FANDOM


Kdumim

מאתר האינטרנט של קדומים

עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל

קוראים נכבדים !
נשמח להערות על העלון, נודה לכם אם תכתבו אותן בסוף העלון בפרק המכונה: הערה, לאחר הכתיבה הקישו "פרסם תגובה"
כמובן, אגיב על כך אם יהיה לי מה לומר.
בכל מקרה, טוב שהקוראים יידעו שבערך יש פרטים הטעונים השלמה והבהרה.

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.
אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה על כך מטה והתוכן יימחק מייד

אור ליום ראשון כ"ד בטבת תשעג

קוראים יקרים,

השבת ברכנו את החודש (ראו להלן). בשבת הבא יחול ראש חודש שבת הבא עלינו לטובה. השירות המטראולוגי מנה את כמויות הגשם שירדו עד כה. ולעומת התקופה הקודמת מתקבל כי בגליל העליון המזרחי היה שיא השם 150% לעומת אשתקד, הגליל העליון 133%, גוש דן 113% ואילו בשדרות ההר המרכזי יש פחות מן הממוצע השנתי: ירושלים 85% ובנגב רק 47%. השירות המטאורולוגי

בברכת חודש טוב
דני

ברכת החודש - לחודש שבת - הבא עלינו לטובה

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתְּחַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה וְתִתֶּן לָנוּ חַיִּים אֲרוּכִים חַיִּים שֶׁל שָׁלוֹם חַיִּים שֶׁל טוֹבָה חַיִּים שֶׁל בְּרָכָה חַיִּים שֶׁל פַּרְנָסָה חַיִּים שֶׁל חִלּוּץ עֲצָמוֹת חַיִּים שֶׁיֵשׁ בָּהֶם יִרְאַת שָׁמַיִם וְיִרְאַת חֵטְא חַיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם בּוּשָׁה וּכְלִמָּה חַיִּים שֶׁל עשֶׁר וְכָבוֹד חַיִּים שֶׁתְּהֵא בָנוּ אַהֲבַת תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם חַיִּים שֶׁיְּמַּלֵא ה' מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה. אָמֵן סֶלָה מִי שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ וְגָאַל אוֹתָם מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת הוּא יִגְאַל אוֹתָנוּ בְּקָרוֹב וִיקַבֵּץ נִדָּחֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ חֲבֵרִים כָּל יִשְׂרָאֵל וְנֹאמַר אָמֵן

רֹאשׁ חֹדֶשׁ שבט יִהְיֶה בְּיוֹם השבת הַבָּא עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל לְטוֹבָה

יְחַדְּשֵׁהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְשָׂשׂון וּלְשִׂמְחָה לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, לְפַרְנָסָה טוֹבָה וּלְכַלְכָּלָה לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלום לִשְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת וְלִבְשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת (בחורף וְלִגְשָׁמִים בְּעִתָּם) וְלִרְפוּאָה שְׁלֵמָה, וְלִגְאֻלָּה קְרוֹבָה וְנֹאמַר אָמֵן

P1010894

פריחת השקדיה בקדומים - טבת תשע"ג

שקדיה פורחת בשדות הכפר 200806:21

שקדיה פורחת בשדות הכפר 2008

שקדיה פורחת בשדות כפר תבור 2008

אקטואליהעריכה

מיהו מנהיג ? לקראת הבחירות הבאות עלינו לטובהעריכה

Besod siah semot

המקור:"בסוד שיח" לפרשת שמות, כ' טבת תשע"ג

"יום יבוא" - אחד הקליפים המוצלחים !עריכה

יום יבוא..05:07

יום יבוא... ליהודה ושומרון

יום יבוא... ליהודה ושומרון

לאטמה מציגה שיר לריבונות ישראלית ביהודה ושומרון. השיר הופק עבור נשים בירוק.

מסורת ישראלעריכה

"וְנַחְנוּ מָה -" עַנְוָתָם של משה ואהרןעריכה

Holman Consecration of Aaron and His Sons

משה רבינו מנחם את אהרן הכהן illustrators of the 1890 Holman Bible

בשיחתו השבועית של הרב אביגדר נבנצל שליט"א לפרשת שמות, כפי שנמסרה בבית המדרש של ישיבת הכותל, הרב פתח את השיעור בדברים הבאים:
לבו הנקי של אהרן הכהן - הקב"ה מתגלה אל משה בסנה, ואומר לו: "רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַ מִּ י אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם , וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו, כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו ... וְעַתָּה לְכָה וְאֶ שְׁלָחֲ אֶל פַּרְעֹה, וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם" (שמות ג', ז'-י')- . כיצד מגיב משה לדברים הללו? - הוא מתוַכח עם הקב"ה שבעה ימים (רש"י שם ד',י'), בנסיון לפטור את עצמו מן השליחות. במשך שבעה ימים מנסה הקב"ה להשפיע על משה ללכת למצרים, ומשה מוצא תירוץ אחרי תירוץ למה הוא לא מתאים לשליחות הזו, עד שבסוף "וַיִּחַר אַף ה' בְּמשֶׁה" (שם, יד) .

איך ניתן להבין את סירובו של משה רבינו ללכת למצרים ולהציל את ישראל מן השעבוד? הרי המצב של ישראל הוא נורא ואיום! פרעה משעבד אותם בעבודת פרך, "שוחט תינוקות ישראל ורוחץ בדמם " (רש"י שם ב, כג), משה היה צריך לרוץ ולמלא את השליחות המוטלת עליו כמה שיותר מהר! ,אלא כמו שרש"י מביא , משה "לא היה רוצה ליטול גדולה על אהרן אחיו, שהיה גדול ממנו ונביא היה" (רש"י שם, י). "אמר משה: עד שלא עמדתי, היה אהרן מתנבא להם שמונים שנה... ועכשיו אני בא להם בתחום אָחִי , שיהא מֵיצֵר"?! (תנחומא שמות סי' כד) אהרן גדול ממך בשנים, הוא גם נביא, הוא מנהיג את ישראל במצרים ונושא את סבלם במשך כל השנים בהן ישבתי בנחת במדין, ולפתע פתאום אבוא או קח ממנו את כל הגדולה? הרי זו פגיעה נוראה בכבודו של אהרן! לכן מנסה משה לסרב ללכת למצרים . אבל עדין לא מובן. הרי פיקוח נפש לא נדחה מפני עלבון של מישהו, שעלול להפגע. אם תהיה שרפה ח"ו, ויהיה ילד בתוך השרפה, אין כאן מקום ל"כִּ בּוּדִ ים" מי ילך להוציא את הילד . הראשון שיכול - צריך לקפוץ ולהוציא את הילד מהשרפה. התשובה היא, שמשה רבינו מבין, שגאולת ישראל ממצרים אמורה להיות גאולה נסית, לא טבעית, נסו הוא נס שלם רק אם אין בו שום פגם ברוחניות. אם יש בו איזה פגם רוחני - אין זה נס שלם. ממילא, אם יש חשש לפגיעה באהרן, לא יתכן שזו תהיה יציאת מצרים המובחרת, ולכן הוא מסרב ללכת. "שְׁ לַח נָא בְּ יַד תִּ שְׁ לָח" (שמות ד, יג), לא אותי. מה אומר על כך הקב"ה? - מספרת התורה: "וַיִּחַר אַף ה'בְּמשֶׁה, יֹּאמֶר: הֲא אַהֲרֹן אָחִי הַלֵּוִי, יָדַעְתִּי כִּי דַבֵּר יְדַבֵּר הוּא ,וְגַם הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶ, וְרָאֲ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ " (שם, יד) . לשם מה מודיע הקב"ה למשה, שאהרן ישמח לראותו? הרי זה מובן מאליו! אדם פוגש את אחִ יו לאחר שישים שנה שלא ראה אותו , בנוסף לזה האח בא עם בשורות נפלאות, שפרעה יקבל בקרוב מה שמגיע לו, ואנו נצא ממצרים, נקבל תורה ונבוא אל ארץ זבת חלב ודבש , מי לא ישמח על פגישה כזו? אומרים חז"ל: "וְ רָ אֲ וְ שָׂ מַ ח בְּ לִ בּוֹ" - "לא כשאתה סבור, שיהא מקפיד עליך שאתה עולה לגדולה" (רש"י שם) . אין מקום לַ שׁשָׁ חֲ שהעליתָ , שאהרן יפג משליחותך. הלב של אהרן נקי לגמרי מקנאה ומקפידא. רק רקרק שמחה תהיה לו, ללא כל תרעומת או צער, אפילו לא בלבו. כי אהרן לא חושב על עצמו כלל. אם לכלל ישראל טוב לצאת ממצרים, והמנהיג הטוב ביותר עבורם הוא משה - אהרן שמח במנהיגותו של משה, ולא מצטער כלל על אבדן המנהיגות שלו. ממילא - אומר הקב"ה למשה - תוכל לקבל על עצמך את השליחות ללא שום חשש . חז"ל באמת אמרו על אהרן , "בשכר 'וְ רָ אֲ וְ שָׂ מַ ח בְּ לִ בּוֹ' זכה לחושן המשפט על לבו" (שבת קלט, א) . למה? - כי אהרן גילה כאן גדלות מיוחדת , לשמוח בלב שלם בראיית אחיו, שבא לקחת ממנו את הגדולה. מי שלב נקיו כל כ ,ך בלי שום נגיעה עצמית - הוא האדם המתאים לשאת את חשן המשפט על לבו . הרי השאלה שנשאלת בחושן המשפט ע"י הכהן הגדול באה מצד כלל ישראל, וגם התשובה שמתקבלת בחושן מיועדת ל כלל ישראל, לא לכהן הגדול באופן אישי, וא"כ ראוי שהחשן יהיה מונח על לב נקי כזה, שנושא את לב כל בני ישראל, ולבו הוא כְּ לב כל ישראל. כך יֵ דע לפרש את התשובה שקבל מן השמים באופן נקי , בלי שום נגיעות ומחשבות עצמיות.


