FANDOM


Kdumim

מאתר האינטרנט של קדומים

עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל

קוראים נכבדים !
נשמח להערות על העלון, נודה לכם אם תכתבו אותן בסוף העלון בפרק המכונה: הערה, לאחר הכתיבה הקישו "פרסם תגובה"
כמובן, אגיב על כך אם יהיה לי מה לומר.
בכל מקרה, טוב שהקוראים יידעו שבערך יש פרטים הטעונים השלמה והבהרה.

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.
אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה על כך מטה והתוכן יימחק מייד


ב"ה אור ליום ב' בשבט תשע"ג

קורא יקר, למדתי ידיעת הארץ בכיתה ד'. זכור לי כי ציינו כי בצפת - קר בחורף ובטבריה - חם בקיץ ולכן בצפת נופשים הקיץ ובטבריה - בחורף.

הייתי בסוף השבוע בטבריה, לנפוש אפשר, אבל אתרי התיירות כמען אין. במרכז טבריה שוקמה "חצר היהודים" ובה ממוקמים חמש בתי כנסת, המפורסן שבהם של בית הכנסת עץ חיים של רבי חיים אבולעפיא , מחדש היישוב היהודי בטבריה בשנת 1740. בית הכנסת חרב ושוקם מספר פעמים ברעש של 1837 ובשיטפון של 1934. בית הכנסת בנוי על שרידי בתי כנסת קדומים, בהם בית כנסת שהתפלל בו האר"י הקדוש. בית הכנסת סגור לציבור כל ימי השבוע ונפתח בשבת רק לתפילות. אתר בית הכנסת

קיים אתר עתיקות מתקופת המשנה: מוזנח ושומם. הטיילת שוממה. ספינות לכנרת אין. גם חנייה - אין. בקיצור אין כמעט תשתית לציירות. מה שכן פועל לתפארת הם קברי הצדיקים וכן ים הכנרת - הפנינה שלהגליל.

בקיצור, נצפה לטבריה שתהפך לפנינת תיירות בחורץ. היום היא רחוקה מזה.

חודש טוב

דני

סיפור מקסים על ר' אריה לווין, שהיה רב אסירי המחתרות בתקופת המנדט הבריטי.

נדמה לי שיש לכולנו מה ללמוד מזה...

רבי אריה לווין הבחין פעם ברחוב בבחור שהכיר משכונת גאולה, חייל צעיר שהיה בחופשה מהצבא. הוא חצה את הכביש לעברו, והושיט לו את ידו לברכה, שכן לא ראה אותו זמן רב. "שלום עליכם", אמר הרב הנערץ. "בוא בבקשה לביתי. אני רוצה מאוד לשתות איתך תה ולשמוע ממך על מעשיך בצבא".

החייל נראה נבוך. "אני לא חושב שיהיה הוגן מצדי לבוא", אמר. "אני כבר לא חובש כיפה". רֶבּ אריה חייך אליו בחמימות ואחז בידו. "אתה בטח יודע", אמר לו, "שאני אדם נמוך קומה. אני רואה אותך, אבל אני לא גבוה מספיק כדי לראות אם אתה חובש כיפה. מה שאני כן רואה הוא את הלב שלך. והלב שלך טוב ורחב, וזה מה שחשוב. ועוד דבר, אתה חייל, ואתה מסכן את חייך למען כולנו בישראל. בבקשה, שתה איתי תה; אני חושב שהכיפה שלך גדולה יותר משלי…".

התקבל במייל
ריקוד הגלים - יום סוער בעכו Dance of the waves - Stormy day in Acre Akko01:46

ריקוד הגלים - יום סוער בעכו Dance of the waves - Stormy day in Acre Akko

האם חומות עכו העתיקה יעמדו בפני הרוחות החזקות והגלים הגבוהים צילם:גיא שחר

אקטואליהעריכה

שלג בדרום הרי חברון - מעוןעריכה

מושב מעון 780 מטר מעל פני הים קיראו עליו כאן

בין עגלה ערופה להסכמי אוסלו עריכה

הרב שמואל אליהו, רבה של צפת, כתב בעלון לשבת "קול צופייך" פרשת וארא תשע"ג
התורה מלמדת על אחריות של מנהיג ציבור בהלכה של עגלה ערופה: "כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ נֹפֵל בַּשָּׂדֶה לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ" – הזקנים והשופטים עורפים עגלה בנחל – "וְעָנוּ וְאָמְרוּ יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ" (דברים כא).

שואלת הגמרא (סוטה מו ע"ב): "וכי על לבנו עלתה שבית דין שופכין דמים? אלא, לא בא לידינו ופטרנוהו בלא מזונות, ולא ראינוהו והנחנוהו בלא לויה". כי אם מנהיגי הקהל שלחו את האורח בלי מזונות, ייתכן שמרוב רעב ניסה לשדוד מישהו שקם על השודד והכהו נפש. אף שהאחריות היא על השודד, האחריות הכללית היא על מנהיגי הציבור שלא טיפלו באורח שיהיה לו מה לאכול.

כמו כן אם היו שודדים או מחבלים בדרכים והיו שרים או חברי כנסת שלא טיפלו בהם או אפשרו את ביאתם וחימושם – האחריות על ההרוגים היא עליהם. הם אינם יכולים לומר "יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ". הדברים הללו אמורים כלפי כל מנהיג שהיתה לו יד בהסכמי אוסלו שהיה יכול למנוע ולא מנע. הסכמים שהביאו אלפי הרוגים ועוד יותר, מהם פצועים ואלמנות ויתומים, כי זה תפקידם (ראה פ"ת חו"מ נ"ה א, ועיין משנ"ב בשם שע"ת תרג). וממשיך הכתוב שם ואומר: "כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פָּדִיתָ ה' וְאַל תִּתֵּן דָּם נָקִי בְּקֶרֶב עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם: וְאַתָּה תְּבַעֵר הַדָּם הַנָּקִי מִקִּרְבֶּךָ כִּי תַעֲשֶׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה'".

ויש שואלים, אם המנהיגים חטאו למה הציבור צריך כפרה? אלא שהציבור צריך להעביר מתפקידם את המנהיגים שלא מנעו את האסון ושלא ביערו את הרוצחים שרצחו את החלל.

