FANDOM


Kdumim

מאתר האינטרנט של קדומים

עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל

קוראים נכבדים !
נשמח להערות על העלון, נודה לכם אם תכתבו אותן בסוף העלון בפרק המכונה: הערה, לאחר הכתיבה הקישו "פרסם תגובה"
כמובן, אגיב על כך אם יהיה לי מה לומר.
בכל מקרה, טוב שהקוראים יידעו שבערך יש פרטים הטעונים השלמה והבהרה.

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.
אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה על כך מטה והתוכן יימחק מייד

הפטרת השבת "נחמו נחמו עמי" בכתר ארם-צובא - העותק המקורי, היחידי והעתיק ביותר של המקרא- ראו מטה פרטים עדכניים על הכתר.

Nachamu ami

הפטרת השבת, שבת נחמו - ספר ישעיהו מ', הנמצא בין הדפים של כתר ארם צובה - לעומת זאת, בין הדפים החסרים של הכתר - פרשת השבוע :פרשת ואתחנן - המקור:אתר יד יצחק בן צבי לכתר ארם צובה

פסוקים אלו, הפותחים את חטיבת הנחמות בספר ישעיהו, פותחים גם את פרק ההפטרה הנקראת בשבת שלאחר תשעה באב. על שמם נקראת שבת זו 'שבת נחמו'. יש בשבת זו קימה והתנערות מימי האבל שראשיתם בי"ז בתמוז, היום שבו הובקעה חומת ירושלים, והם מכבידים והולכים בשלושת השבועות, ימי בין המצרים, דרך ראש חודש אב, הפותח את תשעת הימים, ושנקודת השפל הקשה שבהם – יום תשעה באב, שבו חרבו שני בתי המקדש.

זוהי השבת הראשונה מתוך שבע שבתות רצופות, המכונות כולן 'שבעה דנחמתא', על שום הפטרותיהן, שכולן פרקי נחמה מספר ישעיהו.

השינוי הצפוי במזג האוירעריכה

השבוע יחול ט"ו באב. נציין את אחת הסיבות לאירוע, הקשורות דווקא במזג האויר השנה: סיום כריתת עצים לבית המקדש עבור המערכה על מזבח העולה, שכן מאותו היום ואילך יורד כוחה של החמה באופן שכבר ניכרת לחות בעצים הגורמת לחשש שיהיו בהם תולעים הפוסלות אותם למזבח.

השמחה שבדבר:

  1. לעצים שלא ייכרתו;
  2. השלמת המצווה מהווה סיבה לשמחה, כפי שחוגגים בסיום לימוד מסכת בגמרא וכדומה;
  3. כפי שמסביר רבנו גרשום מאור הגולה, היא שעתה שהיום מתקצר והלילות מתארכין יש זמן רב יותר ללימוד תורה המשובח ואפשרי יותר בלילות.

(לפי הויקיפדיה העברית)

כיוון תפילת "שמונה עשרה"עריכה

מצגת המראה את כיוון התפילה בעת תפילת "שמונה עשרה" מיוחד לט' באב: לאן אתה מתפלל? הלכות כוון התפילה, בכותל המערבי ובכלל.

1944 שנה מחורבו בית קודשנו, שרויים אנחנו בימים קשים של געגועים למקדש ולעוצמת האחדות העולמית והלאומית שהוא מייצג.

על רקע זה נדרשת מהפיכה תודעתית של ממש בכמיהה המעשית לציון. מעשה קטן של תיקון שכל אחד מאיתנו יכול לעשות, מעשה שיש בו מהפיכה תודעתית של ממש והצבעה ברגליים, תרתי משמע:

כיוון התפילה המקובל לרגלי הר הבית, בכותל המערבי, בטעות הלכתית יסודו. שינוי בהרגל זה ופנייה לכיוון מקום המקדש יכולה לחולל את המהפיכה הנדרשת, ו"אחרי הפעולות נמשכים הלבבות" כמאמר ספר החינוך.