לכתוב כן, למחוק לא שם ה' עריכה

Shma

הפסוק "שמע ישראל" כפי שהוא מופיע בתורה, עם ניקוד וטעמי המקרא. אפשר להבחין באותיות עי"ן ודל"ת המוגדלות

הרב שמואל אליהו כתב בעלון לשבת "קול צופיך" על זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם - הלכות הנוגעות לשמות הקודש
"ואלה נשמות בני ישראל" - האר"י ז"ל שואל למה התורה חוזרת ומספרת שבני ישראל באו למצרים. הרי למדנו על כך בפרשת "ויגש" (בראשית מו ח). ומשיב האר"י, שבספר שמות התורה מספרת לנו גם על ירידת הנשמות שירדו למצרים ביחד עם הגופים. הכוחות הרוחניים שמלווים את הכוחות הגשמיים ומתגלים יחד אתם.

קל יותר להבין את דבריו אם זוכרים כי ירידת ישראל למצרים עם יעקב ובניו היא ירידה רוחנית שבסופה בני ישראל עובדים עבודה זרה, ועל פני השטח נראה שחלילה נעלם שם הויה מהעולם. התורה לא מזכירה את שם הויה מאמצע פרשת "וישב" עד אמצע פרשת "שמות" – כמעט ארבע פרשות מהתורה. לא רק פרעה אינו יודע את ה', גם המצרים לא יודעים אותו, ואפילו בני ישראל שנועדו להקריא את שמו בעולם לא מזכירים אותו.

התורה מתירה לכתוב את שם הויה, אבל אסור למחוק אותו (שולחן ערוך יורה דעה רעו). ולא עוד, אלא שאסור לכתוב אותו במקום שהוא עלול להתבזות. על כן אם מישהו כתב אותו על כוס או כלי אחר שמשתמשים בו, צריך לחתוך או לקלוף את המקום שבו כתוב השם בלי למחוק אותו חלילה. "כלי שהיה כתוב עליו שם – קוצץ מקום השם, וגונזו" (שם ס"ע יג). ומוסיף הרמ"א כי אסור לכתוב את השם הזה אלא בספר בלבד. כדי שלא יבוא לידי בזיון. לכן נזהרין שלא לכתוב שם באיגרת או בעיתון או בכל מקום אחר.

ושם השם שמופיע בפלאפון או על מחשב אינו נחשב כתב, לכן מותר להיכנס עם מכשיר כזה לשירותים, וכן מותר למחוק השם מתוכו ואין בזה מחיקת שם ה'. אבל אין למחוק שם ה' ישירות, אלא למחוק קובץ או פיסקה שלמה, משום הכבוד. ואין איסור להתפלל מתוך מכשיר נייד אם זה לא מסיח דעתו ודעת המתפללים האחרים שאתו.

והביא הרמ"א את המנהג שהיה כבר בזמנו לכתוב בסידורים שם יי (יורה דעה סימן רעו סעיף י) "השם שכותבין בסדורין ב' יודין ואחד על גביהן – מותר למחקו אם הוא לצורך". והש"ך אמר דווקא לצורך גדול. ואולם הספרדים נהגו לכתוב שם ה' בשלמות כדי שיהיה יותר קל לכוון בשם זה בתפילה בכל פעם שמזכיר שם ה'.


דעה יהודית: ויגדל משה ויצא אל אחיו, וירא בסבלותם עריכה

"נתן עיניו ולבו להיות מיצר עליהם" (רש"י). משה רבנו לא מסתפק בעצם הידיעה על סבלם של עם ישראל והשתתפות מרחוק בצערם, אלא "נתן עיניו ולבו מייצר עליהם" יצא מהארמון בו הוא גדל כדי לראות ולהרגיש בגופו את סבלות אחיו המעונים, ולסייע להם עד כמה שביכולתו. מסופר על הרב שלמה שמשון קרליץ זצ"ל שהיה אב בית דין בפתח תקווה, שכאשר למד בישיבת מיר, חזר פעם אחת עם חבריו מהישיבה בשעה מאוחרת לכיוון האכסניה בה היו ישנים, וברחוב שררה עלטה כבידה. לפתע שמעו הבחורים קול ריצה אחריהם, ומכיון שחששו שאלו שודדים ההולכים אחריהם פתחו במנוסה, אך ככל שהגבירו את ריצתם כך התגברו קולות הריצה של ההולכים בעקבותיהם...

כשהגיעו הבחורים אל האכסניה הקרובה שהייתה בדרכם, נכנסו פנימה וסגרו את הדלת אחריהם. אך תוך מספר שניות נשמעו דפיקות על הדלת, וכששמעו הבחורים שמאחורי הדלת עומדים שוטרים, פתחו מיד. "יש לכם נס" - אמרו השוטרים - "צעקנו לעברכם ולא השבתם, ולא עוד אלא שברחתם, כמעט וירינו בכם"! תוך כדי דיבור דרשו השוטרים לראות את תעודות הזהות של הבחורים, ואכן הראו להם כולם, מלבד הבחור שלמה שמשון שלא היה מתגורר באותה האכסניה, ולכן לא היה עליו את המסמכים המזהים.

השוטרים שלא ויתרו, דרשו ממנו להתלוות אליהם אל מקום לינתו, כדי לראות את התעודות, ומשראו את תעודותיו פטרוהו לשלום.

למחרת משנודע המעשה למשגיח הגאון הצדיק רבי ירוחם לייבוביץ ממיר זצ"ל עמד כרגיל על דוכנו כדי לומר את שיחתו המוסרית, אך הפעם פתח המשגיח את דבריו לתדהמת כולם בדברים חרפים ונוקבים, וכך אמר המשגיח:"אומר לכם את האמת, עקב המקרה החמור שארע אתמול, שקלתי בדעתי לסגור את הישיבה!
וכבר שוחחתי על כך עם רבני הישיבה...". הבחורים הביטו ה על זה במבטים המומים, ולא הבינו על מה ולמה יצא הקצף מלפני המשגיח?! המשיך המשגיח ופירש את דבריו: "איך יתכן שבחורים הניחו לחברם ללכת לבדו מלווה בשוטרים ולא יצטרפו עמו?!
הלא מלבד הסכנה שיש בדבר, יש גם לחוש את רגשות הפחד והבהלה התוקפים את החבר במצב סכנה. איך עושים כך לבחור?! הרי כל התורה שלומדים לא שוה מאומה כשאין מידות טובות!!!".


נועם מתוך עיתון "רוטר נט"


ויהי אור – מאפילה לאורה על גבי החמורעריכה

א"ר סימון ה' פעמים כתיב כאן אורה כנגד חמשה חומשי תורה.

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר" - כנגד ספר בראשית שבו נתעסק הקב"ה וברא את עולמו.
"וַיְהִי אוֹר" - כנגד ספר ואלה שמות שבו יצאו ישראל מאפילה לאורה.
"וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב" - כנגד ספר ויקרא שהוא מלא הלכות רבות.
"וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" - כנגד ספר במדבר שהוא מבדיל בין יוצאי מצרים לבאי הארץ.
"וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם" - כנגד ספר משנה תורה שהוא מלא הלכות רבות.

מתיבין חברייא לרבי סימון והלא ספר ויקרא מלא הלכות רבות אמר להן אף הוא שנה בו דבר:(בראשית רבה ג')

פרשת שמות תשע"ג ירושלים01:26:07

פרשת שמות תשע"ג ירושלים

שיעורו של הר מוטי אלון לפרשת שמות תשע"ג ירושלים

הרב מוטי אלון בשיעורו על ספר שמות דן בסוגיה לעיל : וַיְהִי אוֹר" - כנגד ספר ואלה שמות שבו יצאו ישראל מאפילה לאורה.

