ויקי-קדומים לשבוע פרשת חיי שרה

מאתר האינטרנט של קדומים

עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל קוראים נכבדים ! נשמח להערות על העלון, נודה לכם אם תכתבו אותן בסוף העלון בפרק המכונה: הערה, לאחר הכתיבה הקישו "פרסם תגובה" כמובן, אגיב על כך אם יהיה לי מה לומר. בכל מקרה, טוב שהקוראים יידעו שבערך יש פרטים הטעונים השלמה והבהרה. כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי. אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה על כך מטה והתוכן יימחק מייד

אלוני ממרא אתר ישיבת שבי חברון

"אשל אברהם" בשנת 1900 - ויקישיתוף

השבת נזכיר את מערת המכפלה, המערה שקנה אברהם אבינו על מנת לקבור שרה אשתו. נזכיר אתר נוסף בחברון, אשר נמנעת מיהודים גישה אליו והוא ממרא.
אֵלוֹנֵי מַמְרֵא מזוהה במתחם עתיק מהתקופה הרומית, שני ק"מ צפונית-מערבית לחברון בדרך ליישוב היהודי קרית ארבע. בשנת 1997, בעקבות הסכם חברון, הועבר המקום לשליטת הפלשתינאים ואין לגשת אליו ללא אישור צה"ל. היהודים קראו למקום "אהל אברהם". על פי המסורת אברהם אבינו נטה כאן את אהלו והקביל את פני שלושת המלאכים, כפי שכתוב בספר בראשית:"וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא ישֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם"(י"ח,א'). אברהם אבינו בנה באלוני ממרא מזבח לה', כפי שנאמר:"וַיֶּאֱהַל אַבְרָם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן וַיִּבֶן-שָׁם מִזְבֵּחַ לַה'"(י"ג,י"ח). אתר שבי חברון כתב:" והמקום בו לפי המסורת התרחשה ברית בין הבתרים וברית המילה של אברהם אבינו".

השם ממרא היה שם משפחה. "מַמְרֵא", שהיה בן בריתו של אברהם במלחמה נגד חמשת המלכים, כפי שאומר אברהם בשובו מהמלחמה :"בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם".(י"ד,כ"ד). צבי אילן כתב כי "יש הסוברים כי החה אחד מרבעיה של העיר הקדומה, שהיו בה ארבע רבעים ןלכן נקראה: קרית ארבע.

בתקופת חז"ל התקיים ליד מקדש האלון שבחברון יריד שנתי, שבו מכרו בּוֹטְנָה שהיא אֵלון (פִיסְטוּק). בתלמוד הירושלמי נחשב היריד לעבודה זרה. שרידי עץ האלון נזכרים עד למאה ה-6. לאחר מכן עברה המסורת לעץ אלון אחר באיזור חברון ליד הכנסייה הרוסית, במערב העיר - שם מראים את אשל אברהם.

בג' מרחשון תשע"א דיווח שלמה פיוטרקובסקי באתר ערוץ שבע שיהודים זכו לבקר במקום. הסתבר כי המקום נשמר, אך בניגוד להסכמים ליהודים אין זכות ביקור במקום.

• עוד על פרשת חיי שרה קרא כאן - 15 דברי תורה

פירוט הערכים על חברון והקישורים אליהם ומפת חברון בהווה הקש כאן - צפה וקרא

שידוכים

מאת: צבי אלפר עוד משיריו באתר זה
לכבוד מעשה שידוכים מוצלח, ברכתנו ליצחק אבינו ורבקה אמנו לכבוד יום כלולותיהם. להלן שלושה השירים העוסקים בזיווג מוצלח.

Rebecca Meets Isaac by the Way, c. 1896-1902, by James Jacques Joseph Tissot (French, 1836-1902)

"וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה, לִפְנוֹת עָרֶב; וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא, וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים. " ספר בראשית, כ"ד, ס"ג - תחריט מנחושת מאת גוסטב דורא

אֵשֶׁת הַבְּרִית

לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ.
בְּהַגִּיעוֹ לְפִרְקוֹ יְבַקֵּשׁ אֶת אֵשֶׁת חֵיקוֹ
אוֹתָהּ הוֹעִיד לוֹ אֱלֹקִים
לִבְנוֹת אֶת בֵּיתוֹ, לְהַשְׁלִים חֶסְרוֹנוֹ,
לִהְיוֹת אִישׁ תָּמִים.
מִי תִּהְיֶה אֵשֶׁת הַבְּרִית
עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ תָּמִיד?
                        

נְשָׁמוֹת תּוֹאֲמוֹת

בָּרוּךְ הַמְזַוֵּג זִוּוּגִים
בּוֹרֵא נְשָׁמוֹת וּמְצָרְפָן.
הִנֵּה בָּא יוֹם הַכְּלוּלוֹת
נְשָׁמוֹת טְהוֹרוֹת יַחְדָּיו חוֹבְרוֹת.