מסורת ישראלעריכה

לימוד יומי בשלושה נושאיםעריכה

(מובא רק הלימוד ליום אחד לשם הדגמה הועתק ברשות השולח)

הלימוד היום לעילוי נשמת אסתר רבקה בת זלמן ונחמה ע"ה
בס"ד
הלכות תפילת שחרית / פסוקי דזמרה

  1. המברך ברכת 'ברוך שאמר', וסיים יחד עם החזן, לא יענה אמן, משום שנראה כעונה אמן אחר ברכת עצמו. אמנם אם סיים ברכה אחת, והחזן סיים ברכה אחרת, רשאי לענות אחריו אמן. (שו"ע ומשנ"ב סי' נא)
  2. כיון שברכת 'ברוך שאמר' היא הפתיחה לפסוקי דזמרה, אין להפסיק ביניהם כלל, ואפילו מילה אחת נחשבת הפסק [ויתכן שצריך לחזור ולברך], ואפילו בשתיקה ראוי שלא לשהות הרבה, אלא יתחיל מיד פסוקי דזמרה. (שם)

הלימוד היום לרפואת שרה בת נטלי בתושח"י, נא להתפלל לרפואתה
בס"ד
יום שלישי כ"ו טבת תשע"ג
מסכת מגילה משנה ג: אֵיזֹו הִיא עִיר גְּדֹולָה, כָּל שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲשָׂרָה בַּטְלָנִים. פָּחוּת מִכָּאן, הֲרֵי זֶה כְּפָר. בְּאֵלּוּ אָמְרוּ, מַקְדִּימִין וְלֹא מְאַחֲרִין. אֲבָל זְמַן עֲצֵי כֹּהֲנִים וְתִשְׁעָה בְּאָב וַחֲגִיגָה וְהַקְהֵל, מְאַחֲרִין וְלֹא מַקְדִּימִין.
במשניות הקודמות התבאר שיש חילוק בין 'כפרים', שמקדימים את קריאת המגילה ל'יום הכניסה', והיינו יום שני או חמישי בשבוע, לבין 'עיירות גדולות' שאינן מוקפות חומה, שקוראים תמיד בי"ד.

הלימוד היום לרפואת אריאל משה בן אודליה בתושח"י, נא להתפלל לרפואתו

מוסר יומי מתוך ספר "פלא יועץ" – מחכמי ספרד - מידת הסבלנות טובה ונעימה היא, וזו מדה טובה צריכה לכל אדם, הגדול לפי גדלו, והקטן לפי קטנו, אם הוא ממנהיגי העם צריך הוא לסבול את משא העם, ולסבול עלבונו מאנשים בני בליעל המתריסים כנגדו, וינהגם וינהלם בנחת רוח. וכן כל אחד בביתו צריך פלס ומאזני משפט, ושיקול הדעת איזוהי דרך ישרה, אם לזרוק מרה או לסבול ולשתוק, וכמה גבורה צריך לסבול על ענין הדיבור, לכן אף אם יהיה ליבו בוער כאש והדיבור מקשקש בתוכו ורוצה לצאת החוצה, יתגבר כארי לכוף את יצרו ולעצור את דבריו, וכמו שאמרו 'מילה בסלע, שתיקה בשתי סלעים'. ובפרט בזמן כעס ישים עצמו כאילם לא יפתח פיו, כי בזמן כזה - לא בדעת ידבר, ושתיקתו יפה, כי שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו, וזוכה לרב טוב: וכמה סבלנות צריך מי שרוצה להיות מלמד תורה לתינוקות של בית רבן, או לבניו, כי לפעמים הם קשים לשמוע ומהירים לאבד, או מחמת שהם חסרי מדע, או מחמת שאין נותנין לב לשמוע ולהבין, וטבע הוא באנוש שיכעס גם כעס, וצריך סבלנות להוכיחם כפי הראוי להם לפי מה שהם, ולנהלם בנחת, ולחזור עמהם הרבה. ואין לשבח ולפאר את מי שהכל מכבדים אותו ומנשאים אותו ועושים רצונם כרצונו, שאינו כועס, כי אם בזאת יתהלל המתהלל, כאשר מכעיסים אותו על פניו, ועושים עמו שלא כהוגן, והוא סובל את הכל ומעביר על מדותיו, שבזה מרויח שמעבירין לו על כל פשעיו. וידוע מאמר חז"ל על הפסוק 'תולה ארץ על בלימה', שהעולם מתקיים על מי שבולם פיו בשעת מריבה.

לקבלת העדכון היומי נא לפנות: halachotbeyom@gmail.com

מדה טובה ממהרת לבוא ממדת פורענותעריכה

(בעקבות לימוד הדף היומי)

Loce begufo

מסכת שבת צ"ז,א' - פירוש הרב עדיין שטיינזלץ- מהדורת קורן

התלמוד דן בנושא:מדה טובה ממהרת לבוא ממדת פורענות בעקבות דבריו של רבא המובאים בילקוט שמעוני:

Cquote2 במדת פורענות כתיב: ויוציאה והנה ידו מצרעת.

ואלו במדה טובה כתיב: ויוציאה מחיקו והנה שבה כבשרו. מחיקו - הוא דשבה כבשרו. (קע"ב שמות פרק ד')

Cquote1

וכן רש"י מסכם: "מכאן שמידה טובה ממהרת לבוא ממידת פורענות" (רש"י שמות, ד,ז)

וההסברה הוא שנאמר:"ויוצאה, והנה ידו מצרעת כשלג", ואילו במידה טובה כתוב : "ויוצאה מחיקו, והנה שבה כבשרו". מחיקו הוא דשבה כבשרו (שבת צ"ז).


ועוד נאמר שם:

Cquote2 החושד בכשרים לוקה בגופו - ולכך נצטרע משה בסנה שחשד את ישראל שאינם מאמינים, והשיבו הקב"ה שהם מאמינים בני מאמינים, ואתה אין סופך להאמין במי מריבה. Cquote1

אם כך באמירת דברים על הרע של הזולת, הרי מכיוון ש"מידה טובה מרובה ממידת פורענות", קל-וחומר שאמירת דברי שבח על יהודי מוציאה לידי גילוי את המעלות החבויות בו, והדבר מעניק לו כוח וסיוע בעבודתו לקב"ה. כשמלמדים זכות על יהודי ומדברים על מעלותיו, הדיבור עצמו גורם שמעלות אלה יבואו לידי ביטוי בפועל.

זו ההוראה שנלמדת מהציווי 'אמור': יש לדבר בשבחו של יהודי, לדון כל יהודי לכף זכות ולדבר על מעלותיו. כשעושים כך, יתקיים גם הפירוש הפנימי ב"הווי דן את כל האדם לכף זכות" – 'זכות', מלשון זיכוך; כלומר, הדבר יביא לידי כך שכל יהודי יהיה זך וטהור, עד שהקב"ה יאמר עליו "ישראל אשר בך אתפאר". (לקוטי שיחות כרך כז, עמ' 158)

חוּרְבָּן מְשׁוּבָּח אוֹ גָלוּת עַל הַכֶּפַאקְ עריכה

Western-Wall-956x745

1860s-1880s : The Middle East by Félix Bonfils

מאת: יעקב שני, סופר סת"ם

הפסוק בתהלים המסיים את שירות "נעים זמירות ישראל", אנחנו כופלים אותו בתפילה...