נסקור שלוש פרשיות קצרות, אשר יובילו אותנו מהאפילה בארץ מצרים לאורה של ימי המשיח

  1. עד כמה הייתה האפילה עד שהיו "ראויים לכך" - לשיעבוד מצרים. כאשר משה רבינו גדל ויוצא אל אחיו נאמר:"וַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר, אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר" (ב', י"א) ורש"י מבאר:וַיִּירָא מֹשֶׁה - כפשוטו, ומדרשו דאג לו על שראה בישראל רשעים דלטורין אמר מעתה שמא אינם ראויין להגאל" כמשמעו. אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר ומדרשו: נודע לי הדבר שהייתי תמה עליו מה חטאו ישראל מכל ע' אומות להיות נרדים בעבודת פרך אבל רואה אני שהם ראויים לכך"
  2. מי יוציא אותם ממצרים - על כך נאמר :" יש לך שלוחים הרבה" - משה רבינו חוזר למצרים כאשר הוא בן שמונים שנה לאחר שבמדבר סיני שואל ארבע שאלות, מקבל תשובות ועוד נוכח בשני ניסים, ובכל זאת אינו מקבל את התפקיד ואומר "שְׁלַח-נָא, בְּיַד-תִּשְׁלָח". רש"י פירש:ביד תשלח - ביד מי שאתה רגיל לשלוח, והוא אהרן. דבר אחר:ביד אחר שתרצה לשלוח, שאין סופי להכניסם לארץ ולהיות גואלם לעתיד, יש לך שלוחים הרבה. וכך נאמר בפרקי דרבי רבי אליעזר:"אמ' לו לך ואשלחך אל פרעה אמ' לפניו רבון כל העולמים שלח נא ביד תשלח ר"ל ביד אותו האיש שאתה עתיד לשלוח אמ' לו לא אמרתי לך ואשלחך אל ישראל אלא לך ואשלחך אל פרעה ולאותו האיש שאתה אומ' אני שולח לעתיד לבא אל ישראל שנ' הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא וכו' והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם" (ל"ט)
  3. על החמור - מה החשיבות ש"הרכיבו" אותם על כלי התחבורה, שנאמר: "וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת-אִשְׁתּוֹ וְאֶת-בָּנָיו, וַיַּרְכִּבֵם עַל-הַחֲמֹר" (ד',י"ח). ובתרגום שבעים נאמר:"ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על נושא בני אדם (בקדמוניות היהודים הובא הסבר שחמור היה חיה קדושה במצרים). רש"י פירש:"על החמר" - חמור המיוחד, (לפי רבי דפרי אליעזר נולד בערב שבת בין השמשות) , הוא החמור שחבש אברהם לעקידת יצחק (לא ברור למה שימש - אולי נושא כלים), והוא שעתיד מלך המשיח להגלות עליו, שנאמר (זכריה ט', ט') עני ורוכב על חמור: הרב מוטי אלון סיפר כי הרבי סבור כי זו התשובה לשאלה:"שלח נא ביד תשלח" !

המטרה היא איך להביא את ה"אור" לעולם. בספר שמות אנו מגיעים לשלב, בו יוצאים מן הטומאה. בניית המשכן הביא לכך שכל "החומר" יצא ממצרים. במעמד הר סיני, ה' ירד על הר סיני ומשה רבינו עלה להר סיני. עם שלם יהיה ממלכת כהנים - וכך יגיעו לאור.

למלך המשיח, יש תפקיד, להמשיך את התהליך, עליו לסיים את תורת משה רבינו. והרב מסיים בדברי הרמב"ם ב"יד-החזקה: :

  • "ייראה מפשוטן של דברי הנביאים, שבתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג; ושקודם מלחמת גוג ומגוג, יעמוד נביא לישראל ליישר ישראל ולהכין ליבם: שנאמר "הנה אנוכי שולח לכם, את אלייה הנביא" (מלאכי ג,כג). ואינו בא לא לטמא הטהור, ולא לטהר הטמא, ולא לפסול אנשים שהם בחזקת כשרות, ולא להכשיר מי שהוחזקו פסולין; אלא לשום שלום בעולם, שנאמר "והשיב לב אבות על בנים" (מלאכי ג,כד).
  • לא נתאוו הנביאים והחכמים ימות המשיח--לא כדי שישלטו על כל העולם, ולא כדי שירדו בגויים, ולא כדי שינשאו אותם העמים, ולא כדי לאכול ולשתות ולשמוח: אלא כדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה, ולא יהיה להם נוגש ומבטל, כדי שיזכו לחיי העולם הבא, כמו שביארנו בהלכות תשובה.
  • "המלך המשיח עתיד לעמוד, ולהחזיר מלכות בית דויד ליושנה הממשלה הראשונה, ובונה מקדש, ומקבץ נדחי ישראל. וחוזרין כל המשפטים בימיו, כשהיו מקודם: מקריבין קרבנות, ועושין שמיטין ויובלות ככל מצותן האמורה בתורה."
  • "ואם יעמוד מלך מבית דויד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדויד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, ויילחם מלחמות ה'--הרי זה בחזקת שהוא משיח: אם עשה והצליח, וניצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו, וקיבץ נדחי ישראל--הרי זה משיח בוודאי.

הקש על החץ במרכז התמונה והאזן לשיעור במלואו - מומלץ ביותר

ערוץ מאיר - גם בכבליםעריכה

ArutzMeirTv

לאחר שתקופה ארוכה הערוץ שידר רק באמצעות האינטרנט, יש התחלה חדשה - בהצלחה !

הרס בהר הבית ‏[1]עריכה

בשבוע שעבר הצגתי כאן את פרטי פסיקת בג"ץ. בינתיים, יש מידע עדכני על פעולות הערבים לחיסול כל שריד יהודי בהר הבית.

Illegal Earthworks on the Temple Mount - 10th Tevet 23.1203:15

Illegal Earthworks on the Temple Mount - 10th Tevet 23.12.2012

הר הבית - העבודות הלא-חוקיות בעשרה בטבת

IMG 0639c

הקטע בכותל המזרחי שממנו הוסרו האבנים

אתר פרויקט סינון מסר:

  • דווח נוסף שקיבלנו ביום ה' הוא שקטע מסויים מהכותל המזרחי התמוטט. בשלב זה לא ברור מתי הדבר קרה והאם יש קשר לעבודות העפר שהתרחשו השבוע בהר הבית. כזכור, עבודות העפר בהר הבית אינם רק בלתי חוקיות מפני שהם בניגוד לחוק העתיקות, אלא גם בניגוד לחוקי התכנון והבניה ונעשות ללא כל פיקוח הנדסי מצד הרשויות המוסמכות לכך. הקירות בהר הבית הם קירות עתיקים, והיציבות שלהם בנדבכים העליונים רעועה, ולכן יש צורך בהקפדה יתרה בנושא התכנון והפיקוח ההנדסי לפני שמבצעים עבודות עפר במתחם.
  • על הקטע החסר - "אתמול הלכנו לבדוק את פשר החלל שנוצר באבני הכותל המזרחי, וגילינו אזור בקוטר של כ-2 עד 3 מ' שבו חסרים אבנים ונותרה רק תשתית הטיח והמילואים שהיתה מאחורי האבנים. למקום הגיעו גם פקחי רשות הטבע והגנים ורשות העתיקות. נראה שמדובר בפירוק מכוון במסגרת עבודות השיקום של הכותל המזרחי.

בשנים האחרונות מתבצעות עבודות שיקום בכותל הדרומי והמזרחי של הר הבית בעקבות בליטות וסדקים שנוצרו בהם. העבודות שחלו בהר הבית החל משנת 1996 שינו באופן ניכר את מאזן הלחצים על כתלי המתחם, והדבר ערער את יציבותם. מדובר בעיקר בנדבכים העליונים שנבנו לאחר התקופה ההרודינאנית. בפשרה שהושגה בין מדינת ישראל לוואקף סוכם שעבודות השיקום יעשו על ידי משלחות מירדן וממצרים. הבעיה היא שהעבודות נעשות שלא על פי סטנדרטים מקובלים של שימור ופיקוח ארכיאולוגי. בקטעים שהחולפו נעשה שימוש באבנים מודרניות, דבר אשר יוצר כיעור רב. בנוסף לכך, העבודות נעשו בלא ליווי ארכיאולוגי אשר מתבקש כאשר מפרקים קיר קדום, בייחוד כשאין ודאות לגבי תיארוכו.

