FANDOM


Kdumim

מאתר האינטרנט של קדומים

עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל

קוראים נכבדים !
נשמח להערות על העלון, נודה לכם אם תכתבו אותן בסוף העלון בפרק המכונה: הערה, לאחר הכתיבה הקישו "פרסם תגובה"
כמובן, אגיב על כך אם יהיה לי מה לומר.
בכל מקרה, טוב שהקוראים יידעו שבערך יש פרטים הטעונים השלמה והבהרה.

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.
אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה על כך מטה והתוכן יימחק מייד


בס"ד ערב יום ראשון ט' בשבט תשע"ג

פרשת בא-הרעיון והמעשה

עם ישראל יוצא ממצרים. ניתן היה לצפות שהיום בו נהיינו לעם, יהיו בו עצרות עם, הנפות דגלים ונאומים חוצבי להבות.
במקום זאת מורה לנו התורה לציין יום זה בכל שנה באמצעות פרטי עשייה מרובים, לעיתים 'מעצבנים', שנדמה שהם עלולים להחליש את הרוח הלאומית הנאותה ליום שכזה-"זאת חוקת הפסח". מצוות מרובות, עשה ולא תעשה, נצטווינו ביציאת מצרים. זוכרים אנו היטב גם את קשיי ההכנות המרובות לקראת הפסח...
מדוע? אומר על כך ספר החינוך: "אחרי הפעולות נמשכים הלבבות".רעיון, נפלא ככל שיהיה, אסור שיישאר בכותרות בלבד. הכרחי שיהיה לו ביטוי מעשי,מפורט ומדויק עד כמה שאפשר, וכמו שרגילים לומר: אלוקים נמצא בפרטים הקטנים.

זו נקודת המהות של עמנו שנאמרה בקול גדול מאוחר יותר בעת מתן התורה:נעשה ונשמע חוברים להם יחדיו האידיאה הכללית והמעשה הפרטי.

הרב אביחי רונצקי, איתמר
P1020103

קדומים אביב תשע"ג

כתום, צהוב ורודעריכה

(

מסורת ישראלעריכה

משנה יומית - מסכת מגילהעריכה

בס"ד יום שלישי ד' שבט תשע"ג
משנה ח: אֵין בֵּין סְפָרִים לִתְפִלִּין וּמְזוּזוֹת, אֶלָּא שֶׁהַסְּפָרִים נִכְתָּבִין בְּכָל לָשׁוֹן, וּתְפִלִּין וּמְזוּזוֹת אֵינָן נִכְתָּבוֹת אֶלָּא אַשּׁוּרִית. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אַף בַּסְּפָרִים לֹא הִתִּירוּ שֶׁיִּכָּתְבוּ אֶלָּא יְוָנִית:
אֵין חילוק בֵּין סְפָרִים - ספרי תורה, נביאים וכתובים, לִתְפִלִּין וּמְזוּזוֹת, אֶלָּא בכך שֶׁהַסְּפָרִים נִכְתָּבִין בְּכָל לָשׁוֹן - בכתב של כל אומה, ובלשון של כל אומה, וּתְפִלִּין וּמְזוּזוֹת אֵינָן נִכְתָּבוֹת אֶלָּא בכתב אַשּׁוּרִית. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אַף בַּסְּפָרִים - ספרי תורה נביאים וכתובים לֹא הִתִּירוּ שֶׁיִּכָּתְבוּ אֶלָּא יְוָנִית, לפי שנאמר ' יַפְתְּ אֱלֹקִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם', כלומר, הלשון היפה שבכל בני יפת, שהיא לשון יוונית, ישכון באהלי שם, שיכתבו בלשון זו את ספרי התורה נביאים וכתובים. אמנם כבר אבדה לשון יוונית זו מן העולם, ולפיכך אין כותבים ספרי תורה נביאים וכתובים אלא בכתב אשורית.

המקור:m211@bezeqint.ne

לימוד אלף-בית על בימי התלמודעריכה

Sedia per Bambini da sinagoga di Carmagnola

ספסלים לילדים בגבהים משתנים ב"חדר" בבית הכנסת בעיר קארמניולה באיטליה

(בעקבות לימוד הדף היומי)

בתלמוד בבלי, מסכת שבת, ק"ד,א' הובא כיצד למדו אלף-בית בתקופת התלמוד. כך שלכל אות הובא מדרש, הנובע מצורת האות.

וכך נקבל רמזים לאותיות התורה:
אַלף בִּינה- למוד תורה. גמול דלים, רגלה של ג' פשוטה לד' שדרך גומלי חסד לרוץ אחר דלים, רגל ד' פשוטה לג' שימציא עני עצמו לעשיר, פני ד' שלא כנגד ג' שיתן לו בצנעה שלא יתבייש ממנו. ואם תעשה כן (לימוד תורה וגמילות חסד), הקב"ה ששמו ה' ו', זן וחן אותך ומטיב לך ונותן לך ירושה וקושר לך כתר לעוה"ב.

להלן הסוגיה המלאה בגמרא:

Alef bet talmud

המקור: תלמוד בבלי, ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ, הוצאת קורן - ברשות ההוצאה

ביאור מלא יותר של הסוגיה ראו כאן

מי אתה הרמב"ם ? עריכה

בעקבות הכנס הרביעי למורשתו של הרמב"ם

מי אתה הרמב"ם? פנים רבות לדמות נפלאה44:22

מי אתה הרמב"ם? פנים רבות לדמות נפלאה

מי אתה הרמב"ם? פנים רבות לדמות נפלאה

פרופ' מיכאל סודרי, מנהל מחלקת אורתופדיה א' בקריה הרפואית רמב"ם מספר על חייו המרתקים של הרמב"ם, על תחומי פעילותו ויצירתו והאם יש קשר בינו לבין אורתופדיה.

