FANDOM


Kdumim

מאתר האינטרנט של קדומים

עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל

קוראים נכבדים !
נשמח להערות על העלון, נודה לכם אם תכתבו אותן בסוף העלון בפרק המכונה: הערה, לאחר הכתיבה הקישו "פרסם תגובה"
כמובן, אגיב על כך אם יהיה לי מה לומר.
בכל מקרה, טוב שהקוראים יידעו שבערך יש פרטים הטעונים השלמה והבהרה.

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.
אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה על כך מטה והתוכן יימחק מייד

הרב דב ביגון בעלון לשבת "באהבה ובאמונה לג' בעומר ופרשת בהר התשע"ב" עוסק במספר הרב של לומדי התורה בימינו ומצטט: אינו דומה מעטין העושין את התורה למרובין העושין את התורה

נאמר באחת מן הברכות "ורדפו מכם חמשה מאה, ומאה מכם רבבה ירדפו" (ויקרא כו ח). מסביר רש"י: לכאורה אם חמשה רודפים מאה, מאה צריכים לרדוף אלפיים – ומדוע נאמר 'מאה מכם רבבה ירדפו'? אלא אינו דומה מעטין העושין את התורה למרובים העושין את התורה" (רש"י שם). דהיינו, מרובים העושים את התורה, כוחם גדל והשפעתם עולה בלא שום פרופורציה למעטים העושים את התורה – (משל לחבל עבה, כבל, שמספר החוטים בו רב ומורכב, שחוזקו ויכולתו עולים בלא שום פרופורציה לחבל המורכב ממעט חוטים.)

אשרינו מה טוב חלקנו שאנו חיים בדור שבו ישנם בארצנו רבבות רבבות לומדי תורה, מתינוקות של בית רבן עד מבוגרים וזקנים השוקדים על התורה וקובעים עתים לתורה. אבל אין זה מספיק, התורה ניתנה לכל עם ישראל במעמד הר סיני ושייכת לכל עם ישראל לדורותיו . הרב קוק, בבואו לתאר את בניין האומה בארצה, אומר: "האומה שלנו תבנה ותתכונן תשוב לאיתנה ומכונות חייה כלם על ידי מה שהאמוּניות שלה, היִראיות שלה, דהיינו התוכן האצילי המקודש האלהי שלה, יתפשט, יתגבר, ישתכלל ויתאמץ. כל בוני האומה יבואו לעומק האמת של נקודה זו ואז בקול מלא גבורה ועוז יכריזו על עצמם ועל עמם בקול גדול: לכו ונשובה אל ד'…" (אורות התשובה טו יא).

כיצד? על ידי "תלמוד תורה בהמון ותלמוד תורה לגדל תלמידי חכמים, ותלמוד תורה של קביעות עתים לתורה להמון הרחב. ואי אפשר שיחזור ישראל לאיתנו לחיות חיים טבעיים כי אם כשישוב לו גם טבעו הרוחני בכל מילואיו" (שם ו ג).

נכון לעכשיו, תנועת השיבה לשורשים היהודיים ההולכת וגדלה בכל שכבות הציבור ובכל הארץ והיא רק בתחילתה, בוודאי ובוודאי שבהמשכה כל עם ישראל ישוב בע"ה ללמוד תורה ולקיימה. התורה לא תהיה נחלת פרטים אלא תהיה נחלת הכלל כנאמר "תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב" וכשם שאנו מתפללים בכל יום בלשון רבים "השיבנו אבינו לתורך", מתוך כך נזכה ל"החזירנו בתשובה שלמה לפניך".


שתייה מכוס ששתו ממנו אחרים עריכה

במסכת תמיד דף כז/ב וכשאתה שותה מים שפוך מהן ואח"כ תן לתלמידך למדנו על הנושא הנ"ל. הדף השבועי של מאורות מרחיב בשאלה זו , שהוא אקטואלית לרבים:
שתי הלכות שה"שולחן ערוך" פוסק בסמיכות, מעסיקות את הפוסקים. בהלכה אחת הוא פוסק (או"ח סימן ק"ע סעיף ט"ו): "לא ישתה מהכוס ויתן לחבירו, מפני סכנת נפשות".