  • הריסת קורות העץ - הסיפור של קורות העץ העתיקות שהוצאו ממסגד אל-אקצה בשלבים שונים במאה הקודמת זכה לאחרונה לפרסום מקיף על-ידי נדב שרגאי במוסף החג של ראש השנה בישראל היום (ראה כתבה בקישור זה). חלק מהקורות הוצא מהר הבית ומקבץ מתוכם נבדק במכון ויצמן בשנות ה-80. מרביתם תוארכו למאה ה-6 לספירה, ומספר קטן תוארכו אף לימי הבית השני והראשון, ונעשה בהם שימוש חוזר במסגד אל-אקצה הקדום.
  • יש לציין, שבשמונה השנים האחרונות כותב מסמך זה וד"ר גבריאל ברקאי עומדים בראש פרויקט לסינון עפר שפונה מהר הבית בשנים 1999-2000. מהסינון עולה שעפר זה עשיר בממצאים ארכיאולוגים שזמנם החל מימי הבית הראשון ועד לימינו. כך לדוגמא נתגלו טביעות חותם של כהנים מימי הבית הראשון, אריחי ריצוף צבעוניים מהרחבה שהקיפה את בית המקדש בימי הבית השני

נַעַל, מה זה בדיוק ?עריכה

Chalitza

Engraving of a w:chalitzah ceremony, from an edition of the w:Mishneh Yevamot, published in Amsterdam ~1700

התקבל מיעקב שני - סופר סת"ם
כולנו יודעים שמשה פרש מאשתו צפורה. מתי הוא פרש ממנה ?

הגמרא אומרת שהיה זה במעמד הר סיני. כל ישראל נצטוו להתקדש ולפרוש מנשותיהם, כפי שנאמר בפרשת יתרו:

הטקסט המקראי

" וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם: וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי יֵרֵד יְדֹוָד לְעֵינֵי כָל הָעָם עַל הַר סִינָי... וַיֹּאמֶר אֶל הָעָם הֱיוּ נְכֹנִים לִשְׁלשֶׁת יָמִים אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה. וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה."

שמות, י"ט,י'-ט"ז
</center>

ואחרי מתן תורה כל ישראל הורשו לחזור לנשותיהם, ואילו למשה לא הותר הדבר. הקב"ה אומר: לֵךְ אֱמֹר לָהֶם שׁוּבוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם: וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי וַאֲדַבְּרָה אֵלֶיךָ אֵת כָּל הַמִּצְוָה וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תְּלַמְּדֵם וְעָשׂוּ בָאָרֶץ אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם לְרִשְׁתָּהּ: (ספר דברים,ה', כ"ז-כ"ח)

"...שׁוּבוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם" פירושו היתר לחזור לנשותיהם, ואילו "וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי..." הוראה למשה לפרוש מאשתו כדי שיהיה תמיד מוכן לשמוע דבר ה'. זה מופיע בכמה מקומות, לשון הגמרא במסכת יבמות: תַּנְיָא, שָׁלֹשָׁה דְבָרִים עָשָׂה מֹשֶׁה מִדַּעְתּוֹ, וְהִסְכִּימָה דַעֲתּוֹ לְדַעַת הַמָּקוֹם. פֵּרַשׁ מִן הָאִשָּׁה, .... פֵּרַשׁ מִן הָאִשָּׁה, מַאי דָּרַשׁ? אָמַר, וּמַה יִשְׂרָאֵל - שֶׁלֹֹּא דִבְּרָה עִמָּהֶם שְׁכִינָה אֶלָּא לְפִי שָׁעָה, וְקָבַע לָהֶם זְמַן, אָמְרָה תּוֹרָה, (שמות יט) "אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה". אֲנִי - שֶׁמְּיֻחָד לְדִבּוּר בְּכָל שָׁעָה וְשָׁעָה, וְלֹא קָבַע לִי זְמַן, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְהִסְכִּימָה דַעְתּוֹ לְדַעַת הַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר, (דברים ה) "לֵךְ אֱמֹר לָהֶם, שׁוּבוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם! וְאַתָּה פֹּה עֲמוֹד עִמָדִי...

מלשון הגמרא משמע שהוא פרש מאשתו עוד קודם לכן, ובמתן תורה הִסְכִּימָה דַעֲתּוֹ לְדַעַת הַמָּקוֹם, בכך שהקב"ה אמר לו וְאַתָּה פֹּה עֲמוֹד עִמָדִי. זה מתאים למה שנאמר בתחילת פרשת יתרו: וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן משֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱ-לֹהִים לְמשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא יְדֹוָד אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם: וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן משֶׁה אֶת צִפֹּרָה אֵשֶׁת משֶׁה אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ: וְאֵת שְׁנֵי בָנֶיהָ ... (שמות, י"ח,א'-ג')

צפורה ושני בניו של משה נשארו אצל יתרו, ובאו אתו אחר יציאת מצרים אל המדבר, וכל זה היה אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ, אחר גרושיה. מו"רי הרב שלמה שרעבי זצ"ל היה אומר שהוא פרש מאשתו מאז מעמד הסנה שהקב"ה אמר לו: (ה) וַיֹּאמֶר אַל תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ... (שם, ג',ה')

על הקשר בין "...שַׁל נְעָלֶיךָ..." לפרישה מן האשה נקדיש, בס"ד, כמה מילים. על המלים בפסוק בתפילת חנה, בספר שמואל: (ט) רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמֹר... שמואל א', ב',ט')

ובזוהר כתוב : "...רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמֹר. וְדָא הִיא אִתְּתֵיהּ..." (זוהר חלק א דף קיג/א) דהיינו שהקב"ה שומר את חסידיו מלחטוא עי"ז שהוא נותן להם אשה, ואז אין להם מה לחפש בשדות זרים. וכך האשה היא כמו נעל השומרת על בעלה מלחטוא בענין "שמירת הברית". אז מובן ששייך שמשה יבין ש"... שַׁל נְעָלֶיךָ..." רומז לפרישה מן האשה.

כתוב בתורה בעניין ייבום:

הטקסט המקראי

"כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין לוֹ לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ: וְהָיָה הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלֵד יָקוּם עַל שֵׁם אָחִיו הַמֵּת וְלֹא יִמָּחֶה שְׁמוֹ מִיִּשְׂרָאֵל: וְאִם לֹא יַחְפֹּץ הָאִישׁ לָקַחַת אֶת יְבִמְתּוֹ וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה אֶל הַזְּקֵנִים וְאָמְרָה מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה יַבְּמִי: וְקָרְאוּ לוֹ זִקְנֵי עִירוֹ וְדִבְּרוּ אֵלָיו וְעָמַד וְאָמַר לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ: וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ וְיָרְקָה בְּפָנָיו וְעָנְתָה וְאָמְרָה כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה אֶת בֵּית אָחִיו: וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל בֵּית חֲלוּץ הַנָּעַל.

דברים, כ"ה, ה'-י'
</center>

אח, שאמור ליבם את אשת אחיו שמת בלא בנים, נפלה בחלקו מצווה ומסרב, עובר תהליך של חליצה. היא חולצת את נעלו, יורקת בפניו ואומרת "... כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה אֶת בֵּית אָחִיו:" ומכתימה את שמו בישראל להיקרא "... בֵּית חֲלוּץ הַנָּעַל:". האח שהזדמנה לו מצוה והוא משקולים שונים מסרב לקימה, כי אשת אחיו מכוערת/ענייה/זקינה (מחק את המיותר) וכו', במהלך החליצה היא מורידה את נעלו, כביכול לומר "האדם הזה אין לו הגנה בנושאי "שמירת הברית" וקדושת הנישואין, יש לו שיקולים זרים בענין הזה", לכן... וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל בֵּית חֲלוּץ הַנָּעַל: עניין זה מתפרסם בציבור כולו.

ייבום אחד נזכר בנביא, במגילת רות, ושם בהקשר לנושא שאינו קשור ישירות לייבום, נזכר נעל, וכך כתוב: "וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל עַל הַגְּאוּלָּה וְעַל הַתְּמוּרָה לְקַיֵּם כָּל דָּבָר שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ וְנָתַן לְרֵעֵהוּ וְזֹאת הַתְּעוּדָה בְּיִשְׂרָאֵל: וַיֹּאמֶר הַגֹּאֵל לְבֹעַז קְנֵה לָךְ וַיִּשְׁלֹף נַעֲלוֹ": (רות, ד',ז'-ח')

לפנים בישראל, כאשר אדם עשה פעולת התחייבות או קנין, הוא שלף נעלו ומסר לרעהו. היום משתמשים בממחטה או עט. במה עדיפה הנעל ? משל למה הדבר דומה שהאדם המתחייב אומר שאם לא יקיים התחייבותו הוא מוכן לאבד את היקר מכל, את ... אשתו. זו ודאי התחייבות רצינית.

יתננו הקב"ה בכלל אלו ש"... רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמֹר..." ויתקים בנו "... וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדשִׁים..."

