Kedumim Wiki
Register
Advertisement
Kdumim

מאתר האינטרנט של קדומים

עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל

קוראים נכבדים !
נשמח להערות על העלון, נודה לכם אם תכתבו אותן בסוף העלון בפרק המכונה: הערה, לאחר הכתיבה הקישו "פרסם תגובה"
כמובן, אגיב על כך אם יהיה לי מה לומר.
בכל מקרה, טוב שהקוראים יידעו שבערך יש פרטים הטעונים השלמה והבהרה.

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.
אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה על כך מטה והתוכן יימחק מייד

שקופית21

חנוכיה בכיכר מרכזית במילאנו איטליה - מתוך פרויקט חב"ד "חנוכיות מסביב לעולם"

הרב מוטי אלון בשיעורו לפרשת מקץ מצביע על הקשר שבין הנשים המפיעה מסביב לסיפור חנוכה. נציג את שלוש נשים. וצריך לזכור מי אלו הנשים, אנחנו מדברים על החג שמבטא את הבית. הנשים שעומדות מאחורי המוטיבציה לגאולת ישראל ממצרים, מאחורי המוטיבציה לשירה של מרים, הנשים המעוררות בים סוף ומאחורי אסתר המלכה בארמון. כל אותה תפיסה גדולה, היא התפיסה שבה מבקש ההגמון להילחם. שההגמון יבעל תחילה כל כלה זו הפגיעה הכי ראשונית בטהרה הזאת של הבית שסביבו בעצם נערכת כל המלחמה.

אנחנו לא חוגגים בכיכרות אלא בבתים. מה שיקבע את העצמאות האמיתית הוא, האם יש לנו עוד בית ויש בו משפחה, ויש בו אבא, אמא, סבא וסבתא? נר איש וביתו – מצוות חנוכה הופכת להיות למצוות נר איש וביתו והכל מתרכז שם, ולכן המלחמה היוונית היא בסיפור של הבית – "מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה". לכן תחילתה של המלחמה הוא באמא, בכלה, בכלה הזאת שההגמון מצווה שתיבעל תחילה.

סביב אותה תקופה נמצאות שלוש נשים גדולות.

  • האחת היא יהודית - אומר המשנה ברורה "הנשים - דוקא נשים לפי שנעשה נס על ידיהם." מהו הנס? זהו סיפור גבורתה של יהודית "שהאכילה יהודית". ולכן אומר הרמ"א: "שיש אומרים שיש לאכול גבינה בחנוכה לפי שהנס נעשה בחלב." מעניין שבכל נושא הגבינה והגסטרונומיה לא מופיע שאין להקל, לא רוצה אל תאכל, מה שאין כן לגבי מלאכה של הנשים בהדלקת הנרות שבזה אין להקל להם מפני הנס. מה הנס? שהאכילה יהודית את האוייב. אומר המשנה ברורה :"היא היתה בתו של יוחנן כ"ג והיתה גזירה שכל ארוסה תבעל לטפסר תחלה והאכילה לראש הצוררים גבינה לשכרותו וחתכה את ראשו וברחו כולם".
  • מרים בת בילגה - גדולה לכיוון ההפוך לגמרי. הגמרא בסוכה מספרת על משמרת של הכהנים - משמרת בילגה - אחת מעשרים וארבע משמרות כהונה. המשמרת הזאת, כך מספרת הברייתא במסכת סוכה נענשה, ואיבדה את כוחה.
  • חנה - אבל יש עוד אשה אחת גדולה, עוד גיבורה גדולה גדולה שונה מיהודית, היא המפלגה השלישית של עם ישראל, זאת האשה שאנחנו נוהגים לקרוא לה חנה ושבעת בניה. מעניין מאוד שבגמרא אצלנו היא לא נקראת חנה, לא מופיע בכלל שם, כתוב אשה ושבעת בניה. זו הגמרא בגיטין והמדרש באיכא, הבאתי אותו בשביל העברית על-פי עיבודו של ספר האגדה למדרש . "כי-עליך הרגנו כל-היום נחשבנו כצאן טבחה" זאת לא גיבורה שעשתה מרד לאומי, זאת הגיבורה של הצאן לטבח, ועוד רגע נדבר על הגבורה הזאת. "נחשבנו כצאן טבחה" כך נוהגים לקרוא לזה, ובואו נבין איזו גבורה זאת.

