FANDOM


Kdumim

מאתר האינטרנט של קדומים

עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל

קוראים נכבדים !
נשמח להערות על העלון, נודה לכם אם תכתבו אותן בסוף העלון בפרק המכונה: הערה, לאחר הכתיבה הקישו "פרסם תגובה"
כמובן, אגיב על כך אם יהיה לי מה לומר.
בכל מקרה, טוב שהקוראים יידעו שבערך יש פרטים הטעונים השלמה והבהרה.

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.
אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה על כך מטה והתוכן יימחק מייד

Heart of the Bible 1911 - Tomb of Rachel

ציור משנת 1911 The book "The Heart of the Bible" by Ella Broadus Robertson (Editor)

מראה של פעם

רחל אימנועריכה

מאת: צבי אלפר עוד משיריו

Raakelinhauta

מראה משנת 1978 צילם:Whoiswho מראה מהיום - אני בוש להציג

אמא רחל
שנים רבות לא פקדתי את קברך
בדרך אפרתה,
נשאתי תפילתי מרחוק.
היום באתי אל מקום מנוחתך
הנחתי ראשי על האבן
נשאתי תפילה, הורדתי דמעה
ביקשתי על בני משפחתי ועל האומה.

קולך נשמע ברמה
כבר אלפים שנה,
בכי תמרורים בכייך,
היה שכר לפעולתך.
בנים רבים שבו לגבולם
ה' חנן שארית יעקב.
"כולם נקבצו באו לך"?

באנו אל הנחלה
לא הגענו אל המנוחה
אמא רחל,
אל תמנעי קולך מבכי
את עינייך מדמעה!

העם נבוך ומפורד
רבות המחלוקות
שנאת חינם גוברת,
רבים המנאצים,
האויבים עומדים בשער.

מתי יתאחד העם?
מתי נירש הארץ?
ברית שלום לא תמוט לעולם.
                                         צבי אלפר

מצבת קבורת רחל - מרחשוון תשס"טעריכה

הפרוכת הלבנה במצבת קבורת רחל נעשתה משמלת הכלולות של נאוה אפלבאום שנרצחה עם אביה דוד אפלבאום בפיגוע ההתאבדות בקפה הלל בירושלים ב-3 ספטמבר 2003 והובאה לקבר רחל ביום השנה הראשון לפטירתה

ותן טל ומטר - שבע סיבותעריכה

(חל לפני שבועיים - אך לא מאוחר אף פעם - כפי שתקראו במאמר)

SEVEN MAR CHESVANA

הרב חנוך גבהרד - בסוד שיח בעריכת ישראל שיף

SEVEN MAR CHESVAN

הרב חנוך גבהרד - בסוד סיש בעריכת ישראל שיף עמוד 2

|הרב חנוך גבהרד - בסוד שיח בעריכת שאול שיף

מדוע נקרא בית הכנסת "החורבה" - אגדהעריכה

Churvanew11

ארון הקודש בבית הכנסת החורבה בבית הכנסת יש חדר ספרי תורה אליו נכנסים עם פתיחת ארון הקודש

