FANDOM


Kdumim

מאתר האינטרנט של קדומים

עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל

קוראים נכבדים !
נשמח להערות על העלון, נודה לכם אם תכתבו אותן בסוף העלון בפרק המכונה: הערה, לאחר הכתיבה הקישו "פרסם תגובה"
כמובן, אגיב על כך אם יהיה לי מה לומר.
בכל מקרה, טוב שהקוראים יידעו שבערך יש פרטים הטעונים השלמה והבהרה.

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.
אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה על כך מטה והתוכן יימחק מייד

סיפור של חומשעריכה

P1010109

הגעתי לארץ ישראל לקראת סיום מלחמת העולם השנייה. ממשפחתי כמעט לא נותר שריד באיטליה. לאחר המלחמה, בשנת 1954 הגעתי לבית בו גרו הורי ושם הראו לי דודי היקרים: ג'יורג'יו ואידה דיינה מה שהצליחו למצוא מרכושנו. עד אחד המדפים מצאתי את החומש העתיק משנת 1749 - ראו תמונה למטה - ומיד לקחתי אותו "תחת חסותי". הדודים היקרים לא אמרו מילה והחומש חזר איתי ארצה.

בארץ הסתבר לי שאין לו כל קשר עם משפחתי. לפי הכתב יד בדף האחרון, ראו למטה, הוא בכלל שייך למישהו ממשפחת פואה. לפי העמוד הראשון הוא נרכש ב-11 לירטות בשוק ספרים משומשים. לפי חישוב השנים בכתב יד היה זה בשנת 1919.

על מנת להסדיר את הדברים, כאשר בקר בארץ, בסוכות תשנ"ז, ברוך דיינה, בנם של הדודים בקשתי כי יקדיש את הספר במתנה וכך עשה. (ראו מטה)

בחומש אפשר לאתר את המחיקות שעשתה הצנזורה בפירוש רש"י לדוגמא, נמחק פירוש זה:המאורות הגדולים וגו' - שווים נבראו, ונתמעטה הלבנה על שקטרגה ואמרה אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד: (והרי אצל הנוצרים יש אפילו שילוש !!!

הלכות משיב הרוחעריכה

הלימוד היום לזכות יחזקאל בן זהבה וגבריאל נחמיה בן אסתר, לזיווג הגון במהרה ולזכות רפאל אברהם בן אסתר וִיטֵל לרפואה שלמה בתושח"י, נא להתפלל לרפואתו

  1. ממוסף של שמיני עצרת מתחילים לומר בתפילה 'משיב הרוח ומוריד הגשם', עד למוסף של יום טוב ראשון של פסח. (קצש"ע יט).
  2. אם טעה ולא הזכיר 'משיב הרוח ומוריד הגשם': 1. אם נזכר קודם שחתם 'בא"י מחיה המתים', חוזר ואומר מ'מחיה מתים אתה'. 2. אם אמר 'ברוך אתה ה יסיים 'למדני חוקיך', ויחזור ל'משיב הרוח'. 3. אם כבר חתם 'מחיה המתים', אומרו במקומו. 4. אם כבר התחיל 'אתה קדוש', אינו חוזר. (שם ומשנ"ב).

ברשות המקור: 2 הלכות ביום H22@bezeqint.net‏

על מסכת שבתעריכה

לומדי הדף היומי החלו ללמוד את "מסכת שבת". הנה תיאור כללי של המסכת כמו שהובאו ה"מאורות"
מסכת שבת היא הראשונה בסדר מועד, ולא בכדי. שבת קודש שכיחה יותר מכל החגים והמועדים, והיא החמורה בהם. איסורי שבת ענשם סקילה ואילו איסורי יום הכיפורים עונשם 'כרת', ואיסורי יתר המועדים הם איסורי 'לא תעשה'. זאת ועוד, אין אח ורע למספר ההלכות והדינים שבמסכת שבת. מחמת כל הטעמים הללו היא מוקמה בראש סדר מועד. עיקרה של המסכת הגדולה שלפנינו נסוב על פרטי האיסורים בשבת קודש, מדאורייתא ומדרבנן, ותוך כדי כך, כדרכה של תורה, הסוגיות עוסקות בנושאים רבים הנוגעים לכל התורה כולה.