עם ישראלעריכה

משה רבינו והסנה הבוער מבית הכנסת בדורה אירופוסעריכה

Mose hasne

משה רבינו והסנה הבוער מבית הכנסת בדורה אירופוס - המקור:ויקישיתוף העלה אותם לאוסף: Ingsoc

יעל מאלי במוסף השבת של מקור ראשון גאולה הבוקעת מן הנמוך כתבה על הציור:"אנשי דורא אירופוס ציירו את משה כמנהיג חזק המקבל השראה עליונה. בדורנו, כשהמנהיגות מתמוטטת, עדי נס מציע לשרוף את האמונות הישנות ולצמוח מלמטה. מבט לשני ייצוגים של הסנה הבוער" ומפרטת, בין השאר:

  • פאנל משה והסנה נמצא בקיר המערבי, ברגיסטר העליון מימין לארון הקודש. תמונה גדולת מימדים זו היא אחת מארבע תמונות של מנהיגי האומה המעטרים את הבימה משני צידיה.
  • דמותו הגדולה והמרשימה של משה הצעיר ממלאת את חלל התמונה. למרגלותיו ניצבות שתי נעליו ולידו הסנה הבוער. הזיהוי של הסצנה ודאי... בזכות כתובת, מחוקה בחלקה, שבה כתוב: "משה ליד הסנה הבוער באש, משה בר (עמרם) לוי". הסנה מתואר כשיח ירוק וצנוע בגודלו, להבות אדומות קטנות מציצות מבין ענפיו. דמותו של משה גדולה ומרשימה. הוא ניצב חזיתית, על רקע בהיר. קו הרקע מסומן בגובה כתפיו, אך ראשו נמצא על רקע 'לבנים' היוצרות צורת קשת החודרת אל המרחב השמימי. דוגמת הקשת יוצרת מרחב ייחודי, מעין הילה. ייתכן שהיא מרמזת שמשה אינו אדם רגיל, ובד בבד עם קיומו הגשמי הוא נמצא גם במרחב הא־לוהי (מוטיב המלבן שמעליו קימור הוא בעל משמעות מקודשת, ומסמל באמנות הקדומה את צורת המשכן והמקדש). הוא לבוש טוגה ארוכה, שאותה הוא מפשיל מעט בידו השמאלית. הטוגה מאפיינת את לבוש הפילוסוף בעת העתיקה, ובכך מסמלת את חכמתו של משה. משולי הטוגה משתלשל גדיל. ייתכן שזהו פתיל של ציצית. שני פסים כחולים מעטרים את הכתונת ומזכירים את הטלית..
  • משה ניצב לפני הסנה וסמוך מאוד אליו. פניו מופנות אל המתפללים ונראה שהסנה וההתגלות המתוארת באמצעות יד ה' אינם מעוררים בו תחושת יראה ורצון להתרחקות כפי שעולה מפשט הכתובים: "וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱ־לֹהִים". הסנה הבוער נמצא קרוב אליו ומאחוריו, אך הוא אינו מתואר כמי שחושש להיכוות מאִשו. פניו אינן מופנות כצפוי לעבר הסנה. הוא מישיר מבט ממרומי התמונה אל הצופים שמתחתיו. תנועת ידו פונה לעבר המתפללים, ובד בבד חוסמת את הגישה לסנה.
  • משה מיוצג כדמות קרובה ומוכרת לאנשי דורא. הוא 'אחד משלהם'. אך גודלו העצום, ומיקומו 'על ההר' ברגיסטר העליון מעל ראשי המתפללים, בקרבת הא־ל, מדגישים את ייחודו. דומה שהיצירה הריאליסטית והארצית משהו מבטאת גישה בלתי אמצעית אל הנשגב שבחיינו. יחד עם זאת, ועל אף שהנשגב ניתן לתיאור, הגישה אליו ניתנת רק ליחידי סגולה. לאלה שנמצאים 'מעלינו'.

ציורי בית הכנסת של דורא צוירו כעשר שנים לפני חורבן העיר. תחושת האיום הקיומי כבר הייתה נוכחת בחיי התושבים. רבים מציורי בית הכנסת ניתנים להתפרש כציורים שמטרתם לחזק את האמונה בא־ל, ובד בבד להעצים את תחושת הקהילה שביכולתה להשפיע על גורלה.

משה, הרועה שזכה להתגלות הא־ל ובעקבות זאת עלה מן המדבר והנהיג עם שלם אל חירותו, מהווה דוגמה מושלמת לדרך שבה רצו כנראה מעצבי הציורים בבית הכנסת של דורא לעודד את אנשי הקהילה המקומית לקראת המלחמה שאיימה על קיומם.

עוד על משה רבינו ראו כאן

מנטובה‚ איטליה: צויין בית הקברותעריכה

Mantova oale zedek

שלט שהציבה אגודת אוהלי צדיקים לציון בית הקברות

אגודת אהלי צדיקים דיווחה על מצבו של בית הקברות היהודי במנטובה - איטליה

  • בית הקברות היהודי במנטובה שבאיטליה קבורים גדולי עולם בניהם רבינו מנחם עזריה הרמ"ע מפאנו זיע"א שיום פטירתו חל בתאריך ד' באב, רבינו משה זכות הרמ"ז זיע"א שיום פטירתו חל בתאריך ט"ו תשרי
  • לפני כשלושים שנה ביקר יו"ר אגודת 'אהלי צדיקים - גדר אבות' הרה"ח ר' ישראל מאיר גבאי שליט"א בבית הקברות במנטובה, בית הקברות שימש כחצר אחורית לבסיס צבאי ששכן במקום וסיפח את בית הקברות לרשותו, בזמן ביקורו במקום עוד עמדו בבית הקברות מצבות עתיקות וניכר היה כי מדובר בבית קברות יהודי.
  • בחודש האחרון הגיע למנטובה יו"ר האגודה, משהגיע לבית הקברות חשכו עיניו למראה חורשה ריקה ועזובה ללא זכר למצבות ולעובדה שבמקום שכן בית קברות יהודי גדול וחשוב, עם הגיעו החל ליצור קשר עם תושבי המקום בכדי להסביר להם את חשיבות השמירה על המקום ואת גדולתם של הצדיקים הטמונים במקום, יו"ר האגודה קבע במקום שלט המציין את היות המקום בית קברות יהודי.

יש לציין כי במנטובה שוכן בית קברות יהודי נוסף שנחשב לחדש יותר ואף הוא בן כמה מאות שנים, בית הקברות החדש מגודר ומתוחזק ע"י שרידי הקהילה היהודית במקום.

אתר "אהלי צדיקים" - הכולל תמונות נוספות של האתרים היהודיים בעיר

תערובת אריאל הירשפלד בהיכל שלמהעריכה

אריאל הירשפלד ערוץ ראשון ינואר 201206:29

אריאל הירשפלד ערוץ ראשון ינואר 2012.mpg

אריאל הירשפלד ערוץ ראשון ינואר 2012.

אריאל הירשפלד, אמן פסיפס דתי, על קשייו כחרש דתי כפי שבאים לידי ביטוי בתערוכה שהציג בהיכל שלמה ירושלים.

על האמן - אריאל הירשפלד - לשעבר באדריכלות, לא פרופסור לספרות, לא ארכיאולוג ולא הסטוריון - אלא אומן פסיפס מדהים!

גר ברמת הגולן, מבטא בעבודותיו הצבעוניות את עולם השמיעה שלו, כחרש מלידה. מגוון יצירות הפסיפס כולל תמונות, שולחנות, כדים, אגרטלים, מראות, יודאיקה, כלי בית, שעונים, שלטים ללא גבול לדמיון.

הגחתי לאויר העולם בירושלים בחורף תשל"ו, 5.12.1975, אל עולם הדממה. רבות ונצורות אני חייב לזקוף לזכותם של הוריי היקרים שייבדלו לחיים ארוכים ובריאים - אשר לא חסכו מאמצים וגידלו 5 ילדים לתפארת, כאשר אני ושני אחיי הגדולים שלשתינו בעלי חסך שמיעתי.

מגיל 3 אני גר ברמת הגולן וכאן גם הקמתי את ביתי. אין כמו הגולן - מקום נפלא ויפהפה! גדלתי כילד רגיל לכל דבר, אמנם עם קשיים איתם התמודדתי ועדיין אני מתמודד לאורך השנים: לאחר סיום לימודיי בתיכון רגיל במגמת אדריכלות, נלחמתי להתנדב לשירות צבאי ביחידת בינוי בתחום האדריכלות, אותו סיימתי בהצטיינות רבה.

בתום השירות מיסדתי את הקשר עם אהבתי הגדולה ענבר - אישה מדהימה, שגם היא לקוית שמיעה מלידה. כיום אנחנו חובקים חמישה ילדים נפלאים!!

באופן אוטומטי כמעט, המשכתי ללימודי אדריכלות וסיימתי כהנדסאי אדריכלות. רק לאחר כשנתיים וחצי לא טבעיות של התעסקות ועבודה בתחום, בהן הייתי מתעורר לעבודה באי-חשק ברור, מתעסק בחוקים, מסגרות וקוים ישרים - הבנתי שזה פשוט לא אני!

חדשות הגניזה האפגניסטניתעריכה

62008b1460a49200250f6a706700a512

מאוצרות הגניזה בספרייה הלאומית

הספריה הלאומית רכשה לאחרונה 29 כתבי-יד ממה שמכונה "הגניזה האפגנית" על משקל "הגניזה הקהירית" - מהמחצית הראשונה של מאה ה-11.