תחושות אי הנעימות והדחייה שעלולות לאפוף אותו עקב שתייה מכוס ששתו ממנה, עלולות להביאו לשערי מוות. מספר סעיפים אחר כך "שולחן ערוך" מוסיף (סימן כ"ב): "אחר ששתית ונשאר יין בכוס לשתיית חבירך, קנח מקום נשיקת הפה משום מיאוס, ולא תשפוך משום בל תשחית, אבל אחר שתיית מים שפוך מהם דרך שם". הקורא את שני הסעיפים תמה, תחילה כתב כי אין לתת לזולת לשתות מכוס ששתו ממנה, ואילו בסעיף השני הוא מציע פתרון לשפוך חלק מן המים שבכוס דרך מקום השתיה. איזו היא הדרך שבה ראוי לנהוג?

דינו של איסטניס שונה: "לבוש" טוען, כי שני הסעיפים עוסקים בשני מקרים שונים. תחילה "שולחן ערוך" מתייחס לאיסטניס שנפשו עדינה, זה לעולם אין להשקותו מכוס שאינה נקייה, פן יבולע לו. הסעיף הנוסף עוסק ברוב בני האדם, שדי להם בקינוח שפת הכוס. ברם, יישובו של "לבוש" לא התקבל על דעתם של הפוסקים, לאור המבואר בגמרא, כי רב ורב הונא ציוו טרם מותם את בניהם, חייא ורבה, "וכשאתה שותה מים שפוך מהן ואחר כך תן לתלמידך… ומעשה באחד ששתה מים ולא שפך מהן, ונתן לתלמידו, ואותו תלמיד איסטניס היה, ולא רצה לשתות - ומת בצמא. באותה שעה אמרו, לא ישתה אדם מים ויתן לתלמידו אלא אם כן שפך מהן". הרי לנו, כי גם לאיסטניס די בשטיפה קלה של הכוס על ידי שפיכת חלק מן המים.

הפוסקים מבארים, כי אין כל סתירה בדברי "שולחן ערוך", ותחילה כתב, כי אין להעביר לזולת כוס ששתו ממנה, ולאחר מכן הוא מוסיף, כי אם קינחו את הכוס, ניתן לעשות זאת. הסיבה לאי איחוד הנושא באותו סעיף וביתר קיצור, היא העובדה שה"שולחן ערוך" למד הלכה זו משני מקורות, מן הגמרא כאן וממסכת סופרים, והוא השתמש בלשונותיהם המקוריים. סופו של דבר, ללא קינוח, אין לשתות מכוס (ראה בשער הציון שם ס"ק ל').

העברת גביע הקידוש בין המסובים: כידוע, יש הנוהגים להעביר את גביע הקידוש בין הסועדים, כאשר כל אחד לוגם בתורו מן הגביע, בלא שאיש מקנח את שולי הגביע. הלמאי וכיצד, התפלא בעל "זבחי צדק", הרי אסור להעביר לזולת כוס ששתו ממנה בלא לקנחה?

בעל "זבחי צדק" נאלץ להסיק, כי "אין בינינו איסטניסים, ולכן יכולים אנחנו לשתות אפילו בלא קינוח. אבל… מי שיודע בנפשו שהוא איסטניס, אין לשתות מכוס של קידוש… ואדרבה איסור הוא עושה אם הוא טועם, שעובר הוא על בל תשקצו". מסקנתו זו תואמת לדעת "לבוש", כי איסור זה מתייחס לאיסטניסים בלבד, אך לפי דעת הפוסקים הנזכרים לעיל, עדיין צריך להבין, כיצד נוהגים לעשות כן.

