FANDOM



Kdumim

מאתר האינטרנט של קדומים

עלון אינטרנטי לנושאים אקטואליים בתחומי:מסורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל

קוראים נכבדים !
נשמח להערות על העלון, נודה לכם אם תכתבו אותן בסוף העלון בפרק המכונה: הערה, לאחר הכתיבה הקישו "פרסם תגובה"
כמובן, אגיב על כך אם יהיה לי מה לומר.
בכל מקרה, טוב שהקוראים יידעו שבערך יש פרטים הטעונים השלמה והבהרה.

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.
אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה על כך מטה והתוכן יימחק מייד


פורים תש"ע קריאת התורה וקטע מהממגילה וגשם

פורים תש"ע קריאת התורה וקטע מהממגילה וגשם

פורים תש"ע : קריאת התורה וקטע מהממגילה וגשם - קדומים תש"ע

P1010943

צומת ארגמן בכביש 90
הק"מ ה-149 ממטולה וה-333 מאילת - סה"כ אורך הכביש, הארוך ביותר במדינה:482 ק"מ - החישוב לפי אתר הויקיפדיה העברית
על ארגמן


ב"ה אור ליום ט' באדר תשע"ג

אקטואליהעריכה

לא מצאנו ממי ללמוד את "מדע המדינה" ? עריכה

מה למדנו מהרומאיים וממקיאבלי ? .
הפרד ומשול הוא מונח שמקורו בלטינית "divide et impera". לפיו מונעים מגופים קטנים להתאחד ולהשיג עוצמה רבה יותר, מאשר בהיותם במצבם העכשווי.

השיטה של השגת מרב היתרונות בדרך של הפרד ומשול או הפרד וכבוש (Maxims "Divide et impera" או "Divide ut regnes") היה עיקרון המקובל על הסנאט ברומא העתיקה.

גם ההיסטוריון הרומאי סטרבו מתייחס לשיטה שמטרתה הייתה לפצל את ממלכות יוון העתיקה , כך שניתן יהיה לנהל עם כל מדינה מפוצלת משא ומתן שונה: עם אחדות - במטרה לשמור על כוחן, ועם אחרות - במטרה להרוס אותן.

בעידן המודרני המושג "הפרד ומשול" מוגדר כשיטה לפצל שליטה, אוכלוסייה ומוקדי עוצמה, אשר במשותף עלולים להקשות על השליט.

מקיאבלי הציע ליישם אסטרטגיה צבאית זו בספרו "אמנות הלחימה" (Dell'arte della guerra). על המנהיג לעשות כל מאמץ על מנת לפצל את כוחותיו של האויב, בין אם יעשה זאת על ידי שיעורר חשד בקרב המצביא לגבי נאמנות של חלק מהכוחות לבין אם יספק לו מניע לפזר את הכוחות. שיטה זו תביא להחלשת האויב.

לפי הויקיפדיה העברית

מסורת ישראלעריכה

הלכה יומית:ברכות קריאת שמעעריכה

הלימוד היום לעילוי נשמת עמוס כמוס בן דאבונה
ולעילוי נשמת יונתן נתן בן דבורה
בס"ד

  1. מי שסיים ברכת 'הבוחר בעמו ישראל באהבה', ועדיין לא התחיל קריאת שמע, ושמע את שליח הציבור או אדם אחר המסיים ברכה זו, לדעת השלחן ערוך לא יענה 'אמן', כדי שלא יהיה הפסק בין ברכתו לבין קריאת שמע. (שו"ע סי' נט)
  2. לדעת הרמ"א מותר לענות אמן, ואין בזה משום הפסק, כיון שאין שייכות ממש בין הברכה לבין קריאת שמע, אלא הן ברכות בפני עצמן, שתיקנו שיברכו אותן לפני קריאת שמע. ומכל מקום ראוי לסיים ברכה זו יחד עם השליח ציבור, ואז ודאי לא יצטרך לענות אמן. (משנ"ב שם)
  3. ברכת אהבת עולם/אהבה רבה אינה פותחת ב'ברוך אתה ה, לפי שהיא סמוכה לברכת 'יוצר אור'. (שו"ע סי' ס)
  4. סדר ברכות קריאת שמע אינו מעכב, ולכן אפילו אם בירך תחילה 'אהבת עולם' ואחר כך 'יוצר אור', או אפילו שקרא תחילה 'אמת ויציב' ואחר כך את הברכות הראשונות, או אפילו אם בירך חלק מהברכות אחרי תפילת שמונה עשרה, יצא בדיעבד. ואף אם בירך ברכה אחת בלבד, יצא ידי חובת אותה ברכה שבירך. (שו"ע ומשנ"ב שם)