כתבי היד הם בשפות: עברית, Judeo-Arabic Judeo-Persian , Muslim Arabic.

הממסכים בשפה הערבית הם בעלי אופי משפטי ונושאים תאריך. התיארוך אומת גם לפי שפת המסמכים וכן לפי תיארוך רדיואקטיבי.

תוכן של כתבי-היד הוא בין השאר, פרשנות לספר ישעיהו של רבי סעדיה הגאון בשפה Judeo Arabic ותרגום ספר ירמיהו.

האזור בו נמצאו כתבי היד הוא Khorasan, בין אירן לבין אפגניסטן. הוא נחשב למרכז רוחני של "עשרת השבטים". המיקום הוא על "דרך המשי" - דרך המסחר החשובה בין סין לבין אסיה ואירופה בימי הביניים. מכאן ההשערה לקיום קהילה יהודית חשובה במקום.

קובי נחשון מאתר YNET האוצר ממערות הטאליבן: יהדות בת אלף שנה דיווח: פרופ' חגי בן-שמאי, המנהל האקדמי של הספריה הלאומית, ציין כי מדובר בפעם הראשונה בה נמצא טקסט הלכתי יהודי מאזור זה מתקופה מוקדמת כל כך או טקסט עברי בניקוד פרסי. "אדם צריך להיות מלומד עצום כדי לזייף דבר כזה", אמר, "יש פה עושר מגוון של חומרים ושפות".

כל המסמכים שרכשה הספרייה מתוארכים, והעתיק ביותר הוא מפברואר 1005. הם נשמרו במצב טוב מאוד - ככל הנראה בשל תנאי מזג האוויר הנוחים בתוך המערות. לדברי פרופ' בן-שמאי, "לכל דובר פרסית יהיה קל לקרוא ולהבין את מה שכתוב בהם".

המנהל האקדמי בספרייה סיפר כי הכתבים נמצאו על "דרך המשי" שהייתה נתיב המסחר העיקרי שקשר את בין אירופה למזרח הרחוק בימי הביניים המוקדמים. הערכה היא כי סוחרים יהודים עשו בה תחנות (למשל בגלל השבת) וכך נוצרו הקהילות שהתרבות בהן היא על פי ארץ המוצא של חבריהן. בקרוב תתחיל עבודת השימור והשיקום של כתבי היד, ולאחר מכן הם ייסרקו ויועלו לאתר הספרייה הלאומית.

ניר חסון הוסיף פרטים באתר הארץ המגילות הגנוזות של יהודי אפגניסטאן עשו עלייה - הודות לשועלים ולכפריים, התגלה במערה במזרח אפגניסטאן אוסף כתבי יד מימי הביניים. בין הכתבים חיבורי קודש ומסמכים משפטיים. וכך הוא הוסיף את המידע הבא:
כתב היד החשוב ביותר שנרכש על ידי הספרייה הוא פירוש לתנ"ך שנכתב בידי רבי סעדיה הגאון, שחי במאה ה-10 בבגדד. העמוד שבידי הספרייה הוא הפרשנות של סעדיה לפרק ל"ד בישעיהו. העמוד כתוב בערבית יהודית. השיטה של סעדיה הגאון היא לתרגם מספר פסוקים ולפרש אותם. כך המשפט הראשון בפרק, "קרבו גוים לשמע" הפך ל- "תקרבו יאמם ("יא-אומות") ואסמעו". כתב היד הוא ככל הנראה תעתיק מתוך החיבור של סעדיה הגאון שהתפזר בין קהילות שונות. ככל הידוע אין בעולם מקבילה לעמוד הזה מתוך כתביו של סעדיה. בן שמאי מזהה את הדף על פי הדימיון שלו לטקסטים אחרים ששרדו מאותו חיבור, "בשום מקום בעולם לא נמצא החיבור הזה במלואו, אבל יש קטעים גדולים וברורים ממנו ואפשר לזהות שזה חלק מהחיבור. אני כמעט בטוח שאין לקטע הזה מקבילה בשום מקום. הוא סותם לנו חור".

הרצל בתור סמלעריכה

(ברשות מחבר המאמר)
איתמר עצמון, במדורו "הצד השלישי של המטבע" בירחון "סגולה" - מגזין ישראלי להיסטוריה, מספר כיצד דמותו של הרצל הייתה לפריט נסחר אצל אספנים.

Icon leumi

יום השלום בפירנצהעריכה

Firenze-tempio

חגיגות "יום השלום" בכניסה לבית הכנסת בפירנצה (צילום: נעמי כהן)

בהמשך לאירועים שנערכו ברחבי איטליה על-ידי קהל הפועל לצד ישראל ולמען שלום, בעיר פירנצה, ביום ששי בבוקר שמונה ספורטאי יהודים וערבים ישראליים רצו לצד זה מבית ההכנסה למסגד, לרגל מרתון פירנצה, הנערך זה השנה ה-25. רבים, ובם חברי הקהילה היהודיה, הגיעו למפגש ברחוב בו נמצא בית הכנסת הגדול של העיר עם דגלים ושלטים .

המקור: "מוקד" - פורטל יהדות איטלינ 1 בינואר 2013

נפטרה ריטה לוי-מונטלצ'יני, חתנית פרס נובל, מטורינועריכה

Ritalevimontalcini

Rita Levi Montalcini, italian senator, Nobel prize neurologist צילם: Jollyroger 2007

ריטה לוי-מונטלצ'יני הייתה ביולוגית התפתחותית איטלקיה אשר יחד עם עמיתה סטנלי כהן, קיבלה את פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה בשנת 1986, על גילוי גורמי הגדילה.

לוי מונטלצ'יני, רווקה ללא ילדים - לפי בחירתה - הרבתה להביע בציבור את דעותיה החברתיות. היא הייתה פעילה בתנועה לשחרור האשה ובארגונים למען הזכות להפלות. היא בלטה בהתנגדותה למוקשים נגד אדם.

מונטלצ'יני פעלה רבות למען מטרות הומניטאריות וסביבתיות בעולם. היא הקימה עמותה לקידום השכלתן של נשים אפריקאיות, בראשה עמדה, וכמו כן הקימה את הסניף האיטלקי של "הצלב הירוק" – ארגון המטפל בהיבטים הסביבתיים של מצבי מלחמה. בנוסף כיהנה כראש המכון לאנציקלופדיה האיטלקית ובתפקידים רבים נוספים.

בשנת 2001 מינה נשיא איטליה את לוי מונטלצ'יני, מתוך הוקרה להישגיה, לחברה בסנאט האיטלקי למשך כל חייה. באפריל 2006, עת התייצבה לישיבת הפתיחה של הסנאט, היא הייתה המבוגרת בחבריו (בת 97), עובדה בזכותה הפכה ליושבת ראש הבית. על פי החוקה האיטלקית היא הייתה אמורה לכהן כנשיאת הרפובליקה עד למינוי נשיא, אולם היא סירבה לכך עקב גילה ועקב קשיי ראייה. במושב זה של הסנאט היא תמכה בממשלתו קצרת הימים של הסוציאל-דמוקרט . מפלגת הליגה הצפונית ניסתה לערער על יכולתה המנטלית לכהן כסנטורית ולפגוע בתקציבי אגודה מדעית שהיא עמדה בראשה, אך נכשלה כישלון חרוץ.

לוי מונטלצ'יני נחשבה לידידת ישראל; היא ביקרה בישראל פעמים רבות והתייצבה נגד ניסיונות אירופיים להטיל חרם אקדמי על ישראל. עובד מתוך הערך בויקיפדיה העברית

ארץ ישראלעריכה

כנס "כשהקטרים צפרו הנגב"עריכה

כנס רכבות

הרכבות בדרום ארץ ישראל (כולל חדירה לחצי האי סיני) במלחמת העולם הראשונה

בעקבות ההוראה של ג'מאל פאשה (מושל ארץ ישראל וסוריה) לכבוש את תעלת סואץ מידי הבריטים הועלה לראשונה הצורך ברכבת שתגיע דרום ארץ ישראל. התורכים הטילו את המשימה של תכנון הרכבת אל תעלת סואץ על היינריך מייסנר , מהנדס גרמני שעבד עם השלטון התורכי וזכה לתואר פשה המכובד. מייסנר שינה את תיכנון המסלול של מסילה חדשה שנעה מעפולה עברה בהרי ההשומרון לצורך כך נחצבה מנהרת הרכבת בשומרון ב"סילת אל-דהר" לפני תחנת הרכבת מסעודה (סבסטיה) משם יצאה המסילה לשכם. המשך סלילתה המתוכנן לירושלים לא בוצע.