שתייה מרצון אינה מסוכנת: ובכן, הב"ח והט"ז (או"ח סימן קע"ז) מציינים את דעת המהרש"ל, כי עיקר החשש בשתייה מכוס ששתו ממנה הוא, כאשר מעבירים את הכוס מיד ליד, והמקבל אינו חש בנוח לסרב לשתות ממנה. אולם, כאשר מניחים את הכוס על השולחן, וכל הרוצה יטול, אין זה נחשב כהמאסה ואין חשש לגרימת נזק לשותה מן הכוס, וכן פסק "משנה ברורה" (ס"ק ל"ז).

מנהג בני עדות המזרח בחופה: מעניין לציין, כי "שדי חמד" ("פאת השדה" מערכת ברכות סימן ל"א) הביא, שבעל האדר"ת תמה על מנהג הספרדים, שהמברך תחת החופה טועם מכוס הברכה ולאחר מכן החתן והכלה שותים מן הכוס. אכן, בימינו יש מבני עדות המזרח הנוהגים לקנח את מקום נשיקת הפה לאחר שתיית מסדר הקידושין, טרם מסירת הכוס לחתן ולכלה (שו"ת "יביע אומר" חלק ה' אהע"ז סימן י' אות ז').

מזיקים וחיידקים בשיירי השתייה: נידון נוסף קיים בנוגע לגמרא כאן. הט"ז כותב: "אני ראיתי בצוואת רבי אליעזר הגדול שמזהיר מאד שלא לשתות ממה שייר חבירו, כי שמא יש לו חולי בתוך גופו ויצא רוח מפיו לאותו שיור". חיידקים, מזיקים ושאר מרעין בישין, עלולים להיוותר במשקה שנותר בכוס, ולחלחל לגופו של השותה את המשקה הנותר. האם הדבר אינו מהווה סתירה לנאמר בגמרא, כי די בקינוח הכוס? הפוסקים עוסקים גם בשאלה זו, וה"משנה ברורה" מביא את דבריו של בעל "אליה רבה" המסביר, כי צוואתו של רבי אליעזר הגדול מתייחסת לאדם המתארח אצל אנשים אותם אינו מכיר, ומצבם הבריאותי אינו מחוור לו, שבמקרה זה עליו להמנע משתיית שיירי משקאותיהם, פן יבולע לו. ואילו הגמרא מתייחסת לרב ותלמיד, המכירים זה את זה ויודעים כי בריאים הם, וממילא אין כל עילה לחשש מפני הדבקות במחלות עלומות (וע"ע ב"פרי מגדים" שם)

ל"ג בעומר במירון ובג'רבה בטלויזיה האיטלקיתעריכה

הקש על התמונה ותקבל הגדלה

המקור: הסירטון באיטלקית ו כולל רצף גדול של תמונות

תבואה - בדרום הרי חברוןעריכה

שעורים - במושב כרמל - דרום הרי חברון - חיטה - בבקעת ערד

"וְהֵמָּה, בָּאוּ בֵּית לֶחֶם, בִּתְחִלַּת, קְצִיר שְׂעֹרִים" (רות, א',כ"ב)

סיור בעמק דותןעריכה

Emek dotan confernce

מה קורה במדבר ציןעריכה

המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

Givat maror

בית ספר שדה שדה בוקר הזעיק את דעת הקהל לנוכח מה שמתרחש בגבעת מרור. וכך הוא כתב במסר לציבור הרחב:
בלב ארץ המכתשים, אי שם בין רכס חתירה להר רכב, לא רחוק מנחל זרחן והגב היפה שלו – מתרוממת לה גבעה. הגבעה היא גבעת משאר ששרדה עידנים רבים של תהפוכות, גשם שיטפונות ובלייה. סביב לגבעה משתרעים מרחביה של בקעת צין האינסופית ואי שם באופק הדרומי מתנשא מצוק הצינים על מעיינותיו הנחבאים. במהלך חג הפסח האחרון יצאנו לסיור מקדים לקראת טיול שעתיד היה לצאת לאזור שבין בקעת צין למזרח הרמון, האזור הוא שכוח אל אך הדרך שמובילה אליו מספקת תצוגה שכל אדם שמרחבי המדבר יקרים לליבו היה נחרד ממנה -

מה קורה היום באזור- שטח עצום של מדבר שלא היה מבייש בגודלו את מטרופולין תל -אביב נראה כמו אדמת הירח. דרכי עפר רחבות, משאיות ענק, מפעלים מפלצתיים, בורות כרייה, תהומות ופיצוצים מחרידים... זה לא היה חידוש בשבילנו לראות את בקעת צין שהר צין במרכזה במצב זה, אולם הניגוד הזה בין מרחבי המדבר הבתוליים והיפים של ארץ המכתשים לבין השטח ההרוס ביותר במדינתנו הקטנה הוא בלתי נתפס...