(ספח מהשבוע שעבר)
רבי שמואל אליהו כתב בעלון לשבת קול צפיך לכבוד הכנסת ספר תורה בפרשת וירא תשע"ב את הדברים הבאים:"אמר לי הרה"ג שמחה הכהן קוק שליט"א שמקובל מדורות כי החורבה הזו היא החורבה שמוזכרת בגמרא במסכת ברכות. (ג.) "תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מהַלֵךְ בַּדֶּרֶךְ, ונִכְנָסְתִּי לחוּרְבָה אַחַת מֵחוּרבוֹת ירוּשָׁלָיִם להִתְפַּלֵּל. בָּא אֵלִיָּהוּ זָכוֹר לַטּוֹב ושָׁמַר לִי עַל הַפֶּתַח עַד שֶׁסִיָמְתִי תּפִלָּתִי. לאַחַר שֶׁסִיָמְתִי תּפִלָּתִי אָמַר לִי: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי! ואָמַרְתִּי לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ רַבִּי וּמֹורִי! ואָמַר לִי: בּנִי, מִפּנֵי מָה נִכְנַסְתָּ לחוּרְבָה זוּ? אָמַרְתִּי לוֹ: להִתְפַּלֵּל. ואָמַר לִי: הָיָה לךָ להִתְפַּלֵּל בַּדֶּרֶךְ! ואָמַרְתִּי לוֹ: מִתְיָרֵא הָיִיתִי שֶׁמָּא יַפְסִיקוּ בִּי עוֹברֵי דּרָכִים. ואָמַר לִי: הָיָה לךָ להִתְפַּלֵּל תּפִלָּה קצָרָה. בּאוֹתָה שָׁעָה לָמַדְתִּי מִמֶּנּוּ שׁלשָׁה דּבָרִים: לָמַדְתִּי שֶׁאֵין נִכְנָסִין לחוּרְבָה, ולָמַדְתִּי שֶׁמִּתְפַּללִין בַּדֶּרֶךְ, ולָמַדְתִּי שֶׁהַמִּתְפַּלֵל בַּדֶּרֶךְ - מִתְפַּלֵּל תּפִלָּה קצָרָה.

"ואָמַר לִי (אליהו הנביא): בּנִי, מָה קוֹל שָׁמַעְתָּ בּחוּרְבָה זוֹ? ואָמָרְתִּי לוֹ: שָׁמַעְתִּי בַּת קוֹל שֶׁמְנָהֶמֶת כּיוֹנָה ואוֹמֶרֶת: אוֹי לַבָּנִים שֶׁבָּעֲוֹנוֹתֵיהֶם הֶחֱרַבְתִּי אֶת בֵּיתִי ושָׂרַפְתִּי אֶת הֵיכָלִי והִגְלֵיתִם לבֵין הָאוּמּוֹת. ואָמַר לִי: חַיֵּיךָ וחַיֵּי רֹאשְׁךָ, לֹא שָׁעָה זוּ בִּלְבָד אוֹמֶרֶת כָּךְ, אֶלָּא בּכָל יוֹם ויוֹם שָׁלשׁ פּעָמִים אוֹמֶרֶת כָּךְ; ולֹא זוּ בִּלְבָד, אֶלָּא בּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִכְנָסִין לבָּתֵּי כּנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת ועוֹנִין יהֵא שׁמֵיהּ הַגָּדוֹל מבֹרָךְ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מנַעַנֵעַ רֹאשׁוֹ ואוֹמֵר: אַשְׁרֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁמְקַלְסִין אוֹתוֹ בּבֵיתוֹ כָּךְ, מָה לוֹ לאַב שֶׁהֶגְלָה אֶת בָּנָיו, ואוֹי לָהֵם לַבָּנִים שֶׁגָּלוּ מֵעַל שׁוּלחַן אֲבִיהֶם (בְרָכוֹת ג.) מהגמרא הזאת משמע כי ה' בוכה ומצטער על החורבן בשעה שאנחנו מתפללים או בשעה שאנחנו אומרים קדיש. וכל זה בגלל שהמשמעות של הקדיש היא תפילה למשיח ולגאולה. "וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ". ובשעה שאנחנו בעולם הזה באתערותא דלתתא מתעוררים להתפלל על הגאולה, באותה שעה בדיוק הקב"ה בעצמו גם מתנחם על הגלות ומתעורר להביא גאולה לעולם.

לקריאת השיעור כולו באתר הרב לפרשת וירא


עובדי קבלן ושביתת הרופאים עריכה

מאת: הרב ישראל רוזן - מתוך עלון שבת בשבתו

"האומר שלי שלי ושלך שלך זו מדה בינונית ויש אומרים זו מדת סדום" (אבות ה,י)

שביתות מנוגדות - היש קשר בין שני חלקי הכותרת?