Cquote2 כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָ-הּ הַלְלוּיָהּ (תהילים, ק"נ,ו') Cquote1

כוונתו לומר שכל מי שנשמת חיים באפיו, חובה עליו להלל את רבונו של עולם. ואולי אף יותר מזה, עלינו לשבח ולהודות לקב"ה על כל נשימה ונשימה שהוא נותן לנו. שימו לב שכל המערכות שבגופינו אינן רציפות. הנשימה - נושמים ונושפים ושוב נושמים וחוזר חלילה. הלב - פועם ומזריק דם לאיברים אח"כ נח כדי לקלוט את הדם החוזר מן האיברים, ושוב פועם וחוזר חלילה. כך כל האיברים. ממחקר שעשיתי מצאתי ש 100% מהנפטרים, שניות אחדות לפני שהפסיקו לנשום, הם עדיין נשמו. (בממוצע 3.33 שניות לפני נשימתם שהיתה אמורה לבוא וברצונו יתברך – לא באה). כנ"ל בדיוק בטרם לא הגיעה פעימת הלב האחרונה שלהם, 100% מהם כמה שניות לפני כן, ליבם, עדיין פעם.

לו ידענו שזו נשימתינו האחרונה, או פעימת ליבנו האחרונה, והיינו מבקשים מהקב"ה להאריך אפו ולתת לנו להמשיך לנשום ו/או לפעום, והוא היה נענה לנו, לו קרה לנו כזאת, באותה מידה של הודיה ושבח עלינו להודות לו כל 3.33 שניות כשהוא נותן לנו בטבעיות כה רבה, וכה מובנת מאליה, לנשום ולפעום. אז ודאי שנכון ש..."כֹּל הַנְּשִׁימָה תְּהַלֵּל יָ-הּ הַלְלוּיָהּ" זו אינה גוזמא כלל.

אבל זה לא הנושא שלנו אלא נעסוק בפסוק הזה לפי ביאור חכמת הנסתר. "כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָ-הּ הַלְלוּיָהּ:" רומז שכל עוד אנחנו וארץ ישראל במצב של "הַנְּשַׁמָּה" (=השוממה, ישראל בגלות והארץ בחורבנה) אנחנו מהללים את שם "יָ-הּ", שם שהוא חסר. וכפי שכולם ודאי נזכרים מיד בפסוק האמור במלחמת עמלק:

Cquote2 וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָ-הּ מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר (שמות,י"ז,ט"ז) Cquote1

ורש"י, תודה לאל שיש לנו אותו, לרש"י לא היה רש"י, אומר על הפסוק:"וַיֹּאמֶר: משה. כִּי יָד עַל כֵּס יָ-הּ: ידו של הקב"ה הורמה לישבע בכסאו, להיות לו מלחמה ואיבה בעמלק עולמית, ומהו כס ולא נא' כסא. ואף השם נחלק לחציו, נשבע הקב"ה שאין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שימחה שמו של עמלק כולו, וכשימחה שמו, יהי' השם שלם והכסא שלם, שנאמר (תהלים ט) " הָאוֹיֵב תַּמּוּ חֳרָבוֹת לָנֶצַח" - זהו עמלק, שכתוב בו (עמוס א) " וְעֶבְרָתוֹ שְׁמָרָה נֶצַּח:" (תהלים שם) " וְעָרִים נָתַשְׁתָּ אָבַד זִכְרָם הֵמָּה", מהו אומר אחריו? – " וַידֹוָד לְעוֹלָם יֵשֵׁב" - הרי השם שלם, "כּוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט כִּסְאוֹ" - הרי כסאו שלם: (רש"י על שמות פרק יז פסוק טז)

אז לא רק עמלק גורם שהכסא לא יהיה שלם, והשם לא שלם - גם גלותינו וחורבן ארצינו – גורמים לכך. עכשיו אני מרגיש את ההתקפה הבאה עלי "איך אתה אומר שאנחנו בגלות והארץ בחורבנה, הנה בארץ ישראל יושבים למעלה משש מאות רבוא יהודים, הארץ נותנת פריה, הכבישים – אין דומה לפיתוחם, מחלפים וכביש 6, ואתה אומר חורבן ? ואתה אומר גלות ?

כל מה שטוענים נגדי – נכון, אבל אל יבלבל אתכם ריח האספלט כי "עיטרן ריחו רע", ואל תתנו לריח זה לבלבל אתכם. 400 שנות גלות מצריים (מאז לדת יצחק), אֵם כל הגלויות, כללו פנים שונות של גלות:

  • יצחק היה בגלות למרות שלא עזב את ארץ ישראל.
  • יצחק היה בגלות למרות שהגיע להישגים בחקלאות, מאה שערים.
  • במצריים, כ 70 שנה, יוסף היה משנה למלך מצרים. אני מבטיח לכם שזה היה גלות על הַכֶּפַאקְ.
  • עד מות אחרון השבטים לא היה שעבוד, ובכ"ז זה גלות.

גם עכשיו, כאשר יהודים, תחת שלטון יהודי, ובמדי צבא יהודי, מנשלים יהודים מבתיהם, (עיין ערך:גוש קטיף) ומאדמותיהם, (ראה סרטון "אש קודש" בערוץ 7 , טרי מהשבוע, ושימו לב על מי הצבא היהודי מגן) - העובדא שהכל תחת שלטון יהודי, זו גלות כפולה ומכופלת. וזה עוד לפני שהזכרתי את נשמת אפינו ובבת עינינו, הר המוריה, הר הבית, הרי ...

Cquote2 עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ: עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בוֹ: (איכה,ה',י"ז,י"ח) Cquote1

המגילות הגנוזות‏[1]עריכה

Megilot genuzot
Ulam tezuga museon israel

אולם התצוגה במוזיאון ישראל

יגאל מורג הכין מצגת מיוחדת לכבוד 65 שנה לגילוי המגילות הגנוזות, בינהם הטקסטים הקדומים ביותר של המקרא. חלק מן המגילות מוצגות במוזיאון ישראל, בתנאים מיוחדים, המאפשרים את שמירתם.
לא כל המגילות פוענחו. העבודה דורשת מומחיות רבה: מפיצוח הקלף, יישורו, פיעונחו ולבסוף הבנתו.