ברשות המקור:halachotbeyom@gmail.com

משנה יומית: מסכת מגילהעריכה

משנה ט: הָאוֹמֵר יְבָרְכוּךָ טוֹבִים, הֲרֵי זוֹ דֶּרֶךְ הַמִּינוּת. עַל קַן צִפּוֹר יַגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ, וְעַל טוֹב יִזָּכֵר שְׁמֶךָ, מוֹדִים מוֹדִים, מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ. הַמְכַנֶּה בָּעֲרָיוֹת, מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ. הָאוֹמֵר, וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִּתֵּן לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ, וּמִזַרְעָךָ לָא תִתֵּן לְאַעְבָּרָא בְּאַרְמָיוּתָא, מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ בִּנְזִיפָה:

הָאוֹמֵר 'יְבָרְכוּךָ טוֹבִים', הֲרֵי זוֹ דֶּרֶךְ הַמִּינוּת, כיון שמשמעות הדבר הוא שרק בני אדם צדיקים יברכו את ה', ולא הרשעים, ואין הדבר כן, לפי שצריכים ישראל לצרף בתפילתם גם את הרשעים.

האומר 'עַל קַן צִפּוֹר יַגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ' - כשם שריחמת על האם, וצוית שלא יקחו את הגוזלים כשהיא נמצאת במקום, כך תרחם עלינו, ובאמת אין לומר כן, כי אף ש'רחמיו על כל מעשיו', אין זה טעם המצוה, ובאמת זו גזירת ה'. וְכן האומר 'עַל טוֹב יִזָּכֵר שְׁמֶךָ', ומשמע שמברך את ה' רק על הדברים הטובים, ובאמת חייב האדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה. וכן האומר 'מוֹדִים, מוֹדִים', ומשמע שמקבל עליו שתי רשויות ח"ו, מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ, שלא יאמר כן.

הַמְכַנֶּה בָּעֲרָיוֹת - המסביר שהפסוקים 'ערות אביך לא תגלה' וכן שאר איסורי עריות, אינן כפשוטן, אלא הכוונה שלא יגלה את קלון אביו או אמו ברבים, מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ, שהרי הוא מגלה פנים בתורה שלא כהלכה.

הָאוֹמֵר שפירוש הפסוק 'וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִּתֵּן לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ' הוא 'וּמִזַרְעָךָ לָא תִתֵּן לְאַעְבָּרָא בְּאַרְמָיוּתָא', כלומר, לא תישא ארמית שתתעבר ממנו ותוליד בן גוי שיעבוד עבודה זרה, מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ בִּנְזִיפָה, כיון שהוא מגלה פנים בתורה שלא כהלכה, שמשמע מפירושו שיש בזה כרת במזיד וחטאת בשוגג, ואין הדבר כן.

הלימוד היום לעילוי נשמת פִידִי בת בעודה ע"ה

בס"ד

יום שני ח' אדר תשע"ג

משנה י: מַעֲשֵׂה רְאוּבֵן, נִקְרָא וְלֹא מִתַּרְגֵּם. מַעֲשֵׂה תָּמָר, נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם. מַעֲשֵׂה עֵגֶל הָרִאשׁוֹן, נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם. וְהַשֵּׁנִי, נִקְרָא וְלֹא מִתַּרְגֵּם. בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, מַעֲשֵׂה דָּוִד וְאַמְנוֹן, לֹא נִקְרָאִין וְלֹא מִתַּרְגְּמִין. אֵין מַפְטִירִין בַּמֶּרְכָּבָה. וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֵין מַפְטִירִין בְּהוֹדַע אֶת יְרוּשָׁלַיִם:

מַעֲשֵׂה רְאוּבֵן - פרשת 'וישכב ראובן את בלהה פילגש אביו', נִקְרָא בציבור, וְלֹא מִתַּרְגֵּם - אין מתרגמים אותו, שלא ישמעוהו המון העם, משום כבודו של ראובן וכבודו של יעקב אבינו. מַעֲשֵׂה אמנון ותָּמָר, נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם, ואין חוששים לכבודו של דוד, והיינו באותם פסוקים שלא מוזכר בהם שהוא היה בנו של דוד.

מַעֲשֵׂה עֵגֶל הָרִאשׁוֹן - הפרשה המספרת שאמרו ישראל לאהרן שיעשה להם עגל, נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם, ואין חוששים לכבודם של ישראל, כיון שעל ידי שמתביישים בכך יתכפר חטאם. וּמעשה עגל הַשֵּׁנִי - הפרשה שבה אהרן מספר למשה את עשיית העגל, נִקְרָא וְלֹא מִתַּרְגֵּם, משום כבודו של אהרן.

בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, מַעֲשֵׂה דָּוִד וְאַמְנוֹן, (לֹא) נִקְרָאִין וְלֹא מִתַּרְגְּמִין, ברכת כהנים לפי שנאמר בה 'ישא ה' פניו אליך', ומאידך נאמר על ה' 'אשר לא ישא פנים', והשומעים יחשבו שיש סתירה בין המקראות, ואינם יודעים שראוי שה' ישא פנים לישראל, שמדקדקים במצוותיו. ומעשה דוד ואמנון היינו אותם פסוקים שמוזכר בהם שאמנון היה בנו של דוד, ומשום כבודו של דוד.

אֵין מַפְטִירִין בַּמֶּרְכָּבָה, כדי שלא יבואו לעיין בדברים אלו, שהם סודות עמוקים, וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֵין מַפְטִירִין בְּפרשת 'הוֹדַע אֶת יְרוּשָׁלַיִם', שנאמר בה 'אביך אמורי ואמך חיתית', שזהו בזוי גדול לישראל, ואין מפטירים בפרשה זו בציבור, משום כבודם של ישראל.

הדרן עלך מסכת מגילה

ברשות המקור:halachotbeyom@gmail.com

עתידה תורה שתשתכח מישראלעריכה

(בעקבות הדף היומי: מסכת שבת קל"ח,ב')

תורתו של רבי שמעון בן יוחאי מאת: מרן הרב אברהם שפירא זצ"ל כ"ד סיון ה'תשס"ט

להלן במקור

Page sabat bar jochai

מסכת שבת, קל"ח-קל"ט, פירוש הרב עדיין שטיינזלץ, הוצאת קורן - ירושלים

'תנו רבנן, כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה אמרו: עתידה תורה שתשתכח מישראל, שנאמר: 'הנה ימים באים נאום ה' אלוקים והשלחתי רעב בארץ, לא רעב ללחם ולא צמא למים, כי אם לשמוע דברי ה.

ועוד שם בגמרא - 'ונעו מים עד ים... ישוטטו לבקש דבר ה' ולא ימצאו', אמר רבי שמעון בר יוחאי: חס וחלילה שתשכח תורה מישראל, שנאמר 'כי לא תשכח מפי זרעו' (דברים לא) אלא מה אני מקיים - ישוטטו ולא ימצאו, שלא ימצאו הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד' (שבת קלח). (ועיין במדרש על הפסוק 'ויהי רעב בארץ', המשווים בין הרעב בימי אברהם, לרעב שיהיה לעתיד לבוא - לא צמא למים ולא רעב ללחם, כי אם לשמוע דברי ה').

וצריך ביאור בדברי רשב'י - אם לא ימצאו משנה והלכה ברורה במקום אחד, האם אין זה שכחת התורה? וההסבר לכך, כי רשב'י למד מהרישא של הפסוק 'ישוטטו לבקש דבר ה, שעצם העובדה שמחפשים ורוצים לשמוע דבר ה', היא הסימן והסיבה שלא תשתכח התורה. החיפוש הוא דרגה גדולה, העומדת למול הסכנה של שכחת התורה.

רבי שמעון בר יוחאי, אשר כדברי הגמרא (שבת יא) היה בגדר 'תורתו אומנותו', ואשר העיד על עצמו: 'ראיתי בני עליה והן מעטין, אם שניים הם, אני ובני הם' (סוכה מה), הוא אשר יכול להעיד ולומר לנו כי חס וחלילה שתשתכח תורה מישראל. ובמהרש'א שם ביאר - שרשב'י סובר, שהעוסק בתורה מלאכתו נעשית בידי אחרים (ברכות לה), ואמרו שם: הרבה עשו כרשב'י ולא עלתה בידם, שהכוונה שאינם מבני העליה שאחזו בשיפולי גלימתו של רשב'י ושיטתו. אולם אשרי מי שזוכה לילך בדרכו להיות מבני עליה שתורתם אמונתם, והם הם הפועלים לכך שלא תשתכח תורה מישראל.

ובמהר'ל (בדרוש על התורה) דייק מדברי הגמרא הנ'ל במסכת שבת - כי פיזור וגלות ישראל, גורמים לפיזור וגלות התורה, שהיא צורתם של ישראל, וכשהתורה חוזרת לאכסניה שלה בארץ ישראל, בד בבד עם חזרתן של ישראל הרי היא תורמת חלקה לבלתי תשתכח תורה מישראל, וכינוס וקיבוץ דברי התורה אל מקום אחד, הרי גם הוא בכלל זה. לכן, גם דאגה למשפט התורה בישראל צריך שייעשה מתוך כינוסה ואיחודה של תורה, ולא בפיזורה, ויזכנו הקב'ה להידבק במידותיו של רשב'י ולפעול שלא תשכח תורה מישראל, בעז'ה.

