FANDOM


Kdumim

מאתר האינטרנט של קדומים

עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל

קוראים נכבדים !
נשמח להערות על העלון, נודה לכם אם תכתבו אותן בסוף העלון בפרק המכונה: הערה, לאחר הכתיבה הקישו "פרסם תגובה"
כמובן, אגיב על כך אם יהיה לי מה לומר.
בכל מקרה, טוב שהקוראים יידעו שבערך יש פרטים הטעונים השלמה והבהרה.

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.
אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה על כך מטה והתוכן יימחק מייד

Pras israel

סמל פרס ישראל

Haim Drukman

הרב חיים דרוקמן - זוכה הפרס צילם שוקי - הויקיפדיה העברית

הערת שוליים לפרס ישראל
מאת הרב ישראל רוזן

"ולא תחללו את שם קדשי
ונקדשתי בתוך בני ישראל" (כב,לב)
"גדול הוא קידוש השם מחילול השם" (ירוש' קידושין ד,א)

הצדעה לרוח וליצירה - 'פרס ישראל' הוא בין המעמדות הטקסיים החשובים ביותר במדינת ישראל, בצד טקסי יום הזכרון והשואה לזכר הנופלים, הנפגעים והטבוחים למוות על קידוש השם, העם והארץ. ניתן לומר כי מבחינה מסוימת מעמד זה הינו פסגת יום העצמאות, בבטאו את הרוח והיצירה של הגניוס היהודי (מתוך כ-650 מקבלי הפרס מראשיתו זכו בו רק 6 לא-יהודים. דומני כי הקטיגוריה שלהם היתה חברתית ולאו דוקא יצירתית. אגב, אין ביניהם מוסלמי! ואגב דאגב, מרכיב היהודים בין זוכרי פרס נובל מתקרב ל-25%!). אינני יודע מהי מידת האובייקטיביות השיפוטית של ועדות הפרס, ובודאי בתחומים שאינם מדעיים-טהורים והדירוג בהם די סובייקטיבי. מכל מקום, העם היושב בציון מצדיע ביום העצמאות לאישי רוח ויהדות, מדע וכלכלה, חינוך ותרבות, אמנות ויצירה ותורמים לחברה ולמולדת. הידד!

אינני נוכח במעמד חלוקת הפרס, והאולם מתמלא גם בלעדי. אינני מקפיד גם להאזין באדיקות לשידור הטקס ברדיו, בעיקר בשל עייפות לאחר שביעת העין מנופי הארץ, יישוביה ואתריה כ'מצוות היום'. השנה משום מה, אולי כדי לחלוק כבוד לרב דרוקמן שהיה בין מקבלי הפרס, צפיתי במרבית הטקס מעל המירקע. ושוב, נתמלאתי גאווה ותחושת 'אור לגויים'. אמנם נימוקי השופטים מנוסחים בסגנון קצת בומבסטי, אך כנראה זה מתאים לעיצומו-של-יום זה בו הטפיחה העצמית על השכם היא חובת היום, לתפארת מדינת ישראל.

ביבין בשוליים- והנה הערת שוליים - לגנותה של מדינת ישראל. הטקס הסתיים במופע... 'חשפנות' מחפיר. מילא זימרת נשים שליוותה את הטקס כולו, סוגיא זו כבר נידונה במחוזותינו הדק-היטב היטב-הדק. אני מעריך שאיש מן הנוכחים לא הפגין עזיבה, לא מיושבי הבמה חובשי הכיפה ולא מקרב הקהל באולם, כולל בעלי חזות רבנית או חרדית. אין טעם לדון האם סולו נשי היה הכרח לנוכח ההמשך הבוטה, ה'אמנותי'; אל מרכז הבמה זינק מופע בלט בלרינות, וריקודי אקרובטיקה זוגית. במשך דקות ארוכות וצורמות גם צנועים למחצה לשליש ולרביע חשו טעם רע עד בחילה ולמעלה (למטה) מזה. מסופקני האם כך היה גם בשנים קודמות, ולפיכך הרי זה בבחינת "עבר ושנה נעשית לו כהיתר" (יומא פו,ב).