המקור: מטבעון - בטאון בית ספר שדה "שדה בוקר" לאפריל -מאי 2012

מה מספרות מטבעות עתיקיםעריכה

Agrippa I prutah

המטבע הנפוץ ביותר בממלכת יהודה - הפרוטה

Mtbea pruta

ה"פרוטה" - מדינת ישראל - יוצק לפי הדגם של אגריפבס הראשון

אחת ההפתעות בחפירות ארכיאולוגיות היא מציאת מטבעות עתיקים. מדובר בחפץ, אשר הבריות נהגו למשש בידם לפני אלפי-שנים. בדרך כלל, ההתרגשות רבה בעת גילוי מטבע-עתיק. מה עוד, שלא קל לאתר אותו, שכן צבען דוהה ואין הוא ניכר בהיותו בקרקע. אפילו, אם הוא מזהב, הקרקע שנדבק אליו, מקשה על הזיהוי.

למטבעות יש סיפור, בדרך כלל: איזה מסר השליט (יוצק המטבע) בקש להעביר לעמו ולאחרים.

הירחון סגולה, במדור "הצד השלישי של המטבע" בעריכת איתמר עצמון מספר מה עומד מאחרי הנפקת המטבע העתיק. כך למשל, בירחון תשרי תשע"ב (גיליון 17) הוצגו המטבעות של המלך האחרון בממלכת יהודה בימי בית שני - אגריפס הראשון. עצמון הקדים מבוא היסטורי קצר על מלכותו וסיכם: על-מנת להקטין את התסיסה נגד רומא החליט הקיסר למנות מושל בעל זיקה יהודית שירגיע את הרוחות. יחד עם-זאת, כדי לשמור על הנאמנות לקיסרות מינו למלך את נכדו של הורדוס שחונך ברומא. ואכן, אגריפס הצליח בתפקידו וחלה "מגמת השתפרות מפתיעה בתחום החברתי, בתחום הפוליטי ובתחום הכלכלי".

איתמר כתב כי נמצאו 13 טיפוסי מטבעות מימי אגריפס. אפיונם הוא בחוסר אחידות. באזור הגליל, בו היתה אוכלוסיה נוכרית, המטבעות נשאו אופי רומי. וביהודה, בנימוק הפוך, נתגלו מטבעות בסגנון יהודי. מכאן המסקנה שרצה להשיג המלך "לאחוז במקל משני קצותיו". הקישו וראו חלק מן המטבעות אשר הוטבעו בבירתו קיסריה ובירושלים


על הגנטיקה של העם היהודיעריכה

069 Ruth and Boaz

רות ובועז - תחריט נחושת Gustave Doré 1866

ג'ון אנטין, פורוורד פירסם כתבה בעיתון הארץ שובו של "הגזע היהודי" - ספר חדש שעוסק בהיסטוריה הגנטית של העם היהודי דן באחת הסוגיות הטעונות ביותר בקורות היהודים: "הגזע". לדברי המחבר, הגנטיקה היא מרכיב מרכזי בזהות היהודית, אם נאהב זאת או לא. בין השאר כתב:
לפי מחקרים גנטיים, במעקב אחרי אילן היוחסין מתברר כי מוצאם של 80% מהגברים היהודים ומוצאן של 50% מהנשים היהודיות הוא מהמזרח התיכון. השאר נכנסו "למאגר הגנים היהודי" באמצעות גיור ונישואי תערובת. חלק מהיהודים שהתחתנו עם לא יהודים עזבו את האמונה כעבור דור אחד או שניים ו"גזמו" ענפים באילן הגנטי היהודי. ואולם, רבים גם התגיירו והוסיפו חוטים חדשים למארג של הגזע. רות המואבייה היתה גיורת מובהקת. היא נישאה לבועז והייתה לסבתא רבתא של המלך דויד. היא החלה את דרכה כאאוטסיידרית, אולם קשה למצוא מישהו יהודי יותר ממי שדמו נקשר לדויד המלך.