המצגת כוללת תמונות מאתר בו מוצגות המגילות - מוזיאון ישראל, האתר בו התגלו - מערות קומראן וכן תמונות מהאתר החדש בו ניתן לצפות בהן.

האתר הוקם על-ידי רשות העתיקות ומרכז המו"פ של Google בישראל - במימון קרן ליאון לוי
וקרן ארקדיה, אשר השיקו פרויקט ראשון מסוגו - הספרייה הדיגיטאלית של מגילות מדבר יהודה ע"ש ליאון לוי - לתיעוד ולהעלאת המגילות הגנוזות לרשת. האתר הועמד לרשות הציבור בסוף 2012 ממנו ניתן להתרשם מן המגילות.

לצפיה במצגת של יגאל מורג הקש כאן

להלן צילומים מן האתר באדיבות רשות העתיקות

צפיה בתמונות תמחיש לכם את מידת המומחיות הדרושה לשם פענוח הכתובים, וכך למרות שחלפו 65 שנה מגילוי המגילות, עדיין לא פוענחו כולן.
מקווים כי הקמת האתר תחיש את השלמת הפיענוח, אשר היה עד מרוכז בידי מספר מוגבל של חוקרים

יום עיון לזכרו יוסף ברוך סרמוניטה ‏[1] עריכה

Sermoneta1

יוסף ברוך סרמוניטה Giuseppe Sermoneta נולד ב-25 בדצמבר 1924 - נפטר ב- 2 באוקטובר 1992 היה חוקר מחשבת ישראל. מפעלו הבולט היה חקר כתבי היד של יהודי איטליה בימי הביניים.

יוסף סרמוניטה נולד ברומא שבאיטליה, למשפחה יהודית-איטלקית ידועה. בגיל צעיר עלה לארץ ישראל, אך חזר לרומא ללמוד פילוסופיה. את עבודת הדוקטורט עשה בהאוניברסיטה העברית בירושלים בההדרה מחדש של "ספר תגמולי הנפש" להלל בן שמואל מוורונה.

מונה לפרופסור באוניברסיטה העברית, ושימש בין השאר כראש המחלקה למחשבת ישראל. השתתף בכתיבת ערכים לאנציקלופדיה העברית, בעיקר בתחומים הקשורים לאיטליה וליהדות איטליה וכן כתב את הערך על דנטה אליגיירי. בנוסף, היה בין עורכי כתב העת איטליה כתב-עת לחקר תולדותיהם, תרבותם וספרותם של יהודי איטליה, היוצא בהוצאת מאגנס בירושלים.

ב-9 באוקטובר 1982 נפצע בפיגוע שעשה מחבל אש"ף, בעת ביקורו בבית הכנסת הגדול של רומא.


Sermoneta2

עם ישראלעריכה

הגנטיקה של עם ישראל והרפואהעריכה

הקרבה בין היהודים לבין עמי המזרח התיכון
1הקרבה בין היהודים לבין עמי המזרח התיכון

Harry Ostrer ו- Karl Skorecki כתבו מאמר יסודי ומקיף (ואפילו די-ברור) בנושא: The population genetics of the Jewish people. המחקר פורסם בבטאון Human Genetics אוקטובר 2012 בהוצאת: Springer-Verlag וניתן להורדה חפשית בקישור הבא: link Springer יתרונות הוא בסקירה המקיפה שהוא הביא בנושא.

המאמר ראה בתקופת הבסיס של העם היהודי בהווה, את ימי האימפריה הרומאית. לפי השערתו הם מנו כשש מיליון נפש והיוו 10% מן האומות. מיהודה שבארץ ישראל הם התפזרו למזרח-התיכון (עדות הנזרח), לאירופה (אשכנזים וספרדים) ולצפון אפריקה. מעטים הגיעו גם לתימן, אתיופיה, הודו וסין. אשר, לעשרת השבטים, החוקרים סבורים כי התבוללו באוכלוסיות זרות.

שיטת המחקר מבוססת על ניתוח סמנים גנטיים בעלי הופעות שונות, דהיינו אם ניתן לזהןת הופעה יחודית של סמן גנטי באוכלוסיה, ניתן יהיה לאפיין אותה. כך גם נמצאה הקרבה "המרחק הגנטי" בין האוכלוסיות וכן ההיררכיה - איזה אוכלוסיה קדומה יותר.

המסקנות היו כי מוצאו של העם היהודי הוא מהמזרח-התיכון. אך עדיין יש הבדלים בינו לבין האוכלוסיות הזרות (ראו שני הלוחות).

השימוש העיקרי של המחקר עשוי להיות בתחום הרפואה. שכן, הסתבר כי לאוכלוסיות היהודיות יש מחלות ייחודיות, הנפוצות בקרב יוצאי-גולה נתונה. המאמר הציג מחלות האופייניות לכל תפוצה ותפוצה.

הנספח למחקר מונה 99 מחלות ייחודיות לעם היהודי, מהן 39 יחודיות לאשכנזים, 13 ליוצאי מרוקו, ריכוז מעל ל-5 ליוצאי אירן, עירק ולב וכן-7 לרוב היהודים.

על כל מחלה הובא הגן בה ממוקמת המוטציה וכן התופעה הקלינית של המחלה.

המאמר מומלץ לקריאה

דעתו של "אחד-העם" על הקשר לארץ ישראלעריכה

שלמה אבינרי במוסף השבת של עיתון הארץ כתב על סיפרו של יוסי גולדשטיין "אחד העם והרצל" - הוצאת מרכז דינור לחקר תולדות ישראל ומרכז זלמן שזר לחקר העם היהודיאחד העם שלא רציתם להכיר - מתנגד ליסודות האוניברסליים של מדינת היהודים, מסתייג משוויון הזכויות לכל אזרחיה: דיוקן אחר של אחד העם מצטייר בעיון מחדש בוויכוח בינו להרצל

במאמר מובאת דעה שנשמעת אקטואליתבימיו אלה, בדיון הציבורי על הקשר בין עם ישראל לבין ארץ ישראל.