אחתום בחתימתו המפורסמת של ר' יהודה הלוי בפיוטו "ציון הלא תשאלי":
אִוָּךְ לְמוֹשָׁב אֱלֹהַיִךְ וְאַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ
יִבְחַר יְקָרֵב וְיִשְׁכֹּן בַּחֲצֵרָיִךְ
אַשְׁרֵי מְחַכֶּה וְיַגִּיעַ וְיִרְאֶה עֲלוֹת
אוֹרֵךְ וְיִבָּקְעוּ עָלָיו שְׁחָרָיִךְ
לִרְאוֹת בְּטוֹבַת בְּחִירַיִךְ וְלַעְלֹז בְּשִׂמְ-
חָתֵךְ בְּשׁוּבֵךְ אֱלֵי קַדְמַת נְעוּרָיִךְ

מושי אשר - העותק מרוטר נט

חישוב כיוון התפילה בבית הכנסת משכן מאיר בקדומיםעריכה

המפה נטענת...

לצפיה מדוייקת הקש (-) מינוס ואז תגיע להר הבית

יסוד המקדש ביריחועריכה

יסוד המקדש ביריחו - הרב ישראל אריאל50:43

יסוד המקדש ביריחו - הרב ישראל אריאל

יסוד המקדש ביריחו - הרב ישראל אריאל

במסגרת יום העיון שנערך בבית חגלה, ליד יריחו - המצויה עדיין תחת שלטון זרים - הושמעה הרצאתו של הרב ישראל אריאל ממכון המקדש שגילה רזים מעניינים מאד על אודות משמעותה של יריחו לעניין קדושתה של הארץ והחיבה אליה, ומעל לכול על הקשר ההדוק בין יריחו לבין המקדש.

  1. תחילת החיוב על המצוות התלויות בארץ מתרחש עם כניסתם של ישראל אליה, בחנותם בערבות יריחו.
  2. הבאת האבנים מנהר הירדן אל הר עיבל, בסמוך לשכם, והחזרתן אל הירדן, בסמוך ליריחו, נצרכה כדי לבטא את הקשר בין המקום שבו עמד אברהם אבינו ע"ה וקיבל את ההבטחה על ירושת הארץ (בראשית יב ו – ז), לבין מקום כניסתם של ישראל לארץ כדי להגשים את אותה הבטחה.
  3. כחוט השני עוברת אהבתו העצומה של יוסף הצדיק אל הארץ דרך השמות של צאצאיו, ובהם השם חוגלה, שמה של אחת מבנות צלופחד, הדורשות: "...תנה לנו אחוזה..." (במדבר כז ד), והלוא הן מצאצאיו של יוסף. ומה פשר השמות הללו, שהעניקו בניו ובני בניו של יוסף לילדיהם? תרצה, אחות חוגלה, לדוגמה, נשאה שם של עיר בארץ כנען, וגם חוגלה היה שם כזה. שמו של גלעד, נינו של יוסף, מזכיר לנו את הגַּלְעֵד שהקים יעקב אבי יוסף בבורחו מלבן אל ארץ אבותיו, וכן את ריח הבשמים הטוב שליווה את יוסף בדרכו האיומה למצרים עם אורחת הישמעאלים שבאה מן הגלעד, והרי אין אדם מעניק שמות לילדיו אלא כדי לבטא עומקים מנשמתו, על כן המסקנה המתבקשת היא שאת העומקים הללו הצליח יוסף להעביר לצאצאיו עד דורות רבים אחריו, וכך לשמר את הקשר האמיץ כל כך שלו אל הארץ, הגם שנעדר ממנה שנים רבות כל כך!...
  4. הגבול שבין נחלת בנימין לבין נחלת יהודה, כפי שהוא מתואר בספר יהושע, (טו ו – ח), עובר בחוגלה ומגיע עד להר הבית, ומה שראוי כאן לציון הוא הלשון המיוחדת שנוקט הכתוב בתיאור הגבול הזה: חמש פעמים מופיע שם הפועל "ועלה", מה שיש בו כדי לקשר אותנו אל הציווי שנצטווינו בקשר לחובה לבוא לדרוש את דבר ה' בבית המקדש: "...וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה' אלוהיך בו" (דברים יז ח) ואכן, צאצאיו של יתרו, "הקינים", שישבו ביריחו, כאשר פגה תקופת מגוריהם שם הם עלו ללשכת הגזית, מקום המשפט, ללמוד שם תורה.
  5. הקשר שבין יריחו לבין המקדש מתואר במשנה, והוא מציין את שבעת הקולות שהיו בוקעים מן המקדש ונשמעים ביריחו, וכן את הריחות שהיו נודפים מן הקטורת שהועלת במקדש והגיעה אל נחיריהן של העזים ביריחו עד שנתעטשו...