לקריאת המאמר באנגלית

"קבלה " ממוסחרת בלתי מקובלתעריכה

מאת: הרב ישראל רוזן (ברשות הרב)

Tree of Life (Sephiroth)

"עץ החיים" בקבלה

תורה פנימית אשכנזית וספרדית - אתמול חגגנו ל"ג בעומר, יום סגולה לתורת הנסתר, לעולמות טמירין, מנצנצין וזוהרין, המאירין בלהבת תורתו של רשב"י ותלמידיו. תורת הנסתר מזוהה במידה רבה עם 'חכמת הקבלה' ועם מיסטיקה יהודית, ואלו זכו לחשיפה רבתי עם פרוץ החסידות והדיה הגיעו גם לארצות המזרח. תורת האר"י וגוריו, שוכני צפת והגלילות, נותרה חסויה ומעולפת-ספירים עד לגילויה בהמון ע"י הבעש"ט, מייסד החסידות, כפתח כניסה להיכלו של משיח. ועדין, גם בקרב עדת החסידים, רק יחידי סגולה עסקו בלימוד הקבלה, בקדושה ובטהרה, אם כי ציטטות מהזוהר נשזרו בדרשות חסידיות לרוב.

יהדות המזרח אף היא הצמיחה בתקופה זו מקובלים אמיתיים, צדיקים ואנשי מידות, ששיקעו עצמם בעולמות הנסתר. אגדות רבות נשזרות סביבם והם אופפות אותם באור מקיף, באור חוזר ובקרני הוד וזוהר. במקביל למה שהתרחש בקרב החסידים גם המוני עם-שבשדות בני עדות המזרח נשקו לתורת הסוד ע"י חבורות של קוראי זוהר, וכן שילוב קטעים רבים מספר זה בנוסח התפילות והפיוטים.

גם אישי תורה חובבי-ציון וחדורי-גאולה, תומכי המפעל הציוני-מעשי, תמכו יסודותיהם גם בספרות הנסתר, ובכללם הראי"ה קוק, אבי תורת הקוממיות הגאולתית. ואם הזכרנו לשבח את נצנוצי הגאולה יש להזכיר לגנאי את משיחי השקר לדורותיהם, ושבתי-צבי בראשם, אשר גייסו להבל משנתם את תורת הנסתר, וספרי קבלה נשרו מחיקם.

פריחת אמת או זיוף? - בדור האחרון חלה פריחה רבתי בנגישות הציבור לתורת הקבלה והמיסטיקה. הפעם נסחפים למחוזות אלו גם רבים ורבות שאינם שומרי תורה ומצוות, מחללי שבת, אוכלי טריפות ומתירנים בחיי האישות. מאמרים מלומדים רבים העלו הסברים פסיכולוגיים וסוציולוגיים לתופעה זו של הטייה מן העולם הרציונאלי לעבר העולם הרוחני, ולמשיכה לעולם המיסטיקה, לרפואת הנפש והגוף, דוקא לעת הזאת - בצל מוראות הגרעין ובעקבות התפשטות המגמה הפוסטית.

התופעה מתבטאת בהצפת השוק בקורסי קבלה לעם, בחוגי קבלה, באתרי קבלה, בספרוני קבלה וכיו"ב. סחורה זו, כפי שמספרים, נצרכת ע"י חוגי המעמד הבינוני והגבוה, בעלי מקצועות חפשיים, אקדמאיים (כולל סטודנטים), אנשי עסקים, בוהמיינים, תקשורתנים וכיו"ב. יודעי דבר מציינים כי ראוי לקרוא רשימת צרכנים זו בלשון נקבה, שכן את הקבלה הפופולארית מאכלסות נשים לרוב. ה'טרנד' דילג אל מעבר לים וקנה אחיזה גם בקרב אינם-יהודים, כולל מן המעמד ההוליבודי הנוצץ.