מִן הַשָּׁמַיִם הוֹעִידוּ אֶתְכֶם, הַשְּׁנַיִם
לַהֲלוֹךְ יַחְדָּיו בְּמִשְׁעוֹלֵי הַחַיִּים
לִבְנוֹת בִּנְיַן עֲדֵי- עַד.
לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם בָּדָד.

חוּט שֶׁל חֶסֶד מָשׁוּךְ עֲלֵיכֶם
צְנִיעוּת וְעֶדְנָה.
לַכֹּל תַּעַזְרוּ בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה,
אוֹתוֹ חִיּוּךְ, אוֹתוֹ מְאוֹר פָּנִים
נוֹעַדְתֶּם זֶה לַזֶּה
לִפְנֵי יוֹם הָאַרְבָּעִים.

בְּשִׂמְחַת הוֹדָיָה וּתְפִלָּה
צְאוּ לְמַסַּע הַחַיִּים הַנִּפְלָא,
הַמְשִׁיכוּ בְּעֹז אֶת הַמַּנְגִּינָה.
תִּשְׁרֶה הַשְּׁכִינָה בְּמַעֲשֵׂי יְדֵיכֶם,
ה' יִבְנֶה בֵּיתְכֶם לְתִפְאָרָה,
בַּיִת שֶׁל אַהֲבַת הַבְּרִיּוֹת
וְאַהֲבַת הַתּוֹרָה.
הֶעָנָן, הַנֵּר וְהָעִסָּה
בְּתֹם נְעוּרִים וֶאֱמוּנָה גְּדוֹלָה
נִקְשַׁרְתֶּם בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה
בֵּינֵיכֶם הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה.
הֶעָנָן כְּבָר קָשׁוּר,
הַנֵּר עַל שֻׁלְחַנְכֶם כְּבָר דּוֹלֵק,
עִסַּתְכֶם מְבֹרֶכֶת.

רִבְקָה, אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה!
אָהָלְכֶם – אָהֳלָהּ שֶׁל תּוֹרָה,
אֹהֶל שֶׁל חֶסֶד וְשִׂמְחָה,
וְתוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה וְאַחֲוָה.

הֶעָנָן, הַנֵּר וְהָעִסָּה

בְּתֹם נְעוּרִים וֶאֱמוּנָה גְּדוֹלָה
נִקְשַׁרְתֶּם בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה
בֵּינֵיכֶם הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה.
הֶעָנָן כְּבָר קָשׁוּר,
הַנֵּר עַל שֻׁלְחַנְכֶם כְּבָר דּוֹלֵק,
עִסַּתְכֶם מְבֹרֶכֶת.

רִבְקָה, אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה!
אָהָלְכֶם – אָהֳלָהּ שֶׁל תּוֹרָה,
אֹהֶל שֶׁל חֶסֶד וְשִׂמְחָה,
וְתוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה וְאַחֲוָה.

להקפיד על משפחה טובה

הרב שמואל אליהו כתב בקול צופייך של השבת:
"וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ: כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק".

בשו"ע (אבן העזר ב ו) מובאת ההלכה שאומרת להקפיד על משפחה טובה. "לעולם ישתדל אדם לישא בת תלמיד חכם ולהשיא בתו לתלמיד חכם. לא מצא בת תלמיד חכם, ישא בת גדולי הדור, לא מצא בת גדולי הדור, ישא בת ראשי כנסיות. לא מצא בת ראשי כנסיות, ישא בת גבאי צדקה. לא מצא בת גבאי צדקה, ישא בת מלמדי תינוקות ואל ישיא בתו לעם הארץ".

שמא תשאל איך לקח אברהם אשה לבנו שאביה עם הארץ גמור. ולא עוד אלא שהיה רשע גמור. ובודאי הסיבה היא שהמעלות של רבקה היו כל כך גדולות שהם האפילו על החסרון של אבא שלה. על כן כתוב "ישתדל". העיקר שהיה חשוב לאברהם שלא יקח בנו אשה מבנות כנען. התקלל על ידי נח להיות ארור. ואף על פי שהיו ענר אשכול וממרא בעלי ברית אברהם – הוא לא נשא את בנותיהם כי הם מזרע ארור.

ובאמת זרעו של חם וכנען היו עבדים במשך כל ההסטוריה עד לפני מאה שנה בכל העולם. תוצאה של קללת נח לחם ולזרעו. אברהם שידע את העתיד לא רצה שבנו יתחבר לזרע מקולל כזה למרות שבאותו דור הם היו נראים בסדר גמור.

וכך כותב השו"ע (אבן העזר - סימן ב) "לא ישא אדם אשה שיש בה שום פיסול". ואע"פ שההורים לא יכולים למנוע שידוך. "מי שרוצה לישא אשה פסולה, בני משפחתו יכולין למחות בו. ואם אינו רוצה להשגיח בהם, יעשו איזה דבר לסימן שלא יתערב זרעו בזרעם".