לחג הפוריםעריכה

מצגת של אסף פלר עם 110 תמונותעריכה

Megilat ester mazeget


משנכנס אדר מרבין בשמחהעריכה

ישראל דגן מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד

ישראל דגן מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד

ישראל דגן מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד

אימרת חז"ל: "משנכנס אדר מרבין בשמחה" (תענית כט ע"א), משקפת תכונה מיוחדת שיש לחודש אדר, המתגלה מיד עם תחילת החודש, ומאפיינת את החודש כולו. בשונה מחג הפורים שיש בו מצוות מוגדרות, באִמרה זו אין הגדרה לסוג השמחה שיש להרבות בה במהלך החודש.

הרב אליעזר חיים שנוולד באתר ישיבה סבר כי לאחר עיון במקור להלכה, נלמד שהיא איננה פשוטה כפי שהיא נראית ממבט ראשון. בין השאר הוא כתב על חודש אדר לעומת חודש אב: בעקבות דברי המשנה, הגמרא מביאה שתי מימרות של שני אמוראים: " אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה - כך משנכנס אדר מרבין בשמחה. אמר רב פפא:הלכך, בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי - לישתמיט מיניה באב דריע מזליה, ולימצי נפשיה באדר דבריא מזליה" (תענית כט ע"א).

נראה שהסוגיה בנויה בדירוג: המשנה עוסקת במיעוט השמחה בחודש אב, וממנה לומד רב יהודה שאם "משנכנס אב ממעטין בשמחה", יש ללמוד שגם "משנכנס אדר מרבין בשמחה". לאור מסקנתו של רב יהודה מסיק רב פפא: אם יש ייחוד לטובה באדר ופורענות באב, בן ישראל שיש לו דין עם נוכרי, כדאי לו להשתדל ולהשתמט ממנו באב ולדון עמו באדר .

מדוע מראש חודש אדר ? - יש לעיין היטב גם בדברי רש"י בפירוש דברי רב יהודה: "משנכנס אדר - ימי נִסּים היו לישראל: פורים ופסח".

בדבריו יש לדקדק בשני עניינים: מדוע היה צריך להדגיש ש"מרבין בשמחה" משום נס הפורים, הרי זה 'מִלְתא דפשיטא'? ועוד, מדוע קשר את חג הפסח ל"משנכנס אדר", לכאורה, היה מקום להזכיר את פורים בלבד ?

ה'שפת אמת' בחידושיו לש"ס ביאר את דברי רש"י האלה, בדרך הבאה  : "לולי פירוש רש"י משום פורים ופסח, ויותר נראה מהא דתלי לי' באב משום שבאדר היה קיום הקרבנות והמקדש. דבאדר זמן שקלים לחדש בניסן התרומה חדשה, ונדבו בנ"י בשמחה שקלי הקודש וכמבואר כמה פעמים בפסוק כשהתנדבו בנ"י למקדש היה שמחה גדולה בעולם, וכיון שקבלו עליהם בשמחה נדבת הלשכה עדיין השמחה נמצא באדר. וכשקורין פרשת שקלים מתעורר זה".

ה'שפת אמת' מבאר את הדגשת רש"י, שהשמחה היתרה נובעת בשל פורים ופסח. אלמלא הדגשה זו היה מקום לבאר שהשמחה המרובה קשורה דווקא לענייני בניין המקדש והשמחה הכרוכה בו, הואיל ובראשית חודש אדר החלו באיסוף השקלים; שבכל שנה ושנה היו חוזרים ומזכירים את ענייני בניין המקדש, ולאחר החורבן עושים זאת על ידי קריאה ב'פרשת שקלים'. בכך ניתן גם לבאר את הניגודיות שבדברי רב יהודה, שכשם ש"משנכנס אב" ומתגבר החורבן - "ממעטין בשמחה", כך "משנכנס אדר" ומתרבה הבניין - "מרבין בשמחה" .

לקריאת השיעור כולו עיין בקישור לעיל

מהי נקודת השמחה לחודש מלאעריכה

הרב מוטי אלון בשיעור שניתן בירושלים כך משנכנס אדר מרבין בשמחה

"אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה כך משנכנס אדר מרבין בשמחה"[תענית דף כט]

ה"מגן אברהם" דן במצוות זכור (אשר עשה לך העמלק) וזה רק אחד ממצוות זכור, כמו: יום השבת, מרים הנביאה (כדי שלא לדבר לשון הרע) ועוד. אנו מחוייבים עליהם מהתורה, איך אנו מזכירים אותם ? בקריאת שמע יש מקומות שעש לכוון - למשל בתפילת "אהבת עולם" יש לכוון למתן תורה.

