד עברית, יהדות, והתקרבות לציונות .הבאים בשעריו שהיו ממשפחות מתבוללות נחשפו לראשונה לרעיונות אלו והתקרבו דרך חוויות הקמפג‘ו ליהדות .אכלו כשר, התפללו ,תפילה קצרה אמנם ,למדו תורה ותנ"ך ,שמרו שבת כהלכתה גם אם בבית הוריהם לא עשו כן. לפי עדויות רבות בכתב ובע"פ. היה ליאו לוי הרוח החיה של הקמפג‘ו- פרי יצירתו, שהתקיים במסירות ובהתלהבות שנה אחר שנה. לקמפגו הראשון חיבר ליאו לוי המנון מיוחד ואת עיתון המחנה שנקרא כחול לבן, עיטר בסמל של מכוש ומגן דוד,אחרי הקמפג‘ו כתב בעיתון כך: "רק אז אפשר יהיה לחזור ליהדות בריאה כשבמגרשי הטניס ובשדות הסקי ימצא אחוז גבוה לא רק של בני דת יהודים מתבוללים אלא של יהודים בעלי הכרה, ובמקום להחרים את ענפי הספורט הניתנים לפעילות מבלי לחלל את השבת ידעו להופיע מול המתבוללים הלועגים להם...הם יוכיחו במעשיהם ששומר המצוות אינו מחוץ לזמנו... והתורה היא נצחית....דרך חיים קדושה לכל מעשי האדם"

אלפונסו פצ‘יפיצ‘י שהשתתף בקמפג‘ו הראשון בשנת 1931 ראה בסיפוק רב איך רעיונותיו לובשים עור וגידים ובאים לידי ביצוע. לאחר הקמפגו השני אמר פצ‘יפיצ‘י כי הוא נחל הצלחה מליאה כזאת שלא היה מן הנמנע לקוות ליותר,הייתה נוכחות של ספר תורה, והיתה כמות מסוימת של כללי חיים ע"פ התורה.

הקמפג‘ו התקיים מידי שנה עד 1939 והתחדש בשנת 1946 כשהוא סוחף עימו צעירים רבים, בשנה זו נקלטו 150 צעירים וצעירות רבים שניצלו בשואה. פגישתם היתה מעורבת בהתרגשות רבה ומיוחדת. הקמפג‘ו שחיוניותו נשאבה מנוף בראשית של האלפים היה גם כר נרחב ופורה לויכוחים אידיאולוגים, שנמשכו מעל דפי העיתונות היהודית, ובמשך השנים בין מחנה אחד למשנהו התקימו חוגים ללימוד והעמקת הידע ביהדות בקהילות שמספרם היה רב:כמו מילאנו, פירנצה, רומא. השהות בקמפג‘ו בתנאים השונים מחיי הבורגנות של היהודים בביתם יצרה גם קשרים חברתיים וכדברי ליאו לוי ”כל הפעילות סביב הקמפג‘ו יצרה מעין תנועת נוער שבה המעבר מחיים דתיים ללא דתיים ולהיפך הוא מעבר דו-סתרי הווה אומר בניגוד לעזיבת המצוות של הדור הצעיר היה גם מעבר מהתבוללות ליהדות".

ליל המדענים במכון ויצמן עריכה

ערב מדע לקהל הרחב המתקיים אחת לשנה בסתיו בסמוך ליום השוויון בסוף חודש ספטמבר. השנה יתקיים האירוע ביום ה' כג' אלול תשע"א , 22.9.11 בין השעות 17:00-22:00 ברחבי מכון ויצמן למדע. בערב זה נפתחות מעבדות לביקור מודרך של הקהל הרחב. בנוסף לכך נפתחים גם חדרי תצוגה כגון התיאטרון המולקולארי, מטוטלת פוקו ואחרים. גן המדע נפתח בשעות הערב לפעילות לילית מיוחדת – והכל ללא תשלום!

האירוע מתקיים מאז 2006 כחלק מפעילות מקבילה בכל מוזיאוני המדע ומרבית מוסדות המחקר האוניברסיטאיים בישראל. הכניסה חופשית!

Macon waizman1

מגזין "עולם קטן" לצעיריםעריכה

מגזין "עולם קטן" לצעירים - המכנה עצמו :עיתון הנוער הדתי של ישראל" הודיע כי הוא מחדש "פנים" ומעתה יישלח למינויים. בהודעה נאמר:"אחרי שש שנים בבית הכנסת, הגיע הזמן לחזק את הקשר".
הוא יכלול 68 עמודי צבע מלאים בכתבות הכי עדכניות, בטורים הכי אישיים, במדורים הכי מהפכנים, המאמרים הכי ערכיים, בשו"תים הכי ישירים.
תרבות, סיפורים, ידע, ספורט, צרכנות צעירה
ועוד הרבה הפתעות

הנה הקישור להרשמה.

הקש להרשמה לקבלת העיתון


תמונה פנורמית של הכול המערביעריכה

נא לא לשים לב לכותרות המופיעות בתחילת הקישור - הקישור יוביל ישירות לכותל המערבי

הקש וצפה במבט פונרמי של הכותל המערבי

"יש לי שנה טובה"עריכה

Ies li shana tova

כתבה בעלון לשבת "ראש יהודי"



יש לי שנה טובה הוא משחק קלפים - לפתיחות. למבוגרים צעירים ברוחם, ולצעירים עם הבנה בוגרת. להתחלות המלוות בהתחדשות, התרגשות. להכרות, יצירת קשר, עומק ואינטימיות במשפחה ובחברה. לבירור עצמי, לתיאום ציפיות, להתכווננות בתפילה. לחוויה, משחק, סדנא וטיפול.
ערכת הקלפים החדשה "יש לי שנה טובה" מתאימה לחגי תשרי , למשפחה ,ליצירת תקשורת אישית ובין דורית , להעמקת קשר ושיח פתוח בין המשתתפים. את הערכה יצרה רות ונטורה אמנית המתגוררת במושב מעון בהר חברון ועוסקת ביצירתיות אמנות וצמיחה .

(גילוי נאות:רות ונטורה היא כלתי)

ליצירת קשר הקש כאן


הערות שולייםעריכה

  1. חיים חמיאל, מאסף לעניני חינוך והוראה ט', ימים נוראים א', המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית, ירושלים, תשכ"ח
  2. חיים חמיאל, מאסף לעניני חינוך והוראה ט', ימים נוראים א', המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית, ירושלים, תשכ"ח
  3. ל',ז,
  4. מ"ה,ו'
  5. שם,י"ב
  6. שם,ט"ו
  7. שם,י"ח
  8. שם,כ"ג

ויקי-קדומים לשנת תשע"אעריכה

ויקי-קדומים לשנת תשע"בעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. חיים חמיאל, מאסף לעניני חינוך והוראה ט', ימים נוראים א', המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית, ירושלים, תשכ"ח
  2. חיים חמיאל, מאסף לעניני חינוך והוראה ט', ימים נוראים א', המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית, ירושלים, תשכ"ח
  3. ל',ז,
  4. מ"ה,ו'
  5. שם,י"ב
  6. שם,ט"ו
  7. שם,י"ח
  8. שם,כ"ג

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.