המקור: שמעון כהן - ערוץ שבע http://www.inn.co.il/News/News.aspx/241609

Jericho Panorama

מבט ממערב - המקור:ויקישיתוף

בקעת הירדן יריחו בריח ארץ הקודשעריכה

מאת: הרב גדי בן זמרה שדבריו נסבו על ההשוואה המאלפת בין המרגלים ששלח משה לבין אלו ששלח יהושע. המרגלים ששלח משה היו אנשים מורמים מעם, נשיאי השבטים, והם יצאו לשליחותם בידיעת כל העם ועל דעת כל העם, שנאמר: "ותקרבון אליי כולכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו את הארץ וישיבו אותנו דבר את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבוא אליהן" (דברים א כב) . בני ישראל מבקשים אפוא לדעת מהן נקודות התורפה של עמי הארץ, כדי להתכונן לכיבוש, אולם הדרך שבה משה נענה להם מעוררת כמה תמיהות: א. מדוע הוא שולח את נשיאי העם? ב. מדוע הוא מוסיף על בקשתו של העם בקשות משלו? הנה הוא מבקש מהם לברר "ומה הארץ השמנה היא אם רזה היש בה עץ אם אין…" (במדבר יג כ) ולכאורה אנו שואלים: מה חשיבותו של המידע הזה לעניין הכיבוש? ויתרה מזאת: באותו פסוק אנו שומעים על הנחיה נוספת שצירף משה אל בקשת המידע הזה: "והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ…", ושוב אנו תמהים: לשם מה? אין זאת אלא שמשה מבקש לעורר בעם חשק גדול להיכנס אל הארץ, וכדי להשיג מטרה זו הוא מגייס אנשים רבי השפעה, את נשיאי השבטים, ומבקש מהם להוסיף על המידע האסטרטגי כל מה שבכוחו לעורר בעם אהבה אל הארץ רצון עז לבוא אליה ולכובשה…. דא עקא שכל המטרות הללו לא הושגו. יתר על כן: המרגלים אכן "עשו עבודה יסודית", שהו בארץ ארבעים יום, תרו אותה לאורכה ולרחבה, ואף הציגו את פריה המהולל, אך מיד ביטלו את ערכו ואמרו: "אפס כי…." ואז פנו אל עיקר דבריהם, הוציאו את דיבת הארץ רעה, ועוררו מורך בלב העם, עד כדי מאיסה בארץ חמדה. לעומתם המרגלים ששלח יהושע, לא בשליחות העם, היו מעטים, שנים בלבד, אלמונים, והם נשלחים בחיסיון מוחלט: "חרש". ועוד: הם כלל לא הספיקו לחפור את הארץ, אולם כשהם שבים אל יהושע הם מוסרים בתכלית הקיצור את מסקנתם, והיא חדה: "…כי נתן ה' בידנו את כל הארץ, וגם נמוגו כל יושבי הארץ מפנינו" (יהושע ב כד) . מעניין להבחין בכך ששתי שליחויות הריגול בעצם לא מולאו כפי שניתנו, אלא שהרוח שמילאה את לבותיהם של המרגלים בכל אחת מהשליחויות הללו היא שקבעה את מידת הצלחתה של השליחות.

לו התנהגו מרגלי יהושע כקודמיהם היו להם כל הסיבות להיבהל ממה שראו עיניהם ולהבהיל את יהושע, או את העם, שהרי על בסיס כל תלאותיהם הם יכלו להגיע למסקנה מַרְפַּת ידיים: המודיעין של יריחו הוא מצוין. הנה, מיד גילו את חדירתם. העיר בצורה, דרוכה ומוכנה. אם כן לכאורה אין לנו כל סיכוי להצליח! אלא שעל פי דבריהם אפשר להיווכח שהם באים אל השליחות שהוטלה עליהם עם "מוטיבציה – אש" לכבוש את הארץ, וכך יוצא שה' מזמן להם את הפגישה עם רחב, וזו, בדבריה, אכן מחזקת אצלם את הרוח הזאת, שכן היא חושפת את ממד העומק ברוחם של יושבי הארץ: "…נפלה אימתכם עלינו…נמוגו כל יושבי הארץ מפניכם… ויימס לבבנו, ולא קמה עוד רוח באיש מפניכם, כי ה' אלוהיכם הוא אלוהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת" (שם שם ט, יא)