"אמר ר' יהודה: זו אשה ושבעה בניה. מעשה במרים בת תנחום שנשבית היא ושבעה בניה. נטלום ונתנום לפנים משבעה קנקלים. הביאו את הראשון לפני הקיסר, אמרו לו: השתחוה לצלם. אמר להם: כתוב בתורה: 'אנכי ה' אלהיך', הוציאוהו והרגוהו. הביאו את השני לפני הקיסר. אמרו לו: השתחוה לצלם. אמר להם: כתוב בתורה: 'לא יהיה לך אלהים אחרים על פני', הוציאוהו והרגוהו. הביאו את השלישי, ואמרו לו: השתחוה לצלם. אמר להם: כתוב בתורה: 'לא תשתחוה לאל אחר', הוציאוהו והרגוהו. הביאו את הרביעי, אמרו לו: השתחוה לצלם. אמרו לו: השתחוה לצלם. אמר להם: כתוב בתורה: 'זבח לאלהים יחרם", הוציאוהו והרגוהו. הביאו את החמישי, אמרו לו: השתחוה לצלם. אמר להם: כתוב בתורה: 'שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד'. הביאו את הששי, אמרו לו: השתחוה לצלם. אמר להם: כתוב בתורה: 'וידעת היום והשבת אל לבבך כי ה' הוא האלהים…' הוציאוהו והרגוהו".

כמה הערות לגבי הפיוט "מעוז צור"[]

Hanuca_di_ebrei_italiani

Hanuca di ebrei italiani

כמנהג יהודי איטליה

מאת:צבי שביט
בס"ד
לכבוד חג החנוכה הקרב ובא מצורף מאמר על הפיוט "מעוז צור". בנוסף מצורף גם קובץ עם בית נוסף למעוז צור
בס"ד י"ג בכסלו תשע"ב

  1. "רעות שבעה נפשי, ביגון כֹחי כלה". לגבי המילה "כלה", יש הגורסים כי ההגייה הנכונה היא "כִּלָה", ואילו יש הגורסים כי ההגייה הנכונה היא "כָּלָה". מהגרסה הראשונה ("כִּלָה"), משתמע שה' הוא שכִּלָה את כוחנו, אבל לא מסתבר שזוהי כוונת הפייטן, שכן הוא משבח את ה' על הטובות הרבות שגמל עִמנו בכל הדורות (כפי שהוא אומר בבית הראשון: "לך נאה לשבח"). בנוסף, בהשוואה לחלק הראשון של המשפט: "רעות שָׂבְעָה נפשי" (שבו לא מוזכר מי השׂביענו ברעות), מתאים יותר לומר בהמשך "כֹחי כָּלָה" (בלי לציין מי כילה את כוחנו). מכיוון שכך, הגרסה השנייה ("כָּלָה"), מסתברת יותר.
  2. בבית האחרון יש הגורסים: "כי ארכה (לנו) הישועה". (המילה "לנו" רשומה בסוגריים כיוון שיש המשמיטים אותה). משפט זה אינו מובן. בתחילת הבית הפייטן מבקש מה' שיחיש וימהר את הישועה ("וקרב קץ הישועה"), ומכאן שהישועה טרם הגיעה. כיצד אפוא ייתכן לומר "ארכה הישועה"?! לכן מסתברת יותר הגרסה "כי ארכה (לנו) השעה", כלומר: השעה מתארכת, "ואין קץ לימי הרעה" (ולכן אנו מבקשים מה' "קרב קץ הישועה").
  3. ושוב בבית האחרון – יש הגורסים "הקם (לנו) רועה שבעה". משפט זה חסר משמעות ומשובש מבחינה לשונית (שהרי "רועה" הוא לשון יחיד). ברור שהגרסה הנכונה היא "הקם (לנו) רועים שבעה". משפט זה מבוסס על הפסוק "והקמונו עליו שבעה רועים, ושמונה נסיכי אדם" (מיכה ה', ד'). (הערה: מי שמעוניין לדעת מיהם שבעת הרועים ושמונת נסיכי האדם, מוזמן לעיין במסכת סוכה דף נ"ב.)
  4. לסיום, הגיעה לידי תוספת לפיוט "מעוז צור", שחוברה ע"י הרמ"א. התוספת מובאת בהמשך, אולם תחילה דברי הסבר שקיבלתי בצירוף לתוספת.מחבר הפיוט, רבי מרדכי, לא כתב את הבית האחרון "חשוף זרוע", ואותו נהגו להוסיף בסוף, לפיוט זה המספר על גאולותינו מיד כל צרינו בעבר (מצרים, בבל, פרס, יוון), וכדי שיהיה שלם גם בגאולתנו העתידית מיד אדום – הוסיפוהו. אך הרמ"א הוסיף בית זה, כדי שנתפלל לא רק על אדום אלא גם על גאולתנו מישמעאל (חותנו).[הבית הנוסף מובא בספר מקור חיים (לרבנו יאיר חיים בכרך, בעל הספר "חוות יאיר"), סימן תרע"ו.]