תמונה א; מנהיגי ההסתדרות מצאו עילה ראויה להשבית את המשק (אולי; נכתב במצו"ש לך-לך!) - עַבדי קבלן. כידוע, מדובר בהעדפת הממשלה ומעסיקים ציבוריים שלא להעסיק עובדים במישרין (בעיקר בעבודות נחותות, אך בהחלט לאו דוקא), אלא לקנות אספקת כח-אדם מידי קבלן-סוחר. עצם המינוח 'אספקת כח אדם' מצמרר וטעון תחושת עבדות, עובר לסוחר. אך הבעיה איננה המינוח אלא הניצול; היעדר זכויות, היעדר קביעות, שכר נחות יותר ועלות תיווך מרגיזה. מטרת השביתה: דרישה להעסיקם במסגרת הסכמי עבודה קיבוציים מוגנים המגינים על העובדים. התקשורת אוהדת ותומכת! תמונה ב, מהופכת; מתמחי הרופאים מוחים ומתפטרים ומתמרדים נגד 'הסכם העבודה הקיבוצי' ודורשים הטבות שכר משמעותיות. בשם זכויות האדם וחופש העיסוק הם דורשים להשתחרר מכבלי הסכם העסקה קיבוצי (אולי לעבוד במסגרת 'אספקת כח-אדם'?). רבים מהם אינם מקבלים את פסיקת בית דין לעבודה האוסרת את התפטרותם. הויכוח מוצג כעקרוני; השתעבדות להסכם עבודה ישיר, שלא באמצעות קבלן, טוב או רע? גם במאבק זה התקשורת די אוהדת ותומכת! קפיטאליזם או סוציאליזם? אז הסכם קיבוצי טוב או רע? מאחורי שאלה זו ניצבת הדילמה בת מאה וחמשים שנה: כלכלה חופשית או נשלטת ע"י המימשל? קפיטאליזם או סוציאליזם? ובתרגום להגות החברתית בת-זמננו; כלכלת הפרט או הכלל. דיו רב נשפך סביב השאלה מהי עמדת היהדות בשאלה זו - ההגות? ההלכה? הא לכם מימרת הראי"ה קוק זצ"ל שחי בתקופת שיא של מתח בין שתי אסכולות אלו, כולל בלבוש הקומוניסטי. הוא נדרש למשנה שצוטטה בראש המדור הקשורה לפרשתנו, פרשת סדום: "הכרעה בין שיתוף הקנין, המעביר קו על כח הצדק של שלי שלי ושלך שלך, ובין הגבלת זכויות כל יחיד ויחיד... הוא אחד מהדברים הקשים שבעמקי המשפט... יש צד של אמת ב'שלי שלי שלך שלך' ויש צד של אמת בשיתוף" (איגרות א,צט). לשון המשנה: "זו מידה בינונית ויש אומרים זו מידת סדום" מעידה על דילמה עמוקה שאין לה הכרע מחייב. בסוגיא זו (ובאחרות, כמו מהו המשטר האידיאלי) כל עמדה תמצא השראה במקורותינו. עמדת ה"יש אומרים" היא קיצונית; מי ששומר על רכושו בקנאות לעצמו, ובמקביל נזהר שלא ליהנות מממון אחרים - לסדומי ייחשב. בעלי המוסר, וחכמי תורת הנפש, יסבירו זאת בקלות - זו האנוכיות במֵירָעָה. מי שמשתף את כל העיר ברכושו, סופו להפקיר גם את בנותיו, כלוט בשעתו. פסיכולוגים יבארו זאת בנקל. סינתיזה הגיע הזמן שחכמי הכלכלה והחברה ימציאו משהו חדש, מעין סינתיזה, סוציו-קפיטליסטית. שיטה שיהיה בה 'גם וגם', ובעיקר משהו חדש, בן זמננו. אם עובדי הקבלן צודקים, וגם הרופאים המתמחים, חייבת להימצא שיטת ביניים מכלילה, רעננה. סינתיזה זו דרושה לא רק בין קפיטאליזם לסוציאליזם אלא גם, ולדידי בעיקר, בין כלכלה גלובאלית ללאומית.