  • עיקר ביקורתו של אחד העם על “אלטנוילנד” ידוע למדי. בעיניו, חסר ממד תרבותי יהודי ספציפי בחברה העתידית שהרצל מתאר; אין בה מקום מרכזי לתרבות העברית, והיא מנסה מדי להידמות לתרבות המערב־אירופית, שהרצל עצמו היה בן בית בה. בדברים אלה יש מידה לא קטנה של אמת, גם אם מביאים בחשבון שהיא מייצגת את עולמו הסגור של יהודי יוצא עיירה מזרח־אירופית מול היהודי המערבי, ה–Westjude.
  • אחד העם טוען כי העיקרון של “ללא הבדל דת ולאום” - ולא שיבת היהודים לארצם ועצמאותם - הוא “הרוח החיה” של “אלטנוילנד”. אחד העם מתרעם על כך כי חיפה “בכללה עושה רושם של עיר אירופית”. יתר על כן, קשה לאחד העם התיאור כי “בכל ערי הארץ נמצאים בתי תפילה של נוצרים ומוסלמים, ופה בחיפה, וכן בשאר ערי החוף - גם של בודהיסטים וברהמינים”. במלים אחרות, ארץ ישראל של הרצל אינה נראית כמו עיירה יהודית מזרח־אירופית או גטו תרבותי יהודי. אחד העם צודק שמעמד העברית ב”אלטנוילנד” אינו ברור לגמרי: אין היא הלשון הייחודית, אבל ברור שיש לה מהלכים בארץ. אחד העם אמנם מודה כי יש בחיפה “תיאטרון לאומי”, אך מפריע לו כי מתקיימים בה תיאטראות בלשונות אירופיות או בתי אופרה איטלקיים.

האדמו”ר רבי שניאור זלמן בעל ה”תניא” עריכה

המוסף לתרבות של עיתון הארץ הציג שני ספרים חדשים שיצאו לאור על פועלו של האדמו”ר רבי שניאור זלמן בעל ה”תניא” .

  • מאסר הראשון: מאסרו הראשון של האדמו”ר רבי שניאור זלמן בעל ה”תניא”, מאבקי המתנגדים והחסידים בווילנא, המלשינויות ומאסריו של הגר”א מווילנא, לאור תעודות ומסמכים, חדשים גם ישנים, מאת יהושע מונדשיין, 2012, 682 עמודים
  • המסע האחרון: מאתיים שנה למסעו של האדמו”ר רבי שניאור זלמן בעל ה”תניא” בעיצומה של מלחמת נפוליאון, תקע”ב־תשע”ב, לאור מסמכים ותעודות, חדשים גם ישנים, וגם סיפורים ושמועות, דרושים ומאמרים, 2012, 380 עמודים

דוד אסף כתב מאמר בקורת על הספרים תחת הכותרת מייסד חב"ד, בין מלחמות נפוליאון למלחמות היהודים - נביא שני קטעים:

  • פרק מעניין בספר קשור לנושאו העיקרי בעקיפין, אך חשיבותו רבה לחוקרי תולדות “היישוב הישן”. זה אוסף נדיר, שהוחרם בווילנה בבית אחד החסידים שנאסרו עם רש”ז, ובו כשבעים חשבונות וקבלות, שנשלחו לאנשי קהילת וידז שברוסיה הלבנה, תמורת תרומות ששלחו לארץ־ישראל בשנים 1793–1796. כספים אלה ‏(“החלוקה”‏), שנאספו בערי הגולה, היו בבחינת תרופה מצילת חיים, פשוטו כמשמעו, ובלעדיהם לא יכלו יושבי הארץ לשרוד, ובהלשנה הואשם רש”ז באחריות למפעל זה, שמוציא כספים מרוסיה ומעבירם לחו”ל. בתשובתו ציין הרבי כי זה מנהג עתיק, שבאמצעותו מסייעים יהודים לאחיהם העניים. אין מדובר בהברחת כסף, אלא במצוות צדקה, שהיא חלק מהדת היהודית המוכרת על ידי השלטון: “כך הוא הדת שלנו, לפרנס ולכלכל עניי א”י שיתפללו שם בעד כל ישראל” ‏(עמ’ 78‏). אלפי מכתבים כאלה נשלחו באותן שנים, אך רק בודדים דוגמת אלה השתמרו.
  • מתברר כי לא רק שרש”ז היה מעודכן בתמונת המלחמה המתהווה - באמצעות הקצינים שליוו את השיירה - אלא שהזדהה באופן רגשי ועמוק עם הצד הרוסי. “שלנו נצח”, פירושו גם שהצד “שלנו”, כלומר הרוסים, ינצחו בקרב, וגם שאנו מייצגים את הנצח, בעוד הצד שכנגד, הצרפתים, הוא בן חלוף. בהמשך התבטא רש”ז בצורה נחרצת אף יותר: הוא מבין שמוסקבה תיפול בידי הצרפתים, “אבל מיד תהיה מפלתו נפילה שאין למטה הימנה”. עוד סיפר הבן כי אביו חזר וטען שלדת היהודית אין “קיום חזק ‏(אלא‏) רק תחת ממשלת אדוננו הקיסר ‏(הרוסי‏) ירום הודו דווקא, כי הוא מאמין באחדות ה’ וחפץ בעבדי ה’ באמת ובתמים”, על אף שנאת היהודים הרווחת בקרב המוני העם. מהערכה זו, באשר למחויבותו של הצאר לדת ולעובדיה, נבעו יחסי האמון והקירבה העמוקים שחשו חסידי חב”ד לרוסיה ולעם הרוסי.

יחס חיובי זה - שהשתנה כמובן בימי רדיפת הדת בברית המועצות - ניכר עד עצם היום הזה.

ארץ ישראלעריכה

גולדה מאיר עם ריצ'רד ניקסון (1973)עריכה

Nicson golda

פגישת ראש ממשלת ישראל גולדה מאיר עם נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון, 1 במרס 1973

בירחון קתדרה 146 הופיע מאמר מיוחד במינו מאת: בועז וונטיק וזכי שלום הנושא את הכותרת:"אותה הגברת בשינוי האדרת: פגישת ראש ממשלת ישראל גולדה מאיר עם נשיא ארצות־הברית ריצ'רד ניקסון, 1 במרס 1973". המאמר כולל את מהלך השיחה במלואה בין ראש ממשלתנו ונשיא ארה"ב כשבעה חודשים לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים וכן את הרקע לדברים שהועלו בשיחה.