דווקא!- אני נוטה לחשוד כי היתה כאן אמירת 'דוקא' של המארגנים, אולי תת-תודעתית, כנגד הפולמוס שהתרגש עלינו לאחרונה בעקבות זמר נשי בטקס צה"לי. הפולמוס גרר בעקבותיו התנפלות על הרבנות הצבאית (בעיקר מתוך המחנה התורני-לאומי), וסופו - ניסוח הנחיות פשרה באכ"א והצבת זכוכית מגדלת תקשורתית, או ראי, כלפי כל חייל מזוקן או חבוש כיפה רחבת ממדים.

אפשר כמובן לשגר מחאה חריפה לשר החינוך ולמארגני הטקס; אפשר למחות, להתבכיין ו'לדפוק על השולחן'. אפשר כמובן גם לאיים במשבר קואליציוני ולדרוש 'מכתב חתום שמעשה כזה לא יישנה', אשר יעמוד בתוקפו עד לפעם הבאה. אפשר גם לפתוח בפולמוס חוצב להבות האם על החתנים, הרב דרוקמן ופרופ' קשדן (פרופ' למתמטיקה, בעל הופעה דתית מובהקת) היה לעזוב, להרכין ראש מופגן. או לפחות ליצור רחש, ניע וזיע ע"י חלק מן הקהל הנוכח, מן המיגזר המצופה לנהוג כך. גם פולמוס כזה תוקפו יהיה עד לפעם הבאה.

להשתחל לתרבות- לדידי, אין כל סיכוי - וגם לא צידוק - להשתלט על כל המדינה ע"י הנהגת אורח חיים הלכתי מוקפד במרחב הציבורי. באווירת ה'זכויות' דהאידנא תקנות וחוקי 'דת ומדינה' לא ייאכפו אלא ייעקפו. וככל שיגבר ה'רעש' כן תגבר הריאקציה. השיטה צריכה להיות התגנבות יחידים ויחידות מן הצד; הימצאות חובשי כיפה וכסויות ראש בין מארגני אירועי תרבות ציבורית ולאומית. האתגר איננו רק נוכחות שומרי תורה ומצוות בין מקבלי פרס ישראל, אלא גם בין האמרגנים מאחורי הקלעים, בין ה'תרבותניקים' ומפיקי האירועים.

  • * *

הפסוק שצוטט מפרשתנו הוא המקור לאיסור חילול השם ולחיוב קידוש השם - "ולא תחללו ונקדשתי". לעתים אנו נקלעים למצבי דילמה בהם אור וחושך משמשים בערבוביה, בהם מבצבצים גילויי קידוש השם וחילול השם יחדו. יד מי גוברת? הרצי"ה קוק נוהג היה להפנות לדברי הירושלמי שאף הם צוטטו לעיל: "כשבאותו ענין יש צד קידוש השם וצד חילול השם, אין אומרים 'שב ואל תעשה', אלא שצד קידוש השם הוא הגדול והמכריע" (לנתיבות ישראל א עמ' קסא). זה כלל גדול בעם ישראל ובמדינת ישראל...

(נכתב במוצ"ש אח"ק בעלון שבת בשבתו)

האדם הגדול רבנו הרב חיים דרוקמן עריכה

אני שמח שרבּנו הרב חיים דרוקמן קיבל את פרס ישראל כי הוא מורי ורבי. כמובן, לא רק שלי אלא של עוד אלפים ורבבות. בהיותי נער התחלתי ללמוד תורה מפיו וראיתי תלמיד חכם אמיתי, מלא מידות טובות, יראת שמים, תורה וחום, ואמרתי לעצמי: זה תלמיד חכם אמתי של ארץ ישראל. כולו אש, כזה ראה וקדש.

זה תלמיד חכם נורמלי, לא קיצוני. ואל יהי תואר זה קל בעיניך, כי הרמב"ם כותב שהדרך הבינונית המתרחקת מן הקצוות היא דרך ד'. היא הדרך העליונה שבה ד' רוצה, שנאמר "והלכת בדרכיו".

וכל זאת מפני שלפני היותו תלמיד של משה רבנו – בתורה, רבנו ר' חיים הוא תלמידו של אברהם אבינו – במידות.