הטיעונים שביקש הרב בן זמרה להציג הם שניים, זה על גבי זה: א. מה שאדם רואה הוא מה שהוא בוחר להסתכל בו, וב: בעקבות נקודת המבט של המתבונן נולדת מציאות: המרגלים באו מלאי עזוז לחפור את הארץ, הם בחרו להתבונן במה שלנגד עיניהם במבט של עומק, הנובע מאמונתם, ואכן זה מה שנגלה לאוזניהם מפי רחב: שלא קמה רוח באויב מפני בני ישראל. וכן בימינו: החשיבה המסולפת של הנהגת השמאל מביאה אסון לעם ולארץ

והנה בעצם שמה של העיר יריחו רמוז העניין. אנו מוצאים בה "ריח". המרגלים הצדיקים בחרו להריח את האמת העמוקה. יריחו היא אפוא מקום של תחושת עומק, שמצליחה להפוך את הכול, ולתקן את חטא המרגלים. יריחו היא העיר שממנה מתחילה לצמוח מחדש אהבת הארץ, וזהו סיפורה של חוות בית חוגלה, שבערבות יריחו.

נחפשה דרכנו ונחקורהעריכה

Artum jom jiun

תוכנית יום עיון

חברת יהדי איטליה לפעילות רוחנית יזמה יום עיון לזכרו של הרב מנחם עמנואל הרטום, בנו של חוקר המקרא הרב אליה שמואל הרטום ומחבר הספר "חיי ישראל החדשים" אשר יצא לאור לאחר פטירתו המהווה סיכום ותמצית של משנתו. לפיה "אין קיום לעם ישראל ולמדינת ישראל ללא התורה". וכי התורה אינה אך ורק מה שנקבע בתלמוד ובשלחן ערוך, אלא התורה עצמה דורשת שדרכי שמירתה תתפתחנה ותיקבענה בכל דור ודור בהתאם לצרכיו ולנסיבות. כמו כן הוא טוען כי אפשר לקבל את התורה כיסוד לחוקת מדינת ישראל גם מצד אלו שאינם מאמינים בעיקרי התורה גופה. וכי אם הנהגת התורה תהיה לפי האמור בספר יהיה אפשר יהיה לגשר בין 'דתיים' לבין 'בלתי דתיים' לטובת העם כולו.

מנחם עמנואל הרטום היה העורך של העלון לליבון בעיות השעה "תורת חיים", אשר עסק בנושאים אשר הועלו בספרו :"חיי ישראל החדשים".

ראובן קמפניינו התלמוד הירושלמי בחיי יומיום בארץ ישראל12:05

ראובן קמפניינו התלמוד הירושלמי בחיי יומיום בארץ ישראל

ראובן קמפניינו התלמוד הירושלמי בחיי יומיום בארץ ישראל

על מחזור בני רומה - יעקב די-סינייי19:22

על מחזור בני רומה - יעקב די-סינייי

על מחזור בני רומה והבאתו לדפוס על-ידי הרב הרטום - יעקב די-סינייי - ישיבת הכותל


מעמד פיצול הש"ס / הרב ישראל רוזן עריכה

( הפירסום ברשות המחבר: "הרשות נתונה ובלבד שיצויין כי הדברים מתפרסמים בעלון בתי הכנסת 'שבת בשבתו', בפרשת דברים-חזון תשע"ב.")

ישראל רוזן "על מה אבדה הארץ... על עזבם את תורתי" (ירמיהו ט,יא)
"אמר רב יהודה אמר רב: שלא ברכו בתורה תחילה" (ב"מ פה,ב)
"כל התורה כתבה משה רבינו קודם שימות בכתב ידו ונתן ספר לכל שבט ושבט וספר אחד נתנו בארון לעד" (הק' הרמב"ם ליד החזקה)

השבוע יסתיים המחזור הי"ב של 'הדף היומי', שנוסד לפני 89 שנה בפולין ע"י הרב מאיר שפירא מלובלין. 'לימוד' 2711 הדפים (לפי מהדורת 'וילנא', שהפכה ל'מקודשת' וללא יכולת שינוי לנצח. בכל הספרות התורנית מפנים לדפי הגמרא לפי מהדורה זו, של "האלמנה והאחים ראם") משתרע על פני כשבע וחצי שנים, ו'מאחד' את כל עוסקי התורה סביב הגלובוס, כחזון המייסד הרב מאיר שפירא:

"נוסע לו יהודי שבועיים מישראל ותחת בית שחיו מסכת ברכות. כשהוא עומד על אדמת ארצות הברית נכנס הוא לבית המדרש ומוצא יהודים עוסקים באותו דף שבו עמד היום, ומצטרף ללומדים בחדווה. ומתפלפל עם הלומדים והם משיבים לו, ונמצא שמו הגדול מתאדר, מתגדל ומתקדש. היש לך ביטוי מוחשי יותר לאיחוד העליון בין קודשא בריך הוא, אורייתא וישראל"

במשפט הקודם מיסגרתי שתי מילים במרכאות; האחת - "לימוד". מתוך נסיון וידע אישי - בחלקים נרחבים של הש"ס מדובר בקריאה שטחית ובהעברה בעלמא, ולעתים רבות בדילוגים בשל נסיבות אישיות ולוח השנה. ואף-על-פי-כן אין למעט בגודל המפעל שמתן שכר בצידו על 'עיסוק בדברי תורה' (ו'עיסוק' איננו דוקא לימוד), 'קביעת עתים לתורה', מחובָּרוּת למוקד תורה-שבעל-פה שהוא התלמוד הבבלי, וכן! בהחלט! משהו גם נכנס ונקלט, והרבה יותר ממשהו!

מאחד? והמילה השניה היא "מאחד", ובלשון חזון המייסד: "איחוד עליון בין קוב"ה, אורייתא וישראל". האמנם מאחד גם בתוך עדת בני ישראל? אני מסב את הזרקור ל(כנראה) ארבעה אירועי-ענק של סיומי הש"ס בישראל (פלוס אחד באנגלית, פלוס רבים בחו"ל) לפי חלוקה שבטית-מיגזרית: חסידים, 'ליטאים', ציודים (=ציונים דתיים) ומזרחיים. מן הסתם ייאמרו בהם דברים דומים להפליא וזהים לחלוטין, וכנראה גם חזות פאנל הנשיאות יהיה די דומה. אני מנחש כי כולם לא ישכחו להעלות על נס את שבחי האחדות וההתלכדות סביב התורה, וכולם יהיו די נימוסיים שלא לאזכר, ולו ברמז, את ה'אחרים' המתכנסים לעצמם בפוזה זהה.

למען האמת, זה לא יכול להיות אחרת. כריאליסט אין לי שום ציפיות, ואפילו לא חלומות, שנזכה לשולחן נשיאות-של-תורה מכל מרכיבי החברה הדתית המפולגת, השקפתית ופוליטית. שאלת 'מי בראש', וסדר הישיבה והדוברים היא בלתי פתירה בעליל. מעודי תמהתי איך יתכן לחלום על חידוש הסנהדרין בה מושיבים את חבריה "לפי מעלתן בחכמה" (רמב"ם, סנהדרין א.ז). דרישה זו כשלעצמה מכשילה כל סיכוי לפני ביאת המשיח 'המצרף ומטהר' מחלוקות בישראל.

כבוד וניכוס- בעצם, אין לכם 'מעמד פרווה' מבחינה השקפתית יותר מסיום הש"ס. אילו היה הדבר תלוי בקהל הלומדים עצמם הם היו יכולים בקלות להסב לשולחן אחד ולמצוא שיח ושיג רב סביב מבצע ה'סיום'. אבל הרי עיקרו של המעמד איננו מתן כבוד לתורה וללומדיה, אלא מתן כבוד לשרי התורה יושבי כותל ה'מזרח'. כאן, בזירת הכבוד, אין פשרות. מה גם שכבוד פומבי הדדי ל'גדול' ממיגזר אחר עלול להתפרש חלילה כמתן לגיטימציה להשקפת עולם (קצת) שונה. את זה 'עולם התורה' לא יכול לסבול.

בראש המדור ציטטנו מדברי חז"ל מימרא הראויה להישנן בתשעה באב: "על מה אבדה הארץ - שלא ברכו בתורה תחילה". יש מקום להסב את המשמעות לענייננו, לניכוס התורה למיגזר 'שלי'; 'לברך' פירושו להיות טוב-עין. 'לברך בתורה' מתפרש גם כהכרה בכך שיש גם ל'אחרים' חלק בה. אך, כידוע, הבית נחרב בשל שנאת חינם...