במקביל לתופעת השיעורים והחוגים והקורסים והועידות והנוצצות חלה פריחה של צרכנות מיסטיקת-המונים בנהירה לקבל ברכות וסגולות מ'מקובלי כפר'. הללו הפכו להיות בעלי-שם באמצעות יחצנות ומסעות תקשורת בהדרכת יזמים, יועצים ו'מקורבים' אינטרסנטיים בעליל.

ואני עומד ונבוך כיצד להתייחס לתופעות אלו, כאשר שאלה אחת ומכרעת בפי ובלבבי; האם צרכני קבלה אלו הופכים באמצעותה להיות טובים יותר במידות, בהתנהגות שבין אדם לחברו ובין איש לאשתו? אם אכן התשובה חיובית (ודומה כי אכן יש בה מן האמת) אזי למרות בקורתי הנוקבת, דלהלן, המאזן חיובי! כדאית היא ה'קבלה' - אפילו זו הממוסחרת והמזויפת - להישפך בראש כל חוצות, לאור מבחן התוצאה: אנשים טובים יותר. אבל האמנם? מיסחור ושחיתות - שתים רעות-חולות כרוכות בעקבה של המיסטיקה לעם - מיסחור ושחיתות, והן מטילות צל כבד על כשרותה בכלל ועל מהימנותה בפרט. כל ארגוני הקבלה העממית וכל חצרות מקובלי-הכפר משופעים בממון רב, ומתנהלים בראוותנות ובפאר. זאת בהיפוך גמור לסגפנות ולבריחה מן הגשמיות הנדרשת מנושאי דגלה של הקבלה האמיתית, הטהורה. טבען של תורת הנסתר והמיסטיקה שמשיחתן בזהב מעמעמת את זוהרן ומעלה חשדות כבדים לזיוף ו'לעלמא דשיקרא'. אישית, קשה לי להאמין שניתן לשווק, בסגנון עסקי ותקשורתי - שיעורי תורה פנימית הלפופה בלבת אש שחורה על גבי אש לבנה.

אך עיקר חמסי וכעסי על חצרות המקובלים, על סובביהם ומאדיריהם, על משמשיהם ומשמשי-משמשיהם, ההופכים את המיסטיקה למכרה כלכלי משגשג. לא אחת הם מסתבכים בחשדות לפלילים ונלכדים באי-סדרים כספיים. גם תופעת השושלות, והורשת מעמד 'מקובל' לצאצאים, בלתי מקובל בעליל וריח זיוף נודף ממנה.

לפיכך, אם ראיתם 'מקובל' שסביבו חיי פאר והמולה תקשורתית ועסקית - התרחקו ממנו כמטחווי אש. אם שמעתם על מפיצי-קבלה מרושתים וממוסדים - התרחקו מהם כמטחווי קשת. אם ראיתם 'מקובל' בן 'מקובל', או חתנו וגיסו של 'מקובל', וכולם מכהנים אחר כבוד בממלכת הקבלה - כלך לך מהם; שאין התורה ירושה היא להם, על אחת כמה וכמה שלא התורה הפנימית.

ועדין לא אמרתי דבר על עצם לימוד 'פנימיות' ע"י חילוניים ו/או לחילוניים. וצריך עיון רב.