סודרי סיפר את ילדותו עיר מקנס במרוקו. המורשת ממנה זכה לספוג בתלמוד התורה שמע על הרמב"ם. בארץ הוא זכה לשמוע על כתביו מיידי יום-ביומי. בהרצאה הוא הציג את תחומי פעילותו ויצירתו:

  • פסיקה וארון סיסטמטי של ההלכה - התחום החשוב - איך יהודי ינהיג את חייו.
  • פילוסוף
  • רופא - בקהילה וחצר המלך וסופר בתחום הרפואה
  • רב ראשי ומנהיג קהילה - ראיס אל יהוד
  • מורה ומתווה דרך לקהילות יהודיות בגולה
  • אסטרונום

רמב"ם היה צאצא לרבי יהודה הנשיא ומזרע המלך דוד. היה דור שביעי לדיינים. נולד בספרד, נדד משם במשך 12 שנה, כנראה בצרפת. בגיל 22 עבר לפס, העיר הבירה בזמנו של מרוקו. בגיל 27 הגיע לארץ-ישראל והתיישבו בעיר בעכו. היה זה בימי הכיבוש הצלבני, בקר בערי הקודש. ואחרי 5 חדשים (בשנת 1166) ירד למצרים - אז המדינה הייתה סמל הסובלנות. לאחר שאחיו טבע בים בשנת 1173, מאז החל לעבוד בתור רופא ובמקביל חיבר את "משנה תורה". נישא והיה לו בן אחד. בגיל 42 היה למנהיג הקהילה. בשנת 1185 היה הרופא של סאלח א-דין. בעשור האחרון כתב ספרי רפואה. נפטר בגיל 66 (אולי בהרעלה) ועצמותיו הועלו לטבריה ונקבר ליד רבי יוחנן בן-זכאי.

הרמב"ם כרופא שאב את הידע שלו מחכמי התלמוד וגם למד מקודמיו היוונים והמוסלמים. במרוקו היה מתלמידיו של אבו מרואן אבן זוהר הנודע. הרמב"ם של דגש על החולה - הגוף יחד עם הנפש. הוא סבר כי על הרופא להשתמש באינטואיציה ואפילו באמנות בכדי להעריך את מצבו של החולה. התרומה החשובה שלי היא בתחום "הרפואה המונעת" ועל כך ניתן לצטט אימרות שלו: לאכול רק כאשר הוא רעב וישתה רק כאשר צמא , המליץ על תנועה כפתרון לבעיות אורטופדיות, אשר למאכל המליץ על שתיית יין - העוזר לעיכול "ואילו מרפא מחלות" והמליץ על שינה מספקת - די בשמונה שעות.

מומלץ להאזין להרצאה במלואה בקישור לעיל

חלומו של הכוזריעריכה

351207

יובל אלבשן כתב באתר הארץ על ספרו של גודמן - היום שבו הפסקתי לפחד והתחלתי לאהוב את "הכוזרי" . מיכה גודמן מבקש מאיתנו לחזור אל “הכוזרי” של רבי יהודה הלוי ולקרוא בו באופן אחר: לא כספר המבטא את העליונות היהודית, אלא כדיאלוג נמשך והולך עם המגמות האוניברסליות וההומניות, היהודיות לא פחות

בין השאר כתב:

  • כך מצביע הכוזרי על טביעות האצבע של אלוהים בתולדות האנושות כהוכחה לקיום האל. לפי הלוי, ההישרדות הלא צפויה של העם היהודי היא ההוכחה לקיום האל. הכוזרי מציע התבוננות תיאולוגית בהיסטוריה, והיא מובילה למסקנה ש”היהדות לא רק שרדה את ההיסטוריה”, אלא היא גם “הכוח הבלתי נראה המעצב את ההיסטוריה”. עכשיו ברורה בחירתו של הלוי בסיפור המעשה של ממלכת כוזר. בימי הביניים, כשהיהודים הובסו על ידי הנצרות והאיסלאם, מספק “הכוזרי” פרשנות שונה למציאות, סיפור היסטורי שבו דווקא היהדות היא המנצחת. ההתבוננות בהיסטוריה שלאחר עידן יהודה הלוי מלמדת כי הוא לא טעה: עם ישראל ייחודי לא רק בעצם הישרדותו הפלאית אלא גם בתרומה לציביליזציה האנושית שחורגת מגודלו. “אפשר לומר בבטחה שהעם היהודי, יחסית לגודלו, קידם את האנושות יותר מכל עם אחר בהיסטוריה... מפתה לחשוב שיש משמעות מטאפיסית להיסטוריה ייחודית זו”.
  • גודמן מציע פרשנות אחרת לתפישה הזו. לטענתו, הן אלה שסולדים מהספר והן אלה שמעריצים אותו טועים באופן קריאתו משום שאינם מבינים את המבנה הדיאלוגי של הספר; דברי היהודי בספר אינם מייצגים לבדם את משנת הלוי, אלא גם דברי מלך כוזר. לכן, “הכוזרי אינה הזירה בה מבטא הלוי עקרונות מוחלטים. היפוכו של דבר. הספר הוא זירה פומבית להתחבטות פנימית”. ככל שמעמיקים בקריאת הספר כך מבינים יותר את הסתירה שהוא מעלה דווקא בנוגע לעליונות היהודים. הרי החלום הנבואי מופיע דווקא בשנתו של המלך הגוי.
  • המחלוקות שמפלגות היום את העם היהודי - בין המחנה הנאור למחנה הלאומני - התנקזו לפולמוס על “ספר הכוזרי”. לפי גודמן, “המתח סביב הכוזרי הוא עדות להיעלמות הרוח של הכוזרי. היעלמותו של הדיאלוג... כאן טמונה הטרגדיה של הכוזרי: הספר שמאמן את קוראיו להקשיב הפך לאחד המחסומים הגדולים ביותר בפני ההקשבה”. האם יוכל “הכוזרי” לשוב למעמדו הקודם? אפשר להשיב בחיוב. אף שלכאורה רבים ההבדלים בין שתי מדינות היהודים, הדילמות שבהן מתחבטות הממלכות היהודיות דומות. כך למשל, החכם היהודי שמתבקש להישאר בכוזר כיועץ אישי למלך נדרש להכריע בין חיים במדינת היהודים לבין חיים בארץ היהודים ‏(היא ארץ ישראל‏), או במלים אחרות - בין האדם לאדמה.
  • כך גם בסוגיית העליונות המוסרית כביכול של היהודים. המלך מקשיב לדברי החכם, ובהערה עוקצנית אחת מוציא את האוויר מבלון הגאווה היהודי: “אלא שהיא מתוך הכרח. וכאשר תנצחו - תהרגו”. כלומר, ביום שליהודים יהיו כוח ומדינה, גם הם עתידים להשתמש לרעה בכוחם. ומה תשובת היהודי? “מצאת את מקום התורפה שלי, מלך הכוזרים!” הלוי שואל את עצמו ואותנו שאלה קשה ולא עונה לה. הודות לספרו החשוב והמפעים של גודמן, השאלה הקשה הזו מחכה עכשיו לתשובותינו.

עשרה מאמרות, עשר דברות, עשר מכות: טרם תיראון עריכה

פרשת בא תשע"ג ירושלים01:13:10

פרשת בא תשע"ג ירושלים

פרשת בא תשע"ג ירושלים

עשרה מאמרות, עשר דברות, עשר מכות: טרם תיראון - שיעורו של הרב מוטי אלון לפרשת בא תשע"ג.

תחילה הרב מוטי אלון מציין כי "ליל הסדר" הראשון היה עוד במצרים, בטרם יציאת מצרים. מכת הברד ומכת הארבה הן ביחד, הארבה סיים מה שהותירה מכת הברד. לאחר מכת הברד פרעה נאחז בעובדה "וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת, לֹא נֻכּוּ: כִּי אֲפִילֹת, הֵנָּה" (ט', ל"ב). עכשיו יש לתת לזה סוף :"עַד-מָתַי מֵאַנְתָּ לֵעָנֹת מִפָּנָי" (י',ג').

בפעם הראשונה, מצרים מתעוררת :"עַד-מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ--שַׁלַּח אֶת-הָאֲנָשִׁים, וְיַעַבְדוּ אֶת-ה' אֱלֹהֵיהֶם; הֲטֶרֶם תֵּדַע, כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם (שם,ז'). המילה "טרם" חוזרת על עצמה:(גם בסוף פרשת וארא ותחילת פרשת בא) - עדיין לא, הפוטניאל טרם התמשש. היפוך המילה מ"טרם" זה "מטר" - בא מטר ומסיים את הטרם.

הרב הבחין בין "פרעה המפלצתי מדי" לבין "פרעה הנמצא אצלנו", אם אנפח אותו יותר מדי הוא לא מעניין אותי. יש חהבין בין "פרעה הרשע" לבין "פרעה הרשע" - יש משהו ממנו גם אצלנו. והנה תראו את האמור מטה

Cquote2 וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה, וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, חָטָאתִי הַפָּעַם: ה', הַצַּדִּיק, וַאֲנִי וְעַמִּי, הָרְשָׁעִים. כח הַעְתִּירוּ, אֶל-ה', וְרַב, מִהְיֹת קֹלֹת אֱלֹהִים וּבָרָד; וַאֲשַׁלְּחָה אֶתְכֶם, וְלֹא תֹסִפוּן לַעֲמֹד. וַיֹּאמֶר אֵלָיו, מֹשֶׁה, כְּצֵאתִי אֶת-הָעִיר, אֶפְרֹשׂ אֶת-כַּפַּי אֶל-ה'; הַקֹּלוֹת יֶחְדָּלוּן, וְהַבָּרָד לֹא יִהְיֶה-עוֹד, לְמַעַן תֵּדַע, כִּי לַה' הָאָרֶץ Cquote1
וְאַתָּה, וַעֲבָדֶיךָ: יָדַעְתִּי כִּי טֶרֶם תִּירְאוּן, מִפְּנֵי ה' אֱלֹהִים (ט, כ"ז-ל') בסוף הם מגלים כי ה' אלוקים. הסיפור כולו בא כדי ללמד אתכם מי האלוקים. אין דבר כזה שאין סיכוי לבן-אדם. כל המהלכים הם טרם. "טרם" יראה את ה' אלוקים. תפקיד הצדיק לפעול, כאשר "טרם". אצא לשדה ואתפלל !