כתיבת ספר תורה

ספר תורה שהוכנס השבוע לבית הכנסת משכן מאיר בקדומים צילמה: משפחת עמי ורותי ונטורה ממעון- דרום הרי חברון

ההקדשות של ספר התורה - צילמה:מלכה פויכטונגר

רבי שמואל אליהו כתב בעלון לשבת "קול צופיך" לכבוד הכנסת ספר תורה בפרשת וירא תשע"ב על תולדות כתיבת ספר התורה. אחד הדברים שעשה משה רבינו לפני פטירתו הוא כתיבת ספר התורה ומסירתו בידי הלויים. (דברים פרק לא) "וַיְצַו משֶׁה אֶת הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית ה' לֵאמֹר: לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית ה' אֱלֹהֵיכֶם וְהָיָה שָׁם בְּךָ לְעֵד". בודאי נכתבו הרבה ספרים בעם ישראל לצורך לימוד תורה. ובאמת זו מצוות עשה לכל איש יהודי לכתוב ספר תורה. "ועתה כיתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם".

הספר זה שכתבו משה נועד להיות בקודש הקודשים. והוא נועד להורות את עם ישראל ברגעים הקשים שלהם. כך ממשיך משה ואומר: "כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת מֶרְיְךָ וְאֶת עָרְפְּךָ הַקָּשֶׁה הֵן בְּעוֹדֶנִּי חַי עִמָּכֶם הַיּוֹם מַמְרִים הֱיִתֶם עִם ה' וְאַף כִּי אַחֲרֵי מוֹתִי" וכאן משה קורא להקהיל אותם ולהזהירם כנראה גם לימוד לימים הבאים.

"הַקְהִילוּ אֵלַי אֶת כָּל זִקְנֵי שִׁבְטֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם וַאֲדַבְּרָה בְאָזְנֵיהֶם אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאָעִידָה בָּם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ: כִּי יָדַעְתִּי אַחֲרֵי מוֹתִי כִּי הַשְׁחֵת תַּשְׁחִתוּן וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים כִּי תַעֲשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה' לְהַכְעִיסוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם".

מצוות כתיבת ספר תורה היא המצווה האחרונה מתרי"ג המצוות. וכך נאמר בספר החינוך: ה מביא את לשון הרמב"ם :"מצות עשה על כל איש ואיש מישראל לכתוב ספר תורה לעצמו שנאמר: 'עתה כתבו לכם את השירה' (דב' לא יט), כלומר כתבו לכם תורה שיש בה שירה זו, לפי שאין כותבים את התורה פרשיות פרשיות. ואף על פי שהניחו לו אבותיו ספר תורה מצווה לכתוב משלו, ואם כתבו בידו הרי הוא כאילו קבלה מהר סיני. ואם אינו יודע לכתוב, אחרים כותבים לו. וכל המגיה ספר תורה ואפילו אות אחת הרי הוא כאילו כתבו כולו".

ונותן הסבר למצווה: ה' צונו להיות כל אחד ואחד מבני ישראל ספר תורה מוכן אצלו שיוכל לקרות בו תמיד ולא יצטרך ללכת אחריו לבית חברו, למען ילמד ליראה את השם ... ואף על פי שהניחו לו אבותיו, למען ירבו הספרים בינינו ונוכל להשאיל מהם לאשר לא תשיג ידו לקנות, וגם למען יקראו בספרים חדשים

תהלוכת ספרי התורה בחוצות קדומים צילם: משה לאודון

הוצאת ספר התורה מבית משפחת ונטורה - צילם:משה לאודון

הנין החמוד צופה בטקס סיום הכתיבה צילמה: מלכה פויכטונגר

עמי בני - האבא של הנין - כותב בספר צילם:משה לאודון

פן תקוץ נפשם בקראם בספרים הישנים שיניחו להם אבותי".

ד"ר אלכסנדר קליין, מהמחלקה למתמטיקה ב"אוניברסיטת בר-אילן", בגליון פרשת השבוע :"פרשת ניצבים - וילך, תשנ"ט" מתיחס למצות כתיבת ספר תורה. לאחר סקירת הפירושים הוא מצטט את "בעל חיי אדם" האומר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, שעדיף אף לתמוך בלומדי תורה מאשר להוציא סכומים נכבדים לכתיבת ספר תורה. אם כוונת המצווה היא להרבות לימוד התורה ולעודד אותה, יש למצוא בכל תקופה את הדרכים המתאימות ביותר לשם קיום כוונת המצווה, אף במחיר ביטול המצווה".

התחלת מסכת בכורות

אוסף מיכאל קרופ [http://heb.liebermaninstitute.org/7272/ המכון לחקר התלמוד ע"ש שאול ליברמן של בית המדרש לרבנים באמריקה

השבוע ייחלו לומדי הדף היומי בלימוד מסכת בכורות. הנכללת ב"סדר קדשים".

בעלון השבועי ללומדי הדץ היומי של מאורות נאמר כי מסכת זו היא היחידה מבין דיני קדשים, אשר הסוגיות שבה נוגעים לזמננו. בעוד שדיני הקרבנות אינם מעשיים לימינו, הרי מסכת זו דנה בדיני הבכור, אשר חלה מעצה - בכל מקום ובכל זמן - כל יהודי שבהמתו טהורה הבכירה וילדה זכר, וולדה הבכור קדוש הוא ויש לתיתו לכהן.