לכן רבנו מחנך אמתי, וכבר קבע בזמנו רבנו הרב צבי יהודה שהוא שר החינוך האמתי של מדינתנו. הוא המחנך הגדול בהיותו רואה את הטוב שבכולם, לכן הוא אוהב את כולם וכולם אוהבים אותו. אין במדינה שלנו אדם אחד שישנאהו. אבל, זאת האהבה אינה מחווה חיצונית, תכסיס, חלופה, אלא פשוט מאוד, מפני שר' חיים אין בו טיפה של רוע, כולו חסד, כולו טוב, כולו אהבת כל אדם מישראל וגם כל אדם המצטרף לישראל, לכן עמד בראש מערך הגיור וחתם על 50,000 נשמות שנכנסו תחת כנפי השכינה.

הוא המחנך הגדול ההולך לפני המחנה. בני עקיבא יכולים להרים אליו עיניים ולומר: זה רבנו. ישיבות תיכוניות יכולות להרים ראש ולומר: זה מורנו. ואף בישיבות ההסדר יש לו חלק גדול.

גם בביתו פנימה אימצו כמה ילדים עם קשיים, כאילו אין לו די כאב ראש משלו. אבל מי שהוא חסד הוא חסד עד הסוף, חסד של תורה. ובל נשכח את הרבנית שרה, הרופאה המסורה, שודאי היא כמורי ורבי ר' חיים, באותו שיעור קומה.

ואף בפוליטיקה הדריך אותו רבנו הרב צבי יהודה, במלאכת קודש זו של חינוך האומה. שאכן פוליטיקאי אמור להיות מחנך האומה. זהו ר' חיים, מחנך הפרט ומחנך הכלל.

זהו תלמיד חכם שמרבה קידוש ד' בעולם, כדברי חז"ל בסוף מסכת יומא והרמב"ם בהלכות יסודי התורה סוף פרק ה: "מהו חילול ד'? הוא שיעשה אדם גדול בתורה ומפורסם בחסידות דברים שהבריות מרננות אחריו בשבילן, ואף על פי שאינן עברות הרי זה חילל את ד', כגון שלוקח ואינו נותן דמי הלקח לאלתר... או שירבה לסחור... או שאין דיבורו בנחת עם הבריות ואינו מקבילן בסבר פנים יפות אלא בעל קטטה וכעס". לעומת זאת "אם הקפיד החכם על עצמו והיה דיבורו בנחת עם הבריות ודעתו מעורבת עמהם ומקבילן בסבר פנים יפות ונעלב מהן ואינו עולבן, מכבד להן ואפילו למקילים לו, ונושא ונותן באמונה... עד שיימצאו הכל מקלסין אותו ואוהבין אותו ומתאווין למעשיו, הרי זה קידש את ד' ועליו הכתוב אומר: ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר".

אכן רבנו הוא מן הנעלבין ואינם עולבין. באמת מעליבים אותו ופוגעים בו רבות. אי אפשר לתאר כמה, וזה באמת כואב לו אבל הוא אינו מחזיר אף פעם.

כזה הוא האדם העניו שלפנינו. צדיק נגלה אף גם צדיק נסתר. כלומר, אישיותו גלויה כל כך, קורנת כל כך, פועלת כל כך, שאפשר לחשוב שזה כל מה שיש בו. לא כן, יש בצניעותו הרבה יותר ממה שאנו רואים. אל תשאלוני מה, איני יודע, כי רבנו אדם צנוע ועניו שאינו מרבה לחשוף את מה שיש בו. אבל ברור שיש בפנימיותו עולמות של קדושה תמירים שאנו רואים רק את אפס קצהן.

אכן, יישר כוחך ר' חיים, חזק ואמץ בכוחך זה. המשך בעבודת הקודש הגדולה למען העם והארץ כי צריכים אנחנו אותך. המשך לעסוק בצרכי ציבור באמונה וד' יברך את דרכך ובכל אשר תעשה תצליח. חי חי הוא רבנו ר' חיים.

הרב אלישע אבינר - עלון מכום מאיר - "באהבה ובאמונה"


קציר חיטים ברמת ערדעריכה

זה היבול המתקבל מפחות מ-200 מ"מ גשם. בהשגחת הרבנות והבג"ץ, יכינו ממנו מצות לפסח תשע"ג

חילול ה'עריכה

Givon arab village

הכפר הערבי גבעון - 1946 אוסף מטסון

הרב אליקים לבנון, ברוח הימים האלה, עוסק בהדחה של סגן האלוף בגין התנהגותו. והוא הביא כדוגמא ל"חילול ה'" את מעשה שאול המלך בגבעונים ואת הצעד שנקט דוד המלך לתיקון המצב.