מכאן הוא עובר למאמר בשפת אמת: (ספר שמות, פרשת וארא, תרלה):
מורי זקני ז"ל הי' אומר כי עשר מכות נגד עשרה מאמרות ועל ידי זה באו אחר כך לעשרת הדברות כו'. דאיתא בעשרה מאמרות נברא העולם ומה תלמוד תורה כו' כדי להפרע מרשעים ולתת שכר טוב לצדיקים. בוודאי להפרע מרשעים הוא פרעה דכתיב בי' ואני ועמי הרשעים. ולתת שכר טוב לצדיקים היא התורה שנקראת טוב שניתן לבני ישראל. ופירוש זה כי קודם החטא הי' יכול להבראות במאמר אחד. אבל הקב"ה ראה כי יחטא האדם ויהי' תערובת טוב ורע ולכן נחלקו אחר כך העשרה מאמרות שהי' בכלל ונפרטו צד הרע העשר מכות לרשעים. והטוב עשרת הדברות שהוא בפרט. ודיבור לשון הנהגה כמו שכתוב בזוהר הקדוש על פסוק ודברת בם להתנהג כל המעשים על פי דברי תורה ע"ש. ולהביא הקדושה בפרטות בכל מעשה. צריכין מקודם לתקן צד הרע עשר מכות. ולכן יציאת מצרים הכנה לכל המצות כדכתיבנא לעיל:

עם ישראלעריכה

תולדות עם ישראל בתקופת המקראעריכה

תולדות ישראל בתקופת המקרא - ד"ר יגאל לוין01:23:27

תולדות ישראל בתקופת המקרא - ד"ר יגאל לוין

הרצאתו של ד"ר יגאל לוין מהמחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן, קווי יסוד לתולדות ישראל בתקופת המקרא, 13 בנובמבר 2012.

בתחילת ההרצאה הוא התיחס לאבן רוזטה. על האבן נרשם צו מלכותי משנת 196 לפנה"ס, בשלושה סוגי כתב: יווני ושתי שפות מקומיות. החלק היווני של הטקסט מתחיל במילים "המלך החדש, שקיבל את המלוכה מאביו...".

זהו צו מלכותי של תלמי החמישי, המפרט רשימה של מסים שהוא ביטל ומורה על הקמת פסלים במקדשים. שמפוליון, אשר שלט ביוונית, תרגם את הכתובת לצרפתית. לאחר התרגום הצליח להבין את הכתוב בשני סוגי הכתב האחרים, שהכיל את אותו התוכן כמו הטקסט המקורי ביוונית:

  • הכתב העממי (הכתב הדמוטי) - אשר שימש לצורכי יום-יום במצרים.
  • "כתב דברי האלים" (כתב הירוגליפי) - כתב החרטומים המצרי - אשר שימש את כוהני הדת המצרית לצורכיהם הפנימיים.

בפענוח כתב החרטומים נעזר שמפוליון בעבודתו של הפיזיקאי תומאס יאנג, שהראה שהן הכתב הדמוטי והן הכתב ההירוגליפי מכילים סימנים אלפביתיים וגם סמלים, שיש ביניהם קשר הדוק. הוא נעזר גם בשפה הקופטית (שהיא ניב של המצרית העתיקה כדי להבין את הערך פונטי של ההירוגליפים, וכך הוכיח כי ההירוגליפים מייצגים "שפה מדוברת".

וכך פוענח הכתב המצרי והסתבר כי המצרים למדו את עקרונות הכתב מהעם השומרי, ממנו התפתח "הכתב הכנעני" ו"כתב העברי העתיק" וממנו "הכתב האשורי" - הכתב העברי של היום. ממנו גם עבר ליוונים, לטינים וערבי - נראה זאת בדמיון שמונחים - אלף-בית.

אחרי הכרת מקור האותיות, אנו עוברים למקורות הכתובים. נבחין בין מקורות, שנמצאו באדמה, כתובים על גבי חומרים - אבנים לסוגיהם, אשר לגביהם לא ניתן לקבוע מתי התגלו והיכן לבין מקורות כתובים: פפירוסים, קלף כמו המקרא - האחרונים יכלו לעבור "גלגולים" שונים ותוכנם השתנה, לאחר שעברו עריכה מחדש.

המשך ההרצאה בקישור לעיל

תערוכה על הרב צבי יהודה קוק עריכה

הכוללת 16 כרזות צבעוניות, הרבה סיפורים, תמונות ותולדות חיים, באיכות לדפוס, גודל כרזה - רוחב: 34 ס"מ גובה: 49 ס"מ

הנושאים בתערוכה: תולדות חיים, משפחתו, רעייתו - הרבנית חוה לאה, קשריו עם אביו הראי"ה קוק, ישיבת 'מרכז הרב', אהבת ישראל, מנהיג, הכותל, מלחמת ששת הימים, כת המקויה, היחס למדינת ישראל, תנועת גוש אמונים, כתביו.