מֵעוֹלָם הָיִיתָ יִשְׁעִי, כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי
שְׁמַע נָא קוֹל שַֹוְעִי, מַלְכִּי אֱ-לֹ-הַ-י קְדוֹשִׁי
הַעֲבֵר חֶטְאִי וּפִשְׁעִי, גַּם בְּגָלוּת הָרְבִיעִי
חַזֵּק יִשְׂרָאֵל, וְתַכְנִיעַ יִשְׁמָעֵאל, וּמֵאֱדוֹם תִּפְדֶה נַפְשִׁי.
יהי רצון שאכן נזכה בקרוב ממש לראות את "קץ הישועה" וכן את "נקמת עבדיך מאומה הרשעה", ושנזכה לראות כיצד ה' "מחזק את ישראל, מכניע את ישמעאל ופודה את נפשנו מאדום". אמן!

לתגובות, לקבלת מאמרים קודמים ולהצטרפות לרשימת התפוצה, צבי שביט (שטרן),050-5918412
zviaya@gtmail.com
http://diyukim.blogspot.com
http://go.yahadoot.com/shavit

לקריאת קונטרס שלם על מעוז צור

מנורות חנוכה במוזיאון יהדות איטליה[]

Menorat hanuca jeude italia soldati ostri

המנורה שנוצרה על-ידי החיילים

האדריכל דוד קאסוטו, מראשי יהדות איטליה בישראל, כתב על ארבע מנורות חנוכה, המצויות המוזיאון יהדות איטליה בירושלים. המאמר הופיע באת לדעת של מכללת הרצוג. חג החנוכה מהווה הזדמנות טובה לבקר במוזיאון, הכולל הפעם צפיה בתהליך "הזהבת ארון קודש משנת 1571" - כך שיראה , כמעט כמו המקורי. על המנורות:
.

  1. מנורת החנוכה מורכבת מחזיתו של כובע נחושת של חייל מחיל הרמנים בצבא האוסטרו-הונגרי. התחתית הושטחה ונקבע בתחתיתה מגש קטן עם שמונה בזיכים. הקסדה שייכת לצבאה של מריה טרזה מבית האבסבורג ובעלה פרנץ הראשון מבית לותרינגיה שהפך לימים קיסר הממלכה האוסטרו-הונגרית. האוסטרים לחמו נגד הפרוסים בהנהגתו של פרידריך הגדול בשתי הזדמנויות: מלחמת הירושה האוסטרית (1740-1748) ו- מלחמת שבע השנים (1763-1756). יש הרואים ב"כובע" הזה אות להשתתפות היהודים באותן מלחמות, אם לא כלוחמים, הרי לפחות כמובילי הספקה לצבאות הלוחמים.
  2. מנורת כסף מפירנצה - מנורת חנוכה מיוחדת, כנראה מאזור טוסקנה או אמיליה, עטורה כולה בתפרחת קוציץ ועם שתי קונכיות קטנות ברום הגב המשולש. כנראה מסוף המאה הי"ח. במרכזה סמל של משפחת התורם: בתוך מסגרת מסוגננת מופיעים שלושה ברושים נישאים על שלוש גבעות, כשמעליהם שלושה כוכבים; משני צידי הברושים האות א.לדעת התורם האותיות הן של אבי השושלת במאה הי"ח- אברהם אשכנזי או באיטלקית Alberto todesco.
  3. מנורת בית הכנסת של קאסלי מונפראטו - מנורה יצוקה פליז בעלת מימדים גדולים במיוחד: 115 ס"מ גובה ו-80 ס"מ רוחב. המנורה נוצרה ב-1830 והיא אופיינית לתקופה הנפוליונית. על פדסטל קוביתי בעל חתך טרפזי הנשען על ארבעה טפרים (רגלי חיות) מתנשא אובליסק הנשען על ארבע גולות, האובליסק מעוטר בעלי קוציץ. מן האובליסק יוצאות שמונה זרועות המולחמות אליו, ועשויות בכעין מוטות מפותלים ועל גביהם פרחי נחושת כשכותרות הפרחים מכילות בזיכי זכוכית המחזיקים את השמן. במקום השמש ישנו חור המיועד כנראה לנר השעווה. עובדה זאת מלמדת על המנהג האשכנזי שרווח בקאסאלי, שהרי אצל יהודי איטליה היה בזיך מיוחד לשמש, ואילו אצל יהודי אשכנז נהגו להדליק בנר ולבסוף להציג את הנר בראש המנורה.
  4. מנורת חנוכה דמוית מבצר מאיטליה - מנורה זאת מציגה חזית של בניין מבוצר עם מגדל תצפית. הבניין בנוי באבנים רבועות מגליטיות הןן בגוף הבנין וכן גם במגדל התצפית. על מעקה המבנה והמגדל שיניות בצורת זנביונים האופיניים לימי הביניים. בניינים מעין אלו אנו מכירים מערים רבות באיטליה, כך בפירנצה ובסיינה בבניני השלטון העירוני ועוד דוגמאות רבות. דוגמא לבניין מעין זה, כחיקוי לבניינים העתיקים, קיים גם בירושלים, בבית החולים האיטלקי(כיום משרד החינוך) במורד רחוב הנביאים, בניין שנבנה בידי האדריכל האיטלקי ברלוצי בעשור הראשון של המאה הי"ט