ס"ת שבטי- לגופה של פלגנות ופצלנות בתורה, כנראה כך נגזר מימות משה, וביתר דיוק - ממות משה. בראש המדור ציטטנו את פתיחת הרמב"ם לספרו הגדול שמשה רבנו כתב ביום פטירתו י"ג ספרי תורה "ונתן ספר לכל שבט ושבט" (המקור הוא במדרש דברים רבה ט,ט). אני שומע במלים אלו לא רק משמעות של ריבוי תורה לאחר פטירתו של משה, אלא גם... פיצול התורה לגזרים, למיגזרים, לשבטים-שבטים. "תורה אחת יהיה לאזרח ולגר" (שמות יב,מט) - היינו לעמך, אבל לא ל...גדולי ישראל. נשיאי השבטים קבלו ממשה ספרי תורה זהים אך נפרדים. רק עם ביאת גואל נזכה לגלות שוב את הספר הי"ג ש"נתנו בארון לעד", ובינתיים נגנז.

מילא, שיהיה כך! העיקר שלא ימוש ספר התורה הזה מפינו ולא תישכח מפי זרענו וצאצאינו עד עולם.

(נכתב במוצ"ש מטו"מ)

"מגלים את ירושלים "- מגל"ן-עיר דוד - תשע"בעריכה

Megalim et irusalaim

תוכנית הכנס

Beni lis mmaaara

ישראל היום - סוד נטבחי הר הבית

עיר דוד ערכה כנס בז' באב ובו הוצגו 16 הרצאות על ירושלים וכן הוצעו סיורים בעיר. אוכל לדווח רק על אחדות מהן:

  1. מערת המלכים - למרות שנרכשה על-ידי יהודים, על מנת לשמש, בהתאם למסורת לחגיגות ל"ג בעומר ולתפילה בעת עצירת גשמים - היום סגורה בפני יהודים. דר' דותן גורן, חקר את הנושא והרצה על "המאמצים היהודיים לרכישת קברי המלכים (וגם קרבי הנביאים בהר הזיתים - אך לא הספיק להגיע לנושא". הסתבר, כי בעת הרכישה, כאשר בארץ ישראל שלטו הטורקים, סברו כי העברת המערה לבעלות ממשלת צרפת תבטיח את זכות הגישה למערה. ואכן כך היה עד לפני שנים אחדות. כנראה, מאז "הסכמי אוסלו" המערה ב"שיפוצים". זה לא מפריע לרשות הפלישתית לקיים במקום אירוע מורשת פלישתית.
    עוד על קברי המלכים - כולל ההרצאה - ראו כאן
  2. כתר ארם צובה ממשיך להעסיק קבוצה מסורה של אנשים, המנסים לגלות מה עלה בגורל 200 מתוך 400 הדפים של הכתר. מתי פרידמן הוציא לאור ספר :"תעלומת כתר ארם צובא - הגלוי והנסתר" ה"כתר" מהווה את הבסיס לכתיבת כ"ד ספרי המקרא: חובר בשנת 600 לספירה בטבריה וכולל את הטקסט הנכון והטעמים שהרמב"ם במאה ה-12 קבע שהם הנכונים. בעת מעבר הכתר נעלמו 200 דפים. כנראה, גם 2 אנשים הלכו לעולמם בנסיבות מסתוריות. והחידה נמשכת.
    על כתר ארם צובא - כולל סרטון על הרצאתו של מתי פרידמן - ראן כאן
    אתר יד יצחק בן צבי ובו ניתן לצפות בדפי הכתר - ממנו הועתק הדף לעיל
  3. מערות קברות מימי בית שני - לרגלי הר הבית - העיתונאי בני ליס הציג מערת קבורה מפורת מימי בית שני, המצויה בין הר-הבית לבין עמק קדרון, אשר נחשפה וכוסתה שוב. למערה יש תוכנות יייחודיות:
  • אחת היחידות שלא נשדדה ונמצאה בצורתה המקורית, כולל כלי זכוכית מפוארים.
  • במערה 11 חדרים על דלתות מאבן, אשא ממשיכות לנוע על צירים עד עצם היום הזה. כמו כן, חתומות בעזרת בריחי-מתכת.
  • בגלוסקמה אחת מתוך ה-40 זוהה אדם, אשר מוזכר במשניוץ, בהקשר המתאים למיקומו במערה.