היה זה כאשר מצבה הגאו־פוליטי של ישראל היה נוח למדי: במרס 1973 מלאו שנתיים וחצי להפסקת האש שהושגה בין ישראל למצרים באוגוסט 1970 בתיווכה של ארצות־הברית. הנה קטעים מהמאמר:

  • מלחמת יום הכיפורים. מלחמה זו שינתה ללא הכר את המציאות הגאו־פוליטית במזרח התיכון, את היחסים בין מדינות האזור ואת מעמדן של המעצמות באזור. פגישתה של ראש הממשלה עם הנשיא האמריקני התקיימה ישראל המשיכה לחוש שיש לה עליונות צבאית מוחלטת על מדינות ערב בכלל ועל מצרים בפרט. בישראל ובארצות־הברית רווחה ההערכה שגם מצרים מכירה בעליונותה הצבאית של ישראל, ושכל זמן שהערכה מצרית זו תהיה בתוקף, תישמר הפסקת האש לאורך תעלת סואץ.
  • השקט הממושך יחסית בזירה הביטחונית אִפשר את המשכה של הצמיחה הכלכלית הגדולה שהחלה בישראל מיד לאחר מלחמת ששת הימים. ישראל אף נהנתה באותה העת מהידוק הולך וגובר של שיתוף הפעולה האסטרטגי עם ארצות־הברית, והדבר תרם רבות להרגשת הביטחון הכללית.
  • סיסמת הבחירות של 'מפלגת העבודה' לקראת הבחירות לכנסת השמינית, שהיו אמורות להתקיים בשלהי אוקטובר 1973, שיקפה באורח חד וקולע את אווירת זחיחות הדעת שמשלה אז בכיפה במדינה: מעולם לא היה מצבנו טוב יותר.

בסיום הפגישה, ולא לפירסום, עסקו גם בנושא יהדות ברית המועצות:
"בסיום הפגישה ביקשה ראש הממשלה לשוחח עם הנשיא על יהודי ברית־המועצות, על רדיפתם, על גילויי האנטישמיות, על 'חוק הכופר' ועל שאר הקשיים שעורמים השלטונות הסובייטיים על דרכם של יהודים המעוניינים להגר מברית־המועצות. נראה כי הנשיא לא שש לשוחח על עניין זה. הוא אמר שהוא ער לאנטישמיות שקיימת בברית־המועצות, וכי הוא וקיסינג'ר דנים בכך עם הסובייטים במפגשיהם המשותפים. עם זאת הוא הדגיש כי יש להעלות נושא זה באופן חשאי ולא לנהוג כמו סנטורים מסוימים בארצות־הברית המבקשים להתנות את הענקת המעמד של מדינה מועדפת ביותר במסחר לברית־המועצות בשינוי היחס להגירת יהודים מתחומה"

זני פלפל חדשים נחשפו בערבהעריכה

Arava Feb 7-9 2008 038

צילום: שלומית קידר

ביום 2 בינואר 2013, הפורטל הישראלי לחקלאות, טבע והסביבה דיוח: זני פלפל חדשים נחשפו אתמול במופ ערבה] וכך נאמר בכתבה:
פיתוח הזנים משותף לכ-13 חברות זרעים אשר תוצרתן נבחנה במהלך תקופת הגידול על ידי חוקרי מופ ערבה תיכונה וצפונית, מדריכי שהמ במשרד החקלאות ונציגי החברות. זני הפלפלים החדשים יצטרפו השנה לתצוגה מרהיבה של ירקות, פירות ופרחים בתערוכה החקלאית הגדולה שתתקיים בתחנת יאיר שליד חצבה בסוף ינואר 2013

  • אילון גדיאל, מנהל מו"פ ערבה תיכונה וצפונית מציין כי המגמה ההולכת ומתרחבת בשנים האחרונות בעולם היא פחות דרישה לצבעוניות ייחודית ויותר לתוספות של ויטמינים ותכונות בריאותיות. "הפלפלים שישווקו השנה מישראל לעולם בתקופת החורף באירופה, יהיו בעלי רמות גבוהות של ויטמינים, שניתן בעזרתם לדכא התפתחות מחלות שונות והם מייצרים פעילות נוגדת-חמצון המונעת נזקים הנגרמים לגוף עקב תהליכים טבעיים או כתוצאה מחשיפה לרעלים ותרופות. זני פלפלים רבים השנה, עשירים באופן מיוחד בויטמינים (A,C,E) המופיעים בהם ברמות גבוהות יחסית לפירות וירקות אחרים, אפילו יותר מלימונים ותפוזים!".
  • עוד לפני 400 שנים ייחסו לפלפל ברפואה העממית תכונות תרפויטיות למגוון רב של מחלות. אכילתו של הפלפל האדום המתוק אינה כרוכה בתופעות לוואי מזיקות, אך השפעותיו על הגוף הנן מרחיקות לכת, כיון שהוא בעל תכולה גבוהה של ויטמינים ונוגדי חמצון המסייעים בתופעות של הזדקנות מוקדמת, התפתחות מחלת הסרטן, סוכרת מסוג 2, כתמי גיל בעור, מחלות לב וכלי דם, מחלות פרקים ראומטואידיות, אלצהיימר, פרקינסון, אובדן זיכרון, אסטמה ומחלות רבות נוספות.

מחקר מדעי שהשווה בין תכולת נוגדי החמצון בפלפל האדום לעומת ירקות אחרים הראה כי התכולה בפלפל האדום היא הגבוהה ביותר. הפלפל עשיר ברכיבים בעלי ערך תזונתי כגון: ברזל, אשלגן, ויטמין A ויטמין C, בטא קרוטן ועוד. צריכה יומית של פלפל אדום בינוני אחד מהווה כ- 480% מהדרישה היומית לויטמין סי, 40% מהדרישה היומית לויטמין איי, 40% מהדרישה היומית לויטמין בי-6 וכ- 14% מהדרישה היומית לסיבים תזונתיים.

הבהרה: המידע בוויקי פרטי זה אינו מהווה ייעוץ רפואי.

בית הרב קוק בירושליםעריכה

(לרגל השקת אתר חדש)

B1

הכניסה למבנה

B2

שולחנו של הרב

B5

בית הכנסת

בית הרב - היה ביתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק. הוא נמצא בירושלים בבית דוד ומהווה מוקד לביקורים וללימודים.