התלמוד בבלי דן בברית עם הגבעונים שכרתו עימם "בני ישראל":"רבי יהודה אומר: כל נדר שידעו בו רבים - לא יחזיר, ושלא ידעו בו רבים - יחזיר. אמר רבי יהושע בן לוי: מ"ט דר' יהודה? דכתיב: ולא הכום בני ישראל כי נשבעו להם נשיאי העדה ( יהושע ט'). ורבנן? התם מי חלה שבועה עילוייהו כלל? כיון דאמרו להו מארץ רחוקה באנו ולא באו, לא חיילה שבועה עילוייהו כלל, והאי דלא קטלינהו? משום קדושת השם. וכמה רבים? רב נחמן אמר: ג', ר' יצחק אמר: עשרה. רב נחמן אמר: ג', ימים - ב', רבים - ג'; רבי יצחק אמר: עשרה, דכתיב עדה. ( מסכת גיטין,מ"ו,א')

למרות שהם רימו, בשל "קדושת השם" בני-ישראל יקיימו את הברית והתנאי שהוא נעשה בפני "בעדה" - דהיינו, לפני עשרה לפחות.

Givonim levanon

המאמר מתוך מעייני הישועה לשבוע פרשת אמור

הלוחם שכבש את מירוןעריכה

Wwwm1219

מירון - 1950 אוסף הצילומים הלאומי צילם: PINN HANS

Meron founder

כך הקמנו את מירון. הרב יעקב טננבוים

Miron willage

מראה מושב מירון צילם: בית השלום

לקראת ל"ג בעומר - המקור: מנחם כהן בשיחת השבוע של חב"ד מספר:
ימי מלחמת השחרור, שנת תש"ח (1948). חיילי חטיבה שבע, שלחמו באזור הצפון, נערכו לכיבוש הכפר הערבי מירון. להפתעתם גילו כי הערבים ברחו עוד קודם בוא הצבא. כשנכנסו לציון רבי שמעון בר-יוחאי שמחו לראות כי הערבים לא פגעו בציון הקדוש, אולם בהמשך גילו כי קצה מצבת התנא האלוקי – שבור ופגום.

בשיחות עם השבויים נודע כי הערבים ניסו להרוס את המצבות של רשב"י ובנו רבי אלעזר. הערבי שהנחית את המכה הראשונה על הציון החל לזעוק מכאבים, חבריו נבהלו וההרס הופסק. החיילים היהודים ניסו לחפש אבן שתשלים את המצבה. כשמצאו אבן גילו כי זו החתיכה שנשברה מהמצבה והושלכה החוצה.

הילולא ראשונה - הרב יעקב טננבוים היה לוחם צעיר בחטיבה. הוא נולד בטורנה שבסלובקיה בשנת תרפ"ד (1923), נצר למשפחת רבנים מיוחסת. בבחרותו נשלח לישיבה בפאקש שבהונגריה, וזכה ללמוד בחברותא עם האדמו"ר מערלוי. בשואה איבד את רוב בני משפחתו, והוא עצמו ניצל בניסים גדולים מהמחנות.

לאחר המלחמה עלה על אניית המעפילים 'אקסודוס'. הבריטים החזירו אותה לקפריסין ומשם לגרמניה. בתחילת חודש אייר תש"ח הצליח טננבוים להגיע לארץ-ישראל וגוייס מיד לצבא. "לאחר כיבוש מירון, הציע אחד החיילים בחטיבה, ר' יוסי גלילי ז"ל, ליישב את המושב", מספר הרב טננבוים. "בל"ג בעומר תש"ט כבר ערכנו במקום סעודה גדולה לכבוד רשב"י".

מתיישבים במירון - הוא זוכר היטב את הימים ההם: "זה לא היה פשוט. היה צריך לנקות את כל השטח ממוקשים. בל"ג בעומר הייתה התלהבות גדולה וכל הלילה רקדנו ושמחנו. באותו לילה היה ברור כי תוקם התיישבות במירון. גלילי הציע לחיילים הדתיים שבפלוגה להירשם להתיישבות. כך הקמנו למעשה את היישוב מירון".

הסוכנות היהודית צירפה אל החיילים קבוצת עולים מרומניה, וזה היה הגרעין הראשוני של היישוב. מאז מתגורר הרב טננבוים במירון, נצר יחיד למקימי היישוב. חתנו, הרב מרדכי הלפרין, משמש יו"ר ועד היישוב, ונכדו הרב יוסי הלפרין משמש שליח חב"ד במקום.