בעקבות החשמונאים במודיעין.[]

Hasmonaim tomb

"קברות המכבים" (צילם עומר שירן)

מאת:שירן שבתאי – "מורשת הגליל"
חג החנוכה קשור כמובן עם משפחת החשמונאים ועם הישוב מודיעין ועל כן סיור השבוע יערך כמתבקש בעקבות החשמונאים באזור מודיעין.

כבר שמות הישובים מציינים שהגענו לסביבה הנכונה, מודיעין ומודיעין עלית עם מבוא מודיעים, מתיתיהו וחשמונאים ולפיד והמשמעותי מכולם הוא דווקא הכפר הערבי מדיה ששמו משמר את מודיעין הקדומה. במחצית הדרך בין צומת שילת לצומת בן שמן נבחין בשלט חום "קברות המכבים" , נרד מהכביש בעקבותיו אל דרך עפר על גבעה קטנה נבחין בשתי שורות של קברים ומערת קבורה קטנה. תשעה קברים חצובים בסלע ולכל אחד מהם יש עוד שני פירים בתחתית ושילוט "קברות המכבים". היום ברור שלא מדובר בקברים מן התקופה החשמונאית אלא שבתחילת המאה העשרים היתה הציונות הצעירה זקוקה למיתוסים ולא דקדקה בקטנות. היו אלה תלמידי גימנסיה "הרצליה" מתל אביב שהגיעו למקום בחג החנוכה בשנת 1909, הדליקו במקום לפידים וכינו את המקום "קברות המכבים". משנת 1945 קבעה תנועת מכבי העולמית את האתר כנקודת זינוק למרוץ לפיד החנוכה, לאחר מלחמת השחרור הוצבה במקום אנדרטה בצורת שמונה משולשים המסמלים להבות, לזכרם של הנופלים במלחמה והמקום הפך לסמל גבורה..

מ"קברות המכבים" נחזור לרחבת החנייה ונלך מערבה כ-200 מטרים נוספים, בציר המקביל לכביש 443. ממש לצד הכביש נמצאת מערת קבורה נוספת מימי בית שני ובה שלושה חדרים בהם חצובות גומחות הקבורה. על חלקם נכתבו השמות באותיות עבריות ויווניות: שמעון, שרה, מרים ומנלאוס.נשוב אל הדרך הראשית. נלך בשביל הכורכר המסומן ירוק אל חורבת הגרדי. כאן נמצאו שרידים מהתקופה החשמונאית, מה שהביא חלק מהחוקרים לחשוב שכאן קבורים אבות משפחת חשמונאי. המקום קיבל את הכינוי "הגרדי", כשמו של יוחנן, בכור בניו של מתתיהו. מצפון נמצא הכפר הערבי "מדיה", שם על פי ההשערה המקובלת, התגוררו בני חשמונאי. במלחמת העצמאות שכן כאן משלט 219, אנדרטה מנציחה את זכרם של 23 החללים שנהרגו בקרבות באזור.