נושאי המסכת:

1. "הלוקח עובר חמורו של עובד כוכבים והמוכר לו אע"פ שאינו רשאי המשתתף לו והמקבל הימנו והנותן לו בקבלה פטור מן הבכורה שנאמר בישראל אבל לא באחרים:
2. "הלוקח עובר פרתו של עובד כוכבים והמוכר לו אע"פ שאינו רשאי והמשתתף לו והמקבל ממנו והנותן לו בקבלה פטור מן הבכורה שנאמר בישראל אבל לא באחרים הכהנים והלוים חייבים שלא נפטרו מבכור בהמה טהורה אלא מפדיון הבן ומפטר חמור:(דף י"ג)
3. "הלוקח בהמה מן <העובד כוכבים> ואינו יודע אם ביכרה אם לא ביכרה רבי ישמעאל אומר עז בת שנתה ודאי לכהן מכאן ואילך ספק רחל בת שתים ודאי לכהן מכאן ואילך ספק פרה וחמור בנות שלש ודאי לכהן מכאן ואילך ספק אמר לו רבי עקיבא אילו בוולד בלבד הבהמה נפטרת כדבריך אלא אמרו סימן הוולד בבהמה דקה טינוף ובגסה שיליא ובאשה שפיר ושיליא זה הכלל כל שידוע שביכרה אין כאן לכהן כלום וכל שלא ביכרה הרי זה לכהן ואם ספק יאכל במומו לבעלים:(דף י"ט)
4. " בדקה שלשים יום ובגסה חמשים יום ר' יוסי אומר בדקה שלשה חדשים אמר לו הכהן בתוך הזמן תנהו לי הרי זה לא יתננו לו ואם בעל מום הוא ואמר לו תנהו לי שאוכלנו מותר ובשעת המקדש אם היה תמים אמר לו תן ואקרבנו מותר הבכור נאכל שנה בשנה בין תם בין בעל מום שנאמר (דברים טו) לפני ה' אלהיך תאכלנו שנה בשנה נולד לו מום בתוך שנתו רשאי לקיימו כל שנים עשר חדש <לאחר י"ב חדש> אינו רשאי לקיימו אלא ל' יום: (דף כ"ו)
5. " כל פסולי המוקדשין <הנאתן להקדש> נמכרין באיטליז ונשחטין באיטליז ונשקלין בליטרא חוץ מן הבכור והמעשר שהנייתן לבעלים פסולי המוקדשין הנייתן להקדש ושוקלין מנה כנגד מנה בבכור:(דף ל"א)
6. " על אלו מומין שוחטין את הבכור נפגמה אזנו מן החסחוס אבל לא העור נסדקה אעפ"י שלא חסרה ניקבה מלא כרשינה או שיבשה איזהו יבשה כל שתנקב ואינה מוציאה טיפת דם ר' יוסי בן המשולם אומר יבשה שתהא נפרכת:(ל"ז)
7. "מומין אלו בין קבועין בין עוברים פוסלין באדם ויתר עליהן הכילון והלפתן והמקבן ושראשו שקוט וסקיפת ובעלי חטרות רבי יהודה מכשיר וחכמים פוסלין הקרח פסול איזהו קרח כל שאין לו שיטה של שער מוקפת מאוזן לאוזן אם יש לו ה"ז כשר: (מ"ג)
8. "יש בכור לנחלה ואינו בכור לכהן בכור לכהן ואינו בכור לנחלה בכור לנחלה ולכהן ויש שאינו בכור לא לנחלה ולא לכהן איזהו בכור לנחלה ואינו בכור לכהן (דף מ"ו)
9. " מעשר בהמה נוהג בארץ ובחוצה לארץ בפני הבית ושלא בפני הבית בחולין אבל לא במוקדשים ונוהג בבקר ובצאן ואין מתעשרין מזה על זה בכבשים ובעזים ומתעשרין מזה על זה בחדש ובישן ואינן מתעשרין מזה על זה שהיה בדין ומה אם החדש והישן שאינן כלאים זה בזה אינם מתעשרין מזה על זה כבשים ועזים שהן כלאים זה בזה אינו דין שלא יהו מתעשרין מזה על זה ת"ל (ויקרא כז) וצאן משמע כל צאן אחד: (דף נ"ג)

הספר חברון שלי - מפעל חיים של פרופ' בן-ציון טבגר ז"ל

פרופ' טבגר – שם זה מעורר יותר ויותר את התפעלותנו. עולה מברה"מ, שאינו דורש מאתנו מאומה, אלא יורד מהדוכן באוניברסיטה והולך ל... חברון העתיקה, כדי להתמסר בה, כיחיד, לניקוי הריסותיו ושיקומו של בית הקברות היהודי הישן במקום, לכבוד טבוחינו הישֵנים שם את שנתם באי כבוד... ולשיפוצו של בית הכנסת המחולל "אברהם אבינו". - טור העורך ידיעות אחרונות 23.9.1976