קישור להורדץ הכרזות הצבעוניות

להלן דוגמא לאחת הכרזות:(טרם התקבל אישור להכללת הכרזה באתר)
Harav kuk

כל הזכויות שמורות למכון מופ"ת: הרב צבי שינובר, ולבית הרב קוק

הציונות הדתית לנוכח השואהעריכה

Arvut jeudit

ערבות יהודית במבחן - הציונות הדתית בארץ ישראל לנוכח השואה (1939-1945) קובץ תעודות בתוספת מבואות והערות, מאת: ד"ר חוה אשכולי וגמן, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן

ספר זה המחזיק 322 תעודות מן השנים 1945-1939 שמתפרסמות זו הפעם הראשונה בצירוף הערות ומבואות חושף תמונה מורכבת ומרתקת באשר לאופן התמודדותה של הציונות הדתית עם שני ציוויים: גאולת הארץ מזה והצלת יהודים, שחיו במדינות שתחת שלטון הנאצים, מזה. מצד אחד פעלה הציונות הדתית במסגרת הציונית בלהט רב לקידום המאבק להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל וליישוב הארץ. מצד אחר, מתוך דבקות בערך "ערבות יהודית הדדית", היא הקדימה להבין את חשיבות מפעל העזרה החומרית ליהודי הגטאות. מן התעודות עולה ייחודה של התגובה הציונית-הדתית הבא לידי ביטוי בדרכים אחדות: בתהייה תאולוגית שניסתה להסביר את השואה, בין השאר, כ"חבלי משיח"; בשאיפתה להעלות את הרמה התורנית והדתית ביישוב, כדי למלא את מקום מרכזי התורה שחרבו באירופה וכדי להחיש את הגאולה; בקריאתה לאבל, לתפילה ולזעקה מתמידים; ובמאמציה החינוכיים להרחיב את ההזדהות עם הקהילות היהודיות שנספו ולתעל את שאיפת הנקם בנאצים לחיים של בניין.

הרקע לפירסום הספר - קובץ מקורות כזה (אולי - הערת העורך) שומט בסיס עובדתי מוצק לדיונים המתנהלים בציבוריות הציונית–הדתית על פעילות המגזר הציוני–הדתי לנוכח השואה. דיון זה התנהל בחלקו גם בהשפעת עמדותיהם של חוגים מצומצמים של פעילי התנועה מקרב שארית הפליטה, שהגיעו לארץ לאחר מלחמת העולם השנייה, והתקשו לקלוט את כוחם הזעום — מבחינה פוליטית וכלכלית כאחד — של היישוב בכללו ושל התנועה הציונית–הדתית בפרט, בייחוד במחצית הראשונה של המלחמה. דומה שרק האותנטיות של מקורות ראשוניים יכולה להציג את הפער בין ציפיותיהם של הנצורים לבין ההיענות המצומצמת של היישוב ושל תנועתם באופן המאוזן ורב–הצדדי ביותר.

את אוסף התעודות מקדימים מספר מבואות: המבוא של פרופ' דן מכמן מעלה תפיסות חדשניות בהקשר ההיסטורי הכללי של השואה: המושג "שואה" ותחולתו; המדיניות האנטי–יהודית של הנאצים; התגבשות "הפתרון הסופי של שאלת היהודים" ודרכי יישומו. המבוא שלי ]ח"א[ מתמקד בתנועה הציונית הדתית: הוא מאיר את הרקע ההיסטורי של התנועה, של היישוב ושל העולם בעת המלחמה; בוחן את תגובותיה המגוונות של הציונות הדתית לנוכח השואה — על פי נושאים — ומפנה את הקורא לתעודות הרלוונטיות לכל סוגיה וסוגיה בנוסף ל"מפתח השמות" בסוף הקובץ. המבוא של פרופ' דב שוורץ מעמיק בשורשי התודעה שבבסיס התגובה הציונית הדתית. הוא מגדיר את הרכיבים של הדתיות החדשה ומתחקה אחר השפעתם לנוכח המלחמה והשואה.

האנוסים ששבו ליהדותעריכה

המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

עיר ממנה באה קבוצת המתגיירים

Judaism a colimbia

300px אתר ובו עשרים תמונות של קבוצה זו של יהודים

Juan Forero דיווח ביום November 24, 2012 על העיתון ושינגטון פוסט נוצרים שבו ליהדות בעקבות גילוי קשרים עתיקים וכך הוא כתב:

  • היה להם ניצוץ, משיכה הבלתי נמנעת אל אבותיהם, שהוביל אותם חזרה, ליהדות. הם זכרו כי הסבא והסבתא לא טעמו בשר חזיר, הם שמרו על ביטויים מהלשון היהודית מהניב של יהודי מספרד של ימי הביניים, בהם טבלו את שפתם בהווה וכן קיימו טכסים משפחתיים, חסרי משמעות עוברם, כמו הדלקת נרות בערבי שישי.
  • התוצאה - לאחר מסע רוחני שהחל לפני כעשור, עשרות משפחות שהיו שייכות פעם לכנסיית fire-and-brimstone , חזרו להיות יהודים, בעזרת רבנים ממיאמי וירושלים כמו ארגון שבי ישראל. הקהילה הקטנה בעיר Bello במדינת קולומביה, הצטרפה לתנועה עולמית של צאצאיהם של העם היהודי שגורשו מספרד לפני יותר מ-500 שנה מגלות - האנוסים- ואולצו להמיר את המורשת היהודית מפני אימת האינקוויזיציה .
  • תיעוד ההסטורי חסר, קשה לומר בודאות איך היהודים המומרים הגיעו לכאן לפני מאה שנים, לבסס את עצמם כסוחרים וסוחרים. אבל יש ראיות לכך שהם מלאו תפקיד חשוב בהקמת יישובים כאן ושמספרם היו משמעותי, שהוא במידה רבה לא ידוע לרוב הקולומביאנים.
  • באוניברסיטת Antioquia, גנטיקאי גבריאל הבדויה וצוות של מדענים מצאו במחקר שנערך בשנת 2000 כי 14 אחוזים מהגברים בדרום-מערב מחוז Antioquia קשורים גנטי לכוהנים, בני אהרון הכוהן.