נשוב אל הרכב שהשארנו בחנייה. נעבור דרך שער המכבים, ממנו נכנסנו ליער, וניסע מזרחה בכביש פנימי המקביל לכביש 443 (כביש 4466 ) אל חניון שהוא מוקד ספורט יערני נעבור לצד שולחנות הפיקניק ומתקני הכושר, ולאחר כ-100 מטר נעלה לתצפית אל מעלה בית חורון. הצופה אל זירה בה התרחש אחד הניצחונות הגדולים של יהודה המכבי. סירון, המפקד של הכוח היווני, עלה מכאן עם צבאו מערי החוף היוניות כדי לתקוף את יהודה והמורדים היהודים שחיו בהרים. על פי שיטת הלחימה של היוונים החיילים היו מסודרים שורות שורות במבנה אשר נקרא "פלנגס", שם לכל חייל היתה חנית ארוכה ומגן. בקרב של צבא כנגד צבא מבנה זה היה יעיל מאוד אך במעלה בית חורון לא יכלו החיילים היוונים להמשיך ולשמור על מבנה זה ונאלצו ככל הנראה ללכת בטור עורפי. בשלב זה הפתיעו אותם לוחמי החרות, הניסו אותם עד לעמק אילון. יהודה ואנשיו זכו בניצחון חשוב ובשלל .

בנקודת תצפית זו נראה גם אתר הנצחה לזכר 11 ספורטאי ישראל שנרצחו באולימפיאדת מינכן בשנת 1972. מה שמזכיר לנו שמלחמתם של החשמונאים לעצמאות נמשכת עד ימינו.

ניתן לסייר בעקבות המורשת היהודית עם שבתאי שירן טל' 0523246827 הקש וצפה באתר של שתאי שירן

עוד על "חורבת הגרדי"
המומחים חלוקים בשאלה האם אתה זה הוא אכן קברות החשמונאים. צפונית לאתר המכונה "קברות המכבים" מצוי מבנה אבן המקורה בכיפה המכונה "חורבת הגרדי". מועד בנייתו המשוער הוא בתקופה הביזנטית, ובמרכזו נמצא קבר שייח (שיח' אל-ע'רבאווי). שרידי המקום נחקרו כבר בשנת 1870 בידי ויקטור גרן. בשנת 1874 חקר את המקום הארכאולוג הצרפתי שארל קלרמון-גנו, שזיהה את המבנה עם המבנה המסומן במפת מידבא כמקום קבורתם של המכבים. במפה מהמאה ה-4 נכתב: "את מצבת קבריהם (של המכבים) מראים עד היום".

תמיכה בהשערה הביא משה גלעד בכתבה בעיתון הארץ מיום 10 בדצמבר 2011 בעקבות הקברים האבודים של המכבים בשם ברעם, שגר בשילת, מנהל כבר 34 שנים את "כפר חשמונאי", מוזיאון פתוח ליד מודיעין, אשר סבר :"את הטיעון הראשון לכך שזהו האתר הנכון הניח ב-1870 החוקר הצרפתי ויקטור גרן. המקומיים כינו אז את החורבה אל-קלעה (המצודה). גרן חשף חדר קבורה שקורה לדבריו בבניין דמוי פירמידה, בדיוק כמו זה שתיאר יוסף בן מתתיהו. אחריו הגיע חוקר צרפתי בשם שארל קלמון גאנו. ראם מסביר שגאנו ערך במקום את החפירה המקפת ביותר עד כה. הוא חשף מבנה מלבני מרשים, עשוי אבני גזית נאות, ופסיפסים צבעוניים. אחד הפסיפסים נשא דגם צלב לטיני ולהערכת גאנו נוצר במאה החמישית. מכאן הסיק החוקר הצרפתי שהאתר אינו קבר המכבים. מנקודת מבטו של ראם הממצא הזה עשוי דווקא לחזק את הטיעון שמקום זה עשוי להתגלות כקבר המכבים, כיוון שהוא מעיד שהנוצרים, שהגיעו כמה מאות שנים מאוחר יותר, קידשו את האתר.

הארכיאולוג המחוזי ראם מסביר שבראשותו נוהלו במקום בספטמבר 2006 פעולות ניקוי וחישוף על פני השטח, במסגרת תוכנית להחייאת עתיקות מודיעין ומורשת המכבים. באוגוסט 2009 נערכו בדיקות שיקוף קרקע במימון המועצה האזורית חבל מודיעין. התוצאות מבטיחות ואפילו ראם הזהיר מוכן כמעט להתחייב שכאן כדאי לחפור כדי למצוא את קברות המכבים.