עוד על המערה, כולל קישור לסרטון ו-17 תמונות ראו כאן
נדב שרגאי פירסם בעיתון "ישראל היום" כי נמצאה מערה נוספת באזור וזאת תחת הכותרת המתאימה ליום תשעה באב סוד נטבחי הר הבית

  • על ההרצאה המרתקת על מסתורי קבר דוד בהר ציון : מאת עמית ראם ארכיאולוג מחוז מרכז של רשות העתיקות, אשלח קישור נפרד
  • סיור באתר הארכיאולוגי של רמת רחל - כנ"ל

סיור לימודי בגליל (על קצה המזלג - 2 דקות)עריכה

המחלקה לגיאוגרפיה בבר-אילן מזמינה אתכם לסיור בגליל01:58

המחלקה לגיאוגרפיה בבר-אילן מזמינה אתכם לסיור בגליל

המחלקה לגיאוגרפיה בבר-אילן מזמינה אתכם לסיור בגליל

במסגרת הלימודים במחלקה לגיאוגרפיה וסביבה של אוניברסיטת בר-אילן הסטודנטים לוקחים חלק במגוון סיורים וסדנאות הנערכים בשטח. פרופ' יוסי כץ מזמין אתכם להצטרף לסדנה בנושא: "גיאוגרפיה יישובית אזורית של הגליל". בואו להכיר מקרוב את המרחב הפורח של פנינת הצפון וללמוד את החומר האקדמי בדרך המהנה והמעניינת ביותר.

מעינות בבנימיןעריכה

מאת: שירן שבתאי – "מורשת הגליל"

Fontain a biniamin a

צילם: שבתאי שירן

Fontain a biniamin b

צילם: שבתאי שירן

"בין הזמנים" זו עונת הטיולים, זה ממש לא הזמן של הפריחות הצבעוניות ולא של הזרימות היפות, אך זה הזמן של החופשות של הילדים, אז מחפשים מסלולים משפחתיים, שיהיו רטובים, שיהיו נגישים שיהיו מוצלים ורצוי באתרים פחות מוכרים. אז שני מעינות כאלו לפניכם והפעם באזור שילה שבבנימין.

עין מוּחַ'יבָּר הוא עין עוז הוא מעיין שכבה הנמצא ממערב למאחז גבעת הראל. המעיין נובע במערה מכוסה שערות שולמית, שגובה המים בה מגיע לחצי מטר. מהמערה נשפך המעיין אל בריכה גדולה המחולקת לשני מעגלים, הגדולה בעומק 1.70 מטר למבוגרים והקטנה בעומק מטר לילדים. לצדו הוקמו שולחנות פיקניק ופחי אשפה, והוצבו שלטי הדרכה. המעיין שופץ ב2005 ונקרא עין עוז לזכר הראל עוז בן נון שנרצח יחד עם חברו שניאור שלמה ליבמן על ידי מחבלים ביום 4.8.98 בשעה שהיו בסיור ביטחוני סביב ליצהר. איך מגיעים: נוסעים על כביש 60 מצומת תפוח דרומה לכיוון ירושלים עד צומת הפנייה לעלי, ממשיכים כמה עשרות מטרים אחרי הכניסה, ופונים ימינה ל"דרך אלקנה" שמובילה לכיוון גבעת הרואה. אחרי כמה עשרות מטרים פונים שמאלה לשביל עפר משובש למדי לאחר כ500 מ' מגיעים למעיין בצד ימין של הדרך.