  • * *

(הרב מוטי) אלון בכותעריכה

זה עתה נבעטנו בכח בחזרה לסחרחורת הרב מוטי אלון, וכתב האישום הסורחני שהוגש נגדו. זה עתה שמענו דברי הכחשה מרים מפיו וחריפים מפי מקורבי 'פורום תקנה'. והטלטלה גוברת, ותגבר שבעתיים, במהלך המשפט וספיחיו ופרשניו והדלפות מציצניות מדלתיים סגורות. ואנו אנה אנו באים? בסמוך להתפוצצות הפרשה, לפני 20 חודש, הבעתי עמדתי במדור זה (אדר תש"ע, 3.10) תחת הכותרת הרלבנטית גם כיום: "להפסיק עם סימפוזיוני פרשת הרב אלון". קראתי אז לכולנו "להיאלם" ולרב מוטי "להיעלם". כאז כן עתה (ציטוט עצמי): "לא היעדר מידע מסעיר את רוחי, וגם לא שאלת סמכות 'השפיטה החברתית', אלא המפולת החינוכית האדירה שניחתה על ראשנו. אין אפשרות להגזים בחומרת המשבר האמוני והצונאמי החינוכי; נפלו השמים ונתקו מוסרות תבל". כיום אני מצטער שלא נלחמתי אז לקדם, לדחוף ואולי לממש, את מה שהצעתי באותה רשימה: "להקים מעין 'בית דין בורר' של שלשה אישים שיבדקו את פרוצדורות ה'חקרת ודרשת', ואת תהליך קבלת ההחלטות של 'פורום תקנה', הן בשלב ההרחקה והן בשלב הפרסום. גם אם נאמנים עלי דוברי הפורום אעפי"כ מוטב היה שפורום חיצוני יסיר כל ספק בעיקר בקשר להליכי הבירור, הענישה והפרסום. תשובות אובייקטיביות לשאלות אלו יעניקו אימון רב ל'פורום תקנה' הממלא תפקיד כל-כך נצרך". משנתי הראשונה לא זזה ממקומה ובה יצאתי ידי חובת התייחסות. אינני מתכוון בל"נ להידרש לפרשה זו ולדוש בה. אני קורא לחבריי ולעמיתיי לנהוג כך: להיאלם!

(נכתב במוצ"ש לך-לך)

הטבע בנגבעריכה

בית ספר שדה שדה בוקר נמצא במדרשת בן-גוריון מעל נחל צין ובקעת צין, במרחק של 40 דקות מבאר שבע מהצפון ו-30 דקות ממצפה רמון מהדרום. בית הספר הוא אחד המוסדות המופעלים על ידי "מדרשת בן-גוריון" כמו "המכון לחקר המדבר" ו"מכון בן-גוריון לחקר-ישראל" - שני האחרונים הנם גופי מחקר של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מדרשת שדה בוקר מפעילה את "הפנימייה לחינוך סביבתי" ואת "בית-ספר-שדה". בית הספר נוסד בשנת 1968‏‏[1] והוא השני במניין בתי הספר שדה בארץ‏‏[2]. בית הספר אינו נימנה על רשת בתי הספר בבעלות של החברה להגנת הטבע. להלן דף המתפרסם על-ידי בית הספר הנותן מושג על המתרחש בחי והצומח של חבל ארץ הנגב.

Beth sefer sade boker

המטמון הגדולעריכה

הצצה נדירה למחסן המטבעות של רשות העתיקות02:41

הצצה נדירה למחסן המטבעות של רשות העתיקות

הצצה נדירה למחסן המטבעות של רשות העתיקות

אלו "אוצרות מדינת ישראל". כאן "אוצר מטבעות הזהב" - 800 אלף במספר במספר - המטמון הגדול ביותר. מוצג "שקל ישראל" - "ירושלים הקדושה" - הוטבע ארבע חודשים לפני החורבן.
הנה קופת החסכון העתיקה ביותר.
מטבעות צלבניות חתוכות
ההיסטוריה של הארץ הזאת לאור המטבעות.
דבר אחד הסרט אינו מגלה - היכן מוטמן האוצר ?