בית דוד - היה אחד המבנים הראשונים שנבנו בתקופת 'היציאה מהחומות', והוא נשתמר בשלמותו כדגם לחצר ירושלמית טיפוסית. דרכו ניתן ללמוד על הווי החיים של יהודי ירושלים במאות שנים האחרונות. הדירות נבנו סביב חצר ריבועית סגורה ובאמצעה בורות מים משותפים. בשנת תרפ"א (1921) נבנה בקומה השניה בשלושת האגפים הנותרים, ביתו של הרב קוק. לבית כניסה נפרדת וחצר מיוחדת. הרב קוק נכנס לגור בבית זה בשנת תרפ"ג (1923) והתגורר בו עד סוף חייו.
מבנה הבית - הכניסה לבית הרב מזכירה בצורתה את מבנה חומות ירושלים, מעל הכניסה טבלת אבן ועליה חקוק שמו של הנדבן אהרון הרי פישל שמימן את בניית הבית לרב. חצר בית הרב עטורה משני צדדיה בעצים גבוהים, וממנה עולים במעלה המדרגות, ונכנסים לפרוזדור הבית.
חדר הרב- בחדר זה למד הרב, ובו קיבל את הרבים אשר באו אליו לשיחות בענייני הציבור והיחיד. כאן גם כתב את רוב כתביו ההלכתיים ואת דברי הגותו. בחדר זה נמצאים גם רהיטים ופריטים מקוריים אשר שימשו את הרב.
חדר התערוכה -חדר זה שימש כספרייה שבו היו הספרים הפרטיים של הרב, והבסיס לבפריית ישיבת מרכז הרב. כיום נמצאת בחדר זה תערוכה המציגה באופן בסיסי - באמצעות תמונות ומסמכים שונים, את חיי הרב ופועלו.
בית המדרש- אולם זה שימש כבית כנסת וכבית המדרש של ישיבת מרכז הרב.. בשנת תרפ”ד (1924) ייסד הרב בביתו את ישיבת מרכז הרב, בין חידושיה העיקרים של הישיבה היתה ההוראה בשפה העברית שבה למדו ולימדו, וכן, נוספו בה לימודי תנ”ך, הגות ומחשבה. מאוחר יותר בשנת תשכ”ד (1964) נחנך בית חדש לישיבה בשכונת ‘קרית משה’ בירושלים, ושם היא שוכנת עד היום.

האתר החדש

מערות קבורה בשומרון‏[1] עריכה

Amap01

מפת האזור - עם מיקום האתרים

Amap02

מפת האזור - עם מיקום האתרים

מדרשת הר גופנא יוזמת טיולים ברחבי בנימין ושומרון. אחד התחומים הזוכים לתשומת לבה הוא "מערות קבורה מפוארים מימי בית שני באזור השומרון , אולי מה שכונה הר המלך.

דביר רביב ממדרשת הרי גופנא, אשר חקר את האזור סבור כי זהו אחד האזורים שעשויים לזכות בתואר "הר המלך". מדובר באזור סביב אריאל של ימינו בו התגלו מצבות קברות מונומנטליות, אשר ניתן לכנות אותן "קברי מלכים". מדובר בסביבה פוריה, עם עצי-זית עתיקים, המניבים שמן משובח (אולי על כך יעיד שם הכפר הערבי "מסחה". באזור התגלו שרידים רבים של חקלאות עתיקה: בתי-בד, יקבים ושומרון.

ייתכן כי שטח זה יושב בידי ינאי המלך, אשר גירש משם את האוכלוסיה השומרונים, לאחר שמקדשם בהר גריזים נחרב בידי קודמיו והם, מן הסתם, לא היו נאמנים לשלטון בית החמשונאים. סביר להניח כי ב"אזור תפר" זה בין יהודה לבין השומרון, ינאי המלך החליט להושיב אוכלוסיה נאמנה לו.

על עושר המקום ניתן ללמוד מהמקור הבא:"במשנה, מנחות ח', ו': "ומניין מביאין את היין (לבית המקדש)? קרותים והטולים אלפא ליין". כלומר, היין שהובא לבית המקדש היה היין המובחר ביותר, והמקום הראשון לכך הוא הקרותים והטולים. קרותים מזוהה עם שני כפרים הסמוכים לברקן - קרוות בני חסן (קרווה א-תחתא) וקרוות בני זיד (קרווה אל-פוקה). בסמוך לאותם כפרים בתוך פארק תעשיה ברקן נתגלתה אחת מהגתות העתיקות הגדולות והיפות בארץ.

היין המדורג במקום השני באותה משנה הופק אף הוא בהרי שומרון: "ושנייה להן בית לבן ובית רימא בהר". שמות כפרים אלו נשתמרו עד היום, והם נמצאים סמוך ליישוב בית אריה.

להלן מצגת תמונות שצולמו על-ידי דב קרייזל בסיור שנערך על-ידי המדרשה שחודש טבת תשע"ג

  • חירבת כרקוש: אתר מצבות קברות מונומנטליות. לפי החוקר דביר רביב האזור עשוי לזכות בתואר "הר המלך"
  • מקטע עבוד מבט כללי. מערות קבורה חצובות מימי בית שני. החדר הצפוני מעוטר בציורי קיר מרהיבים.
  • מקטע עבוד: גומחות קברים בתוך החדר המרכזי (הפתח נראה בתמונה הקודמת). ציורי קיר מעל הגומחות.
  • מקטע עבוד: ציורי קיר בתוך החדר הצפוני. הכניסה לחדר מעוטרת במסגרת חצובה.
  • מקטע עבוד. עיטורי קיר סביב הכניסה לחדר הצפוני. תשומת ליבכם לגאומטריה המדוייקת.
  • מקטע עבוד. עיטורי גפנים חצובים בסלע. תשומת ליבכם לצד הימני: שודדי קברים שחצבו קטע מהעיטור.
  • קולומבריום בח'רבת בלוטה בה נמצאת עיר הקברים ה"נקרופוליס" של העיר תמנה. הפתח מוביל למערת קבורה - מבט כולל
  • הקולומבריום בחירבת בלוטה. בעבר סברו שהגומחות נועדו לאפר לאחר שריפת הגופות, כיום הסברה היא ששימשו לגידול יונים שהיו מאכל עיקרי - מבט מפורט


הנה קישור לאלבום תמונות מסיור שנערך ביום ששי 4 בינואר 2013באזור בית אריה עופרים בהדרכת אהר טבגר ממדרשת גופנא בנושא: מערות קבורה מפוארים מימי בית שני באזור השומרון המערבי.

הקברים המפוארים של עשירי בית שני במערב השומרון

צרכנותעריכה

קינמון מוסיף המוןעריכה

Cinnamon580-330

פרופסור מיכאל עובדיה, אונ' תל-אביב דיווח בפורטל הרישמי של האוניברסיטאות

מחקר חדש הרחיק עד לימי המקרא, ומצא כי הקינמון, ששימש כנראה את הכוהנים במקדש להגנה מזיהומים, צופן בתוכו חומרים המסוגלים לעכב ואולי אף לתקן את פגעי מחלת האלצהיימר. מהכוהנים במקדש אל המאה ה-21.