מצוות העמלק היחידה שקבעו לה קריאה תורה, אפילו בתור חובה. צריך לכוון במיוחד. אין מצוות זכור אחרת שיש לכוון. התשובה של "מגן אברהם" היא כח שבת זוכרים ביום השבת, מתן תורה בחג השבועות ואילו לגבי מרים הנביאה - הרי הוא מעשה של גנאי ולכן מעדיפים לא לתת לזה הזדמנות מיוחדת.

הרב מוטי אלון מעלה את השאלה למה יש צורך בשבת זכור הרי זוכרים את העמלק בחג-הפורים. המצווה כוללת: זכירה ומחיקה. היום אין חובה על הפרט למחות את עמלק. ודווקא לכך יש איזכור מיוחד. החובה היא על המלך. נותרה רק הזכירה של העמלק ולזה יש משמעות יותר מאשר שאר "הזכירות" : מצוות שבת וקריאת התורה.

הקביעה "משנכנס אדר מרבין בשמחה" קשורה להתנהגות בחודש אב, כלומר הבכורה היא להתנהגות: ממעטים בשמחה. בחודש אב די בעשרת הימים הראשונים. אשר לחודש אדר, חז"ל אומרים שכל החודש נועד לשמחה. נשארת השאלה, למה בפורים השמחה היא גדולה. מה עוד, שהתוצאה היא שעדיין עם ישראל נשאר בגלות.

תראו איך נראה הסיכום של המגילה, הקשר בינו לבין תולדות עם ישראל עובר דרך "דברי הימים למלכי פרס ומדי " - זה הסיפור ! :

Cquote2 וַיָּשֶׂם הַמֶּלֶךְ אחשרש (אֲחַשְׁוֵרֹשׁ) מַס עַל-הָאָרֶץ, וְאִיֵּי הַיָּם. וְכָל-מַעֲשֵׂה תָקְפּוֹ, וּגְבוּרָתוֹ, וּפָרָשַׁת גְּדֻלַּת מָרְדֳּכַי, אֲשֶׁר גִּדְּלוֹ הַמֶּלֶךְ הֲלוֹא-הֵם כְּתוּבִים, עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים, לְמַלְכֵי, מָדַי וּפָרָס. כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי, מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים, וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו--דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ, וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל-זַרְעוֹ Cquote1

להאזנה לשיעור במלואו הקישו בקישור לעיל

פירוש אליהו בן אברהם שלמה, הכהן, 1659-1729עריכה

למה אינו מוזכר השם המפורש בהגדה - אך יש רמז

Kadosh baruch a

לתושבי ירושליםעריכה

Purim ecard 13 (3)

הומור איטלקי בנוסח פורים

עם ישראלעריכה

בתי כנסת קדומים ברמת הגולןעריכה

Batei c golan large for site(1)

(ספר חדש בהוצאת יד יצחק בן-צבי)
דפנה וערן מאיר (מחברים) רות פלג (עורכת), צבי אורי מעוז (עורך מדעי)

"בכל ארץ ישראל הקדומה אין לך אזור העשוי לשמש כר פורה לחקר עתיקות כחבל הארץ המשתרע ממזרח לירדן". כך כתב לורנס אוליפנט לעיתון הניו יורקי "סאן", בשנת 1885. אוליפנט ניבא ולא ידע מה ניבא. הוא סייר בגולן בימים שהארכיאולוגיה עוד הייתה בחיתוליה ויחד עם גוטליב שומכר, נפלה בידו הזכות לגלות ארבעה בתי כנסת קדומים. אוליפנט ושומכר היו הראשונים לאתר שרידי בתי כנסת ברמת הגולן, אך מאז רבים שבאו אחריהם זיהו בתי כנסת נוספים. בעקבות מלחמת ששת הימים נפתח המרחב לסקרים ולחפירות ומספר בתי הכנסת שנחשפו מגיע כיום לכשלושים, כמעט רבע מכלל בתי הכנסת בארץ מהתקופה הביזנטית. מספרם, כמו גם פארם הרב, הפתיע את החוקרים שכן המקורות הספרותיים, המפליגים בתיאורים ואזכורים של ארץ הגליל, אילמים בדבר היישוב היהודי בגולן ובפני חוקרי הרמה ניצב האתגר לדובב את המבנים הקדומים. ספר זה מציג, לראשונה בפני אוהב הארץ והספר, סיכום מקיף של המידע העכשווי בנושא ומציע לקורא הצצה אל תקופה שהינה 'תור הזהב' של ההתיישבות היהודית הקדומה בגולן. אחד עשר אתרים מתוך כלל בתי הכנסת הקדומים בגולן מתוארים בהרחבה, והמידע על יתר בתי הכנסת מרוכז בפרק אחד בסוף. שנת הוצאה: תשע"ג מס' עמודים: 164