ספרו "חברון שלי" אשר בו הוא פורס את קורותיו בחברון ומשנתו יצא לאור במהדורה שניה וכן תורגם לאנגלית. על הספר כתב הסופר המנוח משה שמיר: ספרו של פרופ' בן ציון טבגר, הוא בעל אופי אישי מובהק, ובזה סגולתו. הוא מספר באורח מהימן ביותר, מתוך פירוט ודיוק של דקה אחר דקה לגבי כל אירוע חשוב, ועדותו היא על כן לא רק עדות ראיה, אלא עדות עשיה. האופי האישי-המדוייק של כתיבת הזכרונות הללו, מעניק להם ערך של השקפה היסטורית כוללת וממצה, העשויה ללמד על המאבק לחידוש הישוב היהודי בחברון, ולמעשה בארץ ישראל כולה, יותר מעשרה ספרי היסטוריה. בימים אלה, של ליקוי מאורות ציוני בכל תחום, כאשר הנסיגה בכל החזיתות היתה לנסיגה טוטאלית – עשוי ספר זה, שכולו דבקות ונאמנות בנצח ישראל, לשמש מעוז רוחני, לחיזוקו של לב העם, מרכזו האמיתי, שלא יחדל מן המאבק לשחרורה המלא של חברון, תבנה ותכונן במהרה בימינו, אמן.

לברורים myhebron@gmail.com או בטל':02-9961897

• פרטים על חייו ומעשיו ראו כאן

הר געש וקברים עתיקים במערב השומרון

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":32.088574,"lon":35.06336,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":15,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[]}

המפה נטענת... {"type":"ROADMAP","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":32.088574,"lon":35.06336,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":8,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[]}

מבט מקרוב

מבט מעל

ניתן לזהות מעין לוע - אין לסייר באזור ללא ליווי ביטחוני - הכפר הערבי השכן נחשב לעויין

ביום שישי הקרוב, כ"א במרחשוון (18/11/11), אתם מוזמנים לטיול למיטיבי לכת נהדר, הטיול הראשון במסגרת קורס "במשעולי שומרון ובנימין" ל:

הר געש וקברים עתיקים – מעלי זהב לאזור התעשייה אריאל בהדרכת אלימלך רון-טל

נצא משער היישוב עלי זהב אל עבר מחשוף הבזלת של [חורבת עררה]. נבצע תצפית היקפית מרכס שייח צבח. נצעד לאורך ואדי סוסיה. נבקר בחורבת חמד בה שרידי כנסייה ביזאנטית וקברים מן התקופה הרומית והביזאנטית, ונסיים בחורבת כורקוש ובקברים המפוארים מימי הבית השני.

אורך המסלול: כ-10 ק"מ

7:30 מפגש במחלף ברקן על כביש 5 (ברחבה שבקצה הדרומי של הגשר)

7:45 יציאה למסלול משער היישוב עלי-זהב

13:30 סיום משוער באזור התעשייה אריאל. בסוף המסלול תהיה הקפצה לנהגים לעלי-זהב

עלות הסיור: 65 ש"ח (440 ש"ח בתשלום מראש ל-8 המפגשים).

שימו לב- הטיול יצא גם במזג אויר מעט גשום, רצוי לברר סופית ערב לפני אצל רכז הקורס, אלימלך רון-טל - 052-3388943

לפרטים נוספים ולהרשמה ניתן גם לנסות בטלפון 02-65688

מעט רקע - בספר יהושע מוזכר מקום קבורתו של יהושע בו נון בתמנת סרח שב"הר אפרים" :"וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ, בְּתִמְנַת-סֶרַח אֲשֶׁר בְּהַר-אֶפְרָיִם, מִצְּפוֹן, לְהַר-גָּעַשׁ" )מקור:יהושע כ"ד, ל')

בספר כפתור ופרח כתוב "ורבים משטחים שם על הקבר המיוחס ליהושע בן נון וכן נמצא בספרי המסעות הנאמנות במאות עברו"[1]. על פי מסורות יהודיות, שומרוניות ומוסלמיות, נמצאים במקום קבריהם של יהושע בן נון, אביו - נון וכלב בן יפנה. בתוך מבנה הקבר המיוחס להם גדל עץ אלה-ארצישראלית עתיק וגדול ממדים. עולי רגל מציינים כי נהגו להשתטח על הקברים משנת 1258.

קביעת מקום קבורתו של יהושע בן נון מוצאת תמיכה גם בממצאים גאולוגיים. במורדות השומרון בין רנטיס בכביש "חוצה בנימין", צפונה, עד לקטע המערבי של כביש שכם - טול כרם, נתגלו כ-20 ריכוזים של גופים וולקניים. אחד מהם נמצא בח'רבת ערארה דרומית לכביש חוצה שומרון[2], כק"מ מזרחה מצומת מסחה. ח'רבת ערארה נמצאת על הר בגובה 377 מ'. בצלע ההר נחשפים סלעים געשיים . החשיפה היא בצורת שפך ואפשר לזהות את ההר כ"הר געש".