הפרק הראשון במסכת דן באיסור הוצאה מרשות לרשות. תוך כדי הדיון הגמרא עוברת לדון בגדרי ארבע רשויות שנאמרו בשבת, ולאחר מכן המשניות דנות בהרחקות שונות שיש לנהוג מחשש להכשלות באיסורים או לשכחה של מצווה, וכגון, האיסור לחייט לצאת סמוך לשבת כשמחט נעוצה בבגדו, שמא יוציאנה בשבת לרשות הרבים. בהמשך הפרק הגמרא מפרטת את "י"ח דבר" שחז"ל גזרו כאשר רבו תלמידי בית שמאי על תלמידי בית הלל. רוב תקנות אלו שייכות לסדר טהרות. הפרק מסתיים בפירוט המלאכות האסורות בערב שבת מחשש שימשיכו לעשותן בשבת, ובפירוט המלאכות המותרות.

הפרק השני עוסק במצוות הדלקת נר בשבת, ואגב כך הגמרא מלבנת את פרטי הדינים של מצוות הדלקת נר חנוכה, ותוך כדי כך מובאות סוגיות נוספות בהלכה ובאגדה. לקראת הסיום פרק זה עוסק בהגדרת בין השמשות, ובדינים המיוחדים לבין השמשות.

פרק שלישי והפרק שלאחריו, מיוחדים להכנות לשבת, ולאופנים שבהם מותר להשהות מאכלים על האש או להטמינם בערב שבת. מתוך הדברים הגמרא דנה ביסודות איסור "בישול" בשבת, ובמספר גדרים של איסור "מוקצה".

פרק חמישי נסוב על מצוות "שביתת בהמתו", שכל דבר הנחשב 'משא' אסור לבהמה לצאת עמו בשבת לרשות הרבים. פרק זה עוסק גם בעניינים שונים, כגון, חובת מחאה ועוד.

משניותיו של הפרק השישי, "במה אשה", מפרטות את החפצים שהמוציאם בשבת עובר על איסור תורה, ואת התכשיטים אשר נאסרו מדרבנן, מחשש שבעל התכשיט יורידו, יאחזו בידיו וייצא עמו לרשות הרבים. פרק זה מאגד בתוכו גם סוגיות אחדות מענייני סדר טהרות.

הפרק השביעי, "כלל גדול", מונה את שלושים ותשע המלאכות האסורות בשבת, ואת הכללים אשר על פיהם נקבע מתי העושה מלאכה בשוגג חייב קרבן חטאת, והגמרא עוסקת בשאלה, באלו אופנים מחלל שבת מתחייב שני קרבנות חטאת ויותר. בשלהי פרק זה מוזכרים שיעוריהם של החפצים האסורים בהוצאה לרשות הרבים , כך גם בפרק השמיני.

רובו של הפרק התשיעי אינו עוסק בענייני השבת כלל, אלא בהלכות ובדינים שנדרשו ב'אסמכתא' מן הפסוקים. בין סוגיות פרק זה נמנית סוגיית "מתן תורה" המפורסמת, ובסוף הפרק שבה הגמרא לעסוק בשיעורי הוצאה.

גם הפרק העשירי עוסק בדיני הוצאה, תוך כדי התמקדות בצורת ההוצאה ובאופן שבו היא אסורה מן התורה. בפרק זה למדים את המושג היסודי "כלאחר יד", ועל "מלאכה שאינה צריכה לגופה". פרטים נוספים באיסור הוצאה מרשות לרשות מוזכרים גם בפרק אחד עשרה, כמו גם העברת חפץ ארבע אמות ברשות הרבים, דינים מיוחדים שנלמדו ממלאכת הלוויים במשכן, וכן גדרי הרשויות.בעזרת ה', כאשר נחצה את מסכת שבת, נסקור את פרקי המחצית השנייה של מסכתנו.

לימוד מסכת שבת בסעודת שבת: מעניין לציין מנהג נפוץ בקהילות ישראל, ללמוד מידי שבת את משניות מסכת שבת, שמונה פרקים בכל סעודה, ובסידורים מסויימים מסכת שבת נדפסה סמוך לזמירות שבת.

נחתום בדבריו של רבינו ה"חפץ חיים" זצ"ל ל"משנה ברורה" חלק ג': "וכבר העיד בנו הגאון בעל'אורים ותומים' [-רבי יהונתן אייבשיץ] בספרו 'יערות דבש, כי אי אפשר כלל במציאות שינצל מאיסור שבת, אם לא ילמד כל הדינים על בוריים היטב היטב".