הספר יצא במסגרת 'צפונות עבר' - סדרת ספרים / ספריית דוד וימימה יסלזון

הזמר שהתגייר וסירב לשיר בשבת Gennaro Della Volpeעריכה

Raiz b1--180x140

המקור: העיתון
הזמר באמצע

San remo shabat

המקור: פורטל יהודי איטליה

Gennaro Della Volpe המכונה Raiz , Raiss ,'Rais , Reeeno נולד בנאפולי בשנת 1967. בשנת 2009 הוא התגייר. עובדה זו גרמה למחלוקת בפסטיבל המפורסם בסאן רימו לשנת 2013. הזמרים השמיעו ביצועים בליל שבת - היום הקדוש ליהודים (כלשון הויקיפדיה האיטלקית). וכך הגיעו לפשרה שהלהקה תשיר בלעדיו.

כך עלה לכותרות נושא שמירת השבת בעם היהודי.

נשיא הקהילה היהודית ברומא התבטא:" (SAREBBE UNA FOLLI) זה יהיה טירוף" לפסול מהפסטיבל את רייז על רקע דתי ביום שישי בערב. זה גם החמצה גדולה. אבל אני מכיר את ההרגשה של ג'אנקרלו לאונה ופאביו פאזיו (המארגנים) ואיני חושב שזה יקרה ככה. " ההחמצה, על פי פצ'יפיצ'י, תהיה לפספס "הזדמנות ללמוד על תרבויות אחרות. איך יהודי קשור לא רק לשואה, אלא גם לשבת ".

מוקד - פורטל יהודי איטליה סיפר מה שקרה וזאת תחת הכותרת : הפסטיבל (הקיים כבר 66 שנה - מאז 1951) גילה את השבת.

תואר חסידי אומות העולם : Giuseppe e Giuseppina Togliattoעריכה

Torino

הענקת תעודת ההוקרה המקור: מוקד - פורטל יהודי איטליה

התואר הוענק ביום 13 פברואר 2013 בעיר Citta di Lanzo Torinese - m - צפונית מהעיר טורינו, בנוכחות שגריר ישראל באיטליה, ראשי הקהילה היהודית באיטליה ובטורינו ונכבדי העיר.

הניצולה היא Marussia Cytron Treves, יהודיה ממוצא פולני, אשר ניצלה בזכות בני-הזוג .

הטיפול בבקשה היה מהיר בשל הגיל המבוגר של הניצולה.

השגריר הישראלי ניצל את ביקורו במחוז פיימונטה למפגש עם ראשי הקהילה היהודית בטורינו.

ארץ ישראלעריכה

תצלומי-אוויר של מעופפי מלחמת- העולם הראשונה בארץ ישראלעריכה

Afula1

שדה התעופה הגרמני בעפולה - למעשה במרחביה - ראו מבנה חצר הקאופרציה - הכיתוב המקורי: Deutscher Flugplatz bei Afule
המקור: הארכיון הבווארי

מתוך מאמרו של דב גביש תצלומי-אוויר של מעופפי מלחמת- העולם הראשונה בארץ ישראל - אתר יד יצחק-בן צבי - פרקים מתוך מחקר על תולדות הצילום האווירי בארץ.

בעלונים קודמים הבאתי צילומי אויר של "המעופפים" - על אזור ירושלים וחברון. המאמר של דב גביש מביא, בין השאר, את סיפורה של הטייסת. היא מוקמה ב[חצר הקאופרציה במרחביה] בלב עמק ישראל, במנה שקיים בה עד היום ובו גם מצויים צילומים נבחרים שלה.

המטה הגרמני העמיד לרשות המפקדה בארץ ישראל מספר גדול של אווירונים , מהם 56 ב- 4 טייסות באוואריות: 304 , 303 , 302 , 301 , שהגיעו לארץ בחודש אוקטובר 1917 . טייסת 304 היא הידועה לנו ביותר הודות לתצלומיה ששרדו בחלקם עד היום, והם - הם המכונים בפי הרבים : "התצלומים הגרמניים".