חצי מיליון חוגגים- הרב טננבוים מספר על ימי הבראשית: "הסוכנות הקימה כמה בתים קטנים תחת ציון רשב"י, ולידם נבנו לולי עופות קטנים, לפרנסת התושבים. עבדנו כל היום בייעור, שתלנו את כל היערות שאתם רואים כיום סביב הציון. בהמשך הכשרנו את המקום שיהיה ראוי למגורים. למעשה, הכנו את התשתית המקצועית להקמת היישוב".

קשה כיום לדמיין את מירון בל"ג בעומר בלי מאות-אלפי החוגגים, אבל בל"ג בעומר הראשון לאחר שחרור המקום השתתפו כמה מאות בני-אדם בלבד. "לא חלמנו שזה יגיע לממדים הגדולים של היום", אומר הרב טננבוים בהתרגשות. "משנה לשנה הציבור גדל והלך בקצב מדהים". השנה המשטרה צופה שיבואו למירון כחצי מיליון בני-אדם. "כן ירבו ושהחגיגה תגדל ותלך, עד ביאת משיח-צדקנו", מאחל הרב טננבוים, זקן מושב מירון.

משירת ההילולא של דרשב"י במירוןעריכה

יוסף ברסלבסקי בספרו הידעת את הארץ סיפר כי בהילולה השתתפו פרשים יהודים חמושים מחצביה שבלבנון יחד עם מאות פועלים מן המושבות. הוא נקט יוזמה ורשם את מילות ת השירים שנאמרו בהילולה. הוא קודם פירסם זאת בעיתון "הארץ" מיום 6 במאי 1934 הוא התלהב ממראה עיניו: " למטה , בחצר ובין כתלי הבנינים, יתפרס הקהל המשולב קרעים - קרעים, יפריש מעגלים חגים וזעים ויפיג במחול: מעגל-מעגל ודפוסי-השיר המיוחדים לו מעגל-מעגל, ריקודו ודבקותו.
לקול "כלי זמר" ...ולקול קריאת פסוקים ריתמיים ומונוטוניים, ירקעו רגל ויחמאו כף יהודי המזרח וותיקי אשכנז ילידי הארץ גם יחד. ומאות סקרנים מבני הדור החדש ,,,יאחזו אף הם בשבולת המחולות - להגדיל "דבקות"ולהאדירה".

ברסלי הגיע למסקנה כי הניגונים "המונוטונוייים ומיעוטי הצלילים" הם שירת המחול הערבי בפי יליד הארץ הוא לא הבין מדוע דבקו בחרוזים בשפה הערבית: "דלת התוכן...אספקרלריה לרמת תרבות נחותה דרגה". אולי בעת החדשה היא "תאסף אל גנזי הפולקלור".

הוא מביא דוגמאות לכמה מהשירים, כפי שהוא ליקט מזקני צפת, לאחר ההילולה:
באנו אל המקום באנו --יתחיל המנצח ב"הרצאת" פרשת העליה למירון
ורבי שמעון מגיננו - יענו המחוללים לעומתו
עלינו הרים ובאנו
ורבי מאיר מגיננו

חלק מעולי הרגל היו מצויידים בנשק ואלו ישירוL
נשקנו מחומש
צל הלילה אויב לנו
בקע הירח בחצות הלילה.
נהרוג את האוייב לנו
ורבי שמעון מגיננו - ובערבית "ורבי שמעון האמינא"

והנשים שרות:

הו האנשים התפללו על הנביא
הי ! עדי יכניעו את האבנים
הי ! והיא ביקור רבי שמעון הי! רוח לנו בלא הפסד.
לוּ‏ -לוּ‏ -לוּ‏ -לוּ‏ -לוּ‏ -לוּ‏ -
והחצר לא לנוהיא.
יא .. ... ... ... הי !
והחצר לאשר בנה אותה.
א .. ... ... ... הי !
והחצר לרבי שמעון
יא .. ... ... ... הי !
ואשר בחרבו הגן עליה.