פרחי סתיו (לצערי רק בגינות נוי)עריכה

זיתים: יבול תשע"געריכה

הזית ומוצרו החשוב שמן זית נחשב לאחד מ"שבעת המינים" שבהם התברכה ארץ ישראל, לאמור: "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ" (דברים, ח', ח').מטעי הזית נפוצים בארצות אגן הים התיכון. שמן זית נחשב למזון בריא.
לפי הויקיפדיה העברית:"בשמן הזית כמות גדולה של חומצה אולאית שהיא חומצת שומן חד-בלתי-רוויה, התורמת להקטנת LDL. בכך תורם השמן למניעת מחלות לב, מחלות דם ובעיות בכלי הדם כמו טרשת עורקים. האיזון בין החומצה האולאית לחומצה הלינולאית דומה לזה המצוי בחלב אם, והינו אופטימלי לספיגת סידן. שמן הזית מכיל פוליפנולים וויטמין E שהם אנטיאוקסידנטים (נוגדי חימצון), שעל פי הערכה משפרים את ההגנה של הגוף מפני התפתחות תאים סרטניים, ומונעים בליה והזדקנות של תאי הגוף. טמפרטורת הרתיחה הגבוהה של השמן מקטינה את סכנת הפולימריזציה של השמן, כלומר הפיכת מרכיבים שונים שלו לרעילים".

יחד עם זאת יש בעיה איך לאתר שמן זית איכותי - אציג עקרונות אחדים (מי שסבור שיש לי טעות אנא יכתוב לי ואתקן מייד)

  • תו- התקן של מועצת הזית נמצא על-ידי מבקר המדינה כחסר משמעות. נקבע כי:"מתברר שלא הוקם במועצת הזיתים כל מנגנון לבחינת איכות שמן הזית...מתברר שמתן תווית איכות גם למי ששיווקו שמן זית מזויף היה הדבר הקל במעלליה של מועצת הזיתים."דה-מארקט יולי 2011
  • יצרני הזית בעלי המוניטין וכן רשתות השיווק משווקות שמן זית מיבוא, כאשר אין פרטים לא על מקור היבוא ולא על איכותו - הכל בעילום שם.
  • מחלקת הכשרות של הרבנות הראשית מפרסמת לקראת חג החנוכה רשימה של פירמות המוכרות שמן זית מזויף. בכל רשימה יש עשרות תוויות של פירמות.

מה נותר לעשות
לקנות ישירות מיצרן מוכר. עם זאת כדאי לבדוק עימו את הנושא הבא:"כמה זמן לקח לו להפיק את שמן הזית, דהיינו כמה זמן עבר מן המסיק עד אשר בית הבד הפיק את שמן הזית ?" - כמה שהזמן קצר יותר השמן איכותי יותר.


כנס מערב בנימין השלישיעריכה

הזמנה לכנס במעבה ההר השלישי

תוכנית הכנס

להלן פרטים על שלוש הרצאות נבחרות:
הקרמיקה המנוקבת והאתנוס הישראלי הקדום- אדם זרטל, החוג לארכיאולוגיה, אוניברסיטת חיפה; מכללת עמק הירדן; מכון אבשלום
מראשית שנות השמונים ועד היום נאסף חומר רב על תופעה ייחודית: סימון כלי חרס בנקבים וחרותות. הסימון הוא על ידיות ושפות לפני הצריפה. במיון וסיווג של החומר נתגלה כי הסימונים נמצאים על כלי קיבול בעיקר, כ 911- מופעים, בלמעלה מ 81- דגמים . בנוסף נתגלה ייחוד גיאוגרפי וכרונולוגי: התפוצה העיקרית של הסימונים היא בצפון ומרכז השומרון, וישנם ריכוזים בהר עיבל ובשילה. עיקר התופעה מתוארכת למאה האחד עשרה לפסה"נ ומעט אף למאה האחד-עשרה לפסה"נ, אז היא נעלמת . הנוהג לסמן כלים לקדושה מופיע במקומות רבים ברחבי הלבנט )סוריה, קירי, עג'רוד ועוד(, מופיע אף במצדה ונזכר במשנה. בהרצאה מובאת ההצעה כי מדובר בסימון למעשרות ותרומות לאתרי הקודש הקדומים. אם נכון הדבר, כי אז לפנינו הסמן האתני-ארכיאולוגי הראשון לישראל הקדום, הכולל תאריך ותפוצה.