ראם, שמתנסח בזהירות רבה ולא מניח להתלהבות של ברעם להסיט אותו מן הדיוק המדעי מסביר כך: "בפן הארכיאולוגי ובהסתמך על מה שמצאנו עד כה יש כאן באמת משהו יוצא דופן. עוף מוזר. זה מבנה מסיבי מאוד שעשוי לענות על התיאורים של מבנה קבר מפואר. כל מי שמעורב בזה חש מיד הרבה אמוציות, אבל רק חפירה מסודרת תזים או תאושש את תחושת הבטן ומשאת הנפש. כסף לחפירה, אפילו קטנה, עדיין אין לנו".

כנס הספר והמדבר - בחנוכה בסוסיא[]

יתקיים אי"ה ביום חמישי, כ"ו כסלו תשע"ב - נר שני של חנוכה (22 בדצמבר 2011) - בין השעות 10:00 - 16:00 . במרכז סיור ולימוד בסוסיא. הסעות ללא תשלום בהרשמה מראש מתל אביב ומירושלים . לפרטים 02-9963424

מי שרוצה לקבל את חוברת התקצירים יכול לפנות במייל אלי dani36(@)gmail.com (להעתיק אות אות)

Susia siminar 20110001
Susia siminar 20110001B

מומלץ, אחד הכנסים הפוריים לנושאי ארץ ישראל

מה חדש בעיר החרדית עמנואל[]

Emanuel new period

פירסומת מתוך אתר העיר

נדמה לי שאוהבי ארץ ישראל ישמחו קרוא את הידיעה הבאה:
שלושים שנה אחרי, ההרחבה בעמנואל הסתיימה - עידו מאושר מזכיר המועצה: חשבו שנחתם הגולל על עמנואל, אבל היום אני יכול לבשר ששמונים אחוז מהדירות נחטפו. עמנואל מונה היום 4000 תושבים, בקרוב יתווספו עוד 57 משפחות והיד עוד נטויה.

מזכיר מועצת עמנואל, עידו מאושר, אמר בראיון לערוץ 7 ששלושים שנה אחרי פשיטת הרגל הגדולה של חברת כוכב השומרון הושלמה הבנייה של הפרויקט ההיסטורי, "כל השלדים של המבנים של כוכב השומרון - החברה שפשטה את הרגל, שופצו ונמכרו כמעט כולם. אם מישהו חשב שנחתם הגולל על עמנואל מתבדה היום".

לדבריו, דירות שבעבר הושכרו רק תמורת תשלום הארנונה מושכרות היום במחירי שוק רגילים, "עמנואל היא העיר החרדית הגדולה של השומרון, יש כאן אוכלוסייה מגוונת מכל הסוגים ומכל המינים וגם קהילה לא גדולה של כיפות סרוגות. יש פרויקטים רבים שעדיין יפה עליהם השתיקה, אבל אני יכול לומר שכל מי שמבקר בעיר מתרשם עמוקות מהאסטטיקה, אין אף כבל באוויר, הכול תת קרקעי. בין שכונה לשכונה יש מדרחוב ללא כניסת רכבים כך שהילדים יכולים לשחק בצורה בטוחה".

מאושר טוען שרבנים רבים נתנו את ברכתם לחסידים להגיע לעיר, "לעמנואל יש את הייחודיות שלה, אבל אנחנו בהחלט שואפים להגיע לממדים של אלעד וביתר. אצלנו אין בג"צים או עתירות של פלשתינים, התב"ע פה מאושרת הכול קו כחול, יש אלפי יחידות דיור שרק אם יגידו כן, יבנו אותם".

"היום אין בעמנואל דירות ריקות והעיר בהתפתחות", ציין מאושר, "לאחרונה ביקר כאן האדמו"ר מסלונים ומרן הרב עובדיה שגם התעניין מאוד בעיר. עמנואל מונה היום 4000 תושבים ובקרוב יתווספו עוד 57 משפחות והיד עוד נטויה".

המקור: חדשות עמנואל

ליאו לוי – האיש עם ַנַגְרָה[]

Leo levi 111

הפסטיבל ה-13 לקולנוע יהודי, ירושלים סינמטק ירושלים – ארכיון ישראלי לסרטים בשיתוף אגודת דנטה אליגיירי בירושלים שמחים להזמינכם להקרנת סרט התעודה

הסרט יוקרן ביום שני, כ"ג בכסלו, 19.12.2011 בשעה 19.00 (אולם 3)

אודות הסרט - לאחר שנים של ניסיון להיטמע בקונצנזוס הישראלי ולהשתלב בכור ההיתוך, חוזרת המספרת, בת למשפחה ציונית איטלקית מסורתית, לקהילת יוצאי איטליה בישראל. דרך הסיפור על אביה, ד"ר לאו לוי, דמות מרתקת בנוף הקהילה המיוחדת הזו, היא חוקרת את תולדות המשפחה ומתחברת אל שורשיה.