ולסיכום - ב- 27 באפריל 1918 חגגה טייסת 304 את צילום האלף שלה, כשהאווירה מענדה על תנאי הלחימה והקיום הקשים . תנועות הצבא התורכי דרך עפולה, ריבוי הפונים אל תחנת העזרה הרפואית, מחסור במים ומזק לא סייעו לתחושת הבטחון העצמי והעידו שגורל המלחמה פונה נגדם. ואמנם לאחר שבועות מעטים של רגיעה יחסית, גבר הלחץ האווירי הבריטי שהגיע לשיאו בספטמבר 1918 . אם ביוני הופיעו עדיין כ- 100 אווירונים גרמניים בשבוע אחד מעל לקווי הבריטים, הרי באוגוסט פעלו בממוצע שבועי לא יותר מ- 18 אווירונים . האוויריה הגרמנית הלכה ודעכה ובשמונת השבועות שלפני ה- 19 בספטמבר פגעו האוסטרלים ב- 15 אווירונים . מיולי ועד אוקטובר היו לאוסטרלים כ -700 שעות טיסה בממוצע לחודש, ובהן 157 גיחות- סיור ותצפיות אסטראטגיות, 77 גיחות-צילום ו-150 משימות-הפצצה-ותקיפה . האוסטרלים סיפקו תצלומי-אוויר עדכניים של כל אירועי החזית למודיעין וליחידות-המיפוי, אשר בינתיים הוקמו בנפרד בכל אחד משני המחנות הבריטיים, קורפוס 20 וקורפוס 21 . ואמנם לפי מניינם המדויק של הבריטים צולמו בסך-הכול מ- 1 בינואר 1918 ועד לתום הקרבות- 15,690 תצלומים , יבול עשיר ללא כל ספק .

כנגד היבול העשיר הזה , כשמלאכת הצילום מן האוויר היתה בשיאה , קרסה טייסת 304 , מרוטה ופגועה , וב- 1 בספטמבר , לפי תיאורו של פון-ואלדנפלם , נאלצה להשבית אח טיסותיה בשל מחסור בציוד ובכוח -אדם, אף-על- פי-כן עמדו לה הכוח וההתמדה להמשיך ולצלם באותן ההזדמנויות שניתן לה להמריא . אולי סמלי הדבר, שצילומיה האחרונים היו ברובם של ירושלים וסביבתה , עד שהפסיקה לצלם לחלוטין ב- 15 בספטמבר , כאשר באמתחתה כשלושת אלפי צילומים .

נופי צפון ארץ ישראלעריכה

מצילומי הטייסת הבווארית

  • היום גשר נהרים ?
  • מבט על חיפה מסטלה מאריס
  • עפולה 1918
  • העיירה הערכבית סמאח - בדרום ים כנרת
  • גבעת המורה
  • בקעת גינוסר הדרך לצפת

פסל בצורת רימון הוצב בכיכר בקדומים עריכה

20130210 2013 02 10 c 3

המקור:אתר Archijob - הפורטל הישראלי לאדריכלות עיצוב ותכנון.

הפיסול במרחב הציבורי נותן מענה לאדריכל הנוף אשר נדרש לעצב כיכרות ומעגלי התנועה, בכל נושא, בכל גודל ובכל טקסטורה. חברת א.א. תבנית ותצוגה מתמחה בייצור והקמת אלמנטים פיסוליים שעשויים מחומרים פולימריים מורכבים שעמידים בכל תנאי מזג אוויר, ללא צורך בתחזוקה וטיפול.

פסל הרימון ממוקם במועצה מקומית קדומים. תהליך העבודה כלל פגישה של החברה עם מחלקת שפע של המועצה, צילום של הכיכר והעברת הדמיות ורעיונות אופציונליים לעיצוב הכיכר.

המועצה בחרה לבסוף בפסל הרימון משום שהוא מבטא את הנושא שנבחר לאזור המערבי של הישוב - שבעת המינים. [ פסל הרימון הוא בגובה 2 מטר והשאר בפרופורציה. הוא מיוצר מחומרים פולימריים קשיחים שעליהם שכבת פיברגלס והוא צבוע בצבעי דופונט [צבע רכב], שעמידים לתנאי מזג אוויר חיצוניים. הפסל כולל קונסטרוקציית ברזל לקיבוע הפסל בכיכר.

שליט הבלתי מעורער של גבעות השומרוןעריכה

Avri ran

מיליונר ? מהכתבה

Avri ran1

הבת

Avri ran2

ההתחלה

ראיין רועי שרון - בפברואר 2013 - מי שנחשב לשליט הבלתי מעורער של גבעות השומרון שהבריח מאזורו כמעט כל פלסטיני, נכנס לעימות דווקא עם שכניו המתנחלים. "סיכמתי איתם על משהו וזה מה שיהיה", הוא מסביר לאחר שהם טענו כי הוא מנכס לעצמו את השטחים. "אני לא סופר את הממשלה ואת נשיאי ארצות הברית", מבהיר רן ומאותת לאויביו

אברי רן, שנחשב לשליט הבלתי מעורער של גבעות השומרון, האיש שכבש ברגליו ובכוח ידיו שורה של מאחזים בשטחים הוא נכון להיום מיליונר. חוות גבעות עולם שהקים בשומרון היא אימפריה כלכלית, ספקית מובילה של ביצים אורגניות ומוצרי חלב. הפעם האחרונה שהאיש שהפך זה מכבר לגורו עבור דור שלם של מתנחלים דיבר עם התקשורת היתה לפני כשמונה שנים. השבוע, על רקע סכסוך מתמשך עם שכניו המתנחלים הוא החליט לדבר.