חר' דיאב – יישוב כפרי ובו בית כנסת מימי בית שני במערב בנימין- בנימין הר-אבן, יחידת קמ"ט ארכיאולוגיה ביהודה ושומרון
בהרצאה זו יוצגו חפירות ההצלה שנערכו, במסגרת עבודות קו התפר בעוטף ירושלים, בחר' דיאב הנמצאת ליד היישוב גבעון החדשה. האתר נבנה ברום של כיפה מתונה, המצויה בקצה המערבי של רמת אל ג'יב. תוכנית האתר מלמדת כי לפנינו מבנה בית אחוזה או חווה גדולה, הבנויה כמכלול אחד המשתרע על הכיפה והמדרון המזרחי. האתר כולל שלושה אגפים עיקרים. האגף המרכזי המצוי ברום הכיפה בצידו הצפוני של האתר. האגף הדרומי אשר בינו ובין האגף המרכזי מפרידה חצר קטורה. והאגף המזרחי הכולל סידרה של חדרים הבנויים במדרונו המזרחי של האתר

תופעת מקוואות טהרה במקלטי מצוקים בגליל והדומה לה בארץ בנימין- ינון שבטיאל, המכללה האקדמית צפת; מכללת אוהלו; המרכז לחקר מערות
הכשרתם של מקוואות טהרה במקלטי מצוקים, באתרים קשים לגישה שאינם מותאמים לחיי שגרה, אלא לעיתות מצוקה, מלמדים על צורך דתי עמוק במתקני טהרה. הכשרתם של מקוואות הטהרה במקומות אלה אינו תמוה רק בשל הקושי הפיזי הנדרש להכשרתם, אלא גם בהכרח להתמודד עם כל דקדוקי ההלכה המתחייבים ממקווה שעיקרו הצורך במים זורמים ובאגן טבילה בעל מידות נפח מוגדרות. בהנחה שאותם יהודים שטרחו להתקינם היו אף אלה שהכשירו או השתמשו במקלטי המצוקים, הרי שמערות אלה הוכשרו כמקומות מקלט שאליהם נמלטו היהודים מאימת רודפיהם, בעיקר בתקופת השלטון הרומי. במצב מצוקה כזה, גדל העניין בחקירת הכשרתם של המקוואות. בהרצאה זו יוצגו המקוואות שהתגלו במקלטי המצוקים בגליל ובארץ בנימין ויובא דיון על טיבם של אלה שהתקינו אותם, והשקפת עולמם הדתית.

כנס לזכרה של יהדות דרום איטליהעריכה

convegno internazionale di studi in memoria di Cesare Colafemmina

Trani synagoga

כתובת זכרון מבית כנסת שלא קיים

בערים בארי טראני וונוסה יתקיים החל מיום כ"ט תשרי תשע"ב ארבעה  !!! ימי עיון בנושא:"יהודי דרום איטליה וארצות הים התיכון מימי רומא עד ימי הביניים הקדומים.

בין המרצים מהארץ, מומחים לנושא מאוניברסיטת בר-אילן וכן ואוניברסיטת אריאל (כאן כבר זכתה להכרה).

מעניין איך יהדות שכמעט חלפה מן העולם יכולה לרכז עשרות מומחים בנושא . פרטים על הכנס באתר.

Ebrei italiani 1541

הפזורה האיטלקית 1450-1541 המקור:[http://www.magnespress.co.il/website/index.asp?id=3725 מבוא למחזור בני רומה בהוצאת ספרים מאגנס האוניברסיטה העברית

נדידת הציפורים מעל החולה - תשרי תשע"געריכה

3,000 Pelicans - Agamon-Hula Park

3,000 Pelicans - Agamon-Hula Park

3,000 Pelicans - Agamon-Hula Park

פורסם ב-24 בספט 2012 מאת inbarhappy כ 3,000 שקנאים עזבו הבוקר את האגמון והמשיכו בנדידה דרומה. השקנאים מקננים באזור שפך הדנובה ברומניה, ונודדים עד אזורי מקורות הנילוס במזרח אפריקה (הנילוס הכחול והלבן). בדרכם, עוצרים השקנאים באגמון החולה, המהווה תחנת תדלוק חשובה ביותר. באגמון ניתן לצפות בלמעלה מ 350 מיני ציפורים בעונות השונות, בעלי חיים וצמחייה ייחודית. אגמון החולה הוא בית גידול ייחודי באזור ובעולם כולו. למעלה מ 500 מיליון ציפורים נודדות דרכו בכל עונת נדידה !! זהו אחד המקומות היפים בעולם !!!

עונת הנדידה

המקור:ישראל היום

ויקי-קדומים לשנת תשע"געריכה