מצפון להר מתנשא מצוק משונן ובראשו מבנה ריבועי קטן. זהו שיח' עבדאללה, שם התואם את כינויו של יהושע - "עבד ה'", כאמור בספר יהושע: "וַיְהִי, אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, עֶבֶד יְהוָה--בֶּן-מֵאָה וָעֶשֶׂר, שָׁנִים.." (יהושע כ"ד, כ"ט)

קברו של יהושע בן נון אכן מצפון להר געש. סביר להניח כי המבנה על צוק בין הר הגעש לבין קברו, הנמצא בדרך מיפו לשכם, קבל את שמו מיהושע בן נון.

מתוך ויקי - עמוד ענן מחשוף בזלת גדול, כנראה אחד מ 5 בשומרון, נוצר בסביבה ימית.

על פני השטח ניתן לראות שרידי לוע ובמקום ישנן אבני בזלת רבות. גיל המסלע הגעשי כאן עתיק יותר מזה שברמת הגולן.

מחשוף זה מחזק את הצעת הזיהוי של חורבת א-תל מצפון צפון מזרח, כעיר תמנה במחוז חרס, עירו של יהושע בן-נון, ואת הזיהוי של קברו ע"פ המסורת היהודית הקדומה בכפר כפל חרס, מחשוף זה נתן ככל הנראה לסביבתו את השם מחוז געש, ומצפון לו מחוז סרח/חרס והעיר תמנת חרס.

במקום שרידי עמדה ממלחמת העולם ה1, בה לחמו לוחמים ארמנים מהלגיון המזרחי של צבא צרפת בתורכים (קו העוג'ות) במהלך 1918. המעניין הוא שעמדה זו נמצאת מצפון לקו העוג'ות ובכל זאת אוישה בידי הכוחות הצרפתים-בריטיים שהגיעו מדרום.

הכלניות אוהבות במיוחד את הבזלת במקום וניתן לחזות במקום זה באחת מפריחות הכלניות הצפופות ביותר בגב ההר.

נוף יפיפה נשקף מהמקום!

"כשמן הטוב על הראש" – בעקבות מסיק הזיתים.

מסיק הזיתים- תשובה יהודית הולמת

אבני הממל סובבות באמבטית הים ומרסקות את הזיתים בבית בד בג'ת (צילום: שבתאי שירן)

מאת :שירן שבתאי – "מורשת הגליל"
כל מי שטייל בשבועיים האחרונים ביו"ש ראה את תמונת כרמי הזיתים העמוסים במשפחות הנחות בצל עצי הזית עם הפיתה והלבנה ומעודדות את המוסק המתנדב המנער בחריצות את ענפי העץ למען יואילו הזיתים ליפול בטובם אל המחצלת המונחת מתחת לעץ.

גידול זיתים שהיום הוא ענף החקלאות העיקרי של האוכלוסיה הערבית היה בעבר הרחוק ממקורות הפרנסה המרכזים של אבותינו. "... ארץ זית שמן ודבש". , נתברכה ארץ ישראל ובתוכה נתברך שבט אשר "יהי רצוי אחיו וטבל בשמן רגלו. .

מלכים וכהנים בארץ נמשחו בשמן (לא בכתר) "כִּי שָׁם נִגְעַל ...מָגֵן שָׁאוּל בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן" מבכה דוד את שאול המלך בקינת דוד המפורסמת. ומאז ועד היום אנו מצפים למלך המשיח שיגיע במהרה.

מטע הזית נקרא כרם "וַיַּבְעֶר־אֵשׁ בַּלַּפִּידִים .... וַיַּבְעֵר מִגָּדִישׁ וְעַד־קָמָה וְעַד־כֶּרֶם זָיִת" ובהתאם נקרא הכפר הערבי ליד כרמיאל מג'דל כרום על שם כרמי הזיתים המרובים בבקעת בית הכרם.

לזית הצעיר גזע פשוט, עם השנים יצמיחו השורשים חוטרים ואלו יתחברו לגזע האב עד אשר לא ניתן להבחין בין גזע האב לבניו, בהמשך יתיבש גזע האב, החוטרים הבנים הם שיחזיקו כעת את העץ ובמרכז הגזע החדש יוותר חור המציין את מקומו של גזע האב שהלך לעולמו והותיר סביבו את "בניו" המחזיקים במקומו את העץ ועל כך אומר תהילים "בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ"

עצירת (הפקת) שמן זית נעשית בבית בד הנקרא כך על שום קורת הבד (עץ) שהייתה מותקנת בעבר ושימשה כזרוע ההנעה של מכונת הסחיטה של הזיתים. עצירת השמן התבצעה על ידי שימוש בשתי אבנים גדולות המונחות אחת על השנייה. האבן הראשונה המכונה "ים" וצורתה כקערה גדולה ושטוחה. במרכזה ניצב מוט עץ ארוך, עליו מורכב ציר. הציר עובר דרך האבן השנייה, הטוחנת המכונה "ממל". אל ציר האבן הטוחנת נהגו לרתום חמור. אשר צעד במעגלים וסובב את המלל אשר כתש את הזיתים על גלעיניהם. לפיכך נמשלו ישראל לזית, "לומר לך מה זית אין מוציא שמנו אלא ע"י כתישה אף ישראל אין חוזרים למוטב אלא ע"י יסורים."