לוּ‏ -לוּ‏ -לוּ‏ -לוּ‏ -לוּ‏ -לוּ‏ -


בירושלים: צמח נוי שהביאו הצלבנים מסיציליהעריכה

Antirrhinum siculum

לוע הארי הסיציליאני - על חומות בית הקברות הארמני - אייר תשע"ב - זוהה בעזרת צמחיית ישראל ברשת

סיור בירושלים עשוי לזמן הפתעות. מגלים צמח חדש, מצלמים אותו ומציגים אותו בפורום לצמחי בר. תוך זמן קצר מתקבלת תשובה:

לֹעַ-אֲרִי סִיצִילִי או לוע הארי סיציליאני (Antirrhinum_siculum) הוא צמח רב-שנתי הגדל בקירות של בתים עתיקים. הוא נימנה על משפחת לחכיים.

מייק ליבנה כתב באתר צמח השדה:"גדל בקירות של בתים עתיקים בירושלים, יפו, רמלה, לוד, עכו, ראש-פינה, יריחו. גֵר, מוצאו מדרום אירופה, חדר ארצה כנראה בראשית המאה ה-20, או אולי כבר בתקופת הצלבנים.

באתר צמחיית ישראל ברשת נכתב:"צמח זה הובא כנראה כצמח נוי על ידי נזירים מאירופה לירושלים והתפשט למקומות בהם הוא מצוי כיום. לא מוצאים אותו בבתי-גידול טבעיים כמו סלעים וצוקים בחלקי הארץ השונים.

תאמינו או לא !

בית הכנסת העתיק בציפורי עריכה

Zipori old sunagogue

חלק מרצפת הפסיפס - צילם: שירן שבתאי

מאת : שבתאי שירן – "מורשת הגליל"

בכל קהילה יהודית בית הכנסת הוא "כרטיס הביקור" של הקהילה, הוא מאפשר לנו לדעת האם היא עשירה או עניה, מחמירה או מקילה, מעורה בסביבתה או מתבדלת. ביקור בבית הכנסת בציפורי מאפשר למתבונן מקצועי לחוש בן בית בקהילה מפורסמת שכבר עברה מן העולם ואשר חיה בסביבה תרבותית שונה משלנו.

כיווןה התפילה - נפתח בכוון התפילה, בית הכנסת פונה לכוון מערב ולא לכוון ירושלים (דרום) כמקובל. עיון במסכת בבא בתרא כ"ה א' מלמד אותנו שהיו תנאים ורבי עקיבא בראשם שסברו ששכינה תמיד במערב ולכן זהו כוון התפילה המועדף. מסתבר שהקהילה בציפורי נהגה על פי דעה זו שבסופו של דבר לא נכנסה להלכה. לפנינו דוגמא מיוחדת כיצד הארכאולוגיה מאירה סוגיה הלכתית נשכחת ועד כמה חובה להכיר את המקורות היהודים בני אותה תקופה בכדי להבין את הארכיאולוגיה.

גלגל המזלות - במרכז הרצפה גלגל המזלות ובמרכז הגלגל כוכב השמש רוכב על מרכבה רתומה לארבעה סוסים. היום לא יעלה על דעתנו לקשט בית כנסת בגלגל מזלות ובוודאי לא לצייר במרכזו סמל אלילי כה ברור כמו אל השמש ומרכבתו אלא שבמאה החמישית לספירה גלגל המזלות מסמל את המחזוריות בטבע, את המחזוריות החקלאית עליה מבוססת מחזוריות החגים עליה מבוססת מחזוריות החיים ולכן נפגוש אותו כמעט בכל רצפת פסיפס של בית כנסת מאותה תקופה. בבית אלפא, בחמת טבריה, בסוסיא (שם הוא כוסה בשלב מאוחר) ובעין גדי שם הסתפקו ברישום החדשים ללא ציור.

עוד בגן הלאומי של ציפורי - מה עוד יש לראות בגן לאומי ציפורי? המון, פסיפס הנילוס והוילה הרומית והקרדו ותצפית במצודה התורכית, מאגר המים ונקבת ששת הפירים שנפתחה ממש לאחרונה (להביא פנסים) ופיקניק בחורשה, להגיע לחצי יום לפחות.

איך מגיעים? בכביש 79 מצומת המוביל לנצרת פונים צפונה (שמאלה) לכביש 7926 עם השילוט לציפורי, בהמשך פניה ימינה עם השילוט לגן הלאומי.