תפילות שחרית ב-שלום על ישראל ביריחו עריכה

תאריכים

  1. יום חמישי י"ג חשוון (10/11) ־ יום חמישי כ' חשוון (17/11)
  2. יום חמישי כ"ז חשוון (24/11) עם ישיבת בית שאן
  3. יום שלישי ג' כסלו (29/11) עם ישיבת מעלה אפרים
  4. יום ראשון ח' כסלו (04/12) עם ישיבת באר שבע
  5. יום רביעי י"ח כסלו (14/12) עם ישיבת יד בנימין
  6. יום חמישי כ"ו כסלו (22/12) בחנוכה, עם ישיבת ניר, קרית ארבע
  7. יום שלישי א' טבת (27/12) בחנוכה, עם ישיבת.באר שבע.סדר יום
  8. 5:45 בבוקר אוטובוס יוצא מבנייני האומה בירושלים,־ 7:00- יציאה

מ-מבואות יריחו לכיוון יריחו בליווי צבאי,־ הרשמה חובה: ארנה 052-8699300. יוני 052-3527313; עלות: 50 ₪; לנוער ולאברכים: 25 ₪. ראה תמונות וסרטונים של תפילות קודמות

תמונות מארץ ישראלעריכה

אוסף מטסון - מחלקת הצילום של המושבה האמריקאית תוכלו למצוא אלפי תמונות מארץ ישראל משנת 1894 עד 1940. התמונות לשימוש חופשי. ראו דוגמאות:

כאשר בריטניה תכננה לחסל את חיל האויר הישראליעריכה

נכתב על-ידי יובל שוהם בעזרת ספרי מורשת חיל–האוויר בבטאון החיל
אחת התוכניות המפורטות ביתר להשמדת חיל–האוויר הישראלי, אם לא המפורטת והמתוכננת שבהם והיא תוכננה בלונדון, על–ידי הצבא הבריטי.תוכנית "קטפולט" הבריטית, שנכתבה לפני 55 שנה, ביוני 1955. מטרתה הייתה ברורה: להשמיד כליל את חיל–האוויר הצעיר של מדינת ישראל ועל–ידי כך להשיג עליונות אווירית בשמי ישראל ואף להפציץ יעדים אסטרטגיים בה.

כדי להבין מדוע הכינה בריטניה את התוכנית, יש להסתכל על התקופה בראייה גלובלית ורחבה. הימים היו ימים מתוחים ביותר, גם בזירת ישראל ושכנותיה וגם בעולם כולו.

למזרח–התיכון הייתה חשיבות עצומה מבחינה אסטרטגית. מלבד העובדה כי האזור משופע בנפט, נמצאת בו גם תעלת סואץ, מעבר אסטרטגי בעל חשיבות גדולה ביותר. אבל מעל לכל, שימש המזרח–התיכון כמגן העיקרי מפני התפשטות הקומוניזם דרומה. מדינות המערב חיפשו לבלום בכל דרך את התפשטותה של בריה"מ לאזור.מבחינתה של בריטניה, נועדה תוכנית "קטפולט" להגן על ממלכת ירדן, בת בריתה, מפני התקפה ישראלית. "בריטניה וירדן היו בברית הגנה, כלומר כל תקיפה על ירדן, אמורה הייתה לגרור תגובה צבאית הולמת מצד בריטניה", אומר ד"ר אילן אסיה, מרצה בחוג למדעי המדינה במכללת הגליל המערבי

כמו כן הקימו הבריטים בשנת 1955 את "ברית בגדד": ברית צבאית בחסותם בין טורקיה לעיראק, שנועדה להוות נדבך נוסף במחסום מול בריה"מ. "הבריטים רצו שגם ירדן תצטרף לברית זו ולכן הגיבוי שהם נתנו לה מבחינה צבאית היה חזק אפילו יותר", מסביר ד"ר אסיה.