הזיתים כתושים הועברו ל-"עקלים", הם סלים קלועים אשר הונחו במכבש ייעודי אשר לחץ את הסלים וסחט מן הזיתים נוזל. בתקופת בית ראשון ושני היה המכבש עשוי מזרוע ועליה אבני משקולת. מאוחר יותר החליף מכבש הבורג הנהוג עד היום את מקומו. בשלב הלחיצה נוזלים השמן והמוהל החוצה ואילו הפסולת הנקראת הגפת נותרת בסלים. ותשמש להאכלת בהמות ,להסקה ולדישון.השמן הנסחט נזל אל בור איסוף שמן עד אשר יצוף השמן מעל המוהל, אז יופרדו הנוזלים לכלים שונים. כיום נעשית ההפרדה בצנטריפוגה. שיטה זו נקראת שיטת הכבישה הקרה, את החמור החליף אמנם המנוע החשמלי אך השיטה בבסיסה נותרה ללא שינוי מימי קדם ועד היום. בנוסף אליה קימת היום גם שיטת הכבישה החמה שהיא יעילה יותר אך מביני עניין טוענים שהשמן המופק ממנה איכותו ירודה יחסית.

לא אמליץ על מקום מסוים, יו"ש והשפלה מלאים בכרמי זיתים קחו את האוטו וצאו לחפש את בית הבד הקרוב. שמן הזית בריא לעין ערוך משמן סויה (וגם יקר יותר) ולכן מומלץ להרבות בו בשימוש ואז יתכן ותתקיים בכם ברכתו של רבי יוחנן "מתוך שרגילין בשמן זית, חכמה מצויה בהן" סיורי מסיק לבתי בד עתיקים וחדשים ניתן לעשות עם שבתאי שירן 0523246827 www.מורשת הגליל.com

חדשות יריחו העברית

1. מתפללים בבית הכנסת העתיק "שלום על ישראל" ביריחו ביום חמישי כ' חשוון (17/11) – לא כמו שפורסם קודם. אוטובוס יוצא מבנייני האומה בירושלים ב-5:45 בבוקר; בחזרה בירושלים סביב 11:30 בבוקר. שהייה ארוכה יותר בבית הכנסת, מאפשר תפילה וגם לימוד.
   

הרשמה חובה: ארנה 052-8699300 , יוני .052-3527313

יש גם תאריכים נוספים - כל הפרטים באתר http://www.jewishjericho.org.il/hebrew/future_activities/Upcoming.html

1. שבת פרשת תולדות - בבית חגלה על פני יריחו
   

הרשמה חובה: ארנה 052-8699300

כל הפרטים באתר http://www.jewishjericho.org.il/hebrew/future_activities/Upcoming.html#BeitHoglaEvent

1. ערבות יריחו בימי החנוכה- טיולים באתרים ביריחו, תפילות בבתי הכנסת "שלום על ישראל" ו-"נערן", ועוד...

מידע והרשמה: ארנה 052-8699300 , יוני 052-3527313

כל הפרטים באתר http://www.jewishjericho.org.il/hebrew/future_activities/Upcoming.html#Hanukkah

1. השיעור של הרב ד"ר חגי בן ארצי בספר שופטים- ביום שני כ"ד חשוון (21/11) בשעה 11:30 בבוקר בבית חגלה

קשר: ארנה 052-8699300

כל הפרטים באתר: http://www.jewishjericho.org.il/hebrew/future_activities/Upcoming.html#PermaLessons

האתר שלנו: http://www.jewishjericho.org.il

"פרלסקה, גיבור איטלקי"

2002, PROMO DEL FILM "PERLASCA, UN EROE ITALIANO"

2002, PROMO DEL FILM "PERLASCA, UN EROE ITALIANO" - קדימון לסרט על הגיבור שהציל 5000 מיהודי הונגריה

ג'ורג'ו פרלסקה היה איטלקי שהתחזה למיופה הכוח של ספרד בהונגריה בחורף 1944, והציל את חייהם של אלפי יהודים מגרמניה הנאצית והשואה. רשות השידור הממלכתי של איטליה משדרת עתה סרט באורך מלא על פועלה וניתן לצפות בו.

במהלך מלחמת העולם השנייה, פרלסקה עבד ברכישת אספקה לצבא איטליה בחבל הבלקן. כאשר הנאצים כבשו את הונגריה ב-1944, במקום להסתלק יחד עם יתר הצוות הדיפלומטי (איטליה באותה עת נכנעה לבעלות הברית), הוא נמלט לשגרירות הספרדית בבודפשט, ומיד הפך לאזרח |ספרדי תחת השם חורחה פרלסקה, בשל מעמדו כתומך במהפכה שהתחוללה במלחמת האזרחים בספרד. הוא עבד יחד עם הדיפלומט הספרדי אנחל סאנס בריס, ודיפלומטים אחרים ממדינות נייטרליות למען הברחת יהודים מהונגריה.