"סיכמתי עם שאר המתנחלים כי אין בעיה לבנות להם ולספק להם חשמל אבל חלק מהשטח יהיה חקלאי", מסביר רן את הצד שלו מול המתנחלים שטוענים כי הוא השתלט על השטח ולא נותן לאחרים להתיישב. "אני הריבון. אני לא סופר את הממשלה וגם לא סופר שום נשיא אמריקני והחיילים יעשו מילואים איפה שאני אקבע", הוא מדגיש את כוחו.

"פחדן מת כל יום קצת, גיבור מת פעם אחת", מסביר רן בן ה-55 את פילוסופיית החיים שלו. "פעם חטפתי חזק אבל תפרתי את הפצעים שלי בחוט ובמחט ברוגע על כוס קפה", הוא משחזר את תחילת פעילותו בשומרון לפני כמעט 20 שנים. "המקום הוא אבן שואבת למאות אלפי תיירים", מצהיר רן.

בשנת 1995 הקים רן, שגדל בקיבוץ נחשולים, את המאחז הראשון בשטחים תוך עימות עם הפלסטינים והסתבכות עם המדינה. מאותו רגע הילדים באזור ראו בו גורו שהוביל אותם להיות "נוער הגבעות". האדמות באזור הפכו לקרקע הפרטית של רן שהתעמת בעצמו לא פעם עם פלסטינים באזור. "אני נוכח כאן ואני תקיף. אני מלמד את מי שרוצה לפגוע בי שזה לא כדאי לו", הוא מסביר ומודה: "20 שנה לא הורדתי נעליים".

משתלת מאירה קדומים בפריחהעריכה

חיפה 2053עריכה

חיפה עיצוב עירוני רטרוספקטיבה 2013-2053 Haifa Urban Design Retrospective

חיפה עיצוב עירוני רטרוספקטיבה 2013-2053 Haifa Urban Design Retrospective

סרטו של גיא שחר - חיפה עיצוב עירוני רטרוספקטיבה

סרטון שהופק בשנת 2053 ומציג מבט רטרוספקטיבי על התפתחותה של חיפה משנת 2013 במשך 40 שנה. הסרטון מתחיל בנקודת הזמן הקריטית בשנת 2013, בה חיפה תוכננה בפועל על ידי יזמי נדל"ן תאווי בצע והיתה מחושקת על ידי גופי תעשיה ותשתית רבי כח. התעוררות אדריכלים ואנשי סביבה החלה לחולל מפנה בעיר, ויחד עם שינוי סדרי העדיפויות בממשלה, הביאו לתכנון מחודש של המרחב החולה שבין חיפה גופא לקריות. כעבור 40 שנה הפכה חיפה "שחוברה לה יחדיו" לעיר בעלת איכות חיים גבוהה, ונכנסה לרשימת 10 הערים בעלות איכות החיים הגבוהה ביותר בעולם. הסרטון מציג על ציר הזמן ובעזרת הדמיות והמחשות את ההיבטים הבאים: התפתחות האזור מבחינת בינוי למגורים, תעסוקה, מסחר ותעשיה; הפיכת אזור הקישון והגדורה לשלד המערכת הירוקה, כולל שחזור הדלתה ההיסטורית של הקישון; שימור רוב מבני התעשייה המרשימים באזור והפיכתם למרכזים בשכונות החדשות שנבנו; "תעלת חיפה" שהתווספה כנתיב מים עירוני; מסלולי שדה התעופה שהפכו לפארק חקלאי; הפתרונות שנמצאו לתשתיות זוללות השטח - נמל ביניים בלב ים, מעגן דוברות למכולות ועורף נמל משמעותי הרחק מקו המים יקר הערך, חפירת קו רכבת תחתית, ועוד.

הסרטון הוכן במסגרת פרויקט בעיצוב עירוני בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. צוות התכנון: גיא שחר, גילי קסלמן, מאיה מליקיין. מנחים: קלאודיו מילול, חגית חרותקה-קובי. מרכז הקורס: שמאי אסיף.


התבלעריכה

2012 Highlights from the National Geographic Fleetעריכה

From racing with hundreds of dolphins in the Sea of Cortez and meeting Pygmies in the forests of Cameroon to being ogled up close by a curious Antarctic minke whale, our 2012 National Geographic Expeditions were full of memorable moments. Check out a video of the highlights

מבחר צילומים מהסירטון

ויקי-קדומים לשנת תשע"געריכה