תחת הקטגוריה של "שדות–תעופה מבצעיים הנמצאים בשימוש", נמצאים רמת דוד, קסטינה, רמלה, עקרון ובאר שבע. תחת "שדות–תעופה ומשטחי נחיתה נוספים עם מסלולי המראה של מעל 1,000 יארד", נמצאים בין היתר, פלוג'ה, עין שמר, אילת, חיפה, הרצליה, סירקין, לוד ומגידו. בנוסף לנספח A, מצורפים נספחים נוספים עם מטרות תקיפה שונות בישראל. בראש כל נספח נכתב "סודי ביותר" ובו מפורטות המטרות, כגון תחנות מכ"ם, מרכזי תקשורת, מסילות ברזל, תחנות רכבת, צמתי כבישים, מפקדות, מחסני חימוש, מחסני אספקה, תחנות כוח וחשמל ומחנות צבאיים.

לסיכום - "למרות שבריטניה לא הוציאה את התוכנית לפועל, היא נשארה כתוכנית מגירה לשעת חירום ולא בוטלה עד וועידת סבר בה השתתפו ישראל, בריטניה וצרפת ב–21 לאוקטובר 1956, במסגרתה נחתם "הסכם סבר" בין המדינות, לשיתוף פעולה צבאי נגד מצרים, לאחר שזו הלאימה את תעלת סואץ.בזמן הוועידה, הייתה עדיין תוכנית "קורדג'" בתוקף, למרות שבריטניה נתנה עדיפות למבצע "מוסקאטיר" הידוע בישראל כמבצע "קדש". בריטניה הסכימה לחתום על הסכם סבר רק לאחר שבן–גוריון התחייב כי ישראל לא תתקוף את ירדן. מצידה, התחייבה בריטניה שלא לפעול נגד ישראל ובכך למעשה משכה את תוכנית "קורדג'". התוכנית להשמיד את חיל–האוויר הישראלי אמנם מעולם לא יצאה אל הפועל, אך היא הייתה תוכנית מפורטת למדי ובריטניה התכוננה להפעילה במקרה בו הייתה חוששת לגורל ירדן. או אז היה חיל–האוויר הישראלי מוצא את עצמו מתמודד עם יריב חזק בהרבה מהיריבים שהיה רגיל להתמודד עמם באותה תקופה. מה היה קורה אז? לא נותר אלא רק להודות שתוכנית המגירה הזו, נשארה עמוק בתוך המגירה.

שימושון:למה הגלידה באיטליה אינה כשרהעריכה

תייר דתי המבקר באיטליה נאלץ להתמודד עם מראות הגלידה המושכות. הגלידה אינה כשרה לכל הדעות. עכשיו גם מצאתי את ההסבר:
באוניברסיטה הסטודנטים לומדים לייצר גלידה גם ללא שומן מן החי, ובמקום זאת לעשות שימוש בחלב סויה ובחלב אורז. מגמות חדשות נוספות המקודמות על ידי מומחי הגלידה בקארפיג'ני ג'לאטו: שימוש ביין אדום יבש, כמו קברנה, לייצור גלידת שוקולד מיוחדת, או בגבינות, החל במסקרפונה דרך ריקוטה וחלה בסטרקינו - גבינה איטלקית לבנה עתירת שומן - ובכמה מקרים אפילו בגורגונזולה. אחד מסוגי הגלידה מיוצר מחלב קופים

הערות שולייםעריכה

  1. ‏ מקור: אתר בית הספר מספר על חגיגות 60 שנה.‏
  2. ‏הראשון הוא בית ספר שדה עין גדי‏


ויקי-קדומים לשנת תשע"געריכה

ויקי-קדומים לשנת תשע"בעריכה

ספר במדבר

ספר ויקרא

ספר שמות

ספר בראשית

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.