ארץ ישראלעריכה

"דוד מלך ישראל חי וקיים"עריכה

דוד מלך ישראל חי וקיים - גם לדעת הארכיאולוגיים

כתובת תל דן עם הפסוק וימשחו שם את דוד למלך פריט בתצוגת מוזאון ישראל בירושלים

כתובת תל דן עם הפסוק: "וימשחו שם את דוד למלך"; פריט בתצוגת מוזאון ישראל בירושלים -צילמה: יעל י. - ויקישיתוף


נוסח הכתובת בשפה הארמית
בתעתיק לאלפבית עברי מודרני (עם השלמות משוערות)
תרגום חופשי לעברית
(עם השלמות משוערות)
1.[      א]מר.ע[      ]וגזר[          ] 
2.[]אבי.יסק[.עלוה.בה]תלחמה.בא---      ] 
3.וישכב.אבי.יהך.אל[.אבהו]ה.ויעל.מלכי[ש] 
4.ראל.קדם.בארק.אבי[.ו]ימלך.הדד[.]א[יתי] 
5.אנה.ויהך.הדד.קדמי[.ו]אפק.מן.שבע[ת---] 
6.י.מלכי.ואקתל.מל[כן.שב]ען.אסרי.א[לפי.ר] 
7.כב.ואלפי.פרש.[קתלת.אית.יהו]רם.בר[אחאב.] 
8.מלך.ישראל.וקתל[ת.אית.אחז]יהו.בר[יהורם.מל] 
9.ך.'''ביתדוד'''.ואשם.[אית.קרית.הם.חרבת.ואהפך.א] 
10.ית.ארק.הם.ל[ישמן                   ] 
11.אחרן.ולה[...                ויהוא.מ] 
12.לך.על.יש[ראל...               ואשם.] 
13.מצר.ע[ל.                           ] 

(1)[...]וגזר[]
(2)אבי עלה [עליו בה]לחמו בא[פק?]
(3) וישכב אבי, הלך אל [אבותי]ו. ויבוא מלך
(4) ישראל קודם בארץ אבי. [ו]ימלך הדד א[ותי]
(5) אני. וילך הדד לפני [ו]אצא משבעת [מחוזות?]
(6) ממלכתי ואהרוג, מלכ[ים שב]עים אוסרי א[לפי
(7) ר]כב ואלפי סוסים. [הרגתי את יהו]רם בן [אחאב]
(8) מלך ישראל והרג[תי את אחז]יהו בן [יהורם מלך]
(9) בית-דוד. ואשים [את עריהם חורבות ואהפוך]
(10) את ארצם ל[שממה... ].

שאר הכתובת חסרה: בסוגריים מרובעים מופיעים השלמות החוקרים ופרשנותם למילה החסרה על פי ההקשר המקור: הויקיפדיה העברית.

תגליות הארכיאולוגיה המקראית בשנת 2012עריכה

הבטאון Biblical Archaeology הציג את 20 התגליות החשובות שהתגלו בשנה החולפת. בין השאר:

  • אבן גבול מתל גזר - השתים-עשרה במספר, והראשונה בעשור זה. בעבר התגלתה כתובת מפורסמת ועליה היה רשום "תחום שבת". הכתובת שנמצאה חקוקה יוונית והן בטקסט בעברית המתוארכת לתקופה של עימות בין הסלווקים והמכבים.עוד על תל גזר
  • מנורת המקדש - בשער טיטוס - יחזור שנעשה על-ידי "ישיבה-אוניברסיטי"
  • תבליט שמשון הגיבור בבית הכנסת בחוקוק. על רצפת בית הכנסת שנחשף בחפירות של אונ' צפון קרוליינה ליד קיבוץ חוקוק, נתגלתה רצפת פסיפס צבעונית מרהיבה ובה תיאור מקראי של שמשון הגיבור וכתובת בעברית. בית כנסת מפואר מתקופת התלמוד (התקופות הרומית-המאוחרת והביזנטית, מאות 6-4 לספירה) נחשף בחפירות המתנהלות בחורבת חוקוק - יישוב יהודי קדום בגליל התחתון, רשות העתיקות
  • עדויות על שריפת חצור המקראית - בארמון מרשים, אשר לפי מבנהו היה ממלכתי, משוער למאה 15-14 לפנה"ס, כנראה של מלכי כנען, נמצאו 14 כדים עם גרגרי חיטה שרופים - עדות לשריפת העיר המוזכרת במקרא. The Selz Foundation Hazor Excavations in Memory of Yigael Yadin