מסלול אחר של המסילה הוביל לטול כרם ומשם לתחנת הרכבת נחל שורק (ואדי צארר)- שהייתה התחנה המרכזית של מערכת הרכבות, ומשם ל"אל-פאלוג'ה היום מערבית מצומת הדרכים "צומת פלוגות" בין אשקלון לבין קרית גת, משמר הנגב של היום ולבאר שבע. באוקטובר 1915 הגיעה מסילת הרכבת ל"תחנת הרכבת הטורקית" בבאר שבע. התחנה הפכה למרכז הלוגיסטי החשוב של הצבא העות'מני, לקראת כיבוש תעלת סואץ וחסימת המעבר הבריטי למושבתם החשובה באותם הימים הודו.

למרות כשלונם לכבוש את התעלה שמונה חודשים קודם, התורכים שעדיין לא נואשו מלכבוש את אזור התעלה. הם המשיכו את בניית המסילה דרך ביר עסלוג' משאבי שדה, שרידי הסוללה שלה, עד היום, דרומית מבאר שבע, ביציאות הדרומיות של העיר לכיוון משאבי שדה. משם המסילה המשיכה לנחל לבן ו במאי 1916 הגיעה המסילה לניצנה , מקום מושבה של המפקדה התורכית האזורית , משם המשיכה המסילה כ-17 ק"מ נוספים עד עזוז בארותיים שם חצתה את הגבול לסיני והגיעה עד היישוב הערבי קציימה הוא קוסיימה כ- 30 ק"מ מעזוז - התחנה הסופית של הרכבת, אשר תחנתה הראשונית הייתה דמשק.

תמונות מחנוכת התחנה בבאר שבע - 1915

נחל השופטעריכה

מאת: שבתאי שירן

Nacal sofet

מפל בנחל השופט (צילם שבתאי שירן)

ברוך ה' חורף גשום, הנחלים זורמים, מזג האויר נעים ועם ישראל מחפש טיולים בעקבות זרימות, הצעירים כבר רצים בנחלים המפרכים של הגולן אך גם למי שאינו מטיב לכת מגיע לראות נחל זורם והשבוע נצא לנחל נוח ונגיש הוא נחל השופט.

אין ישראלי שלא מכיר את נחל השופט. אלא שמי שראה אותו בסוכות והתרשם מעליבותו מוטב שיחזור כעת ויתרשם מיופיו, זרימה איתנה מלווה במפלי מים, סביבה ירוקה ומכוסה פרחים ומסלול מוצל על ידי עצי ערבה גבוהים, פה ושם עץ תאנה ושיחי פטל.

כל מסלולי הטיול מתחילים בחניון חרובים שם נחנה את הרכב ונמשיך בהתאם לשילוט, שביל סלול יוליך אותנו אל הנחל הזורם, גשרי עץ יעבירו אותנו מגדה אחת לגדה שניה ובדרך נפגוש במפלים קטנים, מערות בסלע, שלחנות ישיבה וטחנת קמח נטושה.

הנחל נקרא ע"ש השופט היהודי אמריקאי יוליאן ויליאם מק שהיה נשיא ציוני אמריקה בשנים 1918-1921, יש להניח כי את הנחל הקרוי על שמו לא ראה מימיו

לאחר ששבענו ממראות הנחל ומהסנדביצ'ים בצידנית נמשיך ברכב אל עמק השלום.

סיפורו של העמק מתחיל במאורעות 1936 כאשר שני שומרים צעירים שהוצבו במקום, יואש זולר ויצחק קליצ'בסקי, נרצחו ותושבי האזור המזועזעים החליטו להקים על שמם ישוב שייקרא 'רמת השניים'. שני עצי ברוש חסונים ניטעו במקום ושני המעיינות בסביבה נקראו בשמם, עין יצחק ועין יואש. הישוב המתיילד לא החזיק מעמד וניטש אחרי זמן קצר. ב1960 רכשו את המקום שני גרמנים מכת "אוהבי ישראל", ד"ר אוסקר אדר וחברו אדריאן, אשר הציבו במקום שלט גדול שבו נכתב "הכניסה מותרת", והזמינו מטיילים להיכנס לשבת, לאכול ולקטוף פירות. כאשר אדר ואדריאן עזבו עברה החוה לידי חוקר תנ"ך אוסטרי בשם הרמן בצנר מקהילת "ידידי אנוש" שהאמינה שסוף העולם אמור להגיע לקראת סוף המאה ה-20, ועמק השלום נראה לו כמקום הולם לקדם את מלחמת גוג ומגוג, אליו הצטרף יוסף אלישע מצ`כיה, והשניים המשיכו במסורת קבלת הפנים הלבבית.

לעת זיקנה תרמו השניים את המקום עבור פעילות אשר תתרום לעם ישראל, לזקוקים לעזרה ותשמור על הצביון האקולוגי של המקום. את השטח קיבלה עמותת "לטם", המסייעת לאוכלוסייה עם צרכים מיוחדים לקחת חלק בחוויית היציאה לטבע. היום נמצא העמק המקסים הזה בסכנת הכחדה בגלל תוכניות ההרחבה של יקנעם.

מעמק השלום נמשיך בכביש מטלטל שתוכנן כנראה כרכבת הרים בלונה פרק עד לכניסה לנחל גחר. הדרך מתפתלת במקביל למי הנחל הזורמים באפיק צר, שופע צמחי נחל ועצי צפצפה גבוהים המעניקים תחושה של טיול ביער אירופאי. מפעם לפעם ניתן לעצור בחניונים של קק"ל. איך מגיעים: הדרך הנוחה ביותר להגיע לנחל השופט היא דרך המושבה יקנעם. אלא שועד המושבה לא מתלהב מהמוני המטיילים הפוקקים את הישוב בחופשות ולכן מילאו את המושבה בתמרורי "אין מעבר" ומפעם לפעם נסגר שער הכניסה לשמורה לכן נציע את הדרך הארוכה יותר. מצומת התשבי נוסעים לכיוון צומת מגידו. לאחר 6 ק"מ, ישנה פניה משולטת ימינה לכיוון פארק יערות מנשה. מספר מטרים לאחר רחבת הכניסה ישנה פניה ימינה בדרך העולה מעלה . מתפתלים בתלילות, חולפים על פני אזורי פיקניק ומגיעים לפניה ימינה לעבר נחל השופט. ממשיכים בהתאם לשילוט עד לחניון החרובים.

לפרטים נוספים הקש כאן ותגיע לאתר הדרכת טיולים "מורשת הגליל" - הרשמה בטל' 052-3246827 או בדוא"ל moreshetgalil@gmail.com

נחיתה ראשונה של מטוס בארץ ישראלעריכה

Nechuta rishona

הנחיתה הראשונה . המקור: אתר תיור ישראלי בעריכת אילן שחורי

תל אביב ויפו לא ציפו כלל, לפני מאה שנה, ב-27 בדצמבר 1913, שיזכו לארח, לגמרי במקרה, את הטיסה הראשונה שנחתה בארץ ישראל, שבוצעה על ידי הצרפתי ז'ול ודרין (Jules Vedrines), במטוס מסוג בלריו XI. זאת כעשר שנים בלבד, מאז אותה טיסה היסטורית שערכו האחים וילבור ואורוויל רייט בקיטי הוק שבארצות הברית. אגב, נכדו של ז'יל ודרין, הוברט ודרין ביקר בישראל ב-2001 בעת שכיהן כשר החוץ בתקופת שלטונם של ראש הממשלה ליונל ז'וספן והנשיא ז'אק שיראק , ואינו ידוע כ"ידיד ישראל".

בין שטח הדולפינריום למוזיאון האצ"ל בפארק צ'ארלס קלור, באיזור חוף הים בין יפו לתל אביב, לא רחוק מבית החולים "שער ציון" שהיה קיים מאז סוף המאה ה-19, פרי יוזמתו של שמעון רוקח, התרחש אותו אירוע שנכנס לספר ההיסטוריה. השנה עתיד אירוע חשוב זה, לעמוד במוקד החגיגות, למלאת 100 שנות תעופה בארץ ישראל.

בין היתר עתידה להיות מוצבת במקום אנדרטה לציון הנחיתה ההיסטורית של שחזור מדויק של המטוס שנחת ,עליו עובד בימים אלה דני שלום. דני שלום, היסטוריון התעופה בארץ ישראל מנהל המוזיאון לתעופה וחלל שגם עומד מאחורי פתיחת המוזיאון, העתיד להיפתח בשילוב מטס חגיגי, ביום העצמאות הקרוב. זאת בנפרד לתערוכה גדולה הצפויה להתקיים במוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב.

אתרי הגז ואחרים באגן המזרחי של הים התיכוןעריכה

Gas at mediteraan

מפת אתרי הגז באגן המזרחי של המזרח התיכון

על פי ההערכות, עד פברואר הקרוב(2013) תחל הזרמת הגז הניסיונית כאשר ההזרמה בפועל מתוכננת לאפריל הקרוב. אחת הלקוחות שממתין לגז היא חברת החשמל שנאלצה לבזבז בשנה החולפת 24 מיליארד שקל על רכש סולר להפעלת תחנות הכוח, זאת לעומת כ-9 מיליארד שקל בלבד ב2010, שנה בה היא קיבל גז הן מספקית הגז המצרי השמושבתת EMG והן ממאגר "ים תטיס" המתדלדל.