ליאו לוי (1982-1912) היה יהודי-איטלקי, פעיל ציוני ואתנו-מוזיקולוג פורץ דרך. הוא עלה לארץ ישראל בשנת 1935 אך המשיך לנוע כל חייו בין ישראל ואיטליה. לאחר מלחמת העולם השנייה הקדיש את חייו לאיסוף ולמחקר של המסורות המוזיקליות הליטורגיות שנמסרו בעל פה, מסורות עתיקות שהלכו ונשתכחו עקב חורבן הקהילות באיטליה שלאחר המלחמה. הסרט מתאר את חייו ומפעלותיו של איש מיוחד, על רקע האירועים ההיסטוריים של התקופה. לצד הסיפור המשפחתי, עוסק הסרט בזהות יהודית וישראלית, בהיסטוריה ובמוסיקה יהודית. זה סרט תיעודי ראשון שנעשה בארץ על קהילה מרתקת ועתיקת יומין זו. המקור:אתר הסינמטק

הסרט מתאר את חייו ומפעלו של ד"ר ליאו לוי (1982-1912), יהודי- איטלקי, דמות מרתקת בקהילת יוצאי איטליה בישראל, פעיל ציוני ואתנו-מוזיקולוג פורץ דרך. לצד הסיפור המשפחתי, הסרט עוסק בזהות יהודית וישראלית, בהיסטוריה ובמוזיקה יהודית.

יוצרת הסרט: יעלה לוי צימרמן תסריט ועריכה: רבקה יוגב

אורך הסרט: 92 ד' שפות מדוברות: עברית,איטלקית ואנגלית. כתוביות בעברית

זה סרט התעודה הראשון שנעשה בארץ על קהילה זו.

דברי פתיחה: אדריכל פרופ' דוד קאסוטו

להזמנת כרטיסים: סינמטק ירושלים, דרך חברון 11, טל: 02-5654333

נשמח לראותכם!

pexa@netvision.net.il לפרטים נוספים ניתן לפנות אל: דוד צימרמן בטל: 0544-236920

Upl img img 011211 2469


על לאו לוי צפה וקרא כאן

מטיילים ביריחו בחנוכה[]

הנה שבנו אלייך יריחו! עיר התמרים, מנעולה של ארץ ישראל שבויה בידי האויבים!

אך ברוך שמו אפשר כעת באופן יוצא דופן – לפעם הראשונה אחרי 11 שנה לבוא ולבקר בלווי צה"ל.

מדי יום בימי חנוכה, להוציא ששי שבת, נבקר בכל אתרי הקודש: בתי הכנסת "שלום על ישראל" ו- "נערן", ארמונות החשמונאים, תל יריחו ובית הקברות החשמונאי שטרם נחשף לציבור.

נשמח אם תבואו איתנו ליריחו בימי החנוכה. פרטים באתר http://www.jewishjericho.org.il/hebrew/future_activities/UpcomingHanukka.html

להרשם בהקדם!! ארנה טל 052-8699300 יוני טל 052-3527313

הר עיבל:"כל מה שהיה יכול להשתבש בצה"ל, אכן השתבש"[]

Har eval tiul

ההזמנה לטיול

ביום ששי שעבר פירסם מעריב את הכתבה הבאה:חשיפה:11 שנים אחרי מרחץ הדמים בהר עיבל, צה"ל משנה את ההיסטוריה. בכתבה נכתבו בין השאר הדברים הבאים:
ה"טיול" את המסלול החלו, כאמור, 29 מטיילים, שבעה מתוכם ילדים, הקטנה בת שמונה חודשים. בתום הליכה של כחצי שעה, רובה בתוך חורשת אורנים, הגיעה הקבוצה אל מצפה יוסף ואחרי תצפית, הדרכה קצרה ותפילת מנחה המשיכה למטה. המורד התלול הקשה על אחדים, שבחרו לא להמשיך.

שניים מן החיילים נשארו איתם. השניים האחרים המשיכו לצעוד בראש הטור, שבשל קשיי ההליכה הלך והשתרך. סמוך לשעה רבע לאחת הגיעה הקבוצה אל שביל עזים שהיה אמור להיות הנקודה הנמוכה בטיול. מכאן היו אמורים לפנות שמאלה לעבר המזבח וממנו חזרה לאוטובוס.