כשסאנס בריס סולק מהונגריה לשווייץ בנובמבר 1944, ממשלת הונגריה הורתה לפנות את מבנה השגרירות הספרדית ומבנים אקסטרה-טריטוריאליים נוספים בהם יהודים מצאו מפלט. פרלסקה מיד מסר הצהרת שקר, כי סאנס בריס נסע לשווייץ לביקור קצר, ומלבד זאת הוא מינה ממלא מקום במקומו.

במשך החורף, פרלסקה פעל לשם החבאתם, הגנתם, והאכלתם של אלפי יהודים בבודפשט, וכן ניסה להשיג להם אישורי מעבר בטוחים, על בסיס החוק הספרדי המעניק אזרחות ליהודים ממוצא ספרדי.

ג'ורג'ו פרלסקה נפטר בשל התקף לב ב-1992, וקיבל אות כבוד ממשלות איטליה, הונגריה וספרד. בישראל, העניק לו יד ושם את התואר "חסיד אומות עולם". מעשיו היו מקור השראה לסרט איטלקי "Perlasca, un eroe italiano" ("פרלסקה, גיבור איטלקי").

ב-1998 הנפיק השרות הבולאי בישראל, בשיתוף יד ושם, בול ליום הזיכרון לשואה ולגבורה, הנושא את דיוקנותיהם של חמישה דיפלומטים חסידי אומות העולם, ביניהם פרלסקה.

• על הגיבור וקישורים לכל חלקי הסרט המלא - כולל כיתוביות באנגלית במקומות נבחרים

קליפים נבחרים

Andre Rieu - Bolero (Telstra Dome in Melbourne1)

בולרו בביצוע יוצא מהכלל

Хор Турецкого - Кошерное попурри

הטלויזיה הרוסית מאחלת לנו שלום, מזל טוב ומאמינים בביאת המשיח - נפלא

כדאי לצפות

ויקי-קדומים לשנת תשע"ג

• צ"ו:שמחת תורה - תשע"ג
• צ"ה:חג הסוכות - תשע"ג
• צ"ד:חג הסוכות ופרשת האזינו - תשע"ג
  

ויקי-קדומים לשנת תשע"ב

• צ"ג':ראש השנה ופרשת וילך - תשע"ב
  
• צ"ב':פרשת ניצבים - תשע"ב
  
• צ"א':פרשת כי תבוא - תשע"ב
  
• צ':פרשת כי תצא - תשע"ב
  
• פ"ט:פרשת שופטים - תשע"ב
  
• פ"ח:פרשת ראה - תשע"ב
  
• פ"ז:פרשת עקב - תשע"ב
  
• פ"ו:פרשת ואתחנן ושבת נחמו
  
• פ"ה:פרשת דברים ושבת חזון
  

ספר במדבר

• פ"ד:פרשת חוקת
  
• פ"ג:פרשת קרח
  
• פ"ב:פרשת שלח לך
  
• פ"א:פרשת בהעלותך
  
• פ:פרשת נשא
  
• ע"ט:פרשת במדבר וחג השבועות
  

ספר ויקרא

• ע"ח:פרשת בחוקותי
  
• ע"ז:פרשת בהר
  
• ע"ו:פרשת אמור
  
• ע"ה:פרשת אחרי-מות קדושים
  
• ע"ד:פרשת תזריע-מצורע - מברכים חודש אייר
  
• ע"ג:שביעי לחג הפסח
  
• ע"ב:חג הפסח
  
• ע"א:פרשת צו
  
• ע':פרשת ויקרא
  

ספר שמות

• ס"ט:פרשת ויקהל-פקודי ופרשת פרה
  
• ס"ח:פרשת כי תשא
  
• ס"ז:פרשת תְּצַוֶּה
  
• ס"ו:פרשת תרומה
  
• ס"ה:פרשת משפטים
  
• ס"ד:פרשת יתרו
  
• ס"ג:פרשת בשלח
  
• ס"ב:פרשת בא
  
• ס"א:פרשת וארא
  
• ס':פרשת שמות
  

ספר בראשית

• מ"ד: יום הכיפורים
• מ"ה: חג הסוכות
• מ"ו: פרשת בראשית
• מ"ז: פרשת נח
• מ"ח:פרשת לך לך
• מ"ט:פרשת וירא
• נ'א:פרשת וירא - עלון שני
• נ'ב:פרשת חיי שרה
• נ'ג:פרשת תולדות
• נ'ד:פרשת ויצא
• נ'ה:פרשת וישלח
• נ'ו:פרשת וישב
• נ'ז:פרשת מקץ
• נ'ח:פרשת ויגש
• נ'ט:פרשת ויחי