למידע נוסף הקש כאן

כריית פצלי שמן בחבל עדולם‏[1]עריכה

Pezalim adulam

המקור: אתר הכנסת

מרכז המחקר והמידע של הכנסת הכין דו"ח על הנושא ביום 27 ביוני 2010. נדמה לי שיש בו פרטים שעשויים לעניין את כולנו - צרכני אנרגיה.

  • תכולת החומר האורגני (ממנו מופקים מוצרי נפט) בפצלים שבישראל הוא 25% - כדאיות ההפקה - מעל 10%. לפי החישוב, ההפקה כדאית, כל עוד מחיר חבית דלק הוא מעל 30 דולר.( היום 90 דולר, התחזית לשנה מעל 100 דולר [1]
  • שיטת ההפקה - מורדים לעומק האדמה גופי חימום, המחממים את הסלעים ל-350 מעלות. הפצלים הופכים לנפט ולגז, הנשאב לפני השטח.
  • פוטנציאל ההפקה המסחרית ממרבץ פצלי השמן בשפלה הוא 300,000 חביות ליום – יותר מצריכת הנפט הגולמי היום שהיא 220,000. כלומר, מיצוי מלא של מאגר פצלי השמן בשפלה עשוי לספק את כל צורכי הנפט של המדינה שנים רבות, ומכאן הכדאיות של ניצולו.
  • ניצול נוכחי מתבצע במישור-רותם בהיקף של 400 אלף טון. הספק תחנת החשמל 12.5 מגואט צריכת החשמל בזמן אקראי כ-7,000 מגואט [2]
  • ביולי 2008, העניק הממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות לחברת IEI, רישיון בלעדי לחיפוש וביצוע הפקה ניסיונית של נפט מפצלי שמן באזור השפלה הדרומית. במסגרת הרישיון, מחויבת החברה לבצע מחקר גיאולוגי בשטח הרישיון (238 קמ"ר) וניסוי הפקה (8 דונם) להוכחת ישימות הטכנולוגיה, כדאיותה הכלכלית, והעובדה כי ניתן ליישמה מבלי לפגוע באיכות הסביבה ואיכות החיים באזור אתר החברה
  • בוצעו כבר שלושה קידוחי ניסיון באתרים בית-גוברין ואדרת בסמוך למושב לכיש. מסקנה: כי לא קיים קשר הידרולוגי בין שכבת מי התהום לפצלי השמן. בתכנון עוד 3 קידוחי ניסוי (המקור:אתר החברה)
  • ובמקביל את קידוח ההפקה הניסיוני שמיקומו עדיין לא אושר.(המקור:אתר החברה)
  • המקור ולקריאה נוספת

שיחזור: מצדה על הר הכרמל (ולא רק שם)‏[1]עריכה

Bunkercarmel

בונקר על הר הכרמל שיש סברה שהיה אמור לשמש כמפקדתו של יצחק שדה במסגרת תכנית "מצדה על הכרמל
צילם: אלמוג - הויקיפדיה העברית

ניר חסון כתב באתר הארץ מ מיום 30 בדצמבר 2012 בונקרים נגד הנאצים , הפנסיונר (הוא: ד"ר רודולף גוטשלק.) שחופר את "מצדה על הכרמל" - בניגוד לאמונה הרווחת, מערך הביצורים נבנה ע"י הבריטים ולא היישוב היהודי. הוא גם לא נועד לבלום פלישה גרמנית מדרום, אלא דווקא מלבנון

הנהלת פארק הכרמל החליטה למסד את הפרויקט הפרטי של גוטשלק ולייסד שביל הליכה שיחבר בין הבונקרים. באמצעות השביל מבקשים מנהלי הפארק לחשוף את סיפור מערך הביצורים לפני מטיילים ולנער ממנו שכבות של מיתוסים שצמחו סביב המערך ברבות השנים.

הצבא הבריטי הקים את מערך הביצורים על הכרמל, בסיוע אנשי ההגנה, כמעין קו הגנה אחרון למקרה של פלישה מצפון. הסיבות לחשש מפני פלישה כזאת היו ההתקדמות המהירה של הנאצים בדרום רוסיה והשליטה של ממשלת וישי הצרפתית, אוהדת הנאצים, בלבנון ובסוריה. התוכנית כונתה המבצר האחרון של פלסטינה (Palestine final fortress) וכללה הקמת קו ביצורים בכרמל, בשומרון ובגלבוע. להקמת הביצורים סיפקו הבריטים חומרי נפץ ובטון וההגנה סיפקה את הידיים העובדות.

מערך הביצורים כולו מופה לפני כ-20 שנה, במחקר של הפרופסורים בן ארצי וגלבר וד"ר יגאל אייל. פרופ' בן ארצי מעריך כי בכרמל יש עשרות חפירות שונות - מבונקרים גדולים ועורפיים, שנועדו לפיקוד ולאחסון אספקה, ועד בונקרים קדמיים ללוחמים, לעמדות תותחים ומרגמות ועוד.

ראו גם :"מצדה על הכרמל"

צרכנותעריכה

כמה עלה לנו השירות הבנקאיעריכה

המפקח על הבנקים פירסם את הנתונים הבאים:
במחצית הראשונה של שנת 2012, העלות החודשית הממוצעת לחשבון עו"ש למשקי בית במערכת הבנקאית, על פי פרופיל פעילות אחיד _(פרופיל פעילות חודשית של חשבון משק בית פעיל, מתבסס על 10 פעולות בערוץ ישיר ו-0.7 פעולות על ידי פקיד, ללא השלמה לעמלה מינימאלית, שכן יש לקוחות רבים הפטורים מעמלה זו) , הסתכמה בכ-14.5 ₪, ירידה של כ-2.4% בהשוואה לשנת 2011 (ירידה של 3.6% במונחים ריאליים).

השוואה על-פי פרופיל הפעילות האחיד בחשבון עובר ושב (פעולות על ידי פקיד ובערוץ ישיר) מעלה כי קיימת שונות גבוהה בין הבנקים:

בכלל המערכת הבנקאית, בנק יהב הוא הבנק הזול ביותר בפער משמעותי מיתר הבנקים (עלות חודשית של 6.3 ש"ח), ולעומתו הבנקים: מרכנתיל וערבי ישראלי הם היקרים ביותר (עלות חודשית של 21.8 ו-19.9 ש"ח, בהתאמה).

מבין חמשת הבנקים הגדולים, בנק הפועלים הוא הזול ביותר (עלות חודשית של 12.1 ש"ח), ולעומתו בנק דיסקונט הוא היקר ביותר (עלות חודשית של 16.7 ש"ח).

במחצית הראשונה של שנת 2012, ההוצאה החודשית הממוצעת בפועל של שירותי חשבון עו"ש נפוצים של משקי בית במערכת הבנקאית, הסתכמה בכ-14 ₪, ירידה של כ-4.7% בהשוואה לשנת 2011 (ירידה של 5.9% במונחים ריאליים).

בהשוואה בין הבנקים: בכלל המערכת הבנקאית, ההוצאה החודשית הממוצעת לחשבון בבנק יהב היא הזולה ביותר (2.8 ₪) ובבנק פאג"י היא היקרה ביותר (28.3 ₪). מבין חמשת הבנקים הגדולים, ההוצאה החודשית הממוצעת לחשבון הזולה ביותר נמצאה בבנק הפועלים (13.6 ₪), והיקרה ביותר - בבנק הבינלאומי (17 ₪).

במחצית הראשונה של שנת 2012, ההוצאה החודשית הממוצעת בפועל של החזקת כרטיס אשראי מסוג מקומי, בינלאומי וזהב –במערכת הבנקאית, הסתכמה בכ-6.9 ₪, עלייה של כ-2.2% בהשוואה לשנת 2011 (עלייה של כ- 1% במונחים ריאליים).

שונות גבוהה נרשמה גם ביחס לעמלה בפועל בגין החזקת כרטיס אשראי: בעלות החודשית הממוצעת לכרטיס בגין כרטיסים מסוג מקומי, בינלאומי וזהב – ישראכרט היא הזולה ביותר (4.5 ש"ח) , ואילו כ.א.ל. היא היקרה ביותר, ובאופן משמעותי (כ-10 ש"ח). בנק ישראל מזמין את הציבור לבדוק ולהשוות את התנאים המוצעים בבנקים השונים, ומעמיד לרשות הצרכנים כלים מגוונים באתר האינטרנט שלו, לרבות עצות לחסכון, מחשבונים וטבלאות השוואה:

המקור: כולל מידע בנושאים צרכניים

ויקי-קדומים לשנת תשע"געריכה



שגיאת ציטוט: קיימים תגי <ref>, אך לא נמצא תג <references/>

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.