למי שלא מכיר את הסביבה מומלץ לצאת לסיור עם מדריך הקש כאן ותגיע לאתר הדרכת טיולים מורשת הגליל - טלפון 0523246827 - באתר לקט הצעות לסיורים נוספים

האם היא (מדינת ישראל) הפכה לעובדה מדינית בלתי ניתנת לערעור?עריכה

מתוך ראיון של ארי שביט מעיתון הארץ עם פרופ' נתניהו ז"ל בשנת 1998

פרופ' נתניהו, האם להערכתך במלאות לישראל חמישים, קיומה מובטח? האם היא הפכה לעובדה מדינית בלתי ניתנת לערעור?

"אין אני מאמין שיש עובדות מדיניות כלשהן שאינן ניתנות לערעור. לשום מדינה ולשום אומה אין קיום מובטח בהחלט; לעולם אין לדעת בברור את הצפון בחיק העתיד. סערה היסטורית גדולה כי תפרוץ יכולה למוטט גם את האדירות שבמעצמות. ואולם מדינת ישראל נמצאת במצב קשה במיוחד, וזה משלושה טעמים שונים.

  • הטעם הראשון הוא שישראל מצויה באזור אשר צפוי להתפרצויות וולקניות ולרעידות אדמה חזקות כבר בעתיד הקרוב.
  • הטעם השני הוא שמסביב לישראל מתרחשת התפתחות מדאיגה מאוד של נשק ההשמדה הכביר, האטומי והביולוגי.
  • "ואילו הטעם השלישי הוא פנימי. שהרי קיומנו כאן תלוי בראש ובראשונה בגיבוש עמדה מוצקת בתוכנו, שעשויה להפוך את העם כולו לכוח מלוכד ומוכן למאבק על קיומו ועתידו.

ואולם אין אני רואה היום בתוכנו עמדה מוצקת כזו, עמדה של עם המבין את מלוא משמעותן של הסכנות האורבות לו. להיפך, נדמה לי שעמנו משתדל להתעלם מסכנות אלו; שהוא כאילו בורח מהן. עמנו מסיח את דעתו מהמתרחש סביבו.

"על כן, משלושת הטעמים הללו, אין אני אופטימי ביותר. למרות ההישגים הכבירים שהושגו כאן במשך חמישים השנים האחרונות, אני בהחלט מודאג. כפי שנראה לי עלולות השנים הקרובות להיות שנות-מבחן שתחרוצנה את גורלנו".

64 שנות עצמאותעריכה

Israel, ¡ver para creer! - Celebrando el 64º Aniversario de la Independencia del Estado de Israel06:00

Israel, ¡ver para creer! - Celebrando el 64º Aniversario de la Independencia del Estado de Israel

סרטום בספרדית לשבח המדינה

עפולה - עצמאות 64 Afula - independence day01:32

עפולה - עצמאות 64 Afula - independence day

יום העצמאות בעפולה

ספיחי יום העצמאות


צבא יהודי לישראל עריכה

Rabbinate-logo

הרבנות הצבאית

Hinuh

חיל חינוך ונוער

אורי בלאו כתב מאמר מקיף בעיתון הארץ בנושא: [http://www.haaretz.co.il/misc/article-print-page/1.1698256 צבא יהודי לישראל.

המאמר עסק בחוסר ההכרעה, שכנראה תמשך גם בעתיד, בנושא מי אחראי בצה"ל על חינוך בתחום הזהות הישראלית-יהודית: האם זו הרבנות הצבאית, המקדמת את "התודעה היהודית", או חיל החינוך, הנוקט גישה פלורליסטית יותר. ובינתיים ברוח ההפרטה יש גופים אזרחיים המתפרנסים יפה גם מזה וגם מזה

בלאו פירט: "תחום הזהות הישראלית-יהודית מהווה מרכיב חשוב במרחב העשייה החינוכית בצה"ל". במילים אלו נפתח המדריך של חיל החינוך, שכותרתו "ה'למה' וה'איך' בזהות ישראלית-יהודית", הנחשף כאן לראשונה. ב-150 עמודי הכרומו הצבעוניים מתווים הכותבים, אנשי "תא זהות ישראלית-יהודית" בחיל החינוך, את עיקרי התורה והכלים להקניית הערכים, מסמנים כמה מן המוקשים הרבים שעליהם עלולים המשתמשים לדרוך ומפנים אותם אל מוסדות, עמותות וארגונים אזרחיים שמהם קונה הצבא שירותי חינוך והסברה.