פרטים נוספים כאן


על דעת המקום: בנתיב עשרים אלף הפרשיםעריכה

Yhuda ziv001

- מהמאמר - מוצב 'הליגיון הערבי' בראש גבעת נַבִּי אַיּוּבּ, בכניסה לבאב אל-ואד. לרגליו כביש תל אביב-ירושלים ועליו כלי רכב (אולי שיירת אספקה) וכן כביש שער הגיא-הרטוב (היום הכביש לבית שמש). בשולי החורשה משמאל – ח'אן שער הגיא, שעומד במקומו עד היום. הבית הבודד משמאל הוא הבית המזרחי ביותר של הכפר דֵּיר איוב שעל דלתו התדפקתי בתש"ח... התמונה נלקחה מתוך ספרו של גלאב פחה, John Bagot Glubb, A Soldier with the Arabs, London 1957 (מול עמ' 144)

מאת יהודה זיו

לזכר חבריי אנשי 'מחלקת ההר'
ערב יום השנה ה-65 לנפילתם

בראש 'הר הרוח', המתנשא ממערב לקיבוץ מעלה החמישה, ניכרים עד היום שרידי דרך עתיקה היורדת ממנו אל נחל יִתְלָה, לעבר אֶמָאוֹס אשר בעמק איילון. ביולי 1192 התקבצו חילות מסע הצלב השלישי, בראשות ריצ'ארד 'לב הארי', ליד בֵּית נוּבָּא (מבוא חורון של היום) שבעמק איילון. משם שבו הצלבנים וניסו לפרוץ לעבר ירושלים, ובאחת מגיחותיהם עלה בידיהם להגיע אפילו עד קָאלוּנְיָה (לרגלי מבשרת ציון של היום).


שר הפרשים בצבא צַלָּאח אַ-דִּין הורה לתפוס את השטח, החולש ממזרח על בית נובא, ולהקים מחנה ארעי בחִ'רְבַּת חִרְשָׁא (חורבת חוֹרֵשׁ), בשיפוליו המערביים של 'הר הרוח', שבצדה מאגר מים תת-קרקעי גדול. ביום שישי, 22 ביולי 1192, הגיעה לירושלים הידיעה כי ריצ'ארד לב-הארי יצא עם כל חילו לעבר עכו. צלאח א-דין מיהר לצאת מירושלים וחנה באַל-גִ'יבּ (גבעון), ואילו אחיו, אַל-מָאלִכּ אַל-עָאדִל, שאף הוא הגיע מאחוזת הָאַיּוּבִּים בכַּרַכּ (קיר מואב), יצא למחרת בעקבותיו וחנה עם צבאו בנַבִּי סַמוּאִיל. גַּיִס עצום זה קיבץ יחד את צבאותיהם של יותר ממאה אמירים, ובהם עשרים אלף פרשים. כל אלה נערכו, כאמור, בצד מאגר המים של חורבת חורש, והם וסוסיהם ריוו ממנו את צמאונם. בַּהָא אַ-דִּין, מזכירו האישי של צלאח א-דין, מספר כי צבא גדול זה יצא למערכה ביום ראשון, 24 ביולי. הם ירדו דרך נחל יתלה לעבר עמק איילון ומשלא מצאו שם איש מן הצלבנים, דהרו הפרשים לעבר יפו וכבשו אותה ביום 28 ביולי, למשך חמישה ימים בלבד.

לעיון נוסף יהודה זיו, 'חמושים בנחל יתלה', קובץ מחקרי יהודה ושומרון, יז (תשס"ח), עמ' 218-207.


המקור: עונג שבת - הבלוג של דוד אסף

תעלת הימיםעריכה

ים המלח, בין שמים לארץ

ים המלח בין שמים לארץ צילם: יהונתן קלינגר המקור:fliker

יובל אזולאי מעיתון גלובס דיווח ב-15 ינואר 2013 הבנק העולמי: עלות הקמת תעלת הימים - כ-10 מיליארד דולר - מומחים: לפרויקט הגרנדיוזי יש היתכנות כלכלית והתועלות שלו עולות על עלויות ההקמה תוואי התעלה, מים סוף ועד ים המלח, יהיה בשטח ירדן, שתהיה המרוויחה העיקרית מהפרויקט.בין השאר כתב:

על-פי התוכנית המומלצת, מדי שנה יוזרמו מים סוף לאגן הצפוני של ים המלח כמיליארד קוב של מים וזאת באופן שבכוחו למנוע את הירידה הקבועה במפלס הים בעקבות ההתאיידות הטבעית, ובעקבות הפסקת הזרמת המים אליו - עם הקמת סכר דגניה שבדרום הכנרת.

טיוטת הדוח קובעת כי המרוויחה המרכזית מהמיזם האדיר היא ירדן: בהקמת התעלה, הנחת הצנרת הגדולה ובניית המתקנים השונים שלאורכה יועסקו לפחות כ-1,700 איש, רובם הגדול מירדן וייתכן שאף מיהודה ושומרון. מלאכת הכרייה תיעשה באמצעות מערכות ייעודיות, ב-12 חזיתות עבודה שונות בו זמנית.