פרלמן, שהכיר את השטח, הציע למי שהלכו עמו בראש לפנות קודם כמה עשרות מטרים ימינה על אותו קו גובה כדי לשפר את יכולת התצפית ואז לחזור. כמה רגעים אחר כך זוהתה הקבוצה על ידי חמושים במחנה הפליטים עסכר, הפרוש למרגלות ההר. בתוך שניות מצאו את עצמם עשרות המטיילים כברווזים במטווח, מזנקים לעבר סלע ענקי שהיה בסמוך בניסיון להגן על עצמם.

התנהגות צהל - "כמעט כל מה שהיה יכול להשתבש בצה"ל סביב אירוע הר עיבל, אכן השתבש. נדמה שלא יהיה מופרך להעריך שאם רק חלק מהתקלות שנתגלו בהתנהלות הכוחות היה נחסך, התוצאה הטראגית הייתה יכולה להיות שונה.

חרף העובדה שבחטיבת שומרון הייתה מונחת הבקשה המפורטת של פרלמן לאישור הסיור, לא הצליחו מעט הכוחות שהסתובבו על ההר למצוא במשך זמן ממושך את המטיילים. התחקיר שבוצע אחרי האירועים העלה כי במשך שעות ארוכות לא ריכז אף גורם פיקודי מאמץ מסודר לאיתור הקבוצה. בנוסף, התברר כי בשום שלב גם לא הוכן כוח של ממש שיוכל לחלץ את הנפגעים, לכשיאותרו.

מהדו"ח:" בשעה 14:30 בערך מגיע מ"פ עם שלושה לוחמים. הוא יורד צפונה, נתקל באש, מנהל אש, חוזר ויורד שוב עם עוד 2 ג'יפים ממוגנים והכח שעליהם.בשלבזה עדיין לא היה מי שיכוון את הכוחות לעבר האזרחים; כי רק בסביבות 14:30 מגיעים לאזור שני מסק"רים קוברות; והם אינם מבצעים ירי. ההוראה למסק"רים: "לא לבצע שום ירי ושום פעולה ללא פקודה מפורשת"

בקיצור: חמש שעות תחת אש מחבלים וצה"ל לא מצליח להושיע (הערת העורך) חלק מהפרטים ראו כאן

תראו לשם מה מגוייס צהל[]

חמישה ישובים כאלה, כולל אחד שרק שלשום נאמר כי הנושא הוסדר.

Mitzpe avicau

עוד על המאחז

יום עיון לצפרים[]

Zxaparim 2011
  • תהיינה הרצאות מרתקות ומגוונות, סרט חדש של דרור גלילי שתיעד שנה ייחודית של דורסים בעמק החולה – הקינון הראשון עם גוזלים של העיטם לבן הזנב בשמורה, הקינון הראשון של הדאה שחורת הכתף באגמון החולה, וקטעי מריבה מרהיבים בין עיטי צפרדעים ועיטי חורש.
  • קטע נגינה בקלרינט ע"י גיל שקד לזכרו של דודה רב"ט אייל הפטר שנפל במלחמת יום הכיפורים. גם גיל, גם דודה אייל ז"ל וגם הסבא קומם הפטר ז"ל, שלושה דורות נגני קלרינט מחוננים!
  • 3 תערוכות ייחודיות, דוכני מכירה, ומפגש של 1,200 חובבי ציפורים מכל רחבי הארץ.
  • הרשמה בטלטבע 03-6388688 או בדוא"ל teleteva@spni.org.il

הזדרזו להירשם – המקומות מוגבלים.

כתבה על בנושא בטבע הדברים - דצבמבר 2011 - אפשר לקבל אותה על-ידי פנייה אלי dani36(@)gmail.com

הקלטות נבחרות[]

אברהם_פריד-היכל_התרבות-מחרוזת_מדהימה.

אברהם פריד-היכל התרבות-מחרוזת מדהימה.

אברהם פריד-היכל התרבות-מחרוזת מדהימה.: רבי ישמעאל, ענבי הגפן, כיצד מרקדים, והיו למשיסה

Jerusalem_Light_Rail.AVI

Jerusalem Light Rail.AVI

מי שעדיין לא היה בירושלים: נא להכיר "הרכבת הקלה"



ויקי-קדומים לשנת תשע"ג[]

ויקי-קדומים לשנת תשע"ב[]

ספר במדבר

ספר ויקרא

ספר שמות

ספר בראשית

Advertisement