הרעיון לחפש תכונות רפואיות בקינמון נולד אצל פרופ' מיכאל עובדיה בעקבות אזכורה בספר שמות של משחת הקודש אותה היו מורחים הכוהנים, שאחד ממרכיביה היה קינמון. אזכור זה העלה בו את הסברה, שהמשחה נועדה להגן על הכוהנים מפני זיהומים שונים, שמקורם בבעלי החיים ובדם שניגר מסביב, בעת הקרבת הקורבנות. ואכן, פרופ' עובדיה גילה בעבר כי למקטע של חומרים, המצויים בקליפת צמח הקינמון, יש יכולת לעכב פעילות של וירוסים בעלי מעטפת, כדוגמת זנים שונים של וירוס השפעת ושל וירוס ההרפס. במחקר מאוחר יותר הראתה קבוצת החוקרים, שאותו מקטע של חומרים (בעלי בליעה גבוהה של קרינה אולטרה-סגולה), מעכב גם את ההתחברות של מולקולות חלבוניות עמילואידיות קצרות לשרשרות ארוכות או לסיבים עמילואידים, היוצרים משקעים בלתי מסיסים סביב התאים.

לא רק מעכב, אולי גם מרפא - קבוצת החוקרים מאוניברסיטת תל-אביב, בראשותו של פרופ' מיכאל עובדיה, ביצעה את המחקר בשני שלבים. השלב הראשון בוצע במבחנה ובתרבית תאים ובמהלכו הוכיחו החוקרים את יכולת החומרים שמוצו מהקינמון לעכב את יצירת מולקולות הביניים העמילואידיות הרעילות ואת יצירת הסיבים במבחנה, וכן את יכולת מיצוי הקינמון להגן על התאים בתרבית. להפתעתם, אף הסתבר שאותו מקטע של מיצוי הקינמון גם מפרק את מולקולות הביניים ואת הסיבים שכבר נוצרו במבחנה. לפיכך, חומרים אלה מתקנים את המצב רטרואקטיבית, כך שאם מקטע הקינמון יהפוך בעתיד לתרופה מונעת התפתחות אלצהיימר, יש רמז לכך שהוא יוכל אולי גם לסייע בתיקון פגעי המחלה.

בשלב שני, ניסו החוקרים את החומר על מודלים של חיות ניסוי המשמשות במחקר אלצהיימר - זבובים המכילים גן הגורם לאלצהיימר, ועכברים טרנסגניים שיש להם חמש מוטציות הגורמות להתפתחות אגרסיבית של תופעות האלצהיימר. בשני סוגי בעלי החיים גורמים הגנים של האלצהיימר, שהושתלו בחיות, לקיצור תוחלת החיים ולהפחתת הפעילות של בעל החיים או לפעילות אגרסיבית שלו. מתן קינמון לזבובים במזון ולעכברים במי השתייה, עיכבה את התפתחות תופעות האלצהיימר, והתנהגות בעלי החיים הייתה דומה לזו של בני מינם הבריאים, הן מבחינת אורך החיים והן מבחינת הפעילות.

אז כמה קינמון מומלץ לאכול כדי לזכות בהגנה מפני אלצהיימר? לדברי פרופ' עובדיה: "יש כאן בעיה, כי בתוך הקינמון הגולמי יש גם חומרים הרעילים לכבד, ולכן ניתן לצרוך ממנו 6 עד 10 גרם ליום, מבלי לפגוע בכבד. ואולם, כדי ליהנות מהיתרונות הרפואיים, צריך לצרוך כעשרים גרמים ליום, והדבר מתחיל להיות מסוכן. לכן פיתחנו שיטה למצות את המקטע הפעיל מתוך הקינמון בתוך נוזל מימי ולהפרידו מן החומרים הרעילים."

תוצאות המחקר פורסמו לאחרונה בכתב העת PLoS ONE. אוניברסיטת תל-אביב הגישה בקשת פטנט על החומר ופעילותו באמצעות חברת 'רמות'. במחקר היו שותפות מספר מעבדות בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס.וייז באוניברסיטת תל-אביב: פרופ' מיכאל עובדיה - המחלקה לזואולוגיה, פרופ' אהוד גזית ופרופ' דני סגל- מהמחלקה לביוטכנולוגיה , ד"ר דן פרנקל מהמחלקה לנוירוביולוגיה, ותלמידי המחקר ענת פרידמן-מרום ואביעד

הבהרה: המידע בוויקי פרטי זה אינו מהווה ייעוץ רפואי.

תבלעריכה

שוק מטבע החוץ בשנת 2012עריכה

החטיבה למידע ולסטטיסטיקה בבנק ישראל מפרסמת החודש את סיכום ההתפתחויות בשוק מטבע חוץ ב-2012.

התפתחות שער החליפין – התחזקות של השקל מול הדולר, במקביל להיחלשות הדולר בעולם בשנת 2012 התחזק השקל מול הדולר בשיעור של כ- 2.3%, ומול האירו בכ- 0.4%. מול מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל, כפי שמשוקלל בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי, התחזק השקל בכ- 0.8%.

ההתפתחויות בשער החליפין של השקל מול הדולר בשנת 2012 תאמו את המגמות העיקריות בשוקי המטבע בעולם: הדולר נחלש בכ- 2.7% מול הפרנק השוויצרי, בכ- 2% מול האירו ובכ- 4.8% מול הפאונד הבריטי. מול רוב השווקים המתעוררים הדולר נחלש אף יותר.

מגמת שער החליפין במהלך השנה לא הייתה אחידה: בחודשים אפריל-אוגוסט פוחת השקל מול הדולר בכ-8%, במקביל להתחזקותו של הדולר בעולם, ועל רקע המתיחות הגיאו-פוליטית. החל מספטמבר נחלש הדולר בעולם ופחתה המתיחות הגיאופוליטית, מה שתרם לשינוי במגמת שער החליפין של השקל מול הדולר, שיוסף במהלך השליש האחרון של השנה בכ-7 אחוז.

עוד נתון מעניין, ההשקעה של תושבי חוץ ב"מכשירי חוב שיקליים ונזריים"

09012013-5

הערה של העורך: להשקעות אלו יש חסרון בולט, הן יכולות להתמשש, כמעט באופן מיידי ולחזור לחו"ל, עם כל המשתמע מכך.

ממה העולם נהנהעריכה

The T-Mobile Welcome Back03:06

The T-Mobile Welcome Back

The T-Mobile Welcome Back שתים עשרה מיליון צפיות !!!

The T-Mobile Royal Wedding02:13

The T-Mobile Royal Wedding

The T-Mobile Royal Wedding עשרים ושבע מיליון צפיות !!!

הערות שולייםעריכה

  1. 1.0 1.1 1.2 כתבה זו נכללה בעדכון שוטף שנשלח באמצע השבוע

ויקי-קדומים לשנת תשע"געריכה

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.