(נכתב במוצ"ש אמור)

מסקנות מ-67 שנה לסיום מלחמת העולם השנייהעריכה

Ravenna jew cementary 2

משלחת צה"ל באזכרה לחללי הבריגדה היהודית בבית הקברות הצבאי ברוונה באיטליה

Парад Победы в Москве04:27

Парад Победы в Москве. Без комментариев

היחידים שחוגגים את האירוע

ב-8 במאי 1945 הסתיימה המלחמה עם חתימת גרמניה הנאצית על חוזה הכניעה הסופי. מלחמת העולם השנייה היא המלחמה הגדולה ביותר שידעה האנושות. כ-60 מיליון איש, מתוכם כ-40 מיליון אזרחים, נהרגו במלחמה‏. כדאי לציין עובדות אחדות:

  • המעבר הבטוח - מעבר יבשתי מיהודה ושומרון לעזה שיהווה תחליף לרצף טריטוריאלי עלול להיות כדוגמת הדרישות טריטוריאליות של גרמניה כלפי פולין בשנת 1939, בנוגע למעמדה של העיר החופשית דנציג והמסדרון הפולני. לדעת מומחים, החוק הבינלאומי מחייב להקציב למעבר שטח לא קטן בתחום מדינת ישראל, תחת ריבונות פלסטינית. (פרופ' ארנון סופר בבטאון "נתיב:)
  • יבשת אירופה הייתה תחת שליטה גרמנית כחמש שנים בעקבות הסכם ריבנטרופ-מולוטוב - בין ברית המועצות לבין גרמניה. בתקופה זו נחרץ גורלה של יהדות אירופה.
  • ארץ ישראל עמדה בסכנה הן מדרום - הפלישה הגרמנית דרך צפון אפריקה והן מהצפון - סוריה ולבנון שהיה תחת כיבוש צרפתי-נאמן לנאצים והן מהים - צבא איטלקי היה באיי יוון מוכן לנחיתה בחופי ארצנו (קדמה לכך הפצצה של חיפה ותל אביב).
  • שחרור אירופה ארך כמעט שנתיים - כאשר בעלות הברית הקציבו לכך את כל האמצעים האפשריים. ההתחלה הייתה ביולי 1943 נחתו כוחות בריטיים ואמריקאיים בסיציליה ופתחו במערכה באיטליה וההמשך ביוני 1944 פתחו בעלות הברית במבצע עצום לכיבוש מערב אירופה בנורמדי.
  • בתי קברות צבאיים - פזורים בכל רחבי אירופה. לחיילים מארץ ישראל שהשתתפו בלחימה היו יחסית מעט קרבנות. הריכוז הגדול, כולל 33 קברים, נמצא בבית הקברות הצבאי ברוונה שבאיטליה. יהי זכרם ברוך (אי"ה בחודש הבא אעלה על קברם)

אי-וודאות בעולם ומדיניות הכלכלית בישראלעריכה

כמי שלמד כלכלת ישראל, הופתעתי בעשור האחרון להווכח, כי הבעיות שבהן נתקל המשק הישראלי, כמו "גרעון במאזן התשלומים" אינן נשמעות יותר. הגיע אלי קישור להרצאתו של דר' סטנלי פישר ובה הוא מתאר ב-57 דקות את "הנס" - וכך הוא מכנה זאת, שקרה לכלכלה הישראלית ולא בזכותו !!!

היות ואוניברסיטת בר-אילן החליטה כי הרצאה זו לא תהיה פתוחה לצפיה לציבור הרחב, אלא רק למי שיש לו קישור אליה, כמו לכם, החלטתי לכלול את הקישור בעלון - הקישו וצפו.

צפיתי בהרצאה, הכוללת שקפים, פעמיים, ולדעתי במצב המשק העולמי היום כדאי להאזין לה. הנגיד גם עומד על הבעיות שעומדות בפני הכלכלה הישראית כמו העוני. אבל, בסך הכל, בעקבות הצפיה בהרצאה ניתן להבין מעט טוב יותר את הנעשה במשק.

Stenli fisher bar ilan
הרצאת פישר52:21

הרצאת פישר

הרצאת דר' סטנלי פישר באוניברסיטת בר-אילן

הרצאת דר' סטנלי פישר באוניברסיטת בר-אילן - סיכום מצב הכלכלה בעין הסערה העולמית



ויקי-קדומים לשנת תשע"געריכה

ויקי-קדומים לשנת תשע"בעריכה

ספר במדבר

ספר ויקרא

ספר שמות

ספר בראשית

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.