מעיין הגבורה - ממעיין עוז חוזרים לכביש 60 ונמשיך דרומה (לכוון ירושלים) כ 400 מ' שם נראה פניה שמאלה לכוון בית העלמין. פונים שמאלה ונכנסים לדרך עפר, נוסעים 5 דקות בדרך עפר נוחה ומגיעים עד למעיין עם הרכב . נשים לב שהמעיין נמצא במטע יפה של עצי זית הנמצא בעמק הסגור מכל צדדיו בגבעות , למעט הכניסה דרכה באנו. סביב המעיין התפתחה מערכת אקולוגית שלמה של בעלי חיים וכיום ניתן לראות באזור צבאיים מדלגים בבוקר, ובלילה חזירי-בר רצים. המעיין שוקם על-ידי תלמידים מבית-ספר "תלמוד תורה", תלמידי המכינה "בני דוד" וסטודנטים ממכללת אריאל לזכר אבי ואביטל וולנסקי תושבי עלי שנרצחו ב5.8.2002 בירי מן המארב בשעה שהיו בדרך לביתם עם שני ילדיהם. ניתן לראות שהושקעו מחשבה ומאמץ בפיתוח הסביבה, ישנה גישה נוחה לרכב וכן שולחנות ופחי אשפה. ספסלים בצל עץ זית עבות ואפילו ערסל שהושאר על ידי מאן דהו. המעיין עצמו תוכנן בשילוב צרכי האדם תוך התחשבות בטבע. ישנה בריכת מים עמוקים למבוגרים ובריכת מים רדודים לילדים קטנים בגובה 40 סנטימטרים כאשר מתוך בריכת הילדים יוצאת זרימה קבועה של מים לצמחיה הגדלה באזור תוך מתן אפשרות גם לחיות הבר ליהנות ממימי המעיין. את המעיין עיצב יצחק כהן סטודנט לאדריכלות ממכללת אריאל אשר מתאר את הקונספט של האתר : "מבטן ההר מגיחה נביעה קטנה ובה נובע מעיין מים חיים העוברים בתעלה אל בריכה בצורת טבעת נישואין עגולה, כשהמים נשפכים מטבעת אל טבעת כשם שהמילה אבי נשפכת למילה אביטל. בנביעה היוצאת מבטן ההר ישנם דגי-זהב חיים המסמלים את התינוק שלא זכה להיוולד והתעלה המחברת את הנביעה הקטנה לטבעות מסמלת את חבל הטבור של התינוק להוריו. כל טבעת בקוטר של חמש מטר כאשר פעמיים חמש הם עשר המסמל בגימטרייה קטנה את האחד השלם. כאשר מים נשפכים מטבעת אל טבעת האפקט הנוצר הינו זוג טבעות נישואין מחוברות היוצרות את הספרה 8 שמסמלות את האין-סוף . . . . . "

סיורי משפחות וקהילות ביהודה והשומרון, בעמקים ובצפון למי שלא מכיר את הסביבה מומלץ לצאת לסיור עם מדריך הקש כאן ותגיע לאתר הדרכת טיולים מורשת הגליל - טלפון 0523246827 - באתר לקט הצעות לסיורים נוספים

דרישת שלום משמשון הגיבורעריכה

May be simson

החותם שנמצא צילום: דייל מנור

ניר חסון כתב בעיתון הארץ של 30 ביולי 2012 על רמז ראשון למיתוס גבורת שמשון התגלה ליד בית שמש- החוקרים משערים כי חותם אבן שנמצא בחפירות סמוך לאזור בו חי שמשון ושעליו חרוטה חיה גדולה ולידה דמות אדם מציג כיצד הביס השופט את האריה.

בין השאר נאמר בכתבה:"חותם אבן קטן שנמצא לאחרונה בחפירות ארכיאולוגיות באזור תל בית שמש הוא אולי הרמז הארכיאולוגי הראשון לקיומו של מיתוס שמשון הגיבור. בחותם, שגודלו כסנטימטר וחצי, נראית חיה גדולה ולידה דמות אדם. הוא עשוי אבן בצורת קונוס ונחרט בעדינות. בקצהו העליון היה חור קטן, וכך בעליו היו יכולים לשאת אותו לכל מקום. החותם נמצא בשכבה המתוארכת למאה ה-11 לפני הספירה, כלומר טרום תקופת המלוכה, התואם כרונולוגית לתקופת השופטים ובהם שמשון. הסצינה על גבי החותם מזכירה לחוקרים את הסיפור על שמשון והאריה.

הארכיאולוגים, פרופ' שלמה בונימוביץ וד"ר צבי לדרמן מאוניברסיטת תל אביב, לא טוענים כי דמות האדם על החותם היא אכן שמשון המקראי. אולם הסמיכות הגיאוגרפית, ההתאמה הכרונולוגית והעובדה שלא מוכר חותם דומה ממקומות אחרים רומזים לאפשרות שבאזור נחל שורק התרחש באותה התקופה האירוע המיתי שבו גיבור אנושי נאבק באריה, שמצא לבסוף את מקומו הן בטקסט המקראי והן בחותם.


ויקי-קדומים לשנת תשע"געריכה

ויקי-קדומים לשנת תשע"בעריכה

ספר במדבר

ספר ויקרא

ספר שמות

ספר בראשית

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.