אם הפרויקט כזה לא ייצא לדרך, מזהיר הדוח : מפלס האגן הצפוני של ים המלח יוסיף ויצטמצם ב-50 השנים הבאות, גם אם חברות תעשייתיות שפועלות בים המלח יחדלו מפעילותן. עיקר הפעילות התעשייתית באזור היא של מפעלי ים המלח מקבוצת כימיקלים לישראל שבבעלות משפחת עופר ומפעלי ים המלח הירדניים. בדוח צוין כי גם ללא פעילות תעשייתית באזור, בתוך 150 שנה יתייצב מפלס ים המלח על 550- מטר. כיום המפלס של ים המלח עומד על כ 425- מטר. באין מובל שיסדיר באופן קבוע את הזרמת המים אל האגן הצפוני של ים המלח, תעשיית הכימיקלים עתידה להמשיך ולהתמודד עם הירידה במפלס. החברות התעשייתיות נוהגות לשאוב מים מהאגן הצפוני אל האגן הדרומי - שבו הן מחזיקות בבריכות אידוי להפקת אשלג. בעקבות הירידה הקבועה במפלס האגן, הן נאלצות "לרדוף" מדי כמה שנים אחר קו המים הנסוג. כך מפעלי ים המלח מתכוונים להקים בשנים הקרובות תחנת שאיבה חדשה, צפונית לנחל צאלים, בעקבות התרחקות קו המים מתחנת השאיבה הנוכחית.

צפריר רינת מאתר הארץ הוסיף הבנק העולמי הכריע בוויכוח: כדאי להקים את פרויקט תעלת הימים - הבנק קבע שהקמת הפרויקט בין מפרץ סוף וים המלח אפשרית הן מבחינה הנדסית והן מבחינת המימון. ההשפעה על הנוף עדיין בוויכוח. בין השאר כתב:

  • לאחר כעשור של ויכוחים על כדאיות פרויקט תעלת הימים והשלכותיו הסביבתיות, פרסם הבנק העולמי בסוף השבוע שורת דו"חות שבהם הוא קובע שקיימת היתכנות הנדסית, כלכלית וסביבתית להקמת הפרויקט בין מפרץ סוף וים המלח. המשרד לשיתוף פעולה אזורי רואה בכך צעד נוסף לקראת מימוש הפרויקט. מנגד, הארגון הסביבתי "ידידי כדור הארץ-המזרח התיכון" טוען כי על פי ממצאי הדו"חות, יש לקבור סופית את רעיון התעלה.
  • פרויקט תעלת הימים נועד לייצב את מפלס ים המלח, לספק מים וחשמל למדינות האזור, ובראשן ירדן, וכן לקדם שיתוף פעולה שיהדק את השלום באזור. בדיקת הבנק קובעת שללא ייצוב המפלס באמצעות פרויקט התעלה, יוסיף מפלס ים המלח לרדת ובתוך כחמישים שנה יאבד הים קרוב לעשירית משטחו. המשמעות היא נזקים נרחבים לתיירות ולתעשייה באזור וכן פגיעה אקולוגית נרחבת
  • באזור זה יוקם מתקן ההתפלה הגדול בעולם שיספק מי שתייה בעיקר לירדן (חצי מיליארד מטרים מעוקבים בשנה). בנוסף יוקם גם מפעל הידרואלקטרי שיספק חשמל לירדן ולרשות הפלסטינית וישראל. המים המלוחים שיוותרו לאחר ההתפלה יוזרמו בצינור אל ים המלח, יביאו להפסקת ירידת המפלס ולאחר מכן לעלייה הדרגתית שלו
  • הבנק העולמי מציין שלפרויקט המתוכנן עשויות להיות השלכות שליליות על הסביבה והנוף ובהן שינוי הרכב ים המלח, הכולל התפתחות גושי גבס לבנים והתפתחות אוכלוסיית אצות. דליפה מהצינורות בערבה עשויה להמליח מאגר חשוב של מי תהום. להערכת הבנק ניתן להתמודד עם השלכות סביבתיות אלו.

התגובה הרישמית - במשרד לפיתוח הנגב והגליל ושיתוף פעולה אזורי הגדירו את פרסום הדו"חות כצעד חיובי ובסיס להמשך קידום התהליך של פרויקט התעלה. "בדיקת הבנק קובעת שיש לפרויקט היתכנות הנדסית, כלכלית וסביבתית" ציין המשרד. "בניית הפרויקט בשלבים, באמצעות מערך צינורות, היא האופציה המתאימה ביותר מבחינה אקולוגית וסביבתית. הדו"חות יגיעו לשימוע ציבורי וגם לממשלה יהיו דגשים והשגות משלה. לאחר ההמלצה הסופית של הבנק העולמי תקבל הממשלה את ההחלטות הנדרשות בהתאם לאינטרסים של המדינה". המשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל ושיתוף פעולה אזורי, סילבן שלום, אמר: "משיתוף פעולה סביב הפרויקט יהנו כל הצדדים והדבר יוביל להצלת ים המלח שהוא פלא עולמי. נפעל לרתום גורמים בעלי השפעה על מנת להביא לכך שהפרויקט ימומש בפועל".

רוזמרין רפואיעריכה

צמח פופולרי. פורח מוקדם. היחידי המניב צוף לדבורים גם בחורף. וביחוד: בבישול מוסיפים את ענפי הרוזמרין כתבלין לתבשילים רבים. בחליטה-סגולותיו נגד כאבי ראש, מגרנה, תשישות כללית, חולשה של מחזור הדם, בעיות עיכול הקשורות להפרעות רגשיות. שמן רוזמרין מונע הדבקות בכינים. בגינה משמש הרוזמרין לכיסוי קרקע, צמח חסכני המים

קדומים - שבט תשע"ג

==

התבלעריכה

סרט טבע מדהים - 16 מיליון צפיותעריכה

PEOPLE ARE AWESOME (DON'S VERSION)04:43

PEOPLE ARE AWESOME (DON'S VERSION)

נוף נפלא ואנשים מדהימים

ויקי-קדומים לשנת תשע"געריכה


Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.