כך מתברר, למשל, שלצד גופים ממלכתיים כיד ושם ומרכז יצחק רבין, או עמותות ומכונים הנחשבים פלורליסטיים דוגמת בינה ועלמא, מפנה חיל החינוך את היחידות השונות גם אל עמותת הימין אלע"ד (אל עיר דוד), הפועלת ליישוב יהודים בסילואן, ואל מכון אסנט בצפת, שעל פי אתר האינטרנט שלו "נוסד ב-1983 בברכתו הקדושה של הרבי מלובביץ' במטרה להעניק היכרות עם החוויה הרוחנית היהודית בכלל ועם מורשת צפת והקבלה בפרט".

תרגום חדש לספרו של ז'ול-ורןעריכה

Michels001

עטיפת הספר המקורי: סטרוגוב יוצא לדרך

כחובב ספריו וסרטיו, שכתב עליהם ערכים בויקיפדיה העברית, שמחתי לשמוע על הוצאה מחדש של תרגום ספרו מיכאל סטרוגוב, המתרחש בערבות סיביר, היה אחד האהובים ביותר", ממשיך אטלס. "מה חמרמרו מעינו כשהמנוול שבספר, איוואן אוגרייב, מעביר חרב מלובנת ליד עיניו של סטורוגוב השבוי וכך, כפי שהאמנו, מעוור אותו לעד. רק בסוף הספר מתברר שסטרוגוב לא התעוור אז, וההסבר פנטסטי מאין כמוהו: ברגע שהועברה החרב המלובנת ליד עיניו הוא נזכר באמו האהובה ובעיניו עלו דמעות. את הדמעות האלה אייד וייבש להט החרב המלובנת, אבל עיני סטרוגוב אהובנו נשארו רואות. כל זה מתברר לנו, הקוראים, כמובן, רק בסוף הספר. ואיזו אנחת רווחה בקעה מאתנו".

תמר רותם בעיתון הארץ דנה בשאלה: האם ז'ול ורן עדיין יכול לשבות את דמיונם של ילדים - התשובה היא כנראה כן. אם הוצאה לאור משקיעה בהוצאה לאור, יש להניח שיש לה הערכה חיובית.

רומא - סיור בעקבות הקבלהעריכה

Doliner-disegno-segreto

מסרים של הקבלה באומנות האיטלקית

חוקר יהדוות וקבלה Roy Doliner פירסם ספר בשם Il Disegno Segreto (התוכנית הסודית) לפיו הוא מוצא ברומא סימנים להשפעת הקבלה. הטלביזיה האיטלקית הקרינה סרטון קצר, בו הוא מוביל את הצופה ברומא לאתרים אשר לדעתו יש בהם השפעה של היהדות והקבלה. והנה האתרים:

  • Sant'Ivo alla Sapienza האוניברסיטה הראשונה של רומא. בה נמצא תכנית בנייה בצורת מגן-דוד, מגדל כנו "מגדל בבל" ומעגלי-חכמה כמו בקבלה.
  • L'elefantino di Piazza della Minerva - פסל של פיל במרכז רומא, חביב הילדים כבר 400 שנה. מה שלא ידוע כי הפסל ציווה זמן קצר לפני הצבתו ופטירתו לסובב את "ישבנו" של הפיל מול בניין האינקוויזיציה של רומא, אשר החליטה באופן קבוע איזה ספרי קודש יהודיים יש לשרוף.
  • Cappella Sistina - לדעת המחבר מלאה מוטיבים ממסורת ישראל והקבלה
  • Fontana di Trevi - לדעתו פסלי הסוסים מסמלים את הכוחות המנוגדים הפועלים על האדם: הטוב והרע

הצפו בשידור בטלויזיה האיטלקית- התוכן : Da Montecitorio a Sant’Ivo alla Sapienza, da Piazza Navona a Fontana di Trevi, un percorso alternativo nel centro di Roma alla ricerca di tracce ebraiche disseminate tra i monumenti e i luoghi più visitati dai turisti di ogni epoca sotto la guida di Roy Doliner, ebreo americano, studioso di storia dell’arte e delle religioni



ויקי-קדומים לשנת תשע"געריכה

ויקי-קדומים לשנת תשע"בעריכה

ספר במדבר

ספר ויקרא

ספר שמות